בדיון שכינסו השבוע שר האוצר משה כחלון ושרת המשפטים איילת שקד, ובו השתתפו כל הדרגים המקצועיים העוסקים בנושא, סוכם על קידום משותף ומואץ של חוק נתוני אשראי.  אם יעבור הוא יאפשר לגופים שונים מלבד הבנקים לתת הלוואות גם למשקי הבית. כן, מהפכה של ממש בפתח, ולא בציניות – היום הבנקים כמעט ושלטים בשוק ההלוואות/ האשראי לצד חברות כרטיסי האשראי שהם סוג של זרוע ארוכה. אבל ברגע שגם הגופים המוסדיים ייכנסו לתמונה ויספקו אשראי, התחרות תגדל והאפשרויות של הציבור יתרחבו משמעותית.

מטרת הצעת החוק לעודד תחרות במתן הלוואות על ידי הנגשת מאגר מידע לבנקים ולגופים מוסדיים שונים נותני אשראי. החוק חיוני להגברת התחרות, מסבירים באוצר, ויאפשר את כניסתם של מתחרים חדשים בתחום האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים.

במסגרת החוק יוקם מאגר נתוני אשראי מרכזי, על מנת למזער את הפגיעה בפרטיות הוחלט כי המאגר יהיה ממשלתי ויופעל באמצעות מיקור חוץ. מדובר בעצם במאגר של מידע על הלווים כדי להתאים את ההלוואה ללווה ולתמחר את ההלוואה – ריבית שונה לכל סוג לווה, ככל שהלווה מסוכן יותר פיננסית ההלוואה תהיה בריבית גבוה יותר.

המאגר יועיל בהגברת התחרותיות בשירותי האשראי הבנקאיים, ויכלול, בשונה מהעבר, גם נתונים חיוביים- "מידע חיובי" על לקוחות פוטנציאלים להלוואה.

השרים הורו לדרגים המקצועיים לאחד את כל המסקנות המקצועיות לתזכיר חוק שיופץ תוך חודש ימים.

יש לציין שמהלך זה מהווה מהלך מכין ומשלים לעבודת הוועדה להגברת התחרותיות בשוק האשראי בראשות דרור שטרום אשר הוקמה בשבוע שעבר. המטרה היא כי שני הצעדים ישתלבו יחד ויביאו להגברת התחרות בשוק האשראי הריכוזי.

על כל פנים, כיום הגופים המוסדיים מספקים מימון לעמיתים בקופות גמל תחת תנאים מסוימים. הרחבת אפשרויות המימון גם למחזיקי קרנות הנאמנות צפויה להגדיל את המימון של המוסדיים לציבור וצפויה לגוון לציבור את מקורות האשראי ולהגביר את התחרות, תוך (בתקווה) להורדת עלויות המימון.

רצף הירידות החדות באגרות החוב הביא את המשקיעים למשוך כספים מהשוק ולהמתין על "הגדר", מה שהתבטא בפדיונות כבדים של כ-2 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות, וכ-470 מיליון שקל בקרנות המחקות. מקביל ליציאת כספים מוגברת מהקרנות המסורתיות, נרגע מאוד קצב הפדיונות בקרנות הכספיות – כ-40 מיליון ₪ בלבד. קרנות המתמחות במניות בישראל הן היחידות שהציגו השבוע גיוס חיובי המסתכם בכ-30 מיליון ₪ בלבד. הקרנות המחקות רשמו השבוע עלייה חדה בקצב הפדיונות, בעיקר קרנות אג"ח מדינה. זאת, בעקבות ירידות חדות יותר מאשר בקרנות האג"ח המנוהלות עקב מח"מ ארוך יותר.

שבוע המסחר התאפיין במגמה שלילית שהתבטאה בירידות שערים במדדי המניות ובמדדי אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, עקב המשך התנודתיות הגבוהה באגרות החוב של ממשלת ארה"ב וגרמניה. התוצאה: פדיונות של כ-2.5 מיליארד ₪ בקרנות המסורתיות השבוע וכ-2.9 מיליארד ₪ מתחילת החודש, בהובלת קרנות אג"ח מדינה וקרנות אג"ח כללי. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

הקרנות המנייתיות המשקיעות בישראל היו, כאמור, בשבוע שעבר היחידות שגייסו כספים (סכום קטן של 30 מיליון ₪).

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו השבוע פדיונות גדולים מאוד של כ-925 מיליון ₪, זאת לעומת פדיונות של כ-10 מיליון ₪ בשבוע הקודם.

אגרות החוב הממשלתיות רשמו השבוע ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי ירד ב-0.5%. רצף הירידות שנרשמו באפיק הממשלתי מתחילת החודש גרם לקרנות אג"ח מדינה לרשום השבוע פדיונות  של כ-970 מיליון ₪, כמעט פי 4 מהפדיונות שנרשמו בשבוע הקודם. מתחילת החודש, קרנות אג"ח מדינה איבדו כ-1.2 מיליארד ₪, מתוכם כ-850 מיליון ₪ בקרנות המנוהלות.

אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית- מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו מימושים חדים של עד כ-0.9%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי ירד ב-0.6%. התוצאה: קרנות אג"ח קונצרני רשמו השבוע פדיונות של כ-160 מיליון ₪ וכ-210 מיליון ₪ מתחילת החודש.

התמתנות הפדיונות באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-40 מיליון ₪ בלבד, המסתכמים לפדיונות של כ-390 מיליון ₪ מתחילת החודש. בהמשך לכך, נרשמו פדיונות גדולים מהרגיל של כ-340 מיליון ₪ בקרנות השקליות, מתוכן כ-120 מיליון ₪ נפדו מהקרנות המחקות.

קרנות אג"ח חו"ל רשמו השבוע פדיונות של כ-80 מיליון ₪ המסתכמים לפדיונות של כ-100 מיליון ₪ מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-11.06.15 כ-254 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-221 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-33 מיליארד ₪.

הממונה על שוק ההון במשרד האוצר, דורית סלינגר, פרסמה שורת צעדים להגברת התחרות והוזלת העלויות בחיסכון הפנסיוני, פישוט המערכת הפנסיונית ומניעת פגיעה בחוסכים.  "נשים קץ לכספים הפנסיונים האבודים" אומר משה כחלון, שר האוצר,  בהתלהבות.

אבל הכספים האבודים הם רק חלק אחד מהבעיות הקשות של שוק הפנסיה. לזכותה של סלינגר יאמר שהיא מנסה לפתור את הבעיות האלו מאז שנכנסה לתפקיד, זה קשה אבל היא מצליחה להזיז את העגלה התקועה. והנה מה שהיא מכינה עכשיו –

פישוט עולם החיסכון הפנסיוני

שירות "עקוב אחריי פנסיוני" – צמצום החשבונות הלא פעילים בקרנות הפנסיה. הכספים בחשבונות לא פעילים יועברו לחשבונו הפעיל של החוסך. המטרה היא לפשט את המערכת הפנסיונית, ליצור רצף ביטוחי, להפחית את עלויות הניהול והכיסויים הביטוחים ולמנוע תופעות של "כספים אבודים". בקרנות הפנסיה החדשות יש כיום כ‐1.7 מיליון חשבונות לא פעילים המהווים 50% מהחשבונות בקרנות. סך הכספים המנוהלים בחשבונות אלה עומד על כ‐25 מיליארד ש"ח. ריבוי החשבונות הלא פעילים נובע, בין השאר, מכך שבשוק העבודה המודרני עובדים משנים בתכיפות מקום עבודה ולעיתים קרובות נפתחת לעובד תכנית פנסיונית חדשה בעת הצטרפותו למקום עבודה חדש. המהלך צפוי לחסוך דמי ניהול של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

הגברת השקיפות במוצרי החיסכון הפנסיוני ‐ קביעת מוצרים אחידים בשוק. המטרה היא לפשט את שוק מוצרי החיסכון הפנסיוני, להגביר את יכולת ההשוואה והמיקוח, כמו גם על קבלת ההחלטות של חוסכים. כיום, השונות בין מוצרי החיסכון הפנסיוני מקשה על חוסכים להשוות בין התכניות ומעקבת פיתוח תחרות בשוק.

מניעת ניגודי עניינים של מעסיקים

מעסיק לא יתנה את שיעורי ההפקדה לחיסכון פנסיוני בסוג המוצר. המטרה היא למנוע ניגוד עניינים של המעסיק ﴿למשל, בבחירת הסדר אבדן כושר עבודה לעובד﴾ ולאפשר לעובדים לבחור את המוצר הפנסיוני המתאים ביותר לצרכיהם. כיום, קיימת תופעה של שונות בשיעור תשלומי המעסיק  חיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לסוג המוצר שבוחר העובד. מצב זה עלול להוביל לבחירת מוצר פנסיוני אשר אינו מתאים לעובד ולפגוע בהיקף החיסכון.

פיתוח שוק הקצבאות

הגדלת היצע המוצרים בשוק על ידי מתן אפשרות לקבלת קצבה מקופת גמל באמצעות משיכה תקופתית ורכישת ביטוח אריכות ימים ממבטח חיצוני. צעד זה ירחיב את מגוון המוצרים העומדים בפני חוסכים, יאפשר התאמה טובה יותר לצרכיהם, יגדיל את התחרות בשוק ויתרום להפחתת עלויות הניהול בתקופת הפרישה. שר האוצר, משה כחלון: מדובר בצעד ראשון מתוך סדרת צעדים ברפורמה שנועדה להגביר את התחרות, להקל על ציבור החוסכים ולהוזיל עלויות בחיסכון הפנסיוני. נבחן כל תחום שמצריך התערבות ונטפל בו בהתאם. הריכוזיות בענף החיסכון הפנסיוני בו 5 חברות גדולות שולטות בשוק הוא נושא המצריך טיפול. אנו בהחלט מתכוונים לטפל בו.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר: "הרפורמה שנועדה להגביר את התחרות בשוק הפנסיוני ולשפר את מעמדם של החוסכים, היא נדבך מרכזי בתכנית האסטרטגית של אגף שוק ההון. הצעדים המוצגים ברפורמה הם חלק מתכנית כוללת אשר בכוונתנו ליישם בתקופה הקרובה בשוק החיסכון הפנסיוני".

לעדכונים במס רכישה

הממשלה אישרה, בישיבתה השבועית את הצעת שר האוצר משה כחלון להעלות את מס הרכישה שמשלמים משקיעים בדירות למגורים. המטרה, להרחיק את המשקיעים משוק הדירות, לפנות דירות לאלו שבאמת צריכים – זוגות צעירים ומשפרי דיור. תוקף ההצעה החל מחודש יולי!

ההצעה של משרד האוצר מורכבת משני חלקים: הראשון – הפיכתה של הוראת השעה ובהן שיעורי מס רכישה גבוהים למשקיעים בנדל"ן , להוראת קבע.  והשני – הוראת שעה חדשה לפיה  עד לסוף שנת 2020, רוכשי דירה להשקעה ישלמו שיעורי של  8% עד סכום של 4.8 מיליון שקל ומס של 10% מעבר לסכום זה.

ומה זה יעשה לשוק הדירות? יחד עם צעדים נוספים של האוצר, לרבות צמצום טווח הזמן שניתן לרוכשי דירות למכור את דירתם הקודמת בפטור ממס רכישה משנתיים (אחרי הרכישה) לשנה אחת, זה אמור להגדיל את היצע הדירות , ובהתאמה לרסן את העליות ואף להביא לקיפאון וירידה במחירים. זה לא יהיה פשוט, וזה כמובן לא בטוח, אבל זו המטרה. בינתיים, פוגעים בשוק הדירות להשכרה.

ברגע שמונעים ממשקיעים להיכנס לשוק השירות, מגבילים את היצע הדירות השכורות, ואז כמובן גורמים לעלייה במחירי השכירויות – לזה התכוונתם, אתם שם למעלה באוצר? לטפל במחירים של הדירות, אבל ליצור בעיה גדולה חדשה  – שכר דירה שילך ויגדל?

למדד תשומות הבנייה המעודכן

כלכלני הראל פיננסים צופים  שמדד תשומות הבנייה יעלה ב-0.4% בחודשים מאי עד יולי.  מדד תשומות הבניה נשאר ללא שינוי בחודש אפריל, ומתחילת השנה עלה ב-0.2%.

תחזית כלכלני הראל לגבי המדד הצפוי מתפרסמות באופן שוטף  וכוללות בין השאר התייחסויות לאינפלציה בחודשים אלו. תחזית האינפלציה לחודש מאי עומדת על 0.2%.במקביל, להערכה זו, מעדכנים כלכלני הראל כי  מדד המחירים לצרכן בתקופה זו (שלושה חודשים ) יעלה ב-0.7%.

כמו כן מעריכים בהראל כי סעיף הדיור שבמדד המחירים לצרכן יעלה בחודשים מאי -יולי ב-0.8% וגם מדד מחירי דירות בבעלות הדיירים יעלה ב-0.8%.

מדד תשומות הבנייה,  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל למדד המחירים לצרכן , הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה. נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים, החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה, לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

מדד תשומות הבניה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

יחד עם זאת, נתונים נוספים שחשובים מאוד לציבור רוכשי הדירות קשורים בנתונים המתייחסים למשכנתא: ריבית בנק ישראל, מדד המחירים לצרכן וגובה ריבית המשכנתא.

מהפרוטוקולים של החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל עולה כי הם אופטימיים בנוגע לאינפלציה בשנת 2015, לכן סביר להניח שבנק ישראל ינסה להימנע  ככל האפשר משינויים בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה.

כדי שרוכש הדירה מקבלן יוכל לבדוק איזה צעד יהיה רווחי יותר עבורו, עליו להכיר את המדדים השונים. כך יוכל להחליט באיזה מועד לקחת את המשכנתא או האם כדאי לחכות ולהישאר צמוד למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

למדריכים לרכישת דירה

תוכנית כחלון  להגברת התחרות בשוק הדירות והורדת מחירי הדירות, נוגעת בין היתר גם בשינויים במס רכישה ומס שבח. בעוד שהשינויים במס שבח יחסית מינוריים לבעלי הדירות (אם כי עשויה להיות להם השלכה בטווח הקצר על שוק הדירות), הרי שהשינויים במס רכישה דרמטיים הן לרוכשי הדירות והן לשוק הדירות בכלל.  מס רכישה יעלה ל-8% על דירה שמחירה עד 4.8 מיליון שקל (בעבר מס רכישה היה 5% עד 7% ) ול-10% לדירה שמחירה עולה על 4.8 מיליון שקל (בעבר בין 8% ל-10%).

המהלך הזה צפוי להפחית בצורה מאוד משמעותית את השחקנים בשק הדירות. מי  ירצה ויוכל לקנות דירה במס רכישה כל כך גבוה (סוג של קנס גבוה), כדי שאחר כך הדירה תושכר? ככל שהקנס גבוה יותר, כך התשואה של בעל הדירה יורדת (התשואה מתבטאת בדמי השכירות חלקי העלות הכוללת של הדירה) וחשוב יותר, מדובר על עלות שכבר בעת הרכישה הולכת לאיבוד. אם המשקיע ימכור את הנכס הוא לא יקבל כמובן את מס הרכישה ששילם דרך המחיר – זו עלות שכאילו תוחזר בעליה של 8%,  וזה נראה בשמיים. זה מוריד את המוטיבציה של משקיעים לרכוש דירות, מוטיבציה שגם כך בשנים האחרונות היתה בכיוון מטה.  וזה מה שרצה בעצם שר האוצר, משה כחלון – להוציא את המשקיעים מהשוק.

ככב בעצם מרחיבים את היצע הדירות עבור רכושי דירה ראשונה, כלומר עבור מי שבאמת צריך את הדירה. ברגע שהיצע הדירות גדל,  לרוכשים יש יותר כח במשא ומתן, יש סיכוי שהמגמה תשתנה – הכח יעבור בעצם מהמוכרים לרוכשים. זה תהליך, זה לא קורה ביום אחד, ולא רק בגלל העלייה במס הרכישה, ועדיין זה צעד בכיוון הנכון שנועד   לשפר את היצע הדירות הפנוי לכאלו שרוכשים דירה ראשונה, ובהתאמה להביא לירידה במחירי הדירות או לכל הפחות להקפאת מחירי הדירות.

החיסרון הבולט של מהלך העלאת מס רכישה הוא בשינוי מצבם של שוכרי הדירות. פחות דירות למשקיעים, משמע פחות דירות להשכרה, ואז כמובן פחות היצע דירות להשכרה דבר שעשוי להוביל לעלייה במחירי  השכירות. אין מה לעשות זה כמו בכלים שלובים – עזרת לרוכשים פגעת בשוכרים – השאלה אם השיעור הזה של מס רכישה מהווה איזון בין שני השווקים האלו – שוק הדירות ושוק הדירות להשכרה. י

במקביל, לעלייה במס רכישה,  הופחתה תקופת ההמתנה המותרת למשפרי דיור. עד עכשיו מי שרכש דירה ומכר את דירתו הקודמת בטווח של עד שנתיים לא נחשב כמחזיק שתי דירות ולכן שילם מס רכישה מופחת. מעכשיו הטווח מצטמצם לשנה. מה זה יעשה לשוק? מסתבר שזה יכול להיות משמעותי בטווח הקצר – היצע הדירות יגדל, הרוכשים ימהרו למכור את הדירות שעדיין לא נמכרו. זה אומר שכח המיקוח של המוכרים (כאלו שקנו ועדיין לא מכרו את דירתם) יורד, הם יהיו לחוצים יותר למכור את הדירה,  זה יכול להביא להגדלת היצע הדירות, זה יכול להעביר חלק מהכח במשא ומתן לרוכשים.

אלה שינויים יחסית משמעותיים, ולצד שינויים נוספים שקיימים בתוכנית לרבות מניעת הסבות של דירות מגורים למשרדים, ובמילים פשוטות החזרת דירות רבות לשוק, דירות שכבר לא יוכלו לשמש כמשרדים, זה עשוי סוף סוף להואיל לשוק הדירות.

עדכון – לא יוטל מס שבח על דירות בירושה

למדריך מס שבח המלא

תוכנית כחלון  להגברת התחרות בשוק הדירות והורדת מחירי הדירות, נוגעת בין היתר גם בשינויים במס רכישה ומס שבח. מס רכישה יעלה ל-8% על דירה שמחירה עד 4.8 מיליון שקל (בעבר מס רכישה היה 5% עד 7% ) ול-10% לדירה שמחירה עולה על 4.8 מיליון שקל (בעבר בין 8% ל-10%).

במקביל, הופחתה תקופת ההמתנה המותרת למשפרי דיור. עד עכשיו מי שרכש דירה ומכר את דירתו הקודמת בטווח של עד שנתיים לא נחשב כמחזיק שתי דירות ולכן שילם מס רכישה מופחת. מעכשיו הטווח מצטמצם לשנה.

השינויים במס רכישה קריטיים וניתחנו אותם כאן. השינוי במס שבח הוא פחות משמעותי – כיום (לפני יישום התוכנית) הפטור ממס שבח על מכירת דירות מירושה אינו מוגבל בזמן. כלומר, הירושה יכולה להתממש לדוגמה בשנת 2000 והיורשים יכולים למכור בפטור ממס בשנת 2015. זה עומד להשתנות – טווח הזמן הניתן למוכרים למימוש הדירה בפטור ממס שבח הוא שנתיים, אחרת יהיה חיוב במס שבח. כלומר, קיבלתם בירושה דירה בשנת 2015, אתם צריכים למכור אותה עד שנת 2017 באם אתם רוצים ליהנות מפטור ממס שבח. אחרת, יהיה צורך לחשב את הרווח (ביחס למועד הרכישה המקורי) ולשלם מס על רווח זה.

מה יקרה בעקבות יישום שינוי פרק הזמן ליורשים? שוק הדירות לא ישתנה מהקצה אל הקצה, אבל יש למהלך הזה משמעות.  היורשים בעצם יהיו חייבים (אם הם רוצים ליהנות מפטור ממס שבח) למכור את הדירה מהר, וזה יביא לכך שבאופן מהיר מלאי הדירות שיוצאו לשוק יגדל. האמת, אולי השינוי הזה באופן שוטף לא יהיה מאוד דרמטי, אבל בשלב הראשון שבו יאלצו יורשים רבים למכור את הדירה שבירושה, זה עשוי להביא לגל של דירות לשוק.  מלאי דירות גדול יותר משמעותו היצע גדול יותר, משמעותו יכולת טובה יותר להתמודד עם הביקושים. זה הא' ב' של כלכלה פשוטה – מגדילים היצע, הביקושים נרגעים,  וזה עשוי להתבטא גם במחירים – או בבלימת המחירים או אפילו בירידת מחירים.

למדד המחירים לצרכן בחודש מאי  

מדד המחירים לצרכן בחודש מאי עלה על פי תחזיות הכלכלנים ב-0.2% עד 0.3%.  כך עולה מריכוז התחזיות –

פועלים – מדד מאי עלה ב-0.2%

כלכלני בנק הפועלים סבורים שמדד חודש יוני עלה בשיעור של 0.2%, התחזית שלהם ל-12 החודשים הקרובים – מדד של 1%.

"מדד חודש אפריל  הפתיע כלפי מעלה, וזאת בניגוד למדדי המחירים של החודשים הקודמים", כותבים כלכלני הפועלים, "הסעיפים שהפתיעו הם עונתיים בעיקרם, ואנו סבורים לכן כי המדד אינו מצביע על תפנית בסביבת האינפלציה. אנו מעריכים כי האינפלציה תתכנס בהדרגה לכיוון הגבול התחתון של היעד, יתמכו בכך העלאת שכר המינימום בחודש אפריל, צפי להעלאה נוספת בשכר ב-2016  וכן עלייה במחירי הנפט בחודשים האחרונים. במידה והממשלה תחליט על הפחתות במסים עקיפים, נצטרך לשנות את התחזיות בהתאם. מדד חודש מאי צפוי לעלות בשיעור של 0.2%, והאינפלציה ב-12 החודשים הקרובים צפויה להיות 1%".

הראל – מדד מאי יעלה ב-0.2%

גם בהראל פיננסים סבורים שהמדד עלה ב-0.2% בחודש מאי. להערכתם גם מדד המחירים בחודש הבא – יוני יעלה ב-0.2% ובשלושת החודשים הקרובים יעלה המדד ב-0.7%. בשנה כולה סבורים  כלכלני הראל יעלה המדד ב-1.2%.

לאומי – מדד נמוך השנה

כלכלני בנק לאומי בורים שהמדד היום שנמצא עדיין בסביבה שלילית (שלילית מתחילת השנה) יעבור לטריטוריה חיובית רק ברבעון השלישי. זאת ועוד – "שיעור השינוי השנתי של המדד (המצוי כיום כאמור בסביבה שלילית) צפוי להמשיך לעלות באופן הדרגתי", כותבים כלכלני הבנק ומוסיפים – דהיינו, להיות פחות שלילי, ולצאת מהתחום השלילי לקראת סוף השנה,  זאת, בין היתר בשל המשך העלייה במחירי הדיור וציפיות להמשך מגמת ההתמתנות בקצב ירידת מחירי המזון. אנו מעריכים כי האינפלציה בשנה הקרובה תמשיך להיות מתונה ונמוכה ממרכז יעד יציבות המחירים, אולם לא צפויה להיות שלילית.

לידר, המדד בשנה הקרובה – 0.8%

כלכלני לידר מציינים כי הדעות בשוק חלוקות וקיים פיזור משמעותי בטווח תחזיות האינפלציה במשק בשנה הקרובה מ-0.7% ל-1.8%.  הצפי של כלכלני לידר עומד על 0.8% . לידר מעריכים כי "ללא זעזוע בשוק המט"ח או במחירי הסחורות, השינויים בסביבת האינפלציה צפויים להיות איטיים. בנוסף מציינים בלידר כי התחרות העזה במוצרי הסחירים בשל חלופת הרכישה באינטרנט מהווה גורם דפלציוני מכביד.

מיטב דש – מדד מאי 0.2%

"התחזית שלנו לעלייה של 1.4% במדד המחירים ב-12 החודשים הבאים (ללא התחשבות בהשפעה אפשרית של פטור ממע"מ על מוצרי ייסוד) קיבלה משנה תוקף בעקבות פרסום מדד אפריל", כותב אלכס זבז'ינסקי כלכלן ראשי שח בית ההשקעות מיטב דש ומוסיף – "המדד של חודש מאי צפוי לעלות ב-0.2% בהשפעה של התייקרות הדלק, התייקרות עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה והמשך עלייה במחירי הירקות והפירות. גם המדד של חודש יוני צפוי לעלות ב-0.2% בעיקר בהשפעת הגורמים העונתיים.

"קצב ההתייקרות בסעיף הדיור, שמשקף מחירי השכירות, ירדה מ-3.1% בדצמבר ל-2.1% בחודש האחרון. אנו לא חושבים שהירידה משקפת שינוי מגמה ומעריכים שמחירי הדירות להשכרה יתייקרו בשנה הקרובה בכ-2.5%-3.0%. לעומת זאת, קצב ההתייקרות של מחירי הדירות בבעלות שעלו בחודש פברואר ב-0.6%, ממשיך להתגבר בחצי השנה האחרונה".

אקסלנס – מדד יוני יעלה ב-0.3%.

באקסלנס סבורים שמדד חודש מאי יעלה בשיעור של 0.3%, מעט גבוה משאר תחזיות הכלכלנים בשוק ההון. "מדד חודש מאי צפוי להמשיך את מגמת שיעורי העלייה החיוביים שהתקבלו בחודשיים האחרונים", כותבים באקסלנס ומוסיפים – "עליית מחיר הדלק לצד עליות עונתיות במחירי החינוך, התרבות והבידור ובסעיף הדיור צפויות לתמוך חיובית במדד הכללי. לגבי סעיף הדיור ייתכן ויתקן כלפי מעלה, זאת לאור הירידה הקלה שרשם, במפתיע יש לומר, בחודש אפריל ולאור המשך העלייה במדד מחירי הדיור המתואם חיובית עם מחירי השכירות. חג השבועות, הנחגג במהלך החודש, עשוי להשפיע לחיוב אף הוא, כאשר יתמוך להערכתנו בצורה חיובית בסעיף המזון (עשוי לתמוך בכך שתתקבל ירידה קלה בלבד בסעיף זה, אם בכלל).

האם חוק המזון עוזר לצרכנים? איך השפיע החוק על חברת אסם? והאם השינוי הזה כלכלי או חשבונאי?
חוק קידום התחרות בענף המזון (חוק המזון) נכנס לתוקף ב-15 בינואר 2015 והוא כבר מחלחל לדוחות הכספיים של החברות בתחום. החוק הזה אמור להיטיב עם הצרכנים. איך זה קורה?
ובכן, הכוונה היא להגביר (באמצעות הסעיפים בחוק) את התחרות כדי להוריד את מחירי המוצרים – במסגרת החוק מוטלים הגבלות ואיסורים שונים על הסדרים בין ספקים לקמעונאיים. הספק הגדול כבר לא יכול להתחבר עם הקמעונאית הגדולה בהסדרים שפוגעים בספקים קטנים, ובכלל – החוק מנסה לנטרל את ההסדרים האלו שמגבירים את כוחם של הגדולים ומונעים מהקטנים להיכנס לשוק. החוק אוסר על ספק גדול להתערב ולהשפיע על קמעונאי בקשר למחיר לצרכן שגובה הקמעונאי; החוק אוסר התקשרות בין ספק גדול לקמעונאי בנושא שטחי מדף, כלומר לא אמורים להיות הסכמים סגורים בין הספקים והקמעונאים בקשר לשטח המדף שהספקים מקבלים; החוק אוסר על התניית רכישת מוצר אחד במוצר אחר, וכן קיים איסור על קמעונאי להקצות לספקים גדולים מאוד, במצטבר, שטח מדף כולל בחנות העולה על 50%. קיימים סעיפים נוספים שבמהותם כאמור – לבטל את ההסדרים בין הספקים הגדולים לקמעונאיים.
פרק רחב בחוק מחייב את הקמעונאיות לפרסם את מחירי המוצרים בסניפים השונים, והשקיפות הזו (באם ייושם החוק) אמורה להיות בשורה אמיתית לצרכנים. בינתיים, לא רואים השפעה דרמטית (אם בכלל) של החוק הזה על המחירים בחנויות, אבל כן מתחילים להרגיש השפעה על המספרים בדוחות הכספיים. כבר בדוחות השנתיים לשנת 2014 סיפרו בהרחבה הספקיות הגדולות, לרבות אסם ושטראוס על חוק המזון שאמור להיכנס לתוקף, והציגו את ההשלכות הצפויות עליהן לרבות השלכות כספיות. נתמקד הפעם באסם.
בדוחות השנתיים שפורסמו במארס, מציינת הנהלת החברה – "… בשלב מקדמי זה, לא ניתן להעריך את מלוא השפעת השינויים שיחולו על הקבוצה בעקבות החוק. בשנת 2014 , נרשמו הפרשות חד פעמיות בסך 9.8 מיליון שקל הנובעות מהשינויים במערך הסחר כתוצאה מההערכות לקראת החוק". לא ברור מה מסתתר מאחורי המספר הזה, האם זה קשור לסבסוד הסדרנות בסניפים שמעתה כבר לא ניתן יהיה לשלם/ לסבסד. כלומר, האם אסם השקיעה סכום כסף בתשלומים שקשורים לסדרנות ומרגע שהסדר כזה לא יכול להתקיים היא מחקה את ההשקעה? ואולי זה בכלל קשור לכך שכבר לא ניתן לתת ולקבל הנחות כמות גורפות. עד יישום חוק המזון הספקיות והקמעונאיות היו מגדירים הנחת כמות באם הרשת תרכוש בהיקף מסוים ואז אם הרשתות היו מגיעות ליעד (או אם הם היו מספיק חזקים מול הספקים) הם קיבלו הנחה. אולי עם יישום החוק שלא מאפשר את ההתקשרות הזו (אלא התקשרות ספציפית למוצרים) נוצר לספק התחייבות (סוג של הקמת ההנחות למועד יישום החוק). אלו השערות, זה יכול להיות מכלול של נושאים שקשורים להסדרים בין הספקים לקמעונאיות.
ההשפעה בדוחות 2014 היא רק המנה הראשונה, רגע לפני המנה העיקרית. עם יישום החוק בינואר 2015 ההשפעה על הדוחות מהותית יותר ומשתרעת על סעיפים רבים בדוחות הכספיים, אבל רוב ההשפעה נובעת ומיוחסת לאיסור על הספקים לקבל תשלומים מהקמעונאיות. החוק בעצם אומר – תחזרו למצב הרגיל, מבלי לבלבל את היוצרות – ספקים זה ספקים; קמעונאיים זה קמעונאיים, ספקים מוכרים לקמעונאים שמוכרים לצרכנים. החוק לא מקבל העברות כספים דו סטריות (החוק לא מאפשר שספקים ישלמו לקמעונאיות). עד יישום החוק, הספקיות מימנו את פעילות הסדרנות בחלק גדול מהסניפים בקמעונאיות הגדולות, והם שילמו על כך. איך זה קשור לדוחות?
"במסגרת הוראות החוק חל איסור על העברת תשלומים בכסף או שווה כסף מספק לקמעונאי גדול בתנאים מסויימים והיצרנים הוגבלו בפעולות מסוימות אשר עד לכניסת החוק לתוקף היו נהוגות", מציינים מנהלי אסם בדוחות הכספיים, "יישום החוק היה כרוך בין השאר, גם בשינויים במתכונת ההתקשרויות עם הקמעונאים הגדולים להתאמת ההתנהלות המסחרית לדרישות החוק. במסגרת התאמות אלו, סכומים אשר שולמו בעבר לקמעונאי כתשלום עבור שירות נפרד, כיום מבוטאים כהנחה ממחיר המכירה. בהתאם לאמור לעיל, סכומים שסווגו בעבר במסגרת הוצאות שיווק ומכירה בדוח רווח והפסד, נרשמו החל מהרבעון הנוכחי במסגרת קיטון מהכנסות החברה".
במילים אחרות, מה שקרה בעקבות יישום החוק הוא שההוצאות של הספקים (בעיקר עבור סדרנות) כבר לא יהיו – הספקים לא משלמים ולא מוציאים כפים באופן ישיר על סדרנות ועוד שנעשית אצל הקמעונאות. אבל מנגד, ההטבה הזו של הספקים הרי לא תיעלם, הם עדיין תומכים בסדרנות, וזה יתבטא בהפחתת המחיר. הנה המחשה – נניח שהספק מכר סחורה ב-1 מיליון שקל ובמקביל שילם 50 אלף שקל על סדרנות. עד עכשיו הספק דיווח על מכירות של 1 מיליון שקל והוצאות מכירה של 50 אלף שקל. מעכשיו הוא כבר לא יכול לשלם ישירות על סדרנות, הוא יכול לקבוע מראש שמכיוון שיש הוצאות סדרנות ברשת המסוימת (וזה כמובן משרת אותו), הוא נותן הנחה של 5%, כלומר העסקה תהיה על סך של 950 אלף שקל. במקרה הזה בסעיף ההכנסות יירשמו 950 אלף שקל – ההבדל בין הגישות/ שיטות הוא חשבונאי – בגישה הראשונה המכירות גדולות יותר וההוצאות מכירה גדולות יותר, אבל ברמה התפעולית לא אמור להיות הבדל. מה זה משנה אם הוצאה נרשמת כהוצאה או כהקטנת הכנסה? מה זה משנה עם הנחה נרשמת כהקטנת הכנסה או כהוצאה? כלכלית ועסקית לא בטוח שיש כאן בשורה. חשבונאית יש כאן קיטון בהכנסות, ירידה ברווח הגולמי, ירידה בהוצאות המכירה, ורווח תפעולי שפחות או יותר לא השתנה.
אסם מדווחת ברבעון הראשון כי השינוי בשיטת ההתקשרות פגע בהכנסות בשיעור של 1.6% ; ובכל זאת ההכנסות עלו לעומת תקופה מקבילה ב-0.7% ל-900 מיליון שקל. כמו כן, מדווחת אסם על ירידה של 18 מיליון שקל בהוצאות המכירה ל-216.5 מיליון שקל, רוב הירידה מיוחסת ליישום החוק.

כלכלני בנק לאומי כותבים בסקירתם השבועית כי בחודשיים האחרונים התרחשה עליית תשואות חדה, בעיקר בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. מהלך זה מדגיש את חשיבות ההתייחסות לסיכון המח"מ בעת השקעה באג"ח, במיוחד בעת הנוכחית בה רמת המחירים באפיקי האג"ח הינה גבוהה.  בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.

הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל. לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.

הם ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר. עליית התשואות באג"ח הממשלתי לוותה בהתרחבות מזערית במרווחי הסיכון, כלומר עיקר השינוי נבע מהתייחסות שונה לסיכון המח"מ ולא לסיכון האשראי.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל ותנאי המימון מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. אנו ממליצים על השקעה באגרות קצרות באפיק זה, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לסל המטבעות ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. הם ממליצים על הגבלת החשיפה המט"חית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

בבנק אגוד התייחסו בסקירה השבועית למשבר ביוון: "אנו מעריכים כי עננת יוון תלווה אותנו גם בהמשך ותמשיך להגביר את התנודתיות בשווקים. זאת, עקב עזיבת שולחן הדיונים בשל פערים משמעותיים כפי הנראה, עליה התבשרנו אתמול אחר הצהריים. לכן, אנו ממליצים להקטין את החשיפה לאירופה בחלק של התיק החשוף למניות חו"ל, ב-10% שיחולקו בין ארה"ב ואסיה. בחלוקה בין המניות הישראליות למניות חו"ל נותרת העדפה לחו"ל בחלוקה של 40% ישראל ו- 60% חו"ל."

בנוגע להשפעת המשבר ביוון על שוק האג"ח הממשלתי בעולם אומרים בבנק אגוד: "למשבר היווני השפעה אמביוולנטית על התשואות של האג"ח הממשלתי. מחד, אם המשבר היווני יתדרדר לקריסה של יוון, זה עלול להשפיע לשלילה על כלל השוק ויציאת כסף מהשקעות באופן גורף, הן ממניות והן מאג"ח. מאידך, השפעה חזקה יותר במצבי משבר היא של נדידת כספים מהשקעות "מסוכנות" כגון מניות או אג"ח של חברות ומדינות בסיכון לאג"ח בטוחות יותר כדוגמת האג"ח האמריקאי מה שמוריד תשואות."

בנוגע לשוק המט"ח מעריכים באגוד "פתרון למשבר היווני שיאושש את האירו מול הדולר יכולה להוות טריגר למגמה דומה של השקל מול הדולר. נקודת התמיכה הינה 3.819 שקל לדולר. אם שער הדולר יחצה מטה שער של 3.8 שקל לדולר, הידרדרות עלולה להיות מהירה יחסית. מאידך, אם המטבעות יחזיקו מעמד ובארה"ב יעלו את הריבית בינתיים, הדולר יוכל דווקא להתחזק. נקודת התנגדות עומדת על 3.89 שקל לדולר ונקודה רחוקה יותר ב- 4.053 שקל לדולר. לגבי הדולר-אירו, נקודות תמיכה  קרובה הינה 1.0871 דולר לאירו ונקודת התנגדות עומדת על 1.1453 דולר לאירו."

מעודכן – 8/2016

האם רק עמית יכול למשוך כסף מקופת הגמל שלו?

החוסכים בקופות הגמל הנקראים עמיתים יכולים למשוך כספים בהתקיים תנאים מסוימים, כשרוב הציבור יכול לעשות זאת בגילאי הפנסיה. אבל, האם רק עמית יכול לעשות זאת? האם הוא יכול להעביר את זכויותיו?

סעיף 25(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: "החוק") קובע כי "זכויות עמית בקופת גמל אינן ניתנות להעברה לאחר…".

באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר  מדגישים כי – מבירור פניות ציבור שהתקבלו באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון עולה כי קיימת אי בהירות בנוגע ליישום סעיף 25(א) לחוק במקרים שבהם כספי העמית נמשכים שלא על ידי העמית עצמו. "מתוקף סמכותי" כותבת  דורית סלינגר הממונה על אגף שוק ההון הביטוח והחיסכון, במסגרת חוזר לדיון , "הריני לפרט עמדתנו ביחס לתחולת האיסור על העברה לאחר לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל על מספר מקרים כאמור.

"איסור על העברה לאחר בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, אינו חל במשיכה מחשבון קופת גמל של מי שמונה לרכושו אפוטרופוס כדין (להלן – החסוי) על ידי אותו אפוטרופוס לחשבון על שם החסוי, ובלבד שבית המשפט אשר מינה את האפוטרופוס לא הגביל את סמכויותיו של האפוטרופוס באופן שנאסר עליו לבצע פעולה כאמור.

"איסור על העברה לאחר בסעיף 25(א) לחוק קופות גמל, אינו חל במקרה שבו מונה נאמן בפשיטת רגל על נכסי העמית, בכפוף להוראות סעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

יובהר כי איסור על העברה לאחר לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל חל בכל מקרה של העברת כספים מחשבון בקופת הגמל למי שאינו העמית באותו החשבון, למעט במקרים המפורטים בסעיף 25(א)(2) ו- (3) לחוק קופות גמל".

קופת גמל להשקעה – כדאי שיהיה לכם; אבל…איך בוחרים?

קופת הגמל שלכם עם נכסים לא סחירים? זהירות, יש גם סיכונים!