מערכות בטיחות ברכב הן כמובן מערכות חשובות. מדובר, בין היתר, על מערכות התרעה מצילות חיים (מערכות שמאותות ומתריעות לנהג על איומים). מהסיבה הזו בלבד הרי שמדובר על מערכות כמובן חשובות, רק שהבעיה שמדובר במערכות יקרות. אז מה עושים, משרד התחבורה מממן בעקיפין חלק משמעותי מהעלות. משרד התחבורה האיץ בשנים האחרונות את התכנית המעודדת התקנת מערכת התרעה מצילת חיים ברכב.
על פי הוראה של המשרד, התקנה של מערכת כזו מקנה הנחה באגרת הרישוי לרכב בשווי מצרפי של עד 1,500 שקל. כן, כל מי שמתקין מערכת התרעה ברכבו יזכה לשלם פחות על אגרת הרישוי.
ההנחה תתפרס על פני שלוש שנים כאשר בכל אחת מהשנתיים הראשונות, יקבלו בעלי הרכבים שהתקינו מערכת כזו, הנחה של 700 שקלים בתשלום אגרת הרישוי, ובשנה השלישית הם יזכו להנחה של 100 שקל. סה"כ 1,500 שקל.
מעבר לכך, המערכת הזו צפויה להקטין למתקינים את הוצאות הביטוח השוטפות. התקנת מערכת בטיחות מזכה את בעלי הרכב בהנחה של עשרות עד מאות שקלים בחודש בביטוח החובה. אחרי הכל, המערכת הזו מצמצמת את הסיכונים בתאונה ומכאן שהביטוח בהתאמה אמור להיות זול יותר. בפןעל ככל שהביטוח היה יקר יותר כך ההנחה בסכום אבסולוטי גבוהה יותר.
כמו כן, במידה והרכב לא היה מעורב בתאונת דרכים במשך מספר שנים, ייתכן שמגיעה לבעלי הרכב, הנחה של עשרות אחוזים גם בביטוח המקיף.
ההטבות וההנחות האלו הופכות את המערכת הזו לפחות יקרה, ודי מסובסדת. ומעבר לכסף – מדובר בערכת מצילה חיים.
המערכות המוצעות בארץ הן של מובילאיי, איוואקס ומובון. המחירים שלהן בירידה, אם כי עדיין מדובר על 2-3 אלף שקל. הסכום הזה אמור לחזור אליכם (דרך הנחה באגרות ובביטוח) תוך 3 שנים בערך.
מעודכן ל-11/2018
רכישת קרקע חקלאית היא השקעה מסוכנת. אתם אולי מכירים סיפורים על מתעשרים שרכשו בזמן קרקעות חקלאיות שהושבחו, אבל יש גם כמות ענקית של סיפורים הפוכים – אנשים שרכשו קרקע חקלאית והפסידו את כל כספם. כאן תוכלו להרחיב על הסיכונים ברכישת קרקע חקלאית. במדריך זה, נספר לכם על תיקון 22 לחוק המקרקעין שאמור לעזור לכם אם בכל זאת, החלטתם לרכוש קרקע חקלאית.
בבשנים האחרונות חלה עלייה ברכישת קרקעות חקלאיות. ההערכות הן כי בעשור האחרון בוצעו עסקאות במעל ל-4 מיליארד שקל. בניתוח שערכו במשרד האוצר עלה כי רוב הקונים הם בעלי הכנסות ממוצעות, לאו דווקא עשירים, ושגילם הממוצע הוא 40. מסתבר שרובם המכריע של רכשי קרקעות חקלאיות הוא ממעמד הביניים אשר אינו יכול לרכוש דירה, ורוכש את הקרקע כתחליף. העלייה במספר העסקאות האלו החלה בשנת 2009, בה החלה העלייה הגדולה במחירי הנדל"ן. במקביל לעליית המחירים של למעלה מ-10% בכל אחת מהשנים 2009- 2010, ניתן לראות גם עלייה של כ- 33% בהיקף העסקאות.
חובת מסירת שומת מקרקעין +תמצית שומת מקרקעין
התקנה מחייבת את הגופים המשווקים קרקעות חקלאיות להעביר ללקוח הפוטנציאלי דוח מקיף הכולל חוות דעת משמאי מקרקעין על חלקה ספציפית שאותה הוא מעוניין לרכוש. השומה הזו, על פי התקנה, כוללת הערכה מקצועית לגבי צפי היתכנות הקרקע בטווח של 10-5 השנים הקרובות, תוך ציון מקורות המידע שעל פיהם מתבסס שמאי המקרקעין בחוות דעתו, לרבות התבססות על התנהלות וועדת התכנון המחוזית או הארצית.
שמאי מקרקעין שסבור שהקרקע החקלאית לא תופשר בפרק זמן הנע בין 10-5 שנים או אף מעבר לכך, יכתוב על כך בחוות הדעת. אז נכון – זה לא מספק ביטחון מוחלט. אחרי הכל, יכול להיות מצב שהשמאי ייטה להעריך שכן יש סיכוי להפשרה, ובפועל זה לא יהיה כך. אך זה אומר שהשמאים אמורים להיזהר – יש להם אחריות. הם לא יוכלו לספק הערכות אופטימיות ללא כיסוי.
על פי החוק, תמצית השומה תכלול את הפרטים כדלהלן ואותם בלבד:
א. סבירות מימוש תכנית שינוי ייעוד קרקע – זאת אומרת השמאי צריך להגיד לרוכש מה הסיכוי שביכלל יאושר שינוי לקרקע.
ב. ייעוד הקרקע נכון למועד עריכת שומת המקרקעין.
ג. שווי הקרקע הנוכחי נכון למועד עריכת שומת המקרקעין.
ד. משך הזמן הצפוי לשינוי ייעוד הקרקע – זהו פרמטר חשוב מאד. את הקרקע קונים על פי ציפיות לרווח עתידי. אבל צריך לזכור שכל עוד אין שינוי ייעוד אז העלות האלטרנטיבית של ההשקעה בה עולה. אם היינו שמים את הכסף בהשקעה אחרת, היינו מרוויחים כסף בינתיים.
ה. סך כל ההוצאות המשוערות הכרוכות במימוש תכנית שינוי ייעוד הקרקע בהתאם לייעוד בתכנית המוצגת בידי העוסק – היתרי הבנייה והתוכניות שמגישים לאישור עולות לא מעט כסף. סכום הכסף הזה יכול להיות משמעותי מאד לאורך זמן.
ו. סך כל ההיטלים והמיסים המשוערים הכרוכים במימוש תכנית שינוי ייעוד הקרקע בהתאם לייעוד בתכנית המוצגת בידי העוסק.
ז. חלקו היחסי הצפוי של הרוכש מכלל העלויות המשוערות.
על פי החוק, משווקי קרקע שלא יעבירו את מלוא המידע למשקיעים כקבוע בתקנה ועל פי חוק, צפויים לקבל קנסות גבוהים.
לקוח פוטנציאלי המקבל חוות דעת זו, אמנם יקטין את הסיכון אבל כאמור זה לא מקטין לחלוטין את הסיכון. שמאי מקרקעין עלול לטעות, ומעבר לכך, שמאי מקרקעין עלול להיות מוטה – חשוב לזכור מי משלם לו את הכסף עבור העבודה, ומה המניעי והמוטיבציה בהכנת חוות הדעת.
חובת הגילוי ואופן הגילוי בפרסומת ובשיווק
המוכר של הקרקע החקלאית לא מחוייב להעביר רק שומה לרוכש.
גם בפרסום הקרקע חייב המפרסם לגלות לצרכן באופן ברור ובולט את הפרט המהותי, שהקרקע שהוא מפרסם אינה זמינה לבנייה. בפרסומת כתובה, הפרט הזה חייב להיות ברור ומובלט ובגודל אותיות שלא יפחת מגודל האותיות הגדולות ביותר באותה הפרסומת.
גם סוכני מכירות העוסקים קרקע שאינה זמינה לבניה חייבים לגלות לרוכשן בכל פעולת שיווק, שהקרקע שהוא או מי מטעמו משווק אינה זמינה לבנייה.
לכן, במקרים כאלו, היו זהירים מאוד, ושקלו גם התייעצות עם גורמים שאתם שוכרים לבדיקה של הנכס. אגב, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, גם אם בוצעה רכישה של הקרקע, קיימת, ברוב המקרים, אפשרות תוך שבעה ימים להתחרט, לבקש ולקבל בחזרה את הכסף ששולם.
קרקע חקלאית – לרוב זה נגמר בבכי
דירה בקומה גבוהה ללא מעלית – כדאי לקנות? מה היתרונות ומה החסרונות?
דירה בקומת קרקע – מהם היתרונות ומהם החסרונות?
המטבעות הקריפטוגרפיים ירדו בשבוע האחרון לשפל מתחילת השנה. המטבע הדיגיטלי השני בגודלו – את'ריום צנח בקרוב ל-20% בשבוע. הביטקוין איבד 10% בשבוע ושווי שוק המטבעות הדיגיטליים כולו, לפי האתר CoinMarketCap.com, התכווץ ל-197 מיליארד דולר – השיא היה 640 מיליארד דולר.
על פי בלומברג -ההמטבעות הקריפטוגרפיים איבדו משוויים בשישה שבועות האחרונים, על רקע חששות ששימוש נרחב בנכסים דיגיטליים ייקח יותר זמן ממה שהעריכו בעבר. החשש הזה נהפך ממשי יותר בסוף השבוע האחרון, לאחר שהוועדה לניירות ערך ובורסות (SEC) השעתה באופן זמני את המסחר בשני ניירות ערך הקשורים למטבעות דיגיטליים.
בתוך כך, ממציא האתריום, ויטאליק בוטרין, אמר לבלומברג כי הימים של צמיחה אדירה בתעשיית הבלוקצ'יין כנראה חלפו.
"ההשעיה הזמנית של המוצרים האלה הובילה לתגובה אוטומטית בשוק", אומר ראיין רבלייה, ראש מחלקת מסחר בחברת OSL בהונג קונג, העוסקת במטבעות קריפטו. "אבל בסופו של דבר, זה רק מכשול נוסף שעליו השוק יצטרך להתגבר".
מדד בלומברג גלקסי קריפטו אינדקס, העוקב אחר המטבעות הדיגיטליים המרכזיים, ירד ב-4.1% ל-392 נקודות הבוקר – רמה המתקרבת לשפל של אמצע נובמבר. האתריום ירד למחיר של 199 דולר,והביטקוין – ל-6,282 דולר.
האתריום צנח יותר מה ביטקוין בחודשים האחרונים, על רקע החשש כי חברות העוסקות בבלוקצ'יין מוכרות את ההחזקות שלהן במטבע. סטארט-אפים רבים שגייסו דרך מטבעות קריפטוגרפיים דרך ICO, צריכים לגייס כספים נוספים והדרך לעשות זאת היא דרך גיוסים נ וספים. כלומר, המשקיעים בעצם מקבלים מטבעות דיגיטליים ובמקרים רבים אתריום ואז כשהם מוכרים נוצר לחץ על המחיר בשוק.
ICO – מה זה? ואיך זה קשור לביטקוין?
איך מבטלים עסקאות בכרטיס אשראי? קיבלתם את הפירוט של כרטיסי האשראי. אל תהיו כמו רוב האנשים, אל תעברו למייל הבא ( או תשימו את המעטפה בצד) – תפתחו ותעברו על החיובים. זה שוב, אתם עשויים לגלות שאתם משלמים על מנוי שכבר מזמן ביטלתם, אתם עשויים לגלות חיוב שאתם לא מזהים, או חיוב ביתר. כמה דוגמאות – עשיתם מנוי לעיתון לילד – וחשבתם שזהו – המנוי נגמר אחרי תקופה, ומסתבר שהחיוב ממשיך וממשיך.
דוגמה נוספת – קניתם במכולת וחייבו אתם בטעות ב-420 שקל במקום 42 שקל – כן, זה יכול להיות בטעות, אבל אתם יכולים לבקר ולבדוק זאת בחיוב החודשי.
או לדוגמה – יש לכם חיוב לא מזוהה מתחנת דלק באשדוד, אבל אתם לא הייתם באשדוד – מה רוצים ממכם?
אפשרות אחרת היא שאתם מזהים את העסקה, אבל אתם לא מרוצים מהמוצר או השירות, ורוצים לבטל – מה עושים במקרים כאלו?
הנה המקרים האפשריים – ומה עושים בכל מקרה
ביטול עקב אי מסירת המוצר
קיימים מקרים שעשיתם עסקה בכרטיס אשראי, אבל הספק לא מספק את הסחורה או את השירות. קוראים לזה בשפה המשפטית – כשל תמורה מלא. לדוגמה – הזמנתם ארון לחדר, שילמתם עבורו בכרטיס אשראי, אך בפועל לא קיבלתם את הארון.
במקרים כאלה עומדת לרשותכם אפשרות לבטל את המשך חיוב הכרטיס. אתם צריכים להודיע למנפיק הכרטיס (הבנק או חברת כרטיסי האשראי) בכתב שהנכס או השירות לא סופקו אף שחלף מועד ההספקה עליו הוסכם, או שהספק הפסיק לספק, דרך קבע נכסים מסוג זה שנרכש בעסקה, וכי בטלתם את העסקה מול הספק. בנסיבות אלו יפסיק המנפיק לכבד את החיובים שיוצגו לו.
למנפיק – חברת כריסי האשראי – שמורה הזכות לברר את העניין, ולחזור ולחייב אתכם אם מתגלה שהנכס אכן סופק לכם במועד, או שלא ביטלתם את העסקה עם הספק.
חשוב לשים לב – אפשרות ביטול התשלום קיימת רק אם השירות או המוצר לא סופק לכם. אם אתם לא מרוצים מהמוצר או מהשירות מסיבה כלשהי, לא תוכלו לבטל את המשך כיבוד החיובים ותיאלצו להסדיר את העניין ישירות מול הספק.
ביטול הרשאה לחיוב הכרטיס – ביטול הוראת קבע
לקוחות רבים, האמת שבפועל – כמעט כולנו – נוהגים לשלם תשלומים שוטפים, כגון חשמל, ארנונה, טלפון, באמצעות "הרשאה לחיוב הכרטיס" – הוראות קבע דרך כרטיס האשראי. עסקאות חוזרות אלו (הנקראות גם עסקאות מתמשכות) נערכות אל מול גופים, שמקבלים למעשה הסכמה לחיוב כרטיס האשראי של הלקוח בסכום קבוע או משתנה מדי תקופה מוסכמת.
לעיתים, הלקוח רשאי לבטל עסקה שערך עם ספק מכאן ולהבא או להימנע מלחדשה. אבל חשוב להבהיר – זה לא בכל מצב. תלוי בהסכם הבסיסי של המחזיק בכרטיס מול הספק. במקרה שניתן לבטל, כלומר כאשר אתם מעוניינים לבטל את ההרשאה לחיוב כרטיסכם ולהפסיק לשלם לספק, כל שעליכם לעשות הוא להודיע לחברת האשראי או הבנק (המנפיק) על ביטול ההרשאה. מומלץ וחשוב כמובן, לידע גם את הספק על מנת שלא תצברו חוב שלא שולם.
חוק כרטיסי חיוב מחייב את המנפיק להפסיק לחייב את הכרטיס מהרגע שבו הודעתם לו בכתב על ביטול ההרשאה או על אי חידושה.
ביטול עסקאות טלפוניות או אינטרנטיות – עסקה במסמך חסר
כרטיסי אשראי מקלים מאוד על האפשרות לערוך עסקאות ולבצע תשלומים, גם כאשר לא מעבירים את הכרטיס אלא רק מספקים את פרטי האשראי. בחלק מהעסקות משתמשים בכרטיס או במספר שלו, אולם לא מעבירים את הכרטיס בפועל. לעיתים הלקוח גם לא חותם על ההזמנה, למשל בעסקאות טלפוניות או בעסקות שמתבצעות באמצעות האינטרנט.
עסקה שבה הכרטיס לא מוצג פיזית, או שבסופה לא נחתם שובר המציין פרטי הלקוח, נקראת עסקה כ"עסקה במסמך חסר". אם גיליתם שחויבתם בגין עסקה במסמך חסר, ולמעשה לא ביצעתם בפועל את העסקה, או שחויבתם בסכום לא נכון, החוק מגן עליכם ומאפשר לכם להודיע למנפיק על הטעות בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לכם ההודעה על החיוב (ההודעה ככלל נמסרת לכם במסגרת דפי הפירוט החודשי). עשיתם כך? חברת כרטיסי האשראי מחויבת להחזיר לכם את סכום החיוב (או את ההפרש בין סכום החיוב המוסכם לבין הסכום בו חויבתם בפועל) בתוך 10 ימי עסקים מיום מההודעה. שימו לב: לחברת כרטיסי האשראי שמורה הזכות לברר את העניין, ולשוב ולחייב אתכם במלוא הסכום אם התברר שתלונתכם אינה נכונה
ומה עושים אם מזהים בדף החיוב החודשי עסקה לא מוכרת?
ובכן, במצב כזה עליכם להודיע על כך מיידית לחברת כרטיסי האשראי וכך תוכלו לדרוש לקבל את הכסף בחזרה במקרה שבו הסתבר כי לא ביצעתם את העסקה.
ההסתדרות מפחיתה את דמי החברה. הנהלת ההסתדרות החליטה לאשר את הצעתו של היו"ר, אבי ניסנקורן, והפחית את דמי החבר ודמי הטיפול החודשיים, הנגבים מהעובדים. אבל זה לא מספיק, ומעבר לכך – הסיבה שסיפקו בארגון – מצבו הפיננסי הטוב של הארגון, לא רלבנטית. הסיבה האמיתית להפחתה הנדרשת בדמי החבר היא שפשוט הם גבוהים מדי. העובדים לא צריכים לסבסד את מנגנוני ההסתדרות.
על כל פנים, בחודשים הקרובים, ההצעה הזו אמורה לקבל את אישור בית הנבחרים של ההסתדרות, ודמי החברה יירדו החל מ-2019 – דמי החבר החודשיים מסתכמים כיום ב-0.95% מהשכר והם יופחתו ל-0.9%. אבל זה לא הכל – דמי הטיפול יופחתו מ-0.8% ל-0.75%. כלומר מדובר בסה"כ בדמי חבר בשיעור של 1.65%. המון כסף.
בארגון המתחרה – כוח לעובדים, שקם בשנים האחרונות, משלמים העובדים דמי חבר ודמי טיפול מצרפיים בסך 0.6%.
חשוב להדגיש כי דמי חבר נגבים רק מחברי ההסתדרות שמונים 600 אלף איש, בעוד דמי טיפול נגבים אוטומטית מכל מי שחל עליו הסכם קיבוצי – גם אם אינו חבר הסתדרות. סה"כ תקציב הגבייה השנתי של ההסתדרות עומד על כ-660 מיליון שקל.
פנסיונרים בספרד מוכרים את הדירה שלהם בהנחה של 40%-50%, בתנאי שיגורו בה עד מותם. לרוכשים זו עסקה טובה – הנחה גדולה, וכך לכאורה כל הצדדים מרוצים. אבל, למה בעצם לא לעשות משהו אחר – לקבל משכנתא הפוכה, למכור את הדירה ולחיות בה בשכירות? למה בעצם למכור מראש בידיעה שיכול להיות שהיורשים יסידו או ירוויחו, תלוי מתי מוכרי הדירה, ילכו לעולמם?
כך או אחרת, גימלאים בספרד וגם במדינות כמו צרפת ובלגיה בוחרים בעסקות כאלו. מדובר בעסקאות חוקיות לחלוטין שמבוססות על העיקרון של "בעלות ערטילאית" (bare ownership); בעלות שמאפשרת למוכר להמשיך להתגורר בנכס שאותו מכר עד סוף חייו. סוכני נדל"ן בספרד מסבירים שההנחות שמציעים המוכרים בעסקות מסוג זה מגיעות ל-50% מערך הנכס. כמובן שככל הגיל המוכרים גבוה יותר כך ההנחה תהיה קטנה יותר.
והנה כמה ציטוטים של מוכרי הדירות כפי שהובאו בסוכניות הידיעות: "אני רוצה למות בבית שלי", אמרה כרמן סגוביה בת 92 ממדריד. כרמן מתכוונת למכור את דירתה בשטח של 100 מ"ר תמורת פחות מ-200 אלף אירו.
"יש לנו שלוש בנות שכבר מסודרות טוב מבחינה כלכלית", אמר מריאנו מונוס, בן 88, שמכר את דירתו במדריד. הוא מתגורר בדירה יחד עם אשתו בת ה-85. "הן לא זקוקות לכסף ואנחנו חשבנו שזה רעיון טוב למכור. ככה יש לנו כסף כדי לחיות ללא דאגות".
רשות ניירות ערך בארה"ב הגישה אתמול לבית משפט בניו יורק, כתבי אישום נגד – פיליפ פרוסט, הבעלים של אופקו, עשרה חשודים נוספים, החברה עצמה ועוד חברות השקעה הקשורות לפרוסט ואופקו. החשודים נאשמים בתרגיל הונאה שהתבצע בין השנים 2013-2018. על פי כתב האישום החבורה עסקה בהרצת מניות של 3 חברות בדרכים שונות וכתוצאה מכך גרפו רווח של למעלה מ-27 מיליון דולר.
המניות של אופקו החלו להסחר בבורסה בתל אביב בשנת 2013 לאחר מיזוג עם פרולור. לאחר פרסופ ההודעה ביום שישי צנח שערה של המניה ב- במסחר בניו יורק.18% ובעקבות כך נפער פער ארביטראז' של 20% מול המניה הנסחרת בתל אביב. שבוע המסחר בתל אביב יימשך השבוע יומיים בלבד, ברביעי וחמישי, ומעניין יהיה לראות אם פער הארביטראז' יעלה. פער הארביטראז' הנוכחי מגלם ירידה של כ-0.5% במדד ת"א 35. לפני מספר חודשים הודיעה אופקו כי תמחק את מניותיה מהבורסה בתל אביב אך חזרה בה לאחר שבועיים.
מאופקו נמסר בעקבות הגשת כתה האישום: "לאופקו נודע היום כי רשות ניירות ערך הגישה תביעה במחוז הדרום של ניו יורק נגד מספר אנשים וגופים, כולל אופקו והמנכ"ל שלה ויושב ראש פיליפ פרוסט. ה-רשות ני"ע לא הודיעה על כוונתה לתבוע אותנו לפני הגשת התביעה, אשר מכילה אי דיוקים עובדתיים חמורים. אילו הייתה ה- SEC עוקבת אחר ההליכים הרגילים שלה, אופקו ודוקטור פרוסט היו משיבים בשמחה ונותנים כל מידע שהיה עונה על מספר שאלות לכאורה של ה- SEC, והגשת התביעה נגדם הייתה נמנעת. אופקו וד"ר פרוסט תמיד התגאו על עמידה בסטנדרטים הגבוהים ביותר של שקיפות, והם בטוחים כי לאחר השלמת החקירה הנכונה והעובדות של המקרה יחשפו במלואן, העניין ייפתר לטובה עבורן"
לפני כחודש וחצי החלה אמזון להציע שילוח חינם לישראלים ברכישת מוצרים ב-75 דולר ויותר. עכשיו המבצע הסתיים.
אמזון בעצם עשתה ניסוי -בחינה של השוק הישראלי, ובדיקה האם הישראלים ירכשו מוצרים בעלות העולה על 75 דולר – הרף שממנו והלאה יש לשלם מע"מ. כזוכר עד 75 דולר של הזמנה יש פטור ממע"מ. במילים אחרות, אמזון בדקה א הרוכשים יהיו מונים לוותר על הפטור ממע"מ, בתמורה לפטור מדמי השילוח. ומעבר לכך – בכמה הישראלים יזמינו. המבצע הזה היה תקף רק למוצרים שאמזון עצמה מוכרת, לא לחנויות דרך אמזון ולא למוכרים חיצוניים לאמזון.
על פי ההערכות בשוק, המבצע הצליח – הכמות גדלה בצורה מאוד משמעותית, אם כי, אין כמובן נתונים מדוייקים.
בזמן הקרוב נראה האם ואיך אמזון משתלבת בשוק המקומי. כזכור הכוונה, כך על פי רמזים ועל פי מידע בתקשורת, היא להיכנס לפעילות בארץ, לרבות הקמה והפעלה של מרכז לוגיסטי שישמש אותה לצורך כך.
המשקיעים במניית טבע סברו שהאישור המיוחל לתרופה האתית של טבע לתופעת המיגרנה זה עניין של זמן קצר. אלא שבקרדיט סוויס מעריכים אחרת – "לא סביר שטבע תקבל אישור לשיווק התרופה המקורית שלה לטיפול במיגרנה בימים הקרובים" מעריכים האנליסטים של קרדיט סוויס. בד בבד, מורידים האנליסטים את ההמלצה למנית טבע מ"תשואת יתר" ל"ניטרלי", ומחיר היעד יורד מ-25 דולר ל-23 דולר.
המועד הקובע מבחינת רשות המזון והתרופות האמריקאית – ה-FDA בנוגע להחלטה בעניין התרופה Fremanezumab לטיפול במגרנה הוא אמנם 16 בספטמבר; ובטבע ממשיכים להאמין שהתרופה תאושר לשיווק במהלך החודש, ותושק מיד לאחר קבלת האישור. עם זאת, סבורים בקרדיט סוויס שהביקורים שערכו אנשי ה-FDA באתר הייצור של סלטריון, השותפה של טבע המייצרת עבורה את חומר הגלם לתרופה, לא הושלמו – דבר שהופך להערכתם את קבלת האישור בקרוב ללא סביר.
ונראה שלא פחות חשוב – עניין הציפיות מהתרופה. האנליסטים של קרדיט סוויס, טוענים כי הציפיות המסחריות מהתרופה גבוהות מדי, על רקע הדינמיקה בשוק. בקרדיט סוויס מעריכים שיחס הסיכוי/סיכון בהקשר של השקעה במניית טבע אינו אטרקטיבי, בהיעדר קטליזטורים נוספים למניה. הם מצפים מהנהלת טבע לפרט יותר בנוגע למנועי הצמיחה העתידיים של השנים הבאות, לפני שבבנק יחזרו להחזיק בעמדה חיובית כלפי המניה.
הורדת ההמלצה מגיעה אחרי תקופה של אופטימיות מצד קרדיט סוויס, ובכלל אחרי תקופה שבה חזרה טבע להלהיב חלק מהאנליסטים – לרבות האנליסטים של בית ההשקעות גולדמן זאקס (הרחבה כאן)
פלייטק של טדי שגיא המתעסקת בהפניות לאתרי משחקי קלפים והימורים, פיתוח תוכנות להימורים ועוד, מוכרת את כל החזקותיה בזירת המסחר אונליין הישראלית פלוס500 (10% מהחברה) בתמורה ל-176 מיליון ליש"ט (כ-230 מיליון דולר). פלוס 500 היא מהזירות סוחר הגדולות בעולם, דרכה ניתן לסחור בעלויות נמוכות במט"ח/ פורקס, סחורות, מניות, מדדים ועוד.
המכירה הזו מגיעה בהמשך למישוש של קבוצת משקיעים פרטיים בפלוס500 שמכרו 8% ממניות החברה ל"משקיעים מוסדיים עם דרישה גבוהה למניות". המשקיעים הם – המייסדים אלון גונן, גל הבר (יו"ר החברה), אלעד בן-יצחק, עומרי אלעזרי ושלומי ויצמן. בפלוס500 הסבירו כי גם לאחר המכירה, כ-8% מהחברה עדיין יישאר בבעלותם של המייסדים.
פלוס500 דיווחה לאחרונה על תוצאות המחצית הראשונה של 2018. החברה שעברה במהלך חודש יוני להיסחר ברשימה הראשית בבורסה המרכזית בלונדון, דיווחה על הכנסות של 466 מיליון דולר, לעומת הכנסות של 188 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי קפץ כמעט פי שלושה מ-90.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2017 ל-261.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2018. זאת, בעקבות עלייה במספר הלקוחות החדשים (לקוחות שביצעו הפקדה ראשונה במהלך התקופה) – שעלה בשיעור של 75% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, ל-94,148 איש.
מספר הלקוחות הפעילים – לקוחות שביצעו לפחות עסקה כספית אחת במהלך התקופה – זינק ב-121% ל-248,564, לעומת 112,317 בתקופה המקבילה אשתקד.
בעקבות התוצאות, החברה צפויה לחלק דיבידנד של 157 מיליון דולר לבעלי מניותיה.
במהלך המחצית הראשונה נמשכה ההתייעלות והאופטימיזציה בתהליך גיוס הלקוחות שהביא לירידה בשיעור של 19% בעלות הממוצעת של גיוס לקוח חדש (AUAC), בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד. כמו כן, חלה עלייה בפעילות של הלקוחות שתרמה לגידול בשיעור של 12% בהכנסה הממוצעת ללקוח (ARPU).
במהלך המחצית הראשונה של 2018 החברה המשיכה את הרחבת נוכחותה הבינלאומית מחוץ לאירופה עם רישיון חדש לפעילות בסינגפור, שמצטרף לרשיונות הקיימים בבריטניה, באוסטרליה, בקפריסין, בניו זילנד ובישראל, וכן גידול של פי שבעה בהכנסות מהפעילות באוסטרליה.
אסף אלימלך, מנכ״ל Plus500, ציין כי "המחצית הראשונה של 2018 הסתיימה בהצלחה לאחר שעמדנו בשתי אבני דרך עיקריות – תוצאות שיא במחצית הראשונה, הכוללים ביצועים יוצאי דופן ברבעון הראשון, לצד השלמת המעבר שלנו למסחר ברשימה הראשית של הבורסה בלונדון. הביצועים הפיננסיים החזקים איפשרו לנו להכריז על גידול משמעותי מאוד בתשואה לבעלי המניות באמצעות הכרזה על דיווידנד ביניים בסכום שיא".
צניחת שערו של שער הדולר אל מול השקל ממשיכה, וכרגע הוא נסחר בים הבנקים בשער של 3.5821, ירידה של כ-0.4% לעומת שערו אתמול וזאת לאחר שאתמול ירד שערו בכ-0.7 והשער היציג נקבע על 3.595 שקל לדולר.
לפני כחודש, כשברקע התחזקות הדולר בעולם, עלה שער הדולר וחצה את רף 3.70 השקלים לדולר, גבוה בכ-3.5% משערו היום.
לפני מספר ימים הסבירו בהראל פיננסים כי היחלשותו או התחזקותו של הדולר, הם אלה שייקבעו את עיתוי עליית הריבית הצפויה מצידו של בנק ישראל.
עופר קליין ראש חטיבת המקרו בהראל פיננסים כותב בסקירה זו כי "שער החליפין יקבע מתי ובאיזה קצב הריבית תעלה. כצפוי, בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי על 0.1 אחוז. שוק המט"ח הופתע מהמשפט המתאר את סביבת האינפלציה -'סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, ומסתמן שהיא מתחילה להתבסס בתחום יעד יציבות המחירים'. והגיב בהתחזקות משמעותית של השקל.
"להערכתנו, מדובר יותר בתיאור מצב (האינפלציה אכן עלתה מתחילת השנה מרמה של אפס לאזור ה-1 אחוז והציפיות קדימה בסמוך לגבול התחתון של יעד האינפלציה) ולא בהצהרת מדיניות. דווקא החלק השני של המשפט יותר משמעותי בעינינו לגבי מדיניות בנק ישראל לעתיד, 'הסיכון העיקרי להתבססות האינפלציה ביעד הוא האפשרות לייסוף חד בשקל' בשורה התחתונה, אנחנו סבורים בהינתן שע"ח ומחירי הדלק הנוכחיים, שהריבית תחל לעלות באיטיות במהלך שנת 2019 כאשר פיחות/ייסוף השקל יהיה הטריגר המרכזי להחלטה".
ישראל דורגה במקום ה-19 (עם ניקוד של 72%) בדירוג הפנסיה הגלובלי לשנת 2018 שפורסם היום על ידי חברת ניהול ההשקעות Natixis. דירוג הפנסיה הגלובלי בוחן את ביטחון הפרישה לפנסיה ב-43 מדינות ומספק דירוג כולל ודירוג באחוזים כמדד של האטרקטיביות של סביבת הפרישה של המדינה. הדירוג מורכב מארבעה דירוגי משנה – רווחה חומרית, איכות חיים, בריאות ומצב פיננסי בעת הפרישה – המבוססים על 18 מדדים, לרבות תוחלת חיים, הכנסה לנפש, תלות בעת זקנה, אינפלציה וריבית ריאלית. מדובר בעליה של מקום אחד בדירוג לאחר שבשנת 2017 דורגה ישראל במקום ה-20.
בבית ההשקעות מציינים כי ישראל מפגרת מאחור בהשוואה למדינות מערביות במדד תוחלת החיים. השנה, ישראל לא כלולה יותר ברשימת עשר המדינות המובילות במדד זה לאחר שירדה ארבעה מקומות למקום ה-14.
ב NTIXIS מסבירים כי השיפור בדירוג של ישראל מיוחס בעיקר לשיפור בתנאים הכלכליים הכוללים במדינה ובתוך כך גם במדד השוויון בהכנסה שטיפס בשני מקומות, מה שהוציא את ישראל מרשימת עשר המדינות עם השוויון בהכנסה הנמוך ביותר בדירוג.
ישראל מדורגת על פי NATIXIS במקום ה-12 מתוך 25 המדינות המובילות בדירוג המשנה ’מצב פיננסי בעת הפרישה’. ישראל הפגינה שיפור הודות לניקוד גבוה יותר של המדדים ’הלוואות בנקאיות שלא שולמו’, ’נטל המס’ ו’הממשל’. אך דירוג הממשל, למרות השיפור מהשנה שעברה, עדיין מפגר מאחור בהשוואה למדינות המובילות האחרות.
כמו כן, נמצא כי לישראל מתאם חיובי במדד ’תלות בעת זקנה’ (old-age dependency ratio), והיא דורגה במקום העשירי במדד זה, זו השנה השנייה ברציפות. מתאם זה בוחן את הנטל המושם על עובדים מן המניין לספק את הכספים הנדרשים לממן את תשלומי הפנסיה ואת תשלומי הביטוח הלאומי לפנסיונרים. ככל שהמתאם גבוהה יותר כך הנטל גדול יותר. ישראל מציגה שיפור הדרגתי בדירוג המשנה ’מצב פיננסי בעת הפרישה’ בשנת 2018 עם 71%, בהשוואה ל-70% ו-69% ב-2017 ו-2016, בהתאמה.
בתחום הבריאות הביצועיםנמצאת ישראל במקום 24,לירידה קלה בדירוג בעקבות ציון נמוך יותר במדד ’תוחלת החיים’, אשר צנח בארבעה מקומות למקום 14 והוציא את ישראל מרשימת עשר המדינות עם תוחלת החיים הטובה ביותר.
איתי ברקן, מנכ"ל משותף, חטיבות השקעות מוסדיות ,4F Investment Partners, הנציגה הרשמית של Natixis Investment Managers בישראל אמר התייחס לדירוג ואמר: "המדד של Natixis חושף סוגיות מרכזיות שימשיכו להשפיע על היציאה לגמלאות בשנים הבאות. ישראל – בדיוק כמו כל מדינה אחרת – אינה חסינה בפני האתגרים הנובעים מהגידול בתוחלת החיים, עומס על משאבי הממשלה וריביות נמוכות שהפכו למציאות החדשה" .
ברקן הוסיף: "ביטחון הפרישה לפנסיה עומד תחת אחריותם המשותפת של קובעי מדיניות, מנהלי השקעות מוסדיים, תעשיית הפיננסים והעובדים עצמם. על החוסכים לפנסיה לקחת חלק פעיל יותר באמצעות חסכונותיהם הפרטיים. לכן אנחנו מסייעים להם לחשוב כיצד הם יכולים לבנות תיקי השקעות המבוססים על תקצוב סיכונים תוך ראייה לטווח ארוך. אנו עושים זאת בתוך פריזמת השקעה פעילה (active investment) המסייעת להגביר ביזור ההשקעות והתשואות שיופקו."