הנפט ידוע כסחורה תנודתית, הנתונה להשפעות כגון גאו פוליטיקה, חילוקי דעות בין המפיקות ומצבי אי ודאות כלליים. מאז משבר הקורונה ידע הנפט מורדות ועליות חדות. עם פרוץ המשבר והסגרים שהוטלו צנח מחירו לשפל, אחר כך התאושש בהדרגה, ואז זינק בחדות עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה. (איך משקיעים בנפט?)

נכון לעכשיו, אחד הגורמים שמשפיעים על מחירו הוא שיחות הגרעין בין איראן למעצמות. אז מה הכיוון של מחיר הנפט?

לדברי כלכלני בנק לאומי, בראשות גיל מיכאל בפמן, מחיר חבית נפט מסוג Brent ישאר סביב דולר 100 דולר לחבית בעתיד הנראה לעין. עם זאת, במידה וקבוצת OPEC+ לא תגדיל את תפוקת הנפט שלה באופן משמעותי ובמידה ולא יסתמן פתרון יעיל למשבר האנרגיה באירופה, מחיר הנפט עלול אף לעלות באופן זמני מעבר לכך. מנגד, במידה וייחתם הסכם עם איראן והיא אכן תצליח לייצא באופן שוטף כמויות נפט גדולות, בניגוד לציפיות, מחיר הנפט עשוי להתבסס מתחת ל-100 דולר לחבית בציפייה לכך שהנפט האיראני יגיע לשוק בעתיד.

בינתיים, לדבריהם, מחיר הנפט המשיך לרדת בשבוע החולף ומחיר חבית נפט מסוג BRENT הגיע לכ-96 דולר. זאת, על רקע התקדמות בשיחות, מה שעשוי להגביר את היצע הנפט בשוק. כמו כן, בצד הביקוש לנפט, התגבר החשש להמשך היחלשות הפעילות הכלכלית בסין ויש את החשש מפני האטה בפעילות הכלכלית של ארה"ב.

ההיצע הגלובלי

קבוצת OPEC מעריכה כי החששות בשווקים מפני ההאטה בפעילות הכלכלית בסין, העלולה להביא לירידה בביקושים לנפט, גדולים יותר מההאטה הצפויה להיות בפועל. להערכת הקבוצה, קיים סיכון מפני צמצום נוסף בהיצע הנפט אצל חלק מהיצרניות, בשל שחיקה ברזרבות של קיבולת הייצור שלהן. הקבוצה מעריכה כי בניגוד לסימנים המקדימים בשוק, הצמיחה בסין תימשך בקצב גבוה, בשל המשך פתיחת הפעילות של המשק לאחר הסגרים שהיו בחודשים מרץ-מאי. להערכתנו, במידה וירידת המחירים תימשך, אזי קבוצת OPEC+ תקטין את מכסות הייצור ותאפשר הגדלה רק בהתאם להסכמים שהיו עד כה ולא מעבר לכך.

ההתקרבות בין האיחוד האירופאי לאיראן בשיחות הגרעין מגדילה את הסיכויים לחתימה על הסכם חדש, התלוי באישורה של ארה"ב, מה שעשוי להגביר את היצע הנפט בשוק. זאת, מאחר וחתימה על הסכם צפויה להסיר מעל איראן את הסנקציות שהוטלו על סקטור האנרגיה שלה, מה שיאפשר לה לייצא נפט באופן חוקי ולהגדיל את ההיצע הגלובלי. תהליך החזרת הנפט האיראני לשוק צפוי לקחת מספר חודשים, אשר במהלכם איראן תוסיף לשוק מאות אלפי חביות נפט גולמי ליום. להערכתנו, החתימה על הסכם הגרעין לא צפויה להיות באופן מידי והמשא ומתן ימשך במטרה לגשר על הפערים הקיימים, כך שהשיחות לא צפויות להשפיע על השוק במחצית השנייה של 2022 ובפרט לא צפויה להיות להן השפעה על המחסור בנפט, הצפוי להחריף, באירופה בראשית עונת החורף.

תפוקת הנפט של רוסיה התאוששה בשלושת החודשים האחרונים, לאחר שהיא התכווצה עם הפלישה לאוקראינה בחודש פברואר. רוסיה נקטה מספר צעדים בניסיון למצוא לקוחות לנפט שלה, כאשר המרכזי שבהם היה הורדה משמעותית של המחיר מתחת למחיר השוק בפרט ללקוחות באסיה אשר רכשו את הנפט שהיה מסופק למדינות המערב עד להטלת הסנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה. אספקת הנפט לאיחוד האירופאי לא נפסקה במהלך חודשים אלה והיא תמכה גם כן בסקטור הנפט הרוסי. אולם, בחודשים הקרובים האיחוד האירופאי צפוי להתחיל לאכוף איסור יבוא נפט מרוסיה, מה שיאלץ אותה לצמצם חלק מייצור הנפט אשר לא יימצא לו לקוחות חדשים, צעד אשר יחריף את הפגיעה בפעילות הכלכלית הרוסית. רוסיה עשויה לפנות למדינות אסייתיות עניות יותר על מנת למכור להן נפט ולאפשר את המשך פעילות הייצור במשק. מיאנמר צפויה להצטרף ללקוחות הקיימים לנפט רוסי ולהתחיל לייבא ממנה נפט גולמי, על רקע המחסור הגובר בנפט. בנגלדש עשויה גם כן להתחיל לייבא נפט מרוסיה כדי להתמודד עם המחסור באנרגיה, אך התהליך דורש אישור פוליטי ועשוי לקחת זמן מה. אוכלוסיית בנגלדש ומיאנמר הינה מעל ל-200 מיליון איש, כך שאספקת הנפט אליהן יכולה לתמוך בביקוש לנפט הרוסי. אולם, מדינות אלו הן עניות מאוד ויתכן שיהיה להן קושי במימון של רכישות נפט גדולות במחירים הנוכחיים, מה שעשוי להביא לכך שרוסיה תמכור להן את הנפט בהנחה גדולה יותר.

דו"ח מצב הנפט השבועי של ה- EIA בארה"ב הראה שהמלאי המסחרי של נפט גולמי ירד משמעותית בשבוע שעבר, לאחר עלייה גדולה בשבועיים שלפני כן.

הדו"ח השבועי הראה כי מלאי הנפט הגולמי מסחרי ירד בשבוע שעבר ב-7.1 מיליון חביות לכ-425.0 מיליון חביות. ירידה זו התרחשה על רקע ירידת יבוא הנפט נטו שנבעה מעליית הייצוא לצד ירידת היבוא ועל אף ירידת שיעור הניצולת של בתי הזיקוק אשר נותרה ברמה גבוהה של 93.5%. העלייה הגדולה בייצוא נבעה ככל הנראה מהגידול באספקת נפט לבתי זיקוק באירופה אשר הקדימו את הרכישות לשם הגדלת מלאים לפני שאיסור יבוא הנפט הרוסי יתחיל להיאכף ויהדק באופן משמעותי את ההיצע לשוק הנפט האירופאי.

המחסור הגלובלי בנפט לצד המחסור הצפוי בנפט באיחוד האירופאי, על רקע התחלת האכיפה של איסור יבוא נפט למדינות החברות באיחוד האירופאי לקראת סוף השנה, צפוי לתמוך בגידול בייצור הנפט של ארה"ב. להערכת ה-EIA, תפוקת הנפט באגן Permian צפויה לעלות בחודש ספטמבר מ-5.33 ל-5.41 מיליון חביות נפט ביום ותפוקת הנפט של יצרני הנפט הגדולים בארה"ב צפויה לעלות בסוף הרביע השלישי מ-8.91 ל-9.05 מיליון חביות ביום.

הביקוש הגלובלי

משקי הבית בארה"ב הגדילו את שעות הנהיגה שלהם, זאת בתגובה לירידה המתמשכת במחיר הדלק לצרכן, מה שהביא לצמיחת הביקושים לדלק שהגיעו ל-9.35 מיליון חביות ביום. אולם, על אף עלייה זו, רמת הביקושים הנוכחיים עדיין נמוכה מהממוצע בתקופה זו בחמש השנים האחרונות. מזכירת האנרגיה של ארה"ב אמרה כי מחירי הדלק צריכים להמשיך לרדת ולהערכת ה-EIA המחיר הממוצע לגלון דלק ברביע האחרון של 2022 צפוי להיות כ-3.78 דולרים. ירידה נוספת במחיר הדלק תעודד את העלייה בנהיגה של הצרכנים. עם זאת, מחיר הדלק מושפע כמובן ממחיר הנפט אשר עלול לעלות במידה והמחסור באנרגיה באירופה יחריף ובמידה ואירופה לא תמצא מקור חלופי לאספקת נפט. בניגוד לעליית הביקושים לדלק המשמש לתחבורה יבשתית, הביקוש דלק מטוסים ירד מעט, על אף הירידה במחיר הנפט, אך הוא נותר בסביבה גבוהה של כ-1.6 מיליון חביות ביום.

הסימנים לחולשת הפעילות הכלכלית של סין, יבואנית הנפט הגדולה בעולם, מגבירים את החששות בשווקים מפני היחלשות הביקושים לנפט. סימני חולשה נראים גם בפעילות של בתי הזיקוק אשר הפחיתו את כמות הנפט המזוקק בחודש יולי, על אף הגידול שהיה בייבוא הנפט בחודש זה. חולשת הביקושים המקומיים אפשרה לממשל להגדיל את מכסות הייצוא דלקים לבתי הזיקוק, בשל המלאים שגדלו, והם עלו בחודש יולי ב-21% (m/m) לכ-237,000 חביות ביום, הרמה הגבוהה ביותר מחודש אפריל. עם זאת, במידה והממשלה תמשיך בפתיחת המשק ותסיים את מדיניות הסגרים האזוריים אזי הביקושים צפויים להתאושש לקראת סוף 2022.

משק הגז הטבעי

מחיר הגז הטבעי בארה"ב עלה בשבוע החולף, והגיע לכ-9.18 דולרים ל-MMBTU. במקביל, גם מחיר הגז טבעי האירופאי (TTF) עלה והגיע לרמת שיא של כ-245 אירו ל-MWh.

המפלס הנמוך של נהר הריין בגרמניה, הנובע מבצורת, לצד גלי חום כבדים, צפוי להמשיך להיות גורם מרכזי בשבועות הקרובים אשר ישפיעו על אספקת האנרגיה לגרמניה ולמדינות נוספות באירופה. זאת, בפרט לאור המחסור בגז טבעי, הנובע מהפחתת אספקת הגז הרוסי לגרמניה, אשר מביאה לגידול בשימוש בדלקים ופחם שהאספקה שלהם כעת עלולה להשתבש במידה ניכרת עקב הקושי בהשטת מטענים של חומרי גלם אנרגטיים (פחם לדוגמא) בקיבולת מלאה בנהרות.

השיבושים באספקת הגז של רוסיה לגרמניה דרך צינור הגז Nord Stream 1 צפויים להימשך, וחברת הגז הרוסית Gazprom הודיעה במפתיע כי היא תפסיק את אספקת הגז בין ה-31.8 ל-2.9 בשל עבודות תחזוקה. הפסקה זו צפויה להתרחש רק כחודש לאחר שרוסיה חידשה את אספקת הגז לגרמניה באופן מוגבל, כחמישית מהקיבולת של צינור הגז, מה שמצביע על חוסר הוודאות הגדולה באספקת הגז לאיחוד האירופאי דרך רוסיה אשר צפויה להשאיר את אי הוודאות הגדולה שיש בשוק.

לצד זאת, עליית מחיר הגז הטבעי מביאה גם לעלייה במחיר הגז טבעי נוזלי (LNG) במקומות אחרים בעולם לצד עליית מחיר הפחם המשמש כמקור אנרגיה חלופי, אך מזהם מאוד.

איך משקיעים בנפט?

המדד המשולב לחודש יולי עלה בשיעור מתון של 0.11%. כך מפרסם בנק ישראל. לדברי הבנק, עלייה זו באה בהמשך לעליית המדד ברבעון השני המעידה על המשך הצמיחה במשק, בין השאר על רקע שוק עבודה הדוק.

הבנק מוסיף ומסביר כי המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הייצור התעשייתי (יוני), יבוא מוצרי הצריכה (יולי) ומשרות השכיר במגזר הפרטי (מאי). שיעור המשרות הפנויות ביולי ירד במקצת אך נותר ברמה גבוהה המשקפת את המשך הרצון של המעסיקים להרחיב את הפעילות. לעומת זאת, מדד הפדיון בשירותים (יוני), מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (יוני), יבוא התשומות לייצור (יולי), יצוא הסחורות (יולי), יצוא השירותים (מאי), ייצור החשמל (יולי) והרכישות בכרטיסי אשראי (יולי) ירדו והשפיעו לשלילה על המדד.

העדכון מעלה של נתוני אפריל-יוני נבע, במידה רבה, מצמיחת התוצר ברבעון השני של 2022 שהייתה גבוהה מההערכות המוקדמות, מעדכונים בצמיחת התוצר ברבעונים הקודמים ומתיקון נתון מדד הפדיון במסחר הקמעונאי לחודש מאי.

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

נתוני הצמיחה לרבעון השני שפורסמו השבוע היו חזקים אבל אנחנו עדכנו את תחזית הצמיחה לשנה הבאה כלפי מטה

"נתוני התמ"ג הראשוניים לרבעון השני היו חזקים והראו צמיחה של 6.8% בשיעור שנתי בהובלת הצריכה הפרטית והיצוא, אך למרות זאת אנו מותירים את התחזית ל-2022 ללא שינוי על 4.6% לאור העדכון כלפי מטה של נתוני הרבעון הראשון (מינוס 2.7%)" כך אומרים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין. לדבריהם, ב-2-23 צפויה האטה בצמיחה ל-3% לאור ההאטה בצמיחה הגלובלית והשפעות העלאת הריבית המהירה על הצריכה הפרטית ושוק הדיור.

שוק העבודה מעבר לשיא, אך עדיין הדוק

באשר לשוק העבודה אומרים בהראל כימספר המשרות הפנויות במשק ירד זה החודש השלישי ברציפות, עדות להתמתנות הביקושים הגבוהים בשוק העבודה. כך גם שיעור האבטלה עלה קלות ל-3% ביולי (בגילאי 25-64). אך הרמה הנוכחית של המשרות הפנויות עדיין גבוהה ואיתה הלחצים לעליית השכר, דבר שתומך בהמשך עליית ריבית מהירה.

במבט לפי ענפים, ההיי-טק המשיך לבלוט לשלילה עם ירידה בסך המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה, חודש חמישי ברציפות. הירידה היא שילוב של גיוסים בפועל בענף לצד צמצום הביקושים למשרות נוספות. הנתון אמנם תומך בירידה בלחצי השכר בענף, אך חשוב לשים זאת בפרופורציה שסך הביקושים לעובדים המיומנים עדיין גבוה בכ-50% בהשוואה לרמה הממוצעת ב-2019.

בעקבות העלאת הריבית החדה של בנק ישראל ל-2% צופים בהראל העלאה נוספת של חצי נקודת אחוז ב‑3 אוקטובר. לדבריהם, להחלטה הנוכחית תרמו האינפלציה הרוחבית הגבוהה, שוק העבודה ההדוק, הצמיחה החזקה והעלאות הריבית המהירות המקבילות באירופה ובארה"ב. במבט קדימה, אומרים בהראל, הייסוף החד בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם (בהנחה שיתמידו) תומכים בהתכנסות האינפלציה הכללית אל תוך היעד בעוד כשנה, אך האינפלציה הגבוהה שמגיעה מכיוון המוצרים הלא‑סחירים (כגון הדיור) תחייב את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית גם בחודשים הקרובים, החלטה שתושפע גם מהחלטות הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו להמשיך ולהעלות את הריבית באופן משמעותי במהלך ספטמבר.

בארה"ב מחכים לנאום פאואל ביום שישי

באשר לעולם אומרים כלכלני הראל כי הנתונים הריאליים בארה"ב לתחילת הרבעון הנוכחי ממשיכים להצביע על צמיחה חיובית בהובלת הצריכה הפרטית לצד שוק עבודה הדוק. כך גם על פי המכירות הקמעונאיות (ללא מכוניות ודלק) והייצור התעשייתי שעלו ביולי ב-0.6% וב-0.7% בהתאמה. הנתונים לצד האינפלציה הגבוהה לא תומכים בעצירה קרובה של תהליך העלאת הריבית על ידי הבנק המרכזי. הפוקוס השבוע יהיה על נאומו של נגיד הבנק בכנס בג'קסון הול ביום שישי. כלכלני הראל צופים שהנגיד ידגיש את נחישות הבנק להמשיך ולהעלות את הריבית עד שיהיה ברור שאינפלציית הליבה מתכנסת לכיוון יעד ה-2%, תרחיש שעדיין רחוק ממימוש.

חשוב לזכור שהשפעת העלאת הריבית על הכלכלה הריאלית איננה מידית או סימטרית לכל הענפים. ענף הנדל"ן מושפע מהר יותר מכיוון שמרבית העסקאות נעשות דרך הלוואות שהתייקרו משמעותית. החודש המשיכו להתפרסם נתונים שמאשרים זאת; ירידה חדה בסנטימנט הקבלנים לרמתו הנמוכה ביותר מזה כעשור (מלבד בתחילת הקורונה), המשך ירידה בהתחלות ואישורי הבנייה וירידה חדה במכירות של בתים קיימים לרמתן הנמוכה ביותר מזה עשור (מלבד בתחילת הקורונה). מגמה זו צפויה להערכתנו להימשך במקביל להעלאת הריבית.

ובסין – הכל הפוך

ובצד השני של העולם, בניגוד לרוב המדינות שעוד ימשיכו להעלות ריבית במהירות השנה, בסין ממשיכים במדיניות ההפוכה במיוחד לאור החולשה בשוק הדיור והאינפלציה המרוסנת. לאחר שבשבוע שעבר הפחית הבנק המרכזי את הריבית ב-0.1 נקודת אחוז, השבוע הופחתה ב-0.15 נקודת אחוז ל-4.3% גם הריבית המרכזית ל-5 שנים המשמשת כעוגן לריביות למשכנתאות.

לאחר הודעת בנק ישראל על העלאת הריבית בשיעור חד של 0.75% לרמה של 2%, כלכלנים בכירים מנסים להעריך מה הצעד הבא, במה הוא תלוי ולאן הריבית תגיע.

גיא בית אור, פסגות: הריבית בסוף השנה – 3.0%-3.25%.

"כפי שהערכנו, בנק ישראל העלה את הריבית ב-75 נ"ב לרמה של 2.0% וזאת לאחר שבשבוע האחרון נתוני האינפלציה הפתיעו משמעותית כלפי מעלה ונתוני הצמיחה אותתו כי המשק הישראלי צומח מהר, אולי מהר מדי.

בבנק ישראל מציינים כבר במשפט הראשון כי האינפלציה בישראל רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים. חשוב להבהיר – המטרה של העלאות ריבית היא לצנן ביקושים או במלים פשוטות, לשנות את טעמי הצרכן לפחות צריכה ולעודד יותר חיסכון.

הסקטור הראשון שכבר מרגיש את העלייה בריבית זה מספר חודשים הוא כמובן שוק המשכנתאות, שבעקבות החלטה זו רק צפויות להמשיך ולהתייקר, במיוחד מאחר שמהלך בסדר גודל זה לא היה גלום בשווקים.

בבנק ישראל מציינים כי הצמיחה במשק הישראלי איתנה ושוק העבודה הדוק. הם מציינים כי רמת התוצר גבוהה מקו המגמה טרום קורונה. על פי בנק ישראל, פער התוצר עמד ברבעון השני על 1.4% – רמה המצביעה על כך שהלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי רק צפויים להמשיך ולעלות.

טיעון נוסף אותו מציינים בבנק ישראל הוא, כמובן, שוק הדיור החם כאשר בהודעה הם ציינו בפירוש כי מגמת העלייה במחירי הדירות ממשיכה להאיץ כאשר הם ציינו כי נרשמה עליה גם במחירי השכירות. כפי שאנו מציינים כבר לא מעט זמן, לעליה במחירי הדיור לוקח זמן לחלחל אל מחירי השכירות אשר צפויים להמשיך ולהפעיל לחץ אינפלציוני גם בשנה הקרובה.

בגזרה הגלובלית, בבנק ישראל הסתפקו בלציין כי סביבת האינפלציה העולמית ממשיכה לטפס וכי ההידוק המוניטארי נמשך. בצד השני, בבנק ישראל מציינים כי השקל עבר ייסוף משמעותי מאז ההחלטה הקודמת וכי ציפיות האינפלציה ירדו והן מצויות בתחום היעד – ולמרות זאת הם נקטו במהלך מאוד אגרסיבי של 75 נ"ב.

בסיכום ההודעה, מציינים בבנק ישראל כי העלייה בסביבת האינפלציה ביחד עם צמיחה איתנה ושוק עבודה הדוק מצדיקים את המשך תהליך העלאות הריבית. בהתאם למלל שאנו רואים שבנקים מרכזיים משתמשים בו בעולם – גם בבנק ישראל ממשיכים לטשטש את הכוונה העתידית כאשר כותבים כי קצב העלאות הריבית ייקבע בהתאם להתפתחויות בפעילות באינפלציה.

להערכתנו, הדינאמיקה האינפלציונית בישראל ממשיכה להחריף כאשר בניגוד לארה"ב ואירופה, בישראל עדיין לא רואים סימנים להאטה כלשהי בפעילות הכלכלית מה שאומר שהלחץ האינפלציוני המקומי עוד צפוי להתגבר בהובלת ענפי השירותים מה שנותן לבנק ישראל מרחב פעולה להמשיך ולהדק את המדיניות באגרסיביות.

על כן, להערכתנו, מבחינת בנק ישראל הדרך סלולה להמשך העלאות ריבית כאשר להערכתנו בסוף השנה הריבית צפויה להגיע לרמה של 3.0%-3.25%".

עפר קליין, הראל: העלאה נוספת של 0.5% באוקטובר

"בנק ישראל העלה את הריבית בשיעור של 0.75 נקודת אחוז ל-2%. אנו צופים העלאה נוספת של חצי נקודת אחוז ב‑3 אוקטובר.

כמו ברוב ההחלטות מתחילת השנה בנק ישראל בחר להעלות את הריבית מעל הציפיות בשווקים. הפעם זו עלייה של 0.75 נקודת אחוז החדה ביותר מאז שנת 2002.  בנוסף, הבנק מאותת שתהליך העלאת הריבית עוד רחוק מסיום. תרמו להחלטה האינפלציה המקומית הגבוהה, שוק העבודה ההדוק והעלאות הריבית המהירות המקבילות באירופה ובארה"ב.

במבט קדימה, הייסוף החד בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם (בהנחה שיתמידו) תומכים בהתכנסות האינפלציה הכללית אל תוך היעד בעוד כשנה, אך האינפלציה הגבוהה שמגיעה מכיוון המוצרים הלא‑סחירים (כגון הדיור) תחייב את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית גם בחודשים הקרובים. אנו צופים העלאה נוספת של חצי נקודת אחוז ב‑3 אוקטובר שתושפע גם מהחלטות הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו להמשיך ולהעלות את הריבית באופן משמעותי במהלך ספטמבר.

ובצד השני של העולם, בניגוד לרוב המדינות שעוד ימשיכו להעלות ריבית במהירות השנה, בסין ממשיכים במדיניות ההפוכה במיוחד לאור החולשה בשוק הדיור והאינפלציה המרוסנת. לאחר שבשבוע שעבר הפחית הבנק המרכזי את הריבית ב-0.1 נקודת אחוז, השבוע הופחתה ב-0.15 נקודת אחוז ל-4.3% גם הריבית המרכזית ל-5 שנים המשמשת כעוגן לריביות למשכנתאות".

רונן מנחם, מזרחי טפחות: רמזים להפחתת קצב ההעלאות בהמשך

"בנק ישראל מודאג יותר בנושא האינפלציה. בהודעה הקודמת נאמר כי היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות ואילו הפעם הודגש כי עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים. נזכיר כי לפני ההודעה הקודמת עמדה האינפלציה על 4.1% ואילו כיום שיעורה 5.2%.

לגבי שוק העבודה – הודגש שוב כי הוא הדוק ונמצא בסביבה של תעסוקה מלאה.

טיעון זה מופיע כעת במקום השני ברשימת הגורמים שהשפיעו על ההחלטה, יחד עם הנתון הטרי על כך שהמשק צמח 6.8% ברבע השני של השנה. בנק ישראל מדגיש הפעם כי רמת התוצר במשק גבוהה מקו המגמה לפני משבר הקורונה – נקודה העשויה להעיד על פעילות יתר של המשק ומכל מקום התאוששות מוחלטת מהשלכות המשבר.

יש לציין כי לפני ההודעה הקודמת היה ידוע רק הנתון על הרבע הראשון, שהצביע על ירידה של התמ"ג. ברור לחלוטין כי להתרחבות התוצר המהירה ברבע השני הייתה השפעה גדולה על בחירתו של בנק ישראל בחלופה האגרסיבית יותר כאמור.

בדומה, אם בהודעה הקודמת ניתנה התייחסות בדברי ההסבר לכך שההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית, הפעם גורם זה נדחק מעט לאחור (אם כי בנק ישראל עדיין מתחשב בו).

בנק ישראל מציין שוב את המשך האצת עליית מחירי הדירות, אך אם לפני ההודעה הקודמת צוין כי מגמת העלייה השנתית התמתנה מעט, הפעם לא כך המצב ובנק ישראל אף מוסיף אזכור לכך שגם מחירי השכירות – הכלולים במדד המחירים לצרכן – עולים מהר יותר.

כל אלו הסברים לעליית החדה יותר של הריבית הפעם.

אך ההודעה כוללת גם רמזים להמשך ולהערכתנו מדיניות ה-front loading קרי – העלאות מוקדמות וחדות יותר של הריבית – תפנה הדרגתית את מקומה למדיניות תלוית נתונים ולהאטה של קצב העלאת הריבית.

כך, במבט קדימה, בנק ישראל רומז לגבי הפחתה של קצב העלאות הריבית בהמשך, בסעיף המתייחס לציפיות האינפלציה. אם בהודעה הקודמת הודגש כי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד, הפעם נאמר כי הן ירדו ומצויות בתוך תחום היעד. גם הציפיות לשנים הבאות נמצאות שוב בתוך תחום היעד ומעוגנות היטב.

כמו כן, מציין כי בנק ישראל כי מאז החלטת המדיניות האחרונה התחזק השקל מול הדולר ב-6.9%, מול האירו ב-10.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-8.8%. נציין, כי לפני החלטת הריבית הקודמת היה המצב הפוך: השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.

כמובן, ככל שהדבר יימשך, מדובר בכוח נוסף שעשוי להגביל את המשך לחצי המחירים וגם כאן מדובר בגורם שעשוי לבשר על האטה של העלאת הריבית בקרוב.

נזכיר כי בחודש יולי עדכן בנק ישראל את התחזית המקרו כלכלית שלו, לפיה תעמוד הריבית על 2.75 אחוזים, בממוצע, ברבע השני של 2023. אם כך, מדובר בהעלאה נוספת של 0.75 אחוז. סביר להניח כי בנק ישראל יבחר להגיע לשם במנות מדודות יותר.

הודעת הריבית הבאה תימסר ב-3 באוקטובר.

עד אז יידע בנק ישראל את מדד חודש אוגוסט, שלפי ההערכות עשוי לרדת ולאפשר לו לפסוח על העלאת הריבית בתאריך זה, או להסתפק בהעלאה של 0.25% בלבד".

בנק ישראל הודיע על העלאת ריבית הבסיס ובהתאמה גם ריבית הפריים עלתה – מהי ריבית הפריים היום? בכמה עלה החזר המשכנתא? וחשוב יותר, בכמה הוא יעלה בהמשך? היכנסו ובדקו איך העלאת הריבית משפיעה על הכיס שלכם במחשבון המשכנתא שלנו.

ריבית בנק ישראל עלתה ב-0.5% ל-4.25% וריבית הפריים כבר ב-5.25%. לא היינו בריבית כזו כבר 15 שנה ויש לזה השלכות מרחיקות לכת על ההלוואות שלנו ובעיקר על המשכנתא שלנו.

על פי בדיקת "הון מדריכים פיננסיים" ההעלאה הנוכחית תביא לעלייה של כ-100-120 שקל בהחזר החודשי של משכנתא ממוצעת, כשבשנה האחרונה עלה ההחזר של משכנתא ממוצעת בכ-1,200 שקל לכ-4,500 שקל וכ-30,000 שקל בעלות הכוללת במשכנתא ל-30 שנה.

איך משתמשים במחשבון המשכנתא?

הכניסו במחשבון "רגישות לריבית" את גובה ההחזר החודשי שלכם לפני העלייה בריבית, ואת טווח הזמן שנותר לכם לשלם משכנתא. כך תגלו בכמה ההחזר החודשי גדל בממוצע. המחשבון מתייחס למשכנתא המקובלת במשק הישראלי הכוללת גם רכיב של ריבית משתנה וגם רכיב של ריבית קבועה. מדובר בחישוב גס יחסית, אך כזה שיכול לתת מושג.

אם תרצו לקבל סכום מדויק יותר ויש ברשותכם את כל הנתונים – מלאו את הפרטים על כל מסלולי המשכנתא שלכם (תחת קטגוריית "מחשבון מסלולי משכנתא") – וגלו כמה תשלמו עכשיו.

שני המחשבונים הנוספים (החזר משכנתא וסכום משכנתא) ייתנו לכם הערכה מעודכנת לגבי המשכנתא שאתם עתידים לקחת.

למדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת

מחשבון מדד תשומות הבנייה

בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.75%, השיעור החד ביותר זה 20 שנה. זוהי ההעלאה הרביעית ברציפות שמבצע הבנק המרכזי מאז פתח במהלך ההעלאות בחודש אפריל. מדובר בהעלאה חדה במיוחד לאחר שני הנתונים שפורסמו בשבוע שעבר – מדד יולי שזינק ב-1.1% והביא את קצב האינפלציה השנתי ל-5.2%, ונתון התמ"ג שעלה ב-6.8% ברבעון השני, והמחיש כי הפעילות במשק עדיין חזקה מאוד. כל אלה לצד נתוני שיעור האבטלה שנמצא בשפל.

על עצם העלאת הריבית בשיעור חד לא היתה מחלוקת, אבל כלכלנים כן נחלקו בין מי שסברו כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.75% לבין אלה שסברו כי "יסתפק" בהעלאה של 0.5%.

לאחר ההעלאה הנוכחית נמצאת כעת הריבית ברמה של 2%.

בהודעתה הסבירה הוועדה המוניטרית את החלטתה:

• " האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 5.2%. עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה. ברבעון השני של 2022 התוצר צמח ב-6.8%, מרבית רכיבי התוצר גדלו בשיעורים משמעותיים ותרמו לצמיחה. רמת התוצר במשק גבוהה מקו המגמה טרום משבר הקורונה.
• הציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים ירדו והן מצויות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון החל מהשנה השנייה ואילך ממשיכות להימצא בתוך תחום היעד והציפיות לטווחים הארוכים מעוגנות במרכז היעד.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה התחזק השקל מול הדולר ב-6.9%, מול האירו ב-10.2% ובמונחי השער האפקטיבי ב-8.8%.
• מגמת העלייה של מחירי הדירות ממשיכה להאיץ ואלו עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-17.8%. עלייה נרשמה גם בקצב העלייה החודשי של מחירי השכירות, שעלו ב-0.7% ביולי.
• הפעילות בעולם ממשיכה להתמתן על רקע האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, ההאטה בסין והקשיים בשרשראות הייצור.

 "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה.
לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות".

בנק ישראל פועל בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, בראשם הפד האמריקאי, המתמודדים עם אינפלציה דוהרת שהתפרצה בעקבות משבר הקורונה ועליית מחירי סחורות על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה.

נמל התעופה בן גוריון יהפוך לדיגיטלי בתחילת שנת 2023. כך הודיעה רשות שדות התעופה בראשות חגי טופולנסקי. עלות הפרויקט כולו מוערכת ב-50 מיליון שקל.

משמעות המהלך היא שהנוסעים ינהלו את תהליך היציאה לחו"ל באופן כמעט עצמאי, הבידוק הביטחוני הראשוני (ארזתם לבד?) יבוטל, והתורים הארוכים לצ'ק אין יתקצרו במידה משמעותית.

כיום, לאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה, כל ההליכים שקשורים לנסיעות לחו"ל התארכו מאוד, כמעט בצורה בלתי נסבלת. אנשים רבים שעזבו את מקומות העבודה הרלוונטיים לתחום בעיצומו של המשבר, בגלל הסגרים והצמצום בפעילות, לא שבו, והתחום כולו סובל ממחסור חמור בכוח אדם. החל מקביעת תאריך לחידוש דרכון – הליך שבעבר היה לוקח כמה ימים התארך לחודשים רבים (מה זה דרכון דיגיטלי?) , ועד התורים הבלתי נגמרים בשדות התעופה בגלל מחסור בעובדים.

במסגרת הדיגיטציה של נתב"ג, יוצבו בנמלך התעופה עמדות לשירות הנוסעים שבהן יהיה משקל לשקילת המזוודות וגם אפשרות חיוב למשקל היתר שנקבע על ידי חברות התעופה. כמו כן, הנוסעים יוכלו להדפיס את תג ומדבקות למזוודה ("באג טאג") כדי לאפשר שליחה עצמאית של המזוודה לבטן המטוס. תג המזוודה (ה"באג טאג") ייסרק בסמוך למסועי השליחה העצמאית (ה"דרופ אוף") ולאחר סריקת הקוד – המזוודה תישלח ישירות לבטן המטוס. כמו כן, בעמדות יתאפשר גם לבצע רישום לטיסה (צ'ק אין) באופן עצמאי במקום.

לאחר שליחת המזוודות, ימשיכו הנוסעים כמו היום לעמדת בידוק מטען היד לקראת העלייה למטוס, לביקורת הגבולות שגם היא ברובה דיגיטלית ומשם למתחם הדיוטי פרי.

ברשות ישאירו גם אפשרות לביצוע צ'ק אי אנושי בדלפקים.

מרשות שדות התעופה נמסר: "רשות שדות התעופה תפעיל צוותי משימה כדי להבטיח רמת שירות טובה לנוסעים ולמזער את השפעת החוויות הפחות נעימות, שעליהן אנו לומדים מניטור קבוע ומדידות זמנים בימי עומס ובכלל. חדשנות הינה גורם מפתח כדי להעשיר את חווית הנוסע. הליך ביקורת הגבולות בנתב"ג כיום הינו ממוכן כולו ומאפשר לעבור את בקורת הגבולות בסריקת דרכון ומעבר ישיר לאולם ה'דיוטי פרי ליותר מ-90% מהנוסעים".

הזמנתם כרטיס, ארזתם לבד, ואז הטיסה בוטלה: מה מגיע לכם וכמה

ביטוח נסיעות לחו"ל – כל מה שצריך לדעת

אם חשבתם שרכבים חשמליים הם רק טרנד קצר מועד, או שמדובר ברכבים שישלטו בכביש רק בעתיד – תחשבו שוב. דגמי הרכבים החשמליים בשוק כיום מאיימים גם על רכבי הבנזין החזקים והנחשבים ביותר מבחינת ביצועים. היתרונות הכלכליים והסביבתיים שלהם הם עובדה שאי אפשר להתווכח איתה. אז איך לבחור בצורה נכונה רכבים חשמליים, אם החלטתם להצטרף גם אתם לגל רכבי העתיד? זה בדיוק מה שננסה להבין.

בחסות לאומי

קודם כל – למה רכב חשמלי?

כשמדברים על בחירה של רכבים חשמליים, כדאי להתחיל בלהבין למה בכלל כדאי כל כך לעבור לרכב חשמלי ולהשקיע ברכב חשמלי חדש משלכם. הסיבות שבגללן רכבים חשמליים הם בחירה נכונה עבורכם מתחלקות לסיבות כלכליות, סיבות פרקטיות וסיבות סביבתיות.

הסיבה הסביבתית היא הברורה ביותר – מדובר ברכבים שלא פולטים פחמן ולכן מזהמים הרבה פחות מרכבי בנזין, ובהיבט של אחריות סביבתית וחברתית ברור מדוע יש להם עדיפות. מבחינה פרקטית, מדובר ברכבים החדישים והמושקעים ביותר בשוק הרכב כיום, ובתחום שנמצא בפיתוח חסר תקדים, כך שעדיף לעלות על העגלה החשמלית הזאת מאשר להינטש מאחוריה.

מבחינה כלכלית, לרכבים חשמליים יש יתרון משמעותי בהוצאות השוטפות (טעינתם המלאה עולה הרבה פחות מתדלוק של מיכל דלק מלא), בהוצאות התחזוקה וכן במיסוי וברישוי. אז אחרי שהבנו את כל זה – נבין במה צריך להתחשב בבחירה של הרכב החשמלי הנכון עבורכם.

בתור התחלה, חשוב לקבוע טווח מחירים ריאלי

כמו עם כל רכב ולמעשה עם כל השקעה משמעותית אחרת, השלב הראשון בבחירה של רכב חשמלי הוא הבנה של טווחי המחירים הריאליים עבורכם. רכבים חשמליים חדישים ומשוכללים הם ככל הנראה הדגמים היקרים ביותר בשוק הרכב כולו כיום, ולכן לא כולנו נוכל להרשות אותם לעצמנו. גם רכבים חשמליים רגילים יהיו יקרים יותר באופן יחסי לדגמי בנזין דומים, אך חשוב לציין שהמחירים הללו מתאזנים עם העלויות השוטפות הנמוכות יותר עליהן פירטנו. אם אתם מבינים שגם הדגמים הללו מחוץ להישג ידכם המיידי, שווה לבחון אפשרות של מימון לרכב בתצורה כלשהי, בתנאים שיתאימו ליכולות הכלכליות השוטפות שלכם.

מה הופך רכב חשמלי לאיכותי? כמה פרמטרים חשובים

כעת כדאי להכיר כמה פרמטרים ומושגים שמבדילים בין רכבים חשמליים שונים, ושהופכים רכבים איכותיים מסוג זה לכאלה:

• טווח נסיעה: טווח הנסיעה של הרכב החשמלי הוא המרחק המקסימלי אותו הרכב יכול לנסוע בטעינה מלאה של סוללה. ככל שטווח הנסיעה גדול יותר, כך סוללת הרכב היא בעל נפח גדול יותר והוא יכול לשמש אתכם לאורך שעות נסיעה רבות יותר בין טעינה לטעינה.
• זמן טעינה: הזמן הנדרש לטעינה מלאה של סוללת הרכב ממצב ריק. ישנם גם מצבים בהם יפורסם זמן הטעינה ל-80% סוללה, מצב שנחשב כמצב טוב לתחילת נסיעה.
• אחריות: האחריות על הרכב החשמלי כולו ובמיוחד על הסוללה שלו היא פרט שחשוב לוודא ברכישת הרכב. החלפת הסוללה ללא אחריות תהיה יקרה ומורכבת, וחשוב לוודא שאתם מבוטחים היטב לטווח של כמה שנים לפחות, ושניתן במידת הצורך גם להאריך את האחריות הזאת.

עוד דברים שחשוב לדעת ולקחת בחשבון

ברכישת הרכב החשמלי חשוב לקחת בחשבון גם את הצורך בהתקנת עמדת טעינה ביתית לרכב. לשם כך נדרשת חניה בטאבו, והתהליך כולו יעלה כמה אלפי שקלים (יעלה יותר אם צריך גם לבצע עבודת תשתית חשמלית בנוסף להתקנת העמדה). עוד דבר שכדאי לבחון הוא את תחנות הטעינה החיצוניות בסביבתכם ועלות השימוש בהן במידת הצורך, וגם את הזמינות של עמדות טעינה במקום העבודה שלכם.

כמו עם כל רכב אחר, אתם צריכים לנתח בצורה מדויקת את הצרכים והדרישות שלכם מהרכב, וכך לבחור בצורה הנכונה ביותר רכב חשמלי שעונה ואף עולה על כל רצונותיכם.

* כתבה זו אינה מהווה הצעה או התחייבות למתן הלוואה. אישור כל הלוואה, סכומה ותנאיה נתונים לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. אי עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל

מחר (22 באוגוסט) תתקיים ישיבת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שבה תתקבל ההחלטה לגבי גובה הריבית במשק. עד לאחרונה ציפו רוב הכלכלנים להעלאת ריבית של 0.5%, רביעית ברציפות, במטרה לרסן את ההתפרצות האינפלציונית במשק.

אלא ששני נתונים שפורסמו בשבוע שעבר, עשויים לדרבן את בנק ישראל להעלאת ריבית חדה אף יותר. הראשון הוא מדד חודש יולי, שזינק ב-1.1%, קצב אינפלציה שנתי של 5.2%, הרבה מעל כל התחזיות. הנתון השני הוא הצמיחה במשק שהסתכמה בקצב שנתי של 6.8% ברבעון השני, גם כן נתון גבוה מהציפיות.

פירושם של שני הנתונים הוא מחד שהאינפלציה, נכון לעכשיו, לא נבלמת, ודרושות העלאות ריבית נוספות על מנת לרסנה, ומאידך שהפעילות הכלכלית במשק עדיין חזקה מאוד, כך שהעלאות הריבית שבוצעו עד כה לא פגעו בה, ועל כן אפשר בנק ישראל יוכל להמשיך במהלך.

אז בכמה תעלה הריבית? אם לפני הנתונים שלעיל סברו רוב הכלכלנים כי בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5%, הרי שעכשיו חלקם צופים העלאה חדה אף יותר, בשיעור של 0.75%.

מיטב: הריבית תעלה ב-0.75%. תעמוד על 3% בסוף השנה

לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, בנק ישראל יעלה ריבית השבוע ב-0.75%. ואלה, לדבריו, השיקולים העיקריים בעד ההחלטה:

• להבדיל מרוב הכלכלות במערב, המשק הישראלי צומח מהר מאוד, תוך הידוק מהותי בשוק העבודה. הריבית הנוכחית, אפילו אם תעלה ל-2%, תהיה נמוכה מדי בשביל אינפלציה של 5.2% ובשביל עלייה של 17.8% במחירי הדירות. מעולם לא היה פער שלילי כל כך בין הריבית של בנק ישראל לבין קצב האינפלציה. ריבית נמוכה מדי עלולה להאיץ את האינפלציה ולגרום להידוק חזק יותר של המדיניות המוניטארית בשלב מאוחר יותר תוך פגיעה מהותית בצמיחת במשק.
• קצב האינפלציה בישראל אומנם נמוך יותר מהמדינות האחרות, אך כפי שהצגנו קודם, האינפלציה בסעיפים המקומיים שמושפעים יותר מהמדיניות של בנק ישראל, כגון מחירי השירותים, לא שונה מהמדינות האחרות.
• תחזית האינפלציה של מיטב ל-12 החודשים ברמה של 2.8% מניחה שלא יוחזר מס על הדלק. אם המס יחזור לגובה המקורי אחרי הבחירות, שזאת הנחה סבירה לדעתנו, התחזית תעלה בכ-0.5% מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. נציין שהתחזית בינתיים גם לא כוללת את הירידה הצפויה במחיר הדלק בספטמבר בעקבות הירידה במחיר נפט והתחזקות השקל.
• ציפיות האינפלציה הגלומות בישראל נמצאות אומנם בתוך יעד האינפלציה בכל הטווחים, כמו גם תחזיות החזאים ל-12 החודשים. אולם, בשנתיים האחרונות התחזיות והציפיות היו מוטות באופן קבוע ומשמעותי כלפי מטה ביחס לאינפלציה בפועל. בנסיבות הנוכחיות, בנק ישראל צפוי לייחס משקל הרבה יותר גדול בהחלטתו לאינפלציה בפועל מאשר לציפיות.
• השקל אומנם התחזק בכ-8% לשיא של כל הזמנים מול סל המטבעות מאז החלטת הריבית הקודמת. אולם, בנק ישראל כמעט לא משפיע היום על שערו של השקל. הוא יכול להעלות ריבית בשיעור של 0.75%, אך אם שוק המניות יעבור לירידות, השקל צפוי להיחלש כמעט ללא קשר לריבית. לפיכך, להסתמך על התחזקות השקל כשיקול נגד עליית ריבית בשיעור גבוה יותר, זה כמו להסתמך על שוק המניות שלא ירד.
• צריך גם לציין שבנק ישראל לא צריך לחשוש מאוד מהתחזקות השקל. השקל התחזק בכ-13% מול סל המטבעות ב-2020-2021, מה שלא הפריע ליצוא הסחורות והשירותים לצמוח בקצב גבוה מאוד בשנתיים האחרונות.
• קונצנזוס רחב של הכלכלנים אומנם צופה שהריבית תעלה ב-0.5%, אך הריבית ל-3 חודשים בעוד חודש בשוק עומדת ברמה של 2.23% ומגלמת בהסתברות מאוד גבוהה עלייה בשיעור של 0.75%.
• אין מגבלות לגייס אשראי בישראל. קצב הגידול באשראי העסקי והפרטי, למעט המשכנתאות, אפילו האיץ.
• מדד מחירי הסחורות של בלומברג עלה ב-6% מאז החלטת הריבית הקודמת.
• בארה"ב ניכרת אומנם ירידה באינפלציה תוך הקלה בשרשרת ההספקה. אולם, האינפלציה באירופה, שמשפיעה יותר על ישראל, צפויה להאיץ בעקבות העלייה החדה האחרונה במחירי הגז. ציפיות האינפלציה באירופה עלו במהירות לאחרונה.
• לבסוף, נושא האינפלציה הפך למרכזי בשיח בישראל, במיוחד לפני הבחירות. הלחצים על בנק ישראל, שמוצב לשמור על יציבות המחירים, גוברים. הוא מצופה לעשות כל מה שנדרש כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. אם יעלה ריבית מהר וגבוה מדי הביקורת עליו תהיה קטנה יותר מאשר במקרה שהאינפלציה תמשיך לברוח.

לפי התחזית של מיטב, קצב האינפלציה ב-12 החודשים אחורה צפוי להישאר בסביבות 5% עד סוף השנה, מה שאמור לתמוך בהמשך עליית ריבית במינונים יחסית גבוהים. בהמשך קצב האינפלציה צפוי להיות מעל יעד האינפלציה בכל המחצית הראשונה של 2023.

פסגות: הסתברות של 50% שהריבית תעלה ב-0.75%

לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות, יש הסתברות של יותר מ-50% שבנק ישראל יעלה את הריבית ב0.75% בהחלטתו מחר. לדבריו, בישראל או בארה"ב האינפלציה של צד הביקוש הולכת וצוברת תאוצה כאשר שוק העבודה הדוק מאוד. לכן, בנק ישראל, הפד ושאר הבנקים המרכזיים ימשיכו להעלות את הריבית בקצב מהיר עד שזו תגיע לרמה מספיק גבוהה כדי לגרום להאטה בשוק העבודה ולעליה באבטלה. זו בדיוק הגדרת התפקיד של הבנק המרכזי ונדמה שרמות האינפלציה הגבוהות ברחבי העולם גורמות לבנקים גם לפעול בנחישות. נכון, הבנק המרכזי מקווה שהוא גם יידע לעצור את העלאות הריבית בזמן כדי שהתהליך יסתיים בכמה שפחות נפגעים אבל ההיסטוריה מראה שבדרך כלל מדובר על מטרה שלא מושגת.

אגב, כשקוראים את פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הפד ומסתכלים על התמונה הרחבה ניתן לראות שבפד מבינים טוב מאוד לאן הדברים הולכים. לפי הפרוטוקול, חברי הפד מעריכים שהמדיניות המוניטארית צריכה להפוך להיות מצמצמת ולאפשר לאינפלציה לחזור ליעד. בנוסף, חברי הפד מעדיפים שההחלטות שלהם יתקבלו על פי הנתונים השוטפים אך גם מבינים שההשפעה על הכלכלה הריאלית עדיין לא באה לידי ביטוי בגלל שלוקח למדיניות לא מעט זמן להשפיע. לכן, לא מעט מחברי הפד טענו לפי הפרוטוקול כי הם מבינים שהם עלולים לגרום כלכלה להצטמצם יתר על המידה אך גם שאין ברירה אלא להמשיך במדיניות הנוכחית כי האינפלציה גבוהה מדי ורוחבית מדי.

מזרחי טפחות: בכל מקרה, הריבית תעלה בחדות

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ההערכות בשוק הן כי הריבית תעלה ב-0.5% או 0.75%

כך או כך, מדובר בהעלאה גבוהה נוספת, שתגיע במצטבר ל-1.75%-2% מתחילת השנה.

ככל שירצה בכך, יכול בנק ישראל להצדיק העלאת ריבית חדה יותר של 0.75% בשני הנתונים החדשים,  מדד יולי והתמ"ג, שטרפו את הקלפים לשוקי ההון. כמו כן, ראוי לשים לב כי לראשונה זה זמן התכווץ פער האינפלציה בין ארה"ב לישראל, לאחר שמדד יולי נותר שם ללא שינוי.

ככלל, העלאת ריבית של 0.75% מתאימה למדיניות ה-front loading (הקדמה של העלאות הריבית ובשיעורים חדים יותר) שנוקט בנק ישראל כמו עמיתיו בעולם.

עם זאת, אין לשלול העלאת ריבית של 0.5% "בלבד" וזאת משום ממספר סיבות:

המדדים הבאים אמורים להיות נמוכים יותר והקצב השנתי של האינפלציה עשוי לרדת שוב מתחת ל-5%.

העלאת ריבית חדה יותר עשויה לגרום למהלך נוסף של ייסוף השקל, בהמשך לייסוף החד של החודש האחרון.

ייסוף השקל אמנם יכול לשמש בלם להתחממות האינפלציה במשק, אך הוא יקשה על היצואנים  בתקופה של האטה בסחר החוץ.

לבסוף, אנו עדים לאחרונה לירידה של ממש באינפלציה המיובאת – מחירי האנרגיה והסחורות ועלויות השילוח.

זו אחת ההתלבטויות הקשות ביותר מבחינת בנק ישראל בתקופה האחרונה וקשה לומר כיום באיזו חלופה יבחר. כך או כך, ככל שיבחר בחלופה המרסנת יותר, הדבר יקצר את סבב העלאות הריבית ויגרום לכך שההעלאות הבאות תהיינה מתונות יותר.

בתאריך 17.08.2022 אושרו בוועדת הכספים של הכנסת כמה תקנות, שעשויות להשפיע על עלות ניהול קרן הפנסיה של כל אחד מאיתנו. בראש וראשונה, ביטלה ועדת הכספים את המגבלה על עמלת ההוצאות הישירות. יחד עם זאת, אושרה גם תקנה המחייבת את הגופים הפנסיוניים השונים בישראל, בשקיפות מלאה, שתקל על החוסכים בקרנות לבצע השוואות יעילות בין הקרן שלהם לקרנות האחרות.

המגבלה על ההוצאות הישירות והמשמעות שלה

כאמור, השינוי הראשון הינו ביטוח המגבלה על עמלת "הוצאות ישירות", שהן בעצם עלות הניהול של הכספים בידי גורם חיצוני, שגופי הפנסיה גובים מכספי החוסכים. על מנת להבין טוב יותר מהי עמלת הוצאות ישירות, חשוב להכיר את העמלות שנגבות מכל אחד מהחוסכים בקרנות הפנסיה. העמלות כאמור הן עמלה עבור הצבירה, עמלה עבור ההפקדות, וכן עמלות הוצאות ישירות.

עמלה עבור הצבירה

עמלה עבור הצבירה היא עמלה שהגוף הפנסיוני גובה מההון שכבר נחסך בקרן הפנסיה. למרות שלכאורה מדובר באחוזים נמוכים, הרי שלאורך השנים יכול להגיע הסכום שנגבה לאלפים רבים של שקלים. בקרנות הפנסיה השונות, אחוזי העמלה עבור הצבירה משתנים. כך למשל בקרן פנסיה מקיפה, אחוז העמלה המרבי יכול להגיע לכדי 0.5% מהצבירה. בקרן פנסיה כללית, העמלה יכולה להגיע לכדי 1.05% מהצבירה. גם בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, אחוז העמלה דומה. יחד עם זאת, מרבית קרנות הפנסיה וקופות הגמל גובים אחוזים המוכים בהרבה מהמצוין לעיל. קרנות ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות במיוחד.

עמלה עבור ההפקדות

עמלה עבור ההפקדות היא עמלה שנגבית עבור ההון שמופקד מדי חודש לקופה למעשה, זוהי עמלה שיכולה להשתנות בהתאם לגובה השכר וגובה ההפקדה החודשית לפנסיה. בקרנות המקיפות, העמלה יכולה להגיע לכדי 6% מגובה ההפקדות. בקרנות הכלליות היא יכולה להגיע לכדי 4% מההפקדות החודשיות לכל היותר, וגם בקופות הגמל וביטוחי המנהלים, שיעורי העמלה דומים. גם כאן, קרנות פנסיה ברירת מחדל גובות עמלות נמוכות באופן משמעותי מאלה המתוארות לעיל. בנוסף, מרבית קרנות הפנסיה גובות עמלות נמוכות מהמקסימום המותר. משא ומתן מול קרן הפנסיה עשוי להוריד את גובה העמלות.

עמלת הוצאות ישירות והמשמעות שלה

בנוסף על שתי העמלות המתוארות לעיל, גובות קרנות הפנסיה השונות גם עמלות הוצאות ישירות. העמלות האלה נגבות מדי שנה בדיעבד עבור שימוש באנשי השקעות מחוץ לחברת הניהול, או עבור הוצאות נלוות אחרות שנעשות בהשקעות מורכבות. עם ההוצאות הללו ניתן למנות תשלומים לעורכי דין, מתווכים בעסקאות השונות ועוד. עד לא מכבר, גובה העמלות עבור ההוצאות הישירות יכול היה להגיע לכדי 0.25% מהסכום בקרן הפנסיה. מצד אחד, החוסכים היו מוגנים מפני גביית עודף עמלות עבור הוצאות ישירות. מצד שני, מרבית החוסכים כלל לא היו מודעים לעצם הגבייה של העמלה הזאת, כיוון שהיא "התחבאה" בתוך הדיווח שנמסר להם. רק על מנת לסבר את העין – 0.25% ממיליון שקל, הם 2,500 שקל בשנה. לאורך עשרים שנה, מדובר בעמלה בגובה 50,000 שקל – סכום לא מבוטל לכל הדעות. הגדלה של העמלה הזאת עשויה להגדיל את ההוצאות של החוסך בעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.

החלטת ועדת הכספים והמשמעות שלה

כאמור, ועדת הכספים ביטלה את ההגבלה על גובה עמלת ההוצאות הישירות, ומכאן ואילך יכולים הגופים הפיננסיים השונים להגדיל אותה. יחד עם זאת, הם יצטרכו להציג בתחילת השנה את השיעור המקסימלי של 'העלויות החיצוניות' שנגבו. כמו כן, הם מחויבים להציג בסוף השנה גם את התשואה נטו בקרן, בניכוי כל דמי הניהול, לרבות ההוצאות הישירות שנגבו לאורך השנה. בנוסף, כל אחת מקרנות הפנסיה תחויב לפתוח מסלול פאסיבי בדמי ניהול מוזלים, שכולו סחיר ללא 'הוצאות ישירות' בכלל. חוסכים שיבחרו במסלול הזה, יוכלו להיות בטוחים שהעמלה הזאת לא תיגבה מהם. יחד עם זאת, הם גם לא יכולות ליהנות מהתועלת הרבה הגלומה בקרנות שבהן העמלה הזאת נגבית. בנוסף, מחויבים הגופים הפנסיוניים לפתוח מסלול בדמי ניהול משתנים  – שזה אומנם דמי ניהול שישתנו על פי התשואות בפועל. כך יוכל החוסך לדעת שאמנם ההוצאות היו גבוהות, אבל גם הביצועים של הקרן היו טובים.

ציבור החוסכים בישראל ובדיקת ההוצאות בקרנות הפנסיה

למרבה הצער, הציבור הישראלי בכללותו היה בעבר ועודנו גם היום פאסיבי למדי בהתייחסות שלו לחיסכון הפנסיוני שלו. זאת, למרות העובדה שמדובר אולי בחיסכון המשמעותי והגדול ביותר עבור כולנו כאחד. בקרנות הפנסיה השונות נחסכו עד היום סכומים שמגיעים לכדי טריליון וחצי שקל ויותר. גם השינויים המתוארים לעיל עברו בשקט יחסי, ללא דיון ציבור או בדיון ציבורי זניח. בדיון בוועדת הכספים נחשפה העובדה שהדימוי של העמלות הללו כבלתי חשובות וזניחות, טופח בכוונה תחילה על ידי הגופים המנהלים את כספי של הציבור. זאת משום שכשאף אחד לא מבין כמה לוקחים לו על דמי הניהול ולמה, הרבה יותר קל לקחת, ולא לעמוד בפני הביקורת הנלווית לכך.

האם נושא העמלות הוא באמת נורא מסובך?

התשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית – לא מסובך בכלל להבין את נושא העמלות. יחד עם זאת, בגלל שבדוחות התקופתיים יכול החוסך לראות הורדות בסכומים נמוכים לכאורה, הוא לא תמיד מבין את המשמעות של הסכומים הללו וההצטברות שלהם לאורך זמן. הוא רואה בדוח הורדה של עמלות בסך מאות בודדות של שקלים, אבל הוא רואה מצד שני את גובה החיסכון הפנסיוני, ולכאורה זה נראה מאוד הגיוני ואפילו זול. ואמנם לגופים שמנהלים את הכספים בקרנות הפנסיה, יש אינטרס ברור לקבע בדיוק את אורח החשיבה הזה. אבל במציאות זה לא מסובך, והצגה ברורה ומובנת של העמלות תגרום לכל חוסך להבין היטב את משמעות הכסף שהוא משלם לקרנות הפנסיה.

למה בכלל יש הוצאות על קרן הפנסיה?

רבים מקרב החוסכים לפנסיה תוהים לא אחת על משמעות העמלות. לכאורה, הכסף שוכב בקרן הפנסיה ולא עושה שם שום דבר, אז למה בעצם יש עבורו הוצאות? התשובה לשאלה הזאת היא פשוטה. ניהול הכספים בקרן הפנסיה הוא מלאכה לכל דבר ועניין, ומי שמבצע אותה ראוי לתגמול, בדיוק כמו תשלום לספר, למניקוריסטית או לרופא. כאשר מדובר בעמלת 'הוצאות ישירות'. היא נגבית תמורת העברת הכספים לקרן אחרת, קרן מתמחה שתשקיע במקומה, בתחומים שאנשי המקצוע של קרן הפנסיה עצמה אינם מבינים ואינם עוסקים בהם. את העלויות שגובות הקרנות האלה, קרנות הפנסיה מטילות על הלקוחות. כבר בשנת 2014, הבינה דורית סלינגר, מי שהייתה ממונה על רשות שוק ההון עד שנת 2018, שהעלויות הללו הן נסתרות, לא שקופות ואינן מובנות מספיק ללקוחות, ולכן הגבילה את העלות ל-0.25% מסך נכסי הקרן בסוף השנה שעברה. ועדת הכספים הסירה, כאמור, את המגבלה, אבל קבעה סייגים לגביית העמלות.

הסרת ההגבלה בהוצאות הישירות – יתרונות וחסרונות

ההגבלה שהטילה סלינגר בזמנו, מנעה מחברות וגופים פיננסיים שונים לגבות עמלות גבוהות, תוך העדר שקיפות. יחד עם זאת, כל הצדדים, קרי גם קרנות פנסיה וגם גופים אזרחיים שונים, התקוממו כנגדה. ועדת יפה, שהוקמה בסוף יוני 2021 (ההודעה על הקמת הוועדה יצאה בתאריך 28.06.2021), המליצה לבסוף כי כל קרן תיתן מחיר אחד לעלויות הניהול אצלה, בלי שום עלות נסתרת. המשמעות – החוסכים בקרנות יקבלו בדוחות שלהם מספר סופי, המגלם בתוכו את העלויות הצפויות. כך הם יוכלו להשוות ביעילות את העמלות שהם משלמים, לעמלות שמוצעות להם, למשל, על ידי גופים פיננסיים אחרים בהקשר לחיסכון שלהם. גופים מוסדיים שונים, כמו גם רשות שוק ההון, התנגדו להחלטה, משום שלטענתם היא תפחית את המוטיבציה שלהם להשקיע בקרנות חיצוניות, שלעיתים קרובות מייצרות רווחים עודפים. ההתנגדות הזאת מעוררת תהייה מסוימת, שכן אם ההשקעות הללו אכן כל כך רווחיות, הרי התועלת שלהן גם לגופים המשקיעים היא משמעותית, כך שהם ממש לא מפסידים. אבל האמת היא, שבניתוח שביצעו בוועדת יפה, התברר שהקרנות החיצוניות כמעט ולא השיגו תשואות עודפות על פני ההשקעות הרגילות בתוך הקרנות. מכאן שהעמלות שנגבו היו מיותרות, ונגבו עבור השקאות שלא הניסו לחוסכים תועלת עודפת כלל ועיקר.

החלטות ועדת יפה והמשמעויות שלה

על פי ההחלטה של ועדת יפה, הגופים הפנסיונים יחויבו להודיע לחוסכים על העלות המרבית של ההוצאות הישירות. כך יוכלו החוסכים לדעת אל נכון כמה ייגבה מהם, ויוכלו אגב כך להשוות בין הקרן שלהם לקרנות אחרות, על בסיס אותה האמירה עצמה, של הקרנות האחרות. גם בסוף השנה, כפי שכבר הוזכר לעיל, יחויבו הקרנות השונות להציג את הרווחים בניכוי ההוצאות הישירות. אולי למנהלי הקרנות זה לא ממש נוח, אבל לחוסכים זה משקף בצורה הולמת את עלות החיסכון שלהם.

בתאריך 17.08.2022, פרסמה רשות שוק ההון טיוטה שלישית לעדכון ההוראות בענף רכב רכוש לצורך קבלת הערות אחרונות. מדובר ברפורמת השמאים והמוסכים, שאותה היא מקדמת. אם וכאשר תצא הרפורמה לפועל, היא עשויה להשפיע לטובה על תביעות ביטוח רכב, ובעצם על הכיס של כלל בעלי הרכב. עם המרכיבים המשמעותיים של הרפורמה ניתן למנות את הגדלת מספר המוסכים והשמאים איתן מתקשרות חברות הביטוח, שתביא להגברת התחרות על המחיר וטיב השירות למבוטחים. אבל התועלת המשמעותית ביותר לכלל בעלי הרכבים, עשויה להיות חיוב חברת הביטוח ליידע את המבוטחים, בעת מכירת הפוליסה, בנוגע להשלכות של תביעת ביטוח על תנאי ומחיר הפוליסה בעתיד. אמת המידה הזאת, שהייתה מוקש עיקרי בדרך לרכישת פוליסת ביטוח לרכב, עשויה לשפר את יכולת ההשוואה בין חברות הביטוח בצורה מושכלת יותר.

מטרות הרפורמה המוצעת של רשות שוק ההון

המטרה העיקרית והמשמעותית ביותר של הרפורמה היא הרחבה משמעותית של כמות המוסכים והשמאים שיוכלו לספק שירות לציבור המבוטחים, זאת לצד צמצום ניגודי העניינים שלמרבה הצאר נוצרים לעיתים מזומנות של  חברות הביטוח, סוכני הביטוח, שמאים ומוסכים. האמצעי המשמעותי ביותר להשגת המטרה הוא פתיחת התחרות בתחום, הורדת מחירי החלפים, הגברת טיב התיקון ושיפור איכות השירות הניתן למבוטחים ובכלל.

חברת החשמל משדרגת את השירותים הדיגיטליים שהיא מציעה, והפעם הכוונה היא להטמיע ארנקים דיגיטליים לתשלום חשבונות החשמל.

לצורך העניין פרסמה חברת החשמל מכרז לספקי אפליקציות ארנקים דיגיטליים לתשלום חשבונות החשמל.

המכרז פונה לבנקים, חברות אשראי, ובעלי ניסיון מוכח של שנתיים לפחות להציע הצעות במכרז.

בחברת החשמל מעריכים כי כל הספקים ייקחו חלק בהליך ומלכתחילה קבעו כי אינם מחויבים להתקשרות עם ספק אחד בלבד.

מדובר בעוד קפיצת שירות דיגיטלי שחברת החשמל מוסיפה הכוללים גם את שדרוג אתר האינטרנט הקיים, שירות ווטצאפ ועמדות תשלום היברידיות.

לדברי אורן הלמן, סמנכ"ל שירות בחברת החשמל, "חברת החשמל פועלת כל הזמן ליצור חוויית לקוח מצוינת מותאמת לבחירת הלקוחות ולצורכיהם, אם בקפיצת מדרגה בכלים דיגיטליים והשירות העצמי, ואם בפתרונות יצירתיים ויעילים בשטח. המכרז פתוח לשיתופי פעולה ארוכי טווח ואני מקווה להיענות מלאה של מיטב הספקים בענף. הכניסה של חברת החשמל לתחום הארנקים הדיגיטליים היא בשורה חשובה ללקוחות״.