האמת שזה היה צפוי – בנק ישראל הגביל לפני כשנה את החלק מהמשכנתא שניתן לקחת בריבית פריים לעד שליש מהיקף המשכנתא. הוא למעשה, במילים פשוטות, אמר ללוקחי המשכנתאות – "אני בנק ישראל מייקר לכם את המשכנתא". הוא עשה זאת בגלל שהמשכנתאות בריבית פריים (ריבית משתנה) מסוכנות יותר – ברגע שהריבית עולה, ההחזרים גדלים. אבל מול הסיכון הזה יש בפועל ריבית נמוכה יותר מול סוגי המשכנתאות האחרות. בכל זאת, הנגיד שלנו, מר סטנלי פישר, שהוא גם פרופסור, החליט שזאת אחת הדרכים להילחם במחירי הדירות. הוא עשה נזק עצום – הלווים משלמים יותר, אין באמת ירידה משמעותית בערך הידרות. אם הוא , מר סטנלי, היה רוצה להוריד את מחירי הדירות הוא היה צריך להפסיק להוריד את הריבית. הוא עשה בעצם את ההיפך מהמצופה – הוא ציפה להעלאות ריבית (ולכן להתייקרות המשכנתא בריבית משתנה) בפועל הוא הוריד את הרבית ופגע פעמיים בלוקחי המשכנתאות – פעם אחרת, בכך שהמחירים של הדירות לא יורדים כאשר הריבית נמוכה ובמסלול יורד, פעם שנייה בכך שהלווים לא נהנים מריבית משכנתא פריים נמוכה אלא ריבית גבוה יותר ולא רק זה, אלא שהריבית פריים אפילו יורדת, אם הם היו לוקחים מרכיב גדול בפריים הם היו מרוויחים והרבה.

אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות אמר בפאנל של עיתון העסקים גלובס כי  אין בשוק הנדל"ן בעיה של מחנק אשראי  ואין  בנק שהגיע למגבלת האשראי שלו. יונס מגיב למעשה לטענות הקבלנים שהבנקים מספקים פחות אשראי מבעבר . עם זאת, יונס אכן מסכים כי הבנקים זהירים יותר במתן אשראי על רקע ההאטה העולמית  וכן הוא הדגיש כי עלות האשראי התייקרה. "כל הבנקים  במערכת ממשיכים לתת אשראי, ליזמים וגופים בשוק הנדלן" אומר יונס, "אין שום בנק שנמצא במגבלת האשראי שלו . יש כיום פחות מכירות של דירות מאשר ב'הייפ' , בשיא של השנה שעברה, וכן – המוכנות לקחת סיכונים יותר קטנה מבעבר".

שר השיכון, אריאל אטיאס  טוען שהמחירים של דירות למגורים ירדו בממוצע ב-7%, אבל זה לא מספיק; הוא מעוניין בירידה דרמטית יותר.  בפאנל של עיתון גלובס בנושא הנדל"ן  האשים אטיאס  את בנק ישראל ששם מגבלות קשות ליזמי הנדל"ן והכביד על מתן אשראי בנקאי ליזמים אלו.  אטיאס אמר שהמהלך של בנק ישראל כבר משפיע בשטח  ופוגע בהמשך גידול ההיצע בשוק הדירות למגורים. "בנק ישראל מתייחס לכל ענף הנדל"ן כמקשה אחת ואני חושב שזה  לא נכון. סיכונים שקיימים בבניית כבישים למשל הם לא אותם הסיכונים שיש בפרויקטי מגורים", אמר אטיאס וכיוון לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר,. אטיאס  אמר שיהוא ימשיך לשווק קרקעות כדי להגדיל את היצע הדירות למגורים בדומה למהלכים שעשה מאז כניסתו לתפקיד לפני שלוש שנים.  אטיאס גם תקף את בנק ישראל על הריבית הנמוכה שמשליכה על הביקושים לדירות. ריבית נמוכה יוצרת קרקע נוחה לעליות מחירי דירות מכיוון שהביקוש למשכנתא עולה.  בכך למעשה, מפנה אטיאס את הזרקור כלפי בנק ישראל והעומד בראשו  שמייצרים סביבה נוחה לשוק המשכנתאות ובעקיפין להתאוששות במחירי הדירות.  עם זאת, אטיאס גם רואה פירות –  "יש גידול של 50% בהתחלות הבנייה והיקפי בנייה גבוהים ביותר ממה שנראה בעשור האחרון. כל הגופים – משרד האוצר, השמאי הממשלתי והלמ"ס – כולם טוענים שעליות המחירים פסקו. לפי הנתונים שלנו המשוקללים, אנחנו מדברים על ממוצע ירידות של 7% במחירי הדירות. זה לא מספיק וצריך יותר.  צריך גם לטפל בצד של הקבלנים. קבלנים שכבר זכו במכרזי קרקעות ולא מצליחים לקבל מימון ומחזירים לנו את הקרקע – זו נורת אזהרה שאי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. אני מנצל את הבמה הזו וקורא לראש הממשלה להתערב בנושא. יש  שני בנקים גדולים שמחזיקים ב-70% מהאשראי וכמעט ולא נותנים אשראי לבנייה; זה לא צריך להיות כך.  מחנק האשראי מביא לפגיעה בזוגות הצעירים".

אטיאס התייחס בפאנל  גם  לשווק קרקעות לבניית דירות להשכרה, לטווח ארוך. "אני שומע  בזמן האחרון את הסקפטיות שעולה ביחס לדיור להשכרה לטווח ארוך כמו זו שנשמעה כשאמרנו שנגדיל את היצע הקרקעות והדירות. זה תלוי בנו, אנחנו צריכים לגרום לכך  שזה כן ישתלם לקבלנים ואנחנו יכולים להפוך את זה לאטרקטיבי ליזם", אמר אטיאס ביחס לדיור להשכרה וכן התייחס לדיור בר השגה  "אני מתכוון להיאבק על הצעת חוק שתחייב קבלנים להקצות מספר דירות בכל פרויקט לדיור בר השגה. אנחנו צריכים להיאבק על זה בממשלה וזה מאבק קשה;  הכוונה שלי היא שהקבלן יקבל זכויות בנייה נוספות בקרקע בתנאי שהוא ימכור את הדירות במחירים הנמוכים ב-20% ממחיר השוק, וזה מופיע  כבר בהצעת החוק שנתנו לממשלה. אני מתכוון להיאבק על זה בכנסת ויחד עם הגדלת היצע הקרקעות למען הזוגות הצעירים – זה הדבר המרכזי ביותר שיביא להורדת מחירי הדירות".

בפאנל בנושא נדל"ן של עיתן העסקים גלובס אמר, אוהד דנוס, יו"ר שמאי המקרקעין, "יש חוסר וודאות בענף הנדל"ן, לצד חוסר משילות משמעותי מאוד בנושא התכנון והבנייה בארץ. לפעמים נדמה שאנחנו חיים בניסיון מעבדה גדול שבו כולנו חיות ושמה שמאפיין את הנדל"ן המניב הוא תפוס כפי יכולתך. היתה פריחה מסוכנת בנדלן המניב. רשויות מקומיות הבינו את הרעיון של שטחי הנדל"ן המניב, המאפשרים הנבה מאוד משמעותית לרשות המקומיות, ולכן הרשויות דוחפות את הפרויקטים קדימה. מתוכננים 500 אלף מ"ר משרדים ו-2 מיליון מ"ר של מסחר, שמצטרפים ל-2.8 מיליון מ"ר הקיימים ב-300 מרכזים מסחריים ברחבי הארץ. בענף המשרדים בהחלט השמים מתחילים להתקדר אבל הייתי סומך על הממשלה שתיצור את אותם חסמים כמו בשוק הבנייה למגורים ותגרום לכך שלא יהיו מספיק ידיים עובדות והאשראי לא יגיע והתקווה תגיע מאותו כיוון של חסמים בהם אנחנו חשים בשוק הבנייה למגורים המצוי במצב של מחסור. השגשוג בענף המסחר והמשרדים יכול להטריד אותנו כי אולי לכולנו יהיה איפה לקנות ולעבוד, אבל לא בטוח שיהיה לנו איפה לגור".

אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון והאנליסט הראשי של החברה, אמר בכנס נדל"ן של עיתון גלובס ביחס לשוק ההשכרה – "לדעתי שוק ההשכרה למגורים הוא יותר בטוח משוק ההשכרה למשרדים. אם אפשר לעמוד ב-7% תשואה והממשלה תיתן ביטחון, זה הנכס הכי טוב שיש, וזאת במידה ואכן יצליחו לקבל 7% תשואה". גלזר התייחס לכוונה של האוצר ומשרד השיכון להפוך את מקבצי הדיור להשכרה לטווח ארוך למכשיר פיננסי שישרת את הגופים המוסדיים. באוצר עשו בדיקות לאחרונה בכוונה לבדוק איזו תשואה תספק את המשקיעים המוסדיים ודובר שם על רמות של 6% עד 7%. "הבעיה היא שהיום השכירות למגורים מניבה 2.5% עד 3% תשואה", המשיך גלזר, " והשאלה היא איך מביאים את התשואה ל-7%? בתשואה כזו השכרה למגורים היא העסק הכי טוב שיש, זה עסק פנטסטי".

כלכלני לידר שוקי הון סבורים שבנק ישראל יעלה את הריבית עד לסוף השנה ל-3% לעומת ריבית של 2.5% כיום. הערכה זו מנוגדת לדעתם של כלכני פסגות ואי.בי.אי שסבורים שריבית בנק ישראל תהיה ללא שינוי ואפילו תרד.

בלידר סבורים כי מכלול גורמים לרבות האינפלציה העולה, הפיחות בשקל ועלייה חדה במחירי הנפט בעולם, יגרמו לבנק ישראל להפסיק את תהליך הורדות הריבית. הם סבורים שבנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית ברבעון השלישי של השנה וברבעון הרביעי של השנה הריבית תגיע ל-3%.

חוסכים בקופות הגמל יכולים לקחת הלוואות כנגד קופות הגמל. זה כדאי מכיוון שכך לא שוברים  את קופת הגמל ומושכים את הכסף במס בשיעור גבוה, ומעבר לכך – ההלוואות הן בתנאים יחסית טובים. עד כה האוצר אפשר לחברות המנהלות קופות גמל לספק הלוואות בשיעור של עד 50% מערך קופת הגמל (באם היא לא נזילה), ועל פי ההצעה שמגבש כעת משרד האוצר, שיעור ההלוואה מהחיסכון (מקופת הגמל) צפוי לרדת ל-30%.

כיום, היקף ההלוואות מקופות הגמל הוא להערכת גורמים בענף סביב 1% מערך קופות הגמל, אולי מעט יותר, כלומר מדובר על הלוואות של 3-5 מיליארד שקל.

הלוואות מחברות כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת

הלוואות חברתיות – יתרונות וחסרונות 

הלוואות מקופות גמל וקרנות השתלמות – זה משתלם

הלוואה מבנק ירושלים – האם כדאי?

במקביל להפחתת דמי הניהול על הצבירה לתקרה של עד 1.05%, שוקלים באוצר לקבוע דמי ניהול מינימליים של 9 שקלים בחודש. אבל המצב הזה יוצר "בני ערובה" – חוסכים רבים שיש להם אלפים בודדים (ואפילו פחות מכך)שדמי הניהול שלהם יהיו אחוז מאוד גבוה מערך החיסכון שלהם. לדוגמה – נניח שהקופה שלהם היא בהיקף של 1000 שקל – אתם תשלמו מעל 100 שקל בשנה – 10% דמי ניהול על קופת הגמל הזו – זה מחדל. ולכן, באוצר קבעו תאריך שבו ניתן לממש את קופות הגמל האלו בלי קנס (סלי מס שבירת קופת הגמל בשיעור של 35%).

   אז מה הבעיה? ובכן, נתנו לציבור הזדמנות (וגם הזדמנות חוזרת) לממש את קופות הגמל האלו, וזה בקושי נעשה – הציבור שכח את קופות הגמל הקטנות והוא משל דמי ניהול מנופחים במיוחד.

וכך הגענו למצב נוכחי בעייתי במיוחד – רבבות אנשים, וזו לא טעות, מחזיקים בקופות גמל בסכומים נמוכים במיוחד, בלי שניצלו את זכות המימוש (משנת 2015)   והם פשוט משלמים דמי ניהול מנופחים. אז מה הם יכולים לעשות?

ובכן יש פתרונות – הם יכולים לאחד קופות גמל. ברגע שמאחדים אז כמובן מגדילים את היקף הקופה, ואז דמי הניהול היחסיים יורדים.

הם גם יכוטלים לממש את קופת הגמל – אם היא הגיעה למועד המימוש, אז כמובן שאין בעיה, אחרת, הם יצטרכו לשלם קנס – מס בשיעור של 35% על שבירה. אבל יש יוצאים מהכלל (והם לא מעטים) של מצבים שאפשר  לממש את קופת הגמל ולא לשלם מס. כדאי לבדוק מול מנהל הקופה, אם כי סביר שהפתרון הנוח יהיה איחוד קופות גמל.

וזו גם הזדמנות בשבילכם להעביר את קופת הגמל לניהול עצמאי – קופת גמל בניהול אישי, אך זה רק אם אתם רוצים ומוכנים להשקיע בניהול השוטף. זו אולי לא תורה מסיני, אבל צריך לקרוא ולהבין גם אם לא מתכוונים להשקיע באופן אקטיבי. אפשר להשקיע באופן פסיבי, אבל גם זה דורש למידה. השקעה פסיבית היא השקעה במדדים, אתם לא צריכים להכיר את שוק ההון, אלא את המכירים בו ( המכשירים העיקריים) ואתם צריכים לדעת את רמת הסיכון שאתם מוכנים לשאת. רמת הסיכון תכתיב לכם את תמהיל התיק – היחס בין מניות, אג"ח פיקדונות ועוד, וז כל מה שנותר לכם הוא השקעה לפי היחס הזה בתעודות סל או קרנות מחקות שפשוט עוקבות אחרי המדדים היחסיים.

לדוגמה – נניח שבהינתן הסיכון שלכם אתם רוצים להשקיע 80% באגרות חוב ו-20% במניות. אזי כל מה שנותר לעשות זה להשקיע במכשירים הפסיביים  – תעודות סל או קרנות מחקות לפי השיעור הזה.

ואז אם בהמשך יהיו שינויים בתמהליך התיק, אז לשנות בהתאם לפי רמת הסיכון החדשה שלכם.

אבל, עדיין זה תחום בחיתולים – אנשים די לא בעניין של לנהל את ההשקעות שלהם בעצמם, וחבל – ככה הם חוסכם בדמי הניהול וככה הם "קרובים" לכסף – הם יודעים בכל רגע נתון מה ההשקעות, ואז אם תתרחש מפולת הם לא יצטרכו לנחש במה מנהל הקופה משקיע את הכסף. הם יודעם בדיוק, והם יכולים לשנות את הרכב התיק בכל רגע נתון.

קופת גמל פופולארית יות רשלא דורשת ניהול שוטף היא קופת גמל להשקעה. לקופה הזו יש יתרונות רבים – זה מתחיל בנזילות, נמשך להטבות מס שוטפות, יכולות לעבור בין קופות גמל להשקעה מבלי לשלם מס, יכולת לעבור בין חברות ללא לשם מס, יכולת להשקיע 70 אלף שקל לכל בן משפחה, ניהול מקצועי של מנהלי השקעות בדמי ניהול יחסית סבירים ועוד – כאן תוכלו לקרוא בהרחבה על קופות הגמל להשקעה

חברת הביטוח הראל השקעות שהיא אחד מגופי החיסכון הפנסיוני הגדולים במשק, הודיעה כי החלטת האוצר על הפחתת תקרת דמי הניהול ל-1.05% עלולה להשפיע על תוצאותיה הכספיות. "בהמשך לתוכנית המפקח להגברת התחרות במוצרי החיסכון הפנסיוני", מסבירים מנהלי הראל, "תפרסם המפקח נוסח, שהועבר לאישור, ועדת הכספים של הכנסת, של תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים (קופות גמל) (דמי ניהול), התשע"ב – 2012 שעניינן החלת מודל אחיד לתקרת דמי ניהול במוצרי חיסכון פנסיוני על ידי גביית דמי ניהול מהפקדות שוטפות
ומהצבירה. כמו כן, הוצע בתקנות לקבוע, כי ההוראות בדבר שיעור דמי הניהול המקסימאליים לא יחולו לגבי פוליסות ביטוח שהוצאו על פי קופת ביטוח לפני יום התחילה.
"מפרסומים בתקשורת למדה החברה, כי אתמול אושרו בועדת הכספים תקנות הפיקוח על שירותים פיננסים(קופות גמל) (דמי ניהול), התשע"ב – 2012 , הכוללות את ההוראות העיקריות הבאות. דמי הניהול המקסימאליים בקופות גמל לא יעלו בשנת 2013 על 1.1% מהצבירה ו- 4% מההפקדות ובשנת 2014 ואילך לא יעלו על 1.05% מהצבירה ו- 4% מההפקדות השוטפות, כאשר מקבלי קצבאות זקנה והשארים ישלמו עד 0.6% מיתרת התחייבויות הקופה כלפיהם. בנוסף, לפי הפרסומים, דמי הניהול בחשבונות של עמיתים שהקשר עימם
נותק, לא יעלו על 0.3% לשנה מן היתרה הצבורה בחשבון העמית בקופת הגמל, או שיעור גבוה יותר במידה והעמית אותר.
השיעורים כאמור יחולו גם על פוליסות ביטוח חיים חדשות, וזאת בשונה מקופות הגמל שם ההוראה חלה על הכספים הישנים והחדשים כאחד. למיטב ידיעת החברה, שיעורי מקסימום כאמור לא יחולו על קרנות פנסיה ועל קרנות השתלמות. נכון למועד דוח מיידי זה, טרם פורסם הנוסח הסופי של התקנות וכן לא ניתן להעריך את התממשות הפרסומים אודות הסכמה לשינוי חקיקה, לפיו מעבר לקביעת דמי ניהול מקסימאליים, כפי שפורט לעיל, ייקבע גם סכום מינימאלי של דמי ניהול וכן ייקבעו הוראות לעניין מגבלת פער בין דמי הניהול המינימאליים למקסימאליים שגובה חברה מנהלת. לפיכך לא ניתן להעריך בשלב זה מהן ההוראות הסופיות שיחולו. החברה
בוחנת את ההשפעות האפשריות של יישום התקנות וכן בוחנת צעדים שתוכל לנקוט בהם על מנת למתן את השפעת התקנות.
למימוש הרפורמה כאמור צפויה להיות השפעה מהותית על ההכנסות מדמי ניהול של החברות המנהלות של קופות גמל וכן השפעה מהותית על הרווחיות של החברות כאמור ושל החברה האמור עלול להביא גם לפגיעה בשווי פעילות קופות הגמל ההרשום בספריה של החברה. מאידך, להתממשות הפרסומים על הסכמה לקביעה של דמי ניהול בסכומים מינימאליים כאמור, תהיה השפעה ממתנת על הפגיעה הצפויה בהכנסות וברווחיות של החברות המנהלות.
כמו כן ליישום הרפורמה צפויה להיות השפעה על הרווחיות השוטפת והערך הגלום בגין פוליסות ביטוח חיים חדשות שיימכרו בעתיד".

אקסלנס דיווחה לבורסה כי הפחתת תקרת דמי הניהול בקופות הגמל עשויה להשפיע מהותית על הכנסותיה ורווחיה. בהודעה לבורסה, כתבו מנהלי אקסלנס, "אתמול אושרו בועדת הכספים של הכנסת תקנות בענין דמי הניהול בקופות הגמל – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(דמי ניהול), התשע"ב-2012 ("התקנות"). בהתאם לפרסומים, התקנות שאושרו, קובעות בין היתר כי – דמי הניהול שחברות מנהלות של קופות גמל רשאיות לגבות מן העמיתים יוגבלו לתקרה של 1.1% מן היתרה הצבורה לזכות כל עמית בשנת 2013 ולתקרה של 1.05% מן היתרה הצבורה לזכות כל עמית בשנת 2014 ואילך. כמו כן תוגבל תקרת דמי הניהול למקבלי קיצבה ל- 0.6% מסך הנכסים בקופה העומדים כנגד התחייבויות הקופה כלפי מקבל הקיצבה. למיטב ידיעת החברה, התיקון הנ"ל מתייחס אך ורק לגובה דמי הניהול המקסימאליים בקופות הגמל וביטוחי המנהלים ואינו חל על דמי הניהול הנגבים בגין ניהול קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
"להערכת החברה, לתקנות שאושרו עשויה להיות השפעה מהותית על מגזר החסכון ארוך הטווח של החברה ועל ההכנסות והרווח הנובעים ממנו לחברה. החברה תבחן בתקופה הקרובה את משמעותה של ההשפעה האמורה ותנקוט צעדים לשם הקטנתה, לרבות – בחינת אופן תמחור המוצרים, שינויים והתאמות במבנה ההוצאות של החברה, בחינת אפשרויות לפיתוח מוקדי הכנסות משלימים לתחום החסכון ארוך הטווח וכד'".

בית ההשקעות דש אייפקס דיווח כי הוא צפוי להיפגע באופן משמעותי כתוצאה מהפחתת תקרת דמי הניהול על הגמל וכן מביטול האפשרות של הגופים המוסדיים לגבות דמי ניהול על תעודות סל הנמצאות בהשקעות שלהם. הנהלת דש איפקס מוסרת בדיווח לבורסה – "פרסומים שונים, צפויות להיכנס לתוקפן שתי הוראות דין, האחת קובעת תקרת דמי ניהול לחברות המנהלות קופות גמל והמאפשרת לגבות בנוסף דמי ניהול על ההפקדות השוטפות והשנייה אוסרת על גופים מוסדיים לשלם דמי ניהול בגין החזקת תעודות סל מנכסי העמיתים.

"בהתאם לפרסומים לגבי תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(דמי ניהול), התשע"ב-2012 דמי הניהול המקסימאלים שחברות מנהלות קופות גמל תהיינה רשאיות לגבות החל משנת 2013 הינם 1.1% מהיתרה הצבורה, והחל משנת 2014 הינם 1.05% מהיתרה הצבורה. כמו נקבע כי החברות המנהלות תוכלנה לגבות בנוסף עד 4% מההפקדות השוטפות לקופות אלו.

"בהתאם לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)(הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות)(תיקון), התשע"ב-2012 וחוזר האוצר בדבר הוצאות ישירות בשל ביצוע עסקאות נקבע כי החל מיולי 2012 דמי הניהול בגין תעודות סל (למעט תעודות סל שנקבעו) ישולמו מתוך דמי הניהול אותם גובה הגוף המוסדי מנכסי קופות הגמל או מכספים העומדים כנגד ההתחייבויות.

"להערכת החברה, הוראות הדין האמורות לכשיכנסו לתוקפן, עלולות להשפיע באופן שלילי ומהותי על ההכנסות והרווח הנובעים ממגזר הגמל וממגזר תעודות הסל וכפועל יוצא על הכנסות החברה ורווחיה.
להערכת החברה, בעקבות הוראות דין אלו, לא צפויות להירשם הפחתות בנכסים הבלתי מוחשיים שיוחסו ליחידות פעילות קופות הגמל ותעודות הסל הרשומים בדוחות הכספיים של החברה .

החברה בוחנת פעולות וצעדים למתן את השלכות הוראות הדין האמורות. בנוסף, פרסומים שונים כגון קביעת סף מינמאלי לדמי ניהול בגמל עשויים אף הם למתן את ההשלכות האמורות בתחום הגמל

בנק דיסקונט למשכנתאות זרוע המשכנתאות של בנק דיסקונט הגדיל את תיק המשכנתאות שלו ב-2011 ב-5% ל-18.5 מיליארד שקל – כך עולה מהדוחות לשנת 2011 שפרסם הבנק. בשורה התחתונה הגדיל הבנק את רווחיו כשברבעון האחרון של 2011 הסתכם הרווח ב-11.2 מיליון שקל, לעומת 6.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2010. עם זאת, על רקע החולשה של שוק המשכנתאות בחודשים האחרונים נראה ש-2012 תהיה מאתגרת. "הדוחות הכספיים של הבנק בשנת 2011 מבטאים את הגידול הניכר ברווח הנקי הנובע מגידול בהכנסות המימוניות לצד החזרי הפרשה מחובות בעייתיים", אמרה עם פרסום התוצאות, אתי לנגרמן, מנכ"לית בנק דיסקונט משכנתאות, "התוצאות ב-2011 משקפות את המיקוד ברווחיות מחד תוך הקפדה על התאמת מסלול המימון התואם את צרכי הלקוח ויכולת ההחזר שלו. התוצאות באות על רקע ההחלטה על מיזוג הבנק בתוך חברת האם – בנק דיסקונט בחודש נובמבר 2011. תהליך המיזוג מתקדם על פי התוכנית ואנו צפויים להשלימו במחצית השנייה של שנת 2012."