לכתבה – מדד המחירים בפברואר 2013 – ללא שינוי

פועלים – מדד פברואר ירד ב-0.1%

מדד פברואר 2013 צפוי לרדת בשיעור של 0.1% – כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. להערכתם, מדד פברואר יושפע מירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה וההנעלה עם התעצמותן של מכירות סוף עונת החורף. בנוסף תשפיע הירידה במחירי הפירות והירקות שעלו בחדות בינואר עקב פגעי מזג האוויר. מנגד, עלייה במחירי הדלק ב-4.1% , החלב ומוצרי ב-3.5%, מחירי הסיגריות מתוצרת מקומית ובמחירי שכר הדירה. כל אלה ימתנו את השפעת העונתיות של מחירי ההלבשה וההנעלה. מדד מרץ 2013 צפוי, להערכת כלכלני פועלים, לעלות בשיעור של 0.4%. הוא יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק בשיעור של 1.5%, משארית העלייה במחירי החלב, עלייה צפויה במחירי העופות והעלייה העונתית של מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח, החל השנה בחודש מרץ. מנגד, תשפיע הירידה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת החורף, והירידה שגם היא עונתית במחירי התוצרת החקלאית הטרייה.

תחזית האינפלציה לשנת 2013 ולשנים עשר החודשים הבאים, של בנק הפועלים, נותרה – 2%. בתחזית נלקחו  בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות הצפויים לאחר הבחירות, וכן תנודות במחירי המזון והתוצרת החקלאית ובמחירי הנפט בעולם.

אקסלנס – מדד פברואר ללא שינוי

בבית ההשקעות אקסלנס צופים כי מדד חודש פברואר 2012 יהיה ללא שינוי. להערכת, כלכלני אקסלנס, חודשי האביב שבפתח ותקופת החגים יביאו למדדים גבוהים. "נזכיר ונציין את העונתיות הגבוהה במדדים בחודשי החגים ולאחריה אנו מעריכים שהאינפלציה תחזור ותרד בעקבות חולשת הצרכנים. מי שצפוי להוות גורם אינפלציוני מעבר לעונתיות בחודשים הקרובים הוא סעיף האנרגיה עם עליית מחירי החשמל וכן עליית מחירי הדלקים.

"מדד חודש פברואר צפוי להישאר ללא שינוי. מדד המחירים בפברואר יושפע מהמשך ירידה עונתית של מחירי הלבשה והנעלה. כמו כן, צפויה המשך ירידה במחירי התקשורת בעקבות מלחמת המחירים המחודשת שהתפתחה בחודש האחרון. מנגד, צפויה המשך עלייה מתונה בסעיף המזון בעקבות עלייה במחיר החלב שבפיקוח, הפירות וירקות והדיור. מחירי הדלקים עלו בכ- 4.1% בעקבות העלייה במחירי האנרגיה בעולם".

באקסלנס סבורים שמדד חודש מרץ יעלה בכ-0.2%. מד מרץ יושפע, להערכתם, בין היתר, מהעלייה העונתית של מחירי הבראה ונופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח החל השנה מוקדם. "בנוסף, תחול עלייה במחירי המזון (מוצרי חלק בפיקוח ועופות) וכן עליית מחירי הדלקים בכ- 1.5% בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם", מעדכנים באקסלנס ומוסיפים  כי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות  1.7%. "המדד הנמוך בחודשים האחרונים מצביע על חולשה וריפיון בביקושים המקומיים אשר צפויים להימשך בשנה הקרובה. כמו כן, לא נראה כיום שיש גורמים אינפלציוניים במשק" מסבירים באקסלנס את תחזיתם, "הסיכון היחידי שאנו רואים כרגע בתחזית זו היא המשך העלאות מיסים עקיפים נוספים שיבוצעו ע"י הממשלה החדשה. אולם, העליה החד פעמית באינפלציה, התמתנות הצמיחה ועלייה בשיעור האבטלה צפויה להחליש את הצרכן המקומי ופועלים למיתון האינפלציה. לגבי סעיף השכירויות אנו מעריכים כי הוא ימשיך לעלות בקצב מתון בסביבות 2.5%".

בשנת 2013 מעריכים באקסלנס אינפלציה שהיא  מתחת למרכז היעד אולם להערכתם הסיכוי להפתעה הוא כלפי מטה".

פסגות  –  ירידה של 0.1% במדד פברואר

בבית ההשקעות פסגות צופים ירידה של 0.1% במדד פברואר 2013. מדד פברואר, טוענים בפסגות יהיה  בצל עליית מחירי החלב וירידת מחירי הסלולר.המדד להערכת אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות יושפע מהגורמים הבאים – " מחירי הדלקים עלו ב-4% בעיקר בשל עלייה של 6.4% במחירי הנפט בעולם; מחירי המזון צפויים לעלות ב-0.9%, בעיקר מסיבות עונתיות. עליית מחירי החלב תשפיע על הסעיף הן במדד פברואר והן במדד מרץ.מעבר לכך, סעיף הדיור יוותר ללא שינוי, ומחירי הסלולר ימשיכו לרדת בשל מעבר הצרכנים לחבילות המוזלות. כמו כן, מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו הן מסיבות עונתיות והן בשל התחזקות השקל".

ביחס לחודש מרץ, מעריכים בפסגות כי מדד המחירים לצרכן בחודש זה יעלה ב-0.2%. המדד יושפע מהגורמים הבאים –"מחירי הדלקים עלו ב-1.5%, בעיקר בשל עלייה במחירי הנפט בעולם. סעיף הדיור יעלה ב-0.4%. בשל העובדה שחג הפסח יחול השנה בסוף מרץ, חלק מעליית המחירים המאפיינת את אפריל תזלוג למדד מרץ. הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר במחירי הנסיעות לחו"ל. מחירי המזון הועלו לקראת סוף פברואר, מה שיבוא לידי ביטוי בעיקר במדד מרץ. מחירי הסלולר ימשיכו לרדת.

תחזית פסגות  למדד חודש אפריל היא לעלייה של 0.7% . העליה החדה הצפויה, להערכת אורי גרינפלד נובעת מהגורמים הבאים – "אנו מניחים שהעלאת מחירי החשמל בשיעור של 15%-10% תתבצע מתישהו באפריל.אנו צופים  שעליות מחירים עונתיות הקשורות לחג הפסח ירשמו במדד אפריל בסעיפי המזון, הנסיעות לחו"ל, והתרבות.  סעיף הדיור יעלה ב-0.1%. מחירי הפירות והירקות יעלו ב-2.5%.• מחירי ההלבשה וההנעלה יעלו ב-6% מסיבות עונתיות.

ב-12 החודשים הקרובים צופים בפסגות עליה במדד בשיעור של 2.2% (1.7% ללא מיסים). 

ענף הבניה הינו ענף עתיר עובדים. מספר העובדים בענף הבניה נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2012, עמד על כ-189 אלף . בשנים קודמות  הסתמכו החברות בענף הבניה  בעיקר על עובדים פלשתינאים. אבל, החל משנת 2000  החל שינוי בתמהיל המועסקים בענף הבניה, והחלו להיקלט בענף יותר ויותר עובדים זרים.

לאחר שיא של כ-15% עובדים זרים בענף מסך העובדים בשנת 2007, החלו טענות כי מדובר בשיעור גבוה ויש להפחית את המכסות (האישורים לעובדים זרים) , ועל רקע זה החליטה הממשלה בשנת 2010  על צמצום כמות העובדים הזרים בענף הבניה כך שהמכסה המאושרת כיום עומדת על 8,000 משרות בלבד והיא תפחת בהדרגה עד ל-2,000 משרות בלבד בשנת 2015 ומשנת 2016 תאושר העסקה של מומחים בלבד.

מספר העובדים הזרים כיום נמוך מהמכסה המותרת אך זו צפויה הייתה להתמלא באמצעות הסכמים בילטרליים בעיקר  מבולגריה ומדינות נוספות. את מקום העובדים הזרים תוספים בהדרגה ועל פי מכסות, עובדים מהשטחים שכיום מכסת ההיתרים שלהם עומדת על כ-37 אלף עובדים. יתרת העובדים הינם מועסקים תושבי ישראל (כ-147.5 אלף כאשר כ-50% מהם לא יהודים).

סקר משרות פנויות בענף הבניה שנערך לאחרונה מצביע על ירידה לכ-9,400 משרות לעומת שיא של 13,200 ברבעון האחרון של שנת 2011. הירידה הזו, וכן מספר המועסקים כיום בענף לעומת מספר המועסקים בעבר הם  עדות לצמצום התחלות הבניה במשק בשנת 2012 לעומת שנים קודמות.  בהקשר זה , יש להדגיש כי הירידה בהתחלות הבניה אמנם לא מתבטאת עדיין בהיצע הדירות הגמורות או בהיצע הדירות בבניה פעילה, אבל ז אינדיקציה חזקה לצפוי בעוד כשנה/ שנתיים וזה מאחר שמשך בניה ממוצע בשנת 2012 שמר על יציבות ועמד על כ-24.9 חודשים.

שכר פועלי בניין עשוי ככל הנראה להפתיע את רובכם.  שכר של עובדי בניין ישראליים עם ניסיון של שנה עשוי להגיע ל-17 אלף שקל.  כך עולה מנתוני הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל בבדיקה שנעשתה במהלך 2012. מדובר בשכר ברוטו הכולל שכר בסיס, שעות נוספות ופרמיות.  עם זאת,  ממוצע השכר בענף נמוך בעשרות אחוזים, ועל פי ההערכות מסתכם ב-11-14 אלף שקל ברוטו . למרות השכר הנאה, מספר פועל הבניין הישראלים נמוך – 160 בלבד.

מנהלי חברות הבניה טוענים כבר תקופה ארוכה כי הבעיה הגדולה בענף הנדל"ן הוא מחסור  בעובדים מקצועיים. אמיר נחום, מנכ"ל  אורתם סהר, מספר בראיון לעיתון "גלובס" שהמחסור בעובדים זרים  הוא עדיין הבעיה האקוטית ביותר בענף הנדל"ן; מסביר שהדרך היחידה להוריד את מחירי הדירות היא הבאתם של עובדים סינים ולא בולגרים, ומסביר כיצד השפיעה מצוקת המימון על פעילות היזמים. היכנסו כאן לראיון המלא. 

מבדיקת מהון להון, אתר המדריכים והמידע בצרכנות פיננסית עולה כי שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות במשק ישראכרט, לאומי קארד וכאל מספקים ללקוחות הלוואות ואשראי בהיקף כולל של 4.44 מיליארד שקל. כאל היא הגדולה בתחום המימון החוץ בנקאי עם היקף אשראי של 1.89 מיליארד שקל, לאומי קארד היא השנייה לה עם היקף אשראי של 1.86 מיליארד שקל וישראכרט שלישית עם מימון חוץ בנקאי של כ-680 מיליון שקל.

לאומי קארד היא צומחת מבין שלוש החברות, בתחום ההלוואות  החוץ בנקאיות, עם גידול של כ-18% ביחס לשנה קודמת; כאל ירדה בכ-5% וישראכרט עלתה בכ-4%.

המימון החוץ בנקאי הוא יקר בצורה מפורזת; הוא סכנה של ממש לצרכנים ולמשק בכלל. החברות האלו שמחפשות מנועי צמיחה מעבר לתחום כרטיסי האשראי עצמו,מספקים כמעט ללא הבחנה אשראי לפרטיים. מדובר באשראי בסיכון, הרי זה לא מול ביטחונות, שיעבודים וכו';  זו לא הלוואה כמו בבנק שבו מכירים את הלקוח, את ההיסטוריה שלו, את ההחזרים שלו. נכון, יש ידע על לקוחות חוזרים, ועדיין ברמת סיכון גבוה יותר, ולכן החברות האלו מתמחרות את הסיכון בריבית –   הריבית על ההלוואות האלו היא גבוה במיוחד.

בשעה שריבית בנק ישראל ירדה בשנה שעברה ב-1% שלם ל-1.75%, הריבית על ההלוואות האלו עדיין בכמה רמות מעל ריבית בנק ישראל – ריבית ממוצעת של 11.2%! בכאל גובים את הריבית הגבוה במערכת, ריבית ממוצעת  של 12.2% – ללא שינוי ביחס לשנה קודמת. בלאומי קארד הריבית היא 10.3% ירידה לעומת שנה שעברה אז זה היה מעל 11%, ובישראכרט הריבית היא כ-9.8% בעוד ששנה שעברה היא היתה מעל 10%. גם אחרי הירידה בריבית בלאומי קארד וישראכרט, מדובר במספרים מאוד גבוהים ביחס לריבית בבנקים.

 לבדיקה קודמת של מהון להון על הריבית בכרטיסי האשראי

המשק המקומי הוא משק מאוד קטן ומאוד פתוח, ולכן הוא מושפע בצורה משמעותית  מההתרחשויות במשק העולמי. אנו מייצאים כ-40% מהתמ"ג, ולכן תלויים בביקוש של המשקים העולמיים. כמו כן, המצב בעולם משפיע גם על קביעת המדיניות המוניטרית. הריבית שאנו קובעים מושפעת מהריבית שנקבעת בחו"ל – אם נעלה את הריבית בישראל בשיעור חד מעל הריבית העולמית יזרמו תנועות הון בהיקף נרחב מחו"ל ותהיה לכך השפעה של ייסוף בשער החליפין. אם כך, כל דבר שחשוב במשק הישראלי מושפע ממה שקורה בחו"ל. לכן, הרצאה שעוסקת במשק הישראלי חייבת להתחיל מתיאור המצב במשק העולמי.

כך פתח נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר את הרצאתו בקריה האקדמית, אונו. פישר  המשיך ותיאר את הכלכלה העולמית ואת המשק הישראלי בפרט – המשק העולמי צמח בשנה שעברה2 בשיעור של 3.2%, זה שיעור  קרוב מאוד לשיעור של 3% שנחשב לסף של מיתון עולמי. הציפיות של קרן המטבע לשנה הבאה, 2013  הן לצמיחה של 3.5%,  וייתכן שתוצאות הבחירות באיטליה יורידו את הציפיות לרמה שהייתה ב-2012. בארה"ב צפויה השנה צמיחה של 2%. באירופה צפוי המשך מיתון תוך התאוששות איטית ב-2014. במשקים המתעוררים והמתפתחים היתה צמיחה מהירה יותר בשנים האחרונות וצפויה צמיחה גדולה יותר גם בשנים הבאות.. שיעור הצמיחה של הסחר העולמי הוא המשתנה החשוב ביותר מבחינת היצוא הישראלי – לפני המשבר העולמי סחר זה צמח בכ-7% ב-2012 הוא צמח בפחות מ-3% מה שמסביר את השנה הקשה שעברה על היצוא הישראלי. תנאי הרקע שבהם המשק הישראלי פועל, אם כן, אינם אופטימליים.

מאמצע שנת 2003 עד אמצע 2011 נהנה המשק הישראלי, למרות המיתון העולמי,מצמיחה ממוצעת של 5%בשנה. זהו שיעור צמיחה נאה למשק עשיר ומפותח,ובהשוואה בינ"ל המשק הישראלי הוא אכן כזה, גם אם לא תמיד אנו רוצים להודות בכך. ב-2012 הייתה צמיחה איטית יותר. אני לא הייתי שבע רצון מצמיחה של 3.2% ב-2012, אבל בכל פעם ששוחחתי עם עמיתים מחו"ל הם אמרו שהיו שמחים מאוד לו המשקים שלהם היו צומחים בשיעור כזה. בשנה הנוכחית בנק ישראל צופה צמיחה בשיעור של 3.8% כשחלק חשוב ממנה, כ-1%, צפוי להיות תוצאה של תחילת הזרמת הגז מקידוח תמר. האבטלה בישראל נמצאת בירידה מתמשכת על פני לא מעט שנים. הלמ"ס שינתה ב-2012 את מסגרת המדידה והדבר מקשה עלינו להשוות את נתוני השנה לשנים קודמות. לכן אנו מסתכלים על הנתונים עבור קבוצת הגילאים  אשר פחות הושפעה משינוי המתודולוגיה. בקבוצה זו ניתן להבחין בהמשך הירידה. האבטלה בישראל נמוכה משמעותית מהרבה  מדינות, כולל מפותחות מאוד.

בסוף ההרצאה אמנה מספר אתגרים ובעיות שמצריכים טיפול בטווח הארוך, אולם המצב המקרו כלכלי בישראל הוא בסך הכול טוב מאוד, חוץ מהיבט אחד: תקציב המדינה. משנת 2003 חלה ירידה בגרעון הממשלה עד ל-2007, אז התקציב היה מאוזן והגירעון היה אפסי. זו הייתה תוצאה של התוכנית האמיצה והנחושה שגיבש שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בתמיכת ראש הממשלה. ב-2008 התחיל שיעור הצמיחה העולמי לרדת, וב-2009 חזרנו לגרעון בשיעור דומה לזה שהיה בשנת 2003. הייתה זו תוצאה של הירידה בצמיחת המשק, תוצאה שהייתה צפויה לאור הירידה בצמיחה. משהחלה ההתאוששות הייתה ציפייה שנוכל לשחזר את התוואי שהחל בשנת 2003 – תוואי יורד של הגירעון. ההתחלה הייתה טובה, אבל ב-2011 זה הפך לקשה יותר, וב-2012 הגירעון, שתוכנן לעמוד על 2% מהתוצר, הגיע ל-4.2%. בנוגע לכך, רבים שואלים, אם כך, מי אחראי לגרעון בשנת 2012? התשובה היא שהאחריות היא בעיקר של הצמיחה, שהייתה נמוכה מהצפוי. בתחילת 2011 היתה לאוצר תחזית לגביית המיסים, שבדיעבד התבררה כאופטימית מדי. אנו בבנק ישראל לא חשבנו בתחילת 2011 שהתחזית של האוצר אופטימית מידי, הבנו זאת רק בדיעבד. ב-2012 חלה, כאמור, ירידה בשיעור הצמיחה, ובהמשך הוציאה הממשלה מעבר למה שתכננה להוציא, מה שהיווה גורם נוסף להגברת הגירעון. נתוני האבטלה מראים שהמשק קרוב מאוד לרמה של תעסוקה מלאה. במצב זה, תקבולי המסים גבוהים יחסית. אם המשק יכנס למיתון, הגירעון יתחיל מהרמה של 2012 ויעלה ממנה. המיתון של תחילת שנות האלפיים הגדיל משמעותית את הגירעון, והממשלה נאלצה לבקש את עזרת ממשלת ארצות הברית בערבויות לגיוס חוב.

כשבדקנו את התחייבויות הממשלה ל-2013, מצאנו שההתחייבויות צפויות להביא לגידול ריאלי של 10% בהוצאות הממשלה ביחס ל-2012. זהו גידול מאוד גבוה, בייחוד עבור משק שצומח בשיעור של 3%. לפני מספר שנים קיבלה הממשלה החלטות המגבילות את שיעור הגידול בהוצאה משנה לשנה, והמגבלה לשנת 2013, על פי החוק, היא לגידול של כ-5% בהוצאות. יהיה צורך, אם כן, להפחית את ההוצאות המתוכננות ב-5%. צריך לזכור גם  שגם אם הממשלה תעשה זאת יהיה עדיין גידול משמעותי בהוצאות הממשלה ב-2013. כמו כן, על מנת לעמוד ביעד הגירעון אנו סבורים שיהיה צורך להגדיל את התקבולים בכ-6 מיליארד שקל – כ-0.6% מהתמ"ג. מי שיצטרכו לקבל את ההחלטות היכן לקצץ יצטרכו לקבל החלטות קשות, אבל בסך הכול אחרי כל הקיצוצים מדובר יהיה בתקציב מרחיב, ואני מרגיש די נוח עם תקציב כזה.

לגבי המדיניות המוניטרית. מדיניות בנק ישראל מצליחה לשמר את האינפלציה רוב הזמן באזור היעד. כעת, האינפלציה והצפיות לה נמצאות בסביבה נוחה. אבל, אסור לנו להפסיק להיות מוטרדים מהאינפלציה – בנקאי מרכזי שינהג כך ימצא את עצמו נאלץ לטפל בהמשך בהתפתחות אינפלציה. אנחנו עוקבים כל הזמן, בזכוכית מגדלת, אחר הופעתם של סימנים לאינפלציה. איננו רואים כאלוכ רגע, אבל עלינו להישאר עם היד על הדופק. הדיון הציבורי עוסק ללא הרף בשאלה – האם בנק ישראל היה צריך להעלות את הריבית כדי לטפל בבעיית מחירי הדירות. יש לזכור שהריבית משפיעה על מגוון משתנים במשק – שער החליפין, רמת ההשקעות ועוד. אם נעלה את הריבית רק כדי לטפל במחירי הדירות נגרום לייסוף והאטת הצמיחה – זו התחלופה שעלינו לקחת כל הזמן בחשבון. צריך לזכור שהגורם המרכזי בעליית מחירי הדירות הוא המחסור בהיצע. עליית המחירים הביאה לתגובת ההיצע המצופה: יש עליה במספר התחלות הבנייה. הקצב שעמד על כ-30 אלף יחידות בשנה הגיע עד 44 אלף, זו עלייה משמעותית. אולם בהמשך ירד קצב שיווק הקרקע על ידי המדינה וקצב ההתחלות ירד ל-40 אלף בשנה. לדברי מינהל מקרקעי ישראל, הבעיה היא ברשויות המאשרות את תכניות הבנייה, שללא אישוריהן לא ניתן להמשיך לשווק את הקרקעות. הדרך לטפל במחירי הדיור צריכה לבוא דרך צד ההיצע. מה שלא נוכל לעשות זה להשתמש בכלי הריבית, שהוא כלי מדיניות המשפיע על כלל המשק, רק כדי לטפל במחירי הדיור. אנשים אומרים לנו שאנו לקחנו על עצמנו אחריות גדולה מדי בקשר למחירי הדיור. זה מזכיר לי את אלו שטוענים שהנגיד האמריקאי, בן ברננקי, משחרר את הממשלה מאחריותה למצב המשק בכך שהוא עושה ככל יכולתו כדי להמריץ את הצמיחה. אנו עושים מה שאנו יכולים, ולא הייתי רוצה לגרום נזק לכל האוכלוסייה כדי ללמד את הפוליטיקאים להתנהל בצורה טובה יותר.

בעיית העוני בישראל אינה פשוטה לפתרון משום שהעוני מרוכז בעיקר בקרב שתי אוכלוסיות – החרדים והערבים, ואין בכך כדי להמעיט בבעיית העוני גם בקרב האוכלוסייה הכללית. אולם בקרב החרדים, פחות ממחצית הגברים משתתפים בשוק העבודה, ובקרב הערבים רק כ-20% מהנשים עובדות. לכן, לא נוכל לטפלעוני על ידי מתן קצבאות שיעלו את כל העניים אל מעל קו העוני, בשל ההשפעה של מדיניות כזו על התמריץ לעבודה. נצטרך למצוא פתרון לבעיה לא פשוטה זו.

הסתכלות על המגמות הדמוגרפיות ההיסטוריות והצפויות מראות על גידול מתמשך בחלקם של המגזרים הערבי והחרדי באוכלוסיה. אם יימשכו המגמות הנוכחיות בשוק העבודה, נגיע למצב שבו חצי מהאוכלוסייה משתייכת למגזרים שבהם ההשתתפות בכוח העבודה נמוכה, והחצי האחר מממן אותה. זה לא יקרה משום שלא נוכל להמשיך להיות במצב כזה, והאוכלוסיות הרלוונטיות מבינות את זה. אתגרים נוספים שהמשק יצטרך לטפל בהם בטווח הארוך הם שיפור ההישגים של מערכת החינוך, והפחתת הבירוקרטיה אשר מכבידה על הפעילות הכלכלית,כפי שהדבר בא לידי ביטוי, למשל, במדד Doing Business של הבנק העולמי.בסך הכל, המשק הישראלי הוא סיפור הצלחה. אם חושבים על ההיסטוריה של המשק, על המצב הביטחוני, על האתגרים שעמדנו בהם, הצלחנו לבנות משק משגשג. יש, כאמור, בעיות ואתגרים, ולמרות שלא את כולן ניתן לפתור במהירות אני בטוח שנתמודד עם האתגרים ונצליח לפתור את הבעיות. 

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

מספר הדירות בבניה פעילה עומד על 85 אלף יחידות – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים האלו מבטאים היצע צפוי גדול של דירות למגורים בניגוד לנתונים שמתקבלים בחודשים האחרונים על היצע הדירות הגמורות שמבטא ירידה משמעותית  במלאי זה בשנה האחרונה. במילים שפוטות, הלמ"ס דווקא מראה שאין ירידה במלאי הדירות הכולל – אמנם, יש ירידה בדירות הגמורות, אבל בקנה יש 85 אלף דירות בבנייה, ובקצב הבנייה המשמעות היא שצפויות להגיע לשוק הדירות בשנים הקרובות דירות רבות. מכאן, שעל פי הנתונים האלו אין לכאורה בעיה של היצע דירות.

ברבעון האחרון של 2012, לפי נתוני הלמ"ס, החלה בנייתן של 11.2 אלף דירות , ומדובר על גידול של 42% ביחס לרבעון השלישי של 2012 וגידול של כ-6% ביחס לרבעון המקביל – הרבעון הרביעי של 2011. מספר הדירות שנמצאות נכון לסוף 2012 בבניה  בשיא של    14 שנים – 85 אלף דירות והדירות שבנייתן הסתיימה מגיע לשיא של עשור – 37 אלף דירות. לכאורה, נתונים שמעידים שההיצע מספק, אבל בסיכום שנתי חלה ירידה של כ-13% במספר התחלות הבני – ב-2012 החלה בנייתן של 39.7 אלף דירות, נמוך בכ-6 אלף דירות מאשר ב-2011. כלומר, ההיצע דירות גמורות וההיצע דירות בבנייה, נובע מהתחלות שהיו ב-2011 ועוד קודם לכן.  במקביל לנתוני הלמ"ס אמר שר השיכון והבינו, אריאל אטיאס – "הנתונים של הל"מס על כמות הדירות בבנייה מכים את התחזיות ואת היעדים השאפתניים שהציבה הממשלה. שיווקי הקרקעות למגורים שהיוו דגל מרכזי של משרד השיכון והבינוי בקדנציה האחרונה הוכיחו את עצמם ותרמו תרומה משמעותית ומכרעת להגדלת התחלות הבנייה ברחבי הארץ ולמספר שיא של דירות בבנייה פעילה. יחד עם הנתונים המעודדים האלו, ניתן היה אפילו לייצר התחלות בנייה של עוד אלפי יחידות דיור, אם הגורמים הרלבנטיים היו נרתמים לעניין ופותרים את מצוקת האשראי שקיימת בשוק הדירות, ומעניקים חמצן לשוק זה, וכך מונעים פגיעה בזוגות צעירים".  

היקף המשכנתאות וההלוואות בגין דיור עלו במהלך שנת 2012 ב-6.9% ל-269 מיליארד שקל.  במהלך שנת 2012 נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 47 מיליארד שקל – ידול של 4% ביחס לשנה קודמת.

יתרת החוב הכוללת של משקי בית גדלה במהלך ב-5.5% ל-383 מיליארד שקל, משמע המשכנתאות וההלוואות לדיור מהוות את רוב החוב של הציבור.

נתונים אלו לסוף 2012 מבטאים את הגידול במשקל של ההלוואות/ משכנתאות לדירות על רקע עליות מחירי הדירות גם בשנה החולפת.  החוב הגדול לדיור (כולל משכנתאות) מבטא את התלות והרגישות הגדולה של המערכת הבנקאית בשוק הדירות שמהווה את צרכי האשראי העיקרים של הצרכנים. מול האשראי הניתן לרכישת דירות, ממושכן לרוב הנכס, ומכאן שהאינטרס של הבנקים הוא כמובן לשמר את ערך הדירות – ככל שהערך גדול יותר כך הביטחון בהחזרים השוטפים על המשכנתא (החזרי הקרן והריבית) בטוחים יותר. מנגד, ירידה במחירי הדירות עלולה לגרום לבעיה קשה בביטחון של המערכת הבנקאית בנוגע להחזרי המשכנתא. זה תלוי כמובן בשיעור הירידה, אך במצב של ירידה משמעותית, במקביל להאטה במשק, יכול להיווצר מצב שלרוכשים יש בעיה לשלם את החוב ואז הבנק נתפס עם חובות מסופקים שהולכים וגדלים. זאת ועוד – ירידה משמעותית עשויה להביא את ערך הדירה אל מתחת למימון הכולל / המשכנתא הכוללת שנלקחה בגינה, ואז כבר הסיכון של הבנק משמעותי מאוד.

חברת ניהול הקרנות של דש שצפויה להתמזג עם מיטב (בתי ההשקעות של דש ומיטב צפויים להשלים את המיזוג בקרוב) ממזגת שתי קרנות נאמנות.  קרן הנאמנות דש חיסכון  עם שער מיועד מרץ 2013 ץמוזג לתוך קרן הנאמנות – דש חיסכון עם שער מיועד מרץ 2014. המיזוג של הקרנות יושלם ב-3 באפריל 2013  כאשר דמי הניהול יסתכמו ב-0.4% . עד למיזוג בקרן הנאמנות דש  חיסכון מרץ 2013 היו דמי ניהול של 0.25%, משמע מדובר בעלייה בדמי הניהול עבור חוסכים בקרן זו. בקרן דש חיסכון מרץ 2014 היו גם כך דמי ניהול של 0.4%.

דמי הניהול האלו – 0.4% עדיין נמוכים ביחס לממוצע בקטגוריית אג"ח שקליות בארץ

היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

 כלכלני קבוצת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות, מעדכנים את התחזית למדד תשומות הבניה. להערכתם, מדד תשומות הבניה בשלושת החודשים הבאים – פברואר  2013 עד אפריל 2013 יעמוד על 1.1%  (במצטבר), בהמשך לעלייה של 0.5% במדד תשומות הבניה למגורים בחודש ינואר 2013.

להערכת כלכלני הראל,  מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יירד בתקופה זו (בין פברואר לאפריל 2013) ב-0.4% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יירד בתקופה זו (בין פברואר לאפריל 2013) ב-0.6%.  בהראל חוזים שבשלושת החודשים האלו מדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.8%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד קריטי לרוכשי דירות בעיקר דירה מקבלן – ברכישת דירה מקובל להצמיד את התשלומים העתידיים למדד מסוים  – בעבר זה היה מדד המחירים לצרכן, היום ברכישת דירה מקבלן (דירה יד ראשונה) מקובל ברוב הגדול של המקרים להצמיד את התשלומים למדד תשומות הבניה. המדד הזה אמור לשקף את העלייה בעלויות הבנייה של הדירה.

רוכשי דירות מתלבטים במקרים רבים, האם לקחת את המשכנתא בשלב מוקדם ככל הניתן  ולשלם יחסית מוקדם לקבלן, או  לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר ולשלם לקבלן בשלב מאוחר. השאלה הזו תלויה גם בשינויים הצפויים בעלות המשכנתא, אך בעיקר בשינויים הצפויים במדד תשומות הבניה. באתר הון, מדריכים פיננסים,  תמצאו עדכונים שוטפים על מדד תשומות הבניה, על הערכות וציפיות אנליסטים בקשר למדד זה, הסברים על הרכבו של המדד ופרשנויות בנוגע  לשלב שבו יש לקחת משכנתא ולשלם לקבלן (ולהימנע מהצמדות למדד התשומות לבניה).

ורק כדי להמחיש עד כמה מדובר סעיף קריטי ניתן להיווכח מהמדדים בשנתיים האחרונות – בשנת 2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-1.6%; בשנת 2011 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%.  על פני התקופה היו גם מצבים שקצב האינפלציה היה גבוה משמעותית מהמדדים המוזכרים לעיל, ולכן יש חשיבות קריטית בעיתוי לקיחת המשכנתא ותשלום הסכום לקבלנים.

 היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

כלכלני הראל מתייחסים בסקירתם שוק הדיור   – "כעת, לאחר מספר חודשים מהחלת מגבלות בנק ישראל על לקיחת המשכנתאות (מדובר במגבלות הקודמות; בינתיים בבנק ישראל הוסיפו מגבלות חדשות), ניתן לראות שהצעדים הללו נכשלו עד כה בבלימת העלייה במחירי הדירות. בעקבות זאת גוברים הסיכויים שבנק ישראל ינקוט בצעדים נוספים בשוק המשכנתאות. להערכתנו, על מנת לטפל בעלייה המתמשכת במחירי הדיור, יהיה נכון יותר לפעול בצד ההיצע – על ידי הפשרת שטחים, הגדלת האשראי לקבלנים, ציפוף הבניה ואישורי בניה לגובה, ופחות – בניסיון להגביל את הביקושים ואת האשראי לקבלנים, דבר שמביא דווקא להקטנת התחלות הבניה. ברור שתחומים אלה אינם בסמכותו של בנק ישראל ולכן נדרשת פעולה רב מערכתית משולבת".

בבית ההשקעות אי.בי.אי החליטו לוותר על קרן הנאמנות סיון קרן ממונפת ולהופכה לקרן סולידית.  הקרן תשנה את שמה לאי.בי.אי תל בונד תשואות והיא תעקוב אחרי  מדד תל בונד תשואות החדש. במקביל, הקרן לא תהיה ממונפת (שיעור ההשקעות בנכסים לא יעלה על 100% כפי שהיה בעבר) וכן יופחתו דמי הניהול מ-1.25% ל-0.4%

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

קרן הנאמנות איילון אג"ח מדינה (אג"ח מדורגות) תתמזג לתוך קרן הנאמנות – איילון אג"ח מדינה ללא חברות.  כך מסר בית ההשקעות איילון. במקביל, דמי הניהול יירדו ל-1.27% (דמי הניהול בקרן איילון אגח מדינה מדורגות היו 1.45%; דמי הניהול בקרן איילון אגח מדינה ללא חברות – 1.27%).

ריבית בנק ישראל בחודש מארס 2013 תישאר ללא שינוי – 1.75% – כך קבעה הוועדה המוניטרית שבבנק ישראל. ההחלטה, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

• האינדיקטורים לפעילות הריאלית מצביעים על תמונה מעורבת. הסקרים מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות בסקטור העסקי, והאינדיקאטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שייתכן שבינואר נרשם שיפור מסויים בקצב הפעילות. מנגד, ברביע הרביעי של 2012 צמח התוצר בשיעור של 2.5%, קצב הנמוך מזה שהיה ברביעים קודמים, והושפע כנראה בין היתר ממבצע עמוד ענן. לכן, מוקדם להעריך אם מדובר בתפנית בפעילות.
• התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממשיכות להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.5% והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה המבוססות על מקורות שונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד.
• ההערכות הרווחות הן שפחת הסיכון להחרפת המשבר הכלכלי העולמי. בתוך כך, נתונים מקרו כלכליים ממשקים מובילים בעולם מצביעים על תמונה מעורבת. לפיכך, בשלב הזה, מוקדם לקבוע האם מדובר בתפנית חיובית.
• בשער החליפין האפקטיבי נירשם יסוף בחודשים האחרונים לאחר פיחות שנרשם בו בחודשי הקיץ.  
• קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלו מחירי הדירות ב-6.7% לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. כמו כן, נמשך ההיקף הגבוה של ביצועי המשכנתאות בחודשים האחרונים. בשבוע שעבר פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הוראה הדורשת מהבנקים להגדיל את כריות ההון וההפרשות כנגד הסיכונים הגלומים בתיק ההלוואות לדיור. צעד זה הוא צעד יציבותי, אבל עשוי גם למתן במידה מסוימת את הלחץ בשוק הדיור.
• במהלך החודש האחרון נמשכה המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים המובילים ושיעורי הריבית במשקים הללו נותרו קרובים לאפס. נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה והתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

בבנק ישראל מספרים נתוני רקע להחלטה על הריבית – נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.2%. שיעור זה נמוך מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. קצב עלייתו של המדד ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי משמעותי לעומת החודשים האחרונים – 1.5 אחוזים.

תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות החזאים לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים – וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – שמרו על יציבות החודש, והן עומדות בממוצע על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. הציפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), עומדות על 2.5% (בשל עונתיות נתון זה מוטה כלפי מעלה); בציפיות לטווחים של שנתיים–שלוש נרשמה ירידה קלה, מ-2.5% ל-2.4%; בציפיות לטווחים הבינוניים נרשמה יציבות, ובציפיות לטווחים הארוכים חלה ירידה משמעותית, מ-2.8% ל–2.4%.  לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. 

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים המעודכנים מצביעים על המשך צמיחה של הביקושים בקצב מתון, תוך המשך ההאטה ביצוא. מדדים לציפיות מצביעים על שיפור בציפיות לפעילות במגזר העסקי. האינדיקטורים החודשיים האחרונים מצביעים על כך שהפעילות במשק ממשיכה לצמוח בקצב מתון, אם כי ייתכן שבינואר נרשם שיפור מסוים בקצב זה. המדד המשולב למצב המשק במתכונתו החדשה עלה בינואר ב-0.2%. כאשר מנתחים את נתוני סחר החוץ, את סקר המגמות ואת סקרי אמון הצרכנים לחודשים האחרונים, רואים כי במכירות ליצוא מסתמנת ירידה בכלל, ובמיוחד בענפי הטכנולוגיה העילית. מנגד, במכירות לשוק המקומי מסתמן שיפור בתקופה האחרונה. נתוני היבוא מציגים תמונה מעורבת: מחד גיסא נמשכת הירידה ביבוא נכסי השקעה, ומאידך גיסא בינואר נרשם גידול חד ביבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה (בני קיימא וצריכה שוטפת). על פי נתוני החשבונאות הלאומית, שיעור הצמיחה ברביע הרביעי של 2012 עמד על 2.5%, קצב נמוך מזה שהיה ברביעים הקודמים שכנראה הושפע ממבצע עמוד ענן. ירידה זאת משקפת ירידה ביצוא וביבוא הסחורות, כמו גם האטה בגידול של השימושים המרכזיים – הצריכה הפרטית וההשקעות (ענפי משק ומגורים); מנגד בולטת העלייה בצריכה הציבורית.

שוק העבודה: מרבית הנתונים האחרונים משוק עבודה מלמדים על יציבות. על פי נתוני סקר כוח האדם, שיעור האבטלה במשק עלה במקצת ברביע האחרון של 2012, ל-6.9%, וזאת תוך ירידה בשיעור ההשתתפות (של 0.4 נקודת אחוז). עם זאת, כאשר בוחנים את הנתונים לגילאי העבודה המרכזיים  25-64 רואים כי שיעור האבטלה ירד במקצת ברביע האחרון של השנה שעברה, ובמקביל לכך נרשמו ירידה בשיעורי השתתפות וירידה מתונה יותר בשיעור התעסוקה. כאשר מנתחים את היקף המועסקים ברביע הרביעי על פי ענפים, מוצאים כי בהשוואה לרביע הקודם חלו עלייה בתעסוקה במגזר העסקי, במיוחד בענפי המסחר והבינוי, וירידה במספר המועסקים בכלל השירותים הציבוריים (למעט חינוך). ניתוח של משרות השכיר במגזרים הממשלתי והפרטי (הפיננסי ושאינו פיננסי) מראה כי לעומת הרביע השלישי, הגידול במספר המשרות בחודשים אוקטובר ונובמבר הקיף לא רק את המגזר הממשלתי (בהמשך למגמתו ברביעים קודמים), אלא גם את המגזר הפרטי לאחר שברביעים קודמים נרשמו בו ירידות. היציבות בשוק העבודה עולה גם ממאזן האיושים של משרות בניכוי סיומי עבודה בסקר המעסיקים. בהשוואה לרביע השלישי, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר-נובמבר ב-0.5% ו-0.2%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים דצמבר-ינואר ב-4.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.7% בנתון זה באוקטובר-נובמבר.

הערכות חטיבת המחקר: בחודש דצמבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. תחזית זו פורסמה בחודש דצמבר, ולפיה שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז. העדכון הבא של התחזית יפורסם בסוף חודש מארס.

נתוני תקציב הממשלה: בינואר היה עודף של 2.4 מיליארדי ש"ח בפעילות המקומית של הממשלה. זהו נתון אופייני לינואר, אך הוא נמוך בהשוואה לשנים קודמות ולתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון של הממשלה. זאת משום שסך ההוצאה המקומית (ללא אשראי) הסתכמה ב-19 מיליארד ש"ח, והייתה גבוהה מהתוואי התואם את תקרת ההוצאות בסכום העולה על 2 מיליארד ש"ח. בחודש ינואר פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק המאפשר להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב שנת 2012 (כולל פירעון חובות), מותאם לעליית המחירים. עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגירעון וההוצאה.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 השקל התחזק מול הדולר בכ-0.25%, כאשר בעולם נרשמה מגמה מעורבת ביחס לשערי החליפין של מטבעות אחרים מול הדולר. פעילות הזרים תמכה בשקל, ומאז הדיון המוניטרי האחרון הפעילים הזרים רכשו שקלים בהיקף של למעלה ממיליארד דולר. מול האירו השקל התחזק ב-2.2%, וזאת בדומה למגמה בעולם. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי השקל התחזק בכ-1.2% בתקופה זו.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-27/1/13, ועד 22/2/13 עלה מדד ת"א 25 ב-2.1%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות.  המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר ללא שינוי, סביב רמה של 200 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום בעד 8 נ.ב, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה הנסקרת, לרמה של 1.62%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה בסיכום התקופה ללא שינוי, ברמה של 124 נ.ב. מדד התל-בונד 60 עלה בסיכום התקופה בכ-0.5%. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו להצטמצם לאורך כלל הדירוגים, ובעיקר בדירוגים הנמוכים.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-6%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש דצמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.1%, מרמה של 791 מיליארדי ש"ח לרמה של 782 מיליארדי ש"ח, אולם נראה כי יותר ממחצית הירידה נובעת מהייסוף שחל בשער החליפין. ב-12 החודשים האחרונים יתרה זו נותרה ללא שינוי. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש דצמבר ב- 0.3%, ל-384 מיליארדי ש"ח ובשנה האחרונה היא גדלה ב-5.5%. בחודש ינואר ניטלו משכנתאות ב-4 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.7 מיליארדי ש"ח בחודש דצמבר. בחודשים האחרונים ניכרת ירידה ב-LTV  הממוצע. יתרת החוב לדיור בחודש דצמבר עמדה על 269 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש דצמבר 2011. על רקע הגידול המתמשך ביתרה זו, ועל רקע היעדר גידול מתאים בהפרשה לחובות מסופקים בגין תיק האשראי לדיור, המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה המגדילה את כריות ההון הנדרשות בגין הלוואות לדיור ואת ההפרשה הקבוצתית בגינם, ובמקביל לכך היא מפחיתה את הקצאת ההון הנדרשת בגין ערבויות חוק מכר בגין דירות שכבר נמסרו למשתכנים. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ינואר, ירדו בכל אפיקי ההצמדה, ובעיקר באפיק הלא צמוד בריבית משתנה, וזאת על רקע ההפחתה בריבית בנק ישראל לחודש ינואר. בחודש ינואר נמשכה העלייה בהיקף ההנפקות של המגזר העסקי הלא פיננסי, והוא עמד על 4.4 מיליארד ש"ח, לעומת ממוצע חודשי של 2.3 מיליארד בשנת 2012. כאשר בוחנים את תמהיל החברות המנפיקות החודש, רואים בבירור כי לצד חברות נדל"ן בדירוג גבוה, גם חברות מענפי המסחר והשירותים, ובעיקר מענף התעשייה, גייסו בהיקפים ניכרים.

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ינואר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר סעיף זה עלה ב-2.9%, לעומת 3.3% ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים נובמבר-דצמבר ב-1%, בהמשך לעלייה של 1.1% בחודשים אוקטובר – נובמבר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר מחירי הדירות עלו ב-6.7%, לעומת 5.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. 

הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עומדת על 40,406, והיא צפויה להמשיך לתמוך ברמה גבוהה של היצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שבנייתן החלה בחודשים ינואר–נובמבר נמוך בכ-13% ממספרן בתקופה המקבילה אשתקד. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

המשק העולמי: מגמת השיפור בכלכלה העולמית נמשכת, וההערכות הרווחות הן שירדו הסיכויים להתממשות הסיכונים שגרמו לרמת אי ודאות גבוהה מאוד בשנה שעברה (הצוק הפיסקלי בארה"ב, החרפת משבר החובות באירופה, התמתנות בצמיחה בסין). בארה"ב נתוני המקרו היו מעורבים וקיים חשש שהצמצום הצפוי בתקציב האמריקאי, שעומד להיכנס לתוקף במארס הקרוב – עלול לפגוע בצמיחה. בגוש האירו המיתון נמשך, וברביע האחרון של 2012 כל ארבע הכלכלות הגדולות שלו, וכן כלכלת הגוש כולו, רשמו התכווצות חריפה מהצפוי. חלק מהאינדיקטורים (בעיקר נתוני הסנטימנט) מצביעים על האפשרות שב-2013 תתחיל מגמת שיפור, אולם תהליך ההתאוששות בכלכלה האירופית צפוי להיות איטי מאוד, כפי שציין נגיד ה-ECB בהחלטת הריבית האחרונה. בסין הנתונים המשיכו להצביע על המשך התאוששות בפעילות.

מדדי המניות בעולם רשמו החודש מגמה מעורבת, הכוללת עליות שערים בארה"ב לעומת ירידות באירופה, וזאת לאחר העליות החדות שנרשמו בשווקים בחודש ינואר. במחירי האנרגיה והמתכות נרשמה לאחרונה עלייה שעשויה להשפיע על האינפלציה. חל גם היחלשות חדה של הין, על רקע עלייה ביעד האינפלציה של יפן.  נגיד ה- ECB ציין בהודעתו כי תתכן הורדת ריבית במידה שהתחזקות האירו תימשך ותפגע בהתאוששות הכלכלית של הגוש, ודבר זה בלם ככל הנראה את התחזקות האירו שנרשמה בחודשים האחרונים. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב ובריטניה נמשכת, וביפן הכריזו על תוכנית הרחבה נוספת. על פי הודעותיהם, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

כחלק מהמאבק במחירי הדירות, מבינים במשרד האוצר שחלק מהבעיה נמצא בצד ההיצע – הקבלנים פשוט בונים פחות מדי דירות. כדי להילחם בתופעה ולהילחם במחירי הדירות הגבוהים, שוקלים באוצר להטיל מס על חברה שלא תתחיל לבנות על קרקע שבבעלות. המס שהוא בעצם סוג של קנס ייקבע לפי משך העיכובים בבנייה על הקרקע.

המס התיאורטי הזה הוא המשכו הישיר של מס הרכוש. מס הרכוש שנעלם בשנת 2000 (נקבע שיעור מס אפס) היה על קרקעות לא בנויות שאינן חקלאיות ובדומה למס התיאורטי מטרתו היתה להגדיל את היצע הדירות.  החזרה למס דומה, אולי ממחישה את חוסר הפתרונות של הממשלה והאוצר. אולי מבינים ששם שהמס הזה שנתפס בעייתי ואפילו לא צודק, הוא פתרון על רקע ההיצע הנמוך של הדירות, כאשר זה עשוי לרמז שהקרקעות שבידי מנהל מקרקעי ישראל לבדם לא יספיקו לשיפור מצבו של שוק הדירות המקומי ולא יתרמו לירידה במחירי הדירות.

על כל פנים, ההצעה של האוצר לא מתייחסת לכל הקרקעות , אלא רק לקרקעות שאפשר לבנות עליהן מעל 200 דירות. המס התיאורטי על פי ההצעה של האוצר יוטל בשיעורים משתנים של עד 10% והוא ישולם במימוש הקרקע  או מכירת הדירות שיבנו על הקרקע. בדרך הזו מקווים באוצר, החברות יאיצו את פיתוח הקרקע והבנייה עליה.