לאומי שוקי הון מותיר את ההמלצה על למניית כיל על "משקל שוק" ומעדכנים את מחיר היעד ל-20 שקל. בלאומי מסבירים את שינוי מחיר היעד בשינוי בשער הדולר ומהעלאת תחזית ה-EBITDA לשנה הקרובה בכ-70 מיליון דולר.
המנייה נסחרת כעת במחיר של 19.5 שקל למניה.
כלכלני לאומי מציינים בעדכון ההמלצה כי הסקטור נהנה לאחרונה מסנטימנט חיובי חזק, והורדת המינוף של כיל וסיום הכרייה ההפסדית בבריטניה, לצד פעולות השבחה נוספות, מאפשרים לחברה ליהנות מהמגמה הענפית. כמו כן מציינים בלאומי, כי בשלב זה האומדן שלהם מושפע בעיקר מהמכפילים החזויים על-פי "גישת השוק" החוזים לחברה אפ-סייד משמעותי בשנת 2018.
הגורמים החיוביים מתקזזים בתוכניות לתוספת כושר הייצור במזרח אירופה, בשנים 2019-2020, שהתעכבו אבל לא בוטלו. זהירות ביחס להנחות המס האפקטיבי (בפועל) של החברה, אשר ירדו מכ-30% בשנת 2017 לכ-18% ברבעון האחרון, ומ-26% לכ-24% בתחזית לטווח הבינוני – כולל שקלול מס משאבי טבע (ששינסקי) ובאי-הוודאות ביחס להארכת הזיכיון, שפחתה בשל מגבלות הגבל עסקי בסין והודו אך לא חלפה.
כיל דיווחה על תוצאות טובות לרבעון השני של 2018:
המכירות הסתכמו בכ-1.37 מיליארד דולר לעומת 1.32 מיליארד דולר ברבעון השני לשנת 2017 ולעומת 1.25 מיליארד בנטרול תרומת העסקים שנמכרו.
הרווח התפעולי הסתכם בכ-172 מיליון דולר לעומת כ-144 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2017, גידול בשיעור של 19% – בניכוי עסקים שנמכרו, הרווח התפעולי המתואם גדל בשיעור של 47%.
הרווח נקי הסתכם בכ-101 מיליון דולר לעומת 57 מיליון דולר ברבעון השני לשנת 2017, גידול בשיעור 77%. בניכוי עסקים שנמכרו, הרווח הנקי המתואם יותר מהוכפל.
כאשר מדברים איתכם במושגים ערטילאיים, כאשר מדברים גבוהה גבוהה; אתם צריכים לחיפש את התוכן – מילים במקרים רבים הם מעטפה לאי עשייה. כשמדברים הרבה עושים פחות.
בנק ישראל והפיקוח על הבנקים לא עושים הרבה בקשר לתחרות בין הבנקים. המצב של הבנקים לא היה טוב יותר – השווי שלהם בשיא, הרווחים שלהם בשיא.אבל, בפיקוח על הבנקים מנסים לשכנע אותנו בעשייה שלהם – הפעם הם מדבררים את הבנקאות הפתוחה.
רגע לפני שנתעמק בהודעה של הפיקוח על הבנקים, תחזרו לקרוא על המחדל במכירה של לאומי קארד – במכירה הזו אין שום פוטנציאל לתחרות; במכירה הזו יש שולט אחד – בנק לאומי שפשוט העביר את לאומי קארד לוינבורג פיקוס לכמה שנים, כדי שהם יעשו בזמן הזה כסף, והוא – הבנק, ימשיך לשלוט בינתיים בלאומי קארד שאחראית על 2 מיליון כרטיסי אשראי של הבנק – הנה הכתבה המלאה
כך או אחרת, הפיקוח על הבנקים מדווח כי הוא מוביל הסדרה של סטנדרט לבנקאות פתוחה בישראל. "בנק ישראל רואה חשיבות לאומית בקידום הבנקאות הפתוחה במערכת הפיננסית בישראל. על מנת לאפשר זאת, החל בנק ישראל בפרויקט של הסדרת סטנדרט API לבנקאות פתוחה. הפרויקט צפוי להיות מיושם באופן מלא על ידי המערכת הבנקאית בישראל במהלך שנת 2020. הסדרה זו הינה צעד נוסף במסגרת הצעדים שנוקט בנק ישראל לקידום התחרות במערכת הבנקאית בישראל ויישום הרפורמה להגברת התחרות (רפורמת שטרום)".
כן – נבק ישראל מחלק מחמאות לעצמו – הוא מוביל. בנק ישראל ישלים זאת ב-2020. האם הקודקודים של בנק ישראל יהיו אז בבנק כדי לקבל אחריות? כנראה שלא.
"הבנקאות הפתוחה תאפשר לצדדים שלישיים לקבל מבנקים, בהסכמת הלקוח, מידע פיננסי של הלקוח", מסבירים בפיקוח על הבנקים, "שיתוף המידע עשוי להביא לשיפור השירותים הניתנים ללקוח, לעידוד כניסה של שחקנים פיננסיים חדשים, ולהגברת התחרות על השירותים הפיננסיים. על מנת להצליח ליהנות מהיתרונות הרבים שניתן להפיק מה- ecosystem של הבנקאות הפתוחה, נדרשת הסדרה של סטנדרט API למערכת הפיננסית באמצעותו ניתן יהיה להעביר מידע בין גופים פיננסיים לצדדים שלישיים, ובכלל זה חברות פינטק.
"הסטנדרט לבנקאות פתוחה יכלול הגדרה של מילון נתונים בנקאי רחב, שירותים, כללי המערכת, אבטחת המידע והגנה על פרטיות המידע. המידע הפיננסי של הלקוח יכלול מידע כגון: יתרת עו"ש, תנועות בחשבון עו"ש, עמלות וריביות, מידע על האשראי שנטל הלקוח מהבנק, מידע על הפיקדונות והחסכונות של הלקוח בבנק, ועוד. על בסיס מידע זה, יוכלו להתפתח שירותים שונים, ובכללם: ריכוז של מידע מחשבונות בבנקים שונים של הלקוח, השוואת עלויות פיננסיות, מתן הצעות ערך פיננסיות ותיווך פיננסי, ייעוץ על התנהלות פיננסית, ייזום פעולות פיננסיות (תשלומים, חיסכון, וכו') ועוד.בצעד זה מצטרף בנק ישראל לשורה של רגולטורים מובילים בעולם _(כדוגמת בריטניה, אוסטרליה ואחרים) המפרסמים עקרונות של בנקאות פתוחה למערכת הפיננסית במדינתם.
"כחלק מהליך ההסדרה של הבנקאות הפתוחה, בנק ישראל מקיים שיח שוטף עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלוונטיים, ובנוסף עם המערכת הבנקאית ועם נותני השירותים החדשים (חברות הפינטק). על מנת לחזק שיח זה ולהתאים את הסטנדרט שיקבע לצרכים של חברות אלו, פרסם היום בנק ישראל קול קורא לחברות הפינטק, בו הן נקראות להציף בפני בנק ישראל סוגיות שונות הרלוונטיות לפרויקט".
הפניקס חברה לביטוח זכתה במכרז למתן שירותי ביטוח סיעודי קבוצתי עבור חברי מכבי שירותי בריאות. במקביל קיבלה הפניקס הודעה כי זכתה גם במכרז של שירותי בריאות כללית עבור חבריה, אולם מפניקס נמסר כי בטרם הגישה את הצעותיה במכרזים הפקידה הפניקס מעטפה בראשות שוק ההון בה נכתבה העדפת הפניקס ביטוח את הזכייה במכרז של מכבי במידה ותזכה בשני המכרזים.
המכרזים של כללית ומכבי יצאו לאחר דרישת רשות שוק ההון מקופות החולים להציע לחבריהן את אותו הביטוח במקום המצב היום, שבו כל קופת חולים מציעה לחבריה ביטוח שונה משל האחרת. הייתרון הגדול של המצב החדש הוא שיהיה אפשר לעבור בין קופות החולים בלי לאבד כיסויים בביטוח הסיעודי וללא צורך בחיתום רפואי חדש.
כיום מבטחת כלל את חברי קופת חולים כללית ואילו חברי מכבי מבוטחים על ידי הראל.
הפרמטרים במכרזים, אשר נוסחו בשיתוף פעולה בין קופות החולים לרשות שוק ההון, הם המחיר, מדד השירות והתשואות בהשקעות בחיסכון לטווח ארוך.
מהפכה בביטוח הסיעודי – מהשנה הבאה יהיה לכם ביטוח במחיר סביר
ביטוח סיעודי בקופות החולים – מהפכה
אנחנו באתר הון, כבר כמה שנים מספקים לכם את נתוני האמת על עמלות ניירות ערך – הנה מדריך מקיף על ההעמלות אצל הברוקרים הגדולים והבנקים. אנחנו כבר תקופה ארוכה מסבירים לכם שהבנקים גובים ממכם סכומים אדירים – פי כמה ממה שצריך לשלם.
הבורסה, החלה לספק טבלת השוואת עמלות בין חברי הבורסה (במסגרת החוק לשינוי מבנה הבעלות). מדובר במידע על עמלות מסחר וסליקה שגובים חברי הבורסה מלקוחותיהם, הדבר יאפשר השוואה בין העמלות שגובים חברי הבורסה השונים.
להשוואת העמלות לחץ כאן
בין העמלות השונות ניתן להשוות דמי ניהול של ני"ע ישראלים וזרים, עמלת קניה ומכירה שלאג"ח, מק"מ וכמובן עלות הקניה והמכירה של מניות, ישראליות וזרות. על פי בדיקה קצרה הפערים בין הבנקים לבתי ההשקעות, לדוגמה ברכישת מנייה בארה"ב עומדת על טווח של בין 8 ל-50 דולר לעסקה אחת.
"זה שלב נוסף במסגרת המהלך של משרד האוצר ורשות ניירות ערך לשינוי מבנה הבעלות על הבורסה, בדומה לנעשה בבורסות בעולם", ציין מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב. "פרסום השוואת העמלות, יגביר את התחרות על ציבור המשקיעים ויהפוך את הבורסה בתל אביב לדומיננטית ולנגישה יותר לציבור הרחב".
משקיעים בניירות ערך? הנה העמלות בבנקים ובברוקרים הפרטיים
רשות ניירות ערך רומזת – עמלות ניירות ערך גבוהות; בדיקת הון חושפת – הברוקרים זולים ב-60%
רכישת כרטיסי הטיסה דרך אתר באינטרנט היא מגמה שהולכת ותופסת תאוצה – המחירים נמוכים יותר, יש מנועיחיפוש מתקדמים, והכל זמין דרך המקלדת – לא צריך להיפגש עם סוכן נסיעות, לא צריך להרים טלפונים. אבל, מדובר בשפע גדול של חברות תעופה, מנועי חיפוש מתקדמים והצעות של סוכני נסיעות שדווקא עלול לבלבל. הבעיה הגדולה היא שלא כל המידע הזה בר השוואה. אי אפשר להשוות כרטיס בלואו קוסט לכרטיס בחברת תעופה סדירה. מעבר לכך, מדובר בהגדרה על סוגים שונים של כרטיסים, ועל תמחור שונה – אתם מזימנים כרטיסים, אבל חלק גדול ממזמיני הכרטיסים מוסיף אחר כך תשלומים בגין הוספת מטען, מיקום ספציפי ועוד. המחיר שאתם קונים את הכרטיס הוא לא סוף פסוק ולכן צריך לקרוא את האותיות הקטנות, ולפעמים ממש לגשת לאתרים של חברת התעופה שמנפיקה את הכרטיס כדי להבין מה וכמה תוספות יהיה עליכם לשלם? ולהבין בעצם את התנאים של הכרטיס.
בפועל, חשוב לשים לב לכמה נקודות עיקריות שרוכשים כרטיס דרך האינטרנט, נקודות שיכולות לייקר את העלות הכוללת.
1.מקום הישיבה – רוצים לשבת ליד המשפחה? תוסיפו כסף. כן, זה נראה טריוויאלי שכאשר המשפחה נוסעת היא תישב אחד ליד השני, בפועל, זה אפשרי, אבל כרוך, אצל רוב חברות התעופה, בתוספת תשלום – זה נע בין 10 דולר ל-15 דולר (בדרך כלל) לטיסה – לא קצת כאשר משפחה נוסעת לטיול.
2 .יש מקום לרגליים? – המטוסים נעשו צפופים יותר בשנים האחרונות בגלל התחרות. פשוט, חברות תעופה שיפצו את המטוסים והוסיפו מקומות ישיבה כדי להרוויח יותר בכל טיסה. הבעיה – אין מקום לרגליים. ובכלל צפוץ מאוד. מה עושים? משלמים. אם תרצו לשבת במקום עם יותר מרווח, תצטרכו לשדרג את כרטיס הטיסה שלכם – משמע עוד כסף. .
3. מזוודות – עוד כסף. כאן נמצא הקאץ' של המחיר הנמוך. מדובר בתוספות משמעותיות לעלות הכרטיס ומדובר גם על טווח רחב מאוד של תוספות – כל חברה וההלכה שלה, ולכן חשוב לבדוק באתרי החברה שבה תטוסו כמה זה יעלה לכם – מדובר על עשרות דולרים למזוודה, הממוצע סביב 40-50 דולר, אבל אם לא דיווחתם על המזוודה הזו תצטרכו לשלם פי 2. כמו כן חשוב לשים לב למשקל המזוודה – כל חברת תעופה והמשקל שהיא מרשה להעלות – זה יכול להיות 6 קילו וגם 12 קילו לנוסע. אם אתם עם מזוודות כבדות יותר, יוטל עליכם קנס.
4. צ'ק אין – התהליך של הצ'ק אין יכול לגלם הוצאות נוספות. יש חברות שדורשות מהנוסעים לעשות את הצ'ק אין ישירות באינטרנט בין 24 שעות ועד 30 ימים ממועד הטיסה המתוכנן. אם הנוסע שכח, או בכלל לא היה מודע לכך, הוא עשוי לשלם עשרות דולרים כקנס.
5. בידור – רוצים טלוויזיה, אמצעי בידור? זה עולה כסף. תבדקו אם יש לכם את האפשרות הזו בכרטיס שרכשתם, ואם לא תצטרכו לשדרג כדי לקבל את החבילה הזו.
6. WIFI– תבדקו אם הכרטיס כולל תקשורת WIFI. זה יכול להיות חבל הצלה לטסים – ככה הם יוכלו להתחבר למיילים, לאתרים, לתקשורת שוטפת ועוד. הבעיה שלפמים זה לא במחיר וצריך להוסיף כדי לקבל את השירות הזה.
7..ארוחות – לא תמיד זה טרייויאלי. יש חברותשמציעות ארוחה של ממש, יש חברות שמציעות נשנושים, ויש גם כאלו שפשוט לא מציעות אוכל – רוצה אוכל, תרכוש אותו בנפרד, ושוב זה ייקר את מחיר הטיסה
אז אחרי כל הנקודות האלו, אתם כבר מבינים שהמחיר של הכרטיס הוא לא רק מה שאתם משלמים על הרכישה באינטרנט. יש הוצאות נוספות ואתם צריכים לדעת מה הכרטיס כולל – בדיקה במנוע החיפוש, או באתר סוכני הנסיעות או באתר חברת התעופה, ייספק לכם מידע מלא על העניין.
2 טיסות לואו קוסט – לא כל הזול הוא זול באמת?
4 ככה תזמינו טיסות זולות לחו"ל
6 טרווליסט – חיפוש טיסות (ועוד)
7 מומנדו – מנוע חיפוש לטיסות ומלונות
בשדות התעופה בעולם יש לרוב אינטרנט אלחוטי חינם (WIFI) מוגבל בזמן שימוש. אבל לכו חפשו ובררו מה הסיסמא? ועד שתמצאו את המודיעין; ובכלל – הרישום לרשת מצריך פעמים רבות שימוש בכרטיס אשראי (במידה ותחרגו מהמכסה המותרת). אז במקום לחפש את המודיעין, ובמקום לתת את פרטי כרטיס האשראי, יש פתרון אולטימטיבי – מפת סיסמאות WIFI לכל שדות התעופה. סיסמאות שתקפות גם במקומות שבהם יש הגבלה – ככה אתם גולשים בחינם ומבלי לספק פרטי מידע של כרטיס אשראי.
אפשרות גלישה בשדות תעופה היא בהחלט עניין קריטי. מדובר במקום שהשימוש באינטרנט בו מוגבר. רבים מחכים שעות לטיסה שנדחתה ובינתיים גולשים באינטנרט. אז הנה מפה אינטראקטיבית שמציגה את שמות המשתמש ואת סיסמאות ה-WIFI כמעט לכל שדות התעופה בעולם. המפה הזו היא באדיבות אניל פולט, חוקר אבטחת מידע ובלוגר, שיצר את המפה – WiFox.
חברת בירד מסרה שתציע השכרת קורקינטים חשמליים בארץ לפי שעה. הפיילוט בארץ באוניברסיטת תל אביב הוא בשיתוף עם אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה.
מדובר בפועל על מודל דומה למודל האופניים השיתופיים (בדומה למובייק) – ניתן לעקוב, לפתוח ולנעול את הקורקינט באמצעות אפליקציה – ולהשאיר אותם בכל מקום עם תום השימוש. בכל נסיעה יחוייבו הרוכבים בחמישה שקלים, ועל כל דקת נסיעה נוספת בעוד 50 אגורות. לדוגמה – נסיעה של 20 דקות תעלה 15 שקלים; נסיעה של 30 דקות תעלה 20 שקל – לא זול, ביחס לאופניים השיתופיים ובכלל ביחס לאמצעי התחבורה הקיימים. לדוגמה המחיר של האופניים השיתופיים עולה עד 4 שקל לחצי שעה – חמישית מהעלות בקורקינט. אז נכון שמדובר בכלי חשמלי, להבדיל מהאופניים השיתופיים שהם לא חשמליים, ועדיין מדובר על מחיר לא נמוך, והשאלה אם הצרכן הישראלי יאמץ את הקורקינטים האלו, היא אמנם פתוחה, אך נראה שבמחיירם האלה זה ממש לא יהיה טריוויאלי.
חברת בירד אימצה מודל של טעינה שיתופית. הקורקינטים הרי צריכים טעינה של סוללה, וכל אדם שירצה להצטרף לצוות המטעינים, כך מוסרת בירד, יוכל לקחת לביתו בסוף היום את הקורקינט, להטעין אותו ולקבל 20 שקל בעבור כל הטענה. איסוף הקורקינטים, ונראה שזה מרכיב גבוהה בעלות, יעשה על ידי החברה, שבכל סוף יום תאסוף את הקורקינטים למעט אלו שנמצאים אצל המטעינים.
יניב ריבלין, מנכ"ל בירד ישראל, אמר עם ההודעה על השקת המיזם בארץ – "אנחנו משוכנעים שהמוצר שלנו יהווה פתרון מושלם לבעיית הקילומטר האחרון ולנסיעות בתוך העיר. ישראל נבחרה על ידי מנהלי החברה כאחד היעדים הראשונים להתרחבות מעבר לגבולות ארה"ב. תל אביב בפרט וישראל בכלל, מתאימות בצורה יוצאת דופן למוצר ולשירות אותו אנחנו מביאים. אין לי ספק שהצרכנים הישראלים יבינו במהרה שיש כאן פתרון אמיתי, חדשני, שיתופי וידידותי לסביבה".
אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון מתייחס לדו"חות שפרסמה דלק רכב.
דלק רכב דיווחה בדו"ותיה כי ברבעון נמסרו 4,648 כלי רכב, לעומת 6,015 כלי רכב ברבעון המקביל אשתקד.
הכנסתו דלק רכב ירדו בכ-18.4% והרווח הגולמי ירד בכ-25%.
הירידה בהכנסות וברווח הגולמי הביאו גם לירידה חדה של 40% ברווח התפעולי.
הרווח הנקי ברבעון הסתכם בכ-56.6 מיליון שקל לעומת כ-94.7 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גם כן ירידה של כ-40%.
דבי אומר כי התוצאות החלשות שפרסמה דלק רכב, לא הפתיעו את המשקיעים. לטענתו, המכפיל הרווח של 8.3 הנגזר מהנתונים שפורסמו, כבר מגלם את הירידה החדה של %40 ברווח הנקי.
אייל דבי כותב, כי בהנחה שלא צפויים אירועים משמעותיים בשוק הרכב, עיקר העניין של המשקיעים הוא בתוצאות של ורידיס (ואוליה ישראל לשעבר) שנתוניה הפיננסיים עדיים לא פורסמו ושעתידה להשפיע מהותית על תוצאות הפעילות של דלק רכב.
במסגרת האסטרטגיה החדשה של דלק רכב הממנסה להפוך לחברת החזקות בתחומים נוספים, רכשה דלק רכב מניות של ורידיס בשווי של כמיליארד שקל ועל פי שווי של כ-1.4 מיליארד שקל. ורידיס עוסקת בתחומים של איכות הסביבה, התפלת מים ים וייצור חשמל ופתרונות אנרגיה אחרים.
על פי נתונים שפירסמה דלק רכב לאחר רכישת ורידיס, עמדו ההכנסות שלה בשנת 2016 על כ-0.9 מיליארד שקל שקל והרווח התפעולי שלה עמד על כ-113 מיליון שקל.
כלכלני אופנהיימר מפרסמים סקירה בעקבות פרסום התוצאות לרבעון השלישי ומותירים את המלצת Outperform על סולאראדג' עם מחיר יעד של 64 דולר – פרמיה של 32% על מחיר השוק. מנגד בגולדמן זאקס סבורים שהתוצאות החלשות יימשכו גם ברבעונים הבאים ומספקים מחיר יעד של 36 דולר, נמוך ב-26% ממחיר המניה, לצד המלצת מכירה.
סולאראדג' הישראלית, הוקמה על ידי גיא סלע מפתחת מערכות המשפרות ניצול אנרגיה הנספגת מפאנלים סולאריים ובמערכות בקרה על ביצועי הפאנלים המבוססות ענן.
ברבעון השני 2018 הציגה סולאראדג' הכנסות של כ-227 מיליון דולר, גידול של של כ-67% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעוד תחזיות האנליסטים עמדו על 222 מיליון דולר. אכזבה נרשמה משיעור הרווח הגולמי שעמד על 36.1% והיה נמוך מהצפי של 37.7% ומשיעורו ברבעון הקודם.
אכזבה נרשמה גם משורת הרווח הנקי שעמד על 0.82 דולר למניה על בסיס non-GAAP ועל 0.72 דולר למניה על בסיס GAAP, נמוך מהצפי של 0.84 דולר ו-0.78 דולר למניה בהתאמה.
כלכלני אופנהיימר כותבים בהמלצתם שסולאראדג' הפתיעה בשורת בהכנסות, וסיפקה תחזית מעל הצפי גם להכנסות לרבעון הבא. אכזבה נרשמה ברווח הגולמי והנקי שהיו נמוכים מהצפוי, עקב השפעה שלילית של מחסור ברכיבים, התאמות מטבע ושיעור רווחיות נמוך בתחום המסחרי שחלקו במכירות גדל מאד. באופנהיימר אומרים שהחדירה לשוק המסחרי, שוק גדול משוק המגורים, בנוסף לשווקים חדשים נוספים כגון שוק חברות חשמל, שוק הרכבים החשמליים ושוק ה-UPS, הם מרכיבים חשובים מאד עבור פוטנציאל הצמיחה של סולאראדג'. באופנהיימר צופים המשך צמיחה חזקה בפעילות סולאראדג' לשנה הקרובה, נוכח תחרות חלשה יחסית, ומשאירים את המלצתם על Outperform עם מחיר יעד של 64 דולר. כלכלני אופנהיימר ממליצים לנצל את החולשה במניה להגדלת אחזקות.
באופנהיימר מבססים את מחיר היעד על מכפיל 18 לתחזית רווח GAAP ל-2019. בנטרול המזומנים, נסחרת מניית SEDG במכפיל רווח נמוך במיוחד של 11 לתחזית GAAP ל-2019 (מכפיל חד-ספרתי על תחזית non-GAAP).באופנהיימר מסבירים את תמחור החסר, שאותו הם מכנים "חריג" בחששות המשקיעים מלחצי התחרות שעד כה חדלו לבוא לידי ביטוי, ואומרים כי אינו משקף את פוטנציאל הצמיחה העתידית בתחומים חדשים.
בגולדמן סאקס לעומת זאת, מתייחסים לחשיפה של סולאראדג' למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, משום שיש לה מתקני ייצור בסין שארה"ב מטילה מיסים על מוצרים מתוצרתה. כלכלי גולדמן מעריכים כי החשיפה הזאת עלולה להוריד עוד את שיעור הרווח הגולמי לכיוון לטווח הנמוך של הציפיות, 30%-40%.
בגולדמן סאקס מנמקים את המלצת המכירה בסיכון לירידה בנתח השוק וברווחיות בשל התחרותיות בשוק, וצופים המשך ירידה ברווחיות גם בהמשך 2018.
ברבעון סיפקה סולאראדג' 114 אלף ממירים ו-2.7 מיליון אופטימייזרים, עם קיבולת הפקה כוללת של 985 מגה וואט. בחלוקה על פי איזורים – 52% מהכנסות הגיעו מארה"ב, 36% מאירופה ו-12% משאר העולם. התזרים מזומנים מפעילות שוטפת עמד על 43.9 מיליון דולר שהגדילו את סעיף המזומנים במאזן ל-438 מיליון דולר.
הנהלת סולאראדג' מסבירה שהירידה ברווחיות הגולמית נבעה כתוצאה ממחסור ברכיבים, בנוסף להשפעה שלילית של התחזקות הדולר ורווחיות גולמית נמוכה יחסית בתחום המסחרי, תחום שהגיע לנתח של כ-44% בתמהיל מכירות החברה (במונחי קובולת הפקת חשמל). הנהלת סולאראדג' אינה מזהה השפעה שלילית כתוצאה מתחרות מצד HUAWEI הסינית, שכבר החלה מכירות בשוקי אוסטרליה וגרמניה, אך מתקשה בתהליכי חדירה לארה"ב.
לגבי הציפיות לרבעון הבא, הנהלת סולאראדג' מספקת תחזית הכנסות בטווח 230-240 מיליון דולר, שגבוה מהקונצנזוס של 228 מיליון דולר ושיעור רווח גולמי בטווח של 36%-38%, לעומת צפי של 37.6. כלכלני אופנהיימר צופים ב-2018 הכנסות של 899 מיליון דולר עם רווח GAAP של 2.90 דולר למניה, ואילו בשנת 2019- הכנסות של 1.036 מיליארד דולר עם רווח GAAP של 3.54 דולר למניה.
אאורה מדווחת כי השלימה את רכישת מגרש בשטח של כ-12 דונם, אשר בתוכו שוכן גם מגרש הכדורגל הישן של מכבי חדרה, ששטחו כ- 9.5 דונם במרכז חדרה שנרכשה ברובה במסגרת מכרז של אגודת מייסדי חדרה לפני כשלוש שנים בתמורה ל-80 מיליון שקל. כמו כן מדווחת אאורה, כי התקשרה עם בעלי הזכויות במגרש הצמוד, עליו בנויות כיום 22 דירות ו- 8 חנויות בעסקת "פינוי בינוי", במסגרתה תהרוס את המבנים הקיימים ותקים מגדל נוסף שיהווה חלק מהפרויקט.
המגרש ממוקם במרכז העיר חדרה, בין הרחובות הרברט סמואל, ששת הימים ורמב"ם. הקרקע צמודה למכללת אפיק, להיכל הספורט העירוני, לעירייה, לבית משפט השלום, למוסד לביטוח לאומי ולתחנה המרכזית בעיר. הפרויקט מהווה חלק מתכנית מאושרת כללית לאזור, אשר צפויה לשנות את פני מרכז העיר חדרה. חלקו של המתחם הפונה לרחוב יכלול קומת קרקע מסחרית גבוהה ומעליה קומת תעסוקה, מעליהם יוקמו 4 מגדלי יוקרה בני 20-24 קומות ושתי קומות של חניון תת-קרקעי. בסה"כ יכלול המתחם כ- 5,000 מ"ר שטחי מסחר. עוד צפוי הפרויקט לכלול פארק פנימי רחב ידיים, חדרי כושר ושטחי ציבור נרחבים לשימושם של דיירי המתחם.
הפרויקט יציע תמהיל מגוון ביותר של דירות, החל מ- 3 חדרים ועד 6 חדרים וכן מיני-פנטהאוזים ופנטהאוזים. מחיר דירת 3 חדרים צפוי לעמוד על כ- 1.15 מיליון שקל; מחיר דירת 4 חדרים יעמוד על כ- 1.4 מיליון שקל ואילו דירת 5 חדרים בפרויקט צפויה להימכר בסך של כ- 1.6 מיליון שקל.
עלות הקמת הפרויקט מוערכת בכ- 532 מיליון שקל, ההכנסות הצפויות מהפרויקט מוערכות בכ- 619 מיליון שקל, והרווח הצפוי עומד על כ- 87 מיליון שקל (16.4%). את הפרויקט מלווה בנק דיסקונט. החברה צפויה להתחיל בהקמתו ושיווקו של הפרויקט במהלך הרבעון הרביעי.
יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל אאורה ישראל, אמר היום, "מדובר בפרויקט משמעותי אשר צפוי לשנות את פני מרכז העיר חדרה. במסגרת הפרויקט נקים מתחם מגורים איכותי באזור בו קיימת נגישות מצוינת לצירי תחבורה מרכזיים, אשר יהווה אבן שואבת לזוגות צעירים, משפחות, זוגות מבוגרים ואחרים, מתוך העיר ומחוצה לה. זאת, כחלק ממגמה בולטת בשנים האחרונים אשר הביאה לכך שערי מישור החוף הפכו למבוקשות ביותר, בעיקר הודות לקרבה המשמעותית לצירי תחבורה מרכזיים. אאורה גאה להמשיך ולהוביל פרויקטים משמעותיים המביא לשינוי אמיתי במרכזי הערים".
הדרך למשכנתא – כל השלבים, כל המסמכים, כל האישורים
מסקירת השוק החודשית שפירסמה הבורסה לניירות ערך בתל אביב עולה כי הציבור מגדיל את הסיכון בהשקעות שלו ועובר מהשקעה בקרנות אג"ח וקרנות שקליות לקרנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב ובחו"ל.
בקרנות המשקיעות באגרות חוב בתל אביב התגברו הפדיונות ביולי והסתכמו בכ-2.9 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהפדיונות שנרשמו בחודש יוני. מתחילת השנה נרשמו פדיונות בסך של כ-4.5 מיליארד שקל. הפדיונות האלו באים לאחר שבשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-21 מיליון שקל באפיק האג"ח המקומי בקרנות.
על פיע הסקירה, בקרנות הנאמנות המשקיעות במניות בבורסה בתל אביב הסתכמו היצירות ביולי בכחצי מיליארד שקל נטו. היצירות באות לאחר חמישה חודשים רצופים של פדיונות נטו שהסתכמו בכ-0.9 מיליארד שקל. בשנת 2017 נרשמו יצירות בסך של כ-3.6 מיליארד שקל בקרנות אלו.
על פי נתוני הבורסה לני"ע בת"א, כסף המשיך לזרום גם לקרנות נאמנות המשקיעות בחול, זה חודש השני ברציפות. בקרנות אלו הסתכמו היצירות בכ-1.1מיליארד שקל נטו ביולי, עליה של כ-8% מהחודש הקודם. מתחילת 2018 הסתכמו היצירות באפיק זה בכ-3.8 מיליארד שקל נטו. בשנת 2017 כולה הסתכמו היצירות נטו בקרנות המשקיעות בחו"ל בכ-2 מיליארד שקל.
בקרנות השקליות נרשמו פדיונות בסך של כ-0.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בקרנות השקליות בכ-2.36 מיליארד שקל.
בקרנות הכספיות, הסולידיות, התמתנה מגמת היצירות והן הסתכמו בכ-0.1 מיליארד שקל לאחר יצירות בהיקף של כ- 1.3 מיליארד שקל נטו בחודשים פברואר-מאי. מתחילת השנה הגיעו היצירות בקרנות הכספיות לכ-0.9 מיליארד שקל, לאחר פדיונות בסך של כ-46 מיליארד שקל בשנים 2014-2017.
אולי אתם לא ממש מרגישים את זה בכיס או בחשבון הבנק, אבל בחברת הדירוג העולמית S&P חושבים שכלכלת ישראל טובה ומשתפרת' והחליטו להעלות את דירוג האשראי של ישראל מרמה של +A לרמה של -AA.דירוג אשראי של מדינה מבטא את הערכת חברת הדירוג לגבי יכולתה של המדינה לפרוע חוב. מדינות מנפיקות אגרות חוב למדינות וגופים מוסדיים שונים בעולם על מנת לממן את פעילותן השוטפת וכן, כמו במיחזור משכנתא, לפרוע חובות ישנים שניטלו בתנאים פחות טובים.
מדינות נוספות שלהן דירוג אשראי דומה באירופה הן צ'כיה ואסטוניה. לסין, יפן וצ'ילה דירוג +A – נמוך בשלב אחד מהדירוג של ישראל.
כלכלני S&P כותבים בדו"ח כי העלאת הדירוג התאפשרה הודות לשיפורים במסגרת הפיסקלית בישראל שהובילו לירידה בחוב הממשלתי. על אף שרמתו של החוב הממשלתי עדיין גבוהה, סבורים ב-S&P כי הסבירות להיפוך המגמה של צמצום החוב הממשלתי נמוכה. ההערכה של כלכלני S&P מבוססת ההנחה שבהיעדר זעזועים בסחר העולמי, תחזית הצמיחה של ישראל תישאר חזקה ותאפשר לממשלה להכיל לחצים להוצאות על מטרות חברתיות ועל תשתיות, וגם הסלמה מתונה אפשרית בסיכוי הביטחון. לדבריהם, "ישראל הפגינה ביצועים כלכליים טובים מאז המשבר הפיננסי העולמי, וכיום התמ"ג שלה גדול בכ-140 מיליארד דולר, או 50%, מרמתו ב-2010. בחשבון השוטף היא נהנית מעודף בר קיימא, והאבטלה בשפל היסטורי".
בצד נקודות החולשה של ישראל מציינים ב – S&P כי קיים ספק ביכולתה של הממשלה לטפל בסוגיות ארוכות טווח כמו עודף בירוקרטיה, מחסור בתשתיות וכמו כן את ההשתתפות הנמוכה בשוק העבודה של נשים ערביות וחרדים.
תגובתו של שר האוצר, משה כחלון, להעלאת הדירוג: "בשלוש השנים האחרונות הכלכלה הישראלית נסקה והגיעה לנתוני המקרו הטובים בתולדותיה. האמון שמביעים בנו הגופים הכלכליים החזקים בעולם מאפשר לנו להמשיך ולהצמיח את המשק, ובעזרת פירות הצמיחה לקיים מדיניות של צמצום פערים חברתיים וחיזוק מעמד הביניים והשכבות החלשות. העלאת הדירוג תחסוך לנו הוצאות מימון של מיליארדי שקלים, שאותם נפנה עבור המשרדים החברתיים – הבריאות, החינוך והרווחה. נמשיך להוביל מדיניות כלכלית וחברתית נטולת פניות, ממלכתית ואחראית שרואה את האזרח הישראלי במרכז".
החשב הכללי, רוני חזקיהו, התייחס גם הוא להעלאת הדירוג ואמר כי היא "משקפת את הכרת הגופים הכלכליים הבינלאומיים בחוזקה של כלכלת ישראל ומדגישה את החשיבות בקידום מדיניות המעודדת צמיחה תוך שמירה על משמעת פיסקלית".
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, אמרה כי "ההחלטה משקפת אמון של המוסדות הבינלאומיים במדיניות הכלכלית של הממשלה, ובמדיניות המוניטרית שהנהיג בנק ישראל שתרמה לצמיחת המשק וליכולתה של הממשלה לעמוד בהתחייבויותיה העתידיות. ההחלטה מהווה הוכחה נוספת לחשיבות של ההפחתה המתמשכת של יחס החוב לתוצר, ולתרומתה של הירידה בנטל החוב לחוסנה של כלכלת ישראל".
בסקירתם השבועית מעריכים כלכלני בנק לאומי כי "העלאת הדירוג הינה עוד גורם המצטרף לגורמים שבטווח הארוך תומכים בשקל. תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות עשויות לרשום ירידות תשואות קלה אם כי גם טרום העלאת הדרוג נסחרו אגרות החוב של ישראל בתשואות התואמות מדינות בדירוג דומה.