איזה ברוך. נגיד בנק ישראל הפחית את הריבית ב-0.25% ל-2% והריבית הנמוכה גרמה לכך שאגרות החוב הצמודות למדד לטווח של עד שנתיים, נסחרות בתשואה שלילית. ככל שטווח הזמן עולה המצב משתפר, אבל מדובר בתשואות נמוכות במקרה הטוב, אפסיות, במקרה הרע. 

זו בשורה רעה לחוסכים לטווח בינוני וארוך. הכספים בקופות הגמל והכספים לפנסיה נשענים על אגרות החוב האלו, והמשמעות העקיפה היא שהתשואות בשנים הקרובות צפויות להיות נמוכות מאוד ואפילו תשואות שליליות (ריאלית). אמנם, בקרנות ובקופות האלו יש השקעות נוספות – אג"ח שקליות, אג"ח קונצרניות, ומכשירים נוספים, לרבות מניות, אך העוגן המרכזי הוא אג"ח צמודות למדד ואג"ח ממשלתיות שקליות, ובהתבסס עליהן התשואה אמורה להיות נמוכה במיוחד. 

בבית ההשקעות מיטב צופים שבסוף מארס תרד הריבית ברבע אחוז נוסף ל-1.75%. "בבנק ישראל הקדימו בחודש את ההערכה שלנו בדבר הפחתת הריבית", כותב רון אייכל, כלכלן המאקרו של מיטב ומוסיף – "הלכה למעשה, בבנק ישראל החליטו להוריד את הריבית, על רקע הפחתת תחזיות הצמיחה לעולם על ידי קרן המטבע העולמי, שבוצעה לאחרונה, בהמשך למהלך דומה שנעשה בבנק בכל האמור לצמיחה במשק. המהלך התאפשר כאשר האינפלציה לא מפתיעה לרעה, אולי דווקא לטובה, כאשר 'מדד המע"מ' – ספטמבר –  נותר ללא שינוי.

"היה ברור כי בבנק ישראל חוששים מההתפתחויות בתחום המשכנתאות, עם המשמעות שיש לכך על הסיכון של נוטלי המשכנתאות ומערכת הבנקאות. לכן, המהלך המאקרו-יציבותי המגביל את שיעור המשכנתאות כחלק משווי הנכס הסיר את החשש מפני התגברות בביקוש למשכנתאות, על רקע הפחתת הריבית.

"נזכיר כי לפי הטיוטא שפורסמה בסמיכות להכרזת הריבית, הבנק לא יאפשר נטילת משכנתא בשיעור העולה על 75% לרוכשי דירה ראשונה, עד 70% למשפרי דיור (כנגד מכירת דירה ישנה) ועד 50% משווי הנכס לרוכשי דירה שנייה (או כפי שנהוג לקרוא להם – ספקולנטים).

 "אין ספק כי בבנק ישראל נותנים משקל גבוה למדדים אמון העסקים והצרכנים, במיוחד כאשר הפעילות העסקית רושמת שיפור, גם אם הוא צנוע. לראיה, בכל אחד משלושת החודשים האחרונים – יוני עד אוגוסט – התרחב הייצור התעשייתי בשיעור הגבוה מ-1% (לפי נתוני המגמה), לעומת פחות ממחצית מכך בשלושת החודשים שלפני כך.

"על כן, בהתאם לגישה זו, ובמיוחד על רקע העובדה כי האינדיקטורים האחרונים מצביעים על פסימיות הן של הסקטור העסקי והן של משקי הבית, כאשר מנגד האינפלציה לא מהווה גורם סיכון בתקופה זו (ומחירי הסחורות נמצאים במגמת ירידה) אנו לא יכולים לפסול את האפשרות כי בבנק ישראל יפחיתו את הריבית המוניטרית פעם נוספת ברבע הראשון של 2013".

בעקבות הפרסום של בנק ישראל – טיוטת הוראה, בנושא הגבלת שיעור המימון (LTV) בהלוואות לדיור, אשר תחול על הלוואות שניתן להן אישור עקרוני מיום 1 בנובמבר 2012 ואילך, צופה EMI מקבוצת הראל, המספקת ביטוחים להלוואות במימון גבוה (LTV גבוה) כי עלולה להיות פגיעה מהותית בתוצאותיה.    "ההוראה החדשה הינה המשך לצעדים קודמים שננקטו על ידי הפיקוח על הבנקים בשוק האשראי לדיור. טיוטת ההוראה קובעת שתאגיד בנקאי לא יאשר הלוואה לדיור (משכנתא), בשיעור מימון גבוה מ- 70%, למעט הלוואה לדיור לצורך רכישת דירה ראשונה של לווה,  לגביה יחול שיעור מימון מרבי של 75%.  בנוסף קובעת ההוראה שתאגיד בנקאי לא יאשר הלוואה ללווה לצורך רכישת דירה להשקעה בשיעור מימון הגבוה מ-50%", כותבים מנהלי הראל, בעלי השליטה ב-EMI, "להוראה כאמור עשויה להיות השפעה שלילית מהותית ביותר על הכנסותיה העתידיות של EMI.  בשלב זה החברה בוחנת את ההשלכות הצפויות של יישום ההוראה ואת הצעדים שיהיה עליה לנקוט בעקבות ההוראה כאמור".

סטנלי פישר ממשיך להוריד את הריבית – ריבית בנק ישראל תרד בנובמבר ב-0.25% ל-2% בלבד! שפל שנראה מסוכן על רקע ההתאוששות לשוק הדירות והמשך הביקושים לדירות שמואץ בין היתר בגלל הריבית הנמוכה. בבנק ישראל מבינים, מן הסתם, את הסכנה שהם יוצרים דרך הריבית הנמוכה ולכן המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה להגבלת שיעור המימון בהלוואות לדיור – לא ניתן יהיה לרכוש דירה במימון העולה על 50%, אלא אם מדובר בדירה ראשונה.

בנק ישראל מפרט את הגורמים העיקריים להחלטה  להוריד את הריבית –

ההחלטה להוריד את הריבית לחודש נובמבר ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 2% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

•הנתונים שנוספו החודש ממשיכים לחזק את ההערכה שחלה התמתנות מסוימת בקצב הצמיחה לכ-3%, והם עקביים עם תחזית חטיבת המחקר שהתפרסמה בחודש שעבר. הצפיות של סקרי הצרכנים וסקר המגמות בעסקים פסימיות ומצביעות על צפי  להתמתנות נוספת בפעילות. בחודשים הראשונים של 2013  צפויה הפעילות להיות מושפעת מהריסון הפיסקאלי הגלום במגבלת ההוצאה החודשית עד לאישור התקציב החדש.

•התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים תוך המשך התמתנות עליית סעיף הדיור במדד (המתבסס על שכר הדירה). האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד. מרבית הצפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות אף הן במרכז היעד זאת על רקע הירידה שנרשמה במחירי הסחורות מצד אחד, והעליות הצפויות במחירי המזון מצד שני.

•על רקע משבר החוב באירופה, רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים ורובם הפתיעו לטובה אך זאת ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה. החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012, 2013. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות שירדו החודש צפויים אף הם לתמוך במגמה זו. הבנקים המרכזיים במשקים הגדולים ממשיכים בתוכניות ההקלה הכמותית ומספר בנקים מרכזיים הורידו החודש ריבית.

•בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עלו מחירי הדירות ב-1.4%. אולם בחודש האחרון עלו מחירי הדירות ב-0.6% ובששת החודשים האחרונים ב-2.9%. העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור מעלים את החשש מפני המשך עלית מחירי הדירות.

תנאי הרקע להורדת הריבית

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר נותר ללא שינוי. התחזיות המוקדמות צפו בממוצע עלייה של 0.5% במדד. הסיבה העיקרית להפתעה ביחס לתחזיות המוקדמות היא הירידה בסעיף החינוך הקדם יסודי. ירידה זו נבעה מהחלת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4, והיא חד פעמית ופועל יוצא של מדיניות. השפעה זו אומנם הייתה ידועה מראש, אבל היא לא הובאה בחשבון במרבית התחזיות. התפתחות המחירים בפועל מצביעה על התמתנות סביבת האינפלציה בששת החודשים האחרונים, זאת בצד המשך  התמתנות העלייה של מדד הדיור. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה עומדת על 2.1%. תחזיות האינפלציה והריבית: תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים – המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק – ירדו לאחר פרסום מדד ספטמבר מסביבה של 2.5% לסביבה של- 2.1%. לעומת זאת, הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) נשארו גבוהות במהלך החודש ועמדו על רמה של 2.5%, אולם ייתכן שציפיות אלו מוטות החודש כלפי מעלה. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-0.3%, כאשר ברקע, בטווח הקצר, עומדות על הפרק העלאות מחירים צפויות בתחום המזון, ומנגד עומדות הירידות שנרשמו לאחרונה במחירי הסחורות בעולם. הציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה שמרו על יציבות ברמה של 2.5%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה, לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, הוא 2.1%. רוב החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שבנק ישראל יותיר את הריבית לנובמבר ללא שינוי.

הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה של צמיחה ממותנת בשיעור של כ-3%. אינדיקטורים אלו תואמים את תחזיות חטיבת המחקר לפיהן צמיחת התוצר בשנת 2012 תסתכם ב-3.3%. נתוני הפדיון הענפי לאוגוסט מצביעים על עלייה בפדיון בענפי המסחר והשרותים שיתכן והושפעו מהקדמת רכישות לפני העליה בשיעור המע"מ. המדד המשולב למצב המשק לחודש ספטמבר עלה ב-0.2%. העלייה במדד החודש משקפת עלייה כמעט בכל רכיבי המדד, למעט ביצוא השירותים. בעקבות עדכון כלפי מעלה, שערכה הלמ"ס בנתוני יצוא הסחורות לחודש אוגוסט, עודכן במקביל כלפי מעלה גם המדד המשולב לחודש אוגוסט. ביצוא הסחורות (במונחים דולריים, ללא או"מ ויהלומים) נרשמה עלייה של 5.7% ברביע השלישי, שבאה לאחר ירידה חדה בחודש יוני. ביבוא הסחורות (ללא או"מ, יהלומים וח"א) נרשמה ברביע השלישי ירידה קלה של 2%. על פני  זמן, נתוני יצוא ויבוא הסחורות המשיכו לשמור על יציבות, בדומה למגמה מתחילת 2011. נתונים העולים מהסקרים נותרו פסימיים ביחס להתפתחויות העתידיות: מדד מנהלי הרכש עלה מעט החודש, אך נותר ברמה המצביעה על התכווצות חדה בפעילות התעשייתית; בציפיות העולות ממדדי אמון הצרכנים של בנק פועלים ושל הלמ"ס נרשמה הרעה נוספת, במיוחד במרכיב התעסוקה.

שוק העבודה: הנתונים משוק העבודה שנוספו החודש מצביעים על המשך גידול מתון בתעסוקה, אם כי בחודשים האחרונים חלה התייצבות בתעסוקה בסקטור העסקי. נתוני התעסוקה לחודשים יולי ואוגוסט מציגים גידול של 1.5% (בניכוי עונתיות) במספר המועסקים לעומת הרביע השני, תוך עלייה בשיעור המשרות החלקיות לעומת המשרות המלאות. התרחבות זאת התרחשה תוך המשך העלייה בשיעור התעסוקה בחודשיים אלו מ- 59.1% ל- 59.9%, ובמקביל נרשמה ירידה בשיעור האבטלה, מ-7% ברביע השני ל-69% באוגוסט. הן השכר הנומינלי והן השכר הריאלי עלו ב-1% בחודשים מאי – יולי, לעומת שלושת החודשים הקודמים, על פי נתונים מנוכי עונתיות. נתוני מס הבריאות מלמדים על המשך גידול נומינלי של סך תשלומי השכר באוגוסט וספטמבר בקצב של יותר מ-6% בהשוואה לחודשים המקבילים אשתקד.

הערכות חטיבת המחקר: חטיבת המחקר עדכנה בחודש שעבר את התחזית המאקרו כלכלית לשנים 2012-2013. לפי תחזית זאת (שפורסמה יחד עם הודעת הריבית הקודמת), הצמיחה בתמ"ג בשנים 2012 ו-2013 צפויה לעמוד על 3.3% ו-3%, בהתאמה. ריבית בנק ישראל, לפי תחזית חטיבת המחקר, צפויה להישאר ללא שינוי עד סוף 2013. האינפלציה בארבעת הרביעים המסתיימים ברביע השלישי של 2013 צפויה להסתכם ב-2.6%. בעקבות עדכון כלפי מעלה של מספר ההתחלות וגמר הבנייה, חטיבת המחקר צופה שעלייתו של סעיף הדיור במדד (שכר דירה) תתמתן מקצב שנתי של 3.5% בשנת 2012 ל-0% בשנת 2013, ובאמצע 2014 תגיע לשיעור שלילי של 1.5%, דבר שצפוי לתרום להתמתנות העלייה של רמת המחירים הכללית.

נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות ממיסים, מתחילת השנה ועד ספטמבר, היו נמוכות מהתוואי העונתי המעודכן בכ-4.5 מיליארדי ש"ח, כאשר בארבעת החודשים האחרונים חל שיפור בגביית המסים וצמצום  הסטייה הממוצעת מהתוואי העונתי. בהנחה שהוצאות הממשלה לא יעלו על התקציב המקורי,צפוי הגירעון השנתי, על פי ההתפתחויות עד כה, להסתכם בכ- 4 אחוזי תוצר. צפוי ה. מתווה ההוצאות הצפויות בהמשך השנה מעלה חשש מסוים מגרעון גבוה יותר, אך ייתכן שעיכובים טכניים בשל הקדמת הבחירות יבלמו את ביצוע ההוצאות. כמו כן, ההשפעה של הקדמת הבחירות על ההתפתחויות הפיסקליות בתחילת 2013 צפויה להיות מרסנת, בעיקר ברביע הראשון, בגלל מגבלת הוצאות חודשית בגובה של עד 1/12 מתקציב השנה הקודמת עד לאישור התקציב החדש.

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 התחזק השקל כנגד הדולר ב-1.1%, זאת לעומת רוב המטבעות החשובים בעולם, שנחלשו מול הדולר. מול האירו התחזק השקל בכ-0.8%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-1.2%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/9/12, ועד 26/10/12 עלה מדד ת"א 25 בכ-5.3%, לעומת ירידות ברוב שוקי המניות בעולם ובעיקר במדינות המפותחות. בזאת סגר שוק המניות הישראלי את הפער שנפתח בין ביצועיו לבין הביצועים בשוקי העולם מאז תחילת השנה. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות של עד 30 נ.ב. בשני העקומים, לעומת שוקי האג"ח הממשלתיות במשקים המפותחים שנסחרו תוך שינויים קלים בלבד. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב ירד בכ-30 נ.ב., לרמה של כ-250 נ.ב. גם תשואות המק"ם ירדו לאורך מרבית העקום, עד 10 נ.ב., כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 2.15%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה החודש מעט לרמה של 150 נ.ב., לעומת ירידות במרווחי ה-CDS  ברוב המדינות. מדדי התל-בונד 20 ו-40  נרשמו עליות של 1.4% ו-1.5% בהתאמה.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-11.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-7.4%.

ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש אוגוסט שמרה יתרת החוב של המגזר העסקי על יציבות ברמה של 792.7 מיליארדי ש"ח, ומתחילת השנה עלתה יתרה זו ב-1.6%. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה בחודש אוגוסט ב- 0.8%, ל-381 מיליארדי ש"ח. בחודש ספטמבר הסתכמו ביצועי המשכנתאות (נטילות של משכנתאות) ב-3.2 מיליארדי ש"ח, לעומת 5.8 מיליארדי ש"ח בחודש אוגוסט. חלק מהירידה בביצועי המשכנתאות ניתן לייחס למספר ימי העסקים הנמוך במהלך החודש עקב החגים, ולכך שחלק מהעסקאות הוקדמו לחודשים יולי ואוגוסט בשל העלאת המע"מ שחלה בספטמבר. יתרת החוב לדיור בחודש אוגוסט עמדה על 272 מיליארדי ש"ח, גידול של 6.9% ביחס לרמה בחודש אוגוסט אשתקד. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש ספטמבר במסלול הצמוד למדד, נותרו כמעט ללא שינוי, ואילו במסלול הלא צמוד בריבית משתנה הן שבו ועלו ב-0.1 נק' האחוז, לאחר עלייה דומה בחודש אוגוסט

שוק הדיור: סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן ירד בחודש ספטמבר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.8%, לעומת 3.8% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יולי – אוגוסט ב-0.6%, לעומת עלייה של 0.8% בחודשים יוני – יולי. ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו מחירי הדירות ב- 1.4%, לעומת 1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי.  עם זאת, בששת החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ב 2.9%.

הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמותיה בעשור האחרון. רמת התחלות הבנייה עדיין גבוהה, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, וניכרת ירידה בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל. מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש יולי על 40,554, לעומת 42,462 בחודש הקודם.

 המשק העולמי: משבר החוב באירופה מוסיף להיות הסיכון המרכזי לכלכלה העולמית.  נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב ובאירופה היו מעורבים, אך רובם הפתיעו לטובה (ביחס לתחזיות הנמוכות מלכתחילה). החודש הנמיכה קרן המטבע הבינלאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנים 2012 ו-2013 ל-3.3% ול-3.6%, בהתאמה, לעומת 3.5% ו-3.9% בתחזית הקודמת, בהתאמה. בהודעתה כתבה הקרן כי תחזית זו נשענת על הנחות אופטימיות, ולפיהן גוש האירו יצליח לפתור תוך פרק זמן סביר את הבעיות של המדינות הנמצאות במשבר, וארה"ב תצליח לטפל בבעיותיה התקציביות ("הצוק הפיסקאלי") ותתווה תוכנית אמינה לחזרה לתוואי של חוב בר קיימא. נוסף על כך העריכה קרן המטבע כי הבנקים באירופה יצטרכו להוריד את המינוף בצורה ניכרת, דבר שעלול לפגוע באשראי ובצמיחה. בשווקים הפיננסיים בעולם נמשכה החודש ההתנהלות האופטימית היחסית שמאפיינת אותם מאז ההכרזות של ה-ECB  וה-FED  על תוכניות רכישה של נכסים בהיקפים גדולים. התשואות ומרווחי ה-CDS  של המדינות בליבת המשבר הוסיפו לרדת. מאידך גיסא, בנקים מרכזיים וממשלות בעולם המשיכו להנמיך את תחזיות הצמיחה והאינפלציה. האינפלציה בעולם ממשיכה להיות נמוכה, ובמשקים המתעוררים היא המשיכה להתמתן. מחירי הסחורות ירדו החודש, ועל פי הערכות בשווקים צפויים להמשיך ולרדת, יתמכו אף הם במגמה זו. מספר בנקים מרכזיים הורידו החודש את הריבית. בארה"ב נרשמו לאחרונה ביצועים מאכזבים בקרב חברות, בעיקר במגזר הטכנולוגיה העילית, והסנטימנט בקרב חברות ואנליסטים התדרדר משמעותית בחודש האחרון. 

על רקע הצורך לתת תמיכה נוספת לפעילות הכלכלית והעדר לחצים אינפלציוניים החליטה הועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז.

לנוכח העליות במחירי הדירות בחודשים האחרונים והמשך הגידול באשראי לדיור על רקע הריביות הנמוכות בשוק המשכנתאות, החליט המפקח על הבנקים בבנק ישראל להוציא הוראה המגבילה את שיעור המימון ממחיר הדירה (LTV), כדי לתמוך ביציבות המערכת הבנקאית.

בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגבוהה הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

היקף המשכנתאות שלקחו רוכשי הדירות בחודש ספטמבר היה 3.24 מיליארד שקל, ולפי ההערכות בחודש אוקטובר יסתכמו המשכנתאות בהיקף של 3.5-3.8 מיליארד שקל.  עם זאת, עדיין מדובר בנתונים נמוכים לעומת החודשים אוגוסט ויולי שבהם נשברו שיאים, באוגוסט נלקחו משכנתאות בהיקף של 5.8 מיליארד שקל.

ההיקפים הנמוכים יחסית של ספטמבר ואוקטובר נובעים מהעובדה הפשוטה שבחודשים אלו יש פחות ימי עבודה, בגלל החגים. כשמנרמלים את הנתונים לפי ימי עבודה, מקבלים שהיקף המשכנתאות עולה על 4 מיליארד שקל בחודש, ומדובר על גידול משמעותי לעומת  התקופה המקבילה אשתקד; ובכלל קצב לקיחת המשכנתאות ב-2012 עולה על קצב לקיחת המשכנתאות בשנת 2011. ועל רקע זה, מעריכים שנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר יטיל מגבלות על שוק המשכנתאות במטרה לצנן את הפעילות הערה ואת עליית המחירים. הדרך תהיה, על פי ההערכות הגבלת שיעור המימון עד 50% מערך הדירה, כרוכשי דירות שזו דירתם הראשונה לא יוגבלו באם הדירה תהיה בסכום של עד 1.5 מיליון שקל.

היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים

מה התשואה שתקבלו בפיקדון שקלי בבנק ירושלים ל-5 שנים? ובכן, בפיקדון שקלי בריבית קבועה ל-5 שנים, תקבלו ריבית שנתית של 3.39%; בפיקדון שקלי בריבית משתנה תקבלו ריבית שנתית של 2.58% (פריים פחות 1.17%). בפיקדון בריבית קבועה עם תחנות יציאה מדי שנה תקבלו ריבית שנתית של 3.09%.  מדובר בריביות יחסית טובות, אבל זה לא פותר אתכם מלעשות 'שופינג'. השקעה בפיקדון בנקאי היא כמו כל קנייה אחרת, צריך לחפש, לבדוק ולנהל משא ומתן.

הריבית על הפיקדונות תלויה ביכולת המיקוח שלכם מול הבנק, והיא תלויה בהיקף הפעילות שלכם בבנק, ברווח שאתם מייצרים לבנק. ככל שאתם יותר פעילים ויותר אמידים יכולת המיקוח שלכם גדולה יותר. ככלל, ריבית הפריים נקבעת בשיעור של 1.5% מעל ריבית בנק ישראל, וממנה נגזרות תשואות וריביות של פיקדונות, בתקופה של ריבית נמוכה , הריבית שניתן לקבל לא מתקרבת לריבית הפריים, אלא היא משמעותית מתחת לה.

הריבית על הפיקדונות תלויה בכמה גורמים נוספים ליכולת המיקוח שלכם מול הבנק – היא תלויה,  בין היתר בגודל הפיקדון, במשך תקופת הפיקדון ועוד. מומלץ מאוד לנהל משא ומתן על תנאי הריבית, בכמה דקות של שיחה אתם יכולים להרוויח לא מעט כסף. אם לא תנהלו מו"מ הריבית שלכם בפיקדון תיקבע על הריבית התעריפית (הריבית שהבנק מציג בלוח הריבית) שהיא הריבית הנמוכה ביותר שהבנק נותן. כמו כן, כדאי לבדוק את ההטבות שניתנות לפעולות דרך האינטרנט. הבנקים מנסים לעודד שימוש באתר האינטרנט שלהם במקום פעילות מול עובדי הבנק,ולכן הם מציעים הטבות והנחות שונות.

למאמר – איך בוחרים פיקדון

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון דולרי מובנה לתקופה של 20 חודשים עם קרן מובטחת ומענק שמותנה בהתנהגות 10 מניות, הנסחרות בוול-סטריט, בתחום האגרו, כימיה ואנרגיה.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות ותרומתה למענק תחושב כך – לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 30% מעל שער הבסיס של המניה. במידה ושער המניה לא חרג או לא נגע בחסם שנקבע עבורה לאורך כל התקופה, תילקח לחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית. במידה וביום מסחר כלשהו שער המניה חרג או יגע ולו פעם אחת בחסם, תשואת המניה תקובע בשיעור של 3% למשך תקופת הפיקדון.

המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום תוצאות מכפלת התשואה של כל מניה במשקלה היחסי בסל המניות. המניות בסל – מונסנטו, פוטאש, סינג'נטה, דיר, מוזאיק, אגריום, ואלרו, CF, אקסון מובייל ושברון. משקלה של כל מניה – 10%.

בבנק הפועלים מדגישים כי הקרן הדולרית מובטחת וכן שלצורך חישוב התשואה יילקחו בחשבון ביצועים חיוביים ושליליים של כל מניה.  מעבר לכך, בפועלים מדגיישם גם את הסיכון וכן שייתכן שהמענק שהלקוח יזוכה בו יהיה נמוך מהריבית שיכול היה לקבל בפיקדון דולרי אחר לאותה התקופה. פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) מוגדר במערכת הבנקאית כעסקה שכרוכה בסיכון מיוחד. סכום המינימום להפקדה – 50 אלף דולר.

בנק ישראל אובד עצות. הנגיד, פרופ' סטנלי פישר מדבר זה שנים על מלחמתו במחירי הדיור , אך בפועל המחירים ממשיכים בכיוון מעלה. ומי אשם בכך? בין היתר – בנק ישראל שהפחית את הריבית בשנה האחרונה לשפל של 2.25%. בריבית כזו, רוכשים פוטנציאלים רבים שישבו על הגדר החליטו לחזור לשוק ולקחת משכנתא זולה.

על רקע זה, מדווח ערוץ 2 שבבנק ישראל מתכננים מהלך התערבות כדי להפחית את הביקושים לדירות. בבנק שוקלים הגבלה על הבנקים לפיה יתאפשר לרוכשי דירות לקחת משכנתא בהיקף של עד 50% מערך הדירה, כלומר הפחתת המימון ביחס למצב כיום (60%). עם זאת, בכדי לא לפגוע בזוגות הצעירים  ההגבלה הזו לא תחול עליהם בדירות של עד 1.5 מיליון שקל.

נו באמת, זה יעזור? ההגבלה הזו, תביא לכך שהרוכשים ירוצו ל-AIG כדי להגדיל את שיעור המימון, זה יעלה להם יותר כסף (ריבית גבוה יותר), זה יעזור לחברת הביטוח – AIG, זה גם יתרום לבנקים, זה יפגע בציבור, וממש לא בטוח שזה יזיז משהו בשוק הדירות. בפועל, רק הדיבורים על תוכנית כזו, יגרמו לאנשים להזדרז ולרכוש דירות, עוד לפני שהמגבלה תיושם, ומכיוון שהיישום לוקח זמן (חודשים רבים, במיוחד כשאנחנו בתקופת בחירות), אז עצם הרעיון ופרסומו הוא מחדל, המטרה שהוגה הפוכה – זה יזיז אנשים לרכוש עכשיו דירות, זה יעלה ביקושים, זה יעלה מחירים. גם להדליף צריך בשכל!, אלא אם זה לא באמת מעניין את בנק ישראל מה קורה בשוק הדיור, אלא בעיקר מעניין אותו איך התדמית שלו בעיני הציבור. 

הם אולי לא אובייקטיבים, אבל הם יודעים מקרוב מה קורה בשטח – הקבלנים, מעריכים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות גם בשנת 2013. להערכתם, מחירי הדיור בממוצע ארצי יעלו ב-2%.  כך עולה מסקר של  חברת המחקר והמידע העסקי BDI לקראת כינוס הנדל"ן השנתי של ארגון הקבלנים בתל-אביב.  BDI ערכה סקר ציפיות בקרב מאות קבלנים וספקים בענף הבנייה. מהסקר עולה כי 67% מהקבלנים צופים שברבעון האחרון של 2012 יחול גידול בהיקף הפעילות של החברה; 31% מעריכים שהיקף הפעילות יהיה ללא שינוי ורק 7% מעריכים צמצום בפעילות.

ביחס ל-2013, 56% מהקבלנים צופים גידול בהיקף הפעילות ו-%44 לא צופים שינוי או צופים קיטון בהיקף הפעילות. רוב הקבלנים טוענים שעלויות המימון התייקרו, וזה אגב, למרות הפחתות הריבית בשנה האחרונה.  וביחס למחירי הדיור, סבורים 40% מהקבלנים  כי בשנת 2013 מחירי הדירות יעלו; 51% צופים שמחירי הדירות יוותרו ללא שינוי ורק 9%  מהקבלנים צופים ירידה במחירים.

ובכמה ישתנו המחירים? שקלול של כל התשובות שלהם, מעלה כי הקבלנים צופים עלייה ממוצעת של  2%במחירי הדירות ב-2013.

בנק מזרחי-טפחות מציע ללקוחותיו פיקדון שקלי בריבית קבועה לתקופה של 19 חודשים. הריבית בפיקדון קבועה, כך שניתן לדעת בוודאות מהו הסכום שיתקבל במועד הפירעון וליהנות מיציבות ומחיסכון ללא הפתעות, וזאת להבדיל מפיקדון בריבית משתנה שבו התשואה תלויה בריבית במשק (ומשתנה על פי ריבית בנק ישראל).

הפיקדון (סוג פיקדון 149) הוא ל-19 חודשים, סכום המינימום  להפקדה – 10 אלף שקל. הריבית – 1.6% לשנה, ריבית כוללת (ל-19 חודשים) של 2.55%.

מנהל קרן הנאמנות KZI מניות הודיע כי הועדה לעניינים מיוחדים שמונתה ע"י דירקטוריון מנהל הקרן החליטה לקבוע שווי לני"ע  סיביל אגח א, מס' ני"ע: 1097153. הסיבה לשערוך –  נתונים הנובעים מהחלטת האסיפה הנדחית של מחזיקי האג"ח מיום 18.10.2012 שפורסמה ע"י החברה המנפיקה. מנתונים אלו  העריכה הועדה כי מחיר האג"ח חורג באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו.

המחיר טרם השערוך: 11.70 אג'; המחיר שנקבע לאג"ח ע"י הועדה: 22 אג' שיעור השינוי בשווי הנכס: 88.03%.

שיעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן: 1.33%

בחברה מדגישים כי  ביום 20.06.2012 שוערך האג"ח ע"י הועדה במחיר 11.70 אג'. טרם השיערוך ע"י הועדה מחיר האג"ח היה 25.64 אג'. שיעור ההשפעה על מחיר האג"ח בעקבות השיערוך היה: כ-54.37%- (מינוס). השיערוך הקודם שבוצע ע"י הועדה השפיע בכ- 1.55%- (מינוס) על השווי הנקי של נכסי הקרן.

בבית ההשקעות מיטב סבורים שהמדד ב-2012 יהיה 2.4% והמדד הצפוי ב-12 החודשים הקרובים יעמוד על 2%. "חרף ההפתעה של מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר, בשבועות האחרונים קיימים דיווחים רבים על יצרניות מזון במשק אשר העלו באוקטובר או צפויות להעלות בראשית נובמבר את מחירי מוצריהן", מסביר רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, "בין החברות נציין את אסם, יוניליוור, יפאורה ומנעמים. בין היתר, התייקרויות אלו נובעות מהעלייה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי חומרי הגלם בעולם. אמנם, זו תוקנה כבר במידה רבה, אך כפי הנראה העלאת שכר המינימום בראשית אוקטובר ב-200 ש"ח מהווה הקש ששבר את גב הגמל. 

"בהתאם לכך, מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר צפוי לעלות ב-0.2%. במיוחד, המדד יושפע מהתייקרות של פריטי מזון שונים, ממחירי תחילת העונה של מוצרי ההלבשה וההנעלה, מיציבות במחירי הדיור ומהוזלה במחירי הדלקים לרכב.מדד המחירים לחודש נובמבר צפוי לעלות ב-0.1% והוא יושפע בעיקר מהתייקרויות בתחום המזון ומתחום ההלבשה וההנעלה.

"ב-12 החודשים הקרובים צפוי מדד המחירים לצרכן לעלות ב-2%. בשנת 2012 יסתכם המדד ב-2.4%. הוזלה זו מגבירה את הסבירות לכך שבבנק ישראל יפחיתו בגובה הריבית בסוף החודש".