דוח "Prices and Earnings" מחירים וההכנסות של UBS לשנת 2018 מציג את הערים היקרות ביותר בעולם. תל אביב – בין 20 הגדולות.
על פי הדוח, ציריך היא העיר היקרה ביותר בעולם, כוח הקנייה בלוס אנג'לס הוא הגדול ביותר. ציריך למעשה שמרה על מעמדה כעיר היקרה ביותר בעולם; אחריה ברשימה הן ז'נבה ואוסלו
לוס אנג'לס מתגאה בתואר "העיר עם כוח הקנייה הגדול ביותר של המשכורת הממוצעת", והמשמעות – תושבי לוס אנג'לס יכולים להרשות לעצמם לקנות קרוב לרבע יותר מתושבי ניו יורק. אבל האם זה בזכות שכר גבוה או בזכות מחירים נמוכים יותר? כך או אחרת, הממשעות שהיא נוחה יותר למחיה.
המידע הזה נמסר במהדורה השנתית ה-17 של הדוח שמאפשרת להשוות בין ערים ולבדוק את השינויים שחלו לאורך זמן.
במחקר יש מידע נוסף לרבות – כמה עולים מוצרי החובה של דור המילניום במקומות שונים בעולם? כמה זמן צריך לעבוד כדי לקנות מכשיר iPhone X בערים שונות? המחקר משווה בין המחירים וההכנסות ב-77 ערים שונות בעולם. המחקר, שהושק לראשונה ב-1971 ומתפרסם זו הפעם ה-17, משווה בין 128 מחירים של מוצרים ושירותים שונים, ובין עלויות המחיה הממוצעות של 15 מקצועות המייצגים את אוכלוסיית העובדים הממוצעת. התוצאות מוצגות זו הפעם הראשונה באתר ייעודי עם יותר מ-75,000 פריטי מידע, שמאפשר לקוראים להשוות בין ערים ולבדוק את השינויים לאורך זמן.
תל אביב – מקום טוב, בין ה-20 היקרות!
רמות ההכנסה בתל אביב הינן מהגבוהות במזרח התיכון; ניצבת במקום ה- 19 בעולם (לא כולל שכירות). כולל שכירות, תל אביב ניצבת במקום ה- 20. תל אביב מדורגת במקום ה- 32 מבחינת רמות ההכנסה ובמקום ה- 28 בכוח הקנייה. הדוח מעלה כי בתל אביב צריך לעבוד פי 2 שעות בממוצע מאשר בניו יורק כדי לרכוש אייפון X.
לדברי מארק האפלה, מנהל ההשקעות הראשי של UBS Global Wealth Management, "כוח הקנייה חשוב לכולנו, הן כבני אדם פרטיים והן כמשקיעים. המחקר שלנו מאפשר למי שמתכנן את החופשה הבאה שלו או מנסה להבין את התמורות ארוכות הטווח בכוח הכלכלי לקבל ניתוח מפורט של המחירים בעולם".
לפי מדד שווי כוח הקנייה (PPP) של המחקר, תושבי הערים באירופה ובצפון אמריקה בדרך כלל נהנים מכוח הקנייה הגדול ביותר. מנאמה, בירת בחריין, והונג קונג הן שתי הערים היחידות מחוץ לאירופה ואמריקה שנמצאות באחד מעשרת המקומות הראשונים. בירות פיננסיות גלובליות כמו ניו יורק ולונדון מדורגות במקומות 10 ו-23, בהתאמה.
דניאל קאלט, כלכלן ראשי ומנהל ההשקעות הראשי לשוק השוויצרי של UBS Global Wealth Management, שגם שימש כעורך הראשי של המחקר, הוסיף כי "כמו במהדורה הקודמת, גם הפעם ציריך ניצבת בראש הרשימה כעיר היקרה ביותר בעולם. המתחרה המקומית שלה, ז'נבה, צמודה אליה במקום השני. יחד עם זאת, מדד שווי כוח הקנייה שלנו מצביע בבירור על התחלה של תחרות עזה מצד ערים מיבשות נוספות בעולם – רק שלוש ערים אירופיות נשארו בעשרת המקומות הראשונים, וכולן ירדו בדירוג בהשוואה למהדורה של הדוח מ-2015".
כשמבודדים רק אחד מתוך 128 המחירים שנותחו, ההבדלים בין כוח הקנייה בעולם מתבררים היטב. כך למשל, תספורת פשוטה לנשים עולה $94.32 בציריך (שווייץ), בהשוואה ל-$22.60 בקייב (אוקראינה), $12.17 במקסיקו סיטי ו-$7.50 בקהיר (מצרים). אולם, בעוד שאישה ממוצעת בציריך צריכה לעבוד 3.05 שעות כדי להרשות לעצמה את התספורת, אותו שירות דורש 12.09 שעות עבודה בקייב, 5.86 שעות במקסיקו סיטי ו-6.11 שעות בקהיר.
הסקירה המלאה של הדוח נמצאת באתר: www.ubs.com/pricesandearnings
האנליסטים של בנק לאומי בדעה נחרצת. האירועים האחרונים באיטליה אינם מהווים הזדמנות קנייה.
רוני יונסיאן, מנהל דסק מחקר ני"ע זרים, בלאומי שוקי הון מתייחס למצב הבנקים באיטליה בעקבות הטלטלה הפוליטית במדינה: "מניות שני הבנקים האיטלקיים אוניקרדיט ואינטסה סאנפאולו איבדו בתוך שבועיים כ – 20% מערכם. המשבר הפוליטי מתנקז לבורסה האיטלקית בכלל ובעיקר למניות הבנקים. הלחץ על הבנקים האיטלקיים עולה בגלל כמה גורמים שחוברים יחד:
- הבנקים האיטלקיים עדיין מחזיקים בכמות גדולה של אג"ח ממשלת איטליה שסופגות ירידות מחירים חדות בימים האחרונים. הבנקים מחזיקים 345 מיליארד אירו של אג"ח ממשלת איטליה, לצורך העניין ההון העצמי של שני הבנקים הגדולים באיטליה הוא 112 מיליארד אירו. מחיר אג"ח ממשלת איטליה לעשר שנים ירד בשבועות האחרונים ירד בקצת יותר מ – 10%. זו מכה כבדה לבנקים.
- ממשלה פופוליסטית צפויה להגדיל את הגירעון ולחרוג מהמגבלות שמציב האיחוד האירופאי, במקרה כזה תיתכן הפחתת דירוג למדינה וגם לבנקים (מודיס המדרגת את אג"ח ממשלת איליה ב – Baa2 כבר הפחיתה את אופק הדירוג לשלילי לפני כמה ימים)
- החרפת הפגיעה הכלכלית תפחית את מחירי ההלוואות הרעות ותאלץ את הבנקים להגדיל את המחיקות
- הפחתת מס צפויה (כאשר ייפתר המשבר וימונה ראש ממשלה) צפויה להפחית את הערך של נכסי המס שהבנקים צברו. זה יכול לייצר פגיעה של בין 0.5 אחוז ל – 1 אחוז בהון הליבה של הבנק
"קשה לראות כרגע טריגר שיחזיר את השקט לאיטליה, גם כאשר תקום ממשלה וימונה ראש ממשלה הבעיות ייותרו על כנן בגלל המדיניות הצפויה של הגדלת הגירעון. החשש מהתפצלות איטליה מגוש האירו לא יעלם גם אחרי הקמת ההמשלה ואולי אף יגבר. אנחנו לא רואים בירידות האחרונות באיטליה הזדמנות קנייה".
הבנק הבינ"ל פרסם הבוקר דוחות חלשים עם רווח נקי של 137 מיליון שקל לעומת צפי מוקדם שלנו לרווח של 169 מיליון שקל – כותבים האנליסטים של אקסלנס, אבל משאירים בהמשך מקום לאופטימיות. "רווחי הרבעון משקפים תשואה על ההון של כ-7.2% לעומת צפי מוקדם שלנו לתשואה על ההון של כ-8.9%.
" אירועים חד-פעמיים גרעו כ-1.7% מהתשואה על ההון – בעיקר כתוצאה מתוכנית התייעלות בלתי צפויה לבנק אוצר החייל של כ-24מ' ₪ (כ-16מ' ₪ נטו) וכן כתוצאה מהפרשות בגין דרישת בונוסים מועד מורשי החתימה של כ-45מ' ₪ (כ-29מ' ₪ נטו). כמו כן, הבינ"ל רשם רווח של כ-13מ' ₪ בגין מכירת בניין מטה הבנק בצוריך, שוויץ, כך, שבנטרול האירועים החד-פעמיים, התשואה היית עומדת על כ-8.9%, בהתאם לצפי המוקדם שלנו.
"הרווחיות ברבעון הקרוב צפוי להיות מרשים במיוחד – ולהערכתנו יעמוד על כ-12% במונחי תשואה על ההון. להערכתנו, רווחי הרבעון הקרוב יכללו רווחי מימוש בניין המטה של בנק אוצר החייל (בתמורה לכ-82מ' ₪) וכן מכירת מניות הבורסה של הבינ"ל יניב רווח של כ-50מ' ₪ לפחות, אם העסקה תצא לפועל. מנגד, אנחנו מעריכים שאם הבנק יחליט למזג את בנק אוצר החייל לתוך הבנק הבינ"ל, ייתכן ונראה עוד הוצאות.
"בשורה התחתונה: הבנק הבינ"ל הינו בנק מעולה, עם רווחיות נאה של כ-9%, איכות תיק אשראי גבוהה ותשואת דיבידנד נאה. להערכתנו, רווחיות הבנק צפויה להמשיך ולהשתפר גם בשנים הקרובות, כך בסופו של דבר, הרווחיות המייצגת של הבינ"ל תעמוד על כ-9.5%, גבוהה בכ-15% מעל הרווחיות ההיסטורית של הבנק. נכון לבוקר, מניית הבינ"ל נסחרת במכפיל הון חזוי לשנת 2018 של 1 ובמכפיל רווח צפוי של כ 10.6, שהינו יקר משאר הבנקים במערכת והרבה מעל התמחור ההיסטורי שלו. לדעתנו, הבינ"ל, נסחר בתמחור די מלא. העלינו את התחזיות שלנו לרווחי השנים הקרובות בכ-5%, וכתוצאה מכך מעלים את מחיר היעד ל-82 ₪ (לעומת 74 ₪) אבל אנו שומרים על המלצת תשואת שוק וברמת המחירים הנוכחיים רואים תשואה כוללת (TSR) של כ-6% בלבד".
מיטרוניקס המפתחת ומשווקת רובוטים לניקוי בריכות בתקופה טובה. החברה צמחה ב-15% בהכנסות הרבעון הראשון ל- 241.7 מיליון שקל. במקביל הרווח הגולמיעלה ב-20% והרווחיות הגולמית עלתה ל- 44% לעומת 42.3% ברבעון המקביל.
הרווח התפעולי הסתכם ב-64.3 מיליון שקל – עלייה של 24% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי עלה ב-27% ל-50 מיליון שקל.
אייל טריבר, מנכ"ל החברה : "אנו מסכמים רבעון ראשון חזק שמשקף מכירות Early Buy מוצלחות, הערכות טובה של החברה לקראת העונה בכל השווקים באירופה ובארה״ב, והמשך צמיחה דו ספרתית בשווקים העיקריים בחצי כדור דרומי, בעיקר באוסטרליה. ברמת המוצרים, קו ה -S ממשיך להיות מנוע צמיחה משמעותי עבורנו ותנופת המכירות של קו מוצרים זה לבריכות פרטיות נמשכת, בקווי המוצר לבריכות הציבוריות נהנינו ברבעון מצמיחה משמעותית שנשענת בעיקר על מכירות מוצר חדש המיועד לבריכות של 25 מטר."אנו ממשיכים לקצור את הפירות של השיפור התפעולי באתר הייצור בדלתון, ושל הוזלת עלויות הייצור של הרובוטים, שתרמו לשיפור ברווחיות הגולמית ברבעון..
הכנסות החברה ממכירות הרובוטים לבריכות פרטיות הסתכמו לכ- 208.3 מיליון ש"ח, גידול בשיעור של כ- 15.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. העלייה מקורה ממכירות Early-Buy מוצלחות מאוד בכל הטריטוריות המרכזיות ומהמשך תנופת המכירות של קו ה – S ושימור רמת מחירים טובה כתוצאה מניהול נכון של האסטרטגיה השיווקית. מכירות החברה במגזר הרובוטים לבריכות הציבוריות הסתכמו בכ- 18.9 מיליון ש"ח, גידול בשיעור של כ- 22.8%. העלייה במכירות כוללת את מרבית המוצרים ובעיקר מכירות מוצר חדש WAVE 150 המיועד לבריכות של 25 מטר. ההכנסות ממוצרי בטיחות ומוצרים נלווים לבריכות הסתכמו לכ- 14.5 מיליון ש"ח, עלייה של כ-8.7%. העלייה במכירות בעיקר בכיסויים האוטומטיים.
הרווח הגולמי הסתכם לכ- 106.5 מיליון ש"ח, עלייה של 20% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עלה כאמור לרמה של 44% לעומת 42.3% אשתקד. העלייה בשיעור הרווחיות הגולמית נובעת בעיקרה מעליית שער החליפין של האירו שהתחזק בממוצע בשיעור של כ-6% אל מול השקל; שיפור בתפעול אתר דלתון אשר ברבעון מקביל אשתקד היה בשלבי הרצה; המשך יישום מוצלח של פרויקט הוזלת רכיבים בייצור הרובוטים לבריכות פרטיות; עליית מחירים מסוימת בחלק מהטריטוריות;
הוצאות מו"פ הסתכמו לסך של 5.3 מיליון ש"ח, גידול של 75.3%. העלייה נובעת בעיקר ממחקר ופיתוח של מערכת הניטור, הבקרה והטיפול במי הבריכה והמשך פיתוח בתחום הרובוטים. הוצאות מכירה ושיווק הסתכמו לכ- 21 מיליון שקלים, גידול בשיעור של כ- 17.8%. העלייה נובעת בעיקרה מהוצאות לקידום מכירות, תוספת כוח אדם בחלק מהטריטוריות ועליית הוצאות משתנות.
הוצאות הנהלה וכלליות הסתכמו לסך של כ- 15.9 מיליון שקלים, ללא שינוי לעומת הרבעון המקביל אשתקד. יש לציין שברבעון לא נרשמו הוצאות דמי ניהול לבעל השליטה, כיוון וטרם אושר ההסכם החדש בהשוואה להוצאה בסך של כ- 2.8 מיליון ש"ח בגין דמי ניהול ברבעון המקביל אשתקד. מנגד נרשמה ברבעון עלייה בעלויות מערכות מידע ובכוח אדם.
הרווח התפעולי הסתכם לסך של כ-64.3 מיליון ש"ח, עלייה בשיעור של 23.9% לעומת הרבעון המקביל. שיעוור הרווחיות התפעוליות הגיע לרמה של 26.6% לעומת 24.8% בתקופה המקבילה אשתקד.
ה EBITDA הסתכם לסך של כ- 69.2 מיליון ש"ח, גידול בשיעור של 21.1%. הוצאות מימון הסתכמו לסך של כ 5.1 מיליון ש"ח, לעומת כ- 2.9 מיליון ש״ח ברבעון מקביל אשתקד. הגידול בהוצאות הרבעון נובע ברובו המכריע מהוצאות מהותיות בגין עסקאות מטבע לאור עליית האירו ליום 31 במרץ ב-4.3% שגרר שיערוך שלילי של יתרת עסקאות המטבע באירו.
מסים על הכנסה הסתכמו בכ- 8.9 מיליון ש"ח ירידה של כ- 5.1% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. שיעור המס האפקטיבי ירד לרמה של 15.1% לעומת לעומת 19.2% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בהוצאות המס מקורה בירידת שיעור המס הפדראלי בארה״ב ל- 21%, ומגידול בהיקף הפעילות באתר הייצור בדלתון המקנה לחברה שיעור מס של אזור מועדף- 7.5%.
תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ששימש את החברה ברבעון הראשון הסתכם בכ- 60.9 מיליון ש"ח ביחס לתזרים ששימש את החברה בסך של כ- 37.2 מיליון ש"ח אשתקד. עקב עונתיות החברה ברבעון הראשון של השנה היקף המכירות גבוה ממכירות Early-Buy ויש גידול משמעותי בהיקף הלקוחות עם גבייה מלקוחות מועטה יחסית, לכן תזרים המזומנים השוטף שלילי. ברבעון השני והשלישי מתעצמת הגבייה מלקוחות ומחזקת את תזרים המזומנים מפעילות שוטפת
בנק ישראל השאיר את הריבית כצפוי על 0.1% – ריבית אפסית שנמצאת איתנו כבר שנתיים. זה היה צפוי, וזה יימשך גם בחודשים הבאים. בבנק דיסקונט מסבירים כי – "בניתוח התמונה הכוללת, אנו עדיין מעריכים שהעלאת ריבית ראשונה תתרחש ברבעון הראשון של 2019, כאשר, נראה שפחתו הסיכויים להעלאה מוקדמת יותר. לדעתנו, הנקודה החשובה בהודעה מתייחסת לניתוח "סביבת האינפלציה", כפי שבנק ישראל תופס אותה. בהקשר זה מזהה בנק ישראל מגמות חיוביות, המיוחסות לדעתו למדיניות המוניטרית המרחיבה".
"בנק ישראל מותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, ולא עושה כל שינוי ב-Forward Guidance – המדיניות המרחיבה תיוותר על כנה", אומרת הכלכלנית הראשית של דיסקונט נירה שמיר – "כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. עם זאת, בהודעתו מציין בנק ישראל ש"סביבת האינפלציה" ממשיכה לעלות, ולא משתמש, כבעבר, במונח "עלייה מסויימת". בנוסף, מדגיש את העלייה בציפיות האינפלציה מהמקורות השונים, בניגוד ל"מגמה מעורבת בציפיות" (בהודעה הקודמת), תוך השמטת המשפט"אך כולן עדיין נמוכות מהיעד". בנוסף, לראשונה, מדגיש בנק ישראל בהודעה את העובדה שהאינפלציה בניכוי השפעות זמניות גבוהה מהאינפלציה בפועל (0.8% לעומת 0.4%),אם כי עדיין נמוכה מהיעד.
"נזכיר, כי במסגרת מסיבת העיתונאים מחודש אפריל, הרחיבה הנגידה לגבי המשמעות של "סביבת האינפלציה", שמשקפת שילוב בין האינפלציה בפועל, בניכוי השפעות חד-פעמיות שונות, לציפיות האינפלציה לטווח הקצר. ואמנם, בהודעה הנוכחית ניתן דגש לפרמטרים אלו. בנוסף, מודגשת לאורך ההודעה סביבת המאקרו החיובית בישראל – צמיחה מהירה, לצד עלייה בקצב גבוה יותר בשכר במגזר העסקי, הירידה מתמשכת ביחס בין מחפשי העבודה למספר המשרות הפנויות. מנגד, השקל חזר להתחזק מאז הודעת הריבית האחרונה, בשיעור של 1.4% מול סל המטבעות. באשר לעולם, מציין הבנק המרכזי, כי נתוני הכלכלה העולמית מוסיפים להיות חיוביים, אם כי התמונה פחות אחידה, עובדה שעשויה להוביל לדחיית הנסיגה מההרחבה המוניטרית במשקים השונים".
אייל דבי, מנהל דסק מחקר מניות ישראליות בלאומי שוקי הון המליץ לה על מניות הביטוח שהם היו בשפל – לפני כשנתיים. ומה הוא חושב עכשיו על מניות הביטוח? הנה הערכתו על מניית מגדל בהמשך לדוחות כספיים של החברה.
"בשורה התחתונה, כלומר ברווח הכולל לתקופה, החברה דיווחה על הפסד מינורי של 32 מיליוני שקלים. ברבעון בו האינפלציה שלילית ושוקי המניות צונחים (ת"א 125 איבד 3.7%, הדאו ג'ונס השיל מערכו 2.5%) זו בוודאי תוצאה שאינה מפתיעה", אומר דבי ומיסף – "בתקופות של ירידות שערים בשווקים, לא ניתן לשפוט חברות ביטוח על בסיס השורה התחתונה, כך שהיינו בוחרים להתמקד ברבעון שכזה בשני מישורים אחרים: צמיחת השורה העליונה ותשואת ההון המינימאלית שהייתה מתקבלת בתקופה "נורמאלית" (תקופה בה שוקי ההון בוודאי לא יורדים, אלא רושמים תשואות חיוביות מתונות).
"צמיחת השורה העליונה: סך הפרמיות שהורווחו (בשייר) צמחו בשיעור נאה של 6.1% ברבעון (בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). הצמיחה הבולטת ביותר הייתה במגזר הבריאות, בו היקף הפרמיות ברבעון גדל לכדי 334.8 מיליוני שקלים – צמיחה בשיעור של 22% ! הצמיחה בשורה העליונה היא קריטית עבור חברות הביטוח, שכן היא זו שמחפה על השחיקה שנרשמה ברווחיות החיתומית במהלך השנים האחרונות. לפיכך, כל עוד מגדל ביטוח תמשיך להציג צמיחה גבוהה בשורה העליונה, זו תהיה נקודה זכות משמעותית וחשובה.
"תשואת ההון המינימאלית בתקופה "נורמאלית": מגדל ביטוח הציגה הפסד כולל ברבעון הראשון של השנה, המשקף תשואה שלילית של 2.1% על הון. עם זאת, כאשר מביטים על הרווח לתקופה (ללא הפסדים בגין נכסים פיננסיים שהחברה מחזיקה), רואים שהוא הסתכם לסכום חיובי של 35 מיליוני שקלים – המשקפים תשואה של 2.4% על ההון. מעבר לירידה החדה בהכנסות מהשקעות (ירידה של כמעט 90%) ובדמי הניהול הנגבים (ירידה של 22%), החברה רשמה הוצאה של 69 מיליוני שקלים (לפני מס) בגין הגדלת העתודות הביטוחיות (LAT) – כתוצאה מהירידה בעקום הריבית. מובן שזו הוצאה "חד-פעמית" שיש לנטרל, ואם אכן עושים זאת, מגלים שתשואת ההון שהייתה מתקבלת -ללא אותה הוצאה – הייתה כבר עומדת על 5.5%. האם זו הרמה המייצגת של החברה? ממש לא, משום שגם לאחר נטרול ההשפעה של הגדלת העתודות, ירידות השערים בשוקי ההון עדיין מקופלות בתוצאות. לפיכך, תשואת ההון המייצגת של החברה, בתקופה נורמאלית – בה שוקי ההון רושמים תשואה חיובית מתונה – חייבת להיות יותר גבוהה. עד כמה גבוהה? קשה לאמוד במדויק, בוודאי בחברות תנודתיות כמו חברות ביטוח, אבל להערכתנו, תשואת ההון המייצגת של מגדל נושקת לכל הפחות לכדי 8%.
"השורה התחתונה: זה אולי נראה רע, אבל זה בוודאי היה צפוי, כך שכל עוד הצמיחה בשורה העליונה נמשכת, איננו מייחסים להפסד ברבעון חשיבות יתרה".
רפי ניב, מנכ"ל קרנות הנאמנות של מיטב דש מסביר בראיון לאתר הון את כל מה שאתם צריכים לדעת על תעשיית קרנות הנאמנות – מה זאת קרן נאמנות? מה היתרונות והחסרונות של קרנות הנאמנות? מה ההבדל בין ניהול אקטיבי לניהול פאסיבי בקרנות נאמנות? ואיך בעצם בוחרים קרן נאמנות שמתאימה לכם.
הכלכלן הראשי באוצר, יואל נווה בוחן את רמת הרווחה בישראל לעומת מדינות ה-OECD על בסיס מדד רווחה שפיתחו Jones and Klenow. המדד מורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון במדינות השונות, שמשוקללים על בסיס תיאוריה כלכלית למדד אחד.בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.
עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. צמיחת הרווחה בישראל בשנים 1995 – 2004 הייתה נמוכה מהצמיחה ב-OECD (2.7% ו-3.7% בשנה בהתאמה) בעיקר בגלל הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003.מאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב הממוצע מדינות ה-OECD (2.5% ו-2.9% בשנה בהתאמה).
סוגיה מרכזית שעומדת בלב המחקר הכלכלי נוגעת לרמת הרווחה של פרטים במדינות שונות. השאלה שנבחנת בדרך כלל בהקשר זה היא עד כמה מצב האזרחים במדינה מסוימת משתפר עם השנים וטוב בהשוואה בינ"ל. מסוגיה זו נגזרים מחקרים רבים שמטרתם לזהות את הגורמים להבדלים ברמת הרווחה ולהציע כלי מדיניות במטרה לשפרה.
הדרך הנפוצה לאמוד את רמת הרווחה היא באמצעות מדד יחיד שמביא בחשבון רק את רמת ההכנסה – התוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש מתואם עם מאפיינים רבים אחרים המלמדים על רווחה, כמו תוחלת חיים ורמות השכלה, הוא רחוק מלהיות מדד מושלם. למשל, בחינת רמת הרווחה באמצעות התוצר לנפש מתעלמת משעות העבודה הנחוצות לייצור התוצר, כששעות עבודה רבות תורמות לתוצר ולאפשרויות הצריכה של הפרט, אולם הן גם מותירות פחות פנאי, מה שעשוי להקטין את הרווחה.
כדי להתמודד עם הבעייתיות של השימוש בתוצר לנפש לבדו, ניסחו מספר חוקרים וארגונים כלכליים מדדי רווחה מקיפים יותר. ה-World Economic Forum (WEF) למשל פיתח "מדד צמיחה מכלילה" (IDI) שלוקח בחשבון 12 משתנים שנחלקים לשלושה נושאים: צמיחה ופיתוח; הכלה כלכלית; ושוויון בין דורי וקיימות.כל משתנה במדד מומר לציון בסולם של 1-7 (טרנספורמציה ליניארית על בסיס ערכי המינימום והמקסימום של כל משתנה) ובשלב הבא לכל אחד מהמשתנים ניתן משקל זהה לחישוב הציון של שלושת הנושאים הכלליים (ובאותו האופן נעשה חישוב המדד הכללי). המדד מציג את הרמה של 103 מדינות שנבחנו ואת שיעור הצמיחה של המדד בחמש השנים האחרונות. חיסרון עיקרי של "מדד הצמיחה המכלילה" הוא בכך ששקלול תתי המדדים למדד הכולל הוא שרירותי. האם ניתן למדוד את הרווחה טוב יותר?
Jones and Klenow (2016) פיתחו לאחרונה מדד רווחה, או בשמו המדויק יותר Consumption Equivalent Welfare המורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון בהכנסה במדינה.
המדד המשוקלל מבוסס על הרעיון של חישוב התועלת הצפויה של פרט בשם "Rawls" (על שם הפילוסוף ג'ון רולס) מחיים במדינות השונות בהתאם לרמות מרכיבי המדד באותן המדינות. היתרון של המדד הוא שההשפעה של הגורמים השונים על הרווחה של הפרט מבוססת על תיאוריה כלכלית מקובלת ולא ניתן משקל זהה או שרירותי לגורמים השונים. ניתן להשתמש במדד לצורך השוואת רמת הרווחה בין מדינות ולצורך בחינת השינויים ברמת הרווחה במדינה מסוימת לאורך זמן.
המדד אינו מושלם – הוא אינו כולל גורמים נוספים שסביר ומשפיעים על איכות החיים במדינות השונות, כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, תחלואה ועוד – אך הוא עדיין מקיף יותר מהתוצר לנפש והוא גם מבוסס כאמור על תיאוריה כלכלית מקובלת ולכן הוא עדיף במידה רבה על המדד של ה-WEF למשל.
הניתוח שמוצג להלן עושה שימוש במדד הרווחה של Jones and Klenow ומרחיב את ממצאיו לשנים האחרונות. בפרט, נבחנו רמות הרווחה של ישראל בשנים 2014-1995 ובהשוואה למדינות
ה-OECD. כמו כן, נבחנה תרומתם הפרטנית של ארבעת מרכיבי המדד לרמות הרווחה שנמצאו.
הממצא המרכזי שעולה מהבחינה הוא שרמת הרווחה בישראל משתפרת ומתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה-OECD כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש. בעוד שהתוצר לנפש בישראל, בשנת 2014, עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.
עם זאת, לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה של הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים היא הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003; ומאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל דומה (אך עדיין מעט נמוך) לקצב בממוצע מדינות ה-OECD (2.5 ו-2.9 בהתאמה). במבט לעתיד, המדד מאפשר להסיק כי המפתח לשיפור הרווחה בישראל הוא העלאת פריון העבודה, מה שיאפשר יותר צריכה ויותר פנאי.
מוטיבציה ושיטה
בשנת 2014 עמד התוצר לנפש בישראל על 63.5% מהרמה בארה"ב. ממצא זה מרמז שמבחינה כלכלית רמת החיים של הישראלי הממוצע רחוקה מאוד מזאת של האמריקאי. עם זאת, מדובר בממצא יחיד שאינו מתייחס לגורמים משמעותיים לאמידת רמת הרווחה. Jones and Klenow (2016) בחרו להשתמש גם בהבדלים בפנאי, באי-שוויון בהכנסה ובתוחלת החיים לצורך האמידה. כך, בעוד שבארה"ב הצריכה והפנאי גבוהים יותר מישראל, בישראל האי-שוויון נמוך יותר, ותוחלת החיים גבוהה יותר. היכן, אם כן, מידת הרווחה גבוהה יותר?
כדי לכמת את השפעת כל הגורמים למדד אחד Jones and Klenow הניחו מערכת העדפות של פרט בשם "Rawls" בעזרת פונקציות תועלת סטנדרטיות מצריכה ופנאי, (ראו הרחבה בתיבה ש1). בשלב הבא הם אמדו את התועלת הצפויה של "Rawls" מחיים במדינות השונות בהתאם לתוחלת החיים ומידת האי-שוויון במדינות.
הרעיון הפילוסופי שעומד מאחורי אמידת התועלת של "Rawls" הוא אי-הוודאות או המקריות של המקום בו נולד, הן מבחינת המדינה והן מבחינת מיקומו בסולם הכלכלי-חברתי בתוך מדינה (ולכן חשיבות הכללת האי-שוויון במדד).תוחלת חיים ארוכה משפיעה על הרווחה של "Rawls" במודל בכך שמאפשרת לו לצרוך יותר שנים ולכן התועלת המצרפית שלו גדלה.
המדד לכל המדינות נבנה ביחס לארה"ב. כלומר, הוא החלק היחסי של הצריכה בארה"ב – בהינתן תוחלת החיים, הפנאי ואי-השוויון בה – בו "Rawls" אדיש בין חיים בה ובין חיים במדינה אחרת (ולכן שמו המלא של המדד הוא Consumption Equivalent Welfare).
מדד הרווחה מאפשר להשוות גם את הצמיחה של רמתה בכל מדינה. כך, במקום להשוות את הרמה של המדינה לארה"ב משווים את רמת המדינה ביחס לעצמה בשנה אחרת.
| תיבה ש1: הרחבה של המתודולוגיה
המשוואה שעומדת בבסיס מדד הרווחה היא התועלת לאורך החיים של "Rawls": כאשר C היא הצריכה ו-v(ℓ) היא התועלת מפנאי. תחת ההנחות שהצריכה מתפלגת בצורה לוג נורמלית וללא תלות בגיל; שאין אי-שוויון בפנאי; שאין העדפה לזמן (discounting): β=1; ואין צמיחה אקספוננציאלית: g=0; נקבל תועלת במדינה i: כאשר e הוא תוחלת החיים בלידה. הוא הפקטור של הצריכה שלפיו "Rawls" אדיש בין לחיות חיים רנדומליים בארה"ב או במדינה אחרת i ולכן: מכאן שמדד הרווחה המגלם צריכה שוות ערך (Consumption Equivalent Welfare) הוא התוצאה של תוחלת החיים והתועלת בכל שנה ויכול להיות מפורק באופן הבא:
תוחלת חיים צריכה פנאי אי-שוויון הגורם הראשון מגלם הבדלים (בין מדינה i לארה"ב) בתוחלת החיים ומשוקלל בערך של כל שנת חיים ויתר הגורמים מתארים את התרומה של הבדלים בצריכה, בפנאי ובאי-שוויון. |
הניתוח המקורי של Jones and Klenow מתייחס לשנים 1980 ו-2007. בבחינה שתוצג להלן נעשה שימוש באותה המתודולוגיה לצורך חישוב רמת הרווחה בישראל וביתר מדינות ה-OECD, בשנים
2014-1995.
הרווחה בישראל גבוהה יותר כשהיא נבחנת מעבר לתוצר לנפש, אך היא עדיין נמוכה מממוצע ה-OECD
מאמידת רמת הרווחה לשנת 2014 עולה שישראל קרובה יותר לארה"ב בהשוואה לממצאי התוצר לנפש וכך הרמה עומדת על 74.1% ביחס לארה"ב (תרשים ש1). זאת בעיקר משום שבישראל תוחלת החיים גבוהה יותר מארה"ב (82.2 לעומת 78.7 בהתאמה), אך גם בגלל שהאי-שוויון נמוך יותר (36.0 ו-37.8 בהתאמה). הפנאי לעומת זאת נמוך יותר בישראל מבארה"ב (930 שעות עבודה שנתיות לנפש לעומת 820) ולכן פוגע במעט ברמת הרווחה הנאמדת בישראל.
מה נובע השיפור היחסי של ישראל?
תרומת מרכיבי המדד לרווחה שמעבר לתוצר לנפש מצביעה על שיפור יחסי בישראל. התרומה העיקרית למדד הרווחה במדינות ה-OECD ובמיוחד בישראל מגיעה מתוחלת החיים הגבוהה ביחס לארה"ב. לאי-שוויון הנמוך במרבית מדינות ה-OECD תרומה משמעותית יחסית למדד הרווחה, בעוד שבישראל התרומה זניחה. הצריכה בישראל גבוהה יחסית למדינות ה-OECD (אך עדיין נמוכה מבארה"ב) ולכן תרומתה השלילית למדד הרווחה נמוכה יחסית. לבסוף, הפנאי בישראל נמוך בהשוואה למדינות המפותחות וכתוצאה מכך רמת הרווחה יורדת באופן ניכר יחסית.
הרווחה בישראל צמחה יותר בשני העשורים האחרונים כאשר היא נבחנת מעבר לתוצר לנפש
הסיבה העיקרית לצמיחה המהירה במדד הרווחה בישראל בהשוואה לתוצר לנפש היא העלייה בתוחלת החיים
הצמיחה השנתית הממוצעת של מדד הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים (2014-1995) עמדה על 2.74% לעומת עלייה בקצב של 1.29% ברמת התוצר לנפש ועיקרה בעליה בתוחלת החיים (שמאפשרת לצרוך על פני יותר שנים).
לפני שני עשורים הרווחה בישראל הייתה גבוהה יותר מבמדינות ה-OECD
צמיחת הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים נמוכה בהשוואה ל-OECD
הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה יחסית של הרווחה בישראל היא הצמיחה הנמוכה בהכנסה
סיכום
המדד שפיתחו Jones and Klenow ממחיש את החשיבות של בחינה רב ממדית, ככל הניתן, לרמת הרווחה. שני הגורמים המשמעותיים ביותר לאמידת הרווחה, לפי המתודולוגיה שנבחנה, הם הצריכה ותוחלת החיים. עם זאת, גם למרכיבי האי-שוויון והפנאי יש משמעות לא מבוטלת.
לפני שני עשורים הייתה הרווחה בישראל גבוהה יותר מממוצע ה-OECD אך בשל צמיחה איטית יחסית בהכנסה ובצריכה לנפש תמונת המצב, נכון לשנת 2014, התהפכה (למרות תוחלת החיים הגבוהה בישראל).
לירידה שחלה באי-שוויון החל משנת 2007 הייתה תרומה של 0.235 נקודות אחוז בשנה לצמיחת הרווחה. המשך מגמת הירידה באי-שוויון צפויה להמשיך ולשפר את הרווחה בישראל. כך למשל, בהינתן שיתר המרכיבים קבועים, ירידת האי-שוויון לרמה שנמדדה בשנת 2016 מובילה לעליה במדד הרווחה ל-75.4 ביחס לארה"ב (במקום 74.1).
מעבר לכך, בשנים האחרונות ישנה בישראל מגמה של עליה בשיעור התעסוקה. תמונת הראי לכך היא ירידה בפנאי, שגם ככה נמצא ברמה נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD. כל עוד העלייה בשיעור התעסוקה לא תלווה בגידול בהכנסה (ובצריכה) לנפש מידת הרווחה תיפגע. המפתח, אם כן, לגידול בהכנסה, וכפועל יוצא במידת הרווחה, טמון בשיפור הפריון שיביא לגידול בהכנסה ובצריכה ובכך לגידול משמעותי ברווחה.
המדד שהציעו Jones and Klenow אמנם מקיף יותר מרמת ההכנסה אך עדיין אינו מושלם ויש אולי מקום לכלול בו גורמים נוספים שאומדים את איכות החיים כמו שיעורי הפשיעה, איכות הסביבה, אבטלה לא רצונית ותחלואה (שמודדת טוב יותר את מידת הבריאות ממדד תוחלת החיים). מעבר לכך, יש לזכור שלמדינות השונות מאפיינים ייחודיים שמבדלים אותן מבחינת הרווחה. כך למשל, בישראל שירות צבאי ארוך והוצאות ביטחון גבוהות. הוצאות אלה מאפשרות לקיים כלכלה מודרנית אך קשה לחשוב עליהן כמגדילות תועלת ורווחה כשלעצמן. במילים אחרות, אחוז ההוצאה הגבוה יחסית לביטחון בישראל מצמצם את הצריכה המופנית לשיפור איכות החיים ולכן המדד מוטה כלפי מעלה בהקשר הישראלי.
שותפות נאוויטס פטרוליום ממשיכה להרחיב את פורטפוליו הנכסים שלה במפרץ מקסיקו שבארה"ב. לאחר שבחודש אפריל דיווחו השותפות האסטרטגיות נאוויטס (23.1%) ו- LLOG Exploration על רכישת תגלית הענק Shenandoah (כ-155 מיליון חביות), מדווחת עתה נאוויטס על חתימת הסכם לרכישת 23.1% מתגלית Yucatan הסמוכה לה. גם עסקה זו מתבצעת בשותפות עם LLOG, שתהיה מפעילת הפרויקט.
תגלית Yucatan היא תגלית מוכחת שהוערכה בהיקף של כ-10-20 מיליון חביות נפט, הממוקמת כ-175 מייל דרומית ללואיזיאנה, במים העמוקים של מפרץ מקסיקו, ארה"ב. להערכת LLOG, הקרבה בין המאגרים תאפשר פיתוח עתידי משותף של שתי התגליות, תוך סינרגיה תפעולית וחיסכון משמעותי בעלויות הפיתוח.
בין השנים 2012-2014 ביצעה חברת הנפט הבינ"ל Shell, שני קידוחי הערכה ואימות בשטח הרישיון. התגלית לא פותחה בידי Shell היות שהייתה קטנה מדי לפיתוח עצמאי ורחוקה מפלטפורמות קיימות, והרישיון חזר לרשויות הפדראליות בארה"ב והועמד במרץ למכרז מחודש, בו זכתה LLOG. LLOG הציעה לנאוויטס להצטרף לפרויקט בתמורה לתשלום חלקה בעלויות, בסך של כ-160 אלף דולר. השותפה הנוספת בפרויקט הינה Venari offshore, חברת פורטפוליו של קרן Warburg Pincus, השותפה אף היא בפרויקט Shenandoah.
לדברי מנכ"ל נאוויטס פטרוליום חנן רייכמן: "אנו שמחים מאוד להמשיך ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם שותפות איכותיות כמו LLOG ו-Venari. יחד עם שותפות אלה אנו יכולים לנצל את ההזדמנויות הייחודיות הקיימות היום בשוק האמריקאי".
שותפות נאוויטס פטרוליום עוסקת באיתור ופיתוח נכסי נפט וגז בארה"ב ובקנדה. השותפות מחזיקה בנכסי נפט וגז (כולל אקספלורציה) עם פוטנציאל עתודות ומשאבים של כ-716 מיליון חביות נפט .
מצורפת מפה של נכסי נאוויטס פטרוליום במפרץ מקסיקו, ארה"ב:
הרווח של הכשרה ביטוח עלה ל-10.3 מיליון שקל ברבעון הראשון של 2018 וההון הסתכם ב-349.3 מיליון שקל. על רקע התוצאות אמר שמעון מירון מנכ"ל הכשרה חברה לביטוח מסר עם פרסום הדוחות: "אנו מציגים ברבעון הראשון של השנה גידול ברווח של 200% לפני מס, הנובע מצמיחה ופעילות ענפה בכל אחת מזרועות הפעילות של החברה, ובזכות פעילות אינטנסיבית של טיוב תיק האלמנטרי בתחומי הרכב והרכוש אשר בוצע לאורך כל השנה, וגם בזכות הטמעת האסטרטגיה של חיתום מוקפד בתחום השונים ביניהם עסקים ,רכב וביטוח כללי .בהקשר זה " הוסיף מירון" אציין גם את המוצר הייחודי של החברה BEST INVEST, אשר היקף הכספים המנוהלים בו עומד על כ -6.9 מיליארד שקלים נכון ליום פרסום הדוחות. מוצר ייחודי זה, תורם לעלייה עקבית בהכנסות החברה אשר תמשיך ותבוא לידי ביטוי בגביית דמי ניהול קבועים כתוצאה מגידול בתיק הביטוחי. כל המהלכים הללו מאפשרים לנו להמשיך ולהצעיד את החברה קדימה ולמצב אותה כמובילה וצומחת בענף .
"אנו נמשיך לפעול ליישום האסטרטגיה שלנו אשר מתמקדת ברווחיות, מקצוענות והתפתחות טכנולוגית מתמדת, תוך התמקדות בתמהיל איכותי של תיק המבוטחים וחיתום מוקפד"
סיכם מירון
עיקרי תוצאות הפעילות:
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 423.9 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 433.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הכולל לפני מס ברבעון הראשון הסתכם בכ-16.8 מיליון ש"ח בהשוואה לרווח כולל לפני מס של כ-5.6 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
סה"כ הרווח הכולל לאחר מס ברבעון הראשון הסתכם בכ- 10.3 מיליון ש"ח לעומת רווח לאחר מס של כ- 3.8 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול של כ-171% ברווח בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע ממגזר ביטוח כללי, בעיקר משיפור חיתומי בענפי רכב רכוש ורכב חובה .
סך המאזן ליום 31 במרץ 2018 עמד על כ- 10.4 מיליארד ש"ח, גידול של כ- 7.2% בהשוואה לסך המאזן ביום ה- 31 בדצמבר 2017.
ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של החברה ליום ה- 31 במרץ 2018, הסתכם לכ- 349.3 מיליון ש"ח בהשוואה לכ- 339.3 מיליון ש"ח ליום 31 בדצמבר 2017. הגידול בהון העצמי נובע מרווח כולל לאחר מס לרבעון בסך של כ-10.3 מיליון ש"ח, ההון של החברה ליום 31 במרס 2018, גבוה בכ-34 מיליון ש"ח מההון העצמי המינימאלי הנדרש המתחייב לפי התקנות.
ביטוח כללי
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ-374.8 מיליון ש"ח בהשוואה לסך של כ- 373.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח הכולל לפני מס ממגזר ביטוח כללי ברבעון הראשון הסתכם בכ- 18.8 מיליון ש"ח לעומת רווח כולל לפני מס של כ- 4.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד . הגידול ברווח בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר משיפור חיתומי בענפי רכב רכוש ורכב חובה בעקבות טיוב התיק. וכן מעדכון יתרות אקטואריות בגין שנות חיתום ישנות בענף רכב חובה .
ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח
סך הפרמיות שהורווחו ברוטו ברבעון הראשון הסתכמו בכ- 158.3 מיליון ש"ח לעומת כ- 163.9 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הקיטון בהיקף הפרמיות שהורווחו בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקרו מירידה בפרמיה המשונתת בסכום של כ-3 מיליון ש"ח אל מול אשתקד, בשל הפסקה יזומה של החברה בשיווק ביטוחי מנהלים חדשים, כחלק מיישום האסטרטגיה של החברה.
ההפסד הכולל לפני מס בביטוח חיים ברבעון הראשון הסתכם לסך של כ-1.8 מיליון ש"ח לעומת רווח כולל לפני מס כ- 1.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. המעבר מרווח להפסד בענף ביטוח חיים בתקופת הדוח, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נובע בעיקר מאי גביית דמי ניהול משתנים ברבעון לעומת גביה של דמי ניהול בסך 1.7 מיליון ₪ אשתקד (בניכוי זקיפה למבוטחים) וכן מעדכון לוחות ריבית להיוון העתודות בפוליסות לגמלא בסכום של 0.7 מיליון ש"ח לעומת קיטון בסך של כ-0.3 מיליון ש"ח אשתקד
ככה תקחו משכנתא!
מגישה – יעל לינזן
לפני שאתם סוגרים על משכנתא, רצינו לספר לכם על דני ודנה – זוג צעיר שרכש דירה ובמקביל פנה לקבל משכנתא. השניים עשו זאת בעצמם, ללא יועץ משכנתאות, הם עברו בין 3 בנקים למשכנתאות, וקיבלו הצעות. הדירה שלהם עלתה 1.5 מיליון שקל, והם לקחו משכנתא של 850 אלף שקל. הם קיבלו מכל בנק לוח עם התשלומים החודשיים הצפויים לאורך כל תקופת המשכנתא.
משכנתא זה עניין מסובך, וננסה כאן ובהדרכות הנוספות, להסביר איך לוקחים משכנתא שתתאים לכם, צריך לבחון את הריבית, את ההצמדה – למדד או ללאי הצמדה, ובכלל – לאיזו תקופה לקחת את המשכנתא, ומה התשלום שאתם יכולים לעמוד בו. זה תיק, אבל בהינתן שהגעתם לכל התשובות (לבד או בעזרת יועץ), חשוב להבין מה הריבית שאתם משלמים, ולהבין שבמקרים רבים מה שאתם מקבלים מהבנקים זה לא התמונה האמיתית, אלא אשליה – כשהבנק מציג לכם את התשלום החודשי הצפוי שלכם, הוא לא לוקח בחשבון כמה פרמטרים שיכולים להפוך את ההצגה של הבנק לבדיחה טובה.
מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!
ריבית קבועה או ריבית משתנה – שלא יעבדו עליכם?
כמה הון עצמי צריך בשביל משכנתא?
יועץ משכנתא – כל מה שצריך לדעת
אז איך לעלות על הטריקים של הבנקים?
נתחיל בכך שאתם כלוקחי משכנתא מעוניינים בריבית הכי נמוכה שאפשר. חוץ מזה, אתם רוצים לפזר את הסיכון בין מסלולים שונים. מקובל בשנים האחרונות לפז את המשכנתא על מסלול משתנה ומסלול קבוע. מסלול משתנה הוא מסלול שהריבית בו משתנה בהתאם לריבית במשק – כלומר, אם ריבית בנק ישראל עולה, ריבית המשכנתא שלכם עולה.
ריבית קבועה, לא זזה לאורך כל תקופת המשכנתא. אהה, אתם בטח אומרים, אז ניקח ריבית קבועה, אבל זה לא נכון – כי בהגדרה הריבית המשתנה נמוכה יותר מהקבועה. כלומר, במשתנה אתם מקבלים ריבית זולה יותר, אבל מסוכנת – כי היא יכולה לעלות (וכל המומחים מספרים לנו שריבת בנק ישראל צפויה לעלות).
הריבית הנמוכה שגלומה במסלולים המשתנים גורמת לכם להתפתות – בחישוב שהבנקים עושים להחזרים החודשיים הם משתמשים בריבית הנמוכה בלי להתייחס למצב שתהיה העלאה בריבית, ולכן ברור שההחזרים ייצאו קטנים ולא ריאליים.
וזה לא הכל – יש משכנתאות צמודות למדד וכאלו שלא צמודות – בחישוב של התשלומים, אתם מקבלים את ההחזרים כאילו אין הצמדה, אבל האם זה אפשרי. אז נכון, בשנים האחרונות המדד אפסי, אבל בנק ישראל מספר לנו שהתוואי של המדד הוא בין 1% ל-3%. זה אומר שההחזרים לא מדויקים.
שורה תחתונה במסלולים של ריבית משתנה ומסלולים צמודים למדד, אתם מקבלים מהבנק פלט של החזר חודשי שאינו רלבנטי – אתם מקבלים תמונה מעוותת. אתם מבינים שריבית משתנה לכאורה עדיפה, אבל זה לא בהכרח נכון; אתם מבינים שריבית צמודה עדיפה, אבל שכחו להגיד לכם שההחזרים צמודים למדד.
אז לא להתפתות באופן עיוור למסלולים האלו, לבדוק ולהעריך את השינוי בריבית ואת המדד, ולהגיע לחישוב מהימן…
מדריך משכנתא – כל מה שצריך לדעת!
ריבית קבועה או ריבית משתנה – שלא יעבדו עליכם?
כמה הון עצמי צריך בשביל משכנתא?
יועץ משכנתא – יתרונות וחסרונות
אל תתנו ללמ"ס לעבוד עליכם – מחירי הדירות לא באמת ירדו
למה הלמ"ס משחק במספרים של מדד מחירי הדירות? למה מחיר למשתכן לא מגיעה לתל אביב? ולמה כחלון חזק על חלשים?
מדד מחירי הדירות בירידה – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) דיווחה בחודשים האחרונים על ירידה במדד, בהמשך לירידה בחודשים קודמים. בפרסום ב-15 במאי עדכנה הלמ"ס כי מדד מחירי הדירות ירד ב-0.2%, ובמצטבר בחצי השנה האחרונה ירדו מחירי הדירות ב-2.7%. לא ייאמן – סוף סוף מחירי הדירות יורדים. אוטוטו הצעירים יוצאים לחגוג בכיכר רבין, אבל…עצרו את החגיגות, שוב פעם עובדים עליכם.
לא נעים לקלקל חגיגות, לא נעים להאשים את הלמ"ס בפרסום מדד פוליטי, וגם לא נעים להגיד שהם משקרים. אז אני לא אגיד, רק אזכיר את המשפט מעורר המחשבה של מארק טווין על מדע הסטטיסטיקה – "ישנם שלושה סוגי שקרים – שקרים, שקרים ארורים וסטטיסטיקה".
שוב נתונים סותרים בלמ"ס – מחירי הדירות החדשות ביוני עלו
הרשלנות של הלמ"ס
החברים בלמ"ס, כבר הטעו אותנו בעבר עם הפשלה בחישוב מדד השכירות. חצי מדינה צועקת כבר שנים שהמדד הזה לא משקף את מה שקורה בשטח, אבל בלמ"ס יודעים יותר טוב מכולם. ככה הם חשבו עד שכלכלן שעבד על הדוקטורט שלו בדק ומצא שהמלך הוא עירום. הכלכלן גילה שמדד השכירות היה צריך להיות בכמה עשרות אחוזים גבוה יותר (על פני 10 שנים). הבדיקה שלו היתה חיצונית לגמרי מנתונים גלויים. הוא פשוט השווה בין שני מאגרי מידע, ומצא שנתוני הלמ"ס מוטים כלפי מטה. איך זה שרק אחרי 10 שנים התגלתה הטעות? איך זה שאף צדיק בלשכה לא עלה על הטעות הזאת? זאת הפשלה האמיתית. טעויות קורות, אבל כשהן קורות חודש אחרי חודש במשך 10 שנים,זה מעיד יותר מהכל על חוסר המקצועיות של הגוף הסמי אקדמי הזה ועל איכות הפרסומים שלו.
הפשלה הענקית הזו נובעת מעצלות, רשלנות, חוסר בבקרה, שגרה, אבל בעייתית ומקוממת ככל שתהיה, היא נופלת מההטעייה של הנתונים האחרונים על מדד מחירי הדירות. החברים בלמ"ס החליטו בפרסומי המדדים האחרונים לקחת צד פוליטי – הם מכולנו, הם של כחלון. הם לא יתנו לעובדות לבלבל אותם, ההיפך הם יתנו לעובדות לבלבל אותנו. הם יפרסמו מדדים שליליים, למרות שהם יודעים טוב מאוד שמדד הדירות ירד רק בגלל התוכנית של מחיר למשתכן. הדירות האחרות בשוק "האמיתי", לא בשוק של "הזכאים" (120 אלף משפחות בלבד), לא ירדו.
ההטעיה של הלמ"ס
מדד מחירי הדירות מבלי להיכנס לעומקה של המתודולוגיה אמור לבטא את השינוי במחירי הדירות במחוזות שונים ובממוצע ארצי. חלק מרכזי מהמכירות של דירות חדשות (כמעט 30%) הוא מכירות של דירות בתוכנית מחיר למשתכן במחיר מוזל, כך שקיימת הטיה כלפי מטה בגלל תוכנית מחיר למשתכן. אני לא סטטיסטיקאי, אבל גם לא צריך להיות כדי להבין זאת.
ומכאן, שאם ההערכה הרווחת נכונה וההנחה במחיר למשתכן היא סביב 20%, אזי מדובר על ירידה של 6% במדד מחירי הדירות החדשות כתוצאה מהכללת הדירות המוזלות (המרכיב של הדירות שנמכרו במסגרת מחיר למשתכן מתוך סך הדירות החדשות כפול ההנחה). מדד הדירות החדשות הוא חלק מהמדד הכללי (מדד מחירי הדירות הכולל), כך שה-6% האלו מתגלגלים באופן חלקי למדד הכולל, ובסופו של דבר המדד של הדירות (בנטרול מחיר למשתכן) לא באמת ירד, אלא עלה. אז נכון, שמחירי הדירות במחיר למשתכן משפיעים גם על המחירים ליד – בנהריה לדוגמה, כחלון הציף את העיר בדירות מחיר למשתכן, ובמכרזים האחרונים לא מצליחים למכור דירות גם בהנחה. אז בנהריה כחלון הוריד את המחירים. כפיים.
גם בקרית מוצקין ההצפה עזרה והזכאים כבר לא רוצים לקנות – ממש הצלחה גדולה; וזה מתפשט למקומות נוספים בפריפריה. בשטח כבר יש חריקות בתוכנית – פרויקטים שלא נמכרים, קרקעות שהקבלנים לא רוצים. אבל האם זה מה שכחלון רצה? להציף את הפריפריה ולהוריד שם מחירים? – אולי כן. גם ברפורמה הקודמת שלו בשוק הטלפוניה שחסכה הרבה כסף לכולנו, הוא היה "חכם על חלשים". הוא לא נגע בבזק, היא היתה גדולה עליו, ועכשיו הוא לא נוגע בתל אביב – היא כנראה גדולה עליו. כל התוכנית הגדולה של מחיר למשתכן ואין דירה אחת למכירה בתל אביב.
כך או אחרת, המחירים אכן ירדו במקומות של הפרויקטים של מחיר למשתכן, באזורי הביקוש עדיין לא. המדד מתייחס לממוצעים, אבל הוא לא מספר את כל האמת.
הלוואי והמחירים ירדו, אבל על אמת
ובכן, החיבור של דירות מחיר למשתכן עם דירות רגילות הוא מטעה. למרות שללמ"ס יש כנראה תשובה בשלוף – "דירה זו דירה, ואם יש דירות שנמכרו במסגרת מחיר למשתכן, אז הם חלק מהמדגם". אבל זה כמובן לא נכון – כי אני, ועוד 7.5 מיליון תושבים לא יכולים לקנות את הדירות האלו. מדובר בדירות שמופנות לזכאים (ובינתיים מעט משפרי דיור), דירות "צבועות" שאולי גם "נחותות" ביחס לדירות אחרות (כך לפחות על פי טענות הזוכים בחלק מהפרויקטים). ולכן, אי אפשר לערבב בין שני המוצרים האלו. אז למה בלמ"ס עושים זאת?
התשובה כנראה קשורה לשר האוצר שלנו משה כחלון. כחלון הימר על תוכנית מחיר למשתכן. התוכנית הזו תעלה אותו או תפיל אותו, וכמו כל מהמר, הוא גם מתאהב בהימור שלו, גם בטוח בצדקתו, וגם לא מוכן לקבל שום מחשבה או דעה אחרת. הוא מגן בחירוף נפש על תוכנית הדגל שלו, כשכל מי שלא מוכן להתיישר לדעתו הוא אינטרסנט, שקרן, גנב. כן, כחלון מחלק את העולם לשניים – הטובים והרעים, וזה הכי קל. למה להתמודד עם טענות ושאלות. ההגנה הכי טובה היא ההתקפה וכל מי ששואל או מפקפק הוא משת"פ של הקבלנים.
ואם כך, הלמ"ס רוצה להיות בצד של הטובים, ובצד של הטובים מראים את המדד הכולל כי ככה אמר השר, אז ככה עושים (טוב הוא כנראה לא באמת אמר, אבל רוח המפקד נושבת במסדרונות)
ושלא תבינו לא נכון – באמת שאני לא משת"פ של הקבלנים. מבחינתי – הלוואי והמחירים ירדו, המחירים גבוהים והם צריכים לרדת בעיקר בשביל שלצעירים תהיה אפשרות לקנות דירה בלי לשעבד את הדירה והפנסיה של ההורים שלהם. אבל אני משתדל שלא לתת לתקווה/ לרצון שלי להשפיע על העובדות.
מחיר למשתכן – הסיפור האמיתי
כך או אחרת, אסיים בתוכנית מחיר למשתכן. אפשר לבוא בטענות לכחלון ולבקר את התוכנית, אבל חייבים להודות שהוא מנסה (מאוד), שהוא נחוש ושהוא מצליח להשתמש בלוחמה פסיכולגית שהיא כלי הנשק הטוב והיעיל ביותר במלחמה על מחירי הדירות. הוא משדר שהמחירים בירידה, והשוק מתחיל להאמין לו (למרות כאמור שזה לא נכון), וכשהשוק מאמין, זה מחלחל לעסקאות ויוצר דינמיות של הורדת מחירים. רק שבשביל זה צריך טריגר אמיתי – לא מדד בלוף, אלא עלייה בריבית, מכרזי ענק באזורי ביקוש, מתן אישורים לחברות זרות לבנות כאן ללא הפסקה, והפשרה גדולה של קרקעות. בינתיים זה לא קורה.
בפועל, דווקא יש סימנים של חולשה בתוכנית הדגל – יותר ויותר מכרזים של מחיר למשתכן נסגרים עם מכירות חלקיות (לא כל הדירות נמכרות). ויותר ויותר שאלות צצות תוך כדי תנועה – האם ההנחה בפריפריה מספקת? (היא נמוכה מדי); למה נותנים להייטקיסטים לקנות דירות בהרצליה ב-1.8 מיליון שקל (בהנחה של 600-700 אלף שקל) – האם זו המטרה של מחיר למשתכן – לתת הנחה לכאלו שיש להם? למה הדירות בפרויקטים רבים עלובות? (בלי כיווני אוויר, בלי חלון במטבח, בלי יציאה מוחה למרפסת ועוד)? ואולי הכי חשוב – למה לפתות ציבור רחב (ותמים) לקנות דירות להשקעה ולהפוך לסוג של "מיני" משקיעים. אחרי הכל אין הגיון שיוסי מרמת גן יקנה דירה להשכרה במעלות תרשיחא. יוסי חושב שהוא עושה עסקה טובה, הוא רק שוכח שההנחה של 15%-20% כבר מתמסמסת לו כי מאז הזכייה, מדד תשומות הבנייה עלה בכמעט 5%, והדירה שהוא מקבל היא לא דירה בסטנדרט שחשב, ואופס ההנחה היא כבר לא משהו, ולך תשכיר את הדירה כאשר בכל הבניין יהיו עשרות דירות להשכרה?
וחוץ מזה, כל ביקור במעלות תרשיחא זה כמו שבוע שכירות. חכו, זה יקרה לאלפים רבים לא רק ליוסי.
טור המשך – מנפלאות הלמ"ס – המחירים בת"א ירדו או עלו?