כולם מדברים על מחיר למשתכן, אבל נראה שתוכנית לא פחות חשובה ממנה היא ההתחדשות העירונית – פרויקטים של פינוי בינוי ופרויקטים של תמ"א 38/2. מדובר על היקפים משמעותיים מאוד בערי המרכז, ועל פי התכנון זה עשוי להגיע ל-92 אלף דירות ב-3 שנים – זה הרבה, וזה לצד המהלכים הנוספים עשויים להביא את ההיצע שלמספרים גבוהים מבעבר.
על פי ההערכות צריך בשנה סביב 60 אלף דירות, ואם בהתחדשות עירונית מדובר על כ-30 אלף דירות ובפועל בונים קרוב ל-50 אלף יחידות דיור, אזי סוף סוף היצע הדירות עולה על הביקוש. נקווה רק שהתיאוריה הזו תהפוך למציאות בשטח.
על פי התוכנית-התלת שנתית שהוצגה היום לשר האוצר, היעד של מינהל התכנון בתחום ההתחדשות העירונית עומד על 92 אלף יחידות דיור. חשוב להדגיש – מדובר בתוכנית עם יעדים שתלויים גם בביצוע. לתכנן זה נחמד, מישהו צריך לבצע. עם זאת, זה בהחלט כיוון חיובי.
על פי התוכנית יאושרו תוכניות בהיקף של כ-547.5 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות. מעבר ליעד האמור, התוכנית מתייחסת גם לתחום התשתיות ולצרכים העולים מקידום ואישור התוכניות החדשות למאות אלפי יחידות הדיור. למעשה, הצפי במנהל התכנון לשלוש השנים הקרובות גבוה משמעותית מהיעד המקורי שנקבע בתוכנית האסטרטגית לאותה התקופה שעמד על 328 אלף יחידות דיור.
במסגרת התוכנית שהוצגה על ידי מנהלת מינהל התכנון דלית זילבר, מפורטות התשתיות התומכות הנדרשות במסגרת הקמת יחידות הדיור החדשות. ההמלצות כוללות: הקמת מתקני טיהור שפכים; הקמת מחלפים וכבישים; הרחבת והסטת כבישים; הקמת תחנות רכבת; הקמת גשרים; תוכניות ניקוז, הולכת מים, ביוב וחשמלף תוואי רכבת קלה ועוד. מדובר בהתניות שנדרשות כדי לאשר את התוכניות האמורות. אבל חשוב להדגיש כי ההתניות האלו בעבר עיכבו אישור תוכניות והוצאת היתרי בנייה ביישובים שונים. השאלה מה יקרה הפעם? האם יצליחו בזכות תכנון מוקדם להגיע גם לביצוע ויישום מסודרים.
במסגרת התוכנית מציינים במינהל התכנון את היקף התוכניות שעוסקות בהתחדשות עירונית. מדובר בחלק ניכר מהתוכניות כך שמתוך כ-547.5 אלף יחידות הדיור, כ-92.3 אלף יחידות דיור אמורות להגיע מתוכניות במסגרת פינוי בינוי וגם תמ"א 38. במקביל, התוכנית קובעת כי כמחצית מיחידות הדיור שיאושרו בשלוש השנים הקרובות במחוז תל אביב, יהיו במסגרת התחדשות עירונית.
נתוני התוכנית התלת-שנתית כוללים גם חלוקה למחוזות השונים:
במחוז צפון היעד הוא לאישור כ-86.5 יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות. מתוך כלל יחידות הדיור במחוז זה, כ-4,500 יחידות דיור צפויות במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית. כמו כן, במגזר הערבי מדובר ביעד של כ-43.5 אלף יחידות דיור.
במחוז חיפה היעד הוא לאישור כ-98 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות, 4,000 מתוכן בהתחדשות עירונית וכ-15 אלף יחידות דיור במגזר הערבי.
במחוז מרכז היעד הוא לאישור כ-150אלף יחידות דיור בשלוש השנים הבאות, כ- 25 אלף יחידות דיור מתוכן במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית, וכ-8,000 יחידות דיור במגזר הערבי.
במחוז תל אביב היעד הוא לאישור כ-60 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הבאות, כ-31 אלף מתוכן במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.
במחוז ירושלים היעד הוא לאישור כ-33.5 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות, כ-14.5 אלף יחידות דיור במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.
במחוז דרום מדובר ביעד המתייחס לאישור תוכניות בהיקף כ=119.5 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות, כ=13.3 אלף יחידות דיור מהן בתוכניות התחדשות עירונית.
במסגרת התוכנית מפורטים גם היעדים לנפת אשקלון ולנפת באר שבע בנפרד, כך שהיעד לנפת אשקלון עומד על אישור כ-37.5 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות, כעשרת אלפים מהן במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית. בנפת באר שבע מדובר ביעד של כ-82 אלף יחידות דיור בשלוש השנים הקרובות, 3,300 מהן במסגרת תוכניות להתחדשות עירונית.
"למרות הירידה המתמשכת במחירי הדיור והתקררות שוק הנדל"ן אנחנו לא עוצרים וממשיכים בכל הכח", כך אמר כחלון היום. "חוסר בתכנון היה הגורם המרכזי למשבר הדיור ובזה בדיוק טיפלנו. בתוך עשור הכפלנו פי 5 את כמות היחידות המתוכננות מדי שנה. בשנים האחרונות הגדלנו את המלאי התכנוני באופן חסר תקדים ובשלוש השנים הקרובות נמשיך באותה המגמה ונתכנן כחצי מיליון יחידות דיור בכל רחבי הארץ. הגדלת המלאי התכנוני סייעה לנו להתמודד עם המשבר הנוכחי ותביא למניעה של משבר דיור נוסף".
זילבר אמרה: "לראשונה מציג מינהל התכנון תוכנית עבודה לשלוש השנים הקרובות 2018-2020, זאת בניגוד לתוכניות עבודה חד-שנתיות כפי שהיה נהוג עד היום. יעדי התוכנית הינם פועל יוצא של עבודה פרטנית שבחנה את כלל הצרכים הדרושים במדינה. כמו כן, התוכנית יוצרת הלימה בין היצע יחידות הדיור ובין הקמת תשתיות-על, בדגש על תשתיות תחבורתיות, ומערכות תומכות נוספות"
מעודכן ל-01/2019
ביטוחי מנהלים היו פעם מוצר מועדף לחיסכון לפנסיה, אלא שהרפורמה בפנסיה לפני מספר שנים טובות הטיבה בעיקר עם קרנות הפנסיה, כך שביטוחי המנהלים נעלמו כמעט מהאופק.
עם זאת, מסתבר שמתחת לרדאר קיימת פעילות שיווקית ענפה של חברות הביטוח בשיווק ביטוחי מנהלים כשהרציונל הוא בביטוח מנהלים תרוויחו יותר. התשואות בשנים האחרונות של ביטוחי המנהלים אכן גבוהות יותר, למרות דמי הניהול הגבוהים יותר, אך כמובן שאף אחד לא יודע איך זה יימשך. קרנות הפנסיה, חשוב להדגיש נהנות מהחזקה באגרות חוב ייעודיות (שהממשלה מנפיקה להן) ושיעורן הוא אפילו עד 60% מהתיק (למבוגרים).
אז נכון שבמקרים מסוימים כמו בשנים האחרונות אג"ח מיועדות בתשואה של 4% לא מספקת להשגת תשואה כללית טובה, אבל בשנים "נורמליות" זה בהחלט סוג של ביטוח.
התשואה העודפת בביטוחי מנהלים, בשנים האחרונות, נובעת מחשיפה גדולה לשוקי המניות, וזאת למרות דמי הניהול היחסית גבוהים בהן (שזה אחד מהחסרונות הגדולים). אבל בפועל ניתן להגיע לחשיפה גבוה בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. ישנן מנהלי השקעות שבוחרים במכוון במכשירים ארוכי הטווח, חשיפה גבוה יותר למניות מהטעם הפשוט שלאורך זמן שוקי המניות עולים יותר מאשר השווקים הסולידים (אגרות החוב). כך לדוגמה – ילין לפידות, אלטשולר שחם ואנליסט נמצאות בחשיפה יחסית גבוה למניות בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלהם.
החשיפה הגבוה יחסית גם מניבה להם תשואה גבוה לא פחותה מביטוחי מנהלים. אז למרות שחברות הביטוח מנסות להחזיר את ביטוחי המנהלים לחיים, חשוב שתדעו שקיימות אלטרנטיבות אחרות.
כמו כן, לפני כשנתיים נכנס "שחקן חדש" לשוק החיסכון – קופת גמל להשקעה. מדובר במוצר שיכול להפוך לנזיל בכל רגע, כשבמקביל אם בוחרים לחסוך בו עד לפנסיה הוא נהנה מיתרונות מיסוי גדולים במיוחד. כמו כן, ניתן לעבור מקופה לקופה מבלי שהדבר ייחשב כאירוע מס ומבלי לשלם מס על רווחי הון.
קופות הגמל להשקעה גדלות משמעותית בגיוסים במקביל להכרה שהם זוכים לה בקרב הציבור, יועצי ההשקעות ויועצים פיננסים בכלל. עם זאת, עדיין היועצים הפנסיונים מעדיפים לרוב לצייד אתכם בקרן פנסיה (בה יש מרכיב אג"ח ייעודי שמבטיח תשואה) ורק אם יש אפשרות לחיסכון נוסף להשקיע בקופת גמל להשקעה כחלק מהתכנון הפנסיוני הכולל שלכם.
ביטוח מנהלים – הדור הקודם
אז ביטוחי מנהלים לא באמת טובים יותר מקרנות פנסיה וקופות גמל, אבל זה נכון למצב לאחר הרפורמה. במצב לפני הרפורמה (2004), היו ביטוחי מנהלים עם תנאים פנסיונים טובים – מקדם המרה טוב. מבלי להיכנס לנדבכי עולם הפנסיה, מדובר בהבטחה (הבטחה חוזית) של חברת הביטוח לתשלום קצבה חודשית סבירה כאשר החוסך, מגיע לפנסיה. התנאים האלו טובים מאוד ביחס למה שניתן כיום. זה כמובן יתרון גדול, אבל מנגד – דמי הניהול של הביטוחים האלו הוא גבוהה והוא על פי ביצועים – פוליסות משתתפות ברווחים. כלומר, חוץ מדמי ניהול שוטפים, החוסכים משלמים שיעור מסויים על הרווחים ( לרוב 15%).
ביטוחים כאלו כבר לא ניתן לשווק כיום.
מדריכים מאתר הון:
מדריך קופת גמל – יתרונות וחסרונות
אלומות ואופנהיימר מקימות קרן נאמנות שתשקיע ברשימת המניות המומלצות של אופנהיימר
בית ההשקעות אופנהיימר הוא אחד מבתי ההשקעות המובילים כאן שמכסה את המניות הישראליות בחו"ל. מדי תקופה מפרסם בית ההשקעות את רשימת המניות המומלצות שלו (גם המניות הישראליות וגם המניות האחרות שנסחרות בוול-סטריט), ועכשיו הוא בשת"פ עם אלומות מנסה להפוך את זה לביזנס. שני הגופים יקימו קרן נאמנות – אלומות מניות Top Ideas, שעוקבת אחר רשימת 30 המניות המומלצות של האנליסטים של אופנהיימר.
רשימת ה-Top Ideas של אופנהיימר, אשר אליה נבחרות מדי חודש בקפידה 30 המניות המועדפות להשקעה בתקופה הקרובה על ידי האנליסטים המומחים של אופנהיימר, הינה רשימה אשר הציגה על פני שנים תשואה מרשימה של כ- 300% מאז 2009 לעומת מדד הייחוס, מדד ראסל 3000, שהשיא בתקופה זו תשואה של 150%.
כל מניה מתוך 30 המניות ברשימה נבחרת על ידי האנליסטים ומקבלת משקל שווה ברשימה המורכבת מכ-600 מניות שמסקרים האנליסטים של אופנהיימר באופן שוטף. המניות נבחרות ממספר רחב של תחומים כגון טכנולוגיה, בריאות, תעשייה, אנרגיה, פיננסים וצרכנות, וברשימה המעודכנת של אופנהיימר ניתן למצוא כעת מניות כמו מרוול, פייסבוק, מדטרוניק, קוסטקו ועוד.
לדברי אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר ישראל: "אנו נרגשים מהנגיעה הישירה הראשונה עם ציבור המשקיעים בישראל וגאים מאוד לחלוק את יכולות המחקר שלנו עם בית ההשקעות אלומות, שינהל את הקרן באופן בלעדי. צוות האנליסטים של אופנהיימר מפרסם סקירות לכל אירוע בשוק הקשור למניות ברשימה כבר שנים רבות ולפי המלצתו מתעדכנת הרשימה ברמה חודשית. באופן זה מנוהלת הרשימה בצורה צמודה מאוד לארועי השוק ומנצלת הזדמנויות השקעה מעניינות. קבוצת האנליסטים של אופנהיימר נהנית מדירוגי איכות גבוהים בוול סטריט ובקרן זו נפיק מכך תועלת רבה".
לדברי קובי נימקובסקי, מנכ"ל בית ההשקעות אלומות: "זוהי הפעם הראשונה שהציבור בישראל יכול לבצע השקעה בקרן נאמנות ישראלית שחשופה למניות זרות הנבחרות באופן קפדני ומקצועי על ידי אנליסטים זרים מהשורה הראשונה, שכל אחד מהם בוחר רק מניה אחת, הטובה ביותר להערכתו כעת, כמו המוסדיים. זו היא הזדמנות מצוינת להשקעה אקטיבית ברשימה שמצליחה להכות שנה אחר שנה את מדד הייחוס, ולכן נחשבת לאחת הרשימות המבוקשות ביותר על ידי משקיעים מוסדיים בארץ ובעולם. להבדיל מהשקעה פאסיבית בקרנות או תעודות סל שעוקבות אחרי מדדים שונים, מדובר ברשימה שמשתנה מדי חודש ומציעה למשקיעים בישראל חשיפה להשקעה אקטיבית מגוונת ודינמית בחברות מגוונות עם פוטנציאל לייצר תשואה עודפת מרשימה. שיתוף הפעולה שלנו עם אופנהיימר הוא מהלך ראשון חשוב בישראל שפותח את הדלת בפני הציבור הרחב לניהול השקעות מקצועי ברמה בינלאומית".
שגריר שירותי רכב, המספקת שירותים לחברות הביטוח ושיתוף והשכרת רכבים (דרך החברה הבת – קאר2גו), מדווחת על ירידה ברווח התפעולי ברבעון הראשון של 2018 למרות גידול בהכנסות. במקביל דיווחה החברה על כווינתה לחלק דיבידנד בסך 1.5 מיליון שקל.
דגשים עיקריים לרבעון הראשון של 2018:
ההכנסות ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכמו בכ-57.3 מיליון ש"ח, גידול של כ-8.1% בהשוואה להכנסות של כ-53.0 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח הגולמי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-11.0 מיליון ש"ח (19.2% מההכנסות), קיטון של כ-6.8% בהשוואה לכ-11.7 מיליון ש"ח (22.1% מההכנסות) ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח התפעולי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-4.0 מיליון ש"ח (7.1% מההכנסות), קיטון של כ-36.3% בהשוואה לכ-6.4 מיליון ש"ח (12.1% מההכנסות) ברבעון הראשון של שנת 2017.
ה-EBITDA ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-6.4 מיליון ש"ח, קיטון של כ-22.3% בהשוואה לכ-8.3 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
הרווח הנקי ברבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-2.7 מיליון ש"ח, בהשוואה לרווח נקי של כ-4.7 מיליון ש"ח ברבעון הראשון של שנת 2017.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לרבעון שהסתיים ב-31 במרץ 2018 הסתכם בכ-9.8 מיליון ש"ח, בהשוואה לכ-17.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בתזרים המזומנים נובע מהשקעות שביצעה החברה במערכת הטכנולוגית במגזר שיתוף הרכבים ומהגדלת מצבת הרכבים במגזר זה.
דוד מיכאל, מנכ"ל קבוצת שגריר אמר: "שגריר ממשיכה לצמוח בשני מגזרי הפעילות של החברה. במהלך הרבעון המשכנו לבצע השקעות בפעילות מיזם הרכב השיתופי, הפועל באמצעות החברה הבת קאר2גו, וביססנו תשתית איתנה במספר ערים גדולות בישראל שתשמש אותנו לצמיחה עתידית. ברבעון זה אנו מכירים לראשונה בהכנסות מפעילות הרכב השיתופי בחיפה ולאחרונה התחלנו לפעול גם בראשון לציון ובירושלים וחתמנו על הסכם להתחלת פעילות בנתניה ובאשדוד. המודל העסקי בהפעלת מיזמים אלו מלווה בהשקעות גבוהות בשלבים הראשונים של הפרויקט, וחתירה להחזר השקעות מהיר ולהרחבה משמעותית של היקפי השימוש לאורך הרבעונים הקרובים. ככל שאנו מתמידים בתוכנית העסקית שלנו ומרחיבים את פעילותנו לערים נוספות כך נוכל בעתיד למנף ולנצל טוב יותר את היתרון לגודל. מודל עסקי זה משפיע בטווח הקצר על רמת הרווחיות של החברה, אך מבסס את מנועי הצמיחה המשמעותיים שלנו לעתיד ויחזק את מיצובנו העסקי והתחרותי. בנוסף, שגריר נכנסה השנה להשקעה במיזם האופניים השיתופי מובייק, וזאת מתוך מטרה לספק פתרון מלא ללקוחותינו. תנופת ההשקעות וההתפתחות שעוברת החברה מתאפשרות הודות להמשך הצלחת פעילותנו במגזר השירותים לחברות הביטוח המהווה את ליבת העסקים של קבוצת שגריר. פעילות זו ממשיכה להניב צמיחה נאה בהכנסות תוך גידול בכמות המנויים וזאת הודות לרמת השירות הגבוהה שהחברה מספקת לקשרים של שגריר עם מרבית חברות הביטוח".
תעריפי בזק יורדים – לא בסכום משמותי. בסה"כ הרווח לציבור יסתכם בכ-15 מיליון שקל ועדיין – זו פעם ראשונה אחרי 7 שנים שהתעריפים בירידה. איפה הייתם עד עכשיו? לא ברור. עכשיו כשבזק חבוטה מכל הבחינות, אף אחד כבר לא מפחד – רק שהצעד הזה היה צריך להיות מזמן, כשבזק הגורילה הדורסנית איימה על כח חברות התקשורת האחרות ונהנתה מרווחים מונופוליסטים.
על כל פנים, שר התקשורת איוב קרא הפחית את תעריפי חברת בזק הקבועים בתקנות התקשורת (בזק ושידורים)(תשלומים בעד שירותי בזק). התעריפים יוזלו בכ- 11.88% (למעט לעניין התשלום החודשי הקבוע בעד קו טלפון). להלן חלק מן השינויים העיקריים:
- תעריף דקת שיחת בשעת השיא יופחת מ- 9.73 אג' ל-8.57 אג'.
- תעריף דקת שיחה בשעת השפל יופחת מ-3.97 אג' ל-3.50 אג'.
- התשלום לבזק עבור שיחה לטלפון הנייד יופחת מ- 5.45 אג' ל- 4.80 אג'.
- דמי השימוש הקבועים החודשיים בעד קו טלפון בסך 49.50 ₪ לחודש ובסך 25.70 ₪ למנויים הזכאים להבטחת הכנסה – לא ישתנו.
כל התעריפים אינם כוללים מע"מ.
משמעות השינוי בתעריפים הינה הפחתה שנתית של כ-15.8 מיליון ₪ בתשלומי הצרכנים המחויבים על פי תקנות התשלומים. עדכון התעריפים האמור נערך בהתאם למנגנון העדכון השנתי של תעריפי חברת בזק, הקבוע בתקנות התקשורת (חישוב תשלומים בעד שירותי בזק והצמדתם), התשס"ג-2003, פרטים נוספים ניתן לקבל בכל סניפי חברת בזק.
ועומדים בקריטריונים המלאים הקבועים בתקנות התשלומים לעניין זה.
מרבית מנויי הקווים הרגילים של חברת בזק לא מחויבים בהתאם לתקנות התשלומים אלא בחרו להצטרף לסלי
תשלומים חלופיים לאותן תקנות.
הטבה לחיילים משוחררים. מהיום: חיילים ששירתו כנהגי רכב כבד במסגרת השירות הצבאי, במשך שנה לפחות, יקבלו רישיון נהיגה אזרחי מיד עם שחרורם מצה"ל. כך הודיע שר התחבורה והמודיעין, ישראל כץ.
במסגרת ההסדר החדש, צה"ל הוסמך להנפיק רישיונות נהיגה אזרחיים לחיילים ששירתו כנהגי רכב כבד מעל 12 טון, במשך שנה אחת לפחות, ובתנאי שלא נרשמו להם אירועים חריגים. הרישיון האזרחי יונפק לחיילים ביום השחרור מהשירות.
חיילים ששירתו בצה"ל כנהגים, אולם אינם עומדים בתנאי רשות הרישוי הצבאית, יוכלו להשלים את בדיקות המיון האישיותי, עם שחרורם מצה"ל ולקבל את הרישיון האזרחי, כפי שנהוג היה עד היום.
עד כה חיילים ששירתו כנהגי רכב כבד בצה"ל, השתחררו מהשירות ללא רישיון נהיגה אזרחי תואם. כך נוצר מצב שבו נהג רשאי לנהוג ברכב כבד בעת שירותו הצבאי ובמהלך שירות המילואים, אולם ברגע שפשט את מדיו, לא הותר לו לנהוג ברכב כבד בחייו האזרחיים.
במטרה להסדיר את הנושא, הוחלט להסמיך את צה"ל להעניק רישיונות נהיגה אזרחיים לנהגי רכב כבד, ביום שחרורם מהצבא. זאת, מאחר והחיילים עוברים בדיקות רפואיות קפדניות הבוחנות את הכשירות הרפואית הנדרשת לתפקיד נהג בצה"ל. בנוסף לכך, הם רוכשים וותק וניסיון רב במהלך שירותם הצבאי.
יודגש כי חיילים המשמשים כנהגים בצה"ל מצויים תחת השגחה מתמדת, המאתרת כל כשל העלול למנוע מהם לשמש כנהגים. במצב של חוסר התאמה, המערכת הצבאית פוסלת מיידית את החייל מלשמש כנהג.
השר כץ ציין כי ההסדר החדש יקל על החיילים המשרתים בצה"ל כנהגים וירחיב את אפשרויות התעסוקה שלהם עם שחרורם מהשירות. כמו כן, ההסדר יגדיל את מספר הנהגים המקצועיים בישראל, הנמצא כיום במחסור. על פי ההערכות, מדובר ב- 1,000-1,300 נהגים שיצטרפו מדי שנה למצבת הנהגים המקצועיים בישראל.
ח"כ ד"ר ענת ברקו, הודתה לראש הממשלה ולשר התחבורה, על ההסדר החדש. "פנייתי ועבודתי במשך כשנתיים להכרה אזרחית ברישיונות רכב כבד צבאיים של חיילים, מתחילה לקבל התייחסות מסוימת מהממשלה. אין ספק שיהיה בכך לתרום לשגרה ולחירום. חיילי צה"ל שמוסמכים על ידי הצבא, יוכלו לזקוף במקומות תעסוקה והאזרחות כאשר יש פערים אדירים בתחום. חיילים רבים אשר נוהגים ברכב כבד בצבא מגיעים מאוכלוסיות מוחלשות, והדבר מהווה עבורם פרנסה כאשר הם משתחררים לאזרחות. כמו כן, מדובר בנהגים המורשים לנהוג על כבישי מדינת ישראל במילואים במשך שנים, אך באזרחות אינם מורשים לכך. מדובר במדיניות חלם!"
"להוסיף לכל זה, מספר התאונות במשאיות בצבא הינו הרבה יותר נמוך מאשר באזרחות. כסא"ל במילואים, אני יודעת על המשמעת הקפדנית והתדרוכים הרבים שהנהגים עוברים לפני כל יציאה מהבסיס", הוסיפה ח"כ ברקו, אשר שלחה מכתבים רבים בעבר בנושא ולאחרונה יצאה בחקיקה להכרה ברישיונות בכדי ליצור לחץ שיפתור את המצב.
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, התכנסה לדיון משותף עם ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו), לבחינת יישום החוק להגברת התחרות וצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות.
מדובר בדיון מעקב שני שמקיימת ועדת הכלכלה וכן דיון שני של ועדת הרפורמות אחר יישום החוק, שנועד להגביר את התחרות בין הבנקים ולהוריד את מחיר השירות לצרכן. החוק התבסס על מסקנות הוועדה להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים והפיננסיים, בראשה עמד עו"ד דרור שטרום. החוק כולל, בין היתר, מהלך של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, הסרת חסמים להקמת בנקים חדשים וחברות נוספות לענף והגנות לגופים הפיננסיים החדשים. הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים ולמעבר צרכנים בין ספקי שירותים פיננסים.
לאחרונה פורסם הדוח הראשון של הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי. הוועדה שתפקידה לוודא הצלחת צעדי הרפורמה בשוק הבנקאות והפיננסים, לקבוע תבחינים מדידים לבחינת ההצלחה בהגברת התחרות ולדווח על ההתקדמות בהשגת היעד של הגברת התחרות לוועדת הכלכלה ולציבור פעמיים בשנה. הוועדה מוסמכת להמליץ על צעדים נוספים לשיפור התחרות לרבות המלצה לשר האוצר ולנגידת בנק ישראל על הפרדת כאל מבנק דיסקונט.
מהדוח עולה כי שני סולקים חדשים (טרנזילה וקארדקום) קיבלו רישיונות (ראו כאן הרחבה); 961 עסקים קיבלו אישור המשך עיסוק זמני כספקי אשראי, 3 בקשות הוגשו לקבלת רישיון כאגודות אשראי, 11 בקשות הוגשו לרישיון כחברות p2p, 113 בקשות כישרות לקבלת רישיון למתן אשראי נמצאים בטיפול רשות שוק ההון.
המשנה ליועמ"ש של הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכלכלה עו"ד אתי בנדלר מתחה ביקורת חריפה על התהליך. "אני מבקשת לתבוע את עלבונה של הכנסת. חקיקת החוק הייתה באופן מזורז ונקבעו בו הוראות חוק. נקבעו מועדים להתקנת תקנות. למרות ניסיוני העשיר בכנסת, מעולם לא נתקלתי בהפרה מסיבית וגורפת של החוק. הם לא עמדו אף לא בהוראה אחת של החוק. או שהממשלה לא סופרת את הכנסת או את החוקים, שאם כן זו תופעה שצריך לתת עליה את הדעת. או שתהליך קביעת מועדים מהירים היה תהליך לא שקול".
עו"ד דרור שטרום אמר "מקריאת הדו"ח עולה תמונה עגומה. שנה וחצי זה פרק זמן מספיק בכדי לראות מה קורה. הגענו למציאות מצערת. לדברי המפקחת יש שתי קבוצות שמבקשות להקים בנק. לו הממשלה הייתה עובדת כראוי, הם יכלו כבר להציע שירותים לציבור.
שטרום ציין שלוש נקודות מרכזיות שלדעתו מהוות חסם משמעותי להתקדמות הרפורמה. תשתית מחשוב שתאפשר לבנקים חדשים לפעול בעלויות נמוכות. המכרז להקמת התשתית היה אמור לצאת תוך 15 חודשים, בפועל המכרז לא יצא. בשוק קיימים שני ספקיות מחשוב שמוכנים לבצע את המלאכה. ביטוח פיקדונות אף הוא מהווה חסם משמעותי. 120 מדינות הכירו בצורך בביטוח לקוחות על מנת לתת ללקוחות ביטחון. לסיום אמר שטרום, בלי שנאפשר לצרכן להשוות עלויות פיננסיות לא יקרה כלום. קיימת טכנולוגיה, אין סיבה שזה לא ייעשה. זה חוסר מעש מול סעיפי חוק מחייבים עוד לא היה כדבר הזה אמר שטרום.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל (המחנ"צ) אמר בדיון "הצעת החוק הייתה ממשלתית ולא פרטית כך שהממשלה הייתה אמורה לעבוד בקצב מהיר יותר. 15 חודשים זה ביזוי. התחושה היא שמישהו התחרט ומתחיל בקטנה לנקות סעיפים בעשיה בשטח כך שיישאר משטרום רק כרום. יכולתי לקיים דיונים מוקדם יותר אני לא מבקש להעמיד אנשים במצב לא נעים. זה עניין ציבורי מהמדרגה הראשונה לא עוד! קצב עבודה הוא הדבר שאתה מרגיש כלפי העבודה. אנחנו יכולים ללעוס גת. ואולי הפריץ ימות. כשהבירוקרטיה רוצה, היא יודעת למסמס בלי להותיר טביעות אצבע. עד סוף החודש אני מבקש לקבל לו"ז לפי סעיפי ביצוע. כבל הודיע כי הוא יקיים דיון נוסף עוד במושב הקיץ הנוכחי.
יו"ר ועדת הרפורמות ח״כ רחל עזריה (כולנו) אמרה ״הרפורמה שיזם שר האוצר משה כחלון לא הולכת להיעלם. היא תתרחש אף על שגופים חזקים אינם מעוניינים בכך, אנו נפקח ונדאג לזה״. ח״כ עזריה הוסיפה ״הכנסת עשתה מאמצים להעביר את הרפורמה במהירות, נעשתה עבודה אבל לא בקצב של השוק". עזריה אמרה לנציגי הממשלה "אתם חייבים להאיץ את הקצב. אנחנו נמשיך לעקוב, חייבים שהדברים יזוזו, המחיר גבוה מידי.״
מנכ"ל משרד האוצר מר שי באבד אמר "הממשלה לא מזלזלת בכנסת. ולא נקבעו מועדים לא ריאליים. לוחות הזמנים נקבעו תחת הנחה שנעמוד בהם. עד 10.6 יפורסמו כללים . בנושא ביטוח פיקדונות אמר באבד "לא יהיה ביטוח גורף. אנחנו לא מאמינים בזה. התחייבנו לתת מענה לגופים חדשים. יהיו תחליפים לביטוח יינתן פתרון. בעניין מערכת להשוואת מחירים אמר באבד "יש ויכוחים עם משרד המשפטים. בקרוב נפרסם כללים להשתתפות במרכז לתשתיות הטכנולוגיות.
ח"כ כבל העיר לבאבד "יש מחבלים קטנים בכרמים וחשוב לנו שתהיה מחויבות שלכם לתהליך". באבד ענה לכבל ואמר "אנו מחויבים לתהליך, בקרוב תראו תוצאות. אין מטרה למסמס את התהליך. לעיתים כפל סמכויות מחד והעדר סמכויות מאידך, מונע את קבלת החלטות ומעכב את הביצוע. בימים הקרובים שר האוצר יחתום על הגדלת המסגרות מ-2.5 ל-5 מיליארד ₪.
אילנית מדמוני מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אמרה "בנק ישראל משקיע זמן ומשאבים בישום החוק. הוקמה ועדה בין-משרדית בסטנדרט גבוה וזהה לכל הגופים. אני מבקשת מעט סבלנות.
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל מר מישל סטרבצ'ינסקי אמר ״בכדי לעודד הקמת בנקים חדשים ולהגביר את התחרות, הדרישה להון מינימלי לבנק חדש ירד מ- 400 מיליון שקל ל-50 מיליון שקל.
חברות האשראי החוץ בנקאיות מקבלות בשנה האחרונה רוח גבית מהרגולטור. המטרה היא לאפשר לציבור הרחב מקורות אשראי רחבים יותר, במקביל לתחרות מול הבנקים – כך סבורים בממשלה ובמשרד האוצר, תהיה תחרות אמיתית מול הבנקים.
על רקע זה, שר האוצר העלה את רף הגיוס באג"ח של חברות האשראי החוץ בנקאיות ל-5 מיליארד שקל. נזכיר כי בבורסה נסחרות קרוב ל-10 חברות אשראי חוץ בנקאיות לרבות – נאווי, פנינסולה של קבוצת מיטב דש, אס.אר אקורד, אופאל באלנס, שוהם ועוד.
אשראי חוץ בנקאי כל מה שצריך לדעת
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב״ד, הוא זה שבפועל הודיע כי שר האוצר משה כחלון ישתמש בסמכותו ויחתום על הצו בכדי להגדיל את המגבלה על "חוק נאווי", הקרוי על שמה של חברת האשראי החוץ־בנקאית הגדולה ביותר בבורסה, חוק המאפשר לחברות אשראי החוץ בנקאי לגייס חוב.
עד כה היקף הגיוס היה מוגבל לגיוס אגרות חוב בסכום של כ–2.5 מיליארד שקל בלבד ולאחר החתימה על הצו המגבלה תועלה ל- 5 מיליארד. בהמשך יתקיים דיון עם בנק ישראל לפתיחת המגבלה מעבר לכך. כיום אגב, החברות לא מגיעות לסף הזה – החברה הגדולה כאמור נאווי גייסה אג"ח בסכום של מאות רבות מיליוני שקלים ובעקבותיה גייסה פנינסולה מאות מיליוני שקלים (פנינסולה, אגב, פרסמה דוחות יחסית פושרים לרבעון הראשון של 2018 – גידול מול רבעון מקביל אשתקד, אבל קיטון לעומת הרבעון האחרון של 2017).
שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר: "שר האוצר הודיע הבוקר שיחתום על הצו ויאפשר לחברות האשראי החוץ בנקאיות לגייס הון דרך חוב עד 5 מיליארד ש"ח. חתימתו על התקנות מהוות אבן דרך משמעותית בזריקת מרץ נוספת לפתיחת התחרות בסקטור הפיננסי״.
אשראי חוץ בנקאי כל מה שצריך לדעת
שטראוס מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון של 2018 – החברה ממשיכה כצפוי לצמוח ולעלות ברווח.
המכירות ברבעון צמחו בכ- 4%, צמיחה אורגנית של כ- 7.8% בנטרול שער חליפין. הרווח הנקי לבעלי המניות צמח בכ- 26.9% ל- 146 מיליון ש"ח; הצמיחה התבטאה בכל המגזרים: ישראל, קפה, סברה ואובלה ושטראוס מים; החברה תחלק דיבידנד בסך 160 מיליון שקל.
לאחרונה הודיעה החברה כי המנכ"ל גדי לסין יוצא לחופשת מחלה של מספר חודשים
גיורא בר דעה, ממלא מקום מנכ"ל קבוצת שטראוס: "הקבוצה ממשיכה לצמוח בקצב מרשים ולהציג תוצאות מצוינות גם במכירות וגם ברווחיות. הכנסות החברה ברבעון הראשון צמחו בכ- 7.8% אורגני בנטרול השפעות המטבע, כאשר הפעילות של החברה מלמדות על צמיחה חיובית בכל המגזרים. שטראוס ישראל הגדילה את ההכנסות בכ- 5.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ואף הגדילה את נתח השוק שלה במזון ל- 12.2%. פעילות הקפה צמחה במהלך הרבעון הראשון בכ- 7.3% אורגני בנטרול השפעת שערי חליפין. פעילות הסלטים של סברה ואובלה צמחה בכ- 21.3% אורגני בנטרול השפעת שערי חליפין ונתח השוק של סברה בחומוס בארה"ב עלה לכ-59.4%. פעילות שטראוס מים סיימה את הרבעון עם צמיחה של 7.6% הנובע בעיקר מצמיחה גבוהה בפעילות בישראל. הרווח הנקי ברבעון עמד על כ- 146 מיליון ש"ח – עליה של כ- 26.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד".
הדגשים העיקריים לרבעון הראשון של שנת 2018
- הצמיחה האורגנית במכירות החברה, בנטרול השפעת השינוי בשערי החליפין הסתכמה בכ- 7.8%. המכירות בש"ח הסתכמו בכ- 2.2 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכ- 2.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, והושפעו מהפרשי תרגום שליליים בסך של כ- 51 מיליון ש"ח, כתוצאה מהחלשות שערו הממוצע של הריאל אל מול השקל בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
- הרווח הגולמי הסתכם בכ- 833 מיליון ש"ח (שיעור של כ- 38.4% מהמכירות), גידול של כ- 6.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווחיות הגולמית עלתה בכ- 1%.
- הרווח התפעולי (EBIT) הסתכם בכ- 254 מיליון ש"ח (שיעור של כ- 11.7% מהמכירות), גידול של כ- 14.0% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרווחיות התפעולית עלתה בכ- 1%.
- הרווח למניה לבעלי המניות של החברה הסתכם בכ- 1.28 ש"ח, גידול של כ- 18.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
- תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בתזרים חיובי של כ- 106 מיליון ש"ח, בהשוואה לתזרים שלילי של כ- 86 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
קופת גמל להשקעה
רוצים לחסוך לילדים? רוצים לחסוך לעצמכם? כדאי לכם להישאר איתנו 2 דקות.
אנחנו רוצים לספר לכם על מוצר מנצח – קופת גמל להשקעה.
ולמה הוא מנצח?
פשוט, אם תשוו אותו למוצרים אחרים, תגלו שהוא עולה עליהם, אז בואו נתחיל.
קופת הגמל להשקעה הוא מוצר נזיל – השם שלו מטעה – אנחנו זוכרים מהעבר שקופת גמל זה מוצר להשקעה ארוכת טווח, אז זהו שקופת גמל להשקעה היא נזילה – אתם יכולים לממש בכל נקודת זמן.
אז למה השם קופת גמל להשקעה? כי המטרה של המוצר שתחזיקו אותו לזמן ארוך ואז תיהנו מהטבות נוספות (מיד נפרט), אבל אתם ממש לא חייבים.
קופת גמל להשקעה היא מוצר מגוון – אתם יכולים להשקיע בקופה שמחזיקה במניות, בקופה שמחזיקה באגרות חוב, בערבוב של השניים, ועוד. הקופות הפופולאריות אגב, הן קופות מעורבות.
המוצר הזה להבדיל ממוצרים אחרים מאפשר גמישות שלא קיימת בקרנות נאמנות, תעודות סל ומכשירים נוספים. נניח שאתם רוצים למכור את קופת הגמל להשקעה שמוטה למניות. בעיקרון מכירה מחייבת אתכם בתשלום מס (על הרווחים כמובן). אבל אם אתם מתכוונים לממש ולשים בצד – בפיקדון, או באג"ח או בחופה אחרת, השקעה בקופה מאפשרת לכם חיסכון במס – אתם פשוט מעבירים את הכסף בקופה לקופה אחרת שמשקיעה לפי רצונכם – פיקדונות, אג"ח וכו'. ואז, אתם מבחינת רשות המס לא מימשתם את הקופה, ולכן אין לכם מס.
נשמע מסובך? אז תסמכו עלינו – בשורה התחתונה – זה מוצר עם הטבות מס גדולות, שהופכות לממש גדולות אם אתם מחזיקים בהשקעה עד לפנסיה. אז אין לכם מס על רווח ההון שנוצר בקופה, ואז אתם יכולים למשוך את הכסף כקצבה בהקלות מס משמעותיות.
אז נזילות, גמישות, הטבות מס, והאמת שזה לא הכל. אבל זה העיקר, וזה הופך את הקופה לעדיפה על פני פוליסות חיסכון, קרנות נאמנות, תעודות סל ועוד.
למידע נוסף, אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את המדריך שלנו על המוצר המנצח –
בלאומי שוקי הון אהבו את הדוחות של פוקס לרבעון הראשון של 2018. גיל דטנר, אנליסט בלאומי שוקי הון, התייחס לדוחות – "פוקס דיווחה הבוקר על רבעון חזק מאוד, כאשר היא עברה מהפסד של 18 מ' ש"ח ברבעון המקביל לרווח של 15.7 מ' ש"ח. לעיתוי החג השנה היה השפעה משמעותית על התוצאות, אך יחד עם זאת, נתוני ריס מציגים שיפור של 2.2% במכירות של תקופת החג, כך שהשיפור בביצועי החברה צפוי להימשך לתוך המחצית הראשונה של השנה.
"במבט על התוצאות תפעוליות של 100% מהפעילות: המכירות גדלו בשיעור של 20%, בשל עיתוי החג ופתיחה של שטחי מסחר חדשים (בעיקר בתחום האחרים). המכירות בחנויות הזהות עלו ב-5.3% במגזר אופנה ואופנת הבית, וב-16.6% בללין.
"שיעור הרווח הגולמי עמד על 58.3%, בהשוואה לשיעור של 53.5% ברבעון המקביל – גידול משמעותי ביותר. השיפור נבע מתיסוף השקל מול הדולר והשקה מוקדמת של עונת הקיץ (תחילת העונה מאופיינת בשיעורי רווח גבוהים יותר). כמו כן, החברה ציינה כי במגזר אופנה ואופנת הבית היא נהנתה משיפור בתנאי הסחר.
"הרווח התפעולי עמד על 25.7 מ' ש"ח, בהשוואה להפסד של 8.6 מ' ש"ח. שיעור ההוצאות התפעוליות מסך המחזור עמד על 53.8%, בהשוואה לשיעור של 55.2% ברבעון המקביל. שיעור הרווח התפעולי עמד על 4.3%. הוצאות מימון. ברבעון הראשון של השנה, החברה נהנתה מהכנסות מימון, בעיקר בשל שיערוך יתרות מט"ח ועסקאות הגנה, שתרמו 5.1 מ' ש"ח. ברבעון המקביל, לחברה היו הוצאות של 12.3 מ' ש"ח – בשל תיסוף השקל.
"התזרים החופשי ברבעון עלה מ-9.1 מ' ש"ח ברבעון המקביל ל-20.8 מ' ש"ח.שורה תחתונה. מניית פוקס נסחרת לפי מכפיל של 8.2, מה שמשקף צפי להרעה משמעותית בעסקי החברה. הדבר אולי מובן, נוכח האיום של המכירות המקוונות, מה שבא לידי ביטוי בקריסתן של מספר רשתות בתקופה האחרונה. ועם זאת, התוצאות של פוקס משקפות דווקא שיפור במגמה, דבר שממחיש את השוני בתוך הסקטור. כפי שאמרנו בעבר, האתגר של המסחר המקוון משפיע וישפיע על כל השוק, אך הגורל של כלל רשתות האופנה בישראל לא יהיה זהה. חברה כמו פוקס, עם מעמד תחרותי מוביל, ניהול חזק, ומאזן איתן, תוכל להתמודד יותר טוב עם האתגרים, ולדעתנו צריכה להיסחר במכפיל גבוה משמעותית".
חברות שירותי המחשוב מדווחות (בינתיים) על תוצאות טובות ברבעון הראשון של 2018. מטריקס הגדולה בענף היתה הראשונה לדווח, והתוצאות היו טובות, וכעת מדווחת מלם תים. מלם תים, מחברות המחשוב הגדולות בארץ, מדווחת על שיפור לאורך כל הדוח – מהשטרה העליונה ועד השורה התחתונה.
הכנסות הקבוצה לרבעון הראשון של 2018 הסתכמו ב-496.6 מיליון שקל, גידול של 5.8% ביחס להכנסות ברבעון המקביל בשנת 2017, שהסתכמו ב-469.2 מיליון שקל.
הרווח הנקי לרבעון הראשון של שנת 2018 הסתכם בכ-16.7 מיליון שקל, עלייה של כ-11.3% לעומת הרווח הנקי בתקופה המקבילה בשנת 2017, שעמד על כ-15 מיליון שקל.
ה- EBITDA הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2018 בכ-32 מיליון שקל – גידול של 1.5% ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2017.
הכנסות מגזר התוכנה והפרויקטים גדלו ב-27.2% ברבעון הראשון והסתכמו ב-97 מיליון שקל, לעומת 76.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול נובע בעיקר מכניסה לאיחוד של חברות ופעילויות שנרכשו במחצית השנייה של שנת 2017 ומעליה בפעילות מוצרי התוכנה. הרווח מהמגזר גדל בכ-124.6% לכ-4.7 מיליון שקל, לעומת כ-2.1 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הגידול ברווח מפעולות רגילות ובשיעורו נובע בעיקר מהגידול בהכנסות שצוין.
הכנסות תחום שירותי שכר, משאבי אנוש וחיסכון ארוך טווח הסתכמו ב-43.8 מיליון שקל, עלייה של 4.6% לעומת הכנסות של 41.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בעיקר על רקע גידול אורגני בתחום השכר ומשאבי האנוש. הרווח שרשם המגזר ברבעון הראשון של שנת 2018 קטן בכ-2.2% והסתכם בכ-10.1 מיליון שקל, לעומת כ- 10.3 מיליון ברבעון המקביל בשנת 2017. הקיטון ברווח מפעולות רגילות ובשיעורו נובע בעיקר מתחום חיסכון ארוך טווח.
הכנסות מגזר התשתיות והחומרה הסתכמו ב 248.8 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 – ירידה של 1.5% לעומת התקופה המקבילה, הנובעת בעיקר מהשפעת הירידה בשער החליפין הממוצע של דולר ארה"ב לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי ממגזר זה עמד על 6.24 מיליון שקל, ירידה של כ-5.5% לעומת 6.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי ובשיעורו נובע בעיקר מהשפעת הירידה בשער החליפין הממוצע של דולר ארה"ב לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הכנסות מגזר מיקור החוץ הסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2018 ב-106.8 מיליון שקל, עלייה של 8.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שנרשמה בעיקר עקב גידול אורגני בפעילות, שקוזזה חלקית על-ידי ירידה בהכנסות עקב כמות קטנה יותר של ימי עבודה בתקופת הדו"ח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח ממגזר זה קטן ב- 6.8% והסתכם בכ-5.38 מיליון שקל לעומת רווח של כ-5.77 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון ברווח התפעולי ובשיעורו נבע בעיקר מכמות קטנה יותר של ימי עבודה בתקופת הדו"ח ביחס לתקופה המקבילה אשתקד ומהוצאות חריגות כתוצאה מעליה לאוויר של פרויקט.
ההון העצמי של הקבוצה במאוחד הסתכם ב-460.4 מיליון שקל בסוף הרבעון הראשון, עליה של 3.6% לעומת כ-444.3 מיליון שקל בסוף 2017. העלייה נובעת בעיקר מהרווח לתקופה. שיעור ההון מסך המאזן המאוחד גדל לכ-39.2% נכון לסוף הרבעון הראשון, לעומת כ-34.3% בסוף 2017.
שלמה איזנברג, יו"ר מלם תים, אמר: "ברבעון הראשון רשמנו עלייה בהכנסות מרבית מגזרי הפעילות, ובמיוחד בתחום התוכנה והפרויקטים. בתחילת הרבעון העלינו לאוויר בהצלחה את הפעימה המרכזית של מערכת שער עולמי, הפלטפורמה המחשובית החדשה לניהול סחר החוץ של מדינת ישראל. בתחום החיסכון ארוך הטווח, שהוא אחד ממנועי הצמיחה שלנו, חתמנו במהלך הרבעון על הסכם משמעותי עם פסגות לתפעול קופות הגמל וההשתלמות של בית ההשקעות. זאת, כחלק מהאסטרטגיה שלנו להפוך לחברה החוץ-בנקאית הגדולה בתחום"
אודות מלם תים:
מלם תים היא קבוצת שירותי ה-IT הגדולה והמובילה בישראל, המספקת מגוון פתרונות מיחשוב מקצה לקצה בתחום טכנולוגיות המידע, תוך עמידה בתקני איכות, שירות ומקצועיות בינלאומיים. לקבוצה ניסיון מוכח של עשרות שנים בהקמה, ביישום ובאינטגרציה של מערכות מידע, והיא מעסיקה למעלה מ- 3,000 מומחים במגוון טכנולוגיות המידע, הפרוסים באתרי החברה והלקוחות ברחבי הארץ. כמו כן, למלם תים חברות בת המתמחות בטכנולוגיות ובפתרונות ייחודיים המשלימים את תחומי עיסוקה המרכזיים של הקבוצה.