חברת ניהול הקרנות של הראל הודיעה הבוקר כי היא מעלה את דמי הניהול בשתי קרנות. האחת, הראל פיא (1A) מחקה 10/90 (מספר קרן: 5112586) דמי הניהול יעלו ל-.0.20% במקום 0.15%. דמי הניהול יעלו גם בקרן הראל פיא (2A) מחקה 20/80 (מספר קרן: 5115738) בשיעור דומה: מ-0.15% ל- 0.20%.

החברה מציינת כי בהתאם להסכמי הקרן של הקרנות האמורות, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי בקרנות האמורות, בשיעורים שפורסמו למעלה.

בבנק דיסקונט מעריכים כי במהלך 2016 צפויה בישראל העלאת ריבית איטית לרמה של 0.75% בסופה. העלאות הריבית מותנות במידה רבה בהתבססות ציפיות האינפלציה בתחום היעד, כאשר גם לשע"ח תפקיד מרכזי בתוואי הריבית הצפוי.

עוד הם מעריכים סביבת צמיחה עולמית מתונה, עם צפי לשיפור בצמיחה ב-2016 במדינות המפותחות והמתפתחות. בארה"ב צפויה העלאת ריבית איטית החל מחודש ספטמבר השנה עד לרמה של 1.5% בסוף 2016, בעוד הריבית בגוש האירו צפויה לעלות רק ב-2017.

הכלכלה המקומית צפויה להתרחב השנה ב-3% וב-3.3% בשנה הבאה, בהובלת הצריכה הפרטית. כתוצאה, צפוי שיעור האבטלה לרדת לרמה ממוצעת של 5.4%. להערכתנו, האינפלציה תחזור לתחום היעד במהלך 2016, ולעמוד בסיכום שנתי על 1.3%.. הם צופים עליית תשואות מתונה באג"ח הממשלתי האמריקאי והישראלי, לרמה של 3.3% בסוף 2016.

הסיכונים העיקריים לכלכלה המקומית נובעים בעיקר מאירועים גלובליים, ובראשם, שינוי מהותי בתוואי הריבית הצפוי בארה"ב. דחייה נוספת של מועד העלאת הריבית, או לחלופין, לחצים אינפלציוניים שיובילו להאצה בקצב העלאות הריבית.

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מודיעה על העלאת שכר מנהל קרן במנורה מבטחים (4D) אס.אנד.פי 500 מנוהלת (מספר קרן: 5105531).  שכר מנהל הקרן עמד לפני השינוי על % 0.65 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן ויעמוד לאחר השינוי על % 0.85. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 28/07/2015. דמי הניהול עולים לא כי מדובר ב'קרן מדהימה שמשאירה אבק לכל הקרנות האחרות, אלא פשוט כי אפשר – אפשר להעלות דמי ניהול, אף אחד לא ממש שם לב, אז למה לא להעלות?

מנורה נמצאת בתקפה האחרונה במוד של העלאות דמי ניהול, והאמת שלא רק היא, חברות ניהול קרנות הנאמנות מאיצות בחודשים האחרונים את העלחאת דמי הניהול, מקומם במיוחד שזה מגיע לקרנות האג"ח שם מראש היכולת של מנהלי הקרנות לייצר תשואה, נמוכה במיוחד אז מה יש להעלות את דמי ניהול, מה גם שבמקרים רבים הקרנות האלו יספקו תשואה שלילית?

בני שהינו, מנכ"ל אלומות הון ליין, בתגובה לנתון בנק ישראל לפיו, שליש מהמשכנתאות ביוני – לצורך רכישת דירות במינוף גבוה: "מה שקורה בהנדל"ן – בכיה לדורות"

בנק ישראל עדכן את לוחות פרק י"ד – הלוואות לדיור לחודש יוני 2015 עבור לוחות י"ד 1-6. הנתונים החדשים שהתעדכנו לחודש יוני 2015 כוללים את רמות הפירוט לגבי התפלגות הביצועים לפי שיעורי המימון, יחס ההחזר להכנסה, שווי הדירה, נתוני היתרות וכו'.

על פי נתוני בנק ישראל, שליש מהמשכנתאות ביוני – לצורך רכישת דירות במינוף גבוה.

בני שהינו, מנכ"ל אלומות הון ליין, בתגובה לנתוני בנק ישראל:  "מה שקרה ב-7 השנים האחרונות בשוק הנדל"ן הישראלי בכל הקשור למשקי הבית – יהיה בכיה לדורות. זאת, כתוצאה מהתנהלות בנק ישראל וממשלת ישראל באי-ריסון המינוף שנוטלים על עצמם משקי הבית".

שהינו מוסיף. "השנים האחרונות מראות כי הנתונים במשק מציגים גידול חד מאוד ברכיב הדיור כחלק מההוצאות השוטפות של משקי הבית, לעומת צמצום חד בצריכה הפרטית. לכל זאת מתווסף נתון נוסף שפרסם בנק ישראל בחודש יוני לגבי הגידול החד במשכנתאות המסוכנות בתיק המשכנתאות של הבנקים, מ-23 אלף בשנת 2013 לכ-60 אלף משכנתאות שמוגדרות כמסוכנות בשנת 2014".

שהינו מציין כי "הצורך האמיתי של משקי הבית כרגע הוא מבוגר אחראי שישמור עליהם ממינוף עצמם לדעת ולא מבוגר אחראי שרק יתעסק בניסיונות להוריד את מחירי הדיור. השר כחלון היה פועל בחוכמה אם היה מתערב באופן ישיר בשוק המשכנתאות ומרסן את המינוף בשוק, עד לגיבושה של תכנית לאומית לרפורמה בשוק הדיור".

עונת הדוחות התחילה בסערה – גוגל (GOOG) הכתה את התחזית ומנייתה זינקה ב-20%. אחריה פרסמה אפל (AAPL ) תוצאות טובות לרבעון השני, אבל תחזית המכירות היתה מאכזבת והמניה איבדה כ-5%. בימים הקרובים יפרסמו כמעט כל ענקיות הטכנולוגיה- יאהו, מיקרוסופט ועוד , וגם הישראליות שנסחרות בוול-סטריט יחלו  לפרסם תוצאות לרבעון השני.

הכתבה שלנו פורסמה ב-YNET

הרבעון השני היה מאוד מאתגר לחברות ציוד התקשורת. רגע לפני הדוחות, פרסמו מס' חברות ישראליות בתחום אזהרת רווח  אלוט (ALLT), אודיוקודס (AUDC) וסיליקום (SILC) ובהתאמה מחיר מנייתן ירד בחדות.  מול החולשה של תחום ציוד התקשורת, מציינים  לטובה בבית ההשקעות אופנהיימר   את המשך הרכישות והמיזוגים בתחומי הטכנולוגיה – "ראינו בחודשים האחרונים  המשך לפעילות המיזוגים והרכישות, עם מכירות חברות התוכנה קליקסופטוור (CKSW) ובורדרפרי (BRDR) וחברת הציוד הרפואי לומניס(LMNS)", מציינים האנליסטים של בית ההשקעות ומוסיפים במסגרת סקירה לקראת תוצאות הרבעון השני – "בנוסף, מספר חברות ישראליות היו פעילות בצד הרכישות – לדוגמא, חברת אופקו הלת (OPK) ביצעה את הרכישה הגדולה בתולדותיה, חברת קומברס  (CNSI)  ביצעה מהלכים מקבילים של מכירת ורכישת פעילויות וחברת אלביט (ESLT) רכשה את חטיבת הסייבר מידי נייס (NICE) ובמקביל, שתי מובילות תעשיית הפארמה הישראלית, טבע (TEVA) ופריגו (PRGO), המשיכו לרכז את עניין המשקיעים בהקשר לחברת מיילן  אשר גם מסרבת להירכש על ידי TEVA  וגם מנסה להשתלט על PRGO".

הראשונה מבין  הגדולות לדווח היתה צ'ק פוינט (CHKP) שנסחרת בשווי של 14 מיליארד דולר.  החברה המובילה בתחום אבטחת המידע לרשת האינטרנט דיווחה על תוצאות טובות יותר מהערכות האנליסטים. הרווח הסתכם ב-162.6 מיליון דולר (99 סנט למניה Non-GAAP) על הכנסות של 395 מיליון דולר. ברבעון השני אשתקד החברה מכרה ב-362.6 מיליון דולר, והרווח למניה הסתכם ב-89 סנט למניה. האנליסטים ציפו לרווח של 95 סנט למניה על הכנסות של 392.6 מיליון דולר.

ענקית בתחום אחר – טבע (TEVA ) המובילה את תעשיית התרופות הגנריות אמורה לפרסם תוצאות ב-30 ביולי. טבע צפויה להערכת האנליסטים של אופנהיימר למכור ברבעון השני ב-4.9 מיליארד דולר ולהרוויח 1.28 דולר למניה. קונסנזוס האנליסטים מעריך שטבע תמכור במעט פחות –   4.89 מיליארד דולר, אך תרוויח יות ר- 1.3 דולר למניה. ברבעון המקביל בשנת 2014, מכרה החברה ב-5.05 מיליארד דולר והרוויחה 1.23 דולר למניה. הירידה במכירות נובעת מהתחרות בקופקסון, וכן מהפרשי מטבע שפוגעים במכירות הדולריות.

המשקיעים בטבע שנסחרת גם בוול-סטריט וגם בבורסה המקומית (מניה דואלית) מצפים   ומתנהלים בהתאם לדוחות, אבל כאמור העניין הממשעותי בטבע בחודשים הקרובים יהיה הניסיון לרכוש את מיילן.

דואלית נוספת – נייס (NICE) תפרסם תוצאות באותו היום  (30 ביולי). נייס שנוהגת לרכוש באופן סדרתי חברות בתחומה, דווקא מכרה לאחרונה את חטיבת הסייבר שלה לאלביט מערכות. נייס צפויה על פי ממוצע תחזיות האנליסטים למכור ב-233.7 מיליון דולר ולהרוויח 66 סנט למניה. באופנהיימר מצפים למעט פחות    – מכירות של 233.7 מיליון דולר ורווח של 64 סנט למניה. ברבעון המקביל בשנה שעברה ההכנסות הסתכמו ב-239 מיליון דולר והרווח ב-57 סנט למניה.

אמדוקס (DOX ) מהמובילות בעולם בפיתוח מערכות בילינג תפרסם תוצאות ב-29 ביולי. על פי ממוצע התחזיות בשוק המכירות יסתכמו ב-907 מיליון דולר והרווח ב-90 סנט למניה. באופנהיימר סבורים שהמכירות יסתכמו ב-905 מיליון דולר והרווח ב-82 סנט למניה. ברבעון המקביל אשתקד מכרה אמדוקס ב-897 מיליון דולר והרוויחה 82 סנט למניה.

בוול-סטריט נסחרות מעל 100 חברות ישראליות וסמי ישראליות. מחזור המסחר בהן עולה, על פי בדיקת מהון להון  על 1 מיליארד דולר ביום, בערך פי 4 מהמחזור הממוצע בכל הבורסה המקומית.

 

איך רושמים בדוחות פעילות רגע לפני פיצול/ מכירה? מדוע פיצול מציף שווי? וכמה תרם הפיצול של Paypal מ-eBay לבעלי המניות?
הדוחות הכספיים מתפצלים כאשר לחברה יש פעילות שלא אמורה להימשך על פני התקופה הקרובה – בדוח רווח והפסד מציגים באופן מלא את הפעילות שנותרת בחברה, ובנוסף מציגים תחת שורה אחת את כל התוצאות (הכנסות והוצאות) של הפעילות שלא אמורה להימשך. השורה הזו – רווח/ הפסד מפעילות מופסקת, מוצגת מתחת לפעילות השוטפת של החברה, מקום שאמור לבטא את מעמדה ביחס לפעילות הנמשכת.
גם במאזן יש ביטוי לפעילות מופסקת – בנכסים השוטפים מציגים בשורה אחת סעיף אחד את הנכסים המיועדים למימוש/ מכירה. כלומר, סוכמים את כל הנכסים של החברה/ הפעילות המופסקת, בלי קשר לסוגם (רכוש קבוע, מלאי, מזומנים, מוניטין וכו') ומציגים את התוצאה בנכסים שוטפים (בנפרד בתחתית פרק הנכסים השוטפים). למה בנכסים שוטפים? כי הרי מדובר בפעילות מיועדת למימוש/ פירעון (או חלקוה לבעלי מניות החברה) ומכאן שהיא סוג של נכס שלא אמור להיות בטווח הקרוב (טווח של השנה הקרובה) ולכן מציגים אותו כנכס שוטף. מנגד, סוכמים את כל ההתחייבויות של הפעילות המופסקת בלי קשר לסוגם (התחייבויות שוטפות לבנקים, הלוואות לזמן ארוך, ספקים ועוד) ומציגם את התוצאה במספר אחד בתחתית סעיף ההתחייבויות השוטפות.
ומכאן, שכל הנכסים וההתחייבויות של הפעילות המופסקת מוצגים בשתי שורות – אחת בנכסים שוטפים (נכסים המיועדים למימוש/ נכסים של פעילות מופסקת), ושורה שנייה בהתחייבויות שוטפות (התחייבויות של פעילות המיועדת למימוש/ התחייבויות של פעילות מופסקת).
אלו הן שלוש המקומות שניתן להבין מהדוחות הכספיים מה ההשפעה של הפעילות המופסקת על החברה – מה גודל הפעילות? מה יקרה שהיא תיפרד/ תעזוב? ולמרות שהנטייה היא שמדובר במהלך חיובי של החברה, אחרת למה להפסיק פעילות, זה לא תמיד כך.
הפסקה של פעילות מסוימת יכולה להיות מסיבות שונות, ובעיקר – מכירת פעילות, חיסול פעילות והפרדת הפעילות וחלוקתה לבעלי המניות. בעוד שחיסול פעילות לרוב נובע מפעילות חלשה/ הפסדתית, הרי שמכירת פעילות לא בהכרח קשורה לאיכות הפעילות הנמכרת, ולא תמיד מדובר בסיבה שלילית – המכירה יכולה להיות כתוצאה משינוי אסטרטגי בחברה כולה או מרצון להיפגש עם מזומנים בשל השבחה של הפעילות, או בשל תוצאות חלשות/ מאכזבות, וקיימות כמובן סיבות נוספות. אין כאן כלל ברור – כל מכירה לגופה.
פעילות מופסקת נוספת היא היפרדות מאחזקה/חברה/ פעילות לטובת בעלי המניות הקיימים של החברה. זה עובד כך – לחברה יש פעילות מסוימת שלרוב היא לא בהכרח סינרגתית לפעילות הבסיסית. הפעילות הזו מעין מוחבאת בתוך החברה כולה, ובמקרים רבים שעושים את ההפרדה הזו היא נעשית כדי להשביח את ערך החברה. קיימות כמה שיטות לעשות זאת, ניתן להפריד את הפעילות ואז לחלק אותה לבעלי המניות כדיבידנד בעין שזה בדיוק כמו דיבידנד רק לא במזומן אלא במניות של החברה הנפרדת/ החברה עם הפעילות המופסקת. וניתן לעשות זאת מעט שונה – לפצל את הפעילות המופסקת לחברה נפרדת (Spin-off ) ואז להעביר את מניות המפוצלת/ הנפרדת לבעלי המניות. ההבדל העיקרי, בין הגישות, הוא שינויים בהיבטי המיסוי, אבל בהיבט הכלכלי מדובר על אותה פעולה שבסופו של דבר הופכת חברה אחת לשתי חברות ולשתיהן יש מניות בשוק. המחזיק במניה המקורית, הופך למחזיק במניות של הפעילות/ החברה המקורית לצד מניות בחברה הנפרדת/ מפוצלת. צפוי (אבל בחיים הכל יכול להתרחש) שהמהלך הזה ישביח את ערך החברה – כלומר שהמניות של המחזיק אחרי הפיצול – המניות בחברה המוחזקת לצד המניות בחברה המפוצלת יעלו את ערך המניות שהיה למחזיק לפני הפיצול. חשוב להבהיר – מצד אחד, ערך החברה המקורית יורד, אחרי הכל, היא נפרדה מפעילות עם שווי מסויים, אך מצד שני, המחזיק מקבל מניות בחברה נוספת עם שווי/ ערך. כך שלא ברור ומובהק שהערך אחרי יהיה גדול מהערך לפני, אבל כשהנהלות של חברות עושות זאת, הן לרוב עושות זאת כדי לחשוף לציבור המשקיעים ערך חבוי, פעילות שלא זכתה לתמחור מלא, ועכשיו כשהיא בחוץ בציפיות שהשוק יעריך אותה לפי ערך ברור ומובהק, ולא כנכס שאי אפשר לגעת בו בתוך חברה גדולה יותר.
זה מה שעשתה ההנהלה של eBay ענקית הקמעונאות ברשת האינטרנט שמחזיקה ב-PayPal שרות התשלומים הדיגיטליים המוביל באינטרנט. eBay הקימה ופיתחה את PayPal כצורך פנימי – התחשבנות ותשלומים בעסקאות שנעשו בחברה, אך לאט לאט גדלה הפעילות והפכה להיות גורילה בפני עצמה. אלא שריכוז שתי הפעילויות האלו תחת קורת גג אחת, בלבל את המשקיעים, וגרם לאחזקה המבטיחה להיות חבויה. השוק תמחר את הפעילות המסורתית של קמעונאות רשת, ולא ידע בעצם איך להעריך את פעילות התשלומים הצומחת בקצב מרשים יותר, וגם אם ידע, הרי שמטבע הדברים השוק נותן דיסקאונט לחברות עם מס' פעילויות. ככל שהחברה יותר ברורה/ רהוטה עם פעילות ספציפית שניתן לבודד ולנתח אותה, כך השוק מתגמל יותר. ואכן, מאז ההצהרה על המהלך לפני כשנה זינקה מניית eBay ממחיר נמוך מ-50 דולר למחיר של 66 דולר רגע לפני הפיצול. כעת נסחרות בוול-סטריט שתי חברות – אחת העוסקת בקמעונאות דרך הרשת/ רכישות דרך הרשת והשנייה – מספקת אפשרויות תשלום דרך הרשת.
המהלך הזה משפיע גם על השווים בשוק וגם על הספרים החשבונאיים. בספרים של eBay מוחקים למעשה את כל מה שקשור ל-PayPal ולא מדובר בהרבה – כמה מאות מילוני דולרים של נכסים, אך בנוסף אמורה החברה המפוצלת לקבל כ-3 מיליארד דולר במזומן. ההון שיוותר ל-eBay עדיין יהיה מרשים – מעל 15 מיליארד דולר. בשוק כבר מדובר על שינויים הרבה יותר משמעותיים. השווי של eBay המאוחדת כ-80 מיליארד דולר, יתפצל לשתי החברות – eBay עצמה שתישאר זירת המסחר בלבד שמוכרת בקצב של 17 מיליארד דולר ו מרוויחה כ-2.2-2.3 מיליארד דולר בשנה ו-PayPal שמוכרת בקצב של 9 מיליארד דולר ומרוויחה קרוב ל-1.5 מיליארד דולר. לכאורה eBay מרוויחה יותר ושווה יותר, אבל זה רק לכאורה – השוק מתמחר צמיחה, ובעוד eBay צופה לצמוח ב-3%-5% בשנה, PayPal תצמח ב-15%-18%, ולכן בסופו של דבר אותם 80 מיליארד דולר התחלקו כמעט שווה בין שתי הפעילויות.

כלכלני לאומי מפרסמים היום סקירת מאקרו שבועית, ומעריכים כי האינפלציה צפויה לצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה.

כלכלני לאומי מפרסמים היום סקירת מאקרו שבועית, ומעריכים כי האינפלציה צפויה לצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה.

"מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.3%, ותרם לעלייה מתונה בסביבת האינפלציה. כך, מתחילת השנה (ינואר-יוני) ירד המדד ב-0.2% לעומת ירידה של 0.5% בחודשים ינואר-מאי. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.4% (יוני 2015 בהשוואה ליוני 2014), בדומה לחודש הקודם. עם זאת, בנטרול השפעת סעיף הדיור, המתבסס ברובו על מחירי שכר הדירה בחוזים מתחדשים, המדד ירד בשיעור משמעותי יותר (1.2%)", כותבים כלכלני לאומי.

כלכלני לאומי מציינים כי "עליות המחירים המשמעותיות בחודש יוני חלו ברכיבים הבאים: הלבשה והנעלה – על רקע עלייה חדה בסעיף ההלבשה, בעיקר בשל גורמים עונתיים; מזון (ללא פירות וירקות) – חלה עלייה של 0.2%, בהמשך לעליות המחירים מתחילת השנה (אשר צפויות להימשך), זאת בשונה משנת 2014 שהתאפיינה בעיקר בירידות מחירים; וסעיף הדיור (מחירי שכירות בחוזים מתחדשים) שעלה ב-0.4%. נציין כי סעיף הדיור עשוי להפתיע כלפי מעלה במדדים הבאים על רקע היערכות הציבור לרפורמות הצפויות בשוק הדיור. מנגד, חלה ירידה בסעיף הפירות והירקות, בעיקר עקב ירידה ניכרת במחירי הפירות לאחר חודשיים של עליות חדות".

"במקביל, חלה ירידה של 0.4% במחירי הדירות (על פי סקר הדירות החודשי של הלמ"ס שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן) בחודשים אפריל-מאי בהשוואה לחודשים מרץ-אפריל, שהובילה להתמתנות בקצב השנתי של עליות המחירים. כך, ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדיור ב-3.2%, לעומת עלייה בקצב של 4% בחודש הקודם. ירידת המחירים מפתיעה לאור רמת השיא של הביקושים לדירות מתחילת השנה, אולם יש לציין כי מדובר בנתון זמני שעשוי להתעדכן בהמשך", מוסיפים כלכלני לאומי.

"במבט קדימה, שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום בסביבה שלילית) צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי (דהיינו, להיות פחות שלילי), ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה. זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית", כותבים כלכלני לאומי.

בנוסף מתייחסים כלכלני לאומי לנתוני המדד המשולב, אשר עלה בשיעור של כ-0.4% בחודש יוני (לעומת החודש הקודם). נתון המשקף שיעור צמיחה גבוה ביחס לשיעור הצמיחה החודשי הממוצע בשנים האחרונות. בהסתכלות ארוכת טווח יותר, צמח המדד בשיעור של 3.7% ביוני השנה לעומת יוני אשתקד (קצב הצמיחה הגבוה ביותר מאז חודש יוני 2012), דבר אשר מחזק את הערכתנו כי קצב צמיחת הסקטור העסקי חזר לרמות של סביב 3%, בדומה לשיעורים שהיו עד תחילת 2014.

כלכלני לאומי מציינים כי הגורמים העיקריים אשר תרמו לעליית המדד בחודש יוני הם: יבוא מוצרי צריכה, יבוא התשומות לייצור והפדיון בענפי המסחר. מנגד, הגורמים העיקריים אשר קיזזו את שיעור הצמיחה במדד המשולב הם: יצוא הסחורות, אשר ירד בשיעור של כ-5% לעומת החודש הקודם, ומתחילת השנה ירד במצטבר בכ-20%; הייצור התעשייתי והפדיון בענפי השירותים. ראוי להדגיש כי עליית המדד המשולב בחודש יוני נתמכה בעיקר בעלייה של גורמי יבוא, אשר אינם מהווים חלק מסך התפוקה המשקית (המקומית), בעוד במדדי הפעילות הריאלית נרשמו ירידות. עליית המדד אינה משקפת שיפור בפעילות הכלכלית בכלל המשק ובפרט מדובר במידה רבה של חוסר אחידות בהרכב הפעילות, תוך הטייה לצד של צריכה פרטית, המבוססת על יבוא, וחולשה ברוב תחומי הפעילות האחרים".

"בחינת הנתונים הרבעוניים מעלה כי ברביע השני של השנה צמח אמנם המדד המשולב בקצב גבוה מהממוצע הרבעוני בשלוש השנים האחרונות, אולם היה מעט נמוך מזה של הרביע הקודם (3.6% לעומת 3.8%, במונחים שנתיים). על כן, ניתן לצפות כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני אשר יפורסמו במהלך חודש אוגוסט יצביעו על המשך צמיחה מתונה (ייתכן ובקצב נמוך יותר או דומה לזה של הרביע הקודם) בפעילות הסקטור העסקי. בהקשר זה, נציין כי גם במהלך הרביע השלישי צפוי גידול מתון בפעילות הכלכלית של הסקטור העסקי, בהובלת ענפי הבנייה והשירותים, כך עולה מסקר החברות העדכני של בנק ישראל. זאת, לצד המשך החולשה בענפי התעשייה והמלונאות, אשר עיקר פעילותם מופנה לביקושים מחו"ל ועל כן הם רגישים יותר לזעזועים חיצוניים ולשינויים בשער החליפין. התעשיינים צופים ירידה חדה בהזמנות ליצוא לצד ירידה מתונה יותר במכירות לשוק המקומי. בתי המלון צופים אף הם המשך ירידה בהזמנות התיירים ברביע הבא, לאור התמתנות מגמת ההתאוששות בכניסות ובלינות התיירים", כותבים כלכלני לאומי.

"לסיכום, הנתונים אינם מלמדים על שיפור של ממש בפעילות הכלכלית במשק ברביע השני של השנה (ואף לא בציפיות לרביע השלישי של 2015), ומצביעים בעיקר על עלייה בפעילות היבוא, אשר חלה, על רקע התרחבות הצריכה הפרטית, המושפעת, בין היתר מן התיסוף המתמשך של השקל מול סל המטבעות. על-פי סיכום דיוני הריבית לחודש יולי, חברי הוועדה המוניטארית מעריכים כי המשך מגמת התחזקות השקל תוסיף להקשות על צמיחת היצוא הישראלי, ועשויה אף לפגוע בתעסוקה ובשכר בענפי היצוא. כמו כן, סבורים חברי הוועדה ששער החליפין הנוכחי של השקל מול סל המטבעות מתוסף יתר על המידה לעומת השער של שווי משקל. על רקע זה, אנו מעריכים כי בנק ישראל צפוי להמשיך בפעילות מוגברת בשוק המט"ח בכדי למתן את התיסוף, ובכלל זה לא מן הנמנע שאם ימשך תיסוף השקל, תתכן הפחתת ריבית נוספת, בשלב ראשון ל-0% בחודשים הקרובים (ייתכן ואף בהחלטת הריבית הקרובה), ואולי אף מעבר לכך", אומרים כלכלני לאומי.

פסגות קרנות נאמנות מדווחת על העלאת שכר מנהל הקרן פסגות 1A) 10/90) ניהול מבוקר (מספר קרן: 5110168). שכר מנהל הקרן, שעמד עד כה על % 0.78 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, יעמוד לאחר השינוי על שיעור של % 0.87. השינוי ייכנס ל תוקפו החל מיום 27/07/2015.

פסגות קרנות נאמנות מציינים כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.87% מהשווי האמור.

בנוסף מדווחת פסגות על הורדת שכר מנהל הקרן פסגות (00) קונצרני שקלי מנגנון חכם (מספר קרן: 5111224). שכר מנהל הקרן, שעמד לפני השינוי על % 0.85 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, יעמוד לאחר השינוי על % 0.57. השינוי ייכנס לתוקפו החל מיום 27/07/2015.

פסגות קרנות נאמנות מציינים כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן החל מהמועד הנזכר לעיל שכר שנתי השווה ל-0.57% מהשווי האמור.

מתווה הגז אושר, וכנראה שלמרות הכל  אנחנו חוסכים לא מעט כסף בזכות הגז שנמצא כאן. נכון, כנראה שהיינו יכולים לחסוך הרבה יותר אם הממשלה היתה פועלת כמו שצריך, ומשאירה נתח גדול יותר מהרווחים בידי הממשלה, ועדיין – תגליות הגז חוסכות לנו בחשבון החשמל לא מעט. מנגד, הבעיה הגדולה יותר בחשבון החשמל היא שאנחנו מסבסדים חברה ממשלתית עמוסה בעובדים ולא יעילה – כן, צריך להגיד את האמת – החשבון שלנו היה יכול להיות נמוך משמעותית אלמלא ההפקרות של הממשלה – ככה לא מנהלים חברה, והגי הזמן לעשות שם סדר, להפריט את החברה, או להפריט את שוק החשמל – זה כבר התחיל, יש יותר תחנות כח, יש יותר מתקנים סולאריים אבל זה לא מספיק. עד אז, כולנו משלמים את החשבון!  

כך או אחרת, חשבון החשמל שלנו הוא במקרים רבים סימן שאלה גדול – על מה בעצם משלמים?   איך מקטינים את חשבון החשמל? והאם יש אלטרנטיבות לחשמל דרך חברת החשמל?

חשבון החשמל בקיץ הוא מבהיל. אבל יש מה לעשות כדי להקטין את החשבון. ואם יש בכך נחמה, מסתבר שתעריף החשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי. האמת, זה לא ממש מעודד.

התקשורת עוסקת בשנים האחרונות  באינטנסיביות רבה בסוגיית הגז הטבעי, ובין היתר על השפעת השימוש הגובר בגז טבעי על חשבון החשמל שלנו. אבל עד שנהנה מחשבונות מוזלים משמעותית, כדאי שנדע שניתן להקטין את חשבון החשמל וכדאי גם להבין איך ומה גובים מאיתנו. על כך במדריך שלפניכם.

מהי צריכת חשמל?

צריכת החשמל היא כמות האנרגיה החשמלית שמכשיר צורך בזמן פעולתו. יחידות המידה בהן נמדדת הצריכה נקראות קילוואט-שעה (קוט"ש) ואותן מודד מונה החשמל של דירתנו בארון החשמל הקומתי (אם זה בניין משותף), או מונה החשמל בארון החשמל הפרטי שלנו, אם מדובר בבית פרטי. כמות הצריכה בקוט"ש תלויה בהספק המכשיר ובמשך זמן הפעלתו. כדי לחשב את צריכת החשמל של מכשיר כלשהו, יש להכפיל את ההספק במספר השעות בהן פעל המכשיר.

 מהו הספק חשמלי?

ההספק מבטא את יכולתו של מכשיר חשמלי לבצע פעולה (חימום, קירור, תאורה וכד'). ההספק נמדד בוואט ©WR או בקילוואט ©kWR. ההספק החשמלי של מכשיר מסוים מצוין בתווית המודבקת למכשיר וגם בעלון המצורף לו, אם קניתם מכשיר חדש.

איך מחשבים את עלות הצריכה?

עלות הצריכה היא מכפלה של הצריכה (קוט"ש) ומחיר יחידת צריכה. המחיר המעודכן ל-1 קוט"ש לצרכן הביתי הוא 57.35 אגורות אגב, מחיר החשמל בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי – בגרמניה משלם צרכן החשמל הביתי כ-140 אגורות על 1 קוט"ש, בבריטניה כ-80 אגורות, ובארה"ב כ-44 אגורות. באתר חברת החשמל יש מחשבון בו ניתן לחשב את עלות הצריכה של הפעלת מכשירים שונים במשך זמנים שונים. החישוב יכול להיות מוטעה אם קיים במכשיר תרמוסטט.

תרמוסטט

יש מכשירים זוללי חשמל כמו: דוד חשמל, רדיאטור, מזגן, שראוי שיהיה להם תרמוסטט (ווסת בעברית). התרמוסטט מווסת את פעולת המכשיר, ואז הוא  פועל לסירוגין (לדוגמא – מגיע לחום הרצוי ואז הוא נכבה, וכשהוא מתקרר הוא נדלק אוטומטית שוב). במכשירים כאלה עשויה צריכת החשמל להיות קטנה יותר.

עלות השימוש במכשיר

עלות השימוש בחשמל במכשיר חשמלי מתייחסת לפרק זמן (למשל, עלות שעת הפעלה של מזגן) או לביצוע פעולה אחת (למשל, עלות הפעלה של מכונת כביסה בקיבולת מלאה בתוכנית עם הרתחה). החישוב נעשה על ידי הכפלת הצריכה הצפויה במחיר של יחידת הצריכה (קוט"ש). צריכת החשמל מדורגת מ A עד G. על כל מכשיר חשמלי יש מדבקה שעליה אפשר לראות את הדירוג שלו. ככל שהמכשיר נמצא גבוה יותר בסולם הדירוג, כך צריכת החשמל של המכשיר טובה יותר- מכשיר שהדירוג שלו הואA  הוא חסכוני הרבה יותר ממכשיר שהדירוג שלו הוא G, וגם "ירוק" יותר.

להלן דוגמאות לעלויות שימוש במכשירים שונים ואיך ניתן להקטינן:

מקרר רגיל

– בין 0.18 קוט"ש במינימום ל-2.67 קוט"ש במקסימום ליממה. אם המקרר לא נפתח כל היממה, ויש בו רק בקבוק מים למשל, זו תהיה צריכת מינימום. כמות העומס (כמות המזון המאוחסנת) על המקרר משפיעה על הצריכה כמו גם תדירות פתיחת הדלתות. מקרר שצורך 2 קוט"ש ליממה, נשלם עליו 1.15 ₪ ליום, וכ-35 ₪ בחודש.

ניתן להקטין הצריכה במקררים ומקפיאים על ידי הקפדה על האיטום של הדלתות והבידוד התרמי, מרמת הקירור הנדרשת בהתאם לכיוונון התרמוסטט, מתדירות פתיחת הדלתות ומשך הזמן שהן פתוחות, וכן מהלחות היחסית במקום בו עומד המקרר.

מדיח כלים

גדול – 1.5-2.2 קוט"ש לפעולת הדחה אחת. שימו לב – פעולת הדחה אחת דומה בצריכת החשמל שלה ולכן גם בעלות השימוש לצריכת החשמל של מקרר רגיל במשך יממה. תחשבו על כך, שכל פעולת הדחה עולה לכם 1 שקל בממוצע.

צריכת החשמל של מדיחי הכלים משתנה בהתאם לתכניות ההפעלה של המדיח, כמות הכלים וטמפרטורת המים. שימו לב, אם יש לכם תכניות לחצי כמות, להדחה מקוצרת, ואין לכם מדיח מלא כלים, תבחרו בתכנית החסכוניות.

מזגן

מזגן מיני מרכזי או מפוצל לדירת 4 חדרים צורך כ-2.5 קוט"ש בממוצע לשעה, שזה עלות של 1.5 שקל לשעה בממוצע (מזגנים יעילים בדירוג A  יעלו פחות ולהיפך). מזגן שמקרר 10 שעות ביממה יעלה לכם 15 ₪ ליום. זו הסיבה העיקרית שבקיץ חשבון החשמל שלנו מזנק במאות אחוזים לפעמים.

כשבוחרים את חוזק המזגן (לאו דווקא מיני מרכזי) חשוב גם להתייחס לשטח הבית, משום ששטח הדירה משפיע על המהירות שבה המזגן מצליח לקרר את כל הבית. בדירה קטנה עדיף מזגן חזק, ופחות חשובה יעילות הצריכה שלו, ולהקפיד שכל החלונות והדלתות סגורים כדי למנוע בריחת אוויר מקורר (או מחומם בחורף); כשהדירה קרירה דיה, אפשר לכבות את המזגן ולהשאיר את הקור בבית לשעה נוספת על כל שעה שהוא פועל. לעומת זאת, בבית גדול המזגן יפעל שעות רבות יותר, ולכן מומלץ לרכוש מזגן בעל צריכת חשמל הטובה ביותר. מזגנים חדישים כוללים גם כפתור "חיסכון", שחוסך בצריכת החשמל, ותרמוסטט שמכבה את המזגן בהגיעו לטמפרטורת הקירור (או החימום) בחדר. גם בדירה גדולה להקפיד על איטום מבחינת חלונות ודלתות כדי שהמזגן יתאמץ פחות ויהיה יותר יעיל.

בחימום העלויות גבוהות קצת יותר (בכ-5% בממוצע), אם כי החימום במזגן הוא החסכוני ביותר. מומלץ להסתפק בטמפרטורה נוחה של 20 מעלות (בחברת החשמל ממליצים אף על 18 מעלות ולהתאים את הלבוש. כל מעלה נוספת מגדילה את צריכת החשמל לחימום בכ-5%. וכשיוצאים מהחדר לזמן ממושך, לכבות את החימום.

כשמקררים בקיץ: לכוון לטמפרטורה נוחה של 25 מעלות ולהקפיד על איטום הדירה. כל הפחתה של מעלה אחת מגדילה את  צריכת החשמל של המזגן

בכ-5%.

את תריסי האיוורור של המזגן יש לכוון כלפי מעלה ולהקפיד לנקות את המסננים פעמיים בשנה. כשיוצאים מהחדר לזמן ממושך, יש לכבות את המזגן.

מחשב נייח – צורך כ-2.1 קוט"ש ביממה, אם הוא פתוח ללא הפסקה. כלומר, 1.3 שקל ליממה, שזה כ-40 ₪ לחודש, ואם יש יותר ממחשב אחד בבית – תכפילו במספר המחשבים. כדאי לכבות את המחשב בלילה ולחסוך חצי שקל ביום ולהקטין את עלות החשמל למחשב במשך חודש לכ-25 ₪. אם יש לכם מצב שינה במחשב, זה גם מקטין עלויות, שומר מסך כמעט ואינו מקטין את צריכת החשמל.

תאורה

בשנים האחרונות, גם לאור פעילות בנושא של משרדי האנרגיה והגנת הסביבה, יש מעבר לנורות חסכוניות כמו נורות פלורסצנטיות קומפקטיות, או תאורת לד.

נורת ליבון 100 ואט צורכת חשמל בעלות של 10 אגורות בשעה, ותכפילו את זה במספר הנורות שיש לכם בבית. נורת פלורסצנט קומקפטית שנותנת את אותה עוצמת אור עולה רק 2 אגורות לשעה – כלומר, היא זולה בצריכת החשמל שלה ב-80% מאשר נורת ליבון. גם אורך החיים של נורה פלואורסצנטית קומפקטית גדול פי 15-6 מזה של נורה רגילה, ולכן תדירות החלפת הנורות תצטמצם. בנוסף, נורות הליבון פולטות חום רב, והחלפתן בנורות פלואורסצנטיות תקל איפוא על פעולת המזגן, ובכך תתרום לחיסכון נוסף בצריכת החשמל ובהוצאות לחשמל. למרות שמחירה של הנורה החסכונית גבוה יותר, היא מחזירה את ההוצאה ומשתלמת יותר לאורך זמן.

בקיצור – רוצים לחסוך בחשמל בקיץ? סעו לחו"ל… וברצינות – תקפידו על רכישת מכשירים עם יעילות אנרגטית גבוהה, כבו מכשירים כשאתם יוצאים מהבית וגם תאורה וישמו את ההצעות שלנו – כך תהפכו את חשבון החשמל לנסבל יותר.


עדכונים:

יולי 2017 – חשבון החשמל הבא יופץ ב-15 באוגוסט ויכלול תשלום על חודשים יוני ויולי ועל השבוע הראשון של אוגוסט. את החשבון יוכלו הלקוחות  לשלם עד 4 שבועות לאחר קבלת החשבון. כך נקבע בין כל הגורמים בדבר, בגלל הפלונטר שנוצר מכך שחשבונות החשמל הקודמים לא הגיעו לבתים עקב שביתה בחברת החשמל.  מנהלי חברת החשמל הסבירו כי בחנו אפשרויות שונות כדי להקל על הציבור, ובדחייה הזו הצרכנים בעצם מקבלים הלוואה ללא ריבית של 5 שבועות.

חשבון המים שלכם – כל מה שצריך לדעת

חשבון הארנונה – כל מה שחשוב לדעת

איילון קרנות נאמנות ממזגת את הקרן איילון (00) תכנית בנקים לפדיון עד 2018 (מספר קרן: 5101852) עם איילון (0B)(!) אג"ח חברות ללא מניות (מספר קרן: 5106158).

מנהל הקרן השלים את המיזוג ביום 22/07/2015  בהתאם להוראות סעיף 100 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, באופן המפורט להלן:

הנאמנים של הקרנות שלעיל, יובנק חברה לנאמנות בע"מ וחברה לנאמנות של בנק אגוד בע"מ, פיקחו על המיזוג. במועד המיזוג העביר מנהל הקרן את כל הנכסים וההתחייבויות של קרן הנאמנות "איילון (00) תכנית בנקים לפדיון עד 2018" (מספר קרן: 5101852) (להלן: "הקרן הנקלטת") לתוך קרן הנאמנות "איילון (0B)(!) אג"ח חברות ללא מניות" (מספר קרן: 5106158) (להלן: "הקרן הקולטת").

במועד המיזוג המיר מנהל הקרן את היחידות בקרן הנקלטת ליחידות בקרן הקולטת, באופן ששווי היחידות לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות, לא השתנה כתוצאה מהמיזוג. למיטב ידיעתו של מנהל הקרן הטיפול בשברים התבצע ע"י המפיצים כך שבעלי היחידות קיבלו את התמורה בגין השברים ביום המיזוג או יקבלו במועד מימוש היחידות על ידי המחזיק. בהתאם לאישור שהתקבל מרשות המיסים בישראל בדבר תוכנית המיזוג ובכפוף ובהתאמה להוראות כל דין, המרת יחידות הקרן הנקלטת ביחידות הקרן הקולטת פטורה ממס רווחי הון. במועד המיזוג פקעו הסכם הקרן והתשקיף של הקרן הנקלטת, בוטלו יחידות הקרן הנקלטת והקרן הנקלטת לא תהיה קיימת עוד. הסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג.

דמי ניהול:
דמי הניהול בקרן איילון (00) תכנית בנקים לפדיון עד 2018 (מספר קרן: 5101852) עמדו עד כה על 0.62%. דמי הניהול בקרן איילון (0B)(!) אג"ח חברות ללא מניות (מספר קרן: 5106158) עמדו עד כה על 0.80%. כיוון שהסכם הקרן וכן התשקיף של הקרן הקולטת נשארו בתוקף לאחר השלמת המיזוג, מדובר בעלאת דמי ניהול עבור מחזיקי הקרן איילון (00) תכנית בנקים לפדיון עד 2018 מ-0.62% ל-0.8%.

להלן מחירי הפדיון ליוםֹ 21/07/2015 של כל אחת מהקרנות שהתמזגו:
"איילון (00) תכנית בנקים לפדיון עד 2018" (מספר קרן: 5101852):  216.95 אגורות.
"איילון (0B)(!) אג"ח חברות ללא מניות" (מספר קרן: 5106158): 119.08 אגורות.

מכאן, יחס ההמרה הינו כדלקמן: כל יחידה בקרן הנקלטת מקנה למחזיק בה 1.8218844 יחידות בקרן הקולטת.

להלן פירוט מדיניות ההשקעות של הקרן הקולטת, נכון למועד פרסום דיווח זה: בהתאם להסכם הקרן ובכפוף להוראות כל דין, לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב קונצרניות. הקרן לא תיצור חשיפה למניות. שיעור חשיפת נכסי הקרן למט"ח לא יעלה בערכו המוחלט על 30%.  שיעור חשיפת נכסי הקרן לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה  לא יעלה על 25%. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. יתרת נכסי הקרן תושקע עפ"י שיקול דעתו המוחלט של מנהל הקרן.

אלומות ניהול קרנות נאמנות מדווחת על הורדת שכר מנהל הקרן אקסיומה (0B) אג"ח ללא מניות מ-% 1.24 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לשיעור של % 0.94

אלומות ניהול קרנות נאמנות מדווחת על הורדת שכר מנהל הקרן  אקסיומה (0B) אג"ח ללא מניות (מספר קרן: 5108774). שיעור השכר, שעמד עד כה על % 1.24 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, יורד לשיעור של % 0.94. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 26/07/2015.

פרטי הקרן אקסיומה (0B) אג"ח ללא מניות  (מס' הקרן – 5108774):

מנהל הקרן: אלומות ניהול קרנות נאמנות בע"מ. נאמן לקרן: מזרחי טפחות חברה לנאמנות בע"מ.
מעמד מס: פטורה.
פרופיל חשיפה: מניות: 0 – ללא חשיפה. מט"ח: B – עד 30% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.
סיווג הקרן: כותרת על: אג"ח בארץ – כללי. אינה מתחייבת לחלוקת דיבידנד. סיווג עמלת הפצה: 3 – עמלת הפצה עד 0.35%.
שווי נכסי הקרן: 45.6 מיליון שקל   (נכון ל-30.6.15).

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה דולרי ל- 4 שנים עם קרן מובטחת ומענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות סל המניות במהלך התקופה. תאריך תחילת הפיקדון: 29 ביולי 2015. תאריך פירעון הפיקדון: 29 ביולי 2019. מינימום עסקה: 10 אלף דולר.

במהלך תקופת הפיקדון תיבדק כל אחת מהמניות שבסל ותרומתה למענק תחושב כדלהלן:
– לכל מניה נקבע חסם בשיעור של 55% (לא כולל) ביחס למחיר הבסיסי של אותה מניה.
– במידה ומחיר המניה לא חרג ולא נגע בחסם לאורך כל תקופת הפיקדון, תילקח בחישוב תשואת המניה בפועל (מנקודה לנקודה), חיובית או שלילית.
– במידה וביום מסחר כלשהו מחיר המניה יחרוג או יגע (ולו פעם אחת) בחסם, תשואת המניה תיקבע בשיעור של 15% למשך תקופת הפיקדון.
– המענק בגין הפיקדון יחושב לפי סכום התשואות של המניות בסל כפול משקלן היחסי בסל.
– השתתפות של 100% בשיעור השינוי של סל המניות. בכל מקרה, קרן ההשקעה מובטחת ע"י בנק לאומי בתום תקופת הפיקדון.

מיסוי: מיסים, היטלים ותשלומי חובה על פי כל דין או הוראה, הרווחים שהופקו או שנצברו מיום פתיחת הפיקדון בהם יהיו המפקידים חייבים, ינוכו במקור ע"י הבנק כדלהלן:
– ניכוי מס במקור ליחיד תושב ישראל- 25% מהרווח הריאלי.
– ניכוי מס במקור ליחיד תושב חוץ- פטור מניכוי מס במקור.
– שיעורי המס נקבעו בהתאם להוראות החוק והנחיות רשות המיסים בישראל כפי שהיו ידועות בזמן פתיחת הפיקדון, וכפופים לשינויים בהתאם להוראות חוק והנחיות חדשות כפי שיתפרסמו מעת לעת.

תרחישים אפשריים (לחץ על התמונה להגדלה):

לאומי פיקדון מובנה דולרי סל מניות פיננסים בארהב - תרחיש 1

לאומי פיקדון מובנה דולרי סל מניות פיננסים בארהב – תרחיש 1

 

לאומי פיקדון מובנה דולרי סל מניות פיננסים בארהב - תרחיש 2

לאומי פיקדון מובנה דולרי סל מניות פיננסים בארהב – תרחיש 2

דגשים עיקריים:
– פוטנציאל להשתתפות בעליית סל מניות מבלי לסכן את קרן ההשקעה.
– קרן ההשקעה מובטחת בפירעון.
– אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה, הריבית השנתית בדולר לתקופה של שנה המפורסמת בעלון היומי של בנק לאומי להפקדות של 250 אלף דולר ומעלה  הינה 0.5%.
– היעדר נזילות לתקופת הפיקדון (אין נקודות יציאה).
– בקרות אירועים מסוימים (כגון: מיזוג, הצעת רכש, פירוק וכו'), הבנק רשאי לבצע שינויים והתאמות בתנאי הניהול של הפיקדון, במחירי מניות מבין המניות שבסל המניות, בריבית, לרבות אי תשלום ריבית כלל ו/או החלפת מניות ו/או פירעון מוקדם של הפיקדון ו/או הריבית ועוד, הכל כאמור בתנאי הניהול של הפיקדון.
– חישוב שיעור השינוי של סל המניות יכלול ביצועים חיוביים ושליליים של כל מניה.
– הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים, וזאת אף אם המניות המרכיבות את סל המניות עשויות לחלק מעת לעת דיבידנד.
– פיקדון זה מוגדר כעסקה הכרוכה בסיכון מיוחד.
– הבנק הינו בעל זיקה לפיקדון מובנה זה ויש לו אינטרס כלכלי בשיווקו. בהצעת פיקדונות מובנים עוסק הבנק בשיווק השקעות.

רקע ורציונל השקעה:
החברות הכלולות בפיקדון הן בנקים מובילים בארה"ב עם מאזן פיננסי יציב ועם היסטוריה עסקית ותפעולית מוכחת. כל הבנקים מחלקים דיבידנד ונסחרים בארה"ב לפי שווי שוק של 80 מיליארד דולר לפחות. ניתן להצביע על שלוש מגמות חיוביות שמאפיינות כיום את ענף הפיננסים בארה"ב. אחת, המשך תהליכי התייעלות מרשימים בכל הבנקים, דבר שמומחש היטב בירידה משמעותית בסעיף ההוצאות שלא מריבית. שתיים, ירידה משמעותית בהפרשה לתביעות משפטיות בגין חלקם של הבנקים במשבר הפיננסי של 2008. כיום, חלק הארי של התביעות כבר שולם או הופרש בדו"חות. שלוש, ציפייה גלומה לעליית ריבית בשנים הקרובות, דבר שיגדיל את הכנסות הבנקים מריבית.
Wells Fargo הוא הבנק המוביל בארה"ב בתחום המשכנתאות למשקי בית. Bank of America הוא הבנק המוביל בארה"ב בתחום הפיקדונות למשקי בית. לעומתו, Citibank בולט במיוחד בתחום הבנקאות המקוונת. Morgan Stanley הוא הבנק המוביל בארה"ב בתחום בנקאות להשקעות, ו-JPMorgan Chase הוא הבנק הגדול ביותר בארה"ב במונחי שווי נכסים. כיום, מניות הבנקים הכלולות בפיקדון נסחרות לפי 1.17 על ההון העצמי בממוצע, כ-20% מתחת לתמחור ההיסטורי הרב שנתי שלהן.

לסיכום, כותבים בבנק לאומי כי סקטור הפיננסים בארה"ב הוא ענף שמשלב צמיחה עתידית, הנתמכת בעלייה הדרגתית בריבית בשנים הקרובות, יחד עם התאוששות כלכלית של הצרכן האמריקאי – וכל זאת ברמות מחיר סבירות.