משרד השיכון והבינוי פרסם סקירה מקיפה על שוק הדירות המקומי בשנת 2012. מהסקירה עולה כי מחירי הדירות ירדו בממוצע ב-5% נומינלית, משמע ירידה של 3% ריאלית. הנתונים האלו עומדים בסתירה עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס ) לפיה נרשמה עליה במחירי הדירות בשנת 2012 (עלייה של כ-5%).

אז איך מסבירים את ההתלהבות של משרד השיכון והבינוי והכותרות של הפרסום שלו – סתם, עניין של תדמית. משרד השיכון והבינוי, וכבוד השר (שבאמת עשה המון, בלי ציניות, לשוק הדירות) רוצים לסגור קדנציה בטעם טוב אז הם מפרסמים את חצי הכוס המלאה. רק שיש חצי כוס ריקה – ועכשיו נסביר –  מהסקירה של משרד השיכון והבינוי עולה כי  מחירה הממוצע של דירה חדשה היה ב-2012 1.4 מיליון שקל – מחיר הנמוך נומינלית ב-5% ביחס לשנה הקודמת. אבל, מנגד – מחירה הממוצע של דירה יד שניה היה 1.09 מיליון שקל – מחיר גבוה ב-4% מהמחיר בשנה הקודמת. ובכן, מה זה מחיר ממוצע? האם אפשר להשוות מחיר ממוצע ב-2012 למחיר ממוצע  ב-2011? ואם נמכרו בדיוק אותן דירות? ברור שלא, ולכן אין משמעות למחיר ממוצע, הרי הדירות שונות (תמהיל הדירות שונה). מעבר לכך – המחיר הממוצע על דירות חדשות אמנם ירד (לפי סקירה זו) אבל זה אולי בגלל שרכשו דירות יותר קטנות? או שקנו יותר דירות זולות יחסית בפריפריה. אין באמת משמעות לנתון הזה – ככה לא משווים בין התקופות – זה לא השוואה של תפוזים לתפוזים. 

הפנסיה של רובנו (בהגיענו לגיל פרישה) תהיה כמה מאות אלפי שקלים, אולי 1 מיליון שקל, במקרים טובים (ומעל הממוצע) היא תגיע ל-2 מיליון שקל. החישוב הוא יחסית פשוט ופשטני – בגיל פרישה אנחנו כבר אחרי עבודה של 35-40 שנים (תלוי – יש כאלו שיותר, יש גם הרבה שפחות מכך) ואם נתייחס לשכר אפילו מעל הממוצע של 10 אלף שקל נקבל סדר גודל של היקף כספי בפרישה של כ-400 אלף שקל, וגם אם נניח שבפנים יש גם תשואה על ההשקעות השוטפות נגיע ל-500 אלף שקל אולי יותר. אם אנחנו במקומות מסודרים שמפרישים יותר מההפרשה הבסיסית (שהיתה לאורך שנים – 8.333%) ואם נניח שיש לנו גם הפרשות נוספות – קופות גמל או ביטוח חיים וקרן השתלמות, זה יביא אותנו לסכום נכבד מאוד של 1 מיליון שקל. 

הסכום הזה כאמור הוא הרבה מעל הממוצע במגזר הפרטי. רוב הציבור יחתום על חצי מזה, אבל מנגד יש ציבור גדול – הפורשים מצה"ל שמקבלים הרבה יותר. האם זה צודק? לא בטוח! דהמרקר, חושף את נתוני הפנסיה הפנימיים ומהם עולה כי הפנסיות הגבוהות אינן רק לבכירים בצה"ל אלא גם לדרגי ביניים ובעלי תפקידים משרדיים. להערכת דהמרקר השווי הכלכלי של הפנסיות התקציביות לפורשי צה"ל גבוה במכפלות של פי שלושה עד פי עשרה מהפנסיות של רוב העובדים במשק. מהנתונים עולה כי לשליש מפורשי צה"ל יש פנסיות בשווי של כ-3-4 מיליון שקל, לכ-30% יש פנסיות בשווי של 4-5 מיליון שקל, לכ-12% יש פנסיות בשווי של 5-6 מיליון שקל וליתר יש אפילו פנסיות בערך גבוה – עד 10 מיליון שקל. 

הפנסיות האלו חושבו לפי נתוני שכר וותק של הפורשים בשנים 2009 עד 2011 יוזכר כי הפרישה מצה"ל נעשית בגילאים 42 עד 50. וכבר מגיל זה הפורש מקבל פנסיה תקציבית חודשית.  מעבר לכך, אותם פורשים יכולים להשתלב בשוק העבודה, ובפועל כמובן שזה קורה.

היכנסו לכתבה המלאה בדהמרקר על החשיפה של פנסיות אנשי הקבע  

שר האוצר יובל שטייניץ אמר על התוכנית באוצר לפרישה מדורגת לפנסיה –"באוצר עובדים על תוכנית פרישה מדורגת לפנסיה. זוהי תוכנית חדשנית, רפורמה מהפכנית, במקום שאנשים יאלצו לפרוש בבת אחת, לעבור מיום אחד של עבודה במתכונת של 100% ויום אחרי להיות מובטלים מעבודה, כוונתנו היא לאשר לאנשים יציאה מדורגת לפנסיה. דבר זה יאפשר להתרגל למצב וימנע שחיקה.  היום, בשוק העבודה,   נוצר מצב שרוב האנשים מקווים לצאת לפנסיה על מנת להפסיק לעבוד כל כך קשה אך גם חוששים ממנה, זה לא פשוט לעשות שינוי כל כך דרמטי ולהפסיק לעובוד אחרי כל כך הרבה שנים.  הדבר הנכון והטבעי יותר ביציאה לפנסיה, הוא לעשות את המהלך הזה בהדרגה. במשרד האוצר כבר עובדים על תוכנית זו ואני מקווה שתוך חודש חודשיים נוכל להציג פיילוט ראשוני. במסגרת התוכנית הזו יוכלו העובדים לפני הפנסיה לעבור לעבודה בחצי משרה מבלי שזכויותיהם תפגענה. באוצר בודקים כרגע את כל החבילה האקטוארית של הזכויות והתשלומים כדי לראות איך לאפשר את הדבר הזה למי שמעוניין בכך מבלי שהמעסיקים או אף אחד אחר לא יפגע ואני משוכנע שזה מודל מתאים , ונכון יותר ממה שקורה היום ברוב העולם".

טוב, אז שטייניץ בעד, אבל האם הבלון ניסוי הזה יעבור? מה עם החברות/ המעסיקים? מישהו שואל אותם, האם זה נוח להם להחזיק עובדים מבוגרים בחצאי משרה; הם ככל הנראה יעדיפו החלפה מלאה  תוך כדי הזרמה של דם חדש.

תעשיית קרנות הנאמנות רשמה בחודש פברואר 2013 גידול של 5.8 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים בזכות גיוסים מסיביים בקרנות עליית ערך ההשקעות – הגיוסים מוערכים ב-4.3 מיליארד שקל והרווח/ עליית הערך בכ-1.5 מיליארד שקל. כתוצאה מהגיוסים ועליית הערך, מנוהלים בתעשייה כ-184 מיליארד שקל.

הגיוסים בחודש פברואר הם בהמשך לגיוסים בחודש ינואר ובסוף שנת 2012, כאשר הגיוסים מתמקדים בשלושה אפיקים מרכזיים –  קרנות כספיות שגייסו כ-2 מיליארד שקל על רקע ביטול דמי המשמרת והעלויות הנלוות בבנקים ; אגרות חוב קונצרניות – 1.6 מיליארד שקל ואג"ח כלליות – 1.3 מיליארד שקל.

הגיוסים בקרנות האג"ח הקונצרניות מיוחסים, בין היתר להשקה של מדד אג"ח חדש – תל בונד תשואות. המדד החדש גרם לחברות הקרנות של בתי ההשקעות להזדרז ולהקים קרנות עוקבות/ מחקות כשבמקביל היו כאלו שהסבו קרנות קיימות למדד החדש.

בחודש פברואר 2013 גייסה מיטב קרנות נאמנות כ-600 מיליון שקל בקרנות מסורתיות וכ- מיליארד שקל גייסה בקרנות הכספיות. דמי הניהול בקרנות המסורתיות גבוהים משמעותית מאשר בקרנות הכספיות (שבהן בממוצע דמי הניהול – 0.15%-0.18%). מגייסת גדולה נוספת היא מגדל שגייסה כ-600 בקרנות המסורתיות, אך מנגד היא דווקא איבדה כ-50 מיליון שקל בקרנות הכספיות. מנגד, בכלל פיננסים, שנרכשה לאחרונה על ידי הראל השקעות, נמשכו הפדיונות – 200 מיליון שקל בקרנות המסורתיות ו-100 מיליון שקל בקרנות הכספיות.

הגוף המוביל בתעשיית הקרנות הוא עדיין פסגות שמנהל קרנות בהיקף כספי של  כ-28.8 מיליארד שקל; מיטב השנייה מנהלת נכסים בסך של 21.7 מיליארד שקל, כאשר עם המיזוג הצפוי עם דש שמנהלת  כ-10.9 מיליארד שקל, מדובר למעשה בגוף המוביל בתעשייה.  במקום השלישי הראל עם 20.2 מיליארד שקל, אם כי לאחרונה רכשה הראל את כלל פיננסים והשלמת העסקה תציב אותה במקום השני עם מעל 30 מיליארד שקל מנוהלים. במקום הרביעי מגדל עם כ-20.2 מיליארד שקל.

לכתבה – מדד המחירים בפברואר 2013 – ללא שינוי

פועלים – מדד פברואר ירד ב-0.1%

מדד פברואר 2013 צפוי לרדת בשיעור של 0.1% – כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. להערכתם, מדד פברואר יושפע מירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה וההנעלה עם התעצמותן של מכירות סוף עונת החורף. בנוסף תשפיע הירידה במחירי הפירות והירקות שעלו בחדות בינואר עקב פגעי מזג האוויר. מנגד, עלייה במחירי הדלק ב-4.1% , החלב ומוצרי ב-3.5%, מחירי הסיגריות מתוצרת מקומית ובמחירי שכר הדירה. כל אלה ימתנו את השפעת העונתיות של מחירי ההלבשה וההנעלה. מדד מרץ 2013 צפוי, להערכת כלכלני פועלים, לעלות בשיעור של 0.4%. הוא יושפע בעיקר מעלייה במחירי הדלק בשיעור של 1.5%, משארית העלייה במחירי החלב, עלייה צפויה במחירי העופות והעלייה העונתית של מחירי ההבראה והנופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח, החל השנה בחודש מרץ. מנגד, תשפיע הירידה העונתית במחירי ההלבשה וההנעלה עם סיום מכירות סוף עונת החורף, והירידה שגם היא עונתית במחירי התוצרת החקלאית הטרייה.

תחזית האינפלציה לשנת 2013 ולשנים עשר החודשים הבאים, של בנק הפועלים, נותרה – 2%. בתחזית נלקחו  בחשבון הערכות לגבי צעדי מדיניות הצפויים לאחר הבחירות, וכן תנודות במחירי המזון והתוצרת החקלאית ובמחירי הנפט בעולם.

אקסלנס – מדד פברואר ללא שינוי

בבית ההשקעות אקסלנס צופים כי מדד חודש פברואר 2012 יהיה ללא שינוי. להערכת, כלכלני אקסלנס, חודשי האביב שבפתח ותקופת החגים יביאו למדדים גבוהים. "נזכיר ונציין את העונתיות הגבוהה במדדים בחודשי החגים ולאחריה אנו מעריכים שהאינפלציה תחזור ותרד בעקבות חולשת הצרכנים. מי שצפוי להוות גורם אינפלציוני מעבר לעונתיות בחודשים הקרובים הוא סעיף האנרגיה עם עליית מחירי החשמל וכן עליית מחירי הדלקים.

"מדד חודש פברואר צפוי להישאר ללא שינוי. מדד המחירים בפברואר יושפע מהמשך ירידה עונתית של מחירי הלבשה והנעלה. כמו כן, צפויה המשך ירידה במחירי התקשורת בעקבות מלחמת המחירים המחודשת שהתפתחה בחודש האחרון. מנגד, צפויה המשך עלייה מתונה בסעיף המזון בעקבות עלייה במחיר החלב שבפיקוח, הפירות וירקות והדיור. מחירי הדלקים עלו בכ- 4.1% בעקבות העלייה במחירי האנרגיה בעולם".

באקסלנס סבורים שמדד חודש מרץ יעלה בכ-0.2%. מד מרץ יושפע, להערכתם, בין היתר, מהעלייה העונתית של מחירי הבראה ונופש בארץ ובחו"ל עקב חג הפסח החל השנה מוקדם. "בנוסף, תחול עלייה במחירי המזון (מוצרי חלק בפיקוח ועופות) וכן עליית מחירי הדלקים בכ- 1.5% בעקבות עליית מחירי האנרגיה בעולם", מעדכנים באקסלנס ומוסיפים  כי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים צפויה להיות  1.7%. "המדד הנמוך בחודשים האחרונים מצביע על חולשה וריפיון בביקושים המקומיים אשר צפויים להימשך בשנה הקרובה. כמו כן, לא נראה כיום שיש גורמים אינפלציוניים במשק" מסבירים באקסלנס את תחזיתם, "הסיכון היחידי שאנו רואים כרגע בתחזית זו היא המשך העלאות מיסים עקיפים נוספים שיבוצעו ע"י הממשלה החדשה. אולם, העליה החד פעמית באינפלציה, התמתנות הצמיחה ועלייה בשיעור האבטלה צפויה להחליש את הצרכן המקומי ופועלים למיתון האינפלציה. לגבי סעיף השכירויות אנו מעריכים כי הוא ימשיך לעלות בקצב מתון בסביבות 2.5%".

בשנת 2013 מעריכים באקסלנס אינפלציה שהיא  מתחת למרכז היעד אולם להערכתם הסיכוי להפתעה הוא כלפי מטה".

פסגות  –  ירידה של 0.1% במדד פברואר

בבית ההשקעות פסגות צופים ירידה של 0.1% במדד פברואר 2013. מדד פברואר, טוענים בפסגות יהיה  בצל עליית מחירי החלב וירידת מחירי הסלולר.המדד להערכת אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות יושפע מהגורמים הבאים – " מחירי הדלקים עלו ב-4% בעיקר בשל עלייה של 6.4% במחירי הנפט בעולם; מחירי המזון צפויים לעלות ב-0.9%, בעיקר מסיבות עונתיות. עליית מחירי החלב תשפיע על הסעיף הן במדד פברואר והן במדד מרץ.מעבר לכך, סעיף הדיור יוותר ללא שינוי, ומחירי הסלולר ימשיכו לרדת בשל מעבר הצרכנים לחבילות המוזלות. כמו כן, מחירי הנסיעות לחו"ל ירדו הן מסיבות עונתיות והן בשל התחזקות השקל".

ביחס לחודש מרץ, מעריכים בפסגות כי מדד המחירים לצרכן בחודש זה יעלה ב-0.2%. המדד יושפע מהגורמים הבאים –"מחירי הדלקים עלו ב-1.5%, בעיקר בשל עלייה במחירי הנפט בעולם. סעיף הדיור יעלה ב-0.4%. בשל העובדה שחג הפסח יחול השנה בסוף מרץ, חלק מעליית המחירים המאפיינת את אפריל תזלוג למדד מרץ. הדבר יבוא לידי ביטוי בעיקר במחירי הנסיעות לחו"ל. מחירי המזון הועלו לקראת סוף פברואר, מה שיבוא לידי ביטוי בעיקר במדד מרץ. מחירי הסלולר ימשיכו לרדת.

תחזית פסגות  למדד חודש אפריל היא לעלייה של 0.7% . העליה החדה הצפויה, להערכת אורי גרינפלד נובעת מהגורמים הבאים – "אנו מניחים שהעלאת מחירי החשמל בשיעור של 15%-10% תתבצע מתישהו באפריל.אנו צופים  שעליות מחירים עונתיות הקשורות לחג הפסח ירשמו במדד אפריל בסעיפי המזון, הנסיעות לחו"ל, והתרבות.  סעיף הדיור יעלה ב-0.1%. מחירי הפירות והירקות יעלו ב-2.5%.• מחירי ההלבשה וההנעלה יעלו ב-6% מסיבות עונתיות.

ב-12 החודשים הקרובים צופים בפסגות עליה במדד בשיעור של 2.2% (1.7% ללא מיסים). 

ענף הבניה הינו ענף עתיר עובדים. מספר העובדים בענף הבניה נכון לסוף הרבעון השלישי של שנת 2012, עמד על כ-189 אלף . בשנים קודמות  הסתמכו החברות בענף הבניה  בעיקר על עובדים פלשתינאים. אבל, החל משנת 2000  החל שינוי בתמהיל המועסקים בענף הבניה, והחלו להיקלט בענף יותר ויותר עובדים זרים.

לאחר שיא של כ-15% עובדים זרים בענף מסך העובדים בשנת 2007, החלו טענות כי מדובר בשיעור גבוה ויש להפחית את המכסות (האישורים לעובדים זרים) , ועל רקע זה החליטה הממשלה בשנת 2010  על צמצום כמות העובדים הזרים בענף הבניה כך שהמכסה המאושרת כיום עומדת על 8,000 משרות בלבד והיא תפחת בהדרגה עד ל-2,000 משרות בלבד בשנת 2015 ומשנת 2016 תאושר העסקה של מומחים בלבד.

מספר העובדים הזרים כיום נמוך מהמכסה המותרת אך זו צפויה הייתה להתמלא באמצעות הסכמים בילטרליים בעיקר  מבולגריה ומדינות נוספות. את מקום העובדים הזרים תוספים בהדרגה ועל פי מכסות, עובדים מהשטחים שכיום מכסת ההיתרים שלהם עומדת על כ-37 אלף עובדים. יתרת העובדים הינם מועסקים תושבי ישראל (כ-147.5 אלף כאשר כ-50% מהם לא יהודים).

סקר משרות פנויות בענף הבניה שנערך לאחרונה מצביע על ירידה לכ-9,400 משרות לעומת שיא של 13,200 ברבעון האחרון של שנת 2011. הירידה הזו, וכן מספר המועסקים כיום בענף לעומת מספר המועסקים בעבר הם  עדות לצמצום התחלות הבניה במשק בשנת 2012 לעומת שנים קודמות.  בהקשר זה , יש להדגיש כי הירידה בהתחלות הבניה אמנם לא מתבטאת עדיין בהיצע הדירות הגמורות או בהיצע הדירות בבניה פעילה, אבל ז אינדיקציה חזקה לצפוי בעוד כשנה/ שנתיים וזה מאחר שמשך בניה ממוצע בשנת 2012 שמר על יציבות ועמד על כ-24.9 חודשים.

שכר פועלי בניין עשוי ככל הנראה להפתיע את רובכם.  שכר של עובדי בניין ישראליים עם ניסיון של שנה עשוי להגיע ל-17 אלף שקל.  כך עולה מנתוני הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל בבדיקה שנעשתה במהלך 2012. מדובר בשכר ברוטו הכולל שכר בסיס, שעות נוספות ופרמיות.  עם זאת,  ממוצע השכר בענף נמוך בעשרות אחוזים, ועל פי ההערכות מסתכם ב-11-14 אלף שקל ברוטו . למרות השכר הנאה, מספר פועל הבניין הישראלים נמוך – 160 בלבד.

מנהלי חברות הבניה טוענים כבר תקופה ארוכה כי הבעיה הגדולה בענף הנדל"ן הוא מחסור  בעובדים מקצועיים. אמיר נחום, מנכ"ל  אורתם סהר, מספר בראיון לעיתון "גלובס" שהמחסור בעובדים זרים  הוא עדיין הבעיה האקוטית ביותר בענף הנדל"ן; מסביר שהדרך היחידה להוריד את מחירי הדירות היא הבאתם של עובדים סינים ולא בולגרים, ומסביר כיצד השפיעה מצוקת המימון על פעילות היזמים. היכנסו כאן לראיון המלא. 

מבדיקת מהון להון, אתר המדריכים והמידע בצרכנות פיננסית עולה כי שלוש חברות כרטיסי האשראי הגדולות במשק ישראכרט, לאומי קארד וכאל מספקים ללקוחות הלוואות ואשראי בהיקף כולל של 4.44 מיליארד שקל. כאל היא הגדולה בתחום המימון החוץ בנקאי עם היקף אשראי של 1.89 מיליארד שקל, לאומי קארד היא השנייה לה עם היקף אשראי של 1.86 מיליארד שקל וישראכרט שלישית עם מימון חוץ בנקאי של כ-680 מיליון שקל.

לאומי קארד היא צומחת מבין שלוש החברות, בתחום ההלוואות  החוץ בנקאיות, עם גידול של כ-18% ביחס לשנה קודמת; כאל ירדה בכ-5% וישראכרט עלתה בכ-4%.

המימון החוץ בנקאי הוא יקר בצורה מפורזת; הוא סכנה של ממש לצרכנים ולמשק בכלל. החברות האלו שמחפשות מנועי צמיחה מעבר לתחום כרטיסי האשראי עצמו,מספקים כמעט ללא הבחנה אשראי לפרטיים. מדובר באשראי בסיכון, הרי זה לא מול ביטחונות, שיעבודים וכו';  זו לא הלוואה כמו בבנק שבו מכירים את הלקוח, את ההיסטוריה שלו, את ההחזרים שלו. נכון, יש ידע על לקוחות חוזרים, ועדיין ברמת סיכון גבוה יותר, ולכן החברות האלו מתמחרות את הסיכון בריבית –   הריבית על ההלוואות האלו היא גבוה במיוחד.

בשעה שריבית בנק ישראל ירדה בשנה שעברה ב-1% שלם ל-1.75%, הריבית על ההלוואות האלו עדיין בכמה רמות מעל ריבית בנק ישראל – ריבית ממוצעת של 11.2%! בכאל גובים את הריבית הגבוה במערכת, ריבית ממוצעת  של 12.2% – ללא שינוי ביחס לשנה קודמת. בלאומי קארד הריבית היא 10.3% ירידה לעומת שנה שעברה אז זה היה מעל 11%, ובישראכרט הריבית היא כ-9.8% בעוד ששנה שעברה היא היתה מעל 10%. גם אחרי הירידה בריבית בלאומי קארד וישראכרט, מדובר במספרים מאוד גבוהים ביחס לריבית בבנקים.

 לבדיקה קודמת של מהון להון על הריבית בכרטיסי האשראי

המשק המקומי הוא משק מאוד קטן ומאוד פתוח, ולכן הוא מושפע בצורה משמעותית  מההתרחשויות במשק העולמי. אנו מייצאים כ-40% מהתמ"ג, ולכן תלויים בביקוש של המשקים העולמיים. כמו כן, המצב בעולם משפיע גם על קביעת המדיניות המוניטרית. הריבית שאנו קובעים מושפעת מהריבית שנקבעת בחו"ל – אם נעלה את הריבית בישראל בשיעור חד מעל הריבית העולמית יזרמו תנועות הון בהיקף נרחב מחו"ל ותהיה לכך השפעה של ייסוף בשער החליפין. אם כך, כל דבר שחשוב במשק הישראלי מושפע ממה שקורה בחו"ל. לכן, הרצאה שעוסקת במשק הישראלי חייבת להתחיל מתיאור המצב במשק העולמי.

כך פתח נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר את הרצאתו בקריה האקדמית, אונו. פישר  המשיך ותיאר את הכלכלה העולמית ואת המשק הישראלי בפרט – המשק העולמי צמח בשנה שעברה2 בשיעור של 3.2%, זה שיעור  קרוב מאוד לשיעור של 3% שנחשב לסף של מיתון עולמי. הציפיות של קרן המטבע לשנה הבאה, 2013  הן לצמיחה של 3.5%,  וייתכן שתוצאות הבחירות באיטליה יורידו את הציפיות לרמה שהייתה ב-2012. בארה"ב צפויה השנה צמיחה של 2%. באירופה צפוי המשך מיתון תוך התאוששות איטית ב-2014. במשקים המתעוררים והמתפתחים היתה צמיחה מהירה יותר בשנים האחרונות וצפויה צמיחה גדולה יותר גם בשנים הבאות.. שיעור הצמיחה של הסחר העולמי הוא המשתנה החשוב ביותר מבחינת היצוא הישראלי – לפני המשבר העולמי סחר זה צמח בכ-7% ב-2012 הוא צמח בפחות מ-3% מה שמסביר את השנה הקשה שעברה על היצוא הישראלי. תנאי הרקע שבהם המשק הישראלי פועל, אם כן, אינם אופטימליים.

מאמצע שנת 2003 עד אמצע 2011 נהנה המשק הישראלי, למרות המיתון העולמי,מצמיחה ממוצעת של 5%בשנה. זהו שיעור צמיחה נאה למשק עשיר ומפותח,ובהשוואה בינ"ל המשק הישראלי הוא אכן כזה, גם אם לא תמיד אנו רוצים להודות בכך. ב-2012 הייתה צמיחה איטית יותר. אני לא הייתי שבע רצון מצמיחה של 3.2% ב-2012, אבל בכל פעם ששוחחתי עם עמיתים מחו"ל הם אמרו שהיו שמחים מאוד לו המשקים שלהם היו צומחים בשיעור כזה. בשנה הנוכחית בנק ישראל צופה צמיחה בשיעור של 3.8% כשחלק חשוב ממנה, כ-1%, צפוי להיות תוצאה של תחילת הזרמת הגז מקידוח תמר. האבטלה בישראל נמצאת בירידה מתמשכת על פני לא מעט שנים. הלמ"ס שינתה ב-2012 את מסגרת המדידה והדבר מקשה עלינו להשוות את נתוני השנה לשנים קודמות. לכן אנו מסתכלים על הנתונים עבור קבוצת הגילאים  אשר פחות הושפעה משינוי המתודולוגיה. בקבוצה זו ניתן להבחין בהמשך הירידה. האבטלה בישראל נמוכה משמעותית מהרבה  מדינות, כולל מפותחות מאוד.

בסוף ההרצאה אמנה מספר אתגרים ובעיות שמצריכים טיפול בטווח הארוך, אולם המצב המקרו כלכלי בישראל הוא בסך הכול טוב מאוד, חוץ מהיבט אחד: תקציב המדינה. משנת 2003 חלה ירידה בגרעון הממשלה עד ל-2007, אז התקציב היה מאוזן והגירעון היה אפסי. זו הייתה תוצאה של התוכנית האמיצה והנחושה שגיבש שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, בתמיכת ראש הממשלה. ב-2008 התחיל שיעור הצמיחה העולמי לרדת, וב-2009 חזרנו לגרעון בשיעור דומה לזה שהיה בשנת 2003. הייתה זו תוצאה של הירידה בצמיחת המשק, תוצאה שהייתה צפויה לאור הירידה בצמיחה. משהחלה ההתאוששות הייתה ציפייה שנוכל לשחזר את התוואי שהחל בשנת 2003 – תוואי יורד של הגירעון. ההתחלה הייתה טובה, אבל ב-2011 זה הפך לקשה יותר, וב-2012 הגירעון, שתוכנן לעמוד על 2% מהתוצר, הגיע ל-4.2%. בנוגע לכך, רבים שואלים, אם כך, מי אחראי לגרעון בשנת 2012? התשובה היא שהאחריות היא בעיקר של הצמיחה, שהייתה נמוכה מהצפוי. בתחילת 2011 היתה לאוצר תחזית לגביית המיסים, שבדיעבד התבררה כאופטימית מדי. אנו בבנק ישראל לא חשבנו בתחילת 2011 שהתחזית של האוצר אופטימית מידי, הבנו זאת רק בדיעבד. ב-2012 חלה, כאמור, ירידה בשיעור הצמיחה, ובהמשך הוציאה הממשלה מעבר למה שתכננה להוציא, מה שהיווה גורם נוסף להגברת הגירעון. נתוני האבטלה מראים שהמשק קרוב מאוד לרמה של תעסוקה מלאה. במצב זה, תקבולי המסים גבוהים יחסית. אם המשק יכנס למיתון, הגירעון יתחיל מהרמה של 2012 ויעלה ממנה. המיתון של תחילת שנות האלפיים הגדיל משמעותית את הגירעון, והממשלה נאלצה לבקש את עזרת ממשלת ארצות הברית בערבויות לגיוס חוב.

כשבדקנו את התחייבויות הממשלה ל-2013, מצאנו שההתחייבויות צפויות להביא לגידול ריאלי של 10% בהוצאות הממשלה ביחס ל-2012. זהו גידול מאוד גבוה, בייחוד עבור משק שצומח בשיעור של 3%. לפני מספר שנים קיבלה הממשלה החלטות המגבילות את שיעור הגידול בהוצאה משנה לשנה, והמגבלה לשנת 2013, על פי החוק, היא לגידול של כ-5% בהוצאות. יהיה צורך, אם כן, להפחית את ההוצאות המתוכננות ב-5%. צריך לזכור גם  שגם אם הממשלה תעשה זאת יהיה עדיין גידול משמעותי בהוצאות הממשלה ב-2013. כמו כן, על מנת לעמוד ביעד הגירעון אנו סבורים שיהיה צורך להגדיל את התקבולים בכ-6 מיליארד שקל – כ-0.6% מהתמ"ג. מי שיצטרכו לקבל את ההחלטות היכן לקצץ יצטרכו לקבל החלטות קשות, אבל בסך הכול אחרי כל הקיצוצים מדובר יהיה בתקציב מרחיב, ואני מרגיש די נוח עם תקציב כזה.

לגבי המדיניות המוניטרית. מדיניות בנק ישראל מצליחה לשמר את האינפלציה רוב הזמן באזור היעד. כעת, האינפלציה והצפיות לה נמצאות בסביבה נוחה. אבל, אסור לנו להפסיק להיות מוטרדים מהאינפלציה – בנקאי מרכזי שינהג כך ימצא את עצמו נאלץ לטפל בהמשך בהתפתחות אינפלציה. אנחנו עוקבים כל הזמן, בזכוכית מגדלת, אחר הופעתם של סימנים לאינפלציה. איננו רואים כאלוכ רגע, אבל עלינו להישאר עם היד על הדופק. הדיון הציבורי עוסק ללא הרף בשאלה – האם בנק ישראל היה צריך להעלות את הריבית כדי לטפל בבעיית מחירי הדירות. יש לזכור שהריבית משפיעה על מגוון משתנים במשק – שער החליפין, רמת ההשקעות ועוד. אם נעלה את הריבית רק כדי לטפל במחירי הדירות נגרום לייסוף והאטת הצמיחה – זו התחלופה שעלינו לקחת כל הזמן בחשבון. צריך לזכור שהגורם המרכזי בעליית מחירי הדירות הוא המחסור בהיצע. עליית המחירים הביאה לתגובת ההיצע המצופה: יש עליה במספר התחלות הבנייה. הקצב שעמד על כ-30 אלף יחידות בשנה הגיע עד 44 אלף, זו עלייה משמעותית. אולם בהמשך ירד קצב שיווק הקרקע על ידי המדינה וקצב ההתחלות ירד ל-40 אלף בשנה. לדברי מינהל מקרקעי ישראל, הבעיה היא ברשויות המאשרות את תכניות הבנייה, שללא אישוריהן לא ניתן להמשיך לשווק את הקרקעות. הדרך לטפל במחירי הדיור צריכה לבוא דרך צד ההיצע. מה שלא נוכל לעשות זה להשתמש בכלי הריבית, שהוא כלי מדיניות המשפיע על כלל המשק, רק כדי לטפל במחירי הדיור. אנשים אומרים לנו שאנו לקחנו על עצמנו אחריות גדולה מדי בקשר למחירי הדיור. זה מזכיר לי את אלו שטוענים שהנגיד האמריקאי, בן ברננקי, משחרר את הממשלה מאחריותה למצב המשק בכך שהוא עושה ככל יכולתו כדי להמריץ את הצמיחה. אנו עושים מה שאנו יכולים, ולא הייתי רוצה לגרום נזק לכל האוכלוסייה כדי ללמד את הפוליטיקאים להתנהל בצורה טובה יותר.

בעיית העוני בישראל אינה פשוטה לפתרון משום שהעוני מרוכז בעיקר בקרב שתי אוכלוסיות – החרדים והערבים, ואין בכך כדי להמעיט בבעיית העוני גם בקרב האוכלוסייה הכללית. אולם בקרב החרדים, פחות ממחצית הגברים משתתפים בשוק העבודה, ובקרב הערבים רק כ-20% מהנשים עובדות. לכן, לא נוכל לטפלעוני על ידי מתן קצבאות שיעלו את כל העניים אל מעל קו העוני, בשל ההשפעה של מדיניות כזו על התמריץ לעבודה. נצטרך למצוא פתרון לבעיה לא פשוטה זו.

הסתכלות על המגמות הדמוגרפיות ההיסטוריות והצפויות מראות על גידול מתמשך בחלקם של המגזרים הערבי והחרדי באוכלוסיה. אם יימשכו המגמות הנוכחיות בשוק העבודה, נגיע למצב שבו חצי מהאוכלוסייה משתייכת למגזרים שבהם ההשתתפות בכוח העבודה נמוכה, והחצי האחר מממן אותה. זה לא יקרה משום שלא נוכל להמשיך להיות במצב כזה, והאוכלוסיות הרלוונטיות מבינות את זה. אתגרים נוספים שהמשק יצטרך לטפל בהם בטווח הארוך הם שיפור ההישגים של מערכת החינוך, והפחתת הבירוקרטיה אשר מכבידה על הפעילות הכלכלית,כפי שהדבר בא לידי ביטוי, למשל, במדד Doing Business של הבנק העולמי.בסך הכל, המשק הישראלי הוא סיפור הצלחה. אם חושבים על ההיסטוריה של המשק, על המצב הביטחוני, על האתגרים שעמדנו בהם, הצלחנו לבנות משק משגשג. יש, כאמור, בעיות ואתגרים, ולמרות שלא את כולן ניתן לפתור במהירות אני בטוח שנתמודד עם האתגרים ונצליח לפתור את הבעיות. 

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

מספר הדירות בבניה פעילה עומד על 85 אלף יחידות – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). הנתונים האלו מבטאים היצע צפוי גדול של דירות למגורים בניגוד לנתונים שמתקבלים בחודשים האחרונים על היצע הדירות הגמורות שמבטא ירידה משמעותית  במלאי זה בשנה האחרונה. במילים שפוטות, הלמ"ס דווקא מראה שאין ירידה במלאי הדירות הכולל – אמנם, יש ירידה בדירות הגמורות, אבל בקנה יש 85 אלף דירות בבנייה, ובקצב הבנייה המשמעות היא שצפויות להגיע לשוק הדירות בשנים הקרובות דירות רבות. מכאן, שעל פי הנתונים האלו אין לכאורה בעיה של היצע דירות.

ברבעון האחרון של 2012, לפי נתוני הלמ"ס, החלה בנייתן של 11.2 אלף דירות , ומדובר על גידול של 42% ביחס לרבעון השלישי של 2012 וגידול של כ-6% ביחס לרבעון המקביל – הרבעון הרביעי של 2011. מספר הדירות שנמצאות נכון לסוף 2012 בבניה  בשיא של    14 שנים – 85 אלף דירות והדירות שבנייתן הסתיימה מגיע לשיא של עשור – 37 אלף דירות. לכאורה, נתונים שמעידים שההיצע מספק, אבל בסיכום שנתי חלה ירידה של כ-13% במספר התחלות הבני – ב-2012 החלה בנייתן של 39.7 אלף דירות, נמוך בכ-6 אלף דירות מאשר ב-2011. כלומר, ההיצע דירות גמורות וההיצע דירות בבנייה, נובע מהתחלות שהיו ב-2011 ועוד קודם לכן.  במקביל לנתוני הלמ"ס אמר שר השיכון והבינו, אריאל אטיאס – "הנתונים של הל"מס על כמות הדירות בבנייה מכים את התחזיות ואת היעדים השאפתניים שהציבה הממשלה. שיווקי הקרקעות למגורים שהיוו דגל מרכזי של משרד השיכון והבינוי בקדנציה האחרונה הוכיחו את עצמם ותרמו תרומה משמעותית ומכרעת להגדלת התחלות הבנייה ברחבי הארץ ולמספר שיא של דירות בבנייה פעילה. יחד עם הנתונים המעודדים האלו, ניתן היה אפילו לייצר התחלות בנייה של עוד אלפי יחידות דיור, אם הגורמים הרלבנטיים היו נרתמים לעניין ופותרים את מצוקת האשראי שקיימת בשוק הדירות, ומעניקים חמצן לשוק זה, וכך מונעים פגיעה בזוגות צעירים".  

היקף המשכנתאות וההלוואות בגין דיור עלו במהלך שנת 2012 ב-6.9% ל-269 מיליארד שקל.  במהלך שנת 2012 נלקחו משכנתאות חדשות בהיקף של 47 מיליארד שקל – ידול של 4% ביחס לשנה קודמת.

יתרת החוב הכוללת של משקי בית גדלה במהלך ב-5.5% ל-383 מיליארד שקל, משמע המשכנתאות וההלוואות לדיור מהוות את רוב החוב של הציבור.

נתונים אלו לסוף 2012 מבטאים את הגידול במשקל של ההלוואות/ משכנתאות לדירות על רקע עליות מחירי הדירות גם בשנה החולפת.  החוב הגדול לדיור (כולל משכנתאות) מבטא את התלות והרגישות הגדולה של המערכת הבנקאית בשוק הדירות שמהווה את צרכי האשראי העיקרים של הצרכנים. מול האשראי הניתן לרכישת דירות, ממושכן לרוב הנכס, ומכאן שהאינטרס של הבנקים הוא כמובן לשמר את ערך הדירות – ככל שהערך גדול יותר כך הביטחון בהחזרים השוטפים על המשכנתא (החזרי הקרן והריבית) בטוחים יותר. מנגד, ירידה במחירי הדירות עלולה לגרום לבעיה קשה בביטחון של המערכת הבנקאית בנוגע להחזרי המשכנתא. זה תלוי כמובן בשיעור הירידה, אך במצב של ירידה משמעותית, במקביל להאטה במשק, יכול להיווצר מצב שלרוכשים יש בעיה לשלם את החוב ואז הבנק נתפס עם חובות מסופקים שהולכים וגדלים. זאת ועוד – ירידה משמעותית עשויה להביא את ערך הדירה אל מתחת למימון הכולל / המשכנתא הכוללת שנלקחה בגינה, ואז כבר הסיכון של הבנק משמעותי מאוד.

חברת ניהול הקרנות של דש שצפויה להתמזג עם מיטב (בתי ההשקעות של דש ומיטב צפויים להשלים את המיזוג בקרוב) ממזגת שתי קרנות נאמנות.  קרן הנאמנות דש חיסכון  עם שער מיועד מרץ 2013 ץמוזג לתוך קרן הנאמנות – דש חיסכון עם שער מיועד מרץ 2014. המיזוג של הקרנות יושלם ב-3 באפריל 2013  כאשר דמי הניהול יסתכמו ב-0.4% . עד למיזוג בקרן הנאמנות דש  חיסכון מרץ 2013 היו דמי ניהול של 0.25%, משמע מדובר בעלייה בדמי הניהול עבור חוסכים בקרן זו. בקרן דש חיסכון מרץ 2014 היו גם כך דמי ניהול של 0.4%.

דמי הניהול האלו – 0.4% עדיין נמוכים ביחס לממוצע בקטגוריית אג"ח שקליות בארץ

היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

 כלכלני קבוצת הביטוח והפיננסים, הראל השקעות, מעדכנים את התחזית למדד תשומות הבניה. להערכתם, מדד תשומות הבניה בשלושת החודשים הבאים – פברואר  2013 עד אפריל 2013 יעמוד על 1.1%  (במצטבר), בהמשך לעלייה של 0.5% במדד תשומות הבניה למגורים בחודש ינואר 2013.

להערכת כלכלני הראל,  מדד מחירי הדירות בבעלות דיירים יירד בתקופה זו (בין פברואר לאפריל 2013) ב-0.4% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יירד בתקופה זו (בין פברואר לאפריל 2013) ב-0.6%.  בהראל חוזים שבשלושת החודשים האלו מדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.8%.

מדד תשומות הבניה הוא מדד קריטי לרוכשי דירות בעיקר דירה מקבלן – ברכישת דירה מקובל להצמיד את התשלומים העתידיים למדד מסוים  – בעבר זה היה מדד המחירים לצרכן, היום ברכישת דירה מקבלן (דירה יד ראשונה) מקובל ברוב הגדול של המקרים להצמיד את התשלומים למדד תשומות הבניה. המדד הזה אמור לשקף את העלייה בעלויות הבנייה של הדירה.

רוכשי דירות מתלבטים במקרים רבים, האם לקחת את המשכנתא בשלב מוקדם ככל הניתן  ולשלם יחסית מוקדם לקבלן, או  לקחת את המשכנתא בשלב מאוחר יותר ולשלם לקבלן בשלב מאוחר. השאלה הזו תלויה גם בשינויים הצפויים בעלות המשכנתא, אך בעיקר בשינויים הצפויים במדד תשומות הבניה. באתר הון, מדריכים פיננסים,  תמצאו עדכונים שוטפים על מדד תשומות הבניה, על הערכות וציפיות אנליסטים בקשר למדד זה, הסברים על הרכבו של המדד ופרשנויות בנוגע  לשלב שבו יש לקחת משכנתא ולשלם לקבלן (ולהימנע מהצמדות למדד התשומות לבניה).

ורק כדי להמחיש עד כמה מדובר סעיף קריטי ניתן להיווכח מהמדדים בשנתיים האחרונות – בשנת 2012 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.3% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-1.6%; בשנת 2011 עלה מדד תשומות הבנייה ב-3.8% בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה ב-2.2%.  על פני התקופה היו גם מצבים שקצב האינפלציה היה גבוה משמעותית מהמדדים המוזכרים לעיל, ולכן יש חשיבות קריטית בעיתוי לקיחת המשכנתא ותשלום הסכום לקבלנים.

 היכנסו כאן לעדכון מדד תשומות הבניה

כלכלני הראל מתייחסים בסקירתם שוק הדיור   – "כעת, לאחר מספר חודשים מהחלת מגבלות בנק ישראל על לקיחת המשכנתאות (מדובר במגבלות הקודמות; בינתיים בבנק ישראל הוסיפו מגבלות חדשות), ניתן לראות שהצעדים הללו נכשלו עד כה בבלימת העלייה במחירי הדירות. בעקבות זאת גוברים הסיכויים שבנק ישראל ינקוט בצעדים נוספים בשוק המשכנתאות. להערכתנו, על מנת לטפל בעלייה המתמשכת במחירי הדיור, יהיה נכון יותר לפעול בצד ההיצע – על ידי הפשרת שטחים, הגדלת האשראי לקבלנים, ציפוף הבניה ואישורי בניה לגובה, ופחות – בניסיון להגביל את הביקושים ואת האשראי לקבלנים, דבר שמביא דווקא להקטנת התחלות הבניה. ברור שתחומים אלה אינם בסמכותו של בנק ישראל ולכן נדרשת פעולה רב מערכתית משולבת".