היקף המשכנתאות בדצמבר – 4.7 מיליארד שקל, בדומה לחודש נובמבר. כך עולה מנתוני בנק ישראל. מתוך סך ההלוואות 2.1 מיליארד שקל ניטלו בריבית קבועה, ו-2.6 מיליארד שקל בריבית משתנה.

מתוך סך המשכנתאות בדצמבר כ-420 מיליון שקל ניתנו עד 30% מימון, 1.1 מיליארד שקל במימון של 30% עד 45%; 1.9 מיליארד שקל ב-45% עד 605 מימון ו-1.4 מיליארד שקל במימון גובה (שיעורי מימון גבוהים) של 60% עד 75%.

לאחרונה טענו בכירי בנק ישראל כי העלייה בריבית המשכנתאות עלולה לערער את יציבותם הפיננסית של משקי הבית. להערכתם, אם הריבית על המשכנתאות תמשיך לעלות, מחירי הדירות ימשיכו להאמיר, והכנסתם של משקי הבית לא תשתנה באופן משמעותי ­ שיעור ההחזר מההכנסה יעלה, והדבר עלול לערער את יציבותם הפיננסית של משקי הבית. כך נכתב בדוח היציבות הפיננסית שפרסם הבנק.

בשנה האחרונה התייקרה ריבית המשכנתא הקבועה והמשתנה בשיעור העולה על 1% – ראו כאן את ריבית המשכנתא

היקף המשכנתאות נותר יציב בחודשים האחרונים, אם כי, השוק להערכת גורמים בענף הנדל"ן ובתחום הבנקאות עושה סימנים ראשונים של התקררות אחרי תקופה ארוכה של עליות מחירים וביקושים ערים.  אולי זה בגלל תוכנית מחיר למשתכן שעושה רושם שמצליחה לעשות שינוי בחשיבה של זוגות צעירים רבים שמחכים להשתלב בפרויקטים של מחיר למשתכן, ואולי זה בזכות הריחוק של משקיעים משוק הנדל"ן. אחרי הכל, העלייה במס רכישה בשנה למחזיקים בדירה, כבר די פגעה במשקיעים, ובחודשים האחרונים עבר החוק על מס על דירה שלישית, והוא כבר בכלל פוגע במשקיעים בדירות.

הגירעון האקטוארי בקרנות הפנסיה בשנת 2016 עמד על 0.31% והוריד את התשואה של קרנות הפנסיה ל-3.84% – כך עולה מניתוח של רחלי בינדמן מכלכליסט .

מה זה גירעון אקטוארי?

מהניתוח של תעשיית החיסכון לטווח ארוך בכל שנת 2016 עולה כי דמי הניהול  נמצאים במגמת ירידה מתמדת, אך התחרות היא  בעיקר בקרב הגופים הגדולים ששלטו בשוק –חברות הביטוח הגדולות. ב־2016 נכנס הרגולטור לתמונה, כשסימן לעצמו מטרה להפוך את השחקנים הקטנים בשוק למתחרים ראויים לגופים הגדולים. במסגרת רפורמת פנסיית ברירת המחדל שהובילו שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר זכו מיטב דש והלמן אלדובי, שני גופים המנהלים קרנות פנסיה קטנות. שני גופים אלה התחייבו לדמי ניהול אפסיים לכל מי שיצטרף אליהם בשנתיים הקרובות, וזאת לתקופה של 10 שנים.

ההפקדות לטווח ארוך הסתכמו ב-2016 ב-10 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים

מדריך – מה זה איזון אקטוארי, גירעון אקטוארי ועודף אקטוארי

כמה מרוויחים הקבלנים בפרויקטי מחיר למשתכן?  מה ההוצאות התפעוליות בפרויקטים האלו? המקרה של פרשקובסקי.

תוכנית מחיר למשתכן, תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, אמורה לספק פתרונות דיור לזכאים ולהוריד את מחירי הדירות. בינתיים המחירים דווקא עלו, אבל הזוכים אכן מקבלים פתרון סביר – הנחה של עשרות אחוזים על מחיר השוק.  אז נכון, הסיכוי לזכות (בשלב זה) הוא נמוך (מאוד), אבל אם יעמדו ביעדים של בנייה בהיקף גדול, אז בהתאמה הסיכויים לזכות כמובן יגדלו.

ההנחה הגדולה הזו נבעת פשוט משיווק קרקעות במחיר נוח לקבלנים. הקרקעות נמכרות (דרך מכרזים) לקבלנים שמוכרים את הדירות במחיר ידוע מראש (מחיר המבטא הנחה משמעותית על מחיר השוק) כאשר בחלק מהמקומות יש גם מכירה ללא זכאים במחירי שוק.

החשש היה שחברות הבנייה הגדולות לא ייכנסו לתחום הזה שמראש הרווחיות בו נמוכה, אבל מסתבר שהחברות בתחום לרבות הגדולות, דווקא מעוניינות להיכנס לפרויקטים של מחיר למשתכן, וכן מסתבר שהרווחיות לא נמוכה כמו שחשבו בתחילת הדרך.

הרווחיות תלויה במכירות הפרויקט (סך ההכנסה ממכירת כל הדירות) ובעלויות שלו, וכאן יש כמה שאלות חשובות –  האם הקבלנים עשויים להגדיל את הרווחיות דרך הקטנת העלויות של הפרויקט, או שהם מחויבים לסטנדרט בנייה בדומה לפרויקט "רגיל"? במילים אחרות –  האם איכות הבנייה והגימורים יהיו בדומה לפרויקט רגיל? באוצר טוענים שיש מפרט בנייה איכותי בהסכמים, והקבלנים מחויבים לעמוד בו, ואם כך אז נראה שלא יהיה כאן לקבלנים מקום לתמרון בעלויות הבנייה; ובכל זאת, כאמור, הרווחיות שלהם כאמור לא ברצפה, והנה הדגמה – פרשקובסקי, חברת בנייה (שעוסקת גם בנדל"ן מניב) נכנסה לאחרונה לפרויקטים בתחום מחיר למשתכן, ומנתונים שמסרה הרווחיות הגולמית בפרויקטים האלו אמנם נמוכה יותר מהפרויקטים האחרים שלה (בממוצע), אבל הם משאירים לה רווח לא קטן.

לחברה פרויקט מחיר למשתכן בתכנון בראשון לציון (פרויקט רקפות), ומהנתונים שמסרה עולה כי בפרויקט 216  יחידות דיור (בכפוף להגדלת מספר היחידות בהתאם לתקנות שב"ס); היקף ההכנסות המוערך מסתכם ב-280 מיליון שקל, והרווח הגולמי צפוי להגיע ל-37 מיליון שקל. מדובר על שיעור רווח גולמי של 13%.

הפרויקט הזה צפוי להסתיים בשנת 2019, והחברה מסבירה שסך העודפים המוערכים של הפרויקט  הם 61 מיליון שקל שמורכבים מהרווח הגולמי החזוי ומההון העצמי שהושקע בפרויקט – 24 מיליון שקל). העודפים המוערכים בשפה של חברות הבנייה הם רווחים כולל הון שהושקע, והם מבטאים כמו כספים יהיו לחברה בסוף הפרויקט (מעין כספים/ מזומנים חופשיים). בחשבונאות עודפים מבטאים את יתרת הרווחים, ללא קשר להון עצמו.

רווחיות גולמית קרובה – של 12% יש גם בפרויקט מחיר למשתכן של החברה ברמלה (מגרש 203).  שם הפרויקט צפוי לכלול 327 דירות (בכפוף להגדלת מספר היחידות בהתאם לפרוטוקול שהתקבל מעיריית רמלה). ההכנסות הצפויות בפרויקט  – 345 מיליון שקל, הרווח הגולמי צפוי להסתכם ב-40 מיליון שקל (רווחיות כאמור – 12%). גם כאן המסירה צפויה להיות ב-2019. העודפים הצפויים של החברה בפרויקט זה – 71 מיליון שקל (רווח והון שהושקע ויושקע בסך 31 מיליון שקל).

אז המספרים האלו אמנם נמוכים מהרווחיות בפרויקטים אחרים – לדוגמה, לחברה יש פרויקט בנתניה בהיקף של 173 דירות, עם היקף הכנסות צפוי של 227 מיליון שקל ורווח גולמי של 51 מיליון שקל – רווחיות של 22%; ופרויקט בבאר יעקב של 228 דירות בהיקף חזוי של 355 מיליון שקל, רווח גולמי צפוי של  70 מיליון שקל ורווחיות של 20%; ועדיין – מדובר ברווחיות לא רעה. זאת ועוד – הפרויקטים הרגילים דורשים יותר עלויות שוטפות מאשר הפרויקטים של מחיר למשתכן. בפרויקטים של מחיר למשתכן ההוצאות על מכירה ושיווק אמרות להיות נמוכות במיוחד (רק על הדירות שנמכרות במחיר מלא), אחרי הכל הזכאים "רודפים" אחרי הדירות האלו. אין צורך במאמצי שיווק, וביתן מכירות כמו בפרויקטים השוטפים של החברה.

אם תפתחו את הדוחות הכספיים   של פרשקובסקי, אז בדומה (כמעט) לכל חברה אחרת, מוצאים בדוח רווח והפסד הוצאות תפעוליות – הוצאות שיווק ומכירה, הוצאות הנהלה וכלליות. ההוצאות האלו אמורות להשתנות בהתאם לקצב הפעילות, ולא דווקא בהתאם לקצב המכירות, וזה דורש הסבר – מה בעצם ההבדל בין קצב פעילות לקצב הכנסות? ובכן, נניח שחברה קבלנית היתה בשנת 2015, מעורבת בהקמה ומכירה של 1,000 יחידות דיור, אך מכיוון שהיא לא עמדה בתנאים החשבונאיים (לרבות מסירת הדירה לרוכש), לא פורטו המכירות בדוחות (התקינה החשבונאית השתנתה לאחרונה וניתן יהיה להכיר בהכנסות לפי קצב הביצוע, ולא רק בעת המסירה). כלומר, הפעילות היא של הקמה ושיווק של 1,000 דירות ובדוחות יש מכירות אפס.

נניח כי בשנת 2016 היקף הפעילות ירד והחברה הקימה ושיווקה פרויקטים בהיקף של 700 דירות; והמכירות (שהוכרו חשבונאית) היו של 700 דירות  – הפעילות ירדה לעומת שנה קודמת, והמכירות דווקא עלו. אך המכירות לא מלמדות על היקף הפעילות/ היקף העבודה בחברה, ובהתאמה הן לא מבטאות את היקף ההוצאות של החברה.

ולכן, צפוי כי ההוצאות התפעוליות יהיו במתאם מסויים עם היקף הפעילות. עם זאת, לא מדובר ביחס ישיר. הוצאות ההנהלה וכלליות צפויות לגדול כאשר הפעילות גדלה, אבל בקצב משמעותית נמוך יותר, שכן רוב ההוצאות, לרבות השכר לא אמורות לעלות באותו שיעור – אם ההכנסות גדלות פי שתיים, לא צפוי ששכר המנכ"ל יעלה פי שתיים (אלא בשיעור צנוע משמעותית).

ואפשר לראות את זה בדוחות של פרשקובסקי. בתשעת החודשים הראשונים של 2016 ההכנסות ממכירת דירות ירדו ל-71.5 מיליון שקל, לעומת 225.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2015, אבל אין לזה קשר להיקף הפעילות (שגדל), ולהוצאות התפעוליות – הוצאות המכירה והשיווק עלו ל-10.6 מיליון שקל, לעומת 7.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

ולעניין המרכזי – ההוצאות התפעוליות לא צפויות לעלות משמעותית בעקבות הכניסה לפרויקטים של מחיר למשתכן. אחרי הכל הרוב הגדול של הפרויקט נמכר, אין צורך בשיווק ואנשי מכירות ייעודיים לפרוייקט. המשמעות היא שלמרות שהרווחיות הגולמית נמוכה יותר, יש "בונוס"  בפרויקטים האלו – חיסכון בהוצאות השוטפות, ובהתאמה הרווחיות התפעולית עשויה להיות קרובה יותר לרווחיות התפעולית בפרויקטים האחרים.

מדרגות מס רכישה צמודות (ראו כאן הסבר מפורט) למדד שירותי דיור בבעלות הדיירים. בשנת 2016 עלה מדד שירותי הדיור בבעלות ב-1.4% (למחשבון מדד שירותי דיור בבעלות), והמשמעות היא שהמדרגות עלו ב-1.4% החל מ-15 בינואר 2017.

ומכאן שהמדרגות החדשות לרוכשי דירה חדשה הן –

עד 1,623,320 שקל – פטור לרוכש דירה ראשונה (בשנת 2016 הפטור היה עד 1,600,175 שקל)

מ-1,623,321 עד 1,925,460 שקל – מס רכישה בשיעור של 3.5%

מ-1,925,461 עד 4,967,445 שקל – מס רכישה בשיעור של 5%

מ-4,967,445 עד 16,558,150 שקל – 8%

מעל 16,558,150 שקל – 10%

והמס על דירות להשקעה –

עד 4,967,445 שקל – 8% ומעל סכום זה – 10%.

העלייה הזו נמוכה מדי, ביחס לעלייה במחירי הדירות, ובפועל היא דווקא פוגעת ברוכשי הדירות – הם היו צריכים לשלם פחות מס (מבחינה ריאלית), ולהמחשה – מחירי הדירות עלו בשנת 2016 ב-8%, והמשמעות היא שדירה שהתייקרה ב-8% שזה יותר מהעלייה במדד שירותי הדיור בבעלות, תמוסה בסכום גדול יותר מאשר בשנה שעברה. הרוכשים נפגעים ריאלית.

מחשבון מס רכישה

מדריך מס רכישה

ויקטורי מתקרבת לשווי של 600 מיליון שקל – הבעלים מממשים ב-30 מיליון שקל

ויקטורי שקפצה השנה בהיקף הפעילות בעקבות רכישה של סניפי מגה, מצליחה גם בבורסה המקומית. הפוטנציאל ברכישת הסניפים הביא לעלייה של 50% במחיר המניה בשנה האחרונה, לשווי של קרוב ל-600 מיליון שקל.

ובשווי הזה בעלי השליטה, המנכ"ל אייל רביד ואחיו אבי, סמנכ"ל התפעול והפיתוח העסקי, החליטו לממש 5% מהמניות בתמורה ל-30 מיליון שקל. המכירה היא לקראת עדכון המדדים הקרוב של הבורסה הצפוי בשבועות הקרובים – הכמות הצפה במניה תגדל ומשקלה במדדים עשוי לעלות.

המימוש נעשה לגופים מוסדיים במחיר הנמוך ב-2% ממחיר השוק  (מחיר של כ-45 שקל).

ויקטורי נהנתה ברבעונים האחרונים מהסינרגיה עם הסניפים שרכשה ממגה (11 סניפים), אם כי, לדברי מנהלי החברה, ההשפעה ל הדוחות הכספיים צפויה להיות באופן הדרגתי. ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-1.5 מיליארד שקל – גידול של 46%, והרווח עלה ב-57% ל-20 מיליון שקל.

מעבר לגידול שנבע מהרכישות של הסניפים, החולשה של מגה עד למכירת הסניפים הביאה להקטנת הלחץ התחרותי בשוק, והיטיבה עם (כמעט) כל השחקנים בשוק רשתות המזון.

פינוי בינוי – כל מה שצריך לדעת

פינוי בינוי ביבנה ­ הועדה המחוזית לתכנון ובנייה (מחוז מרכז) אישרה פרויקט פינוי בינוי של קבוצת אלמוג, שבמסגרתו תוגדל כמות הדירות ביותר מפי 10!   מדובר על מתחם בן 13 דונם ברחוב החרמון בשכונת נאות שז"ר בעיר. על פי התוכנית שקיבלה את אישור הועדה המחוזית, ייהרסו 92 דירות ישנות בשלושה בניינים טרומיים בני 3 עד 4 קומות ובמקומן ייבנו, לא פחות מ-487 יחידות דיור חדשות.

הבינוי החדש יכלול ארבעה בניינים בני 23 קומות ובניין נוסף בגובה 26 קומות, וזה עוד לא הכל –  בנוסף יכלול הפרויקט כ­1,420 מ"ר של שטחי מסחר, ותעסוקה, וכן חניונים תת קרקעיים שיכללו 730 חניות לדירות ועוד כמאה חניות ציבוריות.

הפרויקט הוא לא בדיוק פינוי בינוי, אלא הוא בינוי­פינוי­בינוי. כלומר לא מפנים ואז בונים, אלא קודם בונים, מפנים את הדיירים לדירות הבנויות ואז בונים את הפרויקט. לצורך הבנייה הראשונית (דירות לתושבי המקום)  הקצתה העירייה כ­4 דונם, לבניית שני הבניינים הראשונים לפני הפינוי והריסת המבנים הישנים. במתווה זה של הפרויקט אין צורך בפינוי בעלי הדירות הישנות לדיור חלופי והם יפנו את הבניינים הישנים רק עם תום בניית החלק הראשון של הפרויקט.

על פי התוכנית שאושרה, בעלי הדירות הישנות, בנות 70 מ"ר בממוצע, יקבלו בתום הפרויקט דירות חדשות בנות 4 חדרים בשטח 100 מ"ר עם מרפסת בשטח 12 מ"ר, חנייה ומחסן – על פניו עסקה כלכלית טובה לדיירי המקום.

מחירי הדירות בפרויקט יעמדו על החל מ-1.45 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. היקף הפרויקט , אגב,  על פי נתוני החברה, מסתכם בכ­400 מיליון שקל. בחברה מעריכים כי הבנייה תחל עוד כשמונה חודשים.

"קבענו שפיתוח חלקי העיר החדשים לא יותיר את השכונות הוותיקות ללא פיתוח, ונעשה כל מאמץ לטובת מתן מענה הולם לוותיקי העיר בצורת מבנים חדשים ותואמים את העיר המתחדשת", כך ראש העיר יבנה, צבי גוב­ארי.

יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג אמר בעקבות אישור התוכנית: "פרויקט פינוי בינוי זה מחוץ לגבולות גוש דן הוא תשובה לכל פרנסי המדינה שזה אפשרי וכדאי לכולם, הן ליזמים והן לדיירים שראויים למגורים בכבוד".

למניית אפריקה

לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל מציע לרכוש את הקבוצה בשיתוף מוטי בןמשה, בעל השליטה בקבוצת אלון. זה אולי נשמע אבסורד שבעל שליטה רוכש את השליטה – מה הוא רוכש מעצמו? אז זהו שאין באמת משמעות לבעל השליטה הנוכחי ואחזקתו, ובכלל – אין משמעות למניות כיום בשוק, כי מי ששולט בעצם בחברה הם מחזיקי החוב שהתמורה בגין השליטה באפריקה תעבור אליהם (כחלק מהסדר החוב).

ומכאן שההצעה מוגשת למחזיקי אגרות החוב (הגופים המוסדיים. היקף החוב דל אפריקה למחזיקי האג"ח הוא כ-2.8 מיליארד שקל, ונראה שההצעה של לבייב ובן משה, בדומה להצעות אחרות,  היא להזרמה לחברה של כמה מאות מיליוני שקלים לקופת החברה (מעל 500 מיליון שקל), במקביל לפירעון אג"ח, ובמקביל למחיקת חוב גדול.

במקביל פרסמה חברת חג'ג' כי היא הגישה הצעה לרכישת אפריקה.  החברה הנשלטת על ידי,  האחים צחי ועידו חג'ג', הגישה הצעה לא מחייבת. חג'ג' מציעה עבור אפריקה מזומן בהיקף 800 מיליון שקל, וכן מניות ואג"חים בהיקף 750 מיליון שקל שיונפקו למחזיקי האג"ח של החברה ויחליפו למעשה אג"ח קיימות בהיקף של 750 מיליון שקל. יתרת האג"ח תימחק. "ככל שהחברה, לאחר ביצוע בדיקת הנאותות, תחליט להגיש הצעה מחייבת לרכישת מניות אפריקה השקעות, החברה תפעל לגיבוש העסקה באופן שיבטיח כי סיכון האשראי של החברה לא ייפגע, לרבות קבלת דירוג אינדיקטיבי מהחברה המדרגת לפיו דירוג האשראי של החברה וסדרות אגרות החוב שלה לא יירדו מהדירוג הנוכחי בעקבות העסקה, ובאופן שהעסקה לא תפגע ביכולת הפרעון של החברה אל מול בעלי החוב הקיים והעתידי של החברה" – כך מוסרת חג'ג' בהודעה. כך או אחרת, ההצעה הזו מסתכמת לסך של 1.3 מיליארד שקל, ומבטאת תספורת של כ-55% על הערך המתואם של החוב.

הסדרי החוב של אפריקה

החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי­בויאנג'ו, סבורה שהמדינה צריכה לקיים מכרז על משאבי ים המלח ברגע שתקופת הזכיון של כיל תיגמר – בשנת 2030. במכתב שמוען ליו"ר ועדת תום תקופת הזיכיון יואל נווה, עם העתק לשר האוצר, משה כחלון, מציינת עבאדי­בויאנג'ו כי – "קיום הליך של מכרז הוא הדרך הנכונה למימוש מקסימלי של חלק הציבור במשאבי הטבע באזור ים המלח".

למניית כיל

בסוף החודש תסיים עבאדי­בויאנג'ו את תפקידה וייכנס במקומה רוני חזקיהו, ונראה שהוא זה שייצטרך להמשיך "במלחמה" מול כיל לצד שערוך הנכסים של משאבי הטבע של ים המלח.

כיל הודיעה לאחרונה על עצירת השקעותיה בים המלח עד להתבהרות הנושא, אך זה לא עצר את החשבת להוציא את המכתב. במקביל למכתב, פרסמה החשבת את התקדמות עבודת הערכת הנכסים (שהושלמה לאחר שנתיים) שתעביר כיל למדינה בתום התקופה – בהנחה שהמדינה תידרש לשלם לכיל תמורתם. העבודה בנושא הסדר הנכסים היא מרכיב מהותי בהיערכות הממשלה לפקיעת הזיכיון – היערכות שאותה מרכזת הוועדה בראשותו של נוה, וזאת מאחר שהמדינה אמנם תקבל תמורה עבור הזיכיון, אך מנגד תצטרך לשלם על התשתיות והציוד של כיל

עבאדי­בויאנג'ו בחרה שלא לפרסם את ממצאי עבודתה אלא להעביר אותם לחשב הנכנס – "לאור חילופי החשב הכללי הצפויים וכניסתו בקרוב לתפקיד של רוני חזקיהו, לאור העובדה שהחשב הכללי הבא יצטרך להוביל את עמדת האגף מול החברה, מול גורמי הממשלה ומול הציבור, ולאור מורכבות הנושא וגודלו – אני סבורה שלא נכון יהיה להעמיד את החשב הכללי הבא מול עובדה מוגמרת בהסדר הנכסים".

עבאדי­בויאנג'ו פעלה בכמה מישורים מול חברת כיל במהלך כהונתה כחשבת –  הסכם קציר המלח, עסקת מיזוג פוטאש כיל, בוררות התמלוגים, וועדת ששינסקי 2 ,סוגיית מניית הזהב ונושא הסדר הנכסים.

עבאדי­בויאנג'ו מציינת במכתב סוגיות המחייבות לדעתה התייחסות מצד הוועדה, האוצר והממשלה כולה במסגרת ההחלטה על עתיד הזיכיון. מדובר בין היתר בשאלה האם לאפשר לגורמים זרים כמו חברת פוטאש להשתתף במכרז העתידי ובאיזה מעמד (שליטה, שותפות מיעוט וכו') בשאלת זכות הקדימה (זכות הסירוב) שיש לכיל על­פי סעיף 25 לשטר הזיכיון, בשאלת גורל הנכסים – האם להוציא גם אותם למכרז יחד עם הזיכיון העתידי, בסוגיות מיסוי והון חוזר ובנושא מניית הזהב שיש כיום למדינה בכיל – ובשאלה האם להעביר את המניה גם לזיכיון עתידי או להבטיח את זכויות הציבור בדרך אחרת.

בתגובה לפרסומים  בתקשורת, פרסמה, אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, התייחסות בקשר לזיכיון – "לפי הפרסומים בעיתונות, החשבת הכללית במשרד האוצר ממליצה להעביר את זיכיון הכרייה בים המלח, העומד לפוג בשנת 2030, למכרז ולא להאריכו במסגרת משא ומתן עם החברה. לפי הפרסומים, המלצה זו מנוגדת לניסיונות שנעשו בשנתיים האחרונות, לשכנע את משרד האוצר להאריך את הזיכיון של כיל תמורת הבנות חדשות עם המדינה – בתמורה להחלת המלצות ששינסקי 2. נציין כי המנכ"ל הקודם, סטפן בורגס, ניסה להעלות את נושא הארכת הזיכיון למוקד הדיון עם הרגולטור, אך הפסיק להתייחס לנושא ברבעונים האחרונים לעבודתו. אין ספק כי מדובר בידיעה שלילית עבור החברה, בייחוד על רקע היעדר ההתקדמות ברצועת החוף בים המלח.

"בשלב זה איננו יכולים לכמת את הסיכון, אך יחד עם זאת, במידה והרגולטור (או החברה עצמה) יוציאו הודעה רשמית בנושא – שתאשש את הפרסומים בתקשורת – אנו נוריד את החברה מרשימת המניות המומלצות לשנת 2017"

מדד מחירי הדיור ירד ב-0.1% בחודש דצמבר – כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-0.1%; לעומתו מדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

 שירותי דיור בבעלות הדיירים – במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש דצמבר 2016, נרשמה ירידה בהשוואה לחודש נובמבר 2016. ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים נובמבר 2016 – דצמבר 2016, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016.

 אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – מדד מחירי דירות

מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.4%. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוקטובר 2016 – נובמבר 2016, לעומת אוקטובר 2015 – נובמבר 2015, עלו המחירים ב-8.1%. מהשוואת העסקאות ספטמבר 2016 – אוקטובר 2016, לעומת ספטמבר 2015 – אוקטובר 2015, עלו המחירים ב-8.6%.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. הוזלו במיוחד: אמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגית לרחיצת כלים ומגבות נייר (ב-1.9%), צרכי משק בית אחרים, כגון: נרות, גפרורים ושקיות (ב-1.2%) ושירותי צביעה וסיוד (ב-1.1%).התייקרו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.4%), חומרים לניקוי ורחיצת כלים (ב-1.2%) ומוצרי חיטוי והדברה (ב-1.2%).

ריהוט וציוד לבית – מדד מחירי ריהוט וציוד לבית ירד ב-0.5%. הוזלו במיוחד: נרות ומפיצי ריח (ב-6.1%), מפות ומפיות (ב-5.9%), ריהוט לגן ולמרפסת (ב-4.1%), כלי הגשה וקיבול למטבח (ב-3.6%), כלי מיטה ומגבות (ב-3.4%), שולחנות, כסאות ופינות אוכל (ב-2.8%), צלחות (ב-2.3%), אביזרים לציוד חשמלי (ב-2.2%), כלי בישול ואפיה (ב-2.2%), ספלים וכוסות (ב-1.9%), כלי עזר למטבח (ב-1.6%), ספה וכורסאות (ב-1.5%) ווילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-1.5%).

התייקרו במיוחד: פרחים וצמחים (ב-2.0%), כלים חד פעמיים (ב-1.9%), תנורי חימום (באחוז אחד) וביטוח ותיקונים לציוד חשמלי (באחוז אחד).

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בדצמבר 2016, בהשוואה לנובמבר 2016, ונותר ברמה של 98.9 נקודות (הבסיס: ממוצע 100.0=2014 נקודות). המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא דיור, נותרו אף הם ללא שינוי ברמה של 98.8 ו-96.9 נקודות, בהתאמה. לעומתם, המדד ללא אנרגיה עלה ב-0.1% והגיע ל-100.2 נקודות.

ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: פירות טריים ב-3.6% ותרבות ובידור ב-1.8%.

עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הלבשה והנעלה ב-6.5% וירקות טריים ב-4.6%.

בשנים עשר החודשים האחרונים (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015) ירד המדד הכללי ב-0.2%, המדד ללא דיור ירד ב-0.7%, המדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2% והמדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.1%.

על פי נתוני המגמה לתקופה שבין ספטמבר 2016 – דצמבר 2016, קצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-0.3%, הקצב השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא דיור נותר ללא שינוי וקצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן ללא ירקות ופירות וללא דיור הגיע ל-0.3%.

 שינויים עיקריים בסעיפי הצריכה הראשיים – מזון (ללא ירקות ופירות) –  מדד מחירי מזון ירד ב-0.5%.

הוזלו במיוחד: עופות (ב-4.0%), בשר כבש (ב-3.8%), תחליפי סוכר (ב-3.1%), בצק ומוצרי בצק קפואים (ב-2.7%), בשר בקר (ב-2.0%), ממרח שוקולד, ריבת חלב וחמאת בוטנים (ב-1.9%), סלטים מוכנים (ב-1.8%), מיצי פירות טבעיים (ב-1.6%), נקניק, פסטרמה ונקניקיות (ב-1.5%), טחינה (ב-1.5%), בירה לבנה (ב-1.4%), תה (ב-1.4%), דגן ומוצרי דגן (ב-1.3%), בירה שחורה (ב-1.3%), תרכיזים וסירופים (ב-1.2%), לחם מיוחד, כגון: לחם דיאטטי ולחם קל (ב-1.1%) וקמח אחר, כגון: קמח תופח וקמח מלא (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: קרקרים שונים (ב-12.5%), מעדני חלב וגבינה (ב-4.4%), אטריות, ספגטי וכדומה (ב-2.6%), שימורי דגים (ב-2.2%), חלב (ב-1.6%), דגים קפואים (ב-1.5%), ופלים (ב-1.3%), קקאו (ב-1.3%) וגלידות ושלגונים (ב-1.2%).

ירקות ופירות – מדד מחירי ירקות ופירות עלה באחוז אחד.

מדד מחירי ירקות טריים עלה ב-4.6%; לעומתו מדד מחירי פירות טריים ירד ב-3.6%. מדד מחירי ירקות קפואים, כבושים ומשומרים עלה ב-0.1%; לעומתו מדד מחירי פירות משומרים ויבשים ירד ב-0.3%.

מבין הירקות הטריים התייקרו במיוחד: ארטישוק (ב-233.8% לעומת אפריל 2016), קישואים (ב-32.6%), מלפפונים (ב-16.8%), דלעת ודלורית (ב-16.6%), כרובית (ב-13.0%), קולורבי (ב-12.1%), חצילים (ב-11.7%), בצל (ב-5.4%), עגבניות (ב-3.7%), שעועית טרייה (ב-2.7%), צנון וצנונית (ב-1.6%), חסה (ב-1.5%) ונבטים (ב-1.2%).

הוזלו במיוחד: שומר (ב-15.1%), ברוקולי (ב-10.9%), פלפלים (ב-9.7%) וגזר (ב-3.4%).

מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: קיווי (ב-12.2%), בננות (ב-9.9%), אשכוליות (ב-9.2%), תפוזים (ב-8.4%), לימונים (ב-7.9%), קלמנטינות (ב-5.5%), אבוקדו (ב-4.4%), אפרסמון (ב-4.0%), תפוחי עץ (ב-3.0%) ופומלה (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: מלון (ב-11.3%), רימונים (ב-10.5%) ואגסים (ב-1.8%).

מבין הירקות והפירות המעובדים התייקרו במיוחד: ירקות קפואים אחרים, כגון: גזר וברוקולי (ב-2.8%).

הוזלו במיוחד: רסק ושימורי עגבניות (ב-1.7%).

מדד תשומות הבנייה בדצמבר 2016 נותר ללא שינוי.  בשנת 2016 כולה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.5%  כך עולה מפרסום נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). בחודש שעבר נותר המדד ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד  ב-1.5%

מחשבון מדד תשומות הבנייה

כאן את השינויים במדד שכר הדירה

וכאן את השינויים במדד מחירי הדירות

בסוף 2016 עומד מדד תשומות הבנייה  על 109.0 נקודות (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות).מדד מחירי תשומה במגורים ללא שכר עבודה נותר אף הוא  ללא שינוי בחודש דצמבר 2016 והגיע לרמה של 103.6 נקודות.

 חומרים ומוצרים – בחודש דצמבר 2016 עלה מדד מחירי חומרים ומוצרים ב- 0.1%. מבין החומרים והמוצרים עלו  במיוחד מחירי רשתות ברזל (ב-1.5%), ברזל לבנייה וצינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.2% כל אחד) ומוצרי מתכת אחרים (ב-1.0%).

 שכירת ציוד ורכב והוצאות כלליות –  מדד מחירי שכירת ציוד ורכב ירד בחודש דצמבר 2016 ב-0.3% בשל ירידה במחירי שכירת ציוד (ב-0.3%).

מדד הוצאות כלליות נותר ללא שינוי.

שכר עבודה – מדד מחירי שכר עבודה המשולם עבור המועסקים בענף עלה בחודש דצמבר 2016 ב-0.1%.

הסיבה ההעיקרית שמדד תשומות הבנייה הפך לכל כך חשוב היא שהוא מהווה את בסיס ההצמדה של הכספים לקבלן – כלומר, מחיר הדירה מתייקר במקביל לעליית המדד.  ההתייקרות עשויה להיות משמעותית ולהגדיל את מחיר הדירה לצד גורמים נוספים שמייקרים את מחיר הדירה. כאן, תוכלו לקרוא  הסבר מפורט על מחיר הדירה האמיתי.  כך או אחרת, בשנים האחרונות כאמור עלה מדד תשומות הבנייה משמעותית יותר ממדד המחירים לצרכן ולכן רבים היו מעוניינים לגדר אותו, להקטין את החשיפה אליו, או להחליף את ההצמדה למדד המחירים לצרכן – וזה יכול להיות אפשרי. כחלק מהמשא ומתן עם הקבלן אתם יכולים לנסות ולדרוש הצמדה למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה – שימו לב זה לא בהכרח שמדד המחירים לצרכן עדיף לכם, בהחלט ייתכן מצב הפוך – שמדד המחירים לצרכן עולה על מדד תשומות הבנייה, למרות שזה לא היה כך בשנים האחרונות – מה שהיה לא בהכרח יימשך ולכן תדעו שבסופו של דבר זה סוג של הימור.

מחשבון מדד תשומות בנייה – מחשבון מדד תשומות הבנייה

 ומחשבון מדד המחירים לצרכן –

מחשבון מדד המחירים לצרכן

אז מתי כדאי לשלם לקבלן?

שאלה חשובה שאיתה מתמודדים רוכשי הדירות היא מתי לשלם לקבלן – האם לחכות עד כמה שניתן או להקדים תשלומים? ובכן, תשלום מהיר ימנע את ההצמדות למדד תשומות בנייה, כלומר יחסוך את ההצמדות, אך מצד שני תשלום מהיר משמעותו בשביל רוב רוכשי הדירות – לקיחת משכנתא בשלב מוקדם וערכה עולה בהתאם לריבית – השאלה הכלכלית היא מה יותר גבוה – מדד תשומות הבנייה או הריבית על המשכנתא?  וגם כאן, אלו הערכות ומה שהיה לא בטוח שיהיה. כאן, תמצאו את ריבית המשכנתא המעודכנת, וכאן, את מדד תשומות הבנייה וכן תחזיות לגבי מדד זה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

למדריך מס רכישה

מחשבון מס רכישה

כרטיס האשראי הבא מבית ישראכרט מיועד לחברי מועדון יותר, כלומר, חיילים במהלך תקופת השירות הצבאי הסדיר שלהם. זהו כרטיס אליו ניתן להצטרף דרך חלק מהבנקים הפועלים בישראל (בנק הפועלים, בנק אוצר החייל, בנק מזרחי טפחות, הבנק הבינלאומי, בנק יהב, פפר, בנק מסד), כאשר כדי לקבל את הכרטיס נדרש אישור של סניף הבנק שבו מנוהל החשבון של החייל וכמובן שגם של חברת ישראכרט.

הכרטיס הוא מקומי, כך שלא ניתן להשתמש בו מעבר לים. ניתן לבצע בו עסקאות מסוגים שונים וכן למשוך מזומנים בישראל, בהתאם לסכום המשיכה המקסימלי שאושר ללקוח (ושעשוי להשתנות מפעם לפעם). על רקע העובדה שההתמודדות הכלכלית של אף חייל אינו פשוטה, ובדומה למועדונים או כרטיסים אחרים לחיילים – לא צריך להפתיע אתכם שבכל תקופת השירות הצבאי, אין צורך בתשלום דמי כרטיס חודשיים עבור כרטיס האשראי של מועדון יותר. ניתן להשתמש בכרטיס גם לאחר השירות הצבאי, בהתאם לתוקף שלו, אלא שאז נדרש כבר לשלם את דמי הכרטיס החודשיים.

כרטיסי אשראי – כל מה שצריך לדעת!

מי זכאי לכרטיס יותר

• חייל/ת בשירות חובה.
• מיועד/ת לשירות הביטחון (מלש"ב) שמחזיק/ה צו גיוס עליו מוטבע תאריך גיוס סופי.

ההטבות שמספק הכרטיס

כרטיס אשראי יותר של ישראכרט מספק למחזיקים בו הטבות שונות. הם מקבלים הנחות קבועות, בגובה של מספר אחוזים, ברכישות שהם מבצעים ברשתות שונות: מגה ספורט, ריקושט, סטיצקי, ספורט ורטהיימר, אירוקה ואחרות. לצד זה ניתנות למחזיקי הכרטיס הנחות משתנות בתדלוק ברשתות דור אלון וסונול, לצד הנחה בגובה של 5% עבור רכישות בחנויות הנוחות אלונית ו-So Good (למעט על רכישת סיגריות ומוצרי טבק, או על שירותים דוגמת משיכת מזומן או טעינת טלפון סלולרי). בנוסף, מציע המועדון הנחות עבור הופעות של מוזיקה, בידור, סטנד אפ וכדומה.

מחזיקי הכרטיס יכולים להצטרף למועדון המסלולים של חברת ישראכרט, שמספק הנחות קבועות במעמד התשלום, מבצעים נקודתיים, מבצעי 1+1 ועוד. בניגוד לכרטיסים אחרים שמספקים הטבות גם בחו"ל, אלא של כרטיס ישראכרט ומועדון יותר מתמקדות בתחומי ישראל בלבד (כפי שציינו, זהו כרטיס מקומי). ייתכן מאד שזה נובע מכך שהחייל הישראלי הממוצע לא עוזב את גבולות המדינה במהלך השירות הצבאי שלו.

איך השיטה עובדת

את ההטבות תגלו לאחר שכבר רכשתם את המוצר, בעת החיוב (להרחבה: מהם כרטיסי קאשבק (CASHBACK)?. החיוב מתבצע בדרך כלל לאחר כחודש ממועד הרכישה, במועד שנקבע מועד החיוב של הבנק. כלומר, את ההנחה לא צריך לבקש מהקופאי או מהגורם שאליו משלמים.

פסטיבל יותר

המועדון מקיים  פסטיבל שנתי וחינמי, שהיא למעשה מסיבת גיוס גדולה של המועדון. בפסטיבל יש יריד מכירות, אטרקציות, במה עם אמנים ועוד .

איך מצטרפים

אפשר להצטרף למועדון כבר מהצו הראשון.  צריך לגשת אל סניף הבנק שבו מתנהל החשבון שלכם, להציג את צו הגיוס לבנקאי האישי ולבקש מהבנקאי להנפיק את הכרטיס.

אם כבר התגייסתם פשוט גשו אל סניף הבנק עם תעודת חוגר ובקשו להזמין את הכרטיס של המועדון.

חשוב לציין כי כרטיס האשראי ניתן בכפוף לשיקול דעת הבנק וזו הדרך היחידה לקבל את ההטבות של המועדון. לא ניתן לקבל את ההטבות בדרך ללא כרטיס האשראי.

כמה עולה

. בניגוד לכרטיסי אשראי אחרים לא משלמים דמי ניהול של כרטיס האשראי ולא משלמים דמי חברות מועדון. לאחר השחרור תצטרכו לשלם דמי ניהול

מידע נוסף על כרטיס האשראי של ישראכרט לחברי מועדון יותר תמצאו באתר האינטרנט של החברה.

למדריכים קשורים:

הטבות מס לחיילים משוחררים 2019

הלוואות דרך חברות כרטיס האשראי – כדאי? לא בטוח

לבטל כרטיסי אשראי מיותרים – זה עולה לכם הרבה כסף

כרטיס האשראי נגנב או אבד – הנה הפעולות שצריך לעשות 

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שצריך לדעת

הכרטיס המצליח של התקופה האחרונה – אבל, האם כדאי?  תשובה בכתבה – 

הכתבה בשיתוף דרור ניר קסטל