הריבית בישראל ממשיכה לעלות, והפעם בשיעור של 0.5%. כך הודיע בנק ישראל.

מדובר בהעלאה שלישית ברציפות שנוקט הבנק המרכזי, ואחריה תעמוד הריבית במשק על 1.25%. כזכור, בחודש באפריל העלה בנק ישראל את הריבית ב-0.35%, לראשונה מאז 2018, ובישיבתו הבאה הוסיף והעלה אותה בעוד 0.4%.

בנק ישראל פתח במהלך של העלאות ריבית, במקביל לבנקים מרכזיים נוספים בעולם, במטרה להיאבק בהאצת האינפלציה בחודשים האחרונים.

לדברי בנק ישראל בהודעת הריבית:

•  האינפלציה בישראל מצויה מעל הגבול העליון של היעד, ועומדת בשנים-עשר החודשים האחרונים על 4.1%. עם זאת היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות.
• הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד. אולם, הציפיות משוק ההון לשנה השנייה חזרו אל תחום היעד והציפיות החל מהשנה השלישית התכנסו חזרה אל מרכז היעד.
• במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית ערה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק. עם זאת, ההאטה בפעילות בעולם, על רקע השפעות המלחמה באוקראינה, השיבושים בפעילות הייצור בסין וכן אי הוודאות הפוליטית בישראל עלולים להעיב על הפעילות הכלכלית.
•  שוק העבודה מצוי בסביבת תעסוקה מלאה. עסקים במרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כחסם המגביל את פעילותם השוטפת. שוק העבודה ההדוק מוביל ללחצי שכר מסוימים במגזר העסקי.
•  מאז החלטת המדיניות האחרונה השקל נחלש מול הדולר ב-5.1%, מול האירו ב-2.9% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.6%.
•  חטיבת המחקר עדכנה את תחזיתה ומעריכה שהתוצר יצמח בשנת 2022 בשיעור של 5% ובשנת 2023 בשיעור של 3.5%. שיעור האינפלציה צפוי להסתכם בשנת 2022 ב-4.5% ובשנת 2023 הוא צפוי לרדת ל-2.4%.
• מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-15.4%. קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לשנים האחרונות, אך מגמת העלייה השנתית החדה של המחירים התמתנה מעט.

הנגיד ירון: "כלכלת ישראל במצב איתן, אך נדרשת אחריות פיסקלית"

במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר הודעת הריבית אמר הנגיד, פרופ' אמיר ירון:

"אנו נמצאים בתקופה מורכבת בה מתרחשים תהליכים משמעותיים, הן בכלכלה המקומית והן בכלכלה הגלובלית. חלקם חיוביים ומעידים על התאוששות לאחר המשבר ומסמלים את החזרה לפעילות ערה, שבחלקה אגב, אף גבוהה מזו שנרשמה טרם המשבר. אך אחרים, חיוביים פחות ומלמדים על קשיים בתפקוד השוטף של הכלכלה, התגברות אי-הוודאות, התפתחויות אינפלציוניות וכדומה.

"ההתמודדות של קובעי המדיניות עם מכלול התהליכים הללו היא בעלת חשיבות לצליחתם בצורה מיטבית. למדיניות המוניטרית שבה נוקטים הבנקים המרכזיים יש משקל רב לאופן בו יעוצבו תהליכים כלכליים במשקים השונים וכיצד יבואו לידי ביטוי בחיי היום יום של כל אחת ואחד. תפקידנו המרכזי הוא לפעול להחזרת האינפלציה לתחום היעד תוך שמירה על רמה גבוהה ככל שניתן של הפעילות הכלכלית.

"עליית האינפלציה הנוכחית נובעת בחלקה מגורמים חיצוניים למשק הישראלי, שאי הוודאות בגינם רבה, כגון המלחמה באוקראינה והמשך שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות אך גם מתהליכי אינפלציה מקומיים על רקע הפעילות הכלכלית הערה במשק .

"לכן אנו, בוועדה המוניטרית בבנק ישראל, ממשיכים לנקוט בתהליך של צמצום מוניטרי. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה לתוך היעד ותהליך הצמצום המוניטרי נועד לממש זאת תוך לקיחת מכלול השיקולים וההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם. כמובן שבנקיטת מדיניות זו איננו לבד, מדובר במגמה עולמית. במדינות רבות אחרות חרגה האינפלציה מהיעד והבנקים המרכזיים נוקטים בתהליכים דומים. ראוי לזכור שסביבת האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה למרבית מדינות ה-OECD. אך עם זאת אחזור ואדגיש: שמירה על יציבות המחירים היא אבן יסוד לפעילות כלכלית סדירה ולצמיחה בת קיימא. אינפלציה גבוהה פוגעת בוודאות ובפעילות הכלכלית ובאופן יחסי פוגעת יותר בשכבות החלשות.

"באשר לשווקים הפיננסיים אומר, כי בשוקי ההון בארץ ובעולם נרשמו ירידות משמעותיות במדדים המובילים תוך תנודתיות גבוהה. זאת על רקע עליית אי הוודאות – המשך המלחמה באוקראינה, המדיניות הננקטת בסין לטיפול במגיפה, והתגברות האינפלציה והמדיניות המוניטרית המצמצמת בעולם. לנוכח אלו, נרשמה בעולם גם תנודתיות גבוהה באיגרות החוב הממשלתיות לצד עליות במרווחי האג"ח הקונצרני. אנו נחשפים גם לירידה בשווי חברות הטכנולוגיה בעולם וגם לאלו הישראליות. ברמת המיקרו בהחלט ייתכנו קשיים לחלק מהחברות בענף. בהקשר זה חשוב לי להדגיש כי מגזר ההייטק הישראלי בשנת 2022 לא דומה לזה של שנת 2000. מדובר במגזר הייטק עם ביזור ענפי רחב, הכנסות, נזילות ונגישות למקורות מימון".

לסיכום דבריו אמר הנגיד: "במבט על כלכלת ישראל מצויה במצב איתן בהיבטים רבים. הצמיחה גבוהה, שוק העבודה הדוק, הגירעון הממשלתי נמוך, תקבולי המס עולים והעסקים ממשיכים לדווח על שיפור במצבם. רגע לפני סבב בחירות נוסף וסביבת אי-ודאות פוליטית חשוב לזכור כי אי ודאות בכלל ופוליטית בפרט אינן טובות לכלכלה. עם זאת, כלכלת ישראל הוכיחה יכולת מרשימה לצמוח ולשגשג בטווח הקצר גם בתנאי אי-ודאות. אך על מנת להבטיח את צמיחת המשק בעתיד חשוב להמשיך לנהוג באחריות פיסקלית בתקופה זו ושכל ממשלה שתיבחר תפעל להעברת תקציב מדינה עם כניסתה לתפקיד תוך קידום הרפורמות וההשקעות הנדרשות".

השכר הממוצע של שכיר עמד על 12,061 שקל בחודש אפריל 2022, עלייה של 3.8% לעומת אפריל 2021. כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

עם זאת, לעומת מרץ 2022, אז עמד השכר הממוצע על 12,697 שקל, מדובר בירידה של 5% המעידה על חזרה לעבודה של עובדים בעלי שכר נמוך.

גם האינפלציה הגואה משנה את תמונת השכר בפועל, כאשר בניכוי מדד המחירים לצרכן עמד השכר הממוצע לשכיר באפריל בפועל על 10,909 שקל, כלומר ירידה של 0.2% לעומת אפריל 2021.

מספר משרות השכיר עמד על 3.864 מיליון, עלייה של 9.4% לעומת אפריל 2021, אז הסתכמו משרות השכיר ב-3.534 מיליון, וירידה ל 0.4% לעומת מרץ 2022, אז עמדו משרות השכיר על 3.881 מיליון.

הייטק – ירידה של 10% בשכר

במגזר ההייטק, שלו מקדישה הלמ"ס בחינה מיוחדת, מתחילים להרגיש את המשבר בחברות, שמתמודדות עם נפילות בשווי מניותיהן ועם צמצומים בכוח האדם.

השכר הממוצע בהייטק עמד באפריל על 26,937 שקל, לעומת ממוצע של 29,772 שקל בחודש מרץ, ירידה של 10%.

מספר משרות השכיר בהייטק עמד על 377.9 אלף, עלייה של 11% לעומת אפריל 2021 וירידה של 0.2% לעומת מרץ 2022.

משרות השכיר בתחום ההייטק היו 9.8% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה למרץ 2022.

המגזר הגדול ביותר באפריל 2022 היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, עם 2.452 מיליון משרות שכרי. השכר הממוצע לשכיר במגזר זה עמד על 13,161 שקל.

שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG) בהחלטות השקעה או ניהול סיכונים, הולכים וצוברים תאוצה בעולם. יותר ויותר גופי השקעות בודקים כיצד חברות פוטנציאליות להשקעה מתייחסות לנושא.

כעת גם רשות ניירות ערך, בראשות היו"רית ענת גואטה, מהלך הילוך בנושא ומפרסמת טיוטת הוראה למנהלי קרנות נאמנות ומנהלי תיקי השקעות בנושא גילוי של שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בתהליכי קבלת החלטות השקעה או ניהול סיכונים. טיוטת ההוראה מנחה בעלי רישיון גדולים לתת גילוי באשר לקיומה או להיעדרה של מדיניות ESG.

מטרת טיוטת ההוראה היא להניע לראשונה את מנהלי הקרנות ובעלי הרישיון (מנהלי תיקים, משווקי השקעות ויועצי השקעות) לבחון את עמדתם ביחס לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי. במסגרת זו, הגופים המפוקחים יבחנו האם עליהם לקחת בחשבון שיקולים אלו בניהול ובתיווך ההשקעות וכיצד עליהם לשקף זאת למשקיעים, תוך דגש שעל השיקוף למשקיעים להיות אפקטיבי ויעיל עבורם.

יושבת ראש ראשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה ואמרה כי: "היום אנחנו צועדים צעד אחד נוסף עם ההוראה להרחבת הגילוי אודות מדיניות ESG כחלק מניהול סיכונים וקבלת החלטות של מנהלי קרנות נאמנות ויתר בעלי הרישיון לניהול תיקי השקעות, המייצגים את צד הביקוש. בזאת אנחנו משלימים את המהלך שהתחלנו עם צד ההיצע, והוא הנעה להטמעה של דיווח דוח אחריות תאגידית בקרב התאגידים המדווחים. אחריות תאגידית כשמה כן היא מייצגת את האחריות של התאגידים כלפי המשקיעים שלהם הן להבטחת הערך של השקעתם והן לחברה בה הם חיים ויש בכך משום זהות אינטרסים ברורה, לכן יש להסתכל נכוחה ולהבין שזה הסטנדרט המתגבש בעולם ולשם צריך לחתור גם בישראל".

כאמור, בשנים האחרונות חלו התפתחויות משמעותיות בשוקי ההון בעולם אשר הביאו לעלייה בעניין של משקיעים בתחום ההשקעות האחראיות ומתן דגש גדול יותר לשיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי.  עניין זה גדל עם התחזקותן של תנועות ציבוריות לצמצום הפגיעה באקלים, קידום צדק חברתי ועם מגפת הקורונה המתמשכת שהביאה לעלייה במודעות של פרטים לקשר בין בריאות, סביבה, חברה וכלכלה. סך ההשקעה הגלובלית בהשקעות ערך צמח מ-3 טריליון דולר בסוף שנת 2004 ל-30 טריליון דולר בסוף שנת 2018, ובתוך שנתיים הגיע ל-35.3 טריליון דולר בסוף שנת 2020;  תחזית מתונה צופה ששוק זה יחצה את רף ה-40 טריליון דולר עוד לפני סוף שנת 2024.

בישראל נכון להיום, סה"כ כ-44 קרנות נאמנות המתמקדות בתחומי ESG, אשר שווי הנכסים בהן עומד על כ 1.77 מיליארד שקל. מהן 18 מתמקדות בהשקעות בישראל ו-25 בחו"ל.

בעולם קיימות גישות שונות ליישום של שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי כאשר מדובר במנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסיים – אם בדרך של תהליך קבלת החלטות ההשקעה ואם בדרך של ניהול סיכונים, או שילוב הדברים. ממרץ 2021 האיחוד האירופי מחייב מנהלי נכסים, קרנות השקעה ויועצים פיננסים בגילוי על אודות אופן שילוב מאפייני קיימות באסטרטגיית החלטת השקעה וייעוץ השקעות ובהליך ניהול הסיכונים (SFDR). היקף חובת הגילוי משתנה בהתאם לגוף המפרסם ומקום הפרסום. באפריל 2022, הנציבות האירופאית אימצה תקן הקובע תבנית לגילוי המידע במסגרת ה-SFDR. עד מועד כניסת התקן לתוקף (1 בינואר 2023) על הגילוי להינתן באופן עצמאי. בנוסף, כללי ה-Taxonomy נקבעו כמחייבים החל מיולי 2020 לסיווג השקעה כסביבתית-בת-קיימא על מנת לייצר שקיפות ואחידות. בנובמבר 2021, הרשות לרגולציה על שירותים פיננסיים בבריטניה (FCA) פרסמה מסמך היוועצות עם השוק בנושא חובות גילוי של מנהלי נכסים וקרנות השקעה ותיוג השקעות כבנות-קיימא. ההמלצות טרם פורסמו. כמו כן, במאי 2022, רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) פרסמה תזכיר לתיקון חוק הייעוץ וחוק השקעות משותפות האמריקאים במטרה להרחיב את חובת הגילוי של יועצי השקעות וחברות השקעה בנוגע לאופן שבו הם משלבים שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי בעבודתם. התיקון מקדם סטנדרט דיווח אחיד במטרה לאפשר למשקיעים להשוות בין המוצרים ושירותי התיווך הפיננסי ולקבל החלטת השקעה מודעת בנושא סביבה, חברה וממשל תאגידי.

טיוטת ההוראה כוללת שאלות הנוגעות במספר היבטים, ביניהם: האופן בו יש להתייחס לשיקולי ESG והביטוי כנגזרת מכך, האופן בו יש לשקף את המדיניות שנקבעה ללקוח על מנת לאפשר דיווח אפקטיבי אשר יפיק תועלת למשקיעים.

במקביל, סגל הרשות יקדם שיח עם הגופים המפוקחים, במטרה לשפר את ההבנה והתהליכים הנדרשים על ידי הגופים המפוקחים ליישום ההוראה.

באפריל 2021 פרסמה רשות ניירות ערך המלצות בעניין תאגידים מדווחים, במסגרתן, בין היתר, קראה הרשות לכלל התאגידים המדווחים אשר ניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה לפרסם, באופן וולונטרי, דוח אחריות תאגידית שנתי. עד כה פורסמו באתר רשות ניירות ערך דוחות של 30 של חברות ציבוריות.

השקעות ESG: איכות סביבה וזכויות עובדים, לא רק רווח

הבורסה מצטרפת לטרנד העולמי ומפרסמת דוח ESG ראשון; מחצית מעובדיה – נשים

חודש יוני 2022 משקף את המשך המגמה השלילית בתעשיית קרנות הנאמנות עם פדיונות של 1.8 מיליארד שקל. את המחצית הראשונה של השנה סוגרות הקרנות עם פדיונות כוללים של 8.4 מיליארד שקל.

הסיבות ידועות: ירידות חדות בשווקים בעקבות האינפלציה הדוהרת בעולם המערבי שנסקה בין היתר כתוצאה מקשיים בשרשרת האספקה העולמית, השלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ותחילת הצמצום המוניטרי האגרסיבי של הפדרל ריזרב בארה"ב לאחר שנים של ריבית אפסית.

מבחינת הגופים המגייסים, פסגות והראל בלטו בחודש יוני בגיוסים בזכות הקרנות הכספיות. מנגד הדימום באלטשולר שחם נמשך, ופדיונות משמעותיים נרשמו גם במיטב. מתחילת השנה בולטת קסם בגיוסים.

מחצית ראשונה – פדיונות של 8.4 מיליארד שקל

הפודות הגדולות במחצית הראשונה של השנה היו הקרנות האקטיביות המסורתיות עם כ-13 מיליארד שקל. לעומת זאת, הקרנות הכספיות גייסו כ-2 מיליארד שקל. הקרנות הפסיביות גייסו סכום של כ-2.7 מיליארד שקל. בתוך התעשייה הפסיבית היה פער ניכר בין קרנות הסל שגייסו כ-2.1 מיליארד שקל לבין הקרנות המחקות שגייסו כ-0.6 מיליארד שקל, אחרי פרק זמן ממושך שבו התמונה הייתה הפוכה. (השקעה אקטיבית או פסיבית – קראו כאן)

חודש יוני – פדיונות של כ-1.8 מיליארד שקל

כאמור, מגמת הפדיונות של החודשים הקודמים נמשכה ביוני בהובלת הקרנות האקטיביות המסורתיות, שפדו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל

בתעשייה הפסיבית המגמה המעורבת נרשמה גם החודש תוך גיוס כולל של כ-0.8 מיליארד שקל.

הגיוסים המשמעותיים ביותר ביוני נרשמו בקטגוריית הקרנות הכספיות עם כ-1.2 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה ירד בחודש יוני בכ-7.6 מיליארד שקל, שמהווים ירידה של כ-2% מכ-366.8 מיליארד שקל לכ-359.2 מיליארד שקל. ירידה שנובעת מתשואה שלילית של כ-1.6%  (השפעה של כ-5.8 מיליארד שקל) ופדיון של כ-1.8 מיליארד שקל.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, יוני התאפיין במגמה שלילית רחבה תוך המשך תנודתיות חריגה בשווקים השונים בישראל, ארה"ב ואירופה החוות תקופה קריטית שבה נתונים כלכליים מובילים להחלטות כבדות משקל המשפיעות באופן ישיר על השווקים. כך נוכחנו לראות את נתוני האינפלציה בארה"ב מנפצים כלפי מעלה את התחזיות, מה שהוביל את הפד להעלאת ריבית אגרסיבית יותר ממה שתכנן עד לפרסום הנתונים, העלאה של כ-0.75% לרמת ריבית של כ-1.75%.

המעצמה האסייתית, סין, בה רמת האינפלציה נמוכה ונמצאת בטווח הרצוי, חוותה התאוששות חדה בשוקי המניות שנבעה מהתחייבות הממשל לשמור על מדיניות מוניטרית מרחיבה תוך מיקוד בהגדלת היקפי האשראי למשק הסיני, הסרת סגרי קורונה ופתיחת קווי תעופה רבים.
אך בזמן שהשמש זורחת במזרח, מיתון כלכלי מתדפק על דלתות השווקים המערביים וההשפעות כבר נראות לעין. עליית תשואות האג"ח נבלמה החודש בשווקים השונים בעולם, שער הדולר/שקל פגש את רמת 3.5 שקלים, שער הדולר מול סל המטבעות הגיע לשיא של 20 שנים, ומדד הסחורות של בלומברג, שבחמשת החודשים הראשונים של השנה עלה בכ-32%, רשם ירידה חדה של כ-10% החודש.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את החודש במגמה שלילית מובהקת כאשר מדד S&P500  ירד בכ-8.4%, מדד הנאסד"ק ירד בכ-8.7%, מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור חד של כ-11.2% ומדד הניקיי היפני ירד בשיעור של כ-3.2%.

שוק המניות הישראלי סיים אף הוא את חודש יוני במגמה שלילית, כאשר מדד ת"א 35 ירד בכ-3.8%, מדד ת"א 125 ירד בכ-4.1% ומדד ת"א 90 ירד בשיעור של כ-4.3%.

איגרות החוב הקונצרניות סיימו את חודש יוני במגמה חיובית מתונה, לאחר חודש מאי שלילי מאוד. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור שנע בין 0.6% ל-1.3%.
מדד אג"ח קונצרני כללי עלה בכ-0.4%, ומדד אג"ח ממשלתי כללי, עלה  בשיעור של כ-0.2%.

מדריך קרנות נאמנות – יתרונות וחסרונות

הקיץ הגיע, הילדים יצאו לחופש הגדול, ואתם מחליטים לנסוע לחו"ל, או שאולי בכלל הקדמתם ותכננתם את הכל חודשים מראש. בחרתם יעד, הזמנתם טיסה ומלונות, עשיתם ביטוח נסיעות לחו"ל, בדקתם שהדרכון בתוקף כי להוציא דרכון דיגיטלי חדש ובזמן זאת גם משימה קשה כיום, ארזתם (לבד!), ואתם כבר כמעט "על המזוודות", ואז מודיעים לכם שהטיסה בוטלה.

זה כבר הפך למכה, שלא לומר מגיפה. אחרי משבר הקורונה, שסגר רבים ברחבי העולם בבתיהם או לפחות במדינתם ללא יכולת לצאת, אנשים בכל העולם מבקשים לנסוע להתאוורר בחו"ל, וחברות התעופה במקרים רבים אינן מצליחות לעמוד בביקושים, בעיקר בגלל מחסור בכוח אדם גם אצלן וגם בנמלי התעופה, שעובדים רבים עזבו אותם בסגרים של הקורונה, ולא חזרו.

ואז, פעמים רבות, אחרי שהזמנתם ושילמתם על כרטיסי הטיסה, חברות התעופה מודיעות על ביטול הטיסה. מקרה נדיר יותר של ביטול טיסה יכול לקרות למשל בעת הכרזה על שביתה בנמל התעופה. אירוע שכזה התרחש בישראל, כאשר בסוף מרץ 2023 הודיעה רשות שדות התעופה על סגירת נתב"ג בהמשך להכרזת ההסתדרות על שביתה כללית במשק בעקבות התקדמות הממשלה בתוכניתה לבצע רפורמה מקיפה במערכת המשפט.

מה עושים במקרה כזה, מה מגיע לכם לפי החוק וכמה? כאן תמצאו את כל התשובות.

החוק הרלוונטי הוא חוק שירותי תעופה שנחקק בשנת 2012. בשנת 2020, בעקבות מגיפת הקורונה, הוכנסו בו כמה שינויים בהוראת שעה, אך אלה התקיימו עד מרץ 2021, כך שכיום החוק חזר למתכונתו המקורית. החוק מגדיר מהי טיסה שבוטלה, ואת כל הפיצויים שמגיעים לנוסעים בגין הביטול.

וכך מגדיר החוק טיסה שבוטלה:

1. טיסה שלא התקיימה
2. טיסה שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה

חשוב להדגיש כי החוק חל על טיסה שתוכננה להמריא מישראל או לנחות בישראל, כולל טיסות עם חניות ביניים, והוא חל הן על חברות ישראליות והן על חברות זרות.

אז מה מגיע לכם במקרה שטיסתכם בוטלה?

על פי החוק, נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן את ההטבות הבאות:

1. שירותי סיוע – ואלה הם:

• מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה שלכם
• אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר או אם נדרשת שהייה ארוכה מהשהייה שתכננתם
• שירותי הסעה בין שדה התעופה לבית המלון שבו אתם שוהים. אם בחרתם לשהות במקום אחר במרחק סביר משדה התעופה, אתם זכאים לשירותי הסעה בין אותו מקום לשדה התעופה
• שתי שיחות טלפון, וכן משלוח הודעה באמצעות פקס או דואר אלקטרוני לפי בחירתכם

2. השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתכם.

על פי החוק, השבת התמורה, כלומר ההחזר הכספי, ייעשו בסכום ששולם בעד כרטיס טיסה, לרבות אגרות, היטלים, מסים ותשלומי חובה אחרים. את ההחזר אתם אמורים לקבל בתוך 21 יום מהמועד שבו פניתם לחברת התעופה.

כאמור, באפשרותכם לבחור גם בכרטיס טיסה חלופי, בדגש על כך שהבחירה היא בידיכם, ואסור לחברת התעופה לכפות עליכם קבלת כרטיס טיסה חלופי במקום החזר כספי. מנגד, אם בחרתם בכרטיס טיסה חלופי, ברור שלא תקבלו החזר כספי.

3. פיצוי כספי

בנוסף להשבת התמורה מגיע לכם גם פיצוי כספי, שמחושב על פי מרחק הטיסה שבוטלה.

הסכומים מתעדכנים ב-1 בינואר מדי שנה, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי.

אלה התעריפים, נכון ל-2022:

1,250 שקל לטיסה של עד 2,000 ק"מ

2,120 שקל לטיסה של עד 4,500 ק"מ

3,180 שקל לטיסה של יותר מ-4,500 ק"מ

את הפיצוי הכספי נדרשת חברת התעופה לשלם לכם בתוך 45 יום מהרגע שפניתם אליה התשלום ייעשה במזומן, בהעברה בנקאית או בצ'ק, לפי בקשתכם, או בכל דרך אחרת, אבל רק אם הסכמתם לכך.

במקרה שחברת התעופה לא נתנה לכם את ההטבות שמגיעות לכם, תוכלו לתבוע אותה, ובית המשפט יוכל לפסוק לכם סכום של עד 10,590 שקל (נכון ל-2022) ללא הוכחת נזק מצדכם.

ביטוח נסיעות לחו"ל – שאלות ותשובות

כמה עולה להוציא דרכון ומה זה דרכון דיגיטלי

בנק ישראל נהנה מדרגות חופש מספיקות כדי להעלות את הריבית ב-50 נ"ב בהחלטה הקרובה, והוא צפוי להמשיך בתוואי רציף של העלאות ריבית עד גובה ריבית של כ-2.5%. כך מעריכים ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון.

לדבריהם, בתרחיש בו האינפלציה מתכנסת חזרה לגבולות היעד ייתכן שבנק ישראל יסתפק בהעלאות ריבית אלו ולא מעבר לכך.

עוד אומרים כלכלני לאומי כי העלייה בסביבת האינפלציה בישראל עדיין לא נותנת אותותיה בסך הרכישות בכרטיסי אשראי.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי אנשים פרטיים (בבתי עסק מקומיים בלבד) עלה בחודש מאי בשיעור של כ-1.8% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים) ובשיעור גבוה יותר של כ-11.3% בהשוואה למאי 2021.

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בכל הקבוצות עבר את רמתו ערב המשבר, זאת לאחר עלייה מהירה ברכישות בשנת 2021, והמשך עלייה, אך בקצב מעט מתון יותר מתחילת השנה, להוציא ענף השירותים שהמשיך לצמוח בקצב מהיר יחסית. ענף זה, אשר פעילותו נפגעה בעוצמה משמעותית בזמן משבר הקורונה עקב הגבלות הקרבה וההתקהלות, היה האחרון להתאושש מהשפעות המשבר, כאשר פעילות הטיסות והתיירות שבה לאיתנה רק בחודשים האחרונים. כמו כן, מציינים בלאומי כי היקף הרכישות במרבית הקבוצות קרוב אך עדיין מעט מתחת לתוואי המגמה שהיה ערב המשבר, להוציא את מזון ומשקאות שרמתה הנוכחית גבוהה מהמגמה של טרום המשבר.

לסיכום, לדבריהם, הנתונים מצביעים על גידול של כ-2.2% ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשיים הראשונים של הרבעון השני של השנה (הרמה הממוצעת של אפריל-מאי לעומת הממוצע ברבעון הראשון של 2022). זאת, בין היתר, בתמיכה של ריבוי עסקאות בשוק הדיור עד לאחרונה (שתומך ברכישות של ריהוט ומוצרי חשמל) לצד התאוששות ענף התיירות. מדובר בקצב גידול מהיר יותר בהשוואה לזה של הרבעון הראשון של השנה (כ-0.4%), אשר במידה שנמשך גם במהלך חודש יוני, עשוי להצביע על האצה מסוימת בקצב התרחבות הצריכה הפרטית ברביע השני של השנה.

עם זאת, אומרים בלאומי, במבט קדימה לחודשים הקרובים, השחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית, עקב ציפיות להמשך עליית הריבית במשק והאצת האינפלציה, לצד הירידות בשווקים הפיננסיים והתגברות מידת חוסר הוודאות, עלולים למתן את קצב התרחבות הרכישות בכרטיסי אשראי בפרט והצריכה הפרטית בכלל.

עוד אומרים כלכלני לאומי כי הפדיון הכולל של המשק הישראלי המשיך לצמוח גם בחודש אפריל, אך בקצב איטי יותר בהשוואה לזה שהיה בשנת 2021. 

הפדיון בסך ענפי הכלכלה (ללא יהלומים) עלה בחודש אפריל בכ-0.4% לעומת חודש מרץ ובכ-8.7% בהשוואה לאפריל 2021, כך לפי נתוני הלמ"ס. מדובר בצמיחה בשיעור דומה לזה של חודש מרץ, אך נמוך ביחס לשיעור הגידול החודשי הממוצע מתחילת 2021. כמו כן, צמיחה נרשמה במרבית ענפי הפעילות.

שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בפדיון, נרשמו בענפים הבאים: שירותי ניהול ותמיכה (בין היתר על רקע העלייה בהיקף הטיסות לחו"ל, שכן ענף זה כולל את סוכנויות הנסיעות), מסחר סיטוני, שירותים מקצועיים ומידע ותקשורת. באשר לפעילות ענפי התעשייה, ניתוח של מדדי הייצור התעשייתי (שמופיע בחלקו התחתון של התרשים) מצביע על גידול מהיר בפעילות הייצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה העילית (תרופות, מחשבים ואלקטרוניקה ועוד), שצמח בשיעור חד של כ-16%. מנגד, בלט לשלילה הייצור התעשייתי בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית.

במבט קדימה, אומרים בלאומי, קצב התרחבות הפעילות הכלכלית, כפי שמשתקף בין היתר גם במדדי הפדיון של ענפי המשק, עלול להאט בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע הסתגלותו של המשק לסביבת ריבית ואינפלציה גבוהה משהייתה בעבר, שאף צפויה להמשיך ולעלות. לאור זאת, במהלך שנת 2022 צפויה צמיחה מתונה יותר בהשוואה לצמיחה המהירה שנרשמה בשנת 2021.

ארה"ב: צווארי הבקבוק בצד הלוגיסטי משתפרים, האינפלציה בדרך להיחלש

באשר לעולם אומרים בלאומי כי סקרי הייצור האחרונים בארה"ב מעבירים מסר חיובי, המצביע על כך שצווארי הבקבוק בצד הלוגיסטי הולכים ומשתפרים. הפחתת הלחצים על שרשרת האספקה הגלובלית, ובפרט זו של ארה"ב, מהווה סימן מעודד לכך שבעיית האינפלציה הגבוהה עשויה להצטמצם בהמשך ולחייב מהלך פחות גדול של העלאת ריבית פד. בהתאם לכך קצב העלייה השנתי של ה-CORE PCE התמתן לאחרונה ונראה שלאחר מדד CPI יוני, שיעלה בכ-1.0-1.1%, צפויה ירידה באינפלציה במהלך החודשים הקרובים.

לגבי אירופה אומרים בלאומי כי סביבת האינפלציה בבריטניה ובגוש האירו ממשיכות לעלות וצפויות להביא להמשך העלאות ריבית בבריטניה והעלאת ריבית ראשונה זה 11 שנה בגוש האירו בחודש יולי. העלאה זו צפויה להיות בגובה של 25 נ"ב בהחלטת יולי ולאחר מכן צפויות העלאות נוספות בהיקף כולל של כ-150 נ"ב עד לסוף 2022.

נפתחה ההרשמה להגרלה השנייה של ׳דירה בהנחה׳. ההרשמה תהיה פתוחה עד יום ראשון, 17/7 בחצות. כך הודיעו רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. לדבריהם, אין משמעות למועד ההרשמה לסיכויי הזכייה. הזכאים להירשם הם כלל חסרי הדיור בעלי אישור זכאות בתוקף.

במסגרת תוכנית דירה בהנחה יוגרלו 30,000 יחידות דיור בסך הכל, בהנחות משמעותיות לזוגות צעירים ומחוסרי דיור.

עד לסוף השנה יוגרלו כ 15,000 יח"ד בהגרלות נוספות. במסגרת ההגרלות הקרובות תבוצע לראשונה החלטת מועצת רמ"י האחרונה בנושא בני מקום לפיה במכרזי מחיר מטרה 35% יוקצו לבני מקום במרכז הארץ. באזור עדיפות ב' יעלה שיעור יחידות הדיור  שיוקצה לבני מקום ל-40% מכלל הדירות ובאזור עדיפות לאומית א' יישאר 50% מכלל השיווקים.

ההגרלה השנייה שנפתחת היום כוללת כ-5,500 יח"ד ב-25 יישובים ברחבי הארץ, ביניהם אילת, אשדוד, אלעד, בית שמש, דיר חנא, חיפה, ירושלים, נצרת, עראבה, רמת גן ראש העין שדרות, ערד, מצפה רמון, ועוד (להלן הרשימה המלאה).

בהגרלה הראשונה של 'דירה בהנחה' שהתקיימה באפריל זכו 10,053 משקי בית, ונרשמו כ-120,000 משקי בית – מספר הנרשמים הגבוה ביותר אי פעם. מסיום ההרשמה להגרלה הראשונה ועד היום הצטרפו כ-22,000 זכאים חדשים.

כפי שהיה בהגרלה הקודמת, באפשרות הזכאים להירשם לשלוש ערים, ולכלל ההגרלות בערים אלו. תוצאות ההגרלה צפויות להימסר לזוכים בחודש אוגוסט.

האפשרות להנפיק אישור זכאות תהיה פתוחה עד ה-7/7,לאחר מכן לא יהיה ניתן להנפיק אישורים עד לסגירת ההרשמה להגרלה.

שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין: "אנחנו ממשיכים בהגרלות כפי שהבטחנו ועד סוף השנה נגיע ליותר מ-30 אלף ובשנה הבאה לעוד כ-45 אלף בכל רחבי הארץ, כך שאני צופה שעד סוף שנה הבאה כ-75 אלף בעלי זכאות, שהם יותר מחצית מהזכאים,  יזכו לרכוש דירה בהנחות משמעותית. בהגרלה שנפתחה להרשמה הבוקר יהיו כ- 5,500 יח"ד שיצטרפו לכ-10,000 משקי בית שכבר זכו בהגלות הקודמות. נמשיך לעשות את כל המאמצים לאזן את שוק דיוק ולהציע פתרונות דיור נגישים ואיכותיים לזוגות הצעירים".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן: "ההגרלה שנפתחה הבוקר להרשמה היא המשך ישיר לצעדים והמהלכים שמקדם המשרד בתקופה האחרונה במטרה לתת מענה לביקושים ולאזן את השוק. בקרוב כ-5,500 משקי בית נוספים יוכלו לרכוש דירה בהנחה גדולה. המשרד ימשיך לפעול לקדם מהלכים בשוק הדיור בארץ, להגדיל את מספר השיווקים, לעבוד יחד עם הרשויות ולהציע פתרונות לזוגות הצעירים".

מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט: "אנו מברכים על פתיחת ההרשמה להגרלה השנייה של תכנית דירה בהנחה  שתאפשר לעוד משפחות מחוסרות דיור לזכות בדירה במחיר מופחת. רשות מקרקעי ישראל ממשיכה לפעול להגדלת היצע הקרקעות המתוכננות לצורך שיווקן. נתוני התחלות הבנייה מלמדים כי מאמצנו נושאים פרי".

האינפלציה צפויה להגיע לשיא בחודשי הקיץ אבל אם לא יהיו הפתעות משמעותיות מצד ההיצע, היא תחל לרדת בסוף השנה בתהליך שיצבור תאוצה בתחילת 2023. בהתאם לכך הפד יעצור את העלאות הריבית מהר יחסית ויחל להוריד אותה במהלך המחצית השנייה של 2023. כך מעריך אורי גרינפלד,  האסטרטג הראשי של בית ההשקעות פסגות. וכך מסביר גרינפלד את הערכתו:

"כשחברת הפרלמנט הבריטית הראשונה בתולדות בריטניה, ליידי ננסי אסטור, האשימה את ראש הממשלה דאז, ווינסטון צ'רצ'יל, שהוא מגיע לפרלמנט שיכור, צ'רצ'יל לא הבליג וענה לה את אחת האמירות הסקסיסטיות המפורסמות בהיסטוריה: "יקירתי, את מכוערת. מחר אני כבר אהיה פיכח, אבל את עדיין תהיי מכוערת". 2022 היתה בינתיים בהחלט שנה מכוערת. למעשה, מדובר על המחצית הראשונה של השנה הכי גרועה בשווקים הפיננסיים לפחות מאז שנת 1962 וכנראה יותר מזה. לא רק שמדדי המניות בכל העולם ירדו בחדות (מדד הנאסד"ק רשם את המחצית הראשונה הכי גרועה שלו אי פעם) אלא גם שבשוקי האג"ח בכל העולם האינפלציה עשתה שמות. בשוק האג"ח האמריקאי למשל נרשמו במחצית הראשונה של השנה הירידות החדות ביותר מאז שיש נתונים, הן באג"ח הממשלתיות והן באג"ח הקונצרניות. למרות כל זאת, לא בטוח בכלל שגם במחצית השנייה של השנה, 2022 תיוותר מכוערת. האינפלציה עדיין גבוהה אבל מתחילה לעשות סימנים של דעיכה ולמרות שאין ספק שהכלכלה העולמית בהאטה, המרחק בין האטה, או אפילו מיתון, לאותה סטגפלציה שכלכלנים רבים חששו ממנה בשנה האחרונה הוא גדול. אם בסטגפלציה, האינפלציה הולכת וגוברת תוך כדי מיתון וכששיעור האבטלה גבוה, הרי שכיום שיעור האבטלה עדיין נמוך מאוד (אפילו נמוך מדי) והאינפלציה, כאמור, מתחילה לדעוך. לכן, בעוד שסטגפלציה היא ללא ספק עניין ממש לא נעים מכיוון שהבנק המרכזי נקרע בין הרצון להילחם באינפלציה לבין הרצון לתמוך במשק, אנחנו לשמחתנו לא שם והגיע הזמן להחזיר את המונח הזה למגירה. לכן, הבנקים המרכזיים מרגישים בנוח להעלות את הריבית גם במחיר של פגיעה במשק ועם הירידה הצפויה באינפלציה במהלך השנה הקרובה, הצורך של הבנקים המרכזיים להמשיך להעלות את הריבית ילך וידעך. כשהשווקים יחלו לעכל תרחיש כזה המגמה בהם תתהפך. למעשה, בשוק האג"ח אפשר לומר שכבר יש סימנים לשינוי כיוון כשהחששות מהתפרצות אינפלציונית בלתי נשלטת הולכים ודועכים והציפיות לכך שהפד ימשיך להעלות ריבית בחדות גם ב-2023 הולכות וקטנות.

מה יגרום לאינפלציה לדעוך?

 לדברי גרינפלד, ישנם חמישה ערוצים עיקריים שהביאו את האינפלציה לאיפה שהיא נמצאת היום וצפויים גם להחזיר אותה חזרה לרמות נוחות יותר עבור הבנקים המרכזיים:

1. מגבלות צד ההיצע של הקורונה – משבר השינוע הולך ומסתיים כשהפקקים בנמלים ברחבי העולם משתחררים בקצב מהיר יחסית. נכון לשבוע שעבר רק כ-25 אוניות עגנו מחוץ לנמל בלוס אנג'לס, זאת לעומת שיא של 110 אוניות בתחילת השנה. מספר האוניות שעוגנות ברדיוס של 40 מייל מהנמל, כלומר כאלו שמחכות לעגינה בנמל עצמו ולפריקה של סחורות, עומד כיום על 0 או במילים אחרות, אוניות שמתקרבות לנמל נכנסות ופורקות ולא צריכות להמתין. בנוסף, גם המחסור בשבבים הולך ומשתפר כך הייצור של מוצרים שונים, כולל רכבים, צפוי להתגבר. בהתאם לכך, סביר להניח שבמחצית השנייה של השנה נראה ירידת מחירים של מוצרים שונים כמו ריהוט, מוצרי חשמל ורכבים.
2. מחירי הסחורות – הזינוק במחירי הסחורות, בעיקר האנרגיה והמזון אחראי על יותר מ-3% מהאינפלציה בארה"ב בשנה האחרונה. למרות הירידה במחירי הסחורות בחודש האחרון קשה להניח שאלו ימשיכו לרדת בחודשים הקרובים, בטח כשהמלחמה באוקראינה נמשכת. לעומת זאת, קל להניח שהמחירים לא יעלו בקצב שהם עלו בשנה האחרונה. מכיוון שאינפלציה היא המהירות שהמחירים עולים ולא רמת המחירים, המשמעות היא שסביר מאוד להניח שהתרומה של מחירי הסחורות לאינפלציה תלך ותדעך בחודשים הקרובים. בנוסף, מכיוון שלמחירי הסחורות יש גם השפעה פוליטית, אם בגלל מחירי הדלק ואם בגלל גלי ההגירה שסביר להניח יתעצמו הקיץ באירופה בעקבות משבר המזון באפריקה, ניתן להניח צעדים ממשלתיים להקלה על המחירים. לשם דוגמא, ביידן ינסה בכל כוחו בביקור שלו בסעודיה להוריד את מחירי הנפט לפני הבחירות או אפילו להקל על יצרניות האנרגיה האמריקאיות, על אף ההשלכות הסביבתיות.
3. שוק הדיור- הזינוק במחירי הדיור בכל העולם היה קיצוני בשנתיים האחרונות ותרם לא מעט לאינפלציה. באופן לא מפתיע, עליית הריבית על המשכנתאות גורמת לירידה ביכולת הצרכנים לרכוש בית ומכאן לפגיעה בביקוש. עם זאת, למחירים בשוק הדיור לוקח בדרך כלל יותר זמן להגיב מכיוון שצד ההיצע הוא קשיח יותר. רק בחודשיים האחרונים ניתן לראות, לראשונה מאז 2019 עליה בהיצע הבתים למכירה בארה"ב כאשר ביוני ההיצע היה גבוה ב-19% לעומת זה שביוני 2021.  בהתאם לכך, סביר להניח שנראה את מחירי הדיור בארה"ב מתחילים לרדת במחצית הראשונה של 2023, מה שיתגלגל לסעיף הדיור במדד במחצית השנייה. בישראל אגב, קשה לראות ירידת מחירים מתמשכת במחירי הדירות אבל בהחלט ניתן להניח שלא נראה עוד עליה של 15% בשנה הקרובה. מכיוון שאינפלציה היא קצב השינוי, גם אם המחירים יעלו אבל בקצב איטי יותר, האינפלציה תתמתן.
4. הפגיעה במצב הצרכן – המשק האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון של השנה ב-1.6% ולפי עדכון תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני נדמה שגם ברבעון השני תירשם צמיחה שלילית, מה שיוביל את ארה"ב להגדרה הרשמית של מיתון. רק לפני חודש תחזית הצמיחה של הפד לרבעון השני עמדה על 1.9% אבל אוסף הנתונים החלשים שהתפרסמו מאז, בעיקר בנוגע לצרכן, הביאו את התחזית להתעדכן 5 פעמים כלפי מטה לתחזית הנוכחית שעומדת על 2.1%-. השחיקה בהכנסה הריאלית בעקבות האינפלציה, יחד עם סיום בהלת הקניות שנרשמה עם סיום מגבלות הקורונה (שנמצאת כעת בשיאה בתחום התיירות) צפויה להביא לירידה חדה בביקוש מצד הצרכן. אם השנה האחרונה היתה מאופיינת בביקוש גבוה והיצע נמוך הרי שבהסתכלות קדימה מגמות אלו צפויות להתהפך ואיתן גם הלחץ לעליית מחירים.
5. שוק העבודה – הג'וקר העיקרי של מגמות האינפלציה במהלך 2023 הוא המחסור בעובדים והלחצים לעליית שכר שמתדלקים את הספירלה האינפלציונית. למרות זאת, שילוב של ירידה בביקוש, ריבית גבוהה יותר ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ובאבטלה יפחיתו כנראה את הלחצים על השכר ואת האינפלציה. קל אולי לשכוח אבל בסופו של דבר כך עובדת הכלכלה, האטה או מיתון במשק מקשים על שוק העבודה, שיעור האבטלה עולה והאינפלציה דועכת. תהליכים אלו לוקחים זמן אבל תחת ההנחה שרוב האנשים לא החליטו שפשוט נמאס להם לעבוד, גם אם זה אומר ירידה ברמת החיים, העלאות הריבית המהירות של הפד יעשו כנראה את העבודה ויעצרו גם את האינפלציה שמגיעה משוק העבודה.

בנק ישראל צפוי להעלות ריבית בפגישתו השבוע (4/7/2022) ב-0.5%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכל הראשי אלכס זבז'ינסקי, ומוסיפים כי בעקבות הרעה בכלכלה העולמית הם מפחיתים את התחזית לריבית בנק ישראל בעוד שנה ל-2.25%-2.5%. את הערכותיהם מסבירים כלכלני מיטב כך:

• קצב האינפלציה המשיך לעלות בפריסה רחבה של מוצרים ושירותים.
• הנתונים הכלכליים במשק ממשיכים להיות חיוביים. נראה, שבישראל עדיין אין כוחות פנימיים שאמורים למתן את האינפלציה. מנגד, גברו הסיכונים להאטה חריפה בעולם והשפעתה על ישראל.
• שוק העבודה ממשיך להיות חזק.
• הבנקים המרכזיים בעולם הגבירו קצב עליית ריבית. שיעור השינוי הממוצע בריבית בחודש יוני עלה קרוב לחצי אחוז.
• קצב עליית מחירי הדירות התמתן מעט, אך עדיין ממשיך להיות גבוה. קצב עליית סעיף הדיור במדד המחירים עלה ל-3.7%, הגבוה מאז 2013. לפי הדיווחים ממקורות שונים, מחירי השכירות עשויים לעלות לקצב גבוה יותר.
• מאז החלטת הריבית הקודמת ב-23/5, השקל נחלש בכ-5% מול הדולר ובכ-5% מול סל המטבעות, למרות שמאז ציפיות לשינוי בריבית בישראל עלו לא פחות מאשר בארה"ב. למעשה, השינוי בריבית של בנק ישראל לא כל כך משפיע על שערו של השקל שמושפע בעיקר מהמתרחש בשוק המניות. כשבנק ישראל מאבד את ההשפעה על אחד הערוצים העיקריים דרכו פועלת המדיניות המוניטארית, הוא צריך להעלות ריבית חזק יותר כדי להגביר ריסון באמצעות הערוצים האחרים.

 ישראל – אי של יציבות, בינתיים

עוד לדברי כלכלני מיטב, נכון לעכשיו הנתונים הכלכליים במשק ממשיכים להיות די טובים וקשה לזהות בהם סימני הרעה בפעילות:

• הרכישות בכרטיסי אשראי במחירים קבועים עלו בחודש מאי בשיעור גבוה של 1.8%. במיוחד עלו רכישות השירותים בשיעור של 3.8%. בסה"כ, קצב גידול הרכישות מתגבר.
• קצב הגידול של הפדיון בענפי המסחר במחירים קבועים תואם את המגמה ארוכת הטווח. הפדיון בענפי השירותים גבוה משמעותית מהמגמה. נראה שהצרכנים "מפצים" את עצמם על תקופת המגפה.
• יבוא מוצרי צריכה, שממשיך להיות גבוה משמעותית מהמגמה, ממחיש שהביקושים של הצרכנים עדיין חזקים.
• גם בתחום התעשייה, התמונה ממשיכה להצביע על רמת פעילות גבוהה. מדד הייצור התעשייתי של ענפי טכנולוגיה עילית עלה מתחילת השנה בשיעור חד. גם מדד הייצור ללא טכנולוגיית עילית ממשיך להיות גבוה מהמגמה ארוכת הטווח. נתוני היבוא של התשומות לייצור משקפים ביקוש גבוה לחומרי גלם.

במיטב מעריכים כי ההאטה בישראל צפויה להיות מורגשת במחצית השנייה של השנה.

אולי הכלכלה האמריקאית כבר במיתון

באשר לעולם, אומרים במיטב כי האירועים מתפתחים מהר. רק עד לפני מספר שבועות העולם פחד בעיקר מהאינפלציה וממיתון אפשרי בשנת 2023. היום הפחד מהאינפלציה ירד משמעותית, אך על פי הנתונים הכלכליים האחרונים, יתכן שהכלכלה האמריקאית כבר במיתון.

על פי Atlanta FED GDPNow, התמ"ג בארה"ב צפוי להתכווץ ברבעון השני ב-2.1%, לעומת הציפיות לצמיחה חיובית שהיו רק לפני שבוע. השינוי בתחזית חל בעקבות עדכון הנתונים לרבעון הראשון ופרסום נתונים שוטפים שונים. בעיקר תרמו לירידה בתחזית הצמיחה עלייה בתרומה שלילית של השינוי במלאים (ממינוס 1.3% למינוס 2.4%). כמו כן, ירדה תרומה של הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים.

שני רבעונים של צמיחה שלילית עדיין לא אומרים שהמשק האמריקאי נמצא רשמית במיתון, אותו קובעת הוועדה המקצועית, אך בכל מקרה, התדרדרות מתרחשת מהר מהתחזיות.

• הצרכנים בארה"ב הקטינו צריכה ריאלית בחודש מאי, לראשונה מאז דצמבר. הירידה בדצמבר הייתה בעיקר על רקע גל האומיקרון. הפעם לירידה אין "תירוצי המגפה".
• צריכת מוצרים אומנם ירדה ב-1.6% במאי (ריאלית), אך היא עדיין גבוהה כמעט ב-4% מהמגמה שהייתה לפני המגפה). לכן, לא בהכרח כל ירידה בצריכת מוצרים מהווה עדות לחולשה בביקוש ולפחות חלקה משקפת חזרה "לנורמאליות".
• צריכת שירותים גדלה במאי ב-0.3%, בדומה לממוצע של חצי השנה האחרונה. בשונה מצריכת מוצרים, צריכת שירותים עדיין נמוכה בכ-4% מהמגמה ארוכת הטווח.
• מעודד שהכנסות הצרכנים המשיכו לצמוח בקצב דומה לחודשים הקודמים.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה האמריקאית ירד לרמה הנמוכה מאז יוני 2020 תוך ירידה ברכיב של הזמנות חדשות ותעסוקה מתחת ל-50. בנוסף, כל סקרי ה-FED האזוריים היו מתחת לתחזיות.
• מדד הסנטימנט הצרכני ירד לרמה הנמוכה מאז פברואר 2021. רכיב הציפיות ירד לרמה הנמוכה מאז 2013.
• לא הכל היה שלילי. הזמנות מוצרי בני קיימא היו גבוהות מהתחזיות. בפרט נמשך גידול מהיר ברכישות מוצרי השקעה.

 מתחזקים סימנים המעידים שהאינפלציה נחלשת

במקביל לסימני האטה ואולי אף מיתון, יותר ויותר אינדיקאטורים מצביעים על עצירה או התמתנות בעליית מחירים:

• הקצב השנתי של אינפלציית הליבה של הצריכה הפרטית (PCE Core Inflation), הנתון העיקרי אחריו עוקב ה-FED, כבר ירד ב-0.6% מהשיא בחודש פברואר והגיע ל-4.7%. קצב האינפלציה הכללי ירד מהשיא ב-0.3% לרמה של .3% .
• בכל הסקרים העסקים של שלוחות ה-FED האזוריות נרשמה ירידה במדד מחירי המכירה של העסקים. גם במדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד רכיב המחירים.
• במקביל לחולשה בביקושים, פחתו משמעותית בעיות בשרשרת ההספקה. הנתון שמתייחס לזמני הספקה במדד מנהלי הרכש בתעשייה ISM ירד לרמה שהייתה נהוגה לפני הקורונה. גם שיפור בפעילות בסין שחל לאחרונה צפוי לסייע.
• מעמיקה הירידה במחירי כל סוגי הסחורות. מדדי המחירים של המתכות, הסחורות החקלאיות והאנרגיה ירדו בשבוע שעבר בכ-3%-4%.

 סין משתפרת. הבנקים באירופה ממשיכים לתת אשראי

באשר לאירופה אומרים כלכלני מיטב כי הנתונים במשק האירופאי היו יחסית סבירים:

• שיעור האבטלה בגוש האירו המשיך לרדת ל-6.6%, הרמה הנמוכה מאז הקמת הגוש.
• הסנטימנט במגזר התעשייה והשירותים האירופאי השתפר בחודש יוני. לעומת זאת, הסנטימנט הצרכני הורע.
• באופן די מפתיע, סקר האשראי הבנקאי שנערך ע"י ה-ECB בחודש יוני כמעט לא משקף סימני האטה בפעילות כפי שהופיעו במשברי עבר. הביקוש לאשראי, גם של המגזר העסקי וגם של משקי הבית, ממשיך להיות גבוה. הבנקים אומנם הדקו מעט את תנאי אשראי לחברות, אך הקלו בתנאים למשקי הבית. קצב גידול האשראי הבנקאי לעסקים ולמשקי הבית ממשיך לגדול.
• שיעור האינפלציה באירופה המשיך לעלות והגיע ל-8.6% לעומת 8.1% במאי. קצב העלייה של אינפלציית הליבה הואט מ-3.8% במאי ל-3.7% ביוני. לעומת זאת, בגרמניה נרשמה ירידה מפתיעה בקצב האינפלציה בעקבות הירידה בקצב עליית מחירי השירותים מ-3.2% באפריל ל-2.1% ביוני.
• בעקבות הסרת המגבלות בסין, נרשם בחודש יוני שיפור חד במדדי מנהלי הרכש בתעשייה ובשירותים.
• להבדיל מסין, במרבית המדינות באסיה נרשמה ירידה מתונה במדדי מנהלי הרכש בתעשייה. אולם, אם השיפור בכלכלה הסינית ימשך, הוא צפוי לסייע גם למדינות השכנות. נציין שהביצועים של השווקים הפיננסיים במדינות המתפתחות היו בתקופה האחרונה טובים יותר מאשר בארה"ב.

סיכון אחד ירד, שניים עלו

הסיכון שירד – במקביל לשינוי בהערכות הכלכליות, גם השווקים עשו מעבר חד. החששות מפני האינפלציה ועליית ריבית פחתו באופן ניכר. רק לפי שבועיים החוזים על ריבית ה-FED ציפו לעליית ריבית עד 3.75%  בסוף 2023. כעת הם משקפים רק 2.8%, רמה שמהווה ירידת ריבית בשיעור של 0.5% במהלך שנת 2023. גם ציפיות האינפלציה במדינות שונות ירדו משמעותית. ישראל הייתה בשבוע האחרון יוצאת דופן עם עלייה בציפיות.

הסיכון שעלה – סיכון האינפלציוני אומנם ירד, אך הסיכון לירידה ברווחיות החברות גדל. לכן, אם קודם המניות ירדו במקביל לעלייה בתשואות אג"ח, לאחרונה הן יורדות גם כשהתשואות יורדות. רק בשבועות האחרונים האנליסטים התחילו לעדכן כלפי מטה את התחזיות לרווחי החברות, יותר בארה"ב מאשר באירופה.

סיכון נוסף שעלה – סיכון פיננסי נוסף שהתגבר הנו סיכון אשראי. אג"ח ה-HY המשיכו לרדת תוך המשך עלייה במרווחים ואפילו לא נהנו מתיקונים קצרים בשוק המניות.

לאן יובילו השינויים במפת הסיכונים את שוק המניות?

התפתחות המשבר עד עתה הייתה מהירה והפתיעה לרעה את המשקיעים. יתכן, שהדינמיקה תמשך, אך צריכים גם להציג את הגורמים שעשויים לאזן ולהחליש את כוחות המשבר:

• מצד אחד, ירידה ברווחיות החברות אכן מאוד סבירה. אולם, כולם כבר מדברים על זה. בדרך כלל, אירוע חזוי לא גורם לאפקט מצופה של ירידות בשוק המניות, אלא אם ירידה ברווחיות תהיה באמת חדה מאוד.
• צריכים לזכור, שרווחי החברות הנם נומינאליים. הם יכולים לרדת ריאלית, אך לא בהכרח נומינאלית. לאורך שנים שינוי שנתי ברווחיות חברות ה-S&P 500 מתואם עם הפער בין השינוי במדד המחירים ליצרן (PPI) לבין הצרכן CPI)) שלא מצביע כעת על ירידה צפויה ברווחיות.
• לא מדובר בבועת נכסים או בועת אשראי שמתחילה להתנפץ. האינפלציה היא הסיבה העיקרית להאטה בכלכלה והיא כבר נמצאת בירידה בהשפעת הכוחות מצד הביקוש וההיצע. לכן, המיתון יכול להיות קצר ולא חזק.
• קיימות "כריות בטחון" שצפויות להקל על הירידה בביקוש – שוק העבודה עדיין חזק. החסכונות הצבורים של הציבור והחברות בשנתיים האחרונות עדיין גבוהים. השקעות החברות שקשורות לשדרוג טכנולוגי ושינויים בשרשרת ההספקה לא תלויות באופן הדוק במחזור כלכלי וצפויות להימשך.
• גיוסי אג"ח, במיוחד של חברות ה-HY, אומנם די קפאו, אך בינתיים אין עדויות על קשיים של החברות. היחס בין העלאות להורדת דירוג אשראי לחברות ה-HY בארה"ב ברבעון השני היה בין הגבוהים בעשור. לא נראה שהבנקים עצרו זרם הספקת אשראי.

קופות הגמל וקרנות הפנסיה יציגו חודש שלילי נוסף ביוני 2022, עם תשואה ממוצעת של 2.4%-. כך על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה. בכך סוגרת תעשיית הגמל חצי שנה כואבת עם תשואה שלילית ממוצעת של 7.4% מתחילת השנה, מעט יותר מחצי מהתשואה החיובית בשיעור של 14.3% שהושגה ב-2021.

התשואה השלילית של הקופות ביוני נבעה כמעט כולה מחולשת שוק המניות, בארץ ובעולם. בשלב מסוים הירידות בשוקי המניות ובאיגרות החוב הביאו את הקופות לתשואה שלילית עמוקה של כ-4% ורק ההתאוששות בחלק מעשרת הימים האחרונים של החודש צימקה את התשואה השלילית.

בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה שלילית: מדד ת"א 35 ירד ב-3.9%, מדד ת"א 125 ירד ב-4.1%, מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 4.3%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-2.6%.

שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית חריפה הרבה יותר: בארה"ב מדד הדאו ירד ב-6.7%, מדד ה-S&P ירד ב-8.4% ואילו מדד הנאסד"ק ירד בשיעור של 8.7%.

באירופה נרשמו ירידות שערים חדות: ה-DAX הגרמני ירד ב-12.3%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-8.4% וה-Eurostoxx 50 ירד ב-8.8%.

מדד הניקיי ביפן ירד בשיעור קל של 3.6%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד בשיעור של 7.1%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-1.3%, 0.9% וב-1.1% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור של 0.5%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.4%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות עלה ב-0.2%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד עלו ב-0.6%, ואילו איגרות החוב השקליות ירדו ב-0.2%.

מחצית ראשונה של 2022: תשואה ממוצעת של 7.4%-

כאמור, את המחצית הראשונה של 2022 סוגרת תעשיית הגמל בתשואה שלילית ממוצעת של 7.4%.

מהטבלה שלעיל עולה באופן ברור שככל שרכיב המניות היה קטן יותר (למשל, פנסיה לבני 60+), כך הנזק היה קטן יותר.

ואכן, שוקי המניות בעולם הציגו מגמה שלילית חזקה.

בארה"ב נרשמו ירידות שערים חזקות, כאשר מדד ה-500 S&P ירד ב-20.6%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-15.3% ומדד הנאסד"ק ירד ב-29.5%!.

גם באירופה נרשמה מגמה שלילית דומה: מדד ה-DAX הגרמני ירד ב-19.5%, ה-CAC הצרפתי ירד ב-17.2% וה-Eurostoxx 50 ירד בשיעור של 19.6%.

ביפן מדד הניקיי ירד בשיעור מתון יותר של 8.3%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-18.8%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בישראל נרשמה מגמה שלילית אבל מתונה הרבה יותר מזו של מרבית שוקי המניות האחרים: מדד ת"א 35 ירד ב-7.5%, מדד ת"א 90 ירד ב-9.6%, מדד ת"א 125 ירד בשיעור של  8.4% ואילו מדד יתר 60 ירד בשיעור חד של 18.7%.

באיגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה שלילית: מדד אג"ח קונצרני ירד ב-4.5%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד מאז ראשית השנה בשיעור חד יותר של 6.6% בשל המח"מ (משך החיים הממוצע)  הארוך יותר של מדד אגרות החוב הקונצרניות.

רגע לפני פיזורה של הכנסת בפעם החמישית בשלוש שנים, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת לקריאה ראשונה שתי הצעות, האחת של ח"כ לימור מגן תלם והשנייה של ח"כ אתי עטייה, לתקן את חוק הגנת הצרכן ולחייב את חברות התעופה הישראליות לתת שירות טלפוני חינם לביטול עסקה ומענה אנושי בתוך 6 דקות.

ח"כ מגן תלם, שמילאה את מקומו של היו"ר, אמרה כי מדובר בהצעת חוק שתחיל את החובה לתת שירות טלפוני חינם לביטול עסקה והחובה למענה אנושי תוך 6 דקות גם על חברות התעופה הישראליות. היא סיפרה כי כיושבת ראש ועדת המשנה לבחינת כשלים בצרכנות קיבלה תלונות רבות על חברות התעופה, וגילתה כי כשצרכנים מבקשים לבטל עסקה אין להם לאן לפנות.

ח"כ עטייה הוסיפה כי ההצעה תיטיב עם צרכנים רבים, בעיקר אזרחים ותיקים, שנגרמת להם עוגמת נפש רבה, וקיוותה כי בעתיד אפשר יהיה להרחיב ולהחיל את ההצעה גם על חברות התעופה הזרות.

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון, הסביר עוד כי החובה תחול רק במקרים בהם העסקה נעשתה ישירות עם חברת התעופה, ולא במקרים בהם הכרטיס נרכש באמצעות סוכני נסיעות או אתרי אינטרנט. הוא הוסיף כי ההצעה תיכנס לתוקף 9 חודשים לאחר אישורה הסופי במליאה ופרסומה ברשומות, על מנת לתת לחברות התעופה זמן היערכות, ואמר כי בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ייבחנו שאלות נוספות בהן האם להחיל את ההצעה גם על חברות התעופה הזרות.

נציגת הרשות להגנת הצרכן, עו"ד אילנה מזרחי, ביקשה להבהיר כי הוראות חוק הגנת הצרכן חלות על כל עוסק שמכוון את פעילותו לצרכן הישראלי, גם אם מדובר בעוסק זר. נציגת משרד המשפטים, עו"ד הילה דוידוביץ בלומנטל, התייחסה לדברי עו"ד מזרחי ואמרה כי הדבר לא מעוגן בחקיקה והנושא נבחן.

נציג חברת אל על, שלמה עם שלום, אמר כי החברה מגייסת עוד 150 נציגי שירות לקוחות ומתכוונת עד ספטמבר להוריד את זמן ההמתנה בשירות הטלפוני ל-6 עד 8 דקות. "אנחנו חושבים שהתפקיד שלנו זה לתת שירות ללקוחות, שהם הדבר הכי חשוב לחברה, אבל כדי שההצעה תשיג את ייעודה צריך להרחיב אותה". עם שלום הסביר כי מי שקונה כרטיסי טיסה ישירות מאל על הם רק 20%-30% מהטסים בחברה ואולי 5% מהעוברים בנתב"ג.

עם שלום הוסיף כי יש ערוצים נוספים להתקשרות עם החברה שניתן להגיש בהם בקשה לביטול עסקה. ח"כ מגן תלם השיבה כי הגיעו אליה מספר רב של תלונות מצד צרכנים על היעדר מענה במייל, בווצאפ ובדרכי התקשרות נוספות.

כמה עולה להוציא דרכון ומה זה דרכון דיגיטלי?

ביטוח נסיעות לחו"ל – שאלות ותשובות

מחירי הדלק ממשיכים לנוע בכיוון מעלה. בחצות הלילה שבין חמישי לשישי (30.6.2022-1.7.2022) יעודכנו מחירי מוצרי הדלק הנמצאים בפיקוח, הנמכרים לצרכן בתחנות הדלק. כך הודיע משרד האנרגיה.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי (כולל מע"מ) לא יעלה על 8.08 שקלים לליטר, עלייה של 36 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר (כולל מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

המחיר המרבי לליטר בנזין 95 אוקטן נטול עופרת לצרכן בתחנה בשירות עצמי באילת (ללא מע"מ) לא יעלה על 6.90 שקלים לליטר, עלייה של 30 אגורות מעדכון קודם. תוספת בעד שירות מלא תעמוד על 18 אגורות (ללא מע"מ), ללא שינוי מעדכון קודם.

מדובר בשיא של עשר שנים במחירי הדלק. המחיר הגבוה ביותר אי פעם היה 8.25 שקלים לליטר.

העלייה המתמשכת במחירי הדלק היא תוצאת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והעלייה בשער הדולר.

כזכור, בחודש אפריל ירד מחיר הדלק בחצי שקל לליטר לאחר ששר האוצר אביגדור ליברמן הודיע על הפחתת הבלו. תוקף ההנחה הוא עד סוף יולי, וכעת מקדמים באוצר הארכה של ההנחה עד 9 באוגוסט.

מ-10 באוגוסט תיכנס לתוקף הפחתה של עוד חצי שקל למשך שלושה חודשים, ואז למעשה יופחת מחיר הדלק בשקל עד נובמבר.