איתמר מדיקל פרסמה תוצאות טובות ברבעון השני של 2018, והיא נערכת לרישום מניותיה בבורסה האמריקנית. "אנו מעריכים שהמגמות שתמכו בתוצאות הרבעון השני ימשיכו לבוא לידי ביטוי גם ברבעונים הבאים", אמר גלעד גליק, מנכ"ל החברה, "הצמיחה בהכנסות והצלחת תהליכי ההתייעלות, כמו גם פירעון אגרות החוב, מחזקים מאוד את מצבה הפיננסי של החברה ומקרבים את איתמר מדיקל אל יעד האיזון התפעולי"

 החברה המפתחת, משווקת ומוכרת מכשירים רפואיים לא פולשניים בטכנולוגיה ייחודית לאבחון וטיפול בהפרעות נשימה בשינה, מדווחת על הכנסות שיא של יותר מ-6 מיליון דולר ברבעון השני. מדובר על צמיחה של 21% בהכנסות מוצר  ה-WatchPAT. כמו כן, שמרה החברה על שיעור רווחיות גולמית של 76% מסך ההכנסות וצמצום נוסף בהפסד התפעולי לרמתו הרבעונית הנמוכה ביותרכ-0.4 מיליון דולר על רקע הצלחת תהליכי ההתייעלות.

החברה מדווחת, כי דירקטוריון החברה בישיבתו האחרונה אישר הגשה לבחינה של רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) של מסמכי הרישום למסחר של מניות החברה בבורסת ה-Nasdaq בארה"ב באמצעות תוכנית ADR (American Depository Receipt) ותעודות ADR המייצגות את מניות החברה. בשלב זה מסמכי הרישום יוגשו ל- SEC באופן לא פומבי. מטרת המהלך הינה לחזק את בסיס המשקיעים בחברה ולאפשר לאיתמר מדיקל להגדיל את המסחר במניה על ידי גופי השקעה אמריקאיים וזרים.

איתמר מדיקל ממשיכה בשינוי מודל העיסקי ממכירה של ציוד למכירה של בדיקות. השינוי במודל המכירה בא לידי ביטוי בגידול בהכנסות ממכירות חוזרות בשוק היעד העיקרי בצפון אמריקה, המהוות במחצית הראשונה של 2018 כ-67% מסך הכנסות החברה ממוצר ה-WatchPAT באותו שוק יעד.  בנוסף, איתמר מדיקל משווקת למספר לקוחות גדולים חבילת שירותי לוגיסטיקה על בסיס קבוע וברמת רווחיות גבוהה יחסית. המודל החדש של מכירת הבדיקות, הכולל כניסה לתחום הטיפול באמצעות הפצת מכשירי ה-CPAP של צדדים שלישיים, מתבסס על הפתרון הכולל לאבחון הפרעות שינה (TSS) אותו מציעה כיום איתמר מדיקל בשוק האמריקאי. מודל זה מייצר לחברה אפיק הכנסות חשוב נוסף ויכולת טובה בהרבה לחיזוי הכנסות החברה לעתיד.

הכנסות איתמר מדיקל ברבעון השני של 2018 הסתכמו ב-6.1 מיליון דולר, גידול של 20% בהשוואה להכנסות של 5.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מגידול של 21% בהכנסות מוצר הדגל של החברה, ה-WatchPAT הנובע הן מגידול בכמות הרכיבים המתכלים שנמכרו בארה"ב והן מגידול של 21% במכירות במסגרת הסכם ההפצה עם פיליפס יפן.

הכנסות החברה ממכירת WatchPAT בארה"ב הגיעו לשיא של כ-4.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2018, בהשוואה להכנסות של כ-3.4 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 24%. החודש דיווחה החברה על חידוש הסכם המסגרת עם לקוח גדול בארה"ב, רשת בתי חולים עם למעלה  מ-340 בתי חולים/קליניקות לה כ-19 מיליון חברים. סך הכנסות החברה מלקוח זה בשנת 2017 הסתכמו בכ-2.5 מיליון דולר.

הרווח הגולמי של איתמר מדיקל ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-4.6 מיליון דולר בהשוואה      לכ-3.8 מיליון דולר ברבעון המקביל  אשתקד, גידול של 21%. שיעור הרווח הגולמי ברבעון השני של 2018 נותר גבוה ונאמד בכ-76% מסך ההכנסות. השיפור ברווחיות הגולמית מקורו בתהליכי התייעלות בתהליך הייצור שביצעה החברה.

ההפסד התפעולי על בסיס מזומן (Non-IFRS) של איתמר מדיקל ברבעון השני של 2018 הצטמצם ב-58% והסתכם בכ-0.4 מיליון דולר בהשוואה להפסד תפעולי על בסיס מזומן של כ-1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. השיפור בהפסד התפעולי מקורו בגידול בהכנסות ובשיפור ברווחיות הגולמית. במהלך השנתיים האחרונות צומצם ההפסד התפעולי של החברה מכ-2.2 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2016 לכ-0.4 מיליון דולר הרבעון.

מוצר ה-WatchPAT מאבחן הפרעות נשימה בשינה שהוכחו, בין היתר, כגורם סיכון משמעותי למחלות קרדיולוגיות ושהטיפול בהן משפר את המצב הלבבי של המטופל. החברה מצפה לקבלת את אישור ה-FDA לפלטפורמת הדור הבא שלה, ה-WatchPAT300, המיישמת טכנולוגיה חדשה המאפשרת העברת נתונים מהירה יותר, הפחתת עלויות ייצור ותשתית ליכולות עתידיות. בנוסף, איתמר מדיקל השיקה הרבעון את מערכת ה-SleePath, מערכת אינטגרטיבית מבוססת ענן לניהול ומעקב של דום נשימה בשינה לחולים קרדיולוגים וחולי פרפור פרוזדורים (AFib), כך שהרופאים הקרדיולוגים יוכלו לעקוב כעת אחר אבחון וטיפול בדום נשימה בשינה של המטופל בכל עת.

איתמר מדיקל זכתה במהלך הרבעון השני של השנה באמון בעלי המניות בחברה ומשקיעים נוספים מגופי ההשקעה המובילים בישראל כשהשלימה בהצלחה גיוס פרטי מקרן ויולה, מדטרוניק, ד"ר גיורא ירון, ילין לפידות, מיטב דש והפניקס וגייסה כ-20.8 מיליון ש"ח (כ-6 מיליון דולר) כנגד כ-7.7% מהון מניות החברה.

גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל, ציין כי "איתמר מדיקל ממשיכה להציג צמיחה דו ספרתית ולנצל את ההכרה הגוברת בקרב קרדיולוגים בארה"ב לצורך בביצוע בדיקות דום נשימה בשינה. תנאי השוק החדשים, לצד מעבר החברה למודל מכירה של בדיקות שאינו מצריך את בתי החולים בהשקעה הונית מראש מתגלה כמהלך העונה לצרכי השוק ולהבטחת הצמיחה של איתמר מדיקל. במטרה לענות על הביקוש הגובר לביצוע בדיקות ביתיות, החברה ביצעה השקעות בחדשנות והיצע המערכות וסל השירותים שאנו מציעים כיום בשוק האמריקאי מציב את איתמר מדיקל כמובילת שוק בתחומה. אנו מאמינים כי בשנים הקרובות ימשיך ויגדל נתח השוק של הבדיקות הביתיות לשינה בארה"ב, והוא אף עשוי לעקוף לראשונה את מספר הבדיקות המתבצעות במעבדות שינה."

"אנו מעריכים שהמגמות שתמכו בתוצאות הרבעון השני ימשיכו לבוא לידי ביטוי גם ברבעונים הבאים לאורך השנה. הצמיחה בהכנסות והצלחת תהליכי ההתייעלות שביצענו, כמו גם פירעון אגרות החוב, מחזקים מאוד את מצבה הפיננסי של החברה ומקרבים את איתמר מדיקל אל יעד האיזון התפעולי. התוצאות הכספיות שלנו לצד פוטנציאל השוק בארה"ב, יפן ואירופה נוסכים בנו אמון כי רישום החברה למסחר בארה"ב יאפשר לאיתמר מדיקל להציף ערך לבעלי מניותיה".

תרו תעשיות פרמצבטיקה פירסמה את התוצאות לרבעון הפיסקאלי הראשון לשנת 2018 ומדווחת על ירידה במכירות. שנת הכספים של תרו מסתיימת במרס ולכן, בניגוד לרוב החברות המדווחות בימים האחרונים, מדובר בתוצאות הרבעון הראשון של השנה הפיסקלית של תרו ולא השני.

המכירות הסתכמו ברבעון הראשון בכ-154.6 מיליון דולר לעומת כ-161 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017. בתרו מסבירים כי הירידה בשיעור של כ- 4.2% נבעה מתחרות מוגברת מתמשכת וסביבת המחירים הקשה, והיא נרשמה למרות גידול כולל של 11.1% בכמויות.

השורה התחתונה, הרווח הנקי של תרו הסתכם בכ-67.3 מיליון דולר לעומת כ-54.5 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017 והרווח למניה עמד על 1.71 דולר לעומת 1.35 דולר ברבעון המקביל בשנת 2017.

התוצאות מהוות אכזבה לאנליסטים אשר חזו לחברה הכנסות גבוהות בכ-14% ורווח למניה של 2.33 דולר.

התחרות הקשה השפיעה גם על הרווחיות הגולמית של תרו. הרווח הגולמי הסתכם בכ-100.1 מיליון דולר לעומת כ-116.6 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017. שיעור הרווח הגולמי ירד מ64.7% ל-72.2%.

הרווח הת]פעולי, מדווחת תרו, הסתכם בכ-63.2 מיליון דולר לעומת כ-77.7 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-02017ץ שיעור הרווח התפעולי עמד על 40.8% לעומת 48.1% ברבעון המקביל ב-2017.

תרו מדווחת כי המזומנים בקופתה, כולל פקדונות בנק לטווח קצר ולטווח ארוך וניירות ערך סחירים, גדלו ב-63.6 מיליון דולר ל-1.7 מיליארד דולר מסוף הרבעון הקודם. המזומנים משקפים את ההשפעה בסך 24.7 מיליון דולר של הרכישות מחדש של מניות על ידי החברה ברבעון הנוכחי.

מר עודאי בלדוטה, מנכ"ל תרו, אמרלאחר פרסום התוצאות הכספיות: "אנחנו ממשיכים להתמודד עם מגמה כוללת בשוק, במיוחד בארה"ב, שלא משתנה באופן דרמטי, ותלוי במוצר, ירידת המחירים ממשיכה להוות אתגר. אנחנו ממשיכים לשמור על  צנרת פיתוח ומשקיעים רק באותם מוצרים שיכולים להתקיים. מבחינת פיתוח עסקי, נמשיך להעריך הזדמנויות שיש בהן הגיון אסטרטגי ונמשיך לשמור על משמעת בגישה שלנו".

תרו קיבלה לאחרונה שני אישורים ממינהל המזון והתרופות של ארה"ב, ה-FDA'  עבור בקשות לתרופות חדשות במסלול מקוצר. לחברה יש עכשיו בסך הכל שלושים ושתיים בקשות ANDA שמחכות לאישור FDA, כולל חמישה אישורים זמניים.

ביטוח לנייד שלכם – האם כדאי וכמה עולה?

כשאתם רוכשים סלולארי חדש, אתם לרוב מבטחים אותו – אבל מה כולל הביטוח? וכמה זה עולה? והאם ניתן חסוך בהוצאה הזו? ובכן מסתבר שיש הרבה תלונות בנוגע לביטוחים האלו, הם לא תמיד תופסים – כשצריך אותם, מתחילות הבעיות – זה לא קשור לביטוח ועוד הסברים מהסוג הזה.

תלונות רבות מתקבלות בארגוני הצרכנות על ביטוחי מכשירי טלפון ניידים. לקוחות רבים מגלים שכאשר הם ניגשים לתחנת השירות כדי לממש את הביטוח, התיקון המתבקש איננו כלול בכיסוי הביטוחי, כך קורה שאנשים מוציאים סכומים מאד גדולים עבור הביטוח ומקווים שבעת  צרה הדבר יחסוך להם כסף, אלא שיוצא שהם משלמים גם על הביטוח, ולבסוף, כשקורה משהו לטלפון, הם נאלצים לשאת בעלות המלאה של התיקון.

מי שהביטוחים האלה כן טובים להן אלו חברות הסלולאר שמוכרות את שירותי התיקונים האלה האלו שמגדילים את ההכנסות שלהן.

על פי הנחיית הממונה על הביטוח, לחברות ההסלולאר אסור לקרוא לשירות הזה ביטוח אלא שירותי תיקונים מתמשכים.

אז מה כדאי בכל זאת לעשות – לבטח או לא לבטח?

כל מכשיר נמכר עם אחריות לשנה. אבל זה עדיין לא אומר הרבה – מה כוללת האחריות? כל חברה וההאחריות שלה. בידקו מה כוללת האחריות ומי מספק אותה. האם היבואן הרשמי? האם ספק שירות תיקונים אחר? בדרך כלל, מכשירים הנקנים מהיבואן הרישמי יקרים יותר, אבל האחריות טובה יותר ומלאה יותר  שכן על היבואן הרישמי לעמוד בסטנדרטים גבוהים של היצרן בכל הקשור לרמת השירות וזמינות החלפים.

מעבהר לכך, האם אתם בטוחים שאתם צריכים את ביטוח התיקונים? הסתמכו על נסיון העבר שלכם. כמה פעמים נזקקתם לשירותי תיקון לטלפונים שלכם? אם אתם מאלו ששומרים היטב על המכשירים, יכול להיות שבכלל לא כדאי לכם לשלם סכום נוסף. אם יש לכם ניסיון הפוך –  תקלות רבות ואתם לא יודעים לשמור על המכשיר, יכול להיות שביטוח כזה טוב לכם.

אם החלטתם לרכוש שירות תיקונים לטלפון, בידקו היטב מה הוא כולל. בדרך כלל הביטוחים לא כוללים אובדן או גניבה. בידקו אם הם כוללים קורוזיה ורטיבות, שברים במסך וכו'. בידקו מהו גובה ההשתתפות העצמית והאם יש מיגבלה על מספר התיקונים שניתן לעשות במשך תקופת הביטוח.

לאחרונה השיקה רמי לוי תקשורת שירות תיקונים חדש ללקוחות כל החברות ולכל הטלפונים. עלות הביטוח היא 300 שקל לשנתיים המחולקים ל-12 תשלומים של 25 שקל כל אחד המשולמים בשנה הראשונה. התיקונים מבוצעים על ידי חברת סלדון וההשתתפות העצמית לתיקון עומדת על 120-150 שקל לתיקון. רמי לוי מתחייבת לתקן את המכשיר בתוך יום אחד עד שלשה ימים במקרים מיוחדים בהם נקודת השירות לא יכולה לתקן את המכשיר ויש צורך לשלוח אותו למעבדה.

• עבור מכשירים מהשורה הראשונה (שחלקי החילוף שלהם יקרים יותר, כיום) כמו אייפון 5 וגלקסי 2-3 – ההשתתפות העצמית תעמוד על 150 ש"ח.

• עבור מכשירים מגרסאות "ישנות" דוגמאת – אייפון 4S-4, גלקסי 1 וכד' ההשתתפות העצמית תעמוד על 120 ש"ח.

במעמד רכישת הביטוח הלקוחות משלמים 300 ש"ח בחלוקה ל – 24 תשלומים (12.5 ש"ח). לקוחות שאינם מממשים אף תיקון במעבדה יכולים להפסיק את התשלום החודשי בכל עת, ללא כל התחייבות. לקוחות שידרשו לתיקון במעבדה ימשיכו בתוכנית הביטוח עד להשלמת שנתיים מלאות.

דוגמא להמחשה: לקוח משלם על תוכנית ביטוחית כבר שנה מלאה ונדרש לתיקון אחד בלבד – שבר במסך לאייפון 5. עלות התוכנית המצטברת עד לנקודה שבה ביצע את התיקון הינה 150 ש"ח  (12.5*12) עלות ההשתתפות העצמית עבור התיקון – 150 ש"ח. הלקוח ייאלץ להישאר בתוכנית עד להשלמת שנתיים מלאות ולכן גם אם לא ישתמש בשירותי המעבדה שנית – העלות המקסימלית לתיקון תהיה של – 450 ש"ח. מדובר בכשליש מהעלות הסטנדרטית להחלפת מסך מקורי לאייפון 5 במעבדות פרטיות (1200 ש"ח)

הכיסוי הבטוחי אינו מכסה מקרה של אבדן מכשיר.

גם חברות נוספות כמובן מספקים שירותי תיקון – אתם יכולים לבדוק מול מעבדות גדולות, מול חברות התקשורת הסלולארית ועוד.

אייפון החדש – כמה זה עולה? ואיפה לקנות?

האינפלציה בארה"ב מרימה ראש ומגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008 (המשבר הגדול בשווקים).

מדד המחירים לצרכן בארה"ב, לא כולל מחירי המזון והאנרגיה, עלה בחודש יולי בקצב השנתי הגבוה ביותר זה עשור = כך דיווח היום משרד הכלכלה האמריקני. העלייה במדד בשיעור של 0.2%, מביאה את המדד השנתי למספרים גבוהים במיוחד.  מאז יולי 2017 טיפס המדד ב-2.9%. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והדלק הנחשבים לתנודתיים, טיפס ב-0.2% לעומת החודש הקודם. לעומת יולי 2017 קפץ מדד הליבה ב-2.4%  (הזינוק השנתי החד ביותר מאז ספטמבר 2008).

האם זה סימן לדאגה – אחרי הכל, אינפלציה היא סוג של מס, מס זוחל. התייקרות מחיירם נופלת על הצרכנים, מקטינה צריכה, מקטינה צמיחה. אז מצד אחד, טראמפ מוריד מיסים, אבל אם האינפלציה עולה, אז  מדובר במס בדלת האחרוית.

נסיעה לחו"ל היא עניין לרוב יקר. נכון, יש את הגיחות הקצרות בטיסות מאוד זולות, ובתי מלון זולים ובכלל – חבילות מאוד אטרקטיביות, אבל טיולי משפחות שלרוב מתוכננים מראש עולים הרבה כסף – הטיסות יקרות (למרות שתכנון מוקדם מוזיל את העלות), בתי המלון יקרים, ובכלל – השהות עצמה עולה הרבה כסף. טיול משפחות לשבוע, זה כמה עשרות אלפי שקלים בודדים, ואם אתם מאריכים ואוהבים פינוקיפם זה גם יכול להגיע ל-40 אלף ויותר.

יש הוצאות שאפשר לחסוך בהן – לדוגמה, עלויות נסיעה. לא בכל מקום, לא בכל מצב. אבל מוניות בחו"ל זה כמעט בהגדרה יקר. יש אפשרויות תחבורה טובות בערים המרכזיות באירופה (וארה"ב) – רכבות, רכבת תחתית, אוטובוסים, הליכה ברגל, אופניים ועוד.

ואנקדוטה לעניין המוניות – שירותי המוניות היקרים בעולם הם…בשוויץ. בערים המרכזיות בשוויץ – ציריך וז'נבה, שירותי המוניות הם היקרים ביותר בעולם. שימו לב למספרים – בציריך עלות מונית היא 5.5 אירו לקילומטר נסיעה, בז'נבה  זה 3.6 אירו לקילומטר. בלונדון גם מאוד יקר – 3 אירו לקילומטר. אז במקומות האלו, לא לנסוע במונית (אלא אם אין ברירה).

כמה עולה מונית בארץ?

לאחר שאושרה בותמ"ל, הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב להחזיר את תוכנית הבניה להקמת אלפי דירות בכפר אז"ר, הממוקמת בשטחה המוניציפאלי של רמת-גן, לדיון מחודש, וזאת לאחר שבית המשפט מצא פגמים בהליכי התכנון של התוכנית.

את העתירה לבית המשפט, הגישה עיריית רמת גן והאגודה החקלאית השיתופית בכפר אז"ר. העותרים מתנגדים לבנייה הרבה המתוכננת במקום, שהוא בעל צביון כפרי, ולהליכי התכנון של התוכנית. עיקר הטענה של עיריית רמת גן היא כי הוקצו לה בתוכנית שטחי ציבור מעטים מדי.

התכנית אשר אושרה בותמ"ל, כוללת 1,965 דירות, מתוכן 393 דירות קטנות, ועוד כ-300 דירות המיועדות לטובת דיור מוגן. כמו כן יוקצו 30 אלף מ"ר למבני ציבור, 120 אלף מ"ר לתעסוקה, עשרת אלפים מ"ר למסחר ו-85 אלף מ"ר לשטחים פתוחים. על פי התוכנית חלק מהבניינים יהיו בגובה של 10 קומות וחלקם במגדלים בני 25-30 קומות.

שופט בית המשפט המחוזי, חגי ברנר, כתב בהחלטתו כי: "התוצאה היא שאין איפוא מנוס אלא להורות על ביטול החלטותיהן של המשיבות ועל החזרת הדיון בתכנית אל הוותמ"ל. הוותמ"ל תקיים דיון מחדש בתכנית ותשקול להורות על הכנת תכנית חדשה, או להורות על העברת התכנית כפי שהיא לוועדה המחוזית, קרי העברת הליכי התכנו למסלול הקונבנציונלי לפי חוק התכנו והבנייה".

מהותמ"ל נמסר: "מדובר בתוכנית חשובה בלב אזור הביקוש ובסמוך לציר הרכבת הקלה, המאפשרת היצע יחידות דיור כולל דירות קטנות ולהשכרה עבור הזוגות הצעירים. יש להבהיר כי בית המשפט החזיר את התוכנית המדוברת לתכנון בותמ"ל, ולא ביטל אותה. אנחנו לומדים את ההחלטה ונפעל בהתאם להחלטת בית המשפט”

דריו הפועלת בתחום הבריאות הדיגיטלית, והמציעה פתרונות ניהול מידע רפואי באמצעות  תקשורת ניידת, מדווחת על גידול בהכנסות הרבעון השני, אך ההפסדים עדיין גבוהים. החברה הישראלית הנסחרת בוול-סטריט, רשמה הכנסות שיא ברבעון – 2.06 מיליון דולר, גידול של 70% בהשוואה לרבעון השני של 2017, וגידול של 17% ביחס לרבעון קודם. מדובר על 14 רבעונים רצופים של צמיחה, ועדיין – מדובר במספרים קטנים.

הרווח הגולמי ברבעון השני של 2018 הסתכם בכ-522 אלף דולר. קצב שריפת המזומנים ברבעון עמד על 2 מיליון דולר, קיטון של 27% לעומת 2.77 מיליון דולר ברבעון ראשון 2018.

החברה מדווחת כי בכנס המדעי ה-78 של האגודה האמריקאית לסכרת (ADA) דווחו נתונים על יותר 17,000 משתמשים המבצעים ניטור באמצעות מערכת ניהול הסכרת הדיגיטלית של דריו הלת'.  המידע הציג ירידה במספר מדידות הסוכר הגבוהות ועליה במספר מדידות הסוכר בטווח הנורמלי, תוך הצגת שיפור עם עלייה במשך השימוש. הנתונים נאספו ממשתמשים המבצעים שימוש בטכנולוגיה של דריו הלת' באופן שגרתי במשך זמן ממושך. התוצאות האלו הינן הוכחה מהמציאות היומיומית והינן שונות מהותית וחזקות יותר מאשר תוצאות של מחקרים קלינים מבוקרים.

אירוע חשוב נוסף במהלך הרבעון – השקת גרסה מספר 4.0 של האפליקציה  של דריו.

הוקם צוות חזק בארה"ב אשר פועל בחזית של B2B ובחזית C2B.

ארז רפאל, מנכ"ל דריו אמר במקביל לפרסום התוצאות הכספיות – " אנו שמחים לדווח על תוצאות שיא ברבעון של 2.06 מיליון דולר ועל גידול עקבי בהכנסות זה הרבעון ה- 14 ברציפות. במקביל לעלייה בהכנסות, קצב שריפת המזומנים קטן. דריו הלת' הוכיחה כי טכנולוגיות הבריאות הדיגיטלית מציעה גישה חדשנית לשירותי הבריאות, המביאה לתוצאות מיטביות למטופל ויוצרת עסק מצליח. באמצעות התשתית הגלובלית שלנו, קבלת אישורים ב-7 מדינות המונות אוכלוסייה כוללת של 48 מיליון חולי סכרת, צוות מכירות חזק בארה"ב וגישה לשוק בלתי נדלה, אנחנו מתרחבים ומעניקים שירותים ליותר אנשים החיים עם מחלה כרונית ופרי כרונית. אנו צופים גידול  עקבי בהכנסות, בקצב שנתי שנע בין 60%-80%. אנו מאמינים שאחת הסיבות להצטרפות המניה למדד Russell Microcap ברבעון השני של 2018 הייתה הפעילות העסקית היעילה שלנו בתעשיית הבריאות הדיגיטלית רווית השינויים".

"תעשיית הבריאות הדיגיטלית ממשיכה להיות אטרקטיבית בשל יכולתה ליצור שינוי בשירותי הבריאות. עם השקעה של 16 מיליארד דולר בתעשיית הבריאות הדיגיטלית בשנה האחרונה על פי פרסום של Digital health network, השוק חווה עלייה במספר הפתרונות שהינם יותר דיגיטלים ויותר מוכווני משתמש. ככל שישנה עלייה במספר הפתרונות המותאמים ומוכווני מטופל וככל שהגורמים המממנים מתגמלים מטופלים המתנהלים באופן בריא יותר החוסך בעלויות הבריאות, אני מאמין שהחדירה לשוק של פתרנות הבריאות הדיגיטלית תגדל לכ-10% מאוכלוסיית חולי הסכרת ומחלות כרוניות אחרות. אנחנו גאים שדריו הלת' יוצרת השפעה בתעשייה באמצעות היותה מובילת שוק, מוכיחה שהצרכנים מעוניינים בפתרונות דיגיטלים מוכווני משתמש ושפתרנות אלו משפרים את חייהם", סיכם ארז רפאל.

סיכום תוצאות הרבעון השני לשנת 2018

ההכנסות ברבעון השני שהסתיים ב-30 ליוני 2018 הסתכמו ב-2.06 מיליון דולר, גידול של כ-70% בהשוואה להכנסות של כ-1.21 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד וכן גידול של כ-17% בהשוואה לרבעון הראשון של  2018.

ההכנסות לרבעון השני 2018 נבעו ממכירות ישירות ללקוחות בארה"ב, אוסטרליה וגרמניה ומכירת מוצרים למפיצים בבריטניה ואיטליה.

הרווח גולמי הסתכם ב-522 אלף דולר.ההפסד התפעולי הסתכם ב-5.7 מיליון דולר, עליה בהפסד תפעולי של כ-1.6 מיליון דולר בהשוואה להפסד תפעולי של כ-4.1 מיליון דולר ברבעון השני שהסתיים ב-30 ליוני 2017. העליה נובעת מגידול בהוצאות של 1.78 מיליון דולר ברבעון השני של 2018 בגין הקצאת מניות לעובדים ולחברי הדירקטוריון.

ההפסד הנקי גדל בכ-1.7 מיליון דולר לכ-5.8 מיליון דולר ברבעון השני של 2018,  בהשוואה לכ- 4.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

נכון ל-30 ביוני 2018 מזומנים ושוווי המזומנים הסתכמו בכ-5 מיליון דולר.

הזעזועים בפריגו נמשכים. אחרי שהשליטה בה עברה לפני למעלה לקרן סטארבורד, מדווחת החברה על תוצאות חלשות ותחזית מאכזבת לשנה כולה. עם זאת, יש נקודת אור – החברה החליטה לממש את חטיבת התרופות הגנריות שלה. מדובר במהלך שסטארבורד לחצה ליישם.

אובה רוהרוף, המנכ"ל החדש של פריגו הדגיש  שהמכירה תאפשר לפריגו להתמקד בפעילות העיקרית שלה: פיתוח, ייצור ושיווק של תרופות ללא מרשם ושל מוצרי צריכה רפואיים – בעיקר עבור המותגים הפרטיים של רשתות הפארם והקמעונות המובילות בארה"ב. פריגו שולטת בשוק הזה עם החזקה של 70% מנתח השוק האמריקאי. הפעילות הזו צומחת ונהנית משיעורי רווחיות סבירים וקבועים, בעוד הפעילות הגנרית בארה"ב סובלת מרידה משמעותית ברווחיות בשנה האחרונה.

הנהלת פריגו מעריכה שהפרדת הפעילות הגנרית תבוצע במחצית השנייה של 2019 באמצעות מכירה או מיזוג. הפעילות הגנרית קשורה ומבוססת על פעילות אגיס הישראלית לפני 13 שנה. הפעילות הגנרית הניבה ברבעון השני רווח תפעולי מתואם של 115 מיליון דולר ירידה של כ-20%  בהשוואה לרבעון המקביל ב-2017. החטיבה הציגה מכירות של 209 מיליון דולר – ירידה של 13% לעומת הרבעון המקביל, אך הנתונים האלו מעידים על רווחיות תפעולית גבוהה – השאלה אם מדובר ברווחיות אמיתית או רווחיות גבוה מדי שנובעת גם מהקצאת עלויות שונה בין שתי הפעילויות של החברה.

התחזית הקודמת של פריגו היתה לרווח מתואם של 5.45-5.05 דולרים למניה, רווח חשבונאי של 3.3-2.9 דולרים למניה ומכירות של 5.1-5.0 מיליארד דולר.

כמה באמת הרוויחה כיל ברבעון השני?

למרות שבדוח רווח והפסד, השורה התחתונה היא 100 מיליון דולר, החברה הפסידה קרוב ל-50 מיליון דולר; איך החשבונאות עוזרת לחברות להרחיק הוצאות מדוח רווח והפסד? ואיך זה קשור לשינויים בשער החליפין?   

התוצאות של כיל ברבעון השני היו טובות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – הרווח התפעולי עלה ל-172 מיליון דולר, על הכנסות של 1,371 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 144 מיליון דולר, על הכנסות של 1,322 מיליון דולר ברבעון המקביל. הרווח התפעולי המתואם (ללא אירועים חד פעמיים) הסתכם ב-188 מיליון דולר, לעומת 153 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

"הרבעון השני עמד בצפי הקונסנזוס במכירות והפתיע לטובה ברווחיות התפעולית המנוטרלת, בעיקר בשל תוצאות חזקות של מוצרים תעשייתיים לענפי הנפט והמזון" הסבירו בלאומי שוקי הון את התוצאות  וגם "מבחן השוק" לא מותיר כמעט ספק לגבי איכות התוצאות – מניית החברה עלתה ב-10% מאז הפרסום.

ובכל זאת,  אני רוצה לספר לכם שכיל לא באמת הרוויחה ברבעון השני. נכון, על פי דוח רווח והפסד החברה מרוויחה תפעולית וגם בשורה התחתונה יש רווח של 101 מיליון דולר, אבל מתחת לדוח רוח והפסד יש דוח על הרווח הכולל שבו יש הפסד. הדוח על הרווח הכולל נועד לכלול אירועים שהחשבונאות צבעה אותם ככאלו שיש להוציא אותם מדוח רווח והפסד עצמו. מדובר בהוצאות (והכנסות) שעל פי התקינה החשבונאית לא מתבטאים בתוצאות של דוח רווח והפסד, אלא בדוח על הרווח הכולל.

רווח שהופך להפסד

לדוגמה – הפרשי תרגום מטבע חוץ בגין פעילות חוץ. סעיף שמבטא הפסדים או רווחים כתוצאה מהחזקות בחברות מוחזקות. נניח שלכיל יש חברה שמדווחת באירו, והאירו ירד מול מטבע הדיווח של כיל (דולר אמריקאי), אז בדוחות של כיל יירשם הפסד כתוצאה מהירידה בשער המטבע.

הרעיון הוא שמנטרלים את הפרשי המט"ח מדוח רווח והפסד. באים ומספרים לנו שהפרשי המט"ח הם לא חלק מהעסק, הם לא בשליטת ההנהלה, הם תנודתיים ומבלבלים, ולכן מרחיקים אותם מהדוחות הכספיים. רגע, מה ההבדל בין הפרשי השער להוצאות המימון – אם כיל מחזיקה באירו והוא יורד לעומת הדולר היא רושמת הוצאות מימון בדוח רווח והפסד. אז למה שהיא משקיעה בחברה באירו והאירו יורד מבריחים את ההפסד?

וחוץ מזה, אז מה עם מדובר בהוצאות חריגות או תנודתיות ולא נשלטות. דוח רווח והפסד מלא בהוצאות לא קשורות, חד פעמיות, תנודתיות ואקסוגניות. בקיצור, עוד החלטה חשבונאית לא ממש מובנת, כנראה פוליטית שממש לא משפרת את הבנת הדוח אלא ההיפך.

כדי לדעת מה הרווח או ההפסד הכולל האחר (אחר – משמע לא בדוח רווח והפסד), צריך להמשיך לקרוא כמה שורות אחרי הדוח רווח והפסד. בדוח של כיל יש הפרשי תרגום מטבע חוץ בסך של 102 מיליון דולר – בהפסד! ובהמשך יש הפסדים בגלל סעיפים אחרים, כך שהחברה הפסידה בשורה התחתונה 48 מיליון דולר. כן, לא רווח של 101 אלא הפסד של 48 מיליון דולר.  ההון העצמי של כיל קטן במהלך הרבעון השני ב-48 מיליון דולר.

הדולר נתן; הדולר לקח

טוב, אז חלקכם השתכנע שהתוצאות הכספיות של כיל פחות טובות מאיך שזה נראה בתחילה, וחלקכם בטח אומר – נו באמת, האנליסטים אמרו שהדוח טוב, המניה טסה. מה הוא רוצה מאתנו?

הם צודקים – מה שמשנה זה לא הדוח עצמו אלא איך הוא נתפס בשוק, אבל מה שחשוב יותר מהכל הוא איך הדוחות ייראו בהמשך; וכאן אולי יש משמעות להבנה של מה מסתתר מאחורי השיפור של כיל בדוח רבעון שני ומנגד – מה גרם להפסד גדול בדוח הכולל.

הדוח של כיל הוא כאמור דוח דולרי (מטבע דיווח דולרי). בכל תקופת דיווח, החברה בעצם מתרגמת את התוצאות של הפעילות הגלובלית לדולר. סוכמים את התוצאות ומקבלים את המכירות הדולריות ואת הרווח הדולרי – הסכומים האלו מופיעים כמובן בדוח רווח והפסד.

ואז מתרגמים את הפעילויות בחו"ל ורושמים את התוצאה בדוח הכולל האחר. במקרים מסוימים מדובר בעצם על כלים שלובים – אם השינויים במט"ח גרמו לשיפור התוצאות בדוח רווח והפסד, הם עלולים לגרום להוצאה בדוח האחר. ואם כך – אז חשוב להבין שאין כאן באמת הפרדה אמיתית. אותו גרום – שינוי במט"ח תורם לדוח רווח והפסד ומזיק בהפרשי התרגום, וזה יכול להיות הפוך – השינויים במט"ח מזיקים לדוח רווח והפסד אבל פועלים באופן הפוך ברווח הכולל האחר.

זה מורכב, ולא חד-חד ערכי, ואין כאן מסקנה חותכת בעיקר בגלל שמדובר בפעילות גלובלית ענפה. אבל הנה הדגמה שאולי תעזור. נניח שכיל בארץ (ובארץ יש כמובן חלק מאוד גדול של הפעילות היצרנית בקבוצה) מוכרת סחורה החוצה בדולרים – בהיקף של 1 מיליון דולר.

אז כשהמכירה הזו היתה לפני שנה היא ייצרה רווח תפעולי מסוים – נניח של 200 אלף דולר. ברבעון השני השנה המכירה הזו תניב רווח אחר – ההוצאות בגין המכירה נקובות בשקלים, ונניח שהם לא השתנו, אבל מה שהשתנה זה שער החליפין, ולכן במטבע הדיווח – הדולר, יש שינוי. זה ממש לא מדויק, נניח שהדולר עלה בתקופה ב-3%  (לרוב אגב, הדולר דווקא ירד לעומת השקל). העלייה הזו משמעה, שהעלות בשקלים בתרגום לדולרים, ירדה, ובהתאמה הרווח גדל. יצואנים מרוויחים יותר כאשר הדולר עולה.

עד כאן נהדר, אלא שבמבט של חברה גלובלית (ואני מסתכל מלמעלה, זה לא מה שנעשה בכיל, אבל המוטו דומה) עליית הדולר, משמעה גם תרגום של הפעילות ישראלית, בערך נמוך יותר בהפסד לעומת המצב הקודם. כשהדולר עולה אז ערך הנכסים המקומיים במטבע הדולרי יורד.

כלומר, קיבלנו בדוגמה מאוד מופשטת, איך שינוי בשער הדולר לעומת השקל משפיע על הדוח רווח והפסד, ובאותה נשימה משפע הפוך על הרווח הכולל האחר. עכשיו תדמיינו חברה גלובלית שעובדת עם עשרות מטבעות, ותבינו איזו השפעה ענקית יש לשינויים במטבעות על הדוחות שלה. ברגע שזה המצב, ברור שבמקביל תהיה גם השפעה של הפרשי תרגום (תרגום הפעילויות המוחזקות), אבל זה מגיע מאותו מקום – ואין סיבה לנתק את הסעיפים האלו. הפרשי התרגום צריכים לעלות למעלה לדוח רווח והפסד.

כיל בתוצאות טובות ברבעון השני

לאומי שוקי הון על כיל

כמידי שנה יעביר הביטוח הלאומי סיוע בהוצאות הלימודים למשפחות חד הוריות (משפחות שבראשן עומד "הורה עצמאי" כהגדרת הביטוח הלאומי). המענק משולם גם למשפחות ברוכות ילדים (עם ארבעה ילדים ויותר), המקבלות קצבת נכות כללית, מזונות, אזרח ותיק או קצבת שאירים. המענק מועבר ללא מבחני הכנסה ומקבלים אותו עניים ועשירים כאחד.

בישראל מעל ל-250 אלף ילדים החיים במשפחות חד הוריות ועוד עשרות אלפים החיים במשפחות המקבלות קצבה מביטוח לאומי, כך שמדובר בהוצאה חד פעמית של מאות מיליוני שקלים מקופת הביטוח הלאומי.

המענק יועבר מחר, ה-10.10.18 עבור ילדים שנולדו בין התאריכים 1.1.2001 ועד ליום 31.12.12. זאת אומרת, ילדים שהם בני חמש וחצי (עולים לכתה א') ועד לגיל 17 וחצי, העולים לכתה י"ב.

חלק גדול מההורים יקבלו את המענק באופן אוטומטי. על אלו נמנים כאמור ההורים העצמאיים (גרוש/ה, אלמן/ה), אלא אם כן זו הפעם הראשונה שבה הם מקבלים את המענק ואז הם צריכים להגיש תביעה לביטוח הלאומי. כמו כן יקבלו את המענק באופן אוטומטי מי שמקבל קיצבה להבטחת הכנסה בנפרד מבן הזוג, משפחות עם 4 ילדים ויותר שבהן אחד מההורים מקבל קצבת הבטחת הכנסה, מזונות, נכות, אזרח ותיק או שאירים, מי שבאחזקתו ילד שעלה לארץ ללא הוריו, מי שבאחזקתו ילד שהתייתם משני הוריו או מי שבאחזקתו ילד הזכאי לגמלה מיוחדת או ילד יתום.

ישנם הורים אשר על מנת לקבל את הקיצבה צריכים להגיש תביעה. על אלו נמנים הורים בהליכי גירושין החיים בנפרד ובתנאים מסויימים, נשים עגונות, נשים השוהות במקלט לנשים מוכות ועולים חדשים הנמצאים בארץ יותר משנה ופחות משנתיים, ובן הזוג שלהם לא עלה לארץ ואינו מתגורר בה.

לאומי קארד היא חברת האשראי השניה המפרסמת את דו"חותיה לרבעון השני היום. החברה מדווחת כי ברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-326 מיליון שקל לעומת כ-295 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, עלייה של כ-10%. הרווח הנקי, מדווחת לאומי קארד, הסתכם בכ- 52 מיליון שקל.

לפני מספר ימים רכשה קרן ההשקעות ורבורג פינקוס את השליטה בחברת כרטיסי האשראי לאומי קארד בתמורה ל-2.5 מיליאר שקל במסגרת יישום חוק שטורם להגברת התחרות במערכת הבנקאית.

לאומי קארד מחזיקה בכ-25% משוק כרטיסי האשראי, והיא שחקנית בולטת בתחום האשראי החוץ בנקאי. למעשה, היא הגדולה ביותר מבין חברות כרטיסי האשראי בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות.

לאומי מדווחת על כי ההכנסות ברבעון מעסקאות בכרטיסי אשראי הסתכמו בכ-251 מליון שקל לעומת 244 מליון שקל ברבעון המקביל של 2017.

ההכנסות מריבית הסתכמו בכ-76 מיליון שקל לעומת 53 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

מלאומי קארד נמסר כי כמות הכרטיסים קטנה ברבעון השני בכ-5%, לעומת סוף 2017. את הירידה מסבירים בלאומי קארד בחבירתה של שופרסל למתחרה כאל. בנטרול אובדן הכרטיסים של חברי מועדון שופרסל, מוסרים מלאומי קארד, עלתה כמות הכרטיסים החוץ בנקאיים בכ-26% בהשוואה משנה לשנה.

רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד אמר לאחר פרסום הדו"חות: "אנחנו מסכמים את המחצית הראשונה של 2018 עם תוצאות טובות והמשך צמיחה בפעילות החברה, זאת בהתאם לאסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו לביסוס איתנות החברה, על רקע סביבה עסקית ורגולטורית מאתגרת ומשתנה. הבחירה של קרן ורבורג פינקוס בלאומי קארד מעידה על הפוטנציאל העסקי של החברה, מיצובה התחרותי בשוק והתשתית הטכנולוגית החזקה שלה. אני בטוח שהחיבור עם גוף בינלאומי עתיר ניסיון בתחום הפיננסים והתשלומים יאפשר לנו להוציא לפועל פרויקטים חדשניים ומשמעותיים בשנים הקרובות לטובת ציבור לקוחותינו, ויוביל את לאומי קארד לכבוש פסגות חדשות".

לאומי קארד נמכרת – ורבורד פינקוס הרוכשת קיבלה אותה במחיר מציאה; צפויה להרוויח עשרות אחוזים בשנה