ריבית בנק ישראל ללא שינוי – 0.1%. זה אמנם לא מפתיע, רק שבבנק ישראל יבואו בטענות לעצמם כשהם מדברים על שוק הדירות והמחירים העולים. הם האשמים אלו שדרך הריבית הנמוכה בשנים האחורנות מזניקים את הדירוךת לשמיים. הם אלו שדרך ריבית נמוכה "דואגים" ל ריבית משכנתא נמוכה , הם אלו שאחראים על שוק הדירות, לפחות האחראים העיקריים.


הגורמים העיקריים להחלטה – החלטה להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%, עקבית עם מדיניות מוניטרית שנועדה להחזיר את האינפלציה אל תוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. הוועדה המוניטרית ממשיכה להעריך שלאור סביבת האינפלציה, ההתפתחויות בכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב.

הוועדה המוניטרית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות הכלכליות בישראל ובעולם, ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.

עוד בנושא חדשות

 

תנאי הרקע

נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.2%, בהתאם לממוצע של תחזיות החזאים. החודש נרשמה ירידה עונתית בסעיף ההלבשה וההנעלה (9.2%-), בסעיף הדיור (0.5%-) ובסעיף הפירות והירקות (0.1%-), ומנגד חלה עלייה בסעיפי המזון (0.5%) ואחזקת הדירה (1.2%). המדד בחודש זה הושפע גם משינויים מוסדיים: ירידה בתעריפי הביטוח (6.2%-) גרעה ממנו 0.15%, ועלייה בתעריף החשמל (3.5%) תרמה לו 0.08%. מחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הסחירים במדד ירדו ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, ומחירי הרכיבים המייצגים את המוצרים הבלתי סחירים עלו ב-0.8%. האינפלציה השנתית מוסיפה לעלות, אם כי בקצב נמוך, וב-12 החודשים האחרונים היא עמדה על 0.1%; זהו נתון חיובי ראשון מאז אוגוסט 2014, ותמך בו בעיקר שינוי המגמה במחירי האנרגיה.

תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לשנה ירדו והציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו ללא שינוי מהותי. הציפיות משוק ההון ירדו ב-0.1 נקודת האחוז, לכ-0.1%, והציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים ירדו קלות, ל-0.3%. ממוצע תחזיות החזאים לשנה נותר 0.6%. הציפיות פורוורד לשנה השנייה לא השתנו והן עומדות על 0.7%, הציפיות לשנה השלישית עלו קלות, ל-1.4% (לעומת 1.3% לפני הדיון המוניטרי הקודם), והציפיות לשלוש עד חמש שנים נותרו בגובה 1.5%. הציפיות לטווחים הארוכים יותר (5 עד 10 שנים) נותרו מעוגנות מעט מעל מרכז היעד, בגובה 2.3%. על פי עקום המק"ם, עקום התלבור והערכות החזאים, ישנה הסתברות גבוהה לכך שבנק ישראל יעלה את הריבית ל-0.25% בתוך כשנה.

הפעילות הריאלית: נמשך השיפור בפעילות הריאלית. האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי (נתונים מנוכי עונתיות, במונחים שנתיים) מראה שהתוצר והתוצר העסקי צמחו ב-6.2% ו-7.8%, בהתאמה – שיעורים גבוהים משיעוריהם ברבעונים הקודמים של השנה. קצב צמיחה גבוה במיוחד זה נבע מעלייה חריגה בצריכת כלי תחבורה, וזו מצִדה נבעה מהקדמת רכישות עקב עדכון נוסחת המיסוי הירוק בינואר 2017. בניכוי נתון חריג זה, הצמיחה ברבעון הרביעי הייתה גבוהה רק במעט מקצב הצמיחה הבסיסי של השנים האחרונות. הרכב השימושים ברבעון הרביעי היה שונה מקודמו מכיוון שנרשמו התרחבות נאה ביצוא לצד האטה בצמיחת הצריכה הפרטית והציבורית; היצוא (ללא יהלומים והזנק) צמח ב-8.0% תודות להתאוששות ביצוא התעשייתי על רקע השיפור בסחר העולמי בסחורות, לצד המשך מגמת ההתרחבות ביצוא השירותים. לעומת זאת, הצריכה הפרטית למעט בני קיימא צמחה ב-0.9% בלבד. המדד המשולב למצב המשק עלה בינואר ב-0.2%, והוא תומך בהערכה שקצב הצמיחה החריג לא יימשך ברבעון הראשון של 2017. מדד מנהלי הרכש ומדדי אמון הצרכנים של הלמ"ס ושל בנק הפועלים ירדו מעט בינואר, אך הם מצויים ברמה גבוהה. מדד מנהלי הרכש מצוי זה חודשים אחדים מעל ל-50 נק', והוא מעיד על התרחבות של הפעילות.

שוק העבודה: התמונה העולה משוק העבודה מוסיפה להיות חיובית מאוד. סקר כוח האדם לינואר 2017 הצביע על כך שהתעסוקה מתבססת ברמה גבוהה; בגילי העבודה העיקריים (25—64) נרשמו ירידה קלה בשיעור האבטלה (3.7% לעומת 3.8%), יציבות בשיעור התעסוקה (77.1%), וירידה קלה בשיעור ההשתתפות (80.0% לעומת 80.1%). שיעור המשרות הפנויות התייצב בינואר (בניכוי עונתיות) ורמתו, 3.8%, עדיין גבוהה. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בספטמבר-נובמבר ב-0.9% וב-1.1%, בהתאמה, לעומת שלושת החודשים שקדמו להם (נתונים מנוכי עונתיות). העלייה שחלה ב-2016 בשיעורי התעסוקה באה לידי ביטוי גם בכך שהשכר במגזר העסקי עלה מהר יחסית; מתחילת השנה עלה השכר הנומינלי למשרת שכיר ב-2.7%, בשעה שהשכר בשירותים הציבוריים עלה ב-1.2% בלבד, ולכן השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב-2.2%, בדומה לקצב ב-2015.

נתוני תקציב הממשלה: העודף המקומי (ללא אשראי נטו) בפעילות הממשלה הסתכם בינואר 2017 ב-4.7 מיליארדי ש"ח. העודף היה נמוך בכ-0.6 מיליארד ש"ח מהתוואי העונתי התואם את יעד הגירעון ל-2017. גביית המסים בינואר עמדה על 28.5 מיליארדי ש"ח, סכום גבוה ב-0.5 מיליארד מהתוואי העונתי התואם את אומדן ההכנסות ממסים. גביית המסים הייתה גבוהה ריאלית בכ-3.8% לעומת ינואר אשתקד (בניכוי פעולות חריגות ושינויי חקיקה).

שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-24/2/17, התחזק השקל מול הדולר ב-3%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל ב-2.1%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף אפקטיבי של 7.4%.

שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי שהתקיים ב-22/1/17, ועד ל-23/2/17, עלה מדד ת"א 35 בכ-1.6%. בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות שהגיעה עד 8 נקודות בסיס בעקום השקלי ועד 23 נקודות בסיס בעקום הצמוד. עקום המק"ם נסחר בתשואה מעט גבוהה מריבית בנק ישראל. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה קלות, לכ-65 נקודות בסיס.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-10.8%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-3.7%.

שוק האשראי: המגזר העסקי (ללא בנקים וחברות ביטוח וללא חברות זרות) הנפיק בינואר אג"ח בהיקף של 5.5 מיליארדי ש"ח – בעיקר בענפי הנדל"ן והבינוי (54%) והמסחר והשירותים (31%) – וסכום זה גבוה מהממוצע החודשי במהלך 2016 (כ-3.7 מיליארדי ש"ח). מרווחי האג"ח התאגידיות (ללא בנקים וביטוח) ירדו בינואר ועמדו על 2.7 נקודות אחוז בממוצע (לעומת 2.82 בדצמבר). בינואר – חודש שמתאפיין לרוב בהיקף נמוך של נטילת משכנתאות חדשות – עמד היקף נטילתן על 4.4 מיליארדי ש"ח, ירידה של 7% לעומת החודש המקביל אשתקד. הריבית הממוצעת על המשכנתאות ירדה קלות בינואר במרבית המסלולים, לאחר שנה וחצי של עלייה מתמשכת: במסלול הצמוד למדד בריבית משתנה ובמסלול הלא-צמוד בריביות קבועה ומשתנה היא ירדה ב-0.02, 0.05 וב-0.03 נקודת האחוז, בהתאמה. במסלול הצמוד בריבית קבועה היא עלתה ב-0.04 נקודת האחוז.

שוק הדיור: עפ"י האומדן הראשון למדד מחירי הדירות, בנובמבר-דצמבר ירדו המחירים בחדות – ב-1.2%. זוהי הירידה הראשונה מאז אוגוסט 2015 והגבוהה ביותר זה כעשור. כתוצאה מכך ירד גם הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות, וב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.9%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד בינואר ב-0.5%, לאחר שבדצמבר הוא ירד ב-0.1%, וקצב העלייה השנתי עומד כעת על 1.5% לעומת 2.5% בינואר אשתקד. לפי הנתונים על סך העסקאות, היקף הפעילות בשוק ממשיך להתמתן. במחצית השנייה של 2016 עמד סך העסקאות הממוצע על כ-7,300 בלבד, לעומת 8,300 במחצית הראשונה, והחלק שעסקאות המשקיעים מהוות בסך העסקאות ממשיך להיות נמוך ועומד על כ-20%. ההתמתנות בסך העסקאות ניכרת גם בקרב משפרי הדיור, אוכלוסייה שאינה כפופה לשיקולים הנוגעים לשינויי מיסוי ואינה ממתינה ל"מחיר למשתכן".

המשק העולמי: במשק העולמי נמשכת צמיחה מתונה של המשקים המפותחים העיקריים, תוך המשך מגמת השיפור במשקים המתעוררים. אי-הוודאות הפוליטית מתגברת, אך נמשך המומנטום החיובי בשווקים הפיננסיים. בארה"ב נראה כי שוק העבודה מתקרב לתעסוקה מלאה: בחודש ינואר נוספו עוד 225 אלף משרות ושיעור האבטלה התייצב ברמה נמוכה – 4.8%; אולם קצב הגידול השנתי של השכר הממוצע ירד ל-2.5% (לעומת 2.8% בחודש הקודם), ונראה כי ייתכן שיש עדיין מקום לשיפור בשוק העבודה מפני ששיעור ההשתתפות עשוי להוסיף לגדול ומפני ששיעור גבוה יחסית של עובדים מצויים בתת-תעסוקה. הצריכה הפרטית ממשיכה להוביל את הכלכלה, אך גם בייצור התעשייתי נמשכה ההתאוששות ושוק הנדל"ן מוסיף להשתפר. האינפלציה עלתה בחדות בינואר, ל-2.5%, ומדדי הליבה קרובים ליעד ה-FED. הריבית נותרה על כנה, אך להתבטאויותיהם של בכירי ה-FED התלוו מסרים נִציים. תוואי הריבית הצפוי בשווקים עלה מעט, ונכון לעכשיו עולה ממנו כי ב-2017 צפויות שתי העלאות ריבית. גם באירופה מסתמן מומנטום חיובי, בעיקר בגרמניה ובספרד, אך הסיכונים הפוליטיים נותרו משמעותיים. האבטלה בגוש האירו הוסיפה לרדת בדצמבר והגיעה ל-9.6%, השיעור הנמוך ביותר ב-7 השנים האחרונות. האינפלציה עלתה בחדות – ל-1.8% – בהשפעת העלייה במחירי הנפט, אך אינפלציית הליבה נותרה נמוכה – 0.9%. אי-הוודאות הפוליטית נותרה גבוהה עקב מערכות הבחירות שכמה מדינות צפויות לקיים השנה, ועקב התגברות המתחים הנוגעים לכך שיוון צריכה לפרוע ביולי חוב שהיקפו כ-7 מיליארדי אירו. כלכלת בריטניה צמחה ב-2016 ב-2% והאבטלה הוסיפה לרדת, אך לפי ההערכות היא תאט בשנים הקרובות על רקע הברקזיט. מנגד, יש חשש לעלייה באינפלציה, ולכן הבנק המרכזי הודיע שהשינוי הבא במדיניות עשוי להיות מרסן או מרחיב. ביפן נרשמה ב-2016 צמיחה  בגובה 1% – נתון נמוך בהשוואה בין-לאומית אך גבוה מההערכות לגבי פוטנציאל הצמיחה – ואין עדיין סימנים להתאוששות האינפלציה. הכלכלה בסין צמחה ב-6.7% ברבעון הרביעי של השנה, ומדדי מנהלי הרכש הצביעו על המשך ההתרחבות בפעילות הכלכלית, בין היתר על רקע המשך הגידול באשראי. בשווקים המתעוררים האחרים (בעיקר בברזיל וברוסיה) נמשכה מגמת הצמיחה שנשענת על ההתייצבות במחירי הסחורות ועל עליית הביקוש בסין, אך תוואי הריבית העולה בארה"ב ומדיניות הסחר הצפויה בה חושפת אותם לסיכונים. מחיר חבית נפט מסוג "ברנט" נע במהלך החודש סביב 56$; מדד מחירי הסחורות ללא אנרגיה הוסיף לעלות,  בכ-2%.

– – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטת ריבית זו יפורסם ב-13/3/2017.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) החליטה לאחרונה להשהות את נתוני מכירת הדירות החדשות בגלל בעיה בנתונים – כן, הייתם מאמינים, הנתונים של הסוקרים לא הכי אמינים. לכאורה זה נראה ברור – הנתונים מזגזגים בלי קשר לביקוש או היצע, ומבלבלים את הציבור יותר  מאשר תורמים לו. אבל בפועל – אלו אמורים להיות נתונים מהשטח, נתוני אמת.

בד בבד, פרסם בנק ישראל פרסם מחקר שלפיו שבשנים האחרונות נתוני התחלות הבנייה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו מוטים כלפי מטה ב-10% בממוצע. אז אולי הנתונים לא טובים, וזו בעיה, אבל יש גם מקומות שאין נתונים כלל – אנחנו מתכוונים בעיקר לנתוני ריבית המשכנתא, ונתוני המשכנתאות בכלל.  בנק ישראל מפרסם את ריבית המשכנתא צמודת המדד והשקלית, אבל הוא אינו מפריד בין ריביות קבועות למשתנות כך שבפועל אין באמת משמעות לנתוני הריבית השקלית כי אף אחר לא יודע ממה היא מורכבת – מה התמהיל בין הקבועות למשתנות?

כמו כן, אין מידע על המקום הגאוגרפי שבו נלקחה ההלוואה/ המשכנתא וחסרים פרטים נופסים. על רקע זה, ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול, דרש מהפיקוח על הבנקים ובנק ישראל לספק מידע מפורט. בן שחר דורש נתונים שיאפשרו לו לבחון את הענף, והוא הגיש עתירה במסגרתה ביקש נתונים נרחבים ללא פרטים מזהים של הלווים, ועדיין – בנק ישראל נמנעים מלהעביר את הנתונים.

רק עכשיו , הגיעו ד"ר בן שחר ונציגי בנק ישראל לפשרה – הוא יוכל לקבל חלק קטן מהנתונים שביקש, ובתנאי שהבנקים עצמן יסכימו שבנק ישראל יעביר אותם. אלא שהנתונים צריכים להיות שקופים לכולם

 

ראש מטה הדיור הלאומי, אביגדור יצחקי, טוען בוועידת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ירדו בכ-1.5% – "אנחנו עובדים בסך הכול שנה וחצי, וצריך סבלנות כדי לראות תוצאות, אבל זה מתחיל. השנה תכננו 111 אלף יחידות דיור, והיעד של מינהל התכנון הוא 105 אלף יחידות דיור. גם בנושא אשראי יש התקדמות – עשינו כל שבכיכולתנו  כדי שבסוף יעבור החוק שמוריד את המע"מ מעלות המכר.

יצחקי מדבר על כך שצריך סבלנות, אבל הוא שוכח שהמחירים כבר עולים בשיעור חד מעל 10 שנים, וגם אם תהיה ירידה בתקופה הקרובה, הרי שהיא מקזזת את העלייה של השנים האחרונות, קשה לראות את המחירים יורדים בצורה דרמטית – "שנת 2030 זה מחר בבוקר מבחינתנו. לא מחרתיים. אנו נצליח, אני מאמין כאן, להביא למצב שכל שנה אנחנו מספקים את הצרכים של ישראל", אומר יצחקי ומוסיף – "הזלזול, לדעתי, חוטא למטרה ובעיקר חוטא לאנשים שעובדים ימים ולילות קשה. בסוף מישהו צריך לקחת החלטות. אנו עושים כל מה שאנו יכולים כדי להסתכל לא רק על השנה הקרובה אלא גם על 40 השנים הבאות. הסבלנות תשתלם, ואלה שימתינו יזכו, למרות שנראה שכעת מדובר ב'זכייה' למעטים יחסית בדירה במחיר מוזל.ברור שאף תוכנית לא מושלמת, אך אנו בטוחים בה ונמשיך בה בכל המאמצים. אני בטוח שכל הנרשמים לתוכנית מחיר למשתכן יזכו בסופו של דבר לדירה במסגרת התוכנית. כרגע מה שאנו נותנים זה לזוגות צעירים שאין להם דירה. לאחר מכן, ברגע שהדבר יסתיים, ואנו כבר נגיע לרוויה, נעבור גם למשפרי דיור וניתן להם דירות בהנחה.

"בסופו של דבר עוד ועוד חברות נכנסות לבנות במסגרת מחיר למשתכן. גם דימרי יעשה זאת. יש מדד אחד מקצועי שקובע שמחירי הדירות ירדו ב-1.2%, ובפועל מדובר ב-1.5%.אנו רואים במקומות שונים ירידות, ואני אומר שהדברים האלה מצביעים על כך ששוק הנדל"ן, שוק הדירות למגורים מתחיל להתקרר והקירור מתחיל להיות עמוק".

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, אמר  בפסגת הנדל"ן של גלובס כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות, ואף ביתר שאת, גם לאחר ההכרזה של שר האוצר משה כחלון על כך שהמחירים צפויים לרדת. "כשאנחנו כמנכ"לים באים לדירקטוריון ואומרים מה אנחנו רוצים להשיג ­ לפעמים אנחנו משיגים ולפעמים לא, אבל לפחות יש תוכנית מפורטת עם מטרות מוגדרות", אמר פרשר, "ומה קורה בשוק הנדל"ן? בתחילה הבטיחו לנו הורדה של מחירי הנדל"ן, ואחר כך שמענו הצהרות שבכלל לא זו המטרה. בהמשך מתפרסמים כל מיני נתונים, כך שלא ברור מה בדיוק המגמה. ומה בעצם קורה בפועל בשוק הנדל"ן? אז אנחנו רואים שמחירי הדיור עולים לפי הלמ"ס, גם במהלך כהונתו של שר האוצר כחלון. מחירי הדיור ממשיכים לעלות. אפשר לראות זאת גם לפי נתוני המשכנתאות: לפי נתונים אלה, היקף המשכנתאות גדל בשנים האחרונות.

"לעומת זאת, יש ירידה במספר עסקאות הנדל"ן, וזה נובע מהבוקה ומבולקה בשוק, מחוסר הבהירות ומכך שאין יד מכוונת, ולא ברור לאן הולך שוק הדיור. כאשר אין ודאות, יש תקופה ארוכה שאנשים יושבים בה על הגדר. ראינו זאת בממשלה הקודמת בתקופת מע"מ %0 ,כמות העסקאות אז צנחה דרמטית, והביקוש חזר למקומו אחרי שאיהוודאות הזו נעלמה, וביטלו למעשה את תוכנית מע"מ אפס. יש חוסר תיאום באופן מחריד בין הרשויות. בואו ניקח דוגמה מקום שבו הגורמים השונים עובדים ביחד ­ המשקיעים בנדל"ן. הממשלה פעלה כדי לתת לעצמה חלון זמן, ופעלה באופן מוסדר ומכוון כנגד מגזר המשקיעים. במקביל האוצר ובנק ישראל פעלו בשפע אמצעים ­ הכבדה במס, הגבלת שיעור מימון. התוצאה היא שרואים בשנתיים האחרונות ירידה מסיבית במשקיעים מ-30% ל-15%. אבל –  באותו זמן שהוציאו ביקוש מהשוק, הם החליטו להגביר ביקוש בשוק על­ידי תוכנית מחיר למשתכן ­ והתוכנית הזו מגדילה את הביקושים וגם את המחירים. עיקר השיווק הוא בפריפריה, וזה יוביל למחסור בהיצע באזורי המרכז. התוצאה עלולה להיות עלייה דרמטית במחירי שכר הדירה במרכז, וזו לא בטוח התוצאה שרצו להשיג.

"וזה עוד לא כל הבלגן בשוק הנדל"ן. כל חבר כנסת מקדם הצעות חוק משל עצמו, בוקה ומבלוקה כבר אמרנו? השר אלי כהן הציע בהיותו חבר כנסת הקטנת מימון למשקיעים ל-25% ,ואילו ח"כ אורלי לוי­אבוקסיס הציעה להגדיל את המימון – שיעור המימון מסך הדירה לרוכשי דירה ל-90% .ח"כ יואב קיש מציע לבטל את מגבלת 3/1 מהמשכנתא על הפריים. כבנקאי זה טוב לי, אבל לא בטוח שזה טוב לשוק.וכך, בחלוף הזמן, אחרי שתוכנית מחיר למשתכן מעמידה בסימן שאלה האם היא תוביל להורדת מחירים, תוכנית זו הפכה לתוכנית חברתית ­ הספקת דיור לכולם. זה מטרה ראויה, האם תוכנית זו תשיג את המטרה? תוכנית זו תרחיב את הפער בין המרכז לפריפריה, אנחנו נרחיב את הפערים החברתיים. התוצאה עלולה להיות וקטור דו­כיווני: עצירת מחירים ואולי ירידה בפריפריה, ובמרכז תהיה עליית מחירים, כך שהפערים יורחבו.

"בתל­אביב, ההטבה במחיר למשתכן היא בגובה של 600 אלף שקל, לעומת 175 אלף שקל בלבד בדרום. כלומר, ההנחה לתושבי המרכז גדולה יותר. אז האם התכנית חברתית? לא ממש. מרכז המחקר של הכנסת עשה מחקר, ממנו עולה כי עלות תוכנית מחיר למשתכן היא 6 מיליארד שקל, מהם ייהנו כ­50 אלף משקי­בית, כל זאת ללא מבחן למי זה מגיע. גם הבן שלי יכול להשתתף בתוכנית הזו, והוא ממש לא צריך את זה.

"במגזר הערבי אין התאמה של הביקוש להיצע, יש שם מעט מאד בנייה להרבה מאד צרכים ­ הבעיה שם גדולה פי כמה משאר המגזרים. ומה עם תוכנית מחיר למשתכן ­ רק 3% מהנרשמים במחיר למשתכן הם מהמגזר הערבי, למרות שהמגזר הזה הוא 20% מהאוכלוסייה. לסיכום, אם באמת מתכוונים לטפל בנושא כמו שצריך ­ אני מצפה ששר השיכון יטפל ב­8,000 בוני הארץ וייתן ודאות לגבי מה צפוי בשנים הקרובות ומה יקרה. חייבים להגדיר יעדים למחירים. אנחנו כאזרחים, משקיעים, צרכנים, כבנקאים ­ צריכים לדעת האם בכוונת ממשלת ישראל להוריד מחירים ובכמה ותוך כמה זמן. אחרת, זורים חול בעינינו".

עוד בנושא חדשות

מעודכן ל-08/2018

 

חברת המימון החוץ­ בנקאי – מימון ישיר, מקבוצת ביטוח ישיר, שפועלת במתן מימון והלוואות לפרטיים, מתרחבת גם למתן מימון לעסקים. החברה מתכוונת  לספק הלוואות, ללא בטחונות, לעסקים מורשים. ההלוואות מיועדות בעיקר לעצמאים. סכום ההלוואה המקסימלי צפוי לעמוד על 200 אלף שקל, ובכוונת החברה להעמיד בשנה הראשונה לפעילות זו הלוואות בהיקף כולל של מאות מיליוני שקלים.

מימון ישיר נכנסת בעצם למלחמה בשוק האשראי העסקי מול הבנקים, מול חברות כרטיסי האשראי ומול גופים פיננסים שונים שמספקים אשראי (לרבות חברות המימון החברתי – הלוואות חברתיות). מימון ישיר לא תדרוש ביטחונות ולכן היא צפויה להתבסס על בדיקות של כושר החזר הלווים.

ההלוואות צפויות להיות על פני 5 שנים ובריבית ממוצעת של 7% צמודה למדד המחירים לצרכן. הריבית הזו גבוה מהריבית לפרטיים, וזה בגלל שבהגדרה קיים סיכון גדול יותר בהלוואה לעסקים על פני הלוואה לפרטיים – עם זאת, בחברות כרטיסי האשראי הלוואה לעסקים זולה יותר בגלל שהעסק גם מבצע סליקה דרך חברת כרטיסי האשראי (ויש סוג של בטוחה – הכספים שנמצאים בסליקה).

מדד המחירים לצרכן - איך מחושב? ממה מורכב, ועוד...

האינפלציה ב-12 החודשים שהסתיימו בינואר 2017 חזרה לתחום החיובי (0.1%) לראשונה מאז יולי 2014 – כך כותב יניב בר כלכלן בנק לאומי בסקירה על מדד המחירים לצרכן.

בחודש ינואר מדד המחירים לצרכן ירד בשיעור של 0.2%, זאת בהתאם למרבית ההערכות המוקדמות. למרות זאת, "סביבת האינפלציה", אשר מתחשבת בהתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה וכן בהתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה קלות בהשוואה לחודש הקודם. כך, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (ינואר 2017 בהשוואה לינואר 2016) חזרה לתחום החיובי לראשונה מאז חודש יולי 2014 ועמדה על 0.1%, וב-12 החודשים הבאים המדד צפוי, להערכתנו, לעלות בכ-1.0%.

ההתפתחויות הבולטות במדד ינואר כללו את סעיף הלבשה והנעלה שירד בחדות, זאת מעבר לעונתיות המאפיינת את חודשי ינואר לאורך השנים; כמו כן, נרשמה ירידה חריגה במחירי ביטוח הרכב; מנגד, מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו בינואר לאחר חודשיים של ירידות, בעיקר עקב עלייה במחירי העופות. עם זאת, יש לציין שבראייה שנתית (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) מחירי המזון מצויים במגמת ירידה מאז חודש דצמבר 2015.

באשר לסעיף הדיור, בחודש ינואר חלה ירידה של 0.8% בתת-סעיף שירותי דיור בבעלות דייריהם (המשקף את מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים) בעיקר מסיבות של עונתיות. למרות זאת, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (שיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים) עלה מעט ל-1.5% לעומת 1.4% בחודש הקודם, אם כי, יש לציין שמדובר עדיין בקצב מתון בהשוואה לחודשים קודמים. במקביל, חלה האטה חדה יחסית בקצב העלייה השנתי של מחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים נובמבר-דצמבר 2016 היו מחירי הדירות גבוהים בשיעור של 5.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, לאחר עלייה שנתית של 8.1% בחודש הקודם. עם זאת, יש לציין שמדובר בנתון זמני אשר עשוי להתעדכן בהמשך.

במבט כולל, סעיף הדיור צפוי להמשיך ולהיות גורם ההתייקרות הדומיננטי במדד, כאשר בנוסף יש להתחשב גם במשקלו הגבוה. בהקשר זה, נציין שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה בינואר 2017 את סל מדד המחירים לצרכן, וכתוצאה מכך עודכנו גם משקלות הסעיפים. כך, משקלו של סעיף הדיור במדד עלה מעט ל-25.0% (לעומת משקל קודם של 24.7%), והוא מהווה את הסעיף בעל המשקל הגבוה ביותר במדד. סעיפים נוספים בעלי משקל גבוה הם: תחבורה ותקשורת  (19.3%), מזון ללא פירות וירקות (13.7%) וחינוך, תרבות ובידור (11.9%). במבט קדימה, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד, מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל לקראת סוף 2017.

עוד בנושא חדשות

 

כל מה שצריך לדעת על המס על דירה שלישית

ח"כ מיקי זוהר, הגי הצעת חוק בקשר למס על דירה שלישית. המס על דירה שלישית מתגלגל לשוכרים (כפי כתבנו כאן בעבר מספר פעמים), ועכשיו מנסים לתפור טלאי על טלאי. ח"כ זוהר גיבש הצעה לחוק עם שמאי המקרקעין אהוד המאירי. בהתאם להצעה – בעל דירה שלישית שישכיר את דירתו לאותו השוכר למשך תקופה של חמש שנים לפחות במחיר קבוע צמוד מדד ­ יהיה פטור מהמס.

"הממשלה עדיין איננה מסוגלת לספק פתרונות לדיור להשכרה, ולכן, מוצע לתקן את חוק המיסוי על ריבוי דירות על ידי מתן פטור לכל בעל דירה שישכיר את דירתו לתקופה מינימלית של חמש שנים בדמי שכירות קבועים וצמודים למדד", נכתב בהצעה לחוק, "הדבר יביא לוודאות בשוק השכירות, והדייר יהיה בטוח מפני פינוי והעלאת דמי השכירות לטווח מינימלי של חמש שנים. מאידך, בעל הדירה יהיה פטור מהמס וכפועל יוצא, עליית דמי השכירות עשויה להתמתן".

חברי כנסת יקרים, אז למה מלכתחילה להעלות ולחוקק חוק שהוא כל כך פוגע בשוכרי הדירות ואין בו כדי לעזור להיצע הדירות במשק.

עוד בנושא חדשות

ח"כ  זוהר אמר במקביל להגשת ההצעה –  "מטרתו של חוק מיסוי דירה שלישית (ומעבר לכך) היא לצנן את שוק הדירות אך בטח שהוא לא הגיע לעולם כדי לפגוע בציבור שוכרי הדירות. לצערי נותרה לקונה בחוק, אשר גורמת להעלאת מחירי השכירות על ידי המשקיעים, ובפועל הם משיתים את המיסוי על השוכרים. הצעת חוק זו נועדה לעודד את בעלי הנכסים להשכיר את נכסיהם במחיר סביר

ולטווח ארוך".

שמאי המקרקעין, אהוד המאירי, אמר – "הממשלה מוכנה ביד אחת לסבסד ולעודד בנייה להשכרה, ומנגד, ביד השנייה מכה את מי שכבר השקיע בדירה להשכרה. הפתרון לכך פשוט מאוד ומצריך את קבינט הדיור לחשיבה מחוץ לקופסא כפי שעושה הצעת החוק המוצעת. אני קורא לשר כחלון ולחברי הממשלה לא לעצור את החוק, ולאפשר לשוכרים מענה למצוקה שהתפתחה לאחרונה".

כן לדוחות רבעוניים

איזה חברות יקבלו הקלה בדוחות רבעוניים? למה זה עלול לפגוע בשוק? ומה צפוי לקרות בפועל?

הרגולציה בשנים האחרונות על חברות שנסחרות בבורסה עלתה מדרגה – הפיקוח, הבקרה, הבדיקות, התיעוד, האישורים והדיווח התרחבו מאוד – גם איכותית וגם כמותית. זה כבר לא דוח כספי  של 20-30 עמודים, אלא זה עשרות רבות של עמודים ובדוחות השנתיים מאות עמודים עם מידע שכמעט אף אחד לא נוגע בו –  דוח בקרה פנימית, דוחות רגישות ועוד.

מעבר לכך תיאור עסקי התאגיד, דוח שמתפרסם פעם בשנה, הפך את הדוחות השנתיים לסוג של "כמעט" תשקיף, עם מידע מפורט שכולל לא רק פרטים מפורטים על מה שקרה בתקופת הדיווח (שזה תפקידו של דוח הדירקטוריון/ סקירת מנהלים), אלא מידע מפורט ובסיסי על החברה, על המתחרות, לקוחות, ספקים, עובדים, כושר ייצור, מוצרים, חטיבות ועוד, ברמה מאוד רחבה. העבודה שמושקעת בדיווחים האלו היא באמת רבה מאוד, ולא בטוח שהעלות מוצדקת, כלומר ממש לא בטוח שיש תועלת בדיווחים כל כך רחבים, שלעיתים דווקא עלולים להיות מבלבלים. נכון, חשוב לקבל מידע, למעשה – את כל המידע שיכול להשפיע על החלטת המשקיעים לפעול בניירות הערך של החברה, אבל חשוב להנגיש את זה לקוראים, ולא כפי שזה מוצג כיום.

עם זאת, הטענות על עודף רגולציה, גם אם הן מוצדקות, עלולות להביא במהירות למצב ההפוך –  פחות רגולציה, דווקא במקומות שצריך. לאחרונה מדברים ונערכים להקלות ברגולציה על החברות הנסחרות, בעיקר החברות הקטנות, וזה נכון – חברה קטנה לא יכולה ולא צריכה להתעסק כל כך הרבה ברגולציה, ולא צריכה להוציא סכומים כל כך גבוהים על היותה חברה נסחרת. אלא שעל הדרך, נראה שעלולים לשפוך את התינוק עם המים –  לאחרונה התפרסם כי ועדת הכספים אישרה  את הצעת רשות ניירות ערך להקל על חברות ציבוריות קטנות ובינוניות בשווי שוק של עד 300 מיליון שקל, ולאפשר להן לפרסם דוחות כספיים פעמיים בשנה, במקום ארבע פעמים. כלומר, החברות הקטנות והבינוניות יוכלו לדווח רק את הדוח החצי שנתי ואת הדוח השנתי, כאשר ברבעון הראשון וברבעון השלישי הן יפרסמו דו"ח דגשים רבעוני (בתוך 30 יום מסוף הרבעון) שבו תהיה סקירה על הפעילות של החברה, על המצב התפעולי, על המגמות השונות בפעילות, וכן מידע על המצב הפיננסי ועל מצב הנזילות של החברה. זה מידע חשוב, אבל האם זה יכול להיות תחליף לדוח כספי? האם זה יכול להיות תחליף לתהליך הכנת הדוחות הכספיים  בפירמה ותהליך הסקירה של רואה החשבון? אולי כן, זה תלוי בדיווחים של החברות בפועל, ברמת הפירוט של המידע והנתונים. אבל, צריך לזכור, שלרוב החברות (במיוחד הקטנות) מעדיפות לדווח על כמה שפחות (בהתאם לאפשר על פי החוק).

עוד בנושא הרהורי בורסה

ההקלה הזו מתייחסת לכ-200 חברות שמוגדרות קטנות ובינוניות ונסחרות בשווי של עד 300 מיליון שקל- אבל, האם 300 מיליון שקל זה חברות קטנות ובינוניות? ברשימה הזו יש חברות משמעותיות, בתחום ובענף שלהם. על כל פנים, ההקלה לא מתייחסת לחברות שיש להם אג"ח סחיר – הוחלט שהחברות שיש להן חוב ציבורי, יצטרכו לספק  דוחות רבעוניים. התפיסה היא שהשקעה באג"ח דורשת "הגנות" משמעותיות יותר מהשקעה במניות – מניות זה מסוכן בהגדרה, אג"ח זו השקעה סולידית, ולכן צריך לרפד אותה בדיווחים ומידע מפורט, כדי שיהיה מקום לבחון את השינויים לעומק כל שלושה חודשים. אלא שדווקא בגלל שמניות הן מכשיר תנודתי יותר ורגיש יותר למידע השוטף, צריך שהמידע יתפרסם באופן תדיר יותר.

אז נכון, יש חיסכון משמעותי בעלויות, אבל שימו לב לאבסורד – רשות ניירות ערך והבורסה מלינות על כך שהמחזורים בבורסה לא משהו, ובפועל הגופים בשוק ההון נמנעים, במקרים רבים (למרות התקופה המצויינת של היתר בשנה האחרונה) להשקיע במניות קטנות – בשביל מה להם להתעסק בחברה של 40 מיליון שקל, 100 מיליון שקל? זה לא שווה את הפניית המשאבים. אחרי הכל, בקרן או בתיק גדול, מה זה כבר חשוב עם יש מניית יתר שנסחרת ב-40 מיליון שקל, המשקל שלה בתיק כזה הוא זניח, אז מלכתחילה מוותרים על הקטנו, ורק כדי להיות ברור יותר, נניח שמדובר בקרן של 500 מיליון שקל – הקרן הזו (מנהל הקרן) לא יתחיל לבחון חברות בשווי נמוך, כי גם אם הוא מאמין בהן, הוא לא יוכל לקנות הרבה (בעיית סחירות בקטנות), וגם אם הוא יקנה יש חשש יתקע (בעיית סחירות), וגם אם יקנה ואפילו יוכל לממש, מה זה כבר משנה לתיק של 500 מיליון שקל, הרי הוא לא רוצה ויכול לקנות במיליונים רבים, ואין משמעות להיקף הקרן כולה.

והתעשייה השוק הונית הולכת לכיוון של גדול וחזק – קרנות גדולות, תעודות סל גדולות שהן בכלל השקעה פסיבית (בלי ניתוח כלכלי) במניות שמרכיבות את האינדקסים, ובמצב הזה, למניות הקטנות והבינוניות אין כמעט מקום. ולכן, דווקא במניות האלו, היה צורך אדיר לעודד את המשקיעים (המוסדיים והפרטיים) להשקיע, ועכשיו – כאשר אין דוח רבעוני, המידע והשקיפות של החברה כלפי המשקיעים פוחתת, והמוטיבציה של גופים להשקיע במניות האלו, יורדת עוד יותר. במילים אחרות, הסחירות במניות הקטנות צפויה אפילו לרדת. יש כאן "נזק" שבעיני המשקיעים ובעיני השוק בכלל נראה גדול יותר מהעלות של החברות, ואם רוצים לחסוך בעלות של החברות ולהקטין רגולציה נראה שאפשר היה לחסוך מהן דיווחים אחרים.

על כל פנים, לא ברור שהחברות עצמן יבחרו בדוחות חצי שנתיים. חלק מהן מבין את החשיבות שבדיווח רבעוני שוטף, חלק מהן, מתכוון להמשיך  ו"לשרת" את המשקיעים. דווקא הקטנות ביותר, אלו שגם כך, לפחות בחלקן, מחכות לזמן כושר כדי להימחק מהבורסה בנזיד עדשים, יעדיפו לדלג על הדיווח הרבעוני (ברבעון ראשון ושלישי). מעבר לכך, גם בעיני הדירקטורים, זה לא ממש טריוויאלי לוותר על דוחות רבעונים.  הדירקטורים והמנהלים דרך הדוחות הכספיים מעבירים בעצם את כל האינפורמציה לשוק, וברגע שהיקף הדיווח קטן, עולות שאלות משפטיות – מה לדווח? איך לדווח? ועוד, והחשיפה שלהם מתביעות של בעלי מניות על פרטים חסרים, כנראה עולה.

לסיום – ייתכן שחלק גדול מהחברות ימשיך לפרסם דוחות רבעוניים, וטוב שכך.

לאומי קארד – הלוואות הציבור עלו ב-20% ל-4.4 מיליארד שקל!

לאומי קארד מדווחת כי בשנת 2016 הרוויחה 184 מיליון שקל, כשמחזור האשראי של הקבוצה עלה ל-74 מיליארד שקל (עלייה של 9%). תחום כרטיסי האשראי הוא עדיין התחום העיקרי של לאומי קארד, אלא שבשנים האחרונות, החברה הפכה להיות סוג של בנק – היא מעניקה אשראי והלוואות לעשרות אלפי אנשים

לאומי קארד, היא הגדולה מבין חברות כרטיסי האשראי, בתחום ההלוואות והיא הגדילה את פעילותה לאשראי כולל של 4.42 מיליארד שקל – מעל 20% ביחס לשנה קודמת.  הריבית הממוצעת על האשראי הזה היא יחסית נמוכה – 6.2% (יחסית לחברות כרטיסי האשראי האחרות) והסיבה היא שחלק גדול מההלוואות ניתן מול שעבוד הרכב, וברגע שיש שעבוד ההלוואות נחשבות בטוחות יותר (יכולת החזר גדולה יותר) ולכן המלווה מוכן להסתפק בריבית נמוכה יותר.

על פי חוק שטרום,  אמור בנק לאומי למכור את לאומי קארד בתוך שלוש שנים. נוסף על כך כולל החוק שינויים נוספים, שישפיעו על פעילות החברה. "השנה הזו תהיה שנת התארגנות, וייתכן שאף שנת מכירה של החברה. אנחנו עושים השנה חשיבה עמוקה לשאלות איפה אנחנו רוצים להיות, ומהן נקודות החוזקה שלנו", אמר רון פאינרו, מנכ"ל החברה, במקביל לפרסום הדוחות.

בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח על רקע צניחת הדולר בשבועות האחרונים אל מתחת ל-3.4 שקלים. הבנק רכש מאות מיליוני דולרים ובכך אולי מנע ירידה חזקה יותר, ואותת לשוק שהוא מתכוון לשמור על שער הדולר. ההתערבות בשוק המט"ח מגיעה אחרי שבמחצית השנייה של 2017 היתה מעורבות נמוכה בשוק. עם זאת, בראייה ארוכת טווח – בנק ישראל מתערב בצורה מאוד משמעותית בשוק המט"ח, וכנראה שללא הצלחה – הבנק רכש בשנים האחרונות דולרים בהיקף של 120 מיליארד דולר כדי להעלות את שער הדולר, ללא הצלחה. זאת ועוד – מדובר על הפסד ענק, סדר גודל של 100 מיליארד שקל (ראו הרחבה) שצפוי בהמשך להתגלגל על הציבור.

על כל פנים, הדילמה של בנק ישראל היא האם להמשיך לרכוש על רקע הירידה בדולר, או שמא לחזור להפחית ריבית – שזה צעד שעשוי להעביר את הריבית לטירטוריה שלילית ומסוכנת. מעבר לכך, אנחנו בתקופה שבה הריבית בארה"ב, הריבית הדולרית, עולה על הריבית השקלית, כך שתנועות המט"ח לא אמורות להיות בשל רווחי ריבית/ רווחי "ארביטראז'.

כך או אחרת, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שבראשו עומדת ד"ר קרנית פלוג,  צריכה לקבל החלטה על רקע השחיקה במחיר הדולר – האם לרכוש דולרים וכך למנוע את הירידה בשער הדולר, או להוריד את הריבית וכך להפוך את ההשקעה בדולר למשקיעים זרים ללא אטרקטיבית. אחרי הכל, החוזקה של השקל מול הדולר נובעת בעיקר מהזרמת כספים מחו"ל ורכישת שקלים תוך כדי קבלת תשואה יחסית גבוה (ביחס לריבית בחו"ל). ברגע שהמשוואה משתנה, והריבית בארץ תרד, אז הכדאיות כבר לא תהיה ברורה.

על כל פנים, ההחלטה היתה ברורה – רכישת דולרים, אחרי הכל, אין לאן להוריד את הריבית, והורדה נוספת היתה מתדלקת את השווקים – שוק הדירות, האג" והבורסה. מעבר לכך, בבנק ישראל חששו מהסיכונים שבמדיניות של ריבית שלילית, כך עולה מדוח המדיניות המוניטרית.

בבנק ישראל מנסים לשדר אופטימיות, הבנק כבר רכש דולרים בהיקף מטורף של 120 מיליארד דולר. החולשה של הדולר, פוגעת בבנק בצורה אנושה – הפסד של מיליארדים. אלא שבבנק משחקים עם המציאות – ולטענתם, אם ייווצרו נסיבות מתאימות ויוחלט למכור מט"ח מעודפי הענק, שהסתכמו  הדבר ייעשה כשהשקל ייחלש וצפוי להביא רווח משמעותי לבנק. על איזה רווח אתם מדברים? אתם מופסדים מיליארדים.

עוד בנושא מדריכי השקעות

שער הדולר – לאן?

איך משקיעים בדולר?

הניתוק של בנק ישראל מתבטא בדוחות של המדיניות המוניטרית. הדוחות האלו חוזרים על המנטרה  ונחזיר אתכם לדוח של בנק ישראל  ב-2016 – במסגרת הדוח מסבירים בבנק ישראל את המדיניות המוניטרית  –  במחצית השנייה של 2016 הותירה הוועדה המוניטרית את הריבית ללא שינוי, ברמה של 0.1%, והמשיכה להעריך שהמדיניות תיוותר מרחיבה לאורך זמן. עם זאת, במהלך התקופה היא ביטאה את ההערכה שלא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטריים שונים. במסגרת המדיניות המוניטרית המשיך בנק ישראל לרכוש מט"ח, ובמהלך התקופה הנסקרת הוא רכש 2.6 מיליארד דולר. הוועדה העדיפה להמשיך להתערב בשוק המט"ח במקום להפחית עוד את הריבית, עקב הסיכונים הכרוכים במדיניות של ריבית שלילית. בספטמבר החליטה הוועדה כי החל מ-2017 תרד תדירותן של החלטות הריבית מ-12 בשנה ל-8.

עוד מתואר בדוח, פרק על מדד המחירים לצרכן –  "האינפלציה בפועל והציפיות לאינפלציה: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר 2016 ירד מדד המחירים לצרכן ב-0.2%. בתקופה הנסקרת התמתנה הירידה במחירים עקב התפוגגות השפעתן הישירה של הירידות במחירי האנרגיה ושל הפחתות המחירים שהממשלה יזמה. הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, והציפיות לשנה בעוד שנה (הציפיות פורוורד לשנה השנייה), הוסיפו לנוע מתחת לגבול התחתון של יעד האינפלציה. הציפיות פורוורד לטווחים הבינוניים נמצאו מעל הגבול התחתון, והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים (5—10 שנים) נותרו מעוגנות בסביבת מרכז היעד.

"הפעילות הריאלית המקומית: הנתונים המעודכנים של החשבונאות הלאומית לרבעונים השני והשלישי העידו כי המשק צומח בקצב מהיר מזה שפורסם קודם לכן, וזאת בהובלת הצריכה הפרטית וההשקעות בנכסים קבועים, רכיבים שהמשיכו לקבל תמיכה מהריבית הנמוכה. לאורך התקופה הנסקרת התעדכנו נתוני הצמיחה כלפי מעלה במידה משמעותית, והאומדן השנתי הראשון של הלמ"ס הראה כי הצמיחה ב-2016 הגיעה ל-3.8%. בדיונים על הריבית לספטמבר סברו חברי הוועדה כי לאור העדכון המשמעותי באומדן לנתוני הצמיחה ברבעון הראשון, פחתו הסיכונים לצמיחה. שוק העבודה המשיך להפגין חוסן והאבטלה נותרה נמוכה, והתפתחויות אלו באו לידי ביטוי בעליות שכר ובגידול במספר המשרות הפנויות".

לגבי שערי החליפין, במיוחד הדולר, מציינים כלכלני בנק ישראל – "במהלך התקופה הנסקרת התייסף שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, בעיקר עקב הפיחות שחל בשער האירו מול השקל על רקע המשך ההרחבה המוניטרית וסביבת הצמיחה הנמוכה בגוש האירו. מנגד, הדולר שמר על ערכו מול השקל והתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בסיכום התקופה התייסף השקל בכ-5.2% מול סל המטבעות (ממוצע יוני מול ממוצע דצמבר). הייסוף המשיך להקשות על המשך הגידול ביצוא הסחורות. לפי המודלים השונים לשער החליפין של שיווי משקל שהוצגו לוועדה המוניטרית, שער החליפין מצוי בייסוף יתר. להערכת הוועדה המוניטרית, חלק משמעותי בייסוף מקורו בהעמקת ההרחבה המוניטרית הגלובלית, ובמיוחד מדיניות הריבית השלילית ובתוכניות "ההקלה הכמותית" באירופה ויפן. הרחבה זו אילצה מספר מדינות (כגון שוודיה ושוויץ) לאמץ מדיניות דומה, ובמדינות אחרות נאלצו הבנקים המרכזיים להפחית את הרבית ולפעול בשוק המט"ח במטרה למנוע התחזקות יתר של המטבע ופגיעה ביצוא. מדיניות ההתערבות נועדה בעיקר למתן את המידה שבה ההרחבה המוניטרית החריגה בקרב שותפות הסחר של ישראל משפיעה על המשק, מבלי להידרש לאמצעים הקיצוניים שאימצו אירופה ויפן.

"הכלכלה העולמית: קצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית העולמית המשיך להיות מתון בתקופה הנסקרת, ובמקביל עודכנו כלפי מטה תחזיותיהם של גופים בין-לאומיים מובילים הן לגבי הצמיחה העולמית והן לגבי הסחר העולמי; גופים אלה גם העריכו כי הסיכונים לתחזיות נוטים כלפי מטה. השינוי בתחזיות הגופים הושפע מהתפתחויות בלתי צפויות בכלכלה העולמית: תוצאות משאל העם בבריטניה הראו כי הבריטים החליטו לפרוש מהאיחוד האירופי, ואי-הוודאות הפוליטית עלתה. ברוב התקופה נותר מחיר הנפט יציב, לאחר שבמחצית הקודמת הוא עלה בחדות, ולקראת סופה הוא עלה שוב. במקביל נרשמו עליות תשואה חדות בשוקי האג"ח העיקריים ועליות בציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוני והארוך. המדיניות המוניטרית במרבית המשקים המרכזיים נותרה מרחיבה מאוד ובמרביתם ההרחבה התעצמה. מנגד, הבנק המרכזי בארה"ב (ה-Fed) החליט בדצמבר להעלות את הריבית ל-0.5%—0.75%. על פי ההערכה החציונית של חברי ה-Fed, קצב העלאות הריבית יהיה מעט מהיר מכפי שהעריכו קודם לכן".

בדוח יש גם פרק על שוק הדירות – "מחירי הדירות הוסיפו לעלות במחצית הנסקרת. היקפי המשכנתאות החדשות ירדו מהשיא שהגיעו אליו בתחילת השנה, והיקפי העסקאות נותרו גבוהים. הריביות על המשכנתאות המשיכו לעלות והמרווח בינן לבין הריביות על אג"ח ממשלתיות הוסיף להתרחב, על רקע התגברות הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית, העלייה בעלות המקורות שהבנקים מגייסים, והצעדים שהפיקוח על הבנקים נקט בעבר על מנת להפחית את הסיכון הנשקף ללווים ולבנקים. מלאי הדירות למכירה המשיך להתרחב במחצית הנסקרת והגיע לרמות שיא. קצב עלייתו השנתי של שכר הדירה ירד במעט לקראת סוף התקופה הנסקרת.

"השווקים הפיננסיים: מדדי המניות המקומיים נותרו כמעט ללא שינוי במהלך התקופה הנסקרת (במונחי דולרים, הממוצע בדצמבר לעומת הממוצע ביוני), בדומה למדדים המובילים באירופה ובשווקים המתעוררים ובניגוד למדדים בארה"ב: מדד ה-S&P 500 המשיך במגמת העלייה שניכרה בו במחצית הקודמת. בעקומי התשואות הנומינלי והריאלי נרשמו עליות בטווחים הבינוניים והארוכים, בדומה למצב בעולם. הדבר מתיישב עם היציבות שמציגות הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים. המרווחים בין אג"ח תאגידיות לאג"ח ממשלתיות דומות נותרו יציבים במחצית החולפת.

"התפתחויות הפיסקליות: הגירעון המקומי המצטבר (ללא מתן אשראי נטו) הסתכם ביולי-דצמבר ב-20.7 מיליארד ש"ח, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד הוא הסתכם ב-18.8 מיליארד ש"ח (במחירים קבועים). הגירעון השנתי הסתכם ב-2.1% תוצר, נמוך משמעותית מהיעד (2.9%) ודומה לגירעון ב-2015. הסטייה מתחזית התקציב המקורית משקפת הכנסות גבוהות יותר – ממסים ומעודפים בפעילות המוסד לביטוח לאומי – שכן סך ההוצאות דומה לתקציב המקורי. סך גביית המסים ב-2016, בניכוי שינויי חקיקה והפרשי עיתוי בגין יבוא כלי רכב, עלה ב-5.5% יחסית לנתון המקביל אשתקד, בדומה לקצב הגידול של התוצר הנומינלי. משקל החוב הציבורי בתוצר ירד ל-61.9%".

ולסיום הדוח מפרטים בבנק ישראל כמה תחזיות קדימה – "בתחזית שחטיבת המחקר גיבשה בסוף דצמבר 2016 (לפני שהלמ"ס פרסמה את האומדן השנתי) היא העריכה כי התוצר ב-2016 צמח ב-3.5% (לעומת 2.8% בתחזית הקודמת), וכי ב-2017 וב-2018 הוא צפוי לצמוח ב-3.2% וב-3.1%, בהתאמה. על פי התחזית האינפלציה צפויה להתכנס בהדרגה אל תחום היעד ברבעונים הקרובים, להסתכם ב-1% בסוף 2017, ולעלות ל-1.5% ב-2018. ריבית בנק ישראל צפויה, על פי התחזית, להיוותר ברמתה הנוכחית עד לרבעון השלישי של 2017 ולעלות ל-0.5% בסוף 2018".

יש לך סכום כסף "בצד" שאתה מעוניין להשקיע או שאולי אתה בכלל משקיע ותיק בעל ניסיון אבל עמלות הניהול הגבוהות שגובים ממך הופכות את ההשקעה למשתלמת פחות? ניהול תיק השקעות דרך הבנק הוא אחד מהפתרונות האפשריים עבורך, לצד פתרונות כמו ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות, ובכלל – ניהול תיקים זו אחת האופציות לנהל את הכספים שלך. כאן, תוכלו לקרוא על איך לנהל את הכספים שלכם בעצמכם, לבד, יש לזה יתרונות, אבל רוב הציבור אכן מנהל דרך הגופים המוסדיים והבנקים.

רוב הציבור משקיע את הכספים לטווח הקצר והבינוני שלו דרך קרנות נאמנות (בשנים האחרונות גם דרך פוליסות חיסכון וקופות גמל להשקעה). אפר להשקיע ישירות דרך קרנות נאמנות ואפשר גם לנהל תיק דרך קרנות נאמנות כאשר הגוף הוא זה שמנהל בשבילך את התיק-את קרנות הנאמנות. ניהול תיקים דרך קרנות נאמנות מתאים וגם נכון ברוב המקרים, אבל מי שמעוניין בניהול צמוד-אישי, צריך לפנות לניהול תיקים דרך מנהלי תיקים וזה יכול להיות בתי השקעות ובבנקים. 

 

ניהול תיקים = ניהול דרך קרנות נאמנות

עוד בנושא מדריכי השקעות

עולם ההשקעות הפיננסי מרתק ועשיר (תרתי משמע…) ומושך אליו עוד ועוד פעילים בתחום. בחירת גוף ניהול מקצועי לכסף שלך, היא אחת ההחלטות החשובות שעליך לבצע אבל ההיצע הגדול של מוסדות המציעים שירותי ניהול עשוי להטעות ולבלבל. אל חשש, מספר דגשים שריכזנו עבורך יסייעו לך לבחור נכון:

זיהוי צרכים והתאמת מסלול

כמנהל תיק השקעות יש לך צרכים, העדפות, מטרות ומשאבים כספיים הייחודים רק לך.  מסיבה זו חשוב שהמסלול שתבחר בו יתבסס וישרת את המאפיינים הללו בצורה מיטבית.

בשלב ראשון חשוב שתגדיר מספר מדדים כמו: מטרת ההשקעה, רמת הסיכון הרצויה ואפיקי השקעה מועדפים. ניהול תיק השקעות דרך הבנק או דרך הגוף המוסדי יאפשר לך התאמה אישית באמצעות יועצים מומחים שיסייעו לך בבניית האסטרטגיה הנכונה לך. חשוב להבהיר – הגופים המוסדיים שמנהלים תיקים מפוקחים-מבוקרים ברמת פיקוח הדוקה, ולכן זה כיום פחות חשוב אם ניהול התיק נעשה דרך הבנקים (לרוב חברות בת של הבנקים) או דרך הגופים המוסדיים – בתי ההשקעות.

מערכת חכמה לניהול עצמאי 

שמירה על עצמאות בניהול הכסף שלך מצד אחד וקבלת גב וליווי מקצועי של מומחי השקעות מצד שני – אלו הדברים שכדאי לך לצפות להם כשתחליט לנהל את תיק ההשקעות שלך. גישה נוחה למאגרי מידע בארץ ובעולם ועדכונים בזמן אמת, לצד ביצוע כל הפעולות אונליין וחדר עסקאות זמין עם מידע עדכני ומקצועי, הם רק חלק מהיתרונות שמאפשרת לך מערכת הניהול החכמה של הבנק ושל הגוף המוסדי.

ליווי מקצועי וייעוץ אישי – המערכת אמנם מאפשרת לך ניהול עצמאי אבל, בבנקים מדגישים שאתה ממש לא לבד בשטח. שירותי ייעוץ השקעות ממיטב היועצים לצד צוות של סוחרים מקצועיים של הבנק, יספקו לך ליווי בעסקאות מתוחכמות ובמסחר אונליין ויעמדו לשירותך בכל עת. ניהול תיק השקעות דרך הבנק יעניק לך הטבות ייחודיות כמו: מעקב אחרי תיק ההשקעות שלך ועדכוני מסלול, זמינות מיידית בהתאם לשעות המסחר בעולם, ייעוץ בבניית תיק ניירות ערך מותאם אישית ועזרה בבניית האסטרטגיה הכי נכונה עבורך – לניהול הכסף שלך. אלא שזה גם מתרחש דה פקטו אצל בתי השהקעות הגדולים. אין כיום הבדל גדול בין שני סוגי הגופים.

עמלות נמוכות – חשוב לבדוק את העמלות השוטפות שמשלמים דרך ניהול התיקים. כלומר, כשמנהל התיקים ולא משנה אם זה בנק או גוף מוסדי פועל בתיק שלך, מה הם העמלות שהוא משלם? כמובן שחשוב שזה יהיה נמוך ככל האפשר. כמו כן, קריטי שדי הניהול השוטפים על ניהול התיק יהיו נמוכים, זה תלוי כמובן בגודל התיק.  דמי ניהול של 0.5%-1% הם הסביבה הטבעית (תלוי בהיקף התיק), כדאי לעשות בדיקה, אם כי הכי חשוב האמון שיש לכם עם מנהל התיקים והרקורד שלו. 

ככה תנהלו את הכסף שלכם…לבד

 

ניהול תיקים – כל מה שצריך לדעת; כ-100 אלף איש מנהלים כספים אצל מנהלי תיקים; מה היתרונות והחסרונות?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השלד הבורסאי סוהו נדל"ן קלט לתוכו את בית ההשקעות, הלמן אלדובי, לפי שווי של 120 מיליון שקל. העסקה אושרה ברוב של כ-81%, אבל המתנגדים הבולטים לעסקה היו איילים קרנות נאמנות, המחזיקה בכ־5% מהמניות.

איילים קרנות נאמנות הודיעה ששווי הלמן אלדובי בעסקה, גבוה מדי. הם הסבירו כי  לא ייתכן ששווי השוק של נכסי בית ההשקעות איי.בי.איי בניכוי שווי פעילות פועלים איי.בי.איי חיתום, הוא 27 מיליון שקל וזאת בשעה שאי.בי.אי מנהלים נכסים בהיקף כולל של קרוב ל-40 מיליארד שקל, בעוד שווי הלמן אלדובי (שווי פעילות בהתייחס לחוב) הוא 210 מיליון שקל – עבור נכסים מנוהלים בסך של 11 מיליארד שקל. הערכת השווי לצורך הכנסת הפעילות של הלמן אלדובי, נעשתה על ידי פרופ' אמיר ברנע.

רגע לפני אישור העסקה דיווחה סוהו כי בעל עניין בחברה, דני מגן המחזיק ב־10%, החליט למכור את אחזקתו – מגן גם מכר אחזקותיו לצד שלישי בתמורה לכך שהתחייב לא להתנגד לאישורה. בהמשך התברר כי מגן חתם על הסכם נוסף מול ערן מיטל, המכהן גם כמנכ"ל סוהו, ולפיו מיטל עשוי למכור למגן בהמשך חלק ממניותיו אם יתברר שהמיזוג אכן יצליח. בנוסף, אישרו  בעלי מניות המיעוט, במסגרת האסיפה, תשלום רטרואקטיבי של 1.4 מיליון שקל למיטל (שלא משך שכר ממאי 2015)  מיטל צפוי לקבל 3 מיליון שקל נוספים מהלמן אלדובי כפרמיית שליטה.