אורי אריאל, שר השיכון והבינוי הנכנס אמר בוועידת הנדל"ן של גלובס שהוא פועל להורדת המחירים, אבל זה יהיה תהליך ממושך – "שנת 2013, היא שנה בה תהיה התקדמות, אבל לא תהיה פה ההתקדמות הגדולה שכולם מצפים לה", אמר אריאל, "וזה נובע בגלל 3 סיבות: הבחירות, אין תקציב ועכשיו כולם עמלים על חוק התקציב וחוק ההסדרים שייקחו כמה חודשים קרובים, ועד אז כבר נגיע לסוף השנה. בשנה הזו לא תהיה פריצת דרך, אולם הקמת ועדת שרים לדיור תביא בסופו של דבר לקידום פתרונות, והוזלה יותר משמעותית ב-2014, למרות שכבר השנה עשויה להיות תנודה חיובית שתשפר את המציאות כיום".
אריאל הדגיש במהלך נאומו מספר פעמים שאין תרופת פלא למצב – "הורדת מחירי הדירות לא תהיה בזבנג וגמרנו. אני עדיין ביום לימודים ארוך כדי להבין את הבעיות. אין פטנטים. אי אפשר פשוט לצאת לדרך עם 100 אלף יחידות דיור", הוא אמר והוסיף – "הייאוש זה לא עצה טובה וזה לא מקצוע. יש בעיות בישראל 2013, ברוך השם. תסתכלו פה, צאו החוצה, ולכולן יש גם פתרונות. הפתרונות צריכים להיות משולבים ולהגיע מכלל הגורמים המעורבים בשוק הדיור. זה הדבר הכי חשוב ומרכזי גם בתוך הממשלה, וגם אתכם – הציבור. בסוף, או יותר נכון בהתחלה, הידע וההבנה בבעיות וגם בפתרונות נמצא אצלכם, כי אתם בשטח. אל תשאלו רק שאלות,תביאו גם הצעות לפתרונות. היכולת לקיים שיח ולעשות אותו בצורה רצופה יביא הרבה יותר תועלת מאשר אם כל אחד ינסה לפתור את בעיות בעצמו. המציאות בה אנו נמצאים דורשת תיקון. הדבר הראשוני והבסיסי קיים, וזה הבנה של כולם – מראש הממשלה ועד הקליינטים, הזוגות הצעירים – שיש בעיה רצינית. הדיבורים לפני שנתיים ושלוש על כך שזו 'רק בועה', נגמרו".
" כשאתה בודק למשל דבר שהוא קריטי להתקדמות בתוכניות גדולות, כמו נושא התחבורה, אתה מזהה שלמשרד התחבורה יש תוכנית חומש ויש קריטריונים שמובילים אותו בקביעת התוכנית – עומסים בכבישים. האם יש סינכרון כלשהו בין תוכניות התחבורה לבין תוכניות הבנייה של מדינת ישראל ל-5 השנים הקרובות? לא, וזה לא חידוש פה.
"אם רוצים לבנות בקריית גת 8,000 יחידות דיור, מישהו במשרד התחבורה מוכן להכניס את זה לתוכנית, למחשב, לראות מה ההשפעה של זה על התחבורה? לא, אף אחד. ולמה? ככה.מה זה ככה? ככה. חברים, זו לא גזירה משמיים, זה דבר שניתן לטיפול ואנחנו עכשיו עמלים לתקן את זה, ולא בעוד שנה. אנחנו מושיבים את משרד השיכון, התחבורה והתשתיות לפתור את הנושא האלה כרגע. מה, כשבונים 8,000 יחידות דיור לא צריך בהן שירותים? אבל לשמחתנו יש רצון מצד כולנו לפתור את הבעיה ואני לוקח על עצמי את העניין הזה, קרי – להביא את המשרדים השונים לשפה משותפת ותוכנית משותפת ככל הניתן".
אריאל התייחס לבנק ישראל ולמדיניות הריבית הנמוכה ואמר "בנק ישראל פועל בעצמאות וטוב שכך, והוא עושה את עבודתו נאמנה. ראש הממשלה ואני לא יכולים להכתיב לבנק ישראל שום דבר, אנחנו יכולים רק לנסות לשכנע ולהגיע להבנות. אנחנו מנסים להגיע להבנות לאור העובדה שנושא האשראי הוא חשוב וגם דחוף, אפשר היה לעשות יותר".
הראל לוקר, מנכ"ל משרד רה"מ אמר בפסגת הנדל"ן של העיתון גלובס – "יש חשש ממשבר שעלול לפרוץ בעוד כמה שנים בישראל בשל המינוף הגבוה שנטלו על עצמם משקי הבית בעת נטילת משכנתאות בשנים האחרונות – והכל בגלל הריבית הנמוכה של בנק ישראל (כן, לוקר מאשים בעקיפין את פישר!). משפחה ממוצעת מהעשירונים 6-7, עם הוצאה חודשית של 13,500 שקל, קנתה ב-2008 דירה ממוצעת של 800 אלף שקל – ומחזירה 3,600 שקלים בחודש. מאז 2008 גדלה כמות הכסף במשק בצורה מופלאה וחדה. רק ב-2009, הגידול היה במשך 9 חודשים בהיקף של 40 מיליארד שקל. לשם השוואה, בכל 2007 הגידול היה ב-10 מיליארד שקל בלבד, וזה איפשר להגדיל את היקף האשראי בשוק הנדל"ן. מחירי הדירות עלו מ-2008 ב-57% וסך המשכנתאות ב-76%.רואים בבירור את הקורלציה בין הריבית הנמוכה, לבין סך הכסף במשק ומחירי הדיור. מדובר בירידה של 20% בתוואי הריבית, וכך אותה משפחת ממוצעת בשנת 2012 צריכה לרכוש דירה במחיר שמשקף עלייה של 50% לעומת המחירים ב-2008. אם הריבית תעלה חזרה לרמות שלפני המשבר, ההוצאה החודשית על משכנתא תזנק ב-50%. עליית הריבית תקשה מאד על החזר המשכנתא, וההמשך ברור. יש לזה השלכות מקרו-כלכליות אדירות על המשק".
אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אמר בפסגת הנדל"ן של גלובס – "אין שום בעיה בשוק המשכנתאות. יש בשוק מימון בשפע. בטווח הנראה לעין יש כסף ויש מימון ואין מגבלות הון באף אחד מהבנקים. אין בבנקים מגבלת אשראי לאף אחד מהבנקים, ובוודאי שאין בעיה בתחום המשכנתאות. בפועל, רמת הסיכון בתחום המשכנתאות נמוכה מאוד וכולנו שמחים לתת אשראי, גם קרן המטבע קבעה כך". יונס חוזר על הערכה זו מספר של פעמים בשנה האחרונה, ובמקביל הוא מציין את הביטחונות הטובים שיש לבנקים בארץ במימון נדל"ן – נכסים ויכולת החזר של הלווים. יונס אמר בעבר שגם ירידה של 10% בשוק הדירו ויותר לא תפגע בבנקים.
להערכתו, הבעיה בשוק הדירות לא נמצאת בצד המימון – "הגורמים שיצרו מצוקת הדיור הם המינהל, שהוא ספסר הקרקעות הכי גדול במדינת ישראל, הוא מונופול ללא שום מתחרים, ובכל זאת מוכר את המעט שיש לו – טיפין טיפין, במחירים מופקעים, לפי שולי המחיר הגבוהים ביותר. אפשר להקטין את המיסוי – לא להגדיל – או לבטל את המיסוי במקומות מסוימים. אפשר למסור קרקע בחינם או כמעט בחינם. יש המון קרקע בצפון, בדרום ובמרכז. אפשר לעשות זאת, אבל צריך שמישהו יזכיר לוותר על ההכנסה הזו, אבל יש לנו גירעון ענק ומישהו צריך לממן אותו בתקציב החד-שנתי. צריך שהאוצר ימצא דרך חלופית לסגור את הפער הזה".
אבל, יונס לא מתעלם גם מהאחריות של בנק ישראל והדגיש כי הריבית הנמוכה מלבה את השוק וגורמת לעליית מחירים, אם כי להערכתו, בנק ישראל מוגבל בשל המשבר העולמי שמונע ממנו להעלות את הריבית – "הריבית על המשכנתאות בשנה האחרונה ומעבר לכך, מעודדת רכישות בשוק הנדל"ן ותמשיך לעשות כן. העלאת ריבית לא באה בחשבון כרגע, כי אז נפעל בניגוד למה שאמור לעודד את המשק להמשיך לצמוח. יותר מזה, אם נעלה את הריבית, נכניס עוד ועוד משקיעים ואלה יקנו עוד ועוד, יחזקו את השקל, והנה אנו ממשיכים לפגוע בקטר הצמיחה של המשק. זה מעגל שמתכנס כלפי מטה. לדעתי יש רעיונות מצוינים לתחום הבנייה להשכרה,לפיהם קרנות הפנסיה יבנו להשכרה וכך זה ייצא יותר זול מאשר קניית דירה. למה? מישהו חושב שהריבית על השכרה תהיה נמוכה יותר מאשר הריבית על המשכנתא? לא, מישהו יצטרך לסבסד, לוותר על הכנסה, וזה יפגע בגירעון".
הכלכלנים תמימי דעים – מדד המחירים לצרכן בחודש מרץ 2013 יעלה בשיעור של 0.2%-0.3%, כשבהמשך יקפוץ המדד מדרגה. על פי הערכת כלכלני בית ההשקעות פסגות, מדד מרץ צפוי לעלות ב-0.2%, כאשר ההשפעות העיקריות הן – מחירי הדלקים שעלו ב-1.5%, בעיקר בשל עלייה במחירי הנפט בעולם; סעיף הדיור שעלה ב-0.4%. בפסגות מציינים כי בשל העובדה שחג הפסח חל השנה בסוף מרץ, חלק מעליית המחירים המאפיינת את אפריל תזלוג למדד מרץ. הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר במחירי הנסיעות לחו"ל.
כמו כן, מדגישים בפסגות כי מחירי המזון הועלו לקראת סוף פברואר, מה שיבוא לידי ביטוי בעיקר במדד מרץ וכן שמחירי הסלולר המשיכו לרדת.
להערכתם, מדד אפריל צפוי לעלות בשיעור ניכר – 0.7%, בעיקר בהשפעת העלאת מחיר החשמל הצפויה, עליות מחירים עונתיות הנובעות מחג הפסח והתייקרות מחירי ההלבשה וההנעלה.
האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה, להערכת כלכלני פסגות, להסתכם ב-1.5% בהנחת שער חליפין ומחירי נפט קבועים וללא השפעת העלאת המיסים האפשרית. בתוספת המיסים האינפלציה צפויה האינפלציה להסתכם ב-2.2%-1.7% (תלוי במיסים שיועלו).
בבית ההשקעות הראל, מקבוצת הראל השקעות וביטוח מצפים למדדים זהים – 0.2% בחודש מרץ ו-0.7% בחודש אפריל.
כלכלני בית ההשקעות, אקסלנס, מעריכים כי מדד חודש מרץ יעלה ב-0.3%. להערכתם, המדד במרץ יושפע מהעלייה העונתית של מחירי הבראה ונופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח. כמו כן, מעריכים באקסלנס יושפע המדד מהעלייה במחירי המזון (מוצרי חלב בפיקוח ועופות) שהחלה בחודש פברואר וכן מעליית מחירי הדלקים בכ- 1.5% בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם.
באקסלנס סבורים כי בחודש אפריל יעלה המדד ב-0.8% כתוצאה מעלייה במחירי החשמל.
בבנק הפועלים מעריכים כי מדד מרץ יעלה ב-0.3%. המדד, סבורים כלכלני פועלים יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק בשיעור של 1.5%, משארית העלייה במחירי החלב שעלו 3.5% בחודש הקודם ומהעלייה העונתית של מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח החל השנה בחודש מרץ. מנגד, ישפיעו הירידה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת החורף, והיציבות במחירי התוצרת החקלאית הטרייה בניגוד לעונתיות הרגילה.
מדד אפריל צפוי לעלות להערכת כלכלני פועלים ב-0.5%. מדד חודש זה מאופיין בעונתיות גבוהה והוא יושפע בעיקר מהתייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-5%.
לשכת השמאים מציעה תוכנית לטיפול במחירי הדירות. תוכנית שפורסמה לראשונה בגלובס. בלשכת השמאים טוענים שניתן להוריד את מחירה של דירה ממוצעת בישראל כך שיידרשו רק 80 משכורות לרכישתה ולא 131 משכורות (המצב כיום).
התוכנית שתוצג תוצג לממשלה החדשה,לקבינט הדיור המיועד ולכנסת, מחולקת לחמישה שלבים כאשר נראה שהשלבים המרכזיים הם – בנייה ממשלתית להשכרה; תמ"א 38 (שלב 2) ופינוי בינוי. להערכת השמאים, פוטנציאל הדירות במסגרת תמ"א 38 (2) הוא חצי מיליון (באזור המרכז). הבעיה שהתהליכים תקועים ובכוונת השמאים לחייב את העיריות והדיירים (אלא במקרים חריגים) ליישם את תוכנית תמ"א 38.
תוכנית הפינוי בינוי יכולה ליצור עוד 1 מיליון יחידות דיור ולהערכת השמאים צריך להוריד את רף ההסכמה לפינוי בינוי ל-51% ובמקביל לייצר מסלול מהיר לתוכיות כאלו.
הדוח של בנק ישראל על מצב המשק בכלל ועל שוק הדיור בפרט הוא מסמך מרתק. יש בו את הסימנים למחדל הדיור הגדול בשנים האחרונות ויש בו את כל הסימנים להמשך המחדל – עולים ממנו נתונים חשובים ובסיסים כמו הביקוש לדירות, היצע הדירות, משך הבניה, תהליך אישור תוכניות בניה, הקשר בין המחירים לשכר הדירה, מצב הפריון בענף, והתלות בעובדים זרים. בשורה תחתונה, למרות שקשה לסכם את המסך המרתק הזה ברור שאם לא יפעלו גורמים ממשלתיים בשיתוף – אוצר, שיכון ובינוי לצד בנק ישראל, לא ישתפר המצב והמחירים אפילו ימשיכו לעלות. יש יותר מדי גורמים שמעורבים בענף החשוב הזה ורק אם הם יפעלו במשותף העגלה הזו תצא מהבוץ. מעבר לכך, הריבית היא המפתח, בריבית כה נמוכה אל תצפו לירידות מחירים, ורואים את זה לאוך השנים האחרונות – ככל שהריבית יורדת הביקוש לדירות עולה, פשוט – המימון מאוד זול.
סטנלי פישר נגיד בנק ישראל מנסה לצאת מתפקידו כמנצח, אבל האמת שהוא נכשל והוא משאיר אחריו בור ענק, ופחד גדול מהבאות – הוא לא הצליח לטפל במחירי הדירות, וזאת הבעיה מספר אחת של המשק הישראלי. הוא נצמד להורדת ריבית וטען שלא זו הסיבה לעליית המחירים, אבל כלכלנים רבים וטובים אחרים אומרים ההיפך.
פישר הציג לאחרונה עוד שפן – לטענתו יש להעלות את המיסים על שכר הדירה/ לבטל את הפטורים הרבים וכך המשקיעים בשוק הדירות (כאלו שיש להם מספר דירות) יעלמו מהשוק – ימכרו את הדירות ואולי תהיה ירידת מחירים. זו שטות, כי מה שיקרה הוא מאוד טריוויאלי, ולא צריך להיות נגיד בנק ישראל בשביל זה – המשקיעים פשוט יגלגלו את המס על השוכרים ותהיה עליה בשכר הדירה. האם לזה מכוון פישר? הרי עליה בשכר דירה עושה ההיפך, היא תגרום לאנשים לחשוב פעמיים לני שהם שוכרים דירות, היא תגרום להם לרצות לקנות דירות, ואז הביקוש לדירות יעלה ובמקביל המחירים יעלו.
פישר מנסה, אבל ללא הועיל. לאחרונה הציג פישר את דוח בנק ישראל והנה מה שאמר על שוק הדיור. חלק מהבעיות הם באשמתו, רק שהוא לא ממש מודה בכך. "אחת הבעיות העיקריות בשוק הדיור הנה פרק הזמן הארוך, המסתכם במספר רב של שנים, בין המועד בו מתקבלת החלטה לבנות במקום מסוים, ועד המועד בו הבנייה מסתיימת. עד שנת 2007 היה במשק מלאי גדול של דירות ומחירי הדירות ירדו, למרות שיעור בנייה איטי יחסית. משאזל המלאי וגדלה אוכלוסיית מבקשי הדירות, ההיצע לא עמד בקצב הנדרש והחלה עליית מחירים", אומר פישר, "הגורם השני לעליית מחירי הדירות הנו ירידת התשואה של נכסים אלטרנטיביים בשווקים הפיננסיים, כולל מניות ואג"ח ארוכות טווח, מה שדחף משקיעים לרכישת דירות. עולה אם כן השאלה – מה חלקה של ריבית בנק ישראל במחירי הדירות, והאם היה צריך לשמור על רמת ריבית גבוהה יותר?
"אילולא היה בנק ישראל מפחית את הריבית, היינו עדים לייסוף חד שהיה משפיע לרעה על הייצוא, וגם ההשקעות היו נפגעות. הייצוא וההשקעות הם שני גורמים חשובים מאוד לצמיחה, ולכן היינו עדים לצמיחה נמוכה יותר, לאבטלה גבוהה יותר, וגם לקצב בנייה נמוך יותר. השינויים בריבית משפיעים על הביקוש לדירות, וללא גידול בהיצע מתקבלת עליית מחירים. אולם, כדי לגרום בו זמנית לעלייה במלאי הדירות יחד עם ירידה במחירן, צריך להגדיל את ההיצע –להגדיל את ההיצע הקרקע הזמינה לבנייה, שדווקא ירד באמצע 2012, ולהפחית את משך הזמן בו מתבצעים הליכי התכנון. הממשלה עשתה כבר צעדים מסוימים – היא הקימה את הוד"לים ועשתה שינויים במנהל מקרקעי ישראל, אולם שינויים אלו כנראה לא היו מוצלחים ויש לחשוב עליהם מחדש. ישנם גם שינויים במיסוי שנדרשים כדי להפחית את השפעת המשקיעים.
"הריבית הנמוכה הייתה הכרחית לצורך ההגנה על המשק מפני השפעת המשבר הפיננסי העולמי. הפחתת הריבית תרמה גם להגדלת שיעור הבנייה, שמבוצעת בעיקר ממקורות מקומיים ואינה מצריכה ייבוא רב. לא רצינו לרסן את המחירים באמצעות יותר מדי צעדים שמשפיעים על הביקוש. רצינו לראות יותר צעדים מצד הממשלה".
בנק לאומי מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה שקלי לשלשו שנים עם השתתפות של 115% מעליית מדד קרנות הנדל"ן בארה"ב (IYR UP) לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך תקופת הפיקדון (12 תצפיות). קרן ההשקה הינה שקלית ומובטחת בפירעון, וההשתתפות בעליית נכס הבסיס/ מדד קרנות הנדל"ן, הינה מותנית וצמודה לשער הדולר.
תאריך תחילת הפיקדון – 10 באפריל 2013; תאריך פירעון הפיקדון – 10 באפריל 2016. מדד הבסיס מוגדר כמחיר הסגירה של נכס הבסיס ב-10 באפריל 2013. המדד הקובע מוגדר כממוצע ארתמטי של 12 תצפיות רבעוניות של מחיר סגירה של נכס הבסיס החל מיולי 2013 ועד אפריל 2016. אם המדד הקובע יהיה שווה למדד הבסיסי או נמוך ממנו, לא תשולם כל ריבית ולא ישולמו רווחים אחרים כלשהם בפיקדון. הריבית המותנית, יש לשים לב, צמודה לשער הדולר מול השקל. אם המדד הקובע יהיה גבוה מהמדד הבסיסי המפקידים ייהנו מהשתתפות בשיעור של 115% מעליית המדד הקובע לעומת המדד הבסיסי.
בבנק לאומי קבעו רף מינימלי להשקעה – 15 אלף שקל, וכן מציינים בבנק כי הפיקדון המובנה ניתן לשבירה רק בהסכמת הבנק ובמקרה של שבירה, הלקוח יקבל סכום הנמוך מסכום ההשקעה ההתחלתי.
קהל היעד לפיקדון המובנה, מציינים בבנק לאומי הם לקוחות הצופים צמיחה במדד קרנות נדל"ן בארה"ב (IYR ) בשלוש השנים הקרובות, עם אפשרות לתשואה גבוהה יותר מהשקעה חסרת סיכון, המותנית בביצועים של מדד זה, וזאת מבלי לסכן את קרן ההשקעה. עם זאת יודגש כי מדובר בביטחון לגבי קרן ההשקעה הנומינלית, כאשר בפועל, יכול להיווצר הפסד ריאלי, וכן הפסד מול אלטרנטיבות השקעה אחרות.
היתרונות העיקרים של הפיקדון המובנה אליבא לאומי – "פוטנציאל להשתתפות בעליית מדד קרנות הנדל"ן בארה"ב (IYR ) מבלי לסכן את קרן ההשקעה. קרן ההשקעה מובטחת בפירעון". מנגד בלאומי מדגישים גם את הסיכונים העיקריים – "אפשרות להפסיד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה הריבית השקלית השנתית היא 1.5% לשנה. היעדר נזילות לתקופת הפיקדון. חישוב שיעור עליית המדד הקובע על פי תצפיות עלול לגרום שתשואת עליית המדד הקובע ותשואת הפיקדון תהיה נמוכה משמעותית משיעור עליית נכס הבסיס בתקופה. הריבית המותנית צמודה לדולר. הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת אף אם נכס הבסיס או מניות המרכיביות אותו עשויות לחלק דיבידנדים מעת לעת".
כך או אחרת, ה-IYR הוא ETF / קרן סל שעוקבת אחרי ביצועיהן של קרנות ההשקעה בנדל"ן (ריט/ REIT ). הקרן עוקבת אחרי מדד ייחוס קרנות הריט האמריקאיות. קרנות הריט משקיעות בנדל"ן בארה"ב והן מחויבות לשלם לפחות 90% מרווחיהן כדיבידנד למשקיעים.
מנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עולה כי מלאי הדירות הולך ופוחת, ובמקביל עולה הסיכון של מחסור דירות ובהתאמה – עליית מחירים נוספת בשוק הדירות. הלמ"ס מסרה כי 15,303 דירות חדשות נותרו למכירה בסוף חודש פברואר 2013 ירידה של 0.9% לעומת החודש שעבר (סוף חודש ינואר). מדובר בירידה של 7% במלאי הדירות מהשיא של חודש יוני 2012.
מלאי הדירות בסוף חודש פברואר ובהינתן קצב מכירות הדירות החדשות בפברואר, מספיק ל-9.5 חודשים, לעומת 9.8 חודשי מלאי/ חודשי היצע בינואר. מספר חודשי ההיצע ירד ברציפות ב-13 החודשים האחרונים, כאשר בינואר 2012 עמדו חדשי ההיצע/חודשי המלאי על 13.2 חודשים. נתונים אלו מדגישים אמנם כי מלאי הדירות הגמורות בירידה (אפילו משמעותית), אבל מנגד, יש להזכיר כי מלאי הדירות בתהליך אינו בשפל, אל מבטא רמה גבוה יחסית של דירות בבנייה.
מנתוני הלמ"ס עולה גם כי נרשמה ירידה של 4.2% בביקוש לדירות חדשות בחודש פברואר וירידה של 3.1% במכירת דירות חדשות בפברואר. הביקוש בפברואר עמד על 3,292 דירות וכמו כן נמכרו 2,109 דירות חדשות. במחוז מרכז נרשמה עלייה חדה של 33.6% במכירות דירות חדשות ל-1,017 דירות, עם זאת בת"א חלה צניחה של 38% במספר הדירות שנמכרו ל-282 דירות.
נתונים נוספים שמסרה הלמ"ס – בירושלים נמכרו 268 דירות חדשות בפברואר – עלייה חדה של 47% בהשוואה לינואר), בחיפה 212 דירות – נפילה של 34%; בדרום 169 דירות – ירידה של 37%.
מלאי הדירות הגמורות מסתכם כאמור ב-15,303 דירות, כאשר מלאי הדירות החדשות הגדול ביותר נמצא במרכז – 8,001 דירות, ירידה של 0.9% בהשוואה לסוף חודש ינואר. מלאי הדירות במרכז ירד מהשיא באפריל 2012 ב-17%. מלאי הדירות בת"א – 3,446 דירות – ירידה של 1% בהשוואה לחודש הקודם. באזור חיפה עלה מלאי הדירות ל-1,967 דירות – עלייה של 4.7%. בדרום מד מלאי הדירות על – 2,987 דירות – ירידה של 0.9%.
היכנסו כאן למדד תשומות הבניה המעודכן!
כלכלני קבוצת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות, מעדכנים את התחזית למדד תשומות הבניה לשלושת החודשים הקרובים. להערכתם, מדד תשומות הבניה בחודשים מרץ עד מאי 2013 יעלה ב-1.2% (במצטבר). עלייה צפויה זו היא בהמשך לעלייה של 0.2% במדד תשומות הבניה למגורים בחודש פברואר ועלייה חדה של 0.5% במדד בחודש ינואר. מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה למגורים ב-0.7% וזאת בשעה שמדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2%.
מדד תשומות הבנייה מודד את השינויים החלים בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים; המדד אמור לייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.
מדד תשומות הבנייה למגורים משמש בחוזים של רכישת דירות חדשות מקבלנים (וגם, באופן חלקי, בדירות יד שנייה) כמדד שאליו מוצמדים התשלומים שעדיין יש להעביר לקבלנים/למוכרים. ומכאן, שעלייה במדד תשומות הבניה מייקרת את עלות הדירה וזה עשוי, כפי שניתן להתרשם מהמדדים האחרונים, להיות מאוד משמעותי. רוכשי דירות רבים מתלבטים בשאלה – האם כדאי לקחת מוקדם משכנתא יחסית מוקדם ולשלם לקבלן מהר ככל שניתן? או לקחת משכנתא מאוחר יותר ורק אז לשלם לקבלן? השאלה הזו תלויה בעיקר בהפסד הצפוי (ההוצאה הצפויה) של הרוכשים כתוצאה מעליית מדד התשומות למגורים במידה והם לא משלמים מהר לקבלן, בהשוואה להפסד הצפוי (ההוצאה הצפויה ) לרוכשים באם הם ייקחו את המשכנתא מוקדם (וישלמו עליה ריבית).
במילים אחרות – אם הרוכשים לוקחים משכנתא בשלב מוקדם הוצאות המימון/ריבית שלהם גדולות יותר, אבל הם חוסכים את העלייה במדד תשומות הבניה, ולכן השאלה – מה יעלה יותר – המדד או המשכנתא? לפחות בחודשים האחרונים וגם בשנה הקודמת בה מדד תשומות הבניה עלה ב-3.3%, נראה שלקיחת משכנתא מהר ככל שניתן והעברת הכספים לקבלן, השתלמה, אך זה כמובן תלוי בסוג המשכנתא (ריבית משתנה, ריבית צמודה, ריבית קבועה) וכן תלוי בציפיות הריבית להמשך, ובריבית הרלבנטית של כל רוכש דירות. כמו כן, כמובן שאין בעבר כדי להעיד בהכרח על העתיד.
וביחס לעתיד, סבורים כלכלני הראל כאמור כי מדד תשומות הבנייה למגורים יעלה בשיעור של 1.2% בחודשים מרץ עד מאי (במצטבר לשלושה החודשים), ואם תחזית זו תתממש הרי שקצב עליית המדד הוא מעל 4% בשנה.
כלכלני הראל מספקים גם תחזית למדד מחירי הדירות בבעלות דיירים. להערכתם בין מרץ למאי 2013 יעלה מדד מחירי הדירות בבעלות ב-0.4%, וכן הם מעריכים כי סעיף מחירי הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יעלה בשלושה החודשים הבאים ב-1.4%. מדד המחירים לצרכן יעלה להערכתם בתקופה זו ב-1.3%.
כלכלני בית ההשקעות, אקסלנס, מעריכים כי מדד חודש מרץ יעלה ב-0.3%. הערכה דומה סיפקו לאחרונה כלכלני בנק הפועלים. להערכת כלכלני אקסלנס, המדד בחודש מרץ יושפע מהעלייה העונתית של מחירי הבראה ונופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח, החל השנה מוקדם. בנוסף, תמשיך העלייה במחירי המזון (מוצרי חלב בפיקוח ועופות) שהחלה בחודש פברואר וכן תחול עליית מחירי הדלקים בכ- 1.5% בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם. מחירי השכירויות צפויים לעלות במתינות.
באקסלנס סבורים כי בחודש אפריל יעלה המדד ב-0.8% כתוצאה מעלייה במחירי החשמל ובחודש מאי יעלה המדד ב-0.1%. ב-12 החודשים הבאים, מעריכים כלכלני אקסלנס, יעלה מדד המחירים לצרכן ב-1.7%.
מדד מרץ 2013 צפוי לעלות, להערכת כלכלני בנק הפועלים, ב-0.3%. המדד, סבורים כלכלני פועלים יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק בשיעור של 1.5%, משארית העלייה במחירי החלב שעלו 3.5% בחודש הקודם ומהעלייה העונתית של מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח החל השנה בחודש מרץ. מנגד, ישפיעו הירידה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת החורף, והיציבות במחירי התוצרת החקלאית הטרייה בניגוד לעונתיות הרגילה.
מדד אפריל צפוי לעלות בשיעור של 0.5%. מדד חודש זה מאופיין בעונתיות גבוהה. הוא יושפע בעיקר מהתייקרות בתעריפי החשמל בשיעור של כ-5% בתחילת החודש שיתרום למדד הכללי כ-0.1 נקודת אחוז. בנוסף ישפיעו העליות העונתיות במחירי ההלבשה, ההנעלה, והנסיעות לחו"ל. הירידה הצפויה במחירי הדלק – כ-3% ובמחירי הירקות והפירות ימתנו במעט עליות אלו.
האינפלציה החזויה לשנים עשר החודשים הבאים היא 1.9% ולשנת 2013 היא 2%. בתחזית נלקחו בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות הצפויים עם הקמתה של הממשלה החדשה, וכן תנודות במחירי המזון והתוצרת החקלאית ובמחירי הנפט בעולם.
אקסלנס קרנות נאמנות, זרוע קרנות הנאמנות של קבוצת אקסלנס, הודיעה כי באופן גורף לא תגבה דמי ניהול על הקרנות המחקות – פשוט 0% דמי ניהול בכל הקרנות המחקות שהן קרנות העוקבות אחרי מדדים (מדדים מסוגים שונים – מדד ת"א 25, מדד ת"א 100, מדד תל בונד , מדדי מניות בחו"ל ועוד). הקרנות המחקות מנסות להשיג תשואה זהה, לאינדקסים (בדומה לתעודות הסל, אך התעודות, נזכיר מחויבות למדד, בעוד שהקרנות עושות את מירב המאמצים להשיג תשואה זהה.
אפס דמי הניהול יהיו לפחות עד לסוף שנת 2013.
שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?