רפורמת קרנות הסל כבר יצאה לדרך. תעודות הסל יהפכו לקרנות סל, והמשמעות הפרקטית שיהיה מדובר בנכס דומה, סחיר על פני היום (בדומה לניירות ערך כמו מניות ואג"חים), אבל המנהל של הקרן לא יהיה מחוייב לספק את התשואה של המדד שאליו צמודה הקרן. אלא הוא יהיה מחוייב לעשות את כל המאמצים לספק את התשואה של המדד.

במילים אחרות, הוא יהיה קרוב מבחינה זו לקרנות המחקות (ראו הרחבה על קרנות מחקות).

הרפורמה הזו נועדה להקטין את הסיכון של המשקיעים. בעוד בקרנות סל הסיכון של הגוף המנפיק אינו קיים בפועל, הרי שבתעודת סל קיים סיכון של המנפיק. אם המנפיק – מנהל תעודות הסל, נקלע למשבר פיננסי זה משליך על המשקיעים שכן תעודות הסל הן סוג של התחייבות של מנהל ההשקעות – כלומר מדובר בעצם על חוב, בדומה לאג"ח וקיים סיכון.

בקרנות סל אין סיכון. הרגולטור העביר את התעודות לקרנות סל שכפופות לקרנות נאמנות כדי שיהיה חשבון נאמנות והכסף בחשבון יהיה שייך בפועל למשקיעים עצמם ולא לבית ההשקעות והגוף המנהל.

הרופרמה תעשה בשלבים במשך שלושה חודשים. אבל תוצר לוואי שלילי של הרפורמה הוא מחיקות של עשרות אולי אפילו מאות תעודות סל.

מנהלי תעודות הסל, במקביל למעבר לקרנות סל, מחסלים תעודות סל קטנות יחסית, ומתמקדים בתעודות סל הגדולות (שיהפכו לקרנות סל גדולות). הרפורמה בתעודות מעבר להעברתן להיות קרנות סל, פוגעת במנהלי תעודות הסל שנהנו עד היום מהיותם עושי שוק בתעודות וכן מיכולתם לעשות השאלות של ניירות הערך שנמצאים בתעודה. המנהלים נהנו מרווחי נוסטרו שקשורים לניהול התעודה, וזה ייפחת משמעותית. זו כנראה הסיבה שהם החליטו על מחיקה של תעודות רבות.

המהלך הזה תקין, אבל מעט מקומם.  על פי הכללים של רשות ניירות ערך, מותר למנהל התעודה לסגור אותה בהודעה מראש, אבל למשקיע לא מעניין מה סיבותיו של מנהל ההשקעות, מבחינתו הכריחו אותו למכירה כפויה. הבעיה שלא תמיד יש גם חלופה. תעודות הסל הקטנות היו עוקבות אחרי אינדקסים ברחבי העולם – ברזיל, הודו, והרבה נוספים. למשקיעים אין שפע של אפשרויות, אם בכלל, אחרי הסגירה של תעודות הסל.

קרנות נאמנות כל מה שצריך לדעת

פוליסות חיסכון – יתרונות וחסרונות; האם הם באמת תחליף לקרנות נאמנות?

משרד האוצר, משרד הכלכלה  ומשרד השיכון והבינוי יורים בשנים האחרונות לכל הכיוונים כדי לעצור את העלייה במחירי הדירות. תוכנית מחיר למשתכן היא אמנם תוכנית הדגל של האוצר, אבל במקביל יש תוכניות נוספות, אחת מהם היא הבנייה לדיור להשכרה שתחת האחריות של משרד הכלכלה.

רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, אחראית על אישורי בקשות להקמת פרויקטי דיור להשכרה. ומה הקשר בין משרד הכלכלה לדירות להשכרה. הפרויקטים האלו נחשבים ככאלו שזכאים להטבות במסגרת חוק עידוד השקעות הון, והחוק הזה ויישמו תחת אחריותו של משרד הכלכה.

במהלך שנת 2018 כמות הבקשות הבנייה להשכרה מוערכת בכ-3,500 דירות וזה כבר משמעותי – מדובר על גידול של מעל 50% בשנה בכל אחת מהשנים האחרונות.  במקביל יש אמנם גידול באישורים אבל לא באותו הקצב.

הבקשות נובעות מהרצון של יזמים להשכיר את הדירות שבנו במקום למכור אותן, וליהנות מהטבות מס.  הטבת המס תחת תיקון לחוק עידוד השקעות מזכה יזמי דיור להשכרה , מאפשרת תשלום מס מופחת של 11% במקום 23% מרווחי המכירה וכן פחת מואץ של 20%, תחת התנאים האלו – היזם צריך להעמיד מחצית ממספר הדירות בפרויקט (ולפחות 6 דירות) להשכרה לתקופה של לפחות חמש שנים מתום הבנייה.כמו כן,  שכר דירה חודשי ממוצע לא יעלה על 6,200 שקל, ובכל מקרה לא תתקבל הטבת המס על דירות שדמי השכירות בהן עוברים רף של 8,000 שקל.

תנאי נוסף – השכרת הדירה בלפחות 5 מתוך 7 השנים הראשונות בהן הדירה מאוכלסת.

ההטבה הזאת, נוחה ליזמים שסבורים שהמחיירם יעלו בהמשך – הם יכולים לחכות ובינתיים להרוויח מהשכירות, ואחרי 5 שנים למכור את הדירות בשיעור מס נמוך יותר משמעותית.

האם יש למהלך הזה השפעה על שוק הדירות? לא בטוח. מדובר עדיין במספרים קטנים יחסית, ללא השלכה על המגמה ארוכת הטווח. עם זאת, ברור שככל שהיזמים יחליטו להשכיר במקום למכור, כך היצע הדירות ייקטן, וזה עלול להעלות את המחיירם. מנגד, ככל שיהיו דירות יותר להשכרה, אזי השוכרים ייהנו ממגון רחב ואולי גם מהורדת מחירי שכר הדירה

נתונים חלשים על גביית המיסים גרמו לגירעון גדול בתקציב המדינה.

גביית המסים ברבעון השלישי היתה נמוכה ב-2.3 מיליארד שקל מהתחזיות. מדובר על סטייה משמעותית מתחזית הגבייה וברשות המיסים מסבירים כי הגידול בגביית המס שהיתה בשנים האחרונות (בקצב גבוה של 6%) נעצרה.

כתוצאה מהגבייה החלשה, הגירעון התקציבי המצטבר לשנה האחרונה  מהווה 3.35% מהתמ"ג – שיא של 5 השנים האחרונות.

"הגידול בגירעון נובע בעיקרו מכך שעקב חגי ספטמבר, רשות המסים איפשרה דחייה בתשלומי מע"מ לתחילת אוקטובר. כמו כן, נדחו גם תשלומי מס הכנסה לאוקטובר", הסבירו במשרד האוצר והמשיכו – "אנו מעריכים את סכום התשלומים שנדחו ב-6.1 מיליארד שקל, ואלמלא דחייה זו, היה הגירעון מגיע ל-2.9%".

ואז, המספרים לא רעים – 2.9% הוא הגירעון המתוכנן ל-2018  "קשה להסיק כרגע מנתוני ספטמבר על הגירעון הצפוי ב-2018 כולה", אומרים באוצר, אבל כלכלנים מעריכים שתהיה סטייה קלה כלפי מעלה.

 רשות המסים הדגישה כי לאחר נטרול של דחיית ההכנסות האמורה; וכן נטרול של שינויים בשיעורי המס, של האינפלציה,  גביית המסים בספטמבר 2018 היתה גבוהה ב-4.8% מבספטמבר 2017.

גם ההוצאות גדלו

בחודש ספטמנבר רשמה המדינה הוצאות גבוהות מהמתוכנן. ההוצאות של משרדי הממשלה גדלו בינואר עד ספטמבר 2018 ב-7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד בתקציב היה מתוכנן גידול של 4%. במשרדים האזרחיים, גדלו ההוצאות ב-7.4%, בעוד בתקציב תוכננה עלייה של 5.2%. הוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-5.6%, אף שלפי התכנון בתקציב הן היו אמורות לרדת – ב-0.4%. למה הם מבזבזים כל כך הרבה? ואיפה הפיקוח על התקציב?

סולראאדג' הישראלית הנסחרת בנאסד"ק מפתחת ומייצרת מערכות לאופטימיזציה ולניטור של אנרגיה סולארית. החברה רכשה לפני כחצי שנה את גמאטרוניק הישראלית שמספקת מערכות אל פסק, וכשיו היא ברכישה שנייה – רכישת Kokam, הפועלת מקוריאה הדרומית. החברה הנרכשת היא ספקית תאי ליתיום-יון, סוללות ופתרונות אגירת אנרגיה.

סולאראדג' מסרה שבכוונתה לרכוש את יתרת המניות בהמשך – מניות החברה הנרכשת נסחרות מעבר לדלפק בקוריאה הדרומית.

Kokam שנוסדה לפני כ-30 שנה מספקת פתרונות לתעשיות שונות לרבות מערכות אגירת אנרגיה, אל-פסק, רכב אלקטרוני, תעופה ועוד.

"רכישת Kokam תאפשר לנו להרחיב את ההיצע שלנו", מסר גיא סלע, מייסד, יו"ר ומנכ"ל סולאראדג'. "החדשנות הטכנולוגית שלנו בשילוב הצוות המוביל והפתרונות המובילים של Kokam בתחום, יאפשרו אינטגרציה חלקה עם הפתרונות הקיימים שלנו ויקחו אותנו צעד נוסף לקראת הפיכה של הטמעות סולאריות לחכמות ויעילות יותר".

Wework  בחלל: האם החברה שווה 20 מיליארד דולר? לא

בהמשך לדיווח שסופטבנק תרכוש את Wework ב-20 מיליארד דולר – האם סופטבנק רוצה להחביא את Wework מהציבור? האם מדובר על שווי פעילות ולא שווי חברה? הצצה לדוחות של Wework   ומהם הסיכונים בחברה שמוכרת לנו סיפור של סטארט אפ, אבל היא בעצם חברת נדל"ן

Wework של אדם נוימן, היא אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. היא מוערכת בכ-20 מיליארד דולר, והנהלת סופטבנק, המשקיעה הגדולה בחברה, סבורה שתוך שנה השווי יגיע ל-35 מיליארד דולר, ובכלל – "זו תהיה חברה של 100 מיליארד דולר".

ההתלהבות של סופטבנק כל כך גדולה כשנוסף להשקעה של 4.4 מיליארד דולר בשנה שעברה, הם נערכים לרכוש את השליטה בחברה בסכום של 15 מיליארד עד 20 מיליארד דולר.

המספרים האלו הופכים את Wework לחברה במועדון המכובד של החברות הפרטיות הגדולות בעולם – גאווה גדולה, רק שיש כמה שאלו פתוחות שעלולות לערער על השווי הזה.

ההכנסות גדלות, ההוצאות גדלות יותר

Wework היא חברה מדהימה. היא חברת נדל"ן מניב שמצליחה למתג את עצמה כסטארט אפ מהפכני. המודל שלה פשוט ולא חדש – שוכרים נכס לטווח ארוך, משפצים אותו, מתאמים ומסדרים אותו למשרדים וחללי עבודה משותפים ואז משכירים את המשרדים והחללים לשוכרים שונים.

המודל הזה אמור לייצר תשואה נאה, אבל הסיכון בו גבוהה. התשואה של העסק נובעת מהיכולת לשכור נכסים גדולים בעלות נמוכה. העלות הזו מיוחסת לכך שהחברה שוכרת את הנכס לתקופה ארוכה, וגם בזכות הגודל של המשרדים. המשכירים מוכנים "לשחרר" משרדים בהנחה אם מדובר על משרד גדול, ובעיקר אם מדובר על השכרה לטווח ארוך.

כלומר, Wework בעצם שוכרת (וליתר דיוק חוכרת) את המשרדים לתקופות ארוכות (שנים רבות, אפילו עשרות שנים). בגלל שהחוזים לתקופה מאוד ארוכה, הרי שמהבחינה החשבונאית,  Wework בעצם מעין רוכשת את הנכסים האלו, ולכן היא מציגה אותן כנכסים ומולם התחייבות בגין הנכסים האלו (דמי השכירות העתידיים).

המודל של Wework, חברת חללי העבודה הגדולה בעולם, נשען על כך שההשכרות לטווח קצר יקרות יותר, מהשכירות לטווח ארוך – ובהתאמה התשואה שהם מקבלים את השכרת הנדל"ן עולה על התשואה שהם משלמים על ההשכרה. הם מתווכים, הם פיננסיירים, אבל פיננסיירים פלוס – הם מוכרים חוויה, מוכרים מיתוג ותדמית, מוכרים חבילה גדולה של פינוקים – לשוכר אין הוצאות נוספות, הוא מקבל קפה וכיבודים, הוא מקבל ארוחות בוקר משותפות, הוא מקבל מקום צעיר, תוסס, מרוהט באופנתיות, הוא מקבל…חברים. כן, הצורך הבסיסי הזה הוא במוקד המודל העסקי של החברה – אחרת, למה בכלל לשכור מקום כזה, ולא איזה חדרון בבניין משרדים.

אבל מתחת למעטפת הצעירה, עומד מודל וותיק מאוד של משחקי תשואות וריביות שיכול ברגע לקרוס – הסכנה הגדולה היא בשימור שיעור תפוסה כזה שישקלל הכנסות שעולות על ההוצאות – הרי החברה עמוסה בהוצאות נוספות, בעיקר הוצאות מכירה ושיווק כדי לתחזק את המנגנון של השוכרים (שחלק גדול מהם מתחלף תוך זמן קצר).

ועוד לא הזכרתי תחרות – תל אביב לדוגמה עמוסה בחללי עבודה יפים, צעירים, אטרקטיביים ובמחירים תחרותיים. אין בעיה אמיתית לפתוח חלל כזה, חסמי הכניסה בתחום כמעט ולא קיימים;  ו- Wework מרגישה את זה במקומות נוספים בעולם.

Wework היא הגדולה בתחום, אבל היא גם המפסידה הגדולה –  סדר גודל של 18 מיליארד דולר הוא ערך הנכסים של החברה, סכום עתק לחברה שמתכוונת לעשות מהפכה בשוק המשרדים בעולם.  המשרדים האלו מושכרים למעל 250 אלף אנשים שמייצרים קצב הכנסות של מעל 1.5 מיליארד דולר, כפול מההכנסות בשנה קודמת.

קצב ההכנסות הזה, מתבסס על המחצית הראשונה של השנה, וצפוי שהוא יעלה מרבעון לרבעון – מדובר בחברה בצמיחה. ההכנסות גם צומחות בקצב גבוה, ובשורה התחתונה ההפסד גדל. קצב ההפסדים, בהתבסס על המחצית הראשונה מסתכם ב-1.5 מיליארד דולר לעומת הפסד של  מעל 900 מיליון דולר בכל שנת 2017.

שווי חברה לעומת שווי פעילות

טוב, אז מה יש לנו כאן – חברה עם נכסים של 18 מיליארד דולר (וכנראה שיותר מאז שהחברה התנדבה לפרסם את המידע); הכנסות של 1.5 מיליארד והפסד של 1.5 מיליארד דולר.

כמה חברה כזו שווה? אבל קודם הבחנה חשובה – שווי חברה הוא שווי כולל החובות שלה, בעוד ששווי פעילות הוא שווי של הפעילות של החברה, מבלי להתייחס לחובות שלה (וסעיפים נוספים שלא קשורים לביזנס).

Wework לא מפרסמת דוחות כספיים. מדי פעם דולפים נתונים לתקשורת האמריקאית. אבל החברה עצמה דוגלת בהחבאת המידע. נכון לחברה יש אגרות חוב שנסחרות בוול-סטריט, אבל מבחינת שקיפות ומידע- Wework , מספקת את המינימום הנדרש.

ולכן, אנחנו לא באמת יודעים איך נראה המאזן – כמה חובות יש בפועל, כמה הון עצמי יש, או שמא (וזה דווקא סביר – אבל ממש לא בטוח) יש גירעון בהון העצמי?

בכל מקרה, אם נתייחס לחובות בגין תשלומי הליסינג/ שכירות כהתחייבות פיננסית. אז יש כאן פער גדול בין שווי החברה לשווי הפעילות. נניח לשם המחשה שהנכסים 18 וההתחייבויות 18 מיליארד. ואז, הנכסים של החברה מסתכמים  מבטאים את הסעיפים התפעוליים והם מסתכמים ב-18 מיליארד דולר. מנגד, שווי החברה שלוקח בחשבון חובות יהיה במקרה זה – אפס.

האמת, אפס יותר סביר מה-20 מיליארד דולר שסופטבנק מתכוונת לשלם (ואולי אני טועה בענק), ולכן ייתכן שסופטבנק פשוט מדבר על לרכוש לפי שווי פעילות של 20 מיליארד דולר – לא נראה כך. בכל זאת, יש סמנטיקה מקובלת בהערכת שווי, וכאן נראה שהכוונה היא לשווי חברה ולא שווי פעילות.

להחביא את  Wework

אז איך זה יכול להיות שסופטבנק רצינית בעניין השווי? אולי היא לא רצינית או שבאמת יש ש אנשי חזון גדולים. אולי זאת הצגה – יכול להיות שסופטבנק מנסה להסתיר את הפשלה שלה – היא כבר השקיעה 4.4 מיליארד דולר (ובהמשך 1 מיליארד דולר נוספים) והיא מבינה שהיא תידרש להשקעות נוספות. ואם כך – ייתכן שכדאי לה להרחיק את החברה מהעין הציבורית הבוחנת.

ככה היא פשוט מקבעת שווי גבוהה, לא מתעסקת עם התאמות ומחיקות ערך. היא הבעלים היא יכולה לקבוע מה שהיא רוצה, הנייר סופג הכל – השווי לא נמצא בדוחות אלא באקסלים, והפוטנציאל באמת עצום.

חוץ מזה, אף אחד לא באמת מבין איך יעבור הכסף (אם בכלל) – זו תהיה הלוואות בעלים?, אגרות חוב להמרה? או השקעה הונית? כל אפשרות היא עם השלכות גדולות על השווי. הזרמת כספים כהלוואה, לא משפיעה ולא מבטאת שווי.

השווי לכאורה של Wework עומד בסתירה מסוימת לתשואת האג"ח של החברה. לפני כחצי שנה גייסה החברה אגרות חוב בוול-סטריט. התשואה על אגרות החוב היא באזור ה-8% – תשואה שמבטאת סיכון גדול. המשקיעים חוששים מיכולת החזר החוב של החברה. נכון, יכולת תזרימית, לא בהכרח מעידה על פוטנציאל עסקי ושווי, אבל זה בהחלט צורם שחברה שהתזרים שלה ויכולת החזר החוב שלה, לא מדהימה, כל כך מוערכת.

זה רק מחזק את התלות במימון – החברה הזו עם גב של סופטבנק יכולה להצליח בענק, אבל קודם היא תפסיד הרבה ותשרוף מיליארדים. ולכן, השווי אם אין גיבוי פיננסי הוא אפילו אפס, ואם יש גיבוי, אז השווי נקבע בהתאם למה שבעל הבית (המממן) קובע – הוא יכול להזרים 2 מיליארד, 10 מיליארד וגם 20 מיליארד, ולשחק ולקבוע את השווי כרצונו.

השווי של המתחרה הגדולה – 4 מיליארד דולר

Wework לא לבד והיא לא המציאה את הגלגל. היא עטפה אותו באריזה יפה יותר מכולם, והיא מינפה אותו לפרויקט גלובלי. אבל חללי עבודה קיימים כבר שנים, והתחום הזה שואב יזמים, פיננסיירים ואנשי נדל"ן שמקימים חללים בערים מרכזיות ברחבי העולם.

החברה הגדולה בתחום היא ריג'ס (regus) שנסחרת בלונדון כחלק מחברת ההחזקות – IWG. חברת ההחזקות נסחרת ב-2 מיליארד דולר, אבל ריג'ס מוערכת ב-4 מיליארד דולר (בהינתן שלחברת ההחזקות יש התחייבויות, החזקות אחרות ועוד). ריג'ס גדולה יותר מ- Wework בהכנסות והיא מרוויחה. היא פחות צומחת אין לה את השיק של Wework , אבל יש לה יתרונות אחרים – רווחים ותזרים.

ההשוואה בין השתיים מתבקשת, והיא מעלה סימן שאלה גדול בקשר לשווי של 20 מיליארד דולר ל- Wework.

חללי עבודה משותפים – מה זה? מה היתרונות? מה מקבלים ובאיזה מחיר?

מתחמי עבודה משותפים – השוואת מחירים; מיקום, יתרונות וחסרונות

קומפיוג’ן, הנסחרת בבורסה בת"א ובוול-סטריט מדווחת על הרחבת שיתוף הפעולה עם בריסטול מאיירס – החברות ישתפו פעולה בניסוי קליני כדי להעריך את הבטיחות והסבילות של COM701 –  נוגדן ראשון מסוגו כנגד PVRIG המפותח על ידי קומפיוג’ן, בשילוב אופדיבו (Opdivo), תרופה לסרטן של בריסטול-מאיירס המעכבת את PD-1, חלבון בקרה של מערכת החיסון, בחולים עם גידולים סרטניים מוצקים בשלבים מתקדמים.

במקביל לשיתוף הפעולה, בריסטול-מאיירס, אחת מחברות התרופות הגדולות בעולם,  תשקיע 12 מיליון דולר בקומפיוג’ן.

קומפיוג’ן תהיה אחראית על הניסוי הקליני שלב 1 שהחל לפני מספר שבועות. האחריות תכלול את בחינת הטיפול המשולב של COM701 ואופדיבו בארבעה סוגי סרטן, כולל סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים, סרטן השחלות, סרטן השד וסרטן רירית הרחם.

שיתוף הפעולה גם מתייחס לבחינת שילובים אפשריים עתידיים, כולל ניסויים קליניים שייערכו על ידי בריסטול-מאיירס וזאת כדי לחקור מנגנוני פעילות משולבים, הכוללים מעכבי חלבוני בקרה נוספים של מערכת החיסון, כדוגמת PVRIG יחד עם TIGIT.

השילוב הקליני של מספר מעכבי חלבוני בקרה של מערכת החיסון מיועד לבחון את הביולוגיה של מסלול הפעילות של PVRIG ואת הפעילות הסינרגיסטית שהודגמה במודלים פרה-קליניים.

דר’ ענת כהן-דייג, נשיאה ומנכ"לית קומפיוג’ן, אמרה על רקע שיתוף הפעולה "בריסטול-מאיירס סקוויב היא מובילה עולמית באימונו-אונקולוגיה, ואנחנו נרגשים על שיתוף הפעולה ועל ההשקעה האסטרטגית שלה בקומפיוג’ן. שיתוף פעולה זה מקנה לקומפיוג’ן גישה לאופדיבו של בריסטול-מאיירס סקוויב, ומאפשר להעריך את השילוב של COM701 עם מעכב PD-1 ואולי אף להאיץ את הניסויים הקליניים של COM701 בשילובים חדשים נוספים".

דר’ פואד נמוני, ראש פיתוח אונקולוגיה, בריסטול-מאיירס סקוויב, אמר, "המטרה שלנו היא להעריך את הפעילות והבטיחות של השילוב החדשני של COM701 עם אופדיבו בחולים עם סוגי סרטן שונים. אנחנו מצפים לבניית שיתוף פעולה משמעותי עם קומפיוג’ן ומתן מענה לצרכים רפואיים משמעותיים".

על פי תנאי הסכם רכישת המניות, בריסטול-מאיירס סקוויב תשקיע 12 מיליון דולר בקומפיוג’ן, בתמורה ל-2,424,243 מניות של קומפיוג’ן לפי מחיר של 4.95 דולר למניה, המייצג פרמיה של 33% ממחיר הסגירה הממוצע של המניה בנאסד"ק במהלך 20 ימי המסחר האחרונים. ההשקעה צפויה להיסגר עד או בסמוך לתאריך 12 באוקטובר 2018, בכפוף לתנאי סגירת ההסכם.

ביוליין – רכבת הרים בשבוע – עלתה 50% התממשה ב-20% ; הנה הסיבה

וול-סטריט קרסה ב-4%; אבל אלוגן גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר

לוד מתרחבת. הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) אישרה תוכנית גדולה בעיר לוד.

התוכנית היא לבניית 4,834 יחידות דיור –  300 מהן מיועדות לדיור מוגן ו-534 דירות חדשות מפרויקט התחדשות עירונית שיקודם בשכונה ותיקה בעיר.

התוכנית מתייחסת למתחם במזרח העיר לוד, מתחם  בין שכונת גני יער לבין מושב אחיסמך.

כבר לפני שנה חתמה המדינה מול עיריית לוד הסכם משמעותי – הסכם גג,  שכולל כ-17 אלף יחידות דיור בעיר. הדירות שאושרו כעת הן חלק מההסכם הכולל (מהסכם הגג), והוותמ"ל מקדמת תוכנית לבניית 11 אלף דירות במערב העיר.

התוכנית הנוכחית כוללת 4,000 יחידות דיור שיוקמו במבני מגורים בני 10 ועד 29 קומות, כאשר כ-800 דירות יוקצו להיות דירות קטנות.

התוכנית, שקודמה על-ידי החברה הממשלתית דירה להשכיר ועיריית לוד, כוללת כאמור גם התחדשות עירונית בדמות פינוי-בינוי בשכונת בית הקשתות בתוך העיר העתיקה, שימור מבנים היסטוריים, פיתוח שטחים נטושים ובתוך כך הקמת 540 יחידות דיור חדשות במקום 72 קיימות. עוד על-פי התוכנית, לאורך נחל גזר מתוכנן פארק עירוני על שטח של 180 דונם. התוכנית תוכננה על-ידי אלונים גורביץ אדריכלים.

"היום הוועדה המשיכה במגמתה לסיוע במאמצים הממשלתיים ליצירת פתרונות דיור באזורי הביקוש", מסר סגן ראש אגף תקציבים ויו"ר הותמ"ל, אריאל יוצר. "התוכנית בבן שמן מהווה התנעה לתהליך הצמיחה והתחדשות העירונית לעיר לוד בדרכה לאלטרנטיבה מועדפת למגורים במרכז".

מנכ"ל דירה להשכיר, עוזי לוי, ציין עם אישור התוכנית כי "אנו שמחים על אישורה של תוכנית בן שמן שתביא לבנייה של כ-4,000 יחידות דיור. התוכנית מהווה נדבך חשוב בישום ההסכם האסטרטגי לעיר לוד. דירה להשכיר ממשיכה ליזום תוכניות ופרויקטים נוספים בעיר ובכל רחבי הארץ".

ראש עיריית לוד, עו"ד יאיר רביבו, אמר היום כי "אחרי מאמץ רב של העירייה, החברה הכלכלית לוד ושותפינו בממשלה, הצלחנו להביא להקמת שכונה חדשה בלוד. זהו שלב נוסף ביישום הסכם הגג של לוד. התוכנית תעצים את העיר מבחינה חברתית וכלכלית ותמצב אותה כאחד היעדים האטרקטיביים ביותר באזורי הביקוש של ישראל".

תנו לנו לעשות לכם סדר: מה עדיף – לקנות דירה, לשכור דירה, או…לקנות ולהשכיר?

כמה עלתה לנו ההרפקתה של מחיר למשתכן? 5.3 מיליארד שקל, לא סופי

שר האוצר מציע לזוגות הצעירים לחכות לדירה במחיר למשתכן; לא בטוח שכדאי

הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב הצעת החלטה של שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ, המאמצת את עיקרי התכנית הלאומית של משרד התחבורה להגברת בטיחותם של רוכבי האופניים החשמליים והקורקינטים הממונעים ומשתמשי הדרך. הצעת ההחלטה קובעת כי התכנית תיושם ללא דיחוי ולא בתחילת השנה הבאה כפי שנמסר עם פרסום התוכנית.

ממהודעה נעדרת התייחסות לקידומן של תוכניות לשיפור התשתיות הנחוצות על מנת לאפשר שימוש בטוח ויעיל יותר בדרך לכל המשתמשים בה. שוב אנחנו רואים הטלת אחריות על הרוכבים בלבד והתנערות מצד הרשויות בכל מה שקשור לתרומתן הנחוצה לעניין.

מדובר בשורה של צעדים שעניינם הגברת האכיפה והגדלת הקנסות והדרישות מרוכבי הכלים החשמליים. אין וויכוח על כך שאלו צעדים נכונים אבל ללא טיפול בתשתיות לא ניתן לאמר שזהו פתרון מלא.

התוכנית הפעם היא תוכנית מקיפה ותחייב פעולה של כל המשרדים והגופים העוסקים בנושא האופניים החשמליים, ובכללם משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד הפנים, המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים והרשויות המקומיות.

הצעת ההחלטה מתייחסת בעיקר לכשירות הרוכב ולהגברת האכיפה והענישה בקרב רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים. ההחלטה כוללת בנוסף תיקוני חקיקה ותיקונים מנהליים, שיאפשרו להחמיר את הענישה על הפרות חוק ברכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים ועל שיווק של כלים בלתי תקניים, בניגוד לתקנות התעבורה.

הצעת ההחלטה קובעת עוד כי משרדים נוספים, בהם המשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים, יקדמו תיקוני חקיקה בתחום סמכויותיהם, להגברת הבטיחות של רוכבי האופניים, באמצעות מתן סמכות לשוטרים ופקחים עירוניים להחרמה ולגריטה של כלים חשמליים בלתי חוקיים והטלת קנסות כבדים על בתי מסחר המשווקים ומוכרים כלים אלה.

ואלו הצעדים החדשים אשר אמורים להינקט ולהביא סדר למצב הכאוטי השורר היום בדרכים:

קורס ייעודי לרוכבי אופניים חשמליים. ההחלטה מטילה על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בשיתוף משרד החינוך ואגף הרישוי במשרד התחבורה, לקבוע תכנים מקצועיים להכשרה לרכיבה על כלים דו גלגליים חשמליים, למי שלא החזיק ברישיון נהיגה או שלא עמד במבחן עיוני לקראת קבלת רישיון הנהיגה.

ההכשרה תבוצע באמצעות קורס ייעודי בסיסי בנושא חוקי תנועה, הכרת הדרך, תמרורים והתנהגות זהירה ברכיבה. על פי ההחלטה, הרלב"ד תפעל באופן מיידי להכשרת מורים, אשר יופקדו על הוראת הקורס. הקורס יתקיים במסגרת לימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר התיכונים. תלמידים שאינם משתתפים בלימודי החינוך התעבורתי בבתי הספר, יעברו את הקורס במסגרת חלופית, שתקבע על ידי הרלב"ד.

על פי תכנית משרד התחבורה, בסיום הקורס יבחנו התלמידים במבחן ייעודי בנושא הרכיבה על האופניים. רשות הרישוי במשרד התחבורה תנפיק אישור כשירות לכל רוכב האופניים שעמד בהצלחה במבחן הייעודי. לרשות השוטרים ופקחי הרשויות המקומיות יועמד מאגר שבו יופיעו כל הרוכבים שקיבלו אישור כשירות. החל מ-1 בינואר 2019 ייאסר על רוכב אופניים או קורקינט חשמליים, שאין ברשותו רישיון נהיגה, שטרם עבר את מבחן הקורס הייעודי או שלא ניתן לו אישור כשירות לרכוב על הכלים החשמליים.

חובת חבישת קסדה. משרד התחבורה יקדם את פרסום הצעת החוק הממשלתית, המחייבת את כל רוכבי האופניים החשמליים בחבישת קסדה, בעת הרכיבה עליהם, בכל גיל ובכל הכבישים. הצעת החוק אושרה לאחרונה בועדת השרים לענייני חקיקה ובקרוב תוגש לאישור הכנסת.

חובת שימוש באפוד זוהר. החל מ-1 בינואר 2019, יחויבו כל רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים ללבוש אפוד זוהר במהלך הרכיבה בשעות החשיכה ובראות לקויה, אשר נועדה להגביר את נראות הרוכבים בכבישים. כיום, לא קיימת חובה על רוכבי האופניים ללבוש אפוד זוהר.

דחיית רישיון הנהיגה בשנה. הצעת ההחלטה קובעת כי משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרדי בטחון פנים ומשפטים תיקון לפקודת התעבורה, הדוחה את קבלת רישיון הנהיגה  בשנה למי שהורשע בעבירה של רכיבה על אופניים או קורקינט חשמלי מתחת לגיל המותר וכן למי שרכב על כלים חשמליים שאינם עומדים בהגבלת המהירות המותרת (עד 25 קמ"ש).

החרמה וגריטה של כלי רכב דו גלגליים. הצעת ההחלטה מטילה על המשרד לביטחון פנים, בשיתוף משרד התחבורה, משרד הפנים ומשרד הכלכלה והתעשייה, לקדם תשתית משפטית שתאפשר החרמה וגריטה של כלים דו גלגליים חשמליים, שאינם תקניים, ממי שרכב או שיווק כלים אלה.

החרמה וגריטת הכלים תתבצע במקרים בהם הרוכב רכב מתחת לגיל המותר (גיל 16), רכב בעת שכרות, הרכיב אדם נוסף בניגוד לחוק או לא ציית לרמזור אדום. על פי התכנית, יורחבו סמכויות האכיפה גם לפקחים ברשויות המקומיות, כך שיוכלו גם הם להחרים ולגרוט כלים בהם נעשה שימוש בניגוד לחוק, על ידי הרוכב או המשווק, בשבילי אופניים ומדרכות.

הגדלה משמעותית של הקנסות. משרד התחבורה יקדם בשיתוף משרד המשפטים תיקון לתקנות התעבורה, המגדיל באופן משמעותי את הקנסות הניתנים לרוכב אופניים או קורקינט חשמליים שייתפס נוהג בניגוד לחוק כגון: קנס לרכיבה מתחת לגיל המותר, רכיבה ללא קסדה או אפוד זוהר, הרכבה של אדם על האופניים בניגוד לחוק ועוד.

הרחבת סמכויות הפקחים גם לבתי עסק. משרד התחבורה יקדם תיקוני חקיקה בהתאם לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, לפיו יוסמכו פקחי המשרד לצד פקחי הרשויות  המקומיות והשוטרים להטיל קנסות בגובה של 10 אלפים שקלים לכל כלי דו גלגלי לא תקני שיתפס בחנויות ובבתי המסחר.

הקמת צוות לרישום אופניים חשמליים. ההחלטה קובעת עוד כי יוקם צוות מקצועי המשותף למשרדי התחבורה, המשפטים והפנים ונציג מרכז שלטון מקומי שימנה שר הפנים, שיבחן את האפשרויות לרישום וסימון של כלי רכב חשמליים וניהול מאגר הכלים בין היתר באמצעות הרשויות המקומיות.

הוועדה המייעצת לתרופות אונקולוגיות של רשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA, הצביעה פה אחד להמליץ על אישור CT-P10 לטיפול בחולים בוגרים בשלוש התוויות מוצעות. התרופה מיועדת לחולים הסובלים מדלקת פרקים שגרונית וממחלות המעיים קרוהן וקוליטיס כיבי.

חשוב לציין כי לא מדובר עדיין באישור אלא בצעד חשוב לקראתו. מטבע נמסר כי ה-FDA ייקח בחשבון את המלצת הוועדה לפני שינקוט פעולה באשר לאישור המוצר.

מננית טבע יורדת עכשיו במסחר בתל אביב בכ-1.75%, בהתאם למגמה הכללית בשוק,  לשער של כ-75 שקל למניה המשקף לה שווי שוק של כ-76.5 מיליארד שקל.

סלטריון וטבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נכנסו לשותפות בלעדית באוקטובר 2016 במטרה למסחר את CT-P10 בארה"ב ובקנדה.

הוועדה ביססה את המלצתה על בחינת חבילת נתונים מקיפה הכוללת נתונים ביוסימילאריים אנליטיים, נתונים לא קליניים, פרמקולוגיה קלינית, אימונוגניות ויעילות קלינית ונתוני בטיחות.

ברנדן או'גריידי, סמנכ"ל בכיר, מנהל החטיבה המסחרית בצפון אמריקה בטבע  אמר: "אם תאושר, טבע נמצא במיקום מצויים למסחור ה CT-P10, הודות לפורטפוליו הייחודי של תרופות מקוריות וגנריות והודות לנסיון מוצלח של החולים. אנו מעודדים מתוצאות הישיבה אשר מאשררת את החשיבות בפתרון ביוסימילארי והערך הפוטנציאלי שיתווסף למערכת הבריאות".

"אנו מקדמים בברכה את המלצת הוועדה המייעצת לתרופות אונקולוגיות. אם תאושר, תהיה זו התרופה הביוסימילארית הראשונה של rituximab שתאושר בארה"ב עבור שלוש ההתוויות המוצעות", אמר ווסונג קי, מנכ"ל סלטריון. "לפיתוח ביוסימילרים יש חשיבות רבה בתחום האונקולוגיה, ויש לו פוטנציאל להגביר את הנגישות לטיפולים עבור מטופלים".  

הוצאות שלא כדאי לחסוך בהם – מה שנראה בזול, עולה בסוף…ביוקר

עם איכות לא משחקים – מכירים את המשפט – "זול עולה ביוקר". אם משהו נראה לכם זול, זה אולי (ברוב המקרים) בגלל שהוא לא איכותי כמו המוצר היקר. בסופו של דבר מסתבר שהזול הזה הוא יקר יותר – הוא נשחק, נהרס, מתבלה.

כן, מוצר באיכות טובה עדיף על המקבילה שמיוצרת באיכות נמוכה. אולי זה מפתה, אבל יש דברים שלגביהם ממש לא כדאי להתפשר כי במקרה שלהם מה שיבוא לכם בזול, כנראה בסוף יעלה לכם ביוקר.

כשאתם מוצאים את עצמכם גומרים את החודש ללא אוויר נשימה, או בקושי על האפס ביתרה בעובר ושב, כדאי לבדוק איפה אפשר לחסוך. לפעמים נמצא דברים שאפשר לוותר עליהם לגמרי – האם באמת זקוקים לטלוויזיה 52 אינצ' או שאפשר לוותר על כמה מההוצאות ולחסוך בין מאות לאלפי שקלים?

יש דברים שאולי אפשר להתפשר על הדגם הזול, או המוקטן, שלהם אבל יש דברים שממש לא כדאי להתפשר לגביהם.

קחו לדוגמה שני שקעים – אחד איכותי ושני קצת פחות. אולי השני זול יותר אבל אתם באמת רוצים להסתכן רק כדי לחסוך עשרה שקלים על הדרך? זו אמנם דוגמה קטנה וכמעט מובנת מאליה, אבל יש כמה דברים נוספים שעליהם ממש לא כדאי להתפשר, אפילו אם זה עולה קצת יותר.

ביטוח נסיעות לחו"ל

ביטוח נסיעות לחו"ל בא לכסות (בעיקר) מצבים שבהם אתם זקוקים לטיפול רפואי בחו"ל. בארץ ניתן לראות רופא כשיש חום, לקבע שבר בגבס או לרכוש תרופות מסובסדות.

בחו"ל, קופות החולים אינן מכסות אפילו טיפולים פשוטים אלו. אם מדובר על נסיעה של שבוע, לדוגמה, ביטוח נסיעות יכול לעלות משהו בין 50 שקל ל-200 שקל. כרטיס לטיסה עולה הרבה יותר.

בביטוח אל תחסכו. אל תחסכו על הבריאות שלכם. יש כאלו  שחושבים לחסוך ולא לספר לסוכן הנסיעות סוכן הביטוח שהם מתכננים גם סקי. אבל… חשבו שנית. נכון, הביטוח יעלה פחות, אבל אם תזדקקו לו תגלו שהוא לא תופס בכלל, וכך יצא ששילמתם – אבל לא קיבלתם פיצוי. בקיצור – שילמתם בזול ועלה לכם בסוף…יקר.

מי שתיה

עוד דבר שלא כדאי להתפשר עליו הוא על רכישת בר מים איכותי, כולל החלפת סנן בזמן ושירות סדיר. מים חיוניים לחיים שלנו – לשתייה, לבישול ומה לא. מים איכותיים הם לא רק טעימים יותר אלא גם בריאים יותר ואפילו הרבה יותר צלולים. אפשר למצוא מיני בר מים במבצע ובכך להימנע גם מלקרוע את הכיס וגם מלתפוס את כל המקום על השיש במטבח, מבלי להתפשר על האיכות.

פתרונות אחסון

אנחנו חיים בדור של דברים, ודברים יוצרים עומס ובלגן על המרחב הבין כה מצומצם שלנו. פתרונות אחסון טובים, יעילים, ונכונים עוזרים גם להתמצא בשלל הדברים, וגם משאירים אותנו עם חלל הרבה יותר נעים, יעיל ונח.

מזרן איכותי

שינה היא עוד דבר כמו מים או אויר שאנחנו לוקחים כמובן מאליו, עד הרגע שבו מתגלה החוסר. תשאלו כל הורה טרי טרוט עיניים מה הדבר שהוא הכי כמה אליו והתשובה הכמעט בלעדית תהיה – לישון כמו שצריך. ילדים גדלים, אבל מזרן לא מתאים זה משהו שיכול ללוות אתנו שנים רבות ולפגוע באופן משמעותי באיכות השינה ובעקבות כך על איכות ותפקוד בעבודה, הכח לצאת לבלות או כמות הפעמים שמתעוררים בלילה ומתקשים לחזור ולישון. מזרן איכותי אולי לא מבטיח שנת לילה טובה אבל הוא הצעד הראשון אשר מאפשר אותה.

תאורה

יש שני דברים שלא כדאי להתפשר עליהם בנושאי תאורה: כמות וסוג. היום ישנה תאורת לד זמינה שמאפשרת להוריד בהוצאות המתמשכות בחשבון החשמל ובעלויות החלפת הנורות (וגם לחסוך את המטלה של החלפת הנורות לעתים קרובות). מלבד סוג התאורה כדאי גם לשים לב לתאורה מתאימה – כזו שיוצרת אוירה מתאימה בסלון, חדרי השינה, במרפסת או בגינה מצד אחד וגם כזו שמפיקה תאורה מספיקה לעבודה למשל במטבחים, חדרי אמבט או חדרי עבודה.

פרגון

פרגונים לא עולים כסף אבל כדאי לזכור לא להתקמצן לגביהם. טיפ לנותני שירות קבועים יבטיח שירות עתידי מושקע, מילה טובה לבני הבית חשובים לא פחות לשלום בית ואווירה שכיף לחזור אליה.

לא בכל דבר צריך לחסוך, יש דברים שכדאי להשקיע בהם קצת יותר – כי ההחזר על ההשקעה גבוה. בין אם מדובר ברכישת השירותים המתאימים, מתן תשומת לב נוספת, או השקעה

במוצרים ומכשירים איכותיים – על דברים מסוימים לא צריך להתפשר: לא על בריאות, לא על יעילות ונוחות ולא על אווירה נעימה.

מחשבון תקציב חודשי

מחשבון הון עצמי

חברת נכסים ובניין, מקבוצת דסק"ש, דיווחה הבוקר על מכירת נכס תעשייה ביבנה בתמורה ל- 86 מיליון שקל.

שטח הנכס שנמכר הינו 12,700 מ"ר הבנוי על כ- 29 דונם.הרווח מהעסקה מסתכם ב-20 מיליון שקל.

סגי איתן מנכ"ל נכסים ובניין מסרה: "המימוש הינו בהתאם לאסטרטגיה ארוכת השנים של החברה של צמיחה תוך שמירה על איתנות פיננסית. לצד הייזום והגידול בנכסים לאורך השנים, מממשת החברה נכסים אשר מיצו את פוטנציאל ההשבחה שלהם מבחינת החברה ושאינם בליבת עסקיה הנכס ביבנה נמכר תמורת 86 מיליון שקל והרווח שייזקף לחברה יסתכם בכ- 20 מיליון שקל".

המכירה בוצעה על ידי "ישפרו" המוחזקת במלואה על ידי נכסים ובנין ושהאג"ח שלה נסחר בבורסה בתל אביב.

בבעלותה של ישפרו, העוסקת בעוסקת בייזום ופיתוח מבני תעשיה,מסחר ומשרדים להשכרה כ-153 אלף מ"ר שטחים מניבים, הממוקמים במודיעין, נס ציונה, תל אביב, ירושלים, בית שאן, יבנה, באר שבע, קריית גת וערד, בשיעור תפוסה ממוצע גבוה מאד  של כ-997%. בנוסף, לישפרו עתודות קרקע ברחבי הארץ וזכויות בניה בלתי מנוצלות בהיקף של כ- 200 אלף מ"ר.

את הרבעון השני של השנה סיימה ישפרו עם הכנסות בסך של כ-53 מיליון שקל לעומת הכנסות של כ-16 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. עיקר הגידול בהכנסות נרשם מעלייה בשווי ההגן של נכסים ששבעלותה בסך של כ-24 מיליון שקל. ברבעון המקביל רשמה ישפרו ירידה בשווי הנכסים בסך של כ-11 מיליון שקל.

כתוצאה מכך סיימה ישפרו את הרבעון עם רווח בסך של כ-25.7 מיליון שקל לעומת הפסד בסך של כ-2.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ה-NOI של ישפרו ברבעון השני הסתכם בכ-20.7 מיליון שקל לעומת כ-17.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 הודות לגידול בהכנסות משכר דירה וקיטון בהוצאות האחזקה.

נכסים ובנין – רווח של כ-23 מיליון שקל; תפוסה של 98% בנכסים המניבים

נכסים ובניין – הקטנת הפרשה, תגדיל את הרווח