אנחנו לא אוהבים בנקים – הבנקים גובים מאיתנו עמלות גבוהות  וריביות מנופחות. הבנקים לכאורה נמצאים בשוק תחרותי, אבל הדוחות שלהם מלמדים שהשוק לא באמת תחרותי, והם – הבנקים…צוחקים כל הדרך אל…הבנק.

המצב של הבנקים מעולם לא היה טוב יותר – הדוחות ברבעון השני מלמדים שהרווחים בשיא. בהתאמה גם מחירי המניות בשיא, והשיאים האלו על חשבוננו… הרווחים של הבנקים, וחשוב להבין את זה, הם ההפסדים שלנו.

אבל רגע, איפה הפיקוח על הבנקים? איפה המבוגר האחראי שיגיד להם – סטופ. הפיקוח על הבנקים עושה קולות שהוא נאבק על העמלות שלנו ופותח את השוק לתחרות. בפועל, לא קורה הרבה.

הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בן טובת הצרכנים ליציבות של הבנקים. אבל, במשך שנים, לא באמת סופרים את הציבור ודואגים בעיקר ליציבות של הבנקים. כך גם המפקחת הוכחית ד"ר חדוה בר. חבל.

ואיך דואגים לזה? לא מכניסים תחרות אמיתית וגם לא פוגעים משמעותית בעמלות. כן, נשמע מוזר, אבל המסקנה שלי (ולא רק שלי) שהמשימה העיקרית של הפיקוח על הבנקים היא לדאוג לרווחים של הבנקים.

אומרים לנו שהיציבות של הבנקים חשובה כי אם בנק יתמוטט, אז אוי ואבוי לנו. אלא שיש מרחק גדול בין המצב הנוכחי בו בנקים מייצרים תשואה של 10% על ההון (הלוואי על כולנו), לבין התמוטטות. אפשר להרוויח פחות ולהישאר בחיים.

פוינטר ( PNTR), ספקית של שירותי טלמטיקה ופתרונות לניהול ציי רכב,  דיווחה על הכנסות בסך 19.7 מיליון דולר, ברבעון השני – בדומה לרבעון מקביל ב-2017.  הרווח התפעולי הסתכם ב-2.8 מיליון דולר (14% מההכנסות),  בדומה לרבעון המקביל אשתקד.

גם הרווח הנקי נותר בדומה לרבעון מקביל – 1.9 מיליון דולר.

הנהלת החברה מדווחת כי מספר המנויים הגיע לכ-271,000, גידול של 13% ב-12 החודשים האחרונים.

"תוצאות הרבעון השני היו טובות עבור פוינטר", אמר דוד מחלב, מנכ"ל פוינטר  – " על אף סביבת מטבעות מאתגרת, הצלחנו להציג שיעור רווחיות דו-ספרתי, שימרנו את ביצועי הרווחיות וגדלנו במונחי מטבע מקומי. במהלך הרבעון המשכנו לפתח את יכולותינו בתחום התנהגות נהג, ואנו משקיעים במערכת הלמידה האלגוריתמית שלנו. אנו בונים פלטפורמה אשר תרתום את התנהגות הנהג למתן שירותים ומוצרים יעילים וחסכוניים יותר ללקוחותינו. אנו מזהים בשווקים שלנו יותר ויותר הזדמנויות, בייחוד ביבשת אמריקה, ואנו בעמדה מצוינת לניצול הזדמנויות אלו".

דגשים לרבעון השני של שנת 2018 בהשוואה לרבעון השני של שנת 2017:

ההכנסות משירותים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-13.1 מיליון דולר, גידול של 2% בהשוואה להכנסות של 12.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בהכנסות משירותים נבע בעיקר מהגידול בבסיס המנויים. במונחי מטבע מקומי צמחו ההכנסות ב-8%.

ההכנסות ממוצרים ברבעון השני של שנת 2018 הסתכמו ב-6.6 מיליון דולר, קיטון בהשוואה להכנסות של 7.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

שער החליפין השפיע השפעה שלילית על כלל הכנסות הרבעון השני של 2018 בהיקף של כ-1 מיליון דולר; השפעת שער החליפין על הרווח התפעולי הייתה בהיקף של כ-0.1 מיליון דולר.

פוינטר  פועלת בשוק ניהול המשאבים הניידים (MRM) עם מיקוד  בתחום הרכב המקושר (Connected Car). הפלטפורמה של פוינטר, המבוססת ענן ופועלת על בסיס תוכנה כשירות (SAAS), אוגרת מידע בזמן אמת ונתונים מהמשאבים הניידים של ארגונים – מהנהגים, הדרכים, תחומי העניין, רשת הלוגיסטיקה, הרכבים, נגררים, מכולות ומטענים.

מגל מערכות בטחון (MAGS) שבשליטת פימי, פרסמה תוצאות כספיות טובות לרבעון השני של השנה.  החברה רשמה גידול משמעותי בהכנסות  שהסתכמו בכ-25.3 מיליון דולר, צמיחה של 91% ביחס לאשתקד ו-47% ביחס לרבעון הקודם.

בשיחת וועידה שנערכה לאחר פרסום התוצאות אמר מנכ"ל החברה, ירון דרור,  כי עדיין מוקדם מדי להתחייב למספרים אבל בהחלט יכול לאמר ששנת 2018 תהיה חזקה יותר מ-2017. בהתייחסו למזומנים שנמצאים בקופתה אמר דרור כי החברה מתכוונת לנצל אותם לרכישות נוספות של טכנולוגיות וחברות אשר יסייעו לצמיחתה של מגל.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2.1 מיליון דולר בהשוואה להפסד של 1.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2017.

הרווח הנקי הסתכם ב-1.7 מיליון דולר בהשוואה להפסד נקי של 3.3 מיליון דולר ברבעון השני של 2017. ה-EBITDA הסתכם ב-2.6 מיליון דולר, 10.2% מההכנסות.

נכון ל-30 ביוני 2018, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 45.4 מיליון דולר או 1.97 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2017. הקיטון במזומן נובע בעיקר מהשקעה בהון חוזר לצורך פעולות התנעה של פרויקטים חדשים.

כמו כן, זהו הרבעון הראשון במסגרתו כוללת מגל בדוחותיה את תוצאותיה הכספיות המלאות של החברה הבת (55%) ECS BAZ אותה רכשה לאחרונה.

התרומה המרכזית של ECS  הינה דרך קשרי לקוחות והטכנולוגיה, ברמת ההשפעה על הדוחות הכספיים ההשפעה אינה מהותית

השאלה הגדולה ביחס לתוצאות הרבעון היא – האם השיפר הדרמטי  בהכנסות יימשך גם בעתיד או שמדובר על רבעון חריג? מהחברה נמסר כי בגלל המרכיב הפרוייקטלי בתמהיל ההכנסות של החברה, ההסתכלות היא בטווחי זמן ארוכים מרבעון בודד. תוצאות הרבעון הנוכחי מראים שיפור משמעותי אל מול הרבעון המקביל בשנה שעברה, שהיה חלש בעיקר בשל ההאטה בשוק הצפון אמריקני. חשוב להדגיש כי הרבעון השני הוא השלישי ברצף שהחברה מציגה שיפור אל מול התקופה המקבילה ועל כן ניתן לדבר על מגמת שיפור בתוצאות העסקיות.

נתון קריטי במגל הוא צבר ההזמנות שלה ומהחברה נמסר כי  צבר הזמנות שלה ברמה גבוהה ביחס לרמות הצבר שהיו בשנים האחרונות.

עוד מוסרים במגל כי תמהיל ההכנסות של מגל מצביע על כך שהחברה אינה רק חברת hardware – מגזר הוידיאו והסייבר הינו מגזר מבוסס פיתוח ושיווק רישיונות תוכנה ואנליטיקה למערכי הוידיאו. כמו כן, מגזר המוצר – PIDS – מבוסס על טכנולוגיות של סנסורים חכמים, שהופכים את הברזלים מתוחכמים ובעלי יכולת מתן מענה. ההשקעה של החברה במו"פ באופן אבסולוטי וביחס למחזור הינה בסדרי גודל של חברות טכנולוגיה עילית. כמו כן, החברה מתכוונת לנצל את עודף המוזמנים שיש בידיה לצורך רכישות בעלות מאפיינים טכנולוגיים.  

בהתייחסו לתוצאות, אמר דרור שרון, מנכ"ל במגל: "הרבעון הנוכחי מצוין מבחינת מגל בכל ההיבטים, עם צמיחה אורגנית חזקה בהכנסות ושיפור בכל מדדי הרווחיות ביחס לאשתקד. ההכנסות שלנו גדלו בזכות צבר ההזמנות המשמעותי שבנינו, אשר ממשיך לשמור על איתנות. מגל ממוצבת היטב להצלחה בשנת 2018

"התרשמתי מאוד ממה שראיתי מאז שהצטרפתי למגל בחודש יוני. מגל היא חברה עם מהנדסים ועובדים מצוינים, וטכנולוגיה מובילת שוק. אני מזהה בחברה פוטנציאל משמעותי לצמיחה, מאחר והטכנולוגיה והפתרונות שלנו ממשיכים לתת מענה לצורך הגובר בשווקי האבטחה וה-HLS. אני מתרגש ומצפה לפעול להצמחת החברה במהלך הרבעונים והשנים הבאות."

"פרטנר פרסמה תוצאות חלשות לרבעון, אך בהתאם לצפי שלנו". כך כותב היום גיל דטנר, אנליסט תקשורת וקמעונאות בלאומי שוקי הון, בעקבות תוצאות הרבעון השני. דטנר טוען כי בדו"ח מספר נקודות חיוביות אשר יתמכו במניה בעתיד  למרות הירידה של 32% ב-EBITDA .

בשורה התחתונה, כותבים כלכלני לאומי, תוצאות הרבעון מראים כי פרטנר מתמודדת לא רע עם האתגרים של שוק התקשורת. להערכתם היא הצליחה לגייס כמות מכובדת של מנויי טלוויזיה, וגם מגדילה את מנויי הפוסט פייד בסלולר, וזאת תוך שמירה על רמת ההוצאות וחוב נמוך.  

בתחום הסלולאר, מספר המנויים ירד ב-32 אלף, ירידה משמעותית גדולה יותר בהשוואה לרבעונים הקודמים, מה שניתן להסביר על ידי כניסת אקספון לשוק באפריל. עם זאת, מספר מנויי הפוסט פייד המשיך לעלות, וגדל ב 9  אלף.

ה-ARPU ירד בשקל אחד בהשוואה לרבעון הקודם, אם כי החברה מדווחת כי הירידה נבעה מהפרשה חד פעמית. ה-ARPU המתואם עמד על 59 שקל, עלייה של שקל מול הרבעון הקודם. ההכנסות משירותי סלולר בנטרול הפרשה זו ירדו 6% בהשוואה לרבעון המקביל, כאשר ברבעון הראשון הם ירדו ב-4.7%. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה סבירה בהתחשב בכניסת אקספון לשוק.

במגזר התקשורת הנייחת הציגה החברה גידול של 9% בהשוואה לרבעון המקביל, וזאת בשל הגידול במנויי טלוויזיה. החברה דיווחה על 83 אלף מנויי טלוויזיה בסוף הרבעון. היא גם מדווחת על מעל 100 אלף מנויים נכון להיום, כאשר מדובר בגידול בקצב הגיוס. כמו כן, פרטנר מדווחת כי היא הגיעה למעל 170 אלף בתי אב עם התשתית הקווית שלה, אך לא מספקת נתונים על מספר המנויים.

הכנסות ציוד סך הכל עמדו על 177 מיליון שקל, גידול בהשוואה למכירות של 159 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך ירידה בהשוואה לשני הרבעונים האחרונים. לדעת כלכלני לאומי מדובר בתוצאה חלשה. שיעור הרווח הגולמי ממכירות הציוד עמד על 20.9%, בדומה לרמה שהחברה הציגה בשני הרבעונים הקודמים.

לטענת דטנר, גם בצד ההוצאות יש בדו"ח של פרטנר הפתעות טובות. למרות ההוצאות הכבדות שכרוכות בשירות הטלוויזיה (כוח אדם, תוכן, תמסורת, שיווק, ותשלום לנטפליקס), הוצאות המזומן (בנטרול סכום חד פעמי של 8 מיליון שקל) עמדו על 484 מיליון שקל, גידול של 2.5% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל, וירידה של 14 מיליון שקל בהשוואה לרבעון הקודם.

ההשקעות היו יחסית נמוכות ברבעון, ועמדו על 98 מיליון שקל, עלייה של 20 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל, אך עדיין מרשים בהתחשב בהשקעות הכרוכות בפרויקט הסיבים של החברה.

חברת רפק סיימה את הרבעון השני של 2018 ברווח נקי של כ-15.5 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של כ-10.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול ברווח נובע מהכנסות מימון נטו בסך של כ-15.7 מיליון שקל שרשמה החברה ברבעון השני של 2018, לעומת הוצאות מימון בהיקף של כ-12 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות המימון נבעו משינויים בשווי הוגן של נגזרים, שרכשה החברה לצורך הגנה על השקעותיה בפרוייקטי תחנות הכוח.

רפק מדווחת כי הכנסותיה ברבעון הראשון עמדו על כ-87.1 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-41.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול במכירות נזקף לטובת העובדה שהחל מהרבעון הראשון של שנת 2018 מאחדת רפק בדו"חותיה הכספיים את חברת אלמור, שמניותיה הונפקו בבורסה בתל-אביב, וזאת בעקבות הפיכתה לבעלת שליטה בה.

ההכנסות בתחום תשתיות החשמל, הכוללות את הכנסות קבוצת אלמור, הסתכמו ברבעון השני בכ-52 מיליון שקל, לעומת כ-51.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות בתחום הסחר, הכוללות את חברת ג'נרל מהנדסים ודטה טק, הסתכמו ברבעון השני בכ-31.7 מיליון שקל, לעומת כ-39.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הקיטון בהכנסות נובע בחלקו מהפסקת פעילות חברת  TNN וקיטון בהכנסות דטה טק.

ההכנסות בתחום הייצוג והייעוץ ברבעון השני עלו בכ-43% והסתכמו בכ-3.2 מיליון שקל, לעומת כ-2.2 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017. הגידול בהכנסות נובע מגידול במכירות בשקלים וגידול בעמלות שהתקבלו.

באשר לתחום ייצור החשמל, הכולל את חברת רפק אנרגיה וכן את חברות הפרויקט המחזיקות בתחנות הכוח, יצוין כי ההכנסות והרווח התפעולי של תחנות הכוח טרם מוצגים במגזר זה, מאחר והחברה נמצאת בשלב ההקמה של תחנות הכוח, שמסווגות בדוחות הכספיים כרכוש קבוע עד לשלב ההפעלה.

הרווח הגולמי של רפק ברבעון השני של 2018 עלה בכ-104% לכ-17 מיליון שקל, לעומת  כ-8.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

הרווח התפעולי ברבעון השני של 2018 טיפס לכ-2.47 מיליון שקל, לעומת כ-0.6 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.  

רפק תקשורת ותשתיות, שבניהולו של רוני אורן, הינה חברת אחזקות אשר פועלת באמצעות מספר חברות בנות בעיקר בתחום התשתיות. בנוסף עוסקת החברה בייעוץ וייצוג כסוכנת וכמפיצה בתחום הביטחוני. בתקופה האחרונה, נמסר מהחברה, היא מתמקדת בתחום של תחנות כוח לייצור חשמל.

המימון נבעו משינויים בשווי הוגן של נגזרים, שרכשה החברה לצורך הגנה על השקעותיה בפרוייקטי תחנות הכוח.

אייסקיור מדיקל מדווחת על מכירות בסך של כ-1.76 מיליון שקל במחצית הראשונה לעומת כ-1.6 מליון שקל במחצית הראשונה של 2017.

מהדו"ח עולה כי במכירת המערכות נרשמה ירדה.  החברה מכרה מערכות בסך של כ-0.67 מיליון שקל לעומת כ-0.8 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2017. מנגד, במכירות המחטים חלה עליה והן הסתכמו בכמליון שקל לעומת כ-0.64 מליון שקל במחצית הראשונה של 2017מאייסקיור נמסר כי צבר ההזמנות של החברה עומד על 600 אלף שקל.

אייסקיור מדיקל פיתחה טכנולוגיה לטיפול בגידולים שפירים וסרטניים בשד ובאיברים אחרים באמצעות הקפאת הגידול בטיפול בצורה זעיר פולשנית פרסמה את התוצאות הכספיות.

אייל שמיר, מנכ"ל אייסקיור מדיקל אמר לאחר פרסום הדו"ח: "אנו סוגרים מחצית ראשונה מוצלחת של 2018, תוך עליה בהכנסות ובניית צבר הזמנות. אנו מציינים אבן דרך חשובה גם בישראל וצפויים להתחיל בטיפולים מסחריים בגידולים בשד ובכליות. אנו מקדמים מאמצים שיווקיים ורגולטורים מתוך מטרה לשמר את מגמת הצמיחה שלנו, תוך יצירת ערך לבעלי המניות של אייסקיור".

במקביל לפרסום הדוחות הכספיים, החברה פרסמה כי היא צפויה להתחיל בפעילות מסחרית בישראל, במסגרת טיפולים בגידולים שפירים בשד וגידולים סרטניים בכליות, באמצעות מערכת ProSense שפיתחה, בביה"ח הפרטי 'אלישע' שבחיפה. ההפצה המסחרית בישראל תבוצע על ידי חברת 'דיוק מדיקל סולושנס'.

הטיפולים בשד יבוצעו על ידי ד"ר רפי קליין – כירורג שד ראשי בביה"ח אלישע ובבי"ח רמב"ם, במרפאתו שבביה"ח אלישע, עבור מטופלות עם גידולים שפירים מסוג פיברואדנומה בקוטר של עד 5 ס"מ, כחלופה לניתוח. בהמשך, בכוונת ביה"ח לבצע טיפולים גם במטופלות עם גידולים סרטניים בשד. הטיפולים בכליות יבוצעו על ידי פרופ' עופר נתיב – מנהל מחלקת אורולוגיה בביה"ח בני ציון ובביה"ח אלישע, ועל ידי ד"ר רוברט שכנר – רדיולוג התערבותי ראשי בביה"ח בני ציון ובביה"ח אלישע.

הטיפול ב-ProSense מבוסס על מערכת המזרימה חנקן נוזלי במעגל סגור, ומקפיאה באמצעות מחט ייחודית שפיתחה אייסקיור, גידולים ממאירים ושפירים, תוך שמירה על הרקמות הבריאות בסביבת הגידול וחיסול הגידול כולו. הטיפול בגידולים בשד מבוצע בגישה זעיר-פולשנית, המאפשרת התאוששות מהירה וללא צלקות. הוא נמשך כ-20 עד 40 דקות בקליניקה רפואית, ללא ניתוח, אשפוז או תפרים וללא שינוי בצורתו או נפחו של השד, כך שלאחר הטיפול חוזרת האישה במהירות לפעילות יומיומית, והמעקב אחר הנגע דומה למעקב לאחר הסרה ניתוחית.

ההתחממות הגלובאלית מסייעת לתדיראן. העליה במספר המזגנים שנמכרו הביאו לגידול של כ-27 מיליון שקל במכירות של תדיראן הולדינגס שהסתכמו בכ-234.5 מיליון שקל לעומת כ-207.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, עליה של 12.9%.

הוצאות אחרות של 6.7 מיליון שקל ברבעון השני שנבעו מרישום הפחתה לירידת ערך בגין השקעה של הקבוצה בחברת עין ורד ב-2014 הביאו לירידה ברווח שהסתכם ברבעון השני בכ- 15.5 מיליון שקל, לעומת רווח של 24.4 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 שבו נרשמו הכנסות אחרות של 3.2 מיליון שקל שנבעו מרווח כתוצאה מעלייה לשליטה בחברת תדיראן אסקו-טק. בנטרול גורמים חד פעמיים הרווח הנקי של הקבוצה עלה ב-4.4%.

ה-EBITDA הסתכם בכ-29.5 מיליון שקל לעומת כ-29.9 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, קיטון של 1.1%. שיעור ה- EBITDA ברבעון השני של שנת 2018 עמד על כ- 12.6% בהשוואה ל- 14.4% ברבעון השני של שנת 2017. הקיטון ב- EBITDA נבע מהכנסה חד פעמית בגין עליה לשליטה באסקו-טק ברבעון המקביל. בנטרול הכנסה זו עלה ה- EBITDA ברבעון השני ב-10.7%.

תדיראן הולדינגס הודיעה כי תחלק דיבידנד של 11 מיליון שקל. במהלך הרבעון הראשון חילקה החברה דיבידנד בסך 20 מיליון שקל.

משה ממרוד, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה אמר לאחר פירסום הדו"חות כי: " אנו ממשיכים לממש את אסטרטגיית הקבוצה לפעול בכל הסגמנטים של מיזוג האוויר, תוך מתן מענה אופטימלי לצרכי לקוחותינו.

החל מתחילת השנה, אנו מפתחים את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה, מתוך מטרה לייצר מקור רווח נוסף, על רקע מזג האוויר החם השורר בעולם, ובין היתר, במדינות שעד לפני שנים אחדות נחשבו למדינות בעלות מזג אויר נוח. אנו מאמינים כי הביקוש המאמיר למיזוג אויר בעולם, בשילוב עם היכולות הגבוהות בתחומי ייצור, הנדסה ופיתוח של הקבוצה, פותח בפנינו הזדמנות מצוינת בשוק הבינלאומי.

לאור האיתנות הפיננסית ויכולת ייצור המזומנים של הקבוצה אנו ממשיכים לבחון הזדמנויות לצמיחה מתוך מטרה להמשיך וליצור ערך מתמשך עבור בעלי המניות של הקבוצה".

תדיראן הולדינגס פועלת בתחום היבוא, ייצור, שיווק, הפצה, ומכירה של מזגני אוויר ומערכות מיזוג אוויר לשוק הביתי, המסחרי והתעשייתי, בעיקר תחת המותגים Tadiran, Amcor ו- Toshiba, וכן במתן שירותי אחריות ותחזוקה למוצרים אלו. כמו כן, עוסקת הקבוצה בפתרונות בתחום ההתייעלות האנרגטית. בנוסף, לחברה פעילות בתחום יבוא ושיווק מוצרי חשמל 'לבנים' ו- 'קטנים' תחת מותגים בבעלותה כגון Tadiran, Amcor ו- Crystal.

קנאביקס, חברה ישראלית המתמחה בהתאמה אישית וטיוב טיפולים בקנאביס רפואי עבור חולי סרטן, ושמניותיה נסחרות בבורסת ה-OTC חתמה על הסכם שיתוף פעולה 'ארול גרו טק'  (Eroll Grow Tech), גם היא חברה ישראלית, שפיתחה מערכת טכנולוגית אוטומטית ראשונה מסוגה בעולם לגידול קנאביס, ומחזיקה ברישיון מו"פ לתחום הקנאביס ממשרד הבריאות.

קנאבקיס הוקמה ב-2012 על-ידי מדענים ישראלים מתחומי הסרטן והביולוגיה  המולקולרית. המייסדים המשותפים ד"ר אייל בלן, המדען הראשי, ואיתמר בורוכוב, המנכ"ל. ב-2014 מוזגה קנאביקס לתוך שלד בורסאי אמריקאי. החברה נסחרת בשווי שוק של כ-90 דולר ובשער של 74 סנט למניה. בשנת 2016 עוד ניתן היה לקנות את המניה ב-5 סנט. באוקטובר אותה השנה, כשההתעניינות בתחום גברה רשמה המניה זינוק חד ושערה אף עמד מאז על 4 דולר למניה בפברואר 2017.

מקנאביקס נמסר כי שתי החברות יפעלו לפיתוח מערכת טכנולוגית ביתית אוטומטית ראשונה מסוגה בעולם, לגידול עצמי ביתי ומבוקר של קנאביס באיכות רפואית. זאת, על ידי יצירת תנאי מעבדה לגידול הצמח, ללא צורך בידע חקלאי מצד המטופל, ללא כימיקלים וללא מגע יד אדם לאורך כל תהליך הייצור – החל משלב הגידול ועד ייבוש הצמח לשם קבלת המוצר הסופי לשימוש אישי. המערכת תנוהל ותבוקר על ידי אלגוריתם אינטליגנציה מלאכותית (AI), ותנוטר על ידי אפליקציית סמארטפון, באמצעות טכנולוגיה המשמשת כיום בהצלחה את סידו לצרכי גידול קנאביס לא-רפואי. פיתוח האבטיפוס הרפואי הביתי יחל ברבעון הראשון של 2019.

על פי תנאי העסקה, קאנביקס תרכוש מניות רגילות של סידו בהיקף של עד 20%, ותקבל מסידו תגמולים של 500 אלף דולר לפחות, ועד ל-8 מיליון דולר בשנת 2019. סידו תקבל הקצאה שטר ערבון על מיליון מניות קנאביקס במחיר של 2 דולר למניה לתקופה של שנה אחת. שתי החברות מתכוונות לפתח בהמשך מוצר המבוסס על טכנולוגיה זו, ואשר יאפשר לבצע רבייה של צמחים בהיקף נרחב לצרכים תעשייתיים.

החברה מוסרת כי ממצאים ראשוניים מניסויים פרה-קליניים, שערכה קנאביקס בשיתוף חוקרים מובילים בישראל ובעולם בתחום האונקולוגיה והפתולוגיה, מעלים כי קיים קשר בין התאמת תרכובת הקנאבינואידים עם סוג הסרטן, לבין השפעתה של תרכובת זו על התא הסרטני, ואף גרימה למותו על ידי אפופטוזיס. טכנולוגיית החברה תאפשר לרופא להתאים לחולה את תרכובת הקנאביס המתאימה לו, ובכך לממש את מלוא הפוטנציאל של קנאביס רפואי בטיפול בסרטן.

ההכנסות של חילן ברבעון השני הסתכמו בכ-396.4 מיליון שקל, לעומת כ-330.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-11.7% הנובע מצמיחה במרבית מגזרי הפעילות.

הרווח של חילן הסתכם בכ-24.8 מיליון שקל (שיעור של כ-6.7% מההכנסות), ברבעון המקביל ב-2017 נרשם רווח דומה והוא היווה כ-7.4% מסך ההכנסות. בתקופה המקבילה ב-2017 היו לחילן הכנסות מימון והכנסות מסים חד-פעמיות.

ה- EBITDA ברבעון השני הסתכמה בכ-40 מיליון שקל (המהווה כ-10.8% מסך ההכנסות), לעומת כ-35.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017 (המהווה כ-10.8% מסך ההכנסות), גידול של כ-13.3%.

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ-35.1 מיליון שקל (שיעור של כ-9.5% מההכנסות) לעומת כ-30.4 מיליון שקל (שיעור של כ-9.2% מההכנסות) ברבעון המקביל ב-2017, גידול של כ-15.6%.

אבי באום, יו"ר קבוצת חילן מסר לאחר פרסום הדו"ות כי: "מגזר שכר ומשאבי אנוש ממשיך להציג תוצאות חיוביות המתבטאות בצמיחה בהכנסות וברווח התפעולי כתוצאה מקליטת לקוחות חדשים ומהרחבת פעילות של לקוחות קיימים למודולים נוספים. הרחבת הפעילות ללקוחות קיימים, הינה פועל יוצא של השקעות רבות בפיתוחים טכנולוגיים שאנו עושים על בסיס שוטף ומתמשך.

"במגזר פתרונות עסקיים נמשכת מגמת הצמיחה ברבעון השני של שנת 2018 ונרשם גידול דו ספרתי בהכנסות וברווח התפעולי. עולם הדיגיטל הפך להיות חלק בלתי נפרד מהסביבה העסקית, דבר המייצר עבור נס הזדמנויות חדירה לסקטורים רבים ובפרט בסקטור הפיננסי ובסקטור הבריאות אשר עוברים מהפכה כחלק מהשינוי המתרחש. הפתרונות שאנו מביאים כחלק מייעול תהליכים ושיפור ביצועים מציפים ערך רב ללקוחותינו.

"מגזר תשתיות מחשוב מציג צמיחה דו ספרתית בהכנסות ובשורת הרווח התפעולי, כחלק מהמאמצים והמיקוד בפעילות העסקית. אנו נמשיך לפעול בדרך בה אנו נוקטים בתקופה האחרונה וזאת לאחר האתגרים שחווינו במהלך השנה האחרונה.

"התנודתיות בשער החליפין של הדולר ושינוי בתמהיל ההכנסות השפיע על תוצאות מגזר שיווק מוצרי תוכנה. אנו מתבוננים על מגזר זה ברמה השנתית כחלק מהשפעה עונתית של הביקושים המגיעים למוצרי התוכנה השונים ושוקדים בכדי לעמוד ביעדים אותם הצבנו.

"אנו נמשיך ונפעל לעמוד במטרות אותן הצבנו בפנינו ובכדי להמשיך ולהציף ערך ולהביא פתרונות יצירתיים על ידי הענקת מעטפת שירות ופתרונות תוכנה במסגרת ה-ONE STOP SHOP שאנו מציעים ללקוחותינו תוך חיזוק הקשר השוטף והמשך מגמת הצמיחה והרווחיות בחברה".

קבוצת דיסקונט הרוויחה ברבעון השני כ-423 מיליון שקל, לעומת 272 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017, גידול של 55.5%. הרווח הזה משקף תשואה להון של 11% גידול לעומת 7.5% ברבעון המקביל ב-2017.

מדיסקונט נמסר כי השיפור ברווחיות התאפשר כתוצאה מעלייה בשיעור של כ-9% בהכנסות מריבית נטו, שהסתכמו בכ-1.4 מיליארד שקל. סך כל ההכנסות עלו בשיעור של כ- 11% בהשוואה לרבעון המקביל, בעיקר מגידול בפעילות השוטפת. סך כל ההוצאות עלו בשיעור של 7.5% בתקופה זו, בעיקר כתוצאה מהפרשה למענקים עתידיים תלויי תשואה, ומגידול בהוצאות תפעוליות בכאל.

תיק האשראי של דיסקונט עמד בסוף הרבעון השני על כ-156.5 מיליארד שקל, עליה של 5.2% מתחילת השנה. מגזר המשכנתאות המשיך לגדול ברבעון האחרון בשיעור של 12% בהשוואה לרבעון המקביל. ההוצאות בגין הפסדי אשראי קטנו בשיעור של 38.9% בהשוואה לרבעון המקביל והסתכמו ב-129 מיליון שקל, המהווים 0.33% בחישוב שנתי מהאשראי לציבור.

יחס ההון העצמי רובד 1 בסוף הרבעון עמד על 9.8%, יחס כיסוי הנזילות עמד על 135% ויחס העמד על 6.8%. נתונים אלו מבססים את איתנותו של הבנק ומאפשרים המשך צמיחה גם בעתיד. לאור תוצאות הרבעון, המשך

דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 10% מהרווח הנקי.

לפני כחודש, הבנק פנה ליו"ר דירקטוריון בנק דקסיה, בבקשה לקיים בחינה לגיבוש מתווה לרכישת כל מניות בנק דקסיה על ידי הבנק, ומיזוגו עם בנק מרכנתיל מקבוצת דיסקונט. מהבנק נמסר כי בכוונתו הבנק הגיש בימים הקרובים הצעה בלתי מחייבת בנוגע למבנה העסקה לרכישת מניות דקסיה ולתמורה המוצעת.

במקביל לדוח הכספי מיישמת הנההלת הבנק תוכנית התייעלות במסגרתה יפרשו 200 עובדים.

קבוצת עזריאלי הרוויחה ברבעון השני כ-236 מיליון שקל לעומת כ-641 מיליון שקל ברבעון ההמקביל ב-2017, ירידה של 63%. ברבעון האחרון רשמה הקבוצה הכנסות משערוך נדל"ן להשקעה בסך של כ-15 מיליון שקל  שערוכים בסך של כ-531 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

בנטרול השפעות חד פעמיות כגון כגון מימוש נכסים פיננסיים, שערוכי נדל"ן ודיבידנדים נטו ממס, הרוחח של עזריאלי הוא כ-214 מיליון שקל לעומת כ-205 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

ברבעון המקביל ב-2017 רשמה  קבוצת עזריאלי רווחים גבוהים מהתאמות שווי הוגן של נדל"ן להשקעה כתוצאה מסיום הבניה ותחילת האכלוס של מגדל המשרדים בשרונה.

עזריאלי מציגה שיעורי תפוסה גבוהים מאד בנכסיה. שיעור התפוסה במגזר הקניונים עמד על 98%, במגזר המשרדים בישראל עמד על 99% (בנטרול שטחי משרדים בפרויקטים הנמצאים בשלבי אכלוס).

ה-NOI ברבעון גדל בכ-11% והסתכם בכ-380 מיליון שקל; ה-FFO המיוחס לפעילות הנדל"ן למסחר ומשרדים גדל בכ-10% ולכלל פעילות הנדל"ן כולל הדיור המוגן ה-FFO גדל בכ- 5%.

ה-NOI גדל בכ-11% והסתכם בכ-380 מיליון שקל, לעומת כ-334 מיליון שקל אשתקד. ה-Same Property NOI גדל בכ-2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

ה-FFO המיוחס לפעילות הנדל"ן ללא תרומת הדיור המוגן גדל בכ-10% והסתכם בכ-268 מיליון שקל לעומת כ- 243 מיליון שקל אשתקד. ה-FFO לכלל פעילות הנדל"ן גדל בכ- 5% והסתכם בכ-271 מיליון שקל לעומת כ- 258 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2017.

עזריאלי מדווחת כי בחודשים מרץ-יוני נרשם גידול בפדיונות בקניוני עזריאלי בשיעור של כ-2.6% לעומת הרבעון המקביל ב-2017. בעזריאלי הכלילו בנתון  את נתוני חודש מרץ על מנת לכלול את תקופת חג הפסח בשתי התקופות (אשתקד החג חל באפריל, השנה בחודש מרץ).

אייל חנקין, מנכ"ל קבוצת עזריאלי אמר לאחר פרסום הדו"חות כי: "תוצאות החציון והרבעון מעידות על עוצמתה של הקבוצה, יכולתה להוביל מהלכים עסקיים חשובים ולפתח באופן עקבי ומתמשך את פעילותה. פעילות המשרדים מתקדמת מעבר לציפיות הן בייזום והן בשיווק, עם אופק פיתוח חזק לשנים הקרובות. הקהל הישראלי ממשיך לפקוד את מרכזי המסחר, ועל כן אנו משקיעים כל העת בשדרוג הקניונים והתאמתם לטעם המשתנה של קהל המבקרים ושל השוכרים, כולל הגדלת מרכיבי הפנאי, הבידור וההסעדה.

"הקבוצה נמצאת בתנופת פיתוח משמעותית וחסרת תקדים בישראל, בהיקף כולל של כ-685 אלף מ"ר, הצפויים להניב תוספת של מאות מיליוני ₪ ל-NOI בשנים הקרובות. במסגרת זו, השקענו מתחילת השנה ועד היום מעל ל-1.3 מיליארד ₪ בייזום, רכישות ובשדרוג והשבחת נכסים קיימים.

"לאחרונה הודענו על התפתחות משמעותית באחד מנכסי הדגל של הקבוצה, קניון עזריאלי ירושלים, במסגרתו אנו מתקדמים בתהליך קבלת האישורים להרחבה משמעותית של הנכס בשטחי מסחר, תוך הוספת שירותים נוספים, כגון בית דיור מוגן, השישי בקבוצה, וכן הגדלת שטחי המשרדים.

"בסוף יולי הודענו על חתימה על הסכם למכירת אחזקתנו בלאומי קארד. עסקה זו מהווה צעד נוסף במסגרת אסטרטגיית הקבוצה למקד את פעילותה בתחום הנדל"ן המניב דרך מכירת העסקים אשר אינם בליבת הפעילות, כפי שהקבוצה עשתה בהצלחה בשנים האחרונות".

בהודעתה מוסרת עזריאלי פרטים נוספים על ההתפתחויות בפעילותה.

מהחברה נמסר כי תהליך אכלוס הבניין בעזריאלי שרונה מתקדם כמתוכנן ונכון למועד פרסום הדוח אוכלסו מעל 95 אלף מ"ר. כ-98% משטחי ההשכרה למשרדים בבניין הושכרו, כולל אופציות וטיוטות מתקדמות. באכלוס מלא פרויקט עזריאלי שרונה יניב 200-210 מיליון ₪ NOI בשנה.

בחודש מאי 2018 הודיעה החברה על השלמת עסקה לרכישת זכויות מקרקעין בדרך מנחם בגין 148 בתל אביב, הכוללות בניין בן 4 קומות מעל קומת קרקע מסחרית בשטח כולל של כ-5,500 מ"ר המושכר ברובו למטרת משרדים תמורת 260 מיליון שקל. הנכס כולל זכויות בניה בלתי מנוצלות בהתאם לתב"ע החלה על המקרקעין בהיקף של כ- 21,000 מ"ר שטח עילי וכן את זכויות המוכרים לחכירת שטחים תת קרקעיים בחלקה הסמוכה המיועדים להרחבת מרתפי החניה של הבניין.

בקשר להרחבת קניון עזריאלי מוסרת החברה כי בהמשך לקבלת אישור הוועדה המחוזית להגדלת זכויות הבניה לכ-150 אלף מ"ר של משרדים, מסחר, מלונאות ומגורים היא ממשיכה בעבודות חפירה ודיפון בשטח. בעזריאלי פאלאס מודיעין שווקו עד כה כ-65% מיחידות הדיור בפרויקט. בחודש יולי האחרון התקבלו האישורים הנדרשים והחברה צפויה להתחיל בתהליך האכלוס במהלך הרבעון הרביעי של השנה.

ביולי 2018 הודיעה החברה כי רכשה בניין משרדים בן חמש קומות בעיר אוסטין, טקסס, ארה"ב, בשטח של כ-23,200 מ"ר, תמורת כ-100.5 מיליון דולר.  מהחברה נמסר כי הבניין הנו החדש מבין כל בנייני המשרדים באזור והוא כולל גם כ-970 מקומות חנייה אשר מרביתם נמצאים במבנה חנייה סמוך. הבניין מושכר במלואו בהסכמי שכירות הכוללים מנגנונים קבועים לעליית שכר דירה לאורך כל תקופת ההסכמים האמורים. ה-NOI השנתי הממוצע של הסכמי השכירות לאורך תקופת השכירות עומד על כ- 6.7 מיליון דולר, המהווה תשואה שנתית של כ-6.7%.

הרחבת קניון עזריאלי ירושלים – ביולי 2018 עדכנה החברה כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים אישרה את בקשתה להפקדת תכנית להרחבת שטחי קניון עזריאלי ירושלים, המדורג מס’ 1 בישראל מזה מס’ שנים, בכ- 100 אלף מ"ר ברוטו עילי הכוללים שטחי מסחר, תעסוקה, דיור מוגן ומבנה שיבנה עבור עירית ירושלים. הוועדה אישרה במסגרת הדיון את הרחבת שטחי המסחר בקניון בכ-22 אלף מ"ר ברוטו (כ-15 אלף מ"ר שטחי השכרה) לכ-55 אלף מ"ר (שטחי השכרה). את שטחי התעסוקה, הממוקמים מעל הקניון אישרה הוועדה להגדיל בכ-36 אלף מ"ר ברוטו נוספים לכ-39 אלף מ"ר. עוד אושר הקמתו של מתחם דיור מוגן ואגף סיעודי בצמוד לקניון, בשטח של כ-40 אלף מ"ר ברוטו (עד 300 יח"ד). הרחבת שטחי קניון עזריאלי ירושלים תבוצע בשני שלבים: השלב הראשון יכלול בעיקר את המסחר והדיור מוגן, והשלב השני יכלול בעיקר את שטחי התעסוקה.

מכירת לאומי קארד – ביולי 2018 דיווחה החברה כי התקשרה יחד עם בנק לאומי בהסכם למכירת מלוא אחזקותיהם בלאומי קארד (חלק החברה 20%) לקרן ההשקעות Warburg Pincus תמורת סך של 2.5 מיליארד שקל, חלק החברה בתמורה הינו 500 מיליון שקל.

טוב זה לא סוד שאל על בצרות -קראו כאן  אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר, אבל הדוחות ברבעון השני ממחישים עד כמה המשבר גדול. החברה דיווחה על ירידה ברווחיות ומעבר להפסד. בשני רבעונים חיסלה החברה כ-20%-25% מההון העצמי שלה. 

הכנסות אל על ברבעון השני הסתכמו בכ-547 מיליון דולר לעומת כ-541 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

את הרבעון סיימה אל על בהפסד של כ-18.2 מיליון דולר לעומת רווח של כ-16.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2017.

ההכנסות שגדלו בגדלו בכ- 1.1%, גידול של כ- 5.8 מיליון דולר ביחס לרבעון המקביל ב-2017. מאל על נמסר כי הכנסות מנוסעים גדלו בכ-1.8%, גידול של כ-8.7 מיליון דולר והוא נבע בעיקר מהגידול בכמות הנוסע – ק"מ (RPK) שהטיסה החברה ומהשפעה חיובית של שערי החליפין במטבעות בהם מבוצעות חלק מעסקות המכר של החברה, ביחס לדולר, אשר קוזזו בחלקם על ידי ירידה בתשואה לנוסע-ק"מ. יצוין, כי חג הפסח חל השנה מוקדם יותר, כך שחלק מתנועת הנוסעים בגין החג חלה ברבעון הראשון בעוד שברבעון המקביל ב-2017 כל תנועת הנוסעים בגין החג חלה ברבעון השני. הכנסות ממטען קטנו בכ-1.1% (כ-0.4 מיליון דולר) והכנסות אחרות קטנו בכ- 2.4 מיליון דולר.

ההוצאות התפעוליות גדלו ברבעון בכ-47.3 מיליון דולר, גידול של כ-10.9% ביחס לרבעון המקביל ב-2017. הגידול בהוצאות ההפעלה נובע בעיקר מגידול בהוצאות הדלק הסילוני (דס"ל) בסך של כ-31.4 מיליון דולר גידול בהוצאות חכירת מטוסים, בסך של כ-9.5 מיליון דולר, בעיקר בשל חכירת 3 מטוסים מדגם דרימליינר 787-9 שלא היו במצבת המטוסים ברבעון המקביל ב-2017, וכן מגידול בהוצאות בגין אגרות, שירותים ודמי מעבר אויריים בסך של כ-5 מיליון דולר, שנבע בעיקר כתוצאה מהתייקרויות בתעריפי האגרות אותן משלמת החברה לרשות שדות התעופה בגין פעילותה בנתב"ג, ובשל התחזקות היורו מול הדולר. ההוצאות הדס"ל של החברה גדלו ברבעון השני של 2018 בכ- 31.4 מיליון דולר.

גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על אמר לאחר פרסום הדו"חות כי :

"במהלך הרבעון השני לשנת 2018 רשמה אל על גידול בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. זאת, לצד ההתמודדות עם האתגרים והשינויים בענף התעופה, המשך מגמת הגידול בתחרות מצד חברות התעופה הזרות, ובמיוחד חברות ה-Low Cost.

החברה התמודדה ברבעון השני עם העלייה החדה שנרשמה במחירי הדלק, נתון שהיווה את הסיבה המרכזית להפסד שדווח  ברבעון השני של השנה.

אנו ממשיכים בתהליך ההצטיידות במטוסי ה'דרימליינר'. עד כה קיבלנו 6 מטוסים, שהאחרון מבניהם 'רחובות' הגיע אתמול, אנו מתעתדים לקבל מטוס נוסף עד סוף שנת 2018. תכנית קליטת המטוסים מתבצעת כמתוכנן, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, והחברה ממשיכה בצעדים הנדרשים על פי התכנית. הביקוש למושבים במטוסי הדרימליינר הנו גבוה ושביעות הרצון ממנו עונה על ציפיות החברה.

ברבעון השני החלה מכירת כרטיסים ליעדי אירופה, טיסות החל מאוקטובר, על פי מודל המכירה החדש עליו הכרזנו. המודל מאפשר לנוסע לבחור את חבילת הטיסה שמתאימה לצרכיו, לכלל יעדי אירופה, ולשלם על החבילה בהתאם לבחירתו. מודל זה צפוי לשפר את יכולתה של אל על להתחרות בצורה יעילה יותר מול כלל השחקנים בשוק האירופאי, ובמיוחד מול חברות ה-Low Cost.

לאחר השלמת שלב ה'פיילוט', התחלנו להציע שירות Wifi בטיסות לאירופה על 15 ממטוסי החברה, ובכוונתנו להרחיב שירות זה למטוסים ואזורים נוספים.

מועדון הנוסע המתמיד בארץ ובעולם ובמיוחד כרטיס האשראי FLYCARD מהווים מנוע צמיחה משמעותי ונמצאים בתהליך גידול מרשים. מספר מחזיקי כרטיס האשראי עומד היום על כ-280 אלף לקוחות ומספר חברי המועדון הגיע לכ-2 מיליון חברים. בחודש האחרון, הודענו על שינוי תנאי הצבירה והמימוש של הנקודות הנצברות לחברי המועדון ולמחזיקי כרטיס האשראי, שייכנס לתוקף באפריל 2019. השינוי מפשט את שיטת הצבירה, אשר מעתה תהיה על בסיס הוצאה כספית ומרחיב את האפשרויות למימוש הנקודות.

אנו ממשיכים בהאצת תהליכי האופטימיזציה של כלל המטוסים רחבי הגוף של החברה. על מנת  לשפר את השירות ללקוח ולהתייעל, במסגרת זו הקדמנו את היציאה מהשירות של צי מטוסי 767 עד תחילת שנת 2019, כך שההוצאה תבוצע בעונת החורף ולפני הוצאתם משירות של  מטוסי הג'מבו 747-400."

דגנית פלטי, סמנכ"ל הכספים, ציינה:

"גם ברבעון זה רשמה החברה גידול בהכנסות, וזאת על רקע אתגרי התחרות המתגברת, המתבטאת בהיקף התנועה ובמספר השחקנים הפעילים בנתב"ג. לצד זאת, נרשמה עלייה בהוצאות בעיקר בשל התייקרות הדלק הסילוני ובשל הוצאות החכירה של מטוסי הדריימלינר החדשים.

בחודש יוני 2018 נטלה החברה הלוואה בסך 145 מיליון דולר מבנקים זרים וממשקיעים יפנים למימון רכישת מטוס 787-9 שהתקבל  בחודש זה.

כמו כן, ב 10 באוגוסט 2018 קיבלה החברה מטוס 787-9 נוסף בבעלות, ומימנה אותו בהלוואה בסך 125 מיליון דולר שהתקבלה מבנק זר בערבות UKEF. עד כה קבלה החברה 6 מטוסים מדגם זה: 3 בבעלות ו-3 בחכירה.

יתרות המזומנים שבקופת החברה בסך כ 280 מיליון דולר ותזרים המזומנים שלה מפעילות שוטפת ישמשו את המשך מימוש תכניות ההצטיידות שלה".

אל על בצרות; ההנהלה מתכחשת; הציבור עלול לשלם את המחיר