למרות התכנית של כחלון – מחיר הדירות יעלו! זו המסקנה הבולטת בכנס הנדל"ן –  "67 שנה של נדל"ו ישראלי", בשיתוף לשכת שמאי מקרקעין, איגוד המהנדסים ומועדון נדל"ן של המרכז הבינתחומי. בכנס   נכחו בכירים מענף הנדל"ן בארץ. כשבפאנל המרכזי של הכנס אותו הנחה מתן חודורוב שעסק באתגרי הדיור של משה כחלון בממשלה החדשה, התייחסו לכשלים המרכזיים שקיימים היום בענף הנדל"ן ובפתרונות.

בשורה התחתונה: רוב חברי הפאנל סבורים שגם אם יהיו שינויים בענף הדיור, אלו יהיו שינויים הדרגתיים שימשכו לאורך שנים. בטווח הקרוב של השנתיים הקרובות, להערכת רוב המשתתפים, אף צפויה לחול עלייה קטנה במחירי הדיור.

אוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי מקרקעין התייחס להחלטה להגדלת מס על רוכשי הנדל"ן. לדבריו, צעד שכזה לא רק שלא יוביל לשינוי חיובי אלא אף עשוי להשפיע בכיוון שלילי "כל ניסיון להטיל מיסוי על משקיעי הנדל"ן יביא בתורו לכך שיבנו פחות וכשיבנו פחות, מה שיקרה זה שההיצע של דיור להשכרה ירד עוד יותר ומי שישלם בסופו של דבר זה אותם שוכרי דירות. הדברים ימישיכו לצערי התנהל כמו שהיום לפחות בשנה שנתיים הקרובות. תישמר איזושהי יציבות מחירים עם איזושהי עלייה בשוליים".

אחד הנושאים בהם דנו בפאנל הוא תמ"א 38 והעובדה שגם בחלוף עשור המודל הזה לא מצליח לתפוס תאוצה אמיתית.מסתבר בין השאר שאחוז היתרי הבנייה שאושרו עומד על פחות מאחוז (0.73%). רק בשנה שנתיים האחרונות, חלה עלייה במספר היתרי הבנייה.

עינת גנון, מנהלת ענף התחדשות עירונית במשרד הבינוי מנסה להסביר : "צריך לפעול בכל המישורים. מה שאולי לא ברור לאנשים שבהתחדשות עירונית המדינה לא יכולה לשלוט כמו שהיא יכולה כשיש משבר לשחרר את הקרקעות ולכן יש פה הבדל מאוד משמעותי. רק אם תקחו בחשבון בניין אחד שרוצים שיעבור תמ"א 38 או פינוי בינוי ותבדקו את הנכסים של האנשים: לאחד, יש עיקול,לשני יש משכנתא ולשלישי יש אפוטרופוס ולכו תקבצו את כל האנשים באותו זמן". ובכל זאת, גם כשמדובר בבניין בו אנשים כבר הצליחו להתגבש מדווחים על קושי ממשי בקבלת אישורים הקשורים לעבודות ועל דרישות שלפעמים נשמעות הזויות: שחלונות של שתי דירות יפנו אחד אל השני במקום החוצה שתהיה מעלית בתוך הבניין אבל המדרגות לא יצומצמו.כלומר כל מיני שיטות שבהם הרשות המקומית מערימה קשיים, גם על קבוצה שכבר הצליחה לחצות את משוכת ההתאגדות.

גנון: "אני חושבת שתמ"א 38 כן הצליחה. הליכי המימוש של התמ"א הם הרבה יותר מורכבים ולכן הם גם יותר איטיים. אנחנו רואים מגמת סילוק החל מ-2013 בהיתירי הבנייה. רק ב-2013 כמעט הייתה הכפלה של היתרי הבנייה שניתנו במסגרת תמ"א 38 לעומת המספרים בין 2005-2012. מדובר בכמות של כמה אלפים בשנת 2013.

בשנה שעברה הצלחנו לאשר מע"מ 0 לפרוייקטים של התחדשות עירונית לשמחתנו הרבה בסופו של יום הופרדו הדיונים בין מע"מ 0 כללי למע"מ 0 על התחדשות עירונית וגם זה ישפיע מאוד על העסקאות שנראה בשנה הקרובה ותיהיה בהחלט מגמת עלייה. זה עדיין לא המספרים שאנחנו מייחלים להם".

דווקא הפריפרייה שממש זקוקה להתחדשות עירונית, חלקה יושב ממש בלב השבר הסורי אפריקאי ומועד לפרענות. אבל שם אין כדאיות לתמא 38 כי עלות הקרקע נמוכה יותר.איך אפשר לפתור את בעיית התמריצים הזאת כדי שתמא 38 תצא מחוץ למדינת תל אביב? התשובה היא כסף. "אחרי מאבקים מול משרד האוצר קבלנו השנה 100 מיליון שקלים והוצאנו פרוייקט ייחודי של סיוע כספי לצורך חיזוק מבנים בכל שכונות השיכון ברחבי הארץ. מיותר לציין שאלה ברוב המקרים שכונות שנמצאות באזורים מועדים לפורענות ולמרבה שמחתנו קיבלנו הצעות הרבה מעבר למה שהתקציב מאפשר.כולל באילת, קרית שמונה, טבריה. התקציב ב 2014 היה 100 מיליון שקלים וזה יאפשר לחזק סדר גודל של 1000 יחידות דיור. בהחלט אנחנו רואים הענות ומקווים שתיהיה הענות של משרד האוצר להגדיל תקציב לשנים הבאות".

שוקי אמרני מנכ"ל משרד הפנים הציג זווית נוספת של הקושי הקשורה לכך שראשי הרשויות לא נלהבים לאשר פרוייקט של תמא 38 משום שמדובר בהגדלה דרמטית של מספר התושבים בשכונה בלי שמתווסף תקציב להפעלת השרותים שיצטרכו. "אנחנו בבעיה מול מאות אלפי יחידות דיור שצריכות לקבל חיזוק. צריך לשנות את כללי המשחק, כדי לשנות את המציאות הזו מאחר והמשמעויות שעלולות להיגרם למדינה בכל התחומים מחייבים אותנו לחשוב אחרת. צריך לזכור שאנחנו עוסקים בארבעה שחקנים מרכזיים יש את המדינה, יש את הרשות המקומית, את היזם ואת האזרח. ובתוך המערכת הזו ישנם ניגודי אינטרסים כאלה ואחרים כשהפתרונות שישנם היום מתמקדים בעיקר בנושא התכנוני. אולם הנושא התכנוני לבדו לא יכול לתת מענה. הנקודה המרכזית היא ההתנגדות של רשויות מקומיות וההתנגדות היא גם ברשויות המקומיות שיש שם ערכי קרקע גבוהים וגם במקומות שערכי הקרקע נמוכים. אני חושב שזו נקודה שצריך לחשוב עליה ולתת לה מענה שבסופו של דבר מתגלגל לפן התקציבי. כאשר מביאים תושבים לרשות המקומית מבחינת הרשות המקומית היא נדרשת לתת מענה לשורה ארוכה של נושאים, זה מבנה ציבור, חנייה, מערכת הביוב, מערכת הכבישים וכו' כאשר ברוב המקרים, תוספת התושבים, על סמך הבדיקות שאנחנו עושים, לא נותנת מענה בתחום של ארנונה. גם הרשות המקומית מצדה בצדק באה ואומרת אתם רוצים להביא תושבים שהם בדרך כלל זוגות צעירים תנו לנו מענה. במקומות בהם ערכי הקרקע מאוד נמוכים ליזם לא משתלם.  אני חשב שהמציאות שבה היום מזה עשר שנים כמעט היוזמה לתמא 38 נמצאת או אצל איזשהו יזם שמסתובב ומנסה לשכנע אנשים או אצל דייר כזה או אחר שחרד מסיבה כזו או אחרת, חייבת לעבור לשולחן של הרשות המקומית שבה היא תגיש תכנית, תעשה חשיבה ותבוא למדינה ותגיד מה בדיוק דרוש כדי להקים כך וכך יחידות דיור".

אחד הדוברים שזכה לאהדת הקהל הגדולה ביותר היה רוני פלמר מנכ"ל ומייסד תנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל "יש היום 90 אלף יחידות דיור זמינות במחירים מגוכחים. המדינה צריכה להחליט לאן היא הולכת, תמ"א 48 צריכה להיבנות היום. אנחנו חיים בעיר אחת גדולה שקוראים לה מדינת ישראל. אנחנו בונים תכנית עסקית גם למדינה. הבעיות שאתה רואה בדימונה הם גם הבעיות שיש לך באזור תל אביב. אנחנו נמצאים בנקודת הכרעה, הדיור הוא לא הבעיה, הדיור הוא הפתרון ליוקר המחיה, לצמצום פערים. כל מה שאנחנו שומעים כל היום. אם מדינת ישראל תחליט לעשות דבר אחד לעזוב את כל הסיסמאות ולהתחיל לבצע לבנות ולבנות.

לדברי פלמר הממשלה צריכה לעשות מספר דברים כדי לפתור את בעיית הדיור ולעודד זוגות צעירים לעבור לנגב ולגליל:

1.לתכנן את תמ"א 48- תכנון המאה הבאה כך שיהיו מעל 3 מיליון אנשים בנגב ומעל 3 מיליון אנשים בגליל אחרת יהיו 13 מיליון איש בגוש דן ולא יהיה פה מקום ירוק אחד.

2.מימוש תמ"א 35 להפוך את הכל ממתארי לתב"עי, כמה שיותר מהר עם זמינות למכרזים.

3.להפוך את השוק משוק יזמי לשוק קבלני. היזמים מעלים ב-30% את המחיר לפני שמיצמצנו. המדינה שולטת בקרקע ושולטת בשילטון המקומי תהפכו את כל החיסרון הזה לייתרון ותקראו לקבלנים. יש פה דור צעיר של קבלנים. למה תמיד צריך ללכת לאותם יזמים שעם כל מה שהבנקים אומרים שפחות מ-15% רווח הם בכלל לא נותנים ערבות בנקאית. המערכת היזמית היא מערכת עגומה. כחלון יכול במחי יד תוך שלושה חודשים מהיום להפוך את זה למערכת קבלנית.

4. צריכה לקום פה קרן גדולה לתיקוני שוק לדיור להשכרה ודיור בר השגה ולבנות, יש ים של כסף בישראל ובעולם בכלל שמחכים להשקעות .יש כסף, אנחנו בכלל לא בבעיה. הפתרון זה הדיור.

דני מריאן יו"ר איגוד המהנדסים התייחס לנקודה אחרת שצריכה להדיר שינה מענינו: חוסר היישום הרגולטורי של מסקנות ועדת החקירה של אסון מוורסאי "אסון וורסאי היה לפני 15 שנה מאז ממשלת ישראל לא מקיימת את מה שהיא החליטה לקיים, היא לא דואגת לרגולציה". מריאן התייחס גם לקריסת מרפסות השמש שהייתה לפני כשנה "קריסת המרפסות נבעה מחוסר פיקוח. אני מודיע לכם שהיום במדינת ישראל אין חובה לפקח פיקוח הנדסי על פרוייקט בנייה. יש הרבה מאוד פיקוח הוא נעשה על 80-90 אחוז מהפרוייקטים אבל זה פיקוח וולונטרי.מעבר לזה. גם מי שעושה פיקוח וולנטרי, על המפקח אין אחריות בחוק.האיכות מצויינת אבל בכל עשייה צריך לעשות גם אבטחת איכות וגם בקרת איכות.את שני הדברים האלה צריך לחייב בחוק. כתבו את זה לפני 12 שנה . נכתבו בדם החלטות של וועדת חקירה התקבלו החלטות ממשלה ולא מבצעים אותם".

את דיון הפאנל סגרו היזמים. דן פרנס מנכל קרסו נדלן התייחס לזמן הארוך מידי שלוקח תהליך התכנון של שינוי ייעוד הקרקע "התהליך הזה לוקח בממוצע עשר שנים. לצורך ההשוואה בקנדה תהליכים כאלה לוקחים פחות שנה" לדבריו, הפתרון הוא דווקא לא ברפורמות בחוק.אלה לתגבר את הוועדות הקיימות על מנת שיוכלו לעבוד בקצב הרבה יותר גבוה. מדובר בפתרון שכרוח בעלויות יחסית נמוכות ".

מה יכול להוזיל את מחיר דירה?

היזמים נהנים מנתח רווחים של 12-15 אחוז.

"עלויות הבנייה ב-4 שנים האחרונות עלו בעשרות אחוזים מעל 30% . הדבר נובע שתי סיבות עיקריות: מחסור גדול מאוד בכוח אדם בענף הבנייה במיוחד בעבודות רטובות.זה נובע מכך שאין התרים להביא עובדים זרים. והנושא השני קשור ברגולציה שקשורה בתקני בנייה וכאן אני חושב שאני תומך בבנייה ירוקה ורוצה של החניות בכל הבניינים שאנחנו בונים יהיו תת קרקעיות זה הרבה יותר יפה והרבה יותר איכותי אבל צריך להעמיד את זה לעומת האינטרס שלדור הצעיר תהיה אפשרות לקנות כאן דיור". כשמנסים לכמת את ההוזלה בעלויות הרמת חניון למעלה חוסך ללקוח 30,000 שקלים, ויתור על בנייה ירוקה שחסכונית באנרגיה לטווח ארוך היה חוסך בתשלום הראשון כמה עשרות אלפי שקלים. ובסך הכל אם היו חוסכים כל מיני מותרות היה אפשר להגיע לחיסכון של 200,000-250,000  שקלים, כך אומר פרנס.

קרן הנאמנות פסגות ספיר (2D) נקובה $ (מספר קרן: 5119730) מציעה הנחה בשיעור ההוספה ברכישה מעל היקף מסויים. האם כדאי? מנהל הקרן החליט לשנות את הקריטריון להחזר הוספה לרוכשי יחידות בקרן – "כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בכמות מזערית של 25,000 יחידות לפחות ברכישה אחת, יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של מלוא סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות, וזאת בכפוף להצגת אישורים למנהל הקרן בדבר סכום הרכישה האמורה ובדבר סכום ההוספה ששולם בגינה", כך מוסרים מחברת ניהול הקרנות של פסגות ומוסיפים – "וזאת במקום ההחלטה הקודמת – כל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, בעל יחידות הרוכש יחידות בקרן בסכום של 50,000 דולר ומעלה ברכישה אחת יהיה זכאי לקבל ממנהל הקרן החזר של סכום ההוספה ששולם על ידו בגין רכישת היחידות האמורות".

המשמעות היא פשוטה – מי שקונה בהיקף של 25 אלף יחידות (כ-25.5 אלף שקל) יהיה פטור משיעור הוספה של כ-2%. בפסגות מכוונים את המשקיעים לרכוש בהיקף גדול ולחסוך את 2% האלו, כשבכל מקרה הם ישלמו את דמי הניהול השוטפים – 0.4%, וכאן נמצא היתרון. הקרן הזו נמצאת בקטגוריה אג"ח חו"ל שבה דמי הניהול גבוהים פי כמה מדמי הניהול בקרן פסגות ספיר. ומכאן שאם אתם מחפשים קרן בקטגוריה , אזי מצד אחד יש יתרון בקרן הזו שבה דמי הניהול נמוכים יחסית , אך מצד שני יש לה שיעור הוספה. ניתן לחשב זאת, ולראות מה עדיף בהינתן טווח ההשקעה. אבל  אם אתם משקיעים מעל 25.5 אלף שקל, אזי יש לכם יתרון בולט – אין שיעור הסופה, כשבמקביל דמי הניהול יחסית נמוכים. כמובן שצריך גם לבדוק את מנהל הקרן, ביצועיו, החזקותיו. אבל דמי הניהול בעידן של ריבית נמוכה ובהתאמה תשואה נמוכה, הפכו להיות קריטיים בבדיקת בחירת קרנות נאמנות בכלל, וקרנות אג"ח בפרט.

מה זה שיעור הוספה ואיך מנהלי הקרנות משתמשות בו לשווק את הקרנות

שיעור הוספה הוא סוג של עמלה בעת רכישת חלק מקרנות הנאמנות. שיעור ההוספה מבטא פער בין מחיר הקנייה של יחדיה בקרן הנאמנות למחיר הכלכלי שלה (הנגזר משווי כל הנכסים בהן היא מחזיקה חלקי מספר היחידות). שיעור ההוספה הוא עלות היסטורית ולא הגיונית שמצטרפת לעלויות הנוספות של המשקיעים בקרנות הנאמנות. העלות העיקרית היא לרוב דמי הניהול השוטפים וכן יש את דמי הנאמן/ שכר נאמן הקרן.

שיעור הוספה – איך משקללים בעלויות ההשקעה?

אין הצדקה כלכלית ואמיתית בשיעור ההוספה. זו דרך של מנהל הקרן להרוויח יותר, זו דרך של מנהל הקרן לווסת את התנועה – יצירות ופדיונות בקרן, זה סוג של קנס על אחזקה קצרה בקרן. ככל שהמחזיק יחזיק בקרן לתקופה ארוכה יותר שיעור ההוספה מעין יתפזר על פני תקופה ארוכה יותר והמשמעות והחשיבות שלו תפחת. השימוש בו, לטענת מנהלי קרנות נועד לגרום לכך שלא יהיו תנודות משמעותיות בהיקף נכסי הקרן, שהמשקיעים ידעו מראש שהם יקנסו על יציאה מהירה. זה נוח ומתאים לקרנות כי הן רוצות לחיות בעולם עם פחות תנודות ביצירות ובפדיונות. אבל, יש לשימוש בשיעור ההוספה גם יתרונות למשקיעים בקרנות –  ניתן לצפות שבמקביל לשיעור הוספה יהיו דמי ניהול נמוכים – הרי מדובר בטרייד אוף בין העמלות האלו, וניתן להעלות את שיעור ההוספה, ובמקביל לתת פיצוי דרך הפחתת דמי הניהול. כלומר, אם אתם רוצים להשקיע בקרן בתחום מסוים אל תפסלו מיד את הקרן עם שיעור ההוספה, אולי דמי הניהול שלה נמוכים כך שבשקלול העלויות היא אטרקטיבית בקבוצה שלה. ורק להמחשה – נניח שיש קרן שגובה 1.2% דמי ניהול וקרן אחרת שגובה 0.2% דמי ניהול אבל שיעור הוספה של 2% – מה עדיף לכם? זה תלוי כמובן בזמן שאתם מתכוונים להחזיק בקרן הנאמנות. "נקודת האדישות" בין הקרנות היא 2 שנים, והנה החשבון – העלות הכוללת למשך שנתיים בקרן בלי שיעור הוספה היא 2.4% (1.2% כפול שתיים); העלות הכוללת בקרן עם שיעור ההוספה היא גם 2.4% – דמי ניהול של 0.4% (0.2% כפול שנתיים) ו-2% עלות הוספה. יש הבדל מסוים בעיתוי התשלום, אבל בגדול זה זהה.

אם זמן האחזקה יהיה ארוך יותר, יש עדיפות לקרן עם שיעור ההוספה, וההיפך אם ההשקעה היא עד שנתיים יש יתרון לקרן בלי שיעור ההוספה.  נניח שההשקעה מתוכננת ל-5 שנים – העלות בקרן עם דמי הניהול תהיה 6%  (1.2% כפול 5 שנים) ואילו העלות בקרן בלי שיעור ההוספה תהיה 3% – עלות  דמי ניהול של 1% (0.2% כפול 5 שנים) ושיעור הוספה של 2%.

הטכניקה הזו – של איזון בין דמי הניהול לשיעור ההוספה דווקא מתחזקת, ובצדק –  מגוונים את אפשרויות למשקיעים שבוחרים אם להשקיע לזמן ממשוך יותר ובתמורה לעלויות נמוכות יותר. כל אחד והחלטתו.  אך השימוש הגובר בטכניקה הזו, מנוגד למגמה הכללית –  צמצום של עלויות ההוספה.

שיעור הוספה – מנהל הקרן יכול לתמרן

שימוש נוסף בשיעור ההוספה של מנהלי הקרנות מביא לעלויות שונות בין המשקיעים גם אם הם משקיעים לאותו פרק זמן. כלומר, לא רק שהעלויות יהיו שונות בין המשקיעים שבוחרים פרקי זמן שונים, הם יהיו שונות בין המשקיעים באותו טווח זמן. איך עושים זאת? הנה התשובה –

בדמי ניהול אין למנהל הקרן אפשרות לשחק  – מדובר בדמי ניהול אחידים לכולם. אבל בשיעור ההוספה יש למנהל הקרן תמרון – הוא יכול לקבוע מי כן משלם ומי לא, הוא יכול לקבוע היקף רכישה שפוטרת משיעור הוספה, וזה חשוב! מנהל הקרן יכול לקבוע לדוגמה שמי שקונה בהיקף של 100 אלף שקל פטור משיעור הוספה. ואז נוצר מצב שיש עלויות שונות בין המשקיעים.  הבעיה שהשימוש בטכניקה הזו לא נפוץ, ולא בטוח שהקהל יודע לאבחן אם מדובר בקרן שניתן לחסוך בה עלויות בהינתן רכישה בהיקף מסוים.

בבנק לאומי ממשיכים להמליץ על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק הקונצרני בישראל, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) ובטווח בינוני-קצר.

הם מציינים כי בשבוע האחרון חלה רגיעה מסויימת לאחר שבועיים בהם התרחשה עליית תשואות חדה בחלק הארוך של עקומים ממשלתיים מרכזיים בחו"ל ובישראל. בהסתכלות רחבה, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל עדיין נמוכות מאוד, וצפויות להמשיך ולעלות בהדרגה בטווח הזמן הבינוני. זאת, כתלות בשיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).
להערכתם, אנו נמצאים בתחילתו של מעבר הדרגתי מסביבת אינפלציה שלילית לסביבת אינפלציה חיובית נמוכה. קצב האינפלציה המתומחר בשוק האג"ח משקף הערכה זו באופן חלקי בלבד. לכן, הם ממליצים על מתן עדיפות לאפיק הצמוד למדד, על פני האפיק השקלי. כמו כן אנו ממשיכים להתמקד במח"מ הבינוני.
הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף בחשיפה לסיכון, למרות שרמת התמחור הכוללת באפיק גבוהה מהממוצע הרב שנתי. מומלצת אחזקה גבוהה יחסית בדגש על מניות חו"ל. בנוסף, שיפור מסויים הצפוי בפעילות הכלכלית בישראל בחודשים הקרובים תומך גם באפיק המנייתי בישראל.
לאפיק המזומן ותחליפיו, המהווה "כרית ביטחון" בתיק ההשקעות, חשיבות גבוהה בשמירה על רמת סיכון סבירה בתיק. מומלצת חשיפה משמעותית לאפיק זה, כרכיב מאזן לחשיפה מנייתית גבוהה.
מרווחי הסיכון באג"ח קונצרני ישראל בדירוגים נמוכים (High Yield) עלו בחצי השנה האחרונה. מנגד, השיפור הכלכלי בישראל וסביבת הריבית הנמוכה מקטינים את הסיכון הרוחבי באפיק. הם ממליצים על השקעה באפיק, כאחזקה בסיכון גבוה. מומלצת השקעה סלקטיבית ולא באמצעות מדדים.
להערכתם, הלחצים לתיסוף של השקל ביחס לדולר ימשכו בטווח הקרוב, אם כי פעולות בנק ישראל עשויות למתן השפעה זו. אנו ממליצים על צמצום החשיפה הדולרית בתיקי ההשקעות. זאת ניתן לבצע, בין היתר, באמצעות גידורים.

כלכלני בנק אגוד ממליצים השבוע שורה של שינויים בתיק ההשקעות: לממש חלק מהרווחים בשוק המניות ולהסיט 2% מהאחזקה במניות בתיק השקעות מייצג, לטובת השקעה באג"ח חו"ל. במקביל, ממליץ הבנק להסיט 3% מההשקעה במזומן לאג"ח חו"ל. עוד הם ממליצים להקצות 5% מהתיק, המושקע בסחורות, לזהב. ביחס לשוק המט"ח מעריכים באגוד כי התנודתיות בזירת המט"ח צפויה להימשך בטווח הקצר.

שוק המניות: "על רקע העליות המרשימות בשוקי המניות בעולם מזה תקופה ורמות המחירים בהן נסחרים המדדים בעולם, אנו ממליצים על מימוש חלק מהרווחים, תוך צמצום החשיפה המנייתית בתיק מייצג מ-23% ל-21%", כותבים כלכלני הבנק בסקירה השבועית. "אנו מעבירים 2% מהתיק, המושקעים במניות חו"ל, לטובת אג"ח חו"ל. בתיק הספקולטיבי חשיפת המניות המומלצת נותרת ללא שינוי – 38%. להערכתנו, רמת הריביות הנמוכה בארץ ובעולם צפויה להימשך ולתמוך בחברות ובהתייעלותן ובאפיק המנייתי. אנו ממשיכים בהמלצתנו על חשיפה מנייתית בתיקי הלקוחות בשילוב עם מזומן ופיקדונות". באגוד ממליצים להשקיע 40% מחלק המנייתי בתיק בשוק המניות הישראלי והיתר בחו"ל, בחלוקה הבאה: ארה"ב 48%  גוש האירו 30% (בדגש על חברות גלובאליות), אסיה ללא יפאן – 10% ,יפאן 7% ואנגליה – 5%.

שוק האג"ח: באגוד מציינים כי "השבוע התכווץ קצת המרווח השלילי בין אג"ח ישראל וארה"ב, מ- 0.33%- (מינוס) ל- 0.23%-. על אף הירידה הקלה במרווח, הוא כנראה יישאר שלילי בטווח הנראה לעין. יתרה מכך, ניתן למצוא בארה"ב גם אגרות חוב קונצרניות בדירוגים סביב הדירוג של מדינת ישראל (A) בתשואות גבוהות יותר. השילוב הזה של עודף תשואה בארה"ב, יחד עם דולר נמוך יחסית לתקופה האחרונה, מאפשר לשקול להזיז קצת כספים לכיוון אג"ח בחו"ל, בדגש על ארה"ב, גם בתיק הסולידי. אנו מעבירים השבוע 2% ממניות חו"ל ו- 3% מהנזילות לאג"ח בארה"ב (יחד 5%). בתיק הספקולטיבי אנו מגדילים את האחזקה באג"ח חו"ל ב- 2% נוספים ובסה"כ ,7% גם באגרות High Yield". באגוד ממליצים להחזיק באג"ח חול באמצעות תעודות סל יעודיות בחו"ל או קרנות ישראליות המשקיעות באג"ח בחו"ל, כאשר מי שאינו מעוניין בחשיפה לדולר יכול לעשות זאת דרך קרנות מנוטרלות מטבע. המח"מ המומלץ הוא סביב 4-5 שנים. החשיפה המומלצת לאג"ח ממשלתי היא 16%, גם בתיק מייצג וגם  בתיק ספקולטיבי, במשקל שווה בין שקלי לצמוד. החשיפה המומלצת באג"ח קונצרני עומדת על 16%, הן בתיק סולידי והן בתיק ספקולטיבי, במח"מ ממוצע של עד 3 שנים בעדיפות לאגרות איכותיות יותר (מבחינת דירוג ובטחונות).

שוק המט"ח: "לאחר תקופה של כחודשיים שבהן נחלש הדולר מול המטבעות המרכזיים, חזר הדולר למגמת ההתחזקות, בעיקר לנוכח התבטאות של בכיר בבנק המרכזי על הגברת קצב רכישות האג"ח", כותבים כלכלני הבנק. "נתוני המאקרו שפורסמו בשבוע האחרון בארה"ב היו מעורבים. מפרוטוקול פגישת הפד עולה כי רק מעטים מחברי הוועדה סבורים שהנתונים הכלכליים ישתפרו ויצדיקו העלאת ריבית כבר ביוני. להערכתנו, בטווח הקצר צפויה להימשך התנודתיות בזירת המט"ח, למרות הגברת קצב רכישות האג"ח, אם כי בטווח הארוך, כפי שציינו בשבוע שעבר, צפוי הדולר להתחזק מול המטבעות המרכזיים ובעיקר מול האירו. נקודת תמיכה לדולר מול השקל נמצאת ב- 3.80 שקל לדולר ונקודת ההתנגדות היא 4.053 שקל לדולר.

עדכונים בדמי הניהול בקרנות הנאמנות של פסגות. בקרן הנאמנות  פסגות (4B) ת"א MID CAP (מספר קרן: 5116892) יעלו דמי הניהול מ-1.73% ל-1.98%; בקרן –  פסגות מחקה (00) שקלי ריבית קבועה 2-5 שנים ממשלתיות (מספר קרן: 5111422) יועלו דמי הניהול ל-0.15%, לאחר שהיו אפס.

מנגד, בפסגות שם הקרן מפחיתים דמי ניהול בקרנות הבאות – קרן הנאמנות  פסגות (1D) אג"ח דולר + 10% (מספר קרן: 5121348) – דמי הניהול היו 0.75% והן יופחתו ל-0.49%.  כמו כן, בקרן פסגות תיק חו"ל (2B)י 20/80 – מגודר מט"ח (מספר קרן: 5121355) יופחתו דמי הניהול מ-0.87% ל-0.57%.

במקביל דיווחו בהראל קרנות נאמנות על שינויים בדמי הניהול   בקרנות הבאות – בקרן  הראל (0D) אג"ח בינלאומי נקוב $ (מספר קרן: 5103247) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: % 0.75 והוא יופחת ל-0.5%, אך מנגד  בקרן –  הראל (1A) מדינה + 10% (מספר קרן: 5115910) יועלו דמי הניהול מ-0.45% ל-0.55%.

בחרתם להשקיע דרך קרן נאמנות שקלית?  דמי הניהול יגרמו לכם להפסיד! – דוגמאות – אי.בי.אי  מק"מ והראל פיא שקלית קצרה  

הכתבה שלנו התפרסמה בגלובס 

לא ייאמן כי יסופר – אם אתם משקיעים במלווה קצר מועד (מק"מ) אתם תקבלו תשואה שנתית של 0.1%, אבל אם רוכשים קרן נאמנות שמתמחה במק"מים כדי להרוויח יותר, הרי בכל זאת מדובר במקצוענים שמבינים בהשקעות,  אתם צפויים להתאכזב –  אתם אפילו תפסידו! ראו הוזהרתם!

למדריכי קרנות נאמנות 

התשואה של המק"מ – 0.1%  זו התשואה שמספקים האפיקים השקלים בכלל, ומק"מ נכלל במשפחה הזו – מק"מ הוא סוג של אגרת חוב שקלית שמונפקת על ידי בנק ישראל לתקופה של שנה.  בשוק יש כמה סדרות של מק"מים שהארוך ביניהם הוא לשנה – התשואה השנתית של כולם סביב 0.1%. אבל אתם לא מסתפקים בזה, אתם רוצים יותר מהכמעט אפס הזה (בהינתן העמלות זה ממש אפס!) אז אתם פונים לקרן נאמנות שמתמחה במק"מים. אלא שהקרן הזו לא יכולה להשיג הרבה יותר ממה שאתם מקבלים – נכון, יש לה יתרון לגודל (היקף כספי), היא גם משחקת בהנפקות מק"מ ומרוויחה עוד כמה מאיות האחוז, אבל בשקלול כל אלה לא מדובר בהפרש משמעותי.

וכאן מגיע השוס הגדול –  יש קרנות נאמנות שקליות שלא מתביישות לקחת דמי ניהול מנופחים, מופרזים, לא מוסריים, סוג של כמעט גניבה לאור יום ובחסות החוק – הכל אמנם גלוי, אבל נו באמת,   גברת כהן מחדרה יודעת לבדוק את שיעור דמי הניהול בקרן שקלית? האם היא יודעת שעובדים עליה? ננסה כאן לעזור לה, נתחיל בקרנות השקליות ונעבור בטורים הבאים לקרנות אגחיות וקרנות בתחומים אחרים.

קרנות נאמנות שקליות אלו קרנות שמחזיקות בנכסים שקליים – מקמים, פיקדונות ואגרות חוב שקליות.  הקרנות האלו מחולקות לטווחי השקעה. ככל שטווח ההשקעה קצר יותר זה יותר קרוב לפיקדונות בנקאיים קצרים, יותר קרוב למק"מ, ופחות מסוכן – ככל שהטווח השקעה ארוך יותר אז כאשר הריבית תתחיל לעלות (ומתישהו זה יקרה) האגרות חוב המוחזקות בקרנות ירדו בשיעור גבוה יותר. כלומר, הבטוח ביות אלו השקליות לטווח הקצר. אבל סיכוי צמוד לסיכון – ככל שהסיכון נמוך יותר התשואה/ הסיכוי נמוכים יותר.

נתמקד בקרנות השקליות לטווח קצר. הקרנות האלו אמורת לייצר בשנה תשואה אפסית של 0.1% אולי קצת יותר לאור היתרון לגודל והגמישות בהשקעות. נניח שמנהל הקרן יצליח להניב תשואה של 0.2%, אפילו 0.3% – לכאורה המשקיעים צריכים להיות מרוצים, אבל רגע, לקרן יש דמי ניהול –  יש מנהל קרן, הוא בוחר השקעות, הוא מחליט מתי למכור ומתי לקנות, על זה המחזייקם בקרנות משלמים דמי ניהול. דמי הניהול במקרים מסוימים הם שערורייה, והנה המקרה הראשון –  קרן הנאמנות אי.בי.אי 00 מק"מ – קרן של בית ההשקעות אי.בי.אי בתחום השקלי הקצר. הקרן מחזיקה (על פי עדכון אחרון) מעל 80% במק"מים, וכ-14% נזיל. אין כאן הרבה תמרון, אין כאן הרבה ניהול, אבל באי.בי.אי לא מתביישים לגבות דמי ניהול של 0.46% – דמי נוהול שלא רק מאפסים את התשואה בקרן הנאמנות, אאל סביר שיהפכו אותה לשלילית – אתם מבינים? תשקיעו לבד תקבלו אפס, תשקיעו דרך מומחה ואפילו תפסידו.

בקרן הזו של אי.בי.אי   מנוהלים מעל 190 מיליון שקל – אנשים פרטים כנראה שהשקיעו כשזה היה כלכלי, ושכחו את הכסף בקרן. יועץ ההשקעות שלהם שכח לעדכן או שהוא בכלל לא מודע לעניין, ובינתיים הם מפסידים ואי.בי אי מכניסה כ-1 מיליון שקל בשנה שלא מגיעים לה.

והנה עוד גוף שלא מתבייש לגבות דמי ניהול מופרזים – הראל שמנהל את קרן הנאמנות הראל פיא 00 שקלית קצרה גובה דמי ניהול של 0.6%. על מה?, ובכן על פי העדכון האחרון 44% מההשקעות של הקרן הם במק"מ, כ-43% בממשלתי שקלי, והיתר בקונצרני שקלי ועוד. יש פה ניהול, אבל התמרון קטן, הגמישות קטנה, האפסייד בזכות הניהול הוא בשוליים. קשה לראות את הקרן הזו מניבה תשואה חיובית בטווח הקרוב, ועדיין מעל 120 מיליון שקל מושקעים בקרן הזו, כנראה חוסר תשומת לב וחוסר ערנות של המחזיקים.

בנק ישראל מדווח היום כי המדד המשולב למצב המשק בחודש אפריל עלה ב-0.2%, נמוך מעט מקצב גידולו בחודשים האחרונים ודומה לקצב גידולו הממוצע בשנתיים האחרונות.

על פי דיווח בנק ישראל, המדד המשולב הושפע לטובה מעלייתם של מדד הייצור התעשייתי ושל מדד הפדיון במסחר לחודש מרץ, אך קצב גידולו התמתן החודש בעקבות הירידה במדדי יצוא ויבוא הסחורות באפריל ובעקבות ירידת שיעור המשרות הפנויות בחודשיים האחרונים לאחר עלייה מתמשכת.

"החלטת הריבית הקרובה – הזדמנות לבנק ישראל לטפל בספקולנטים בשוק המט"ח"

בחודש שעבר דיווח בנק ישראל כי המדד המשולב למצב המשק בחודש מרץ עלה ב-0.4%, שיעור גבוה מעט מקצב גידולו הממוצע של המדד בשנה האחרונה. בבנק ישראל ציינו כי המדד המשולב מרץ 2015 הושפע לטובה מעלייה ביבוא מוצרי הצריכה וביבוא התשומות לחודש מרץ, וכן מעלייה במדד הייצור התעשייתי לחודש פברואר.

​מדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור סינתיטי לאבחון כיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, ביום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי. המדד המשולב מורכב משני אלמנטים, המחושבים במודל בו זמנית: (1) קצב הצמיחה ארוך הטווח, המבטא את קצב הצמיחה הממוצע של התוצר העסקי (המשתנה על פני זמן); (2) קצב הצמיחה המחזורי, המבטא התפתחויות קצרות טווח ומתואמות בקצב הצמיחה של רכיבי המדד ושל התוצר העסקי. הפרמטרים של מודל זה נאמדים באמצעות מסנן קלמן בתדירות מעורבת (חודשית ורבעונית) ומתעדכנים באופן שוטף.

ברק בית השקעות משיקים קרן נאמנות במדיניות השקעה ייחודית לבית ההשקעות החדש בראשותו של שי ברק: “ברק (1D) תיק אפיקי השקעה 10/90”, המבוססת על מודל "אפיקי השקעה" שפותח בבית ההשקעות. הקרן עוקבת אחר התפלגות ענף קרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל.

ברק בית השקעות (אינווסט), בראשותו של שי ברק, משיקה קרן נאמנות במדיניות השקעה ייחודית, המבוססת על מודל ייחודי שפותח בחברה, ועוקב אחר התפלגות הנכסים בענף קרנות הנאמנות ותעודות הסל בישראל. הקרן תנוהל על בסיס מודל "אפיקי השקעה" שפותח ע"י שי ברק.

מודל "אפיקי השקעה" – מודל ייחודי אשר פותח ע"י ברק בית השקעות, המספק תמהיל השקעה באפיקי אג"ח ומניות שונים, בהתבסס על הסיווגים העיקרים שלפיהן מסווגות קרנות נאמנות ותעודות סל. נתוני מודל אפיקי השקעה מתבססים על נתונים אשר מתפרסמים ע"י הבורסה לני"ע בנוגע לקרנות נאמנות ועל פי דיווחי חברות תעודות סל במגנ"א.

מודלים קרנות נאמנות נזכרה להפחית את הערך של אמפל; הפסד משמעותי למחזיקים

המודל מציג מדי חודש את החשיפה לאפיקי ההשקעה השונים בארץ ובחו"ל על פי התפלגות אפיקי השקעה בתחום קרנות הנאמנות ובתחום תעודות הסל. תמהיל השקעה זה  משמש את מנהל ההשקעות החיצוני ככלי עזר לצורך בניית תמהיל השקעה.

תיק ההשקעות של הקרן יתוקנן בהתאם לתמהיל ההשקעות אשר יופק על ידי המודל, וזאת בכפוף לכך ששיעור החשיפה למניות בקרן לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.ושיעור החשיפה של הקרן לאג"ח לא יפחת מ-75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. קרן חדשה תאריך סיום התאמת הנכסים למדיניות ההשקעות החדשה 11.7.2015.

פסגות מעלים דמי ניהול בקרנות נאמנות. למה? כי אפשר!

בית ההשקעות הוקם בשנת 2015 ע"י שי ברק, מוותיקי שוק ההון בישראל. ברק שימש בעברו כמנהל חטיבת ההשקעות בחברת הביטוח הפניקס, מנכ"ל אילנות דיסקונט, מנכ"ל גאון בית השקעות ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות וכמו כן בתפקידים נוספים.  בית ההשקעות מתמחה בניהול השקעות בקרנות נאמנות ובניהול תיקי השקעות ללקוחות פרטיים ולחברות.

צבי סטפק, מבעלי בית ההשקעות מיטב דש מפרסם סקירה בנושא הצמיחה בישראל בשנת 2015, ומעריך כי המשק הישראלי מסוגל לצמוח בקצב מהיר הרבה יותר לאורך זמן, אולם התנאי לכך – ביצוע רפורמות חיוניות והתמקדות ב-4 מחוללי צמיחה.

סטפק מציין בסקירתו כי "כשבע שנים אחרי ראשית המשבר הגלובלי הגדול ועדיין משקים רבים מתקשים להתרומם ולייצר צמיחה של ממש, וזאת חרף הזרמות הכספים האדירות שביצעו הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שיעור המינוף הגבוה הן ברמת המדינות והן ברמת הצרכנים. ברמת המדינות: המבחן הוא ביחס שבין החוב המדינתי לבין גודל התוצר. אמנת מאסטריכט קבעה לפני שנים רבות שיחס זה לא יעלה על 60%, אבל מה שקרה בפועל הוא, שבעקבות המשבר היחס הזה עלה במהירות ומעט מאוד מדינות באירופה ומחוץ לאירופה עומדות בו. כך, למשל, ביפן היחס עומד על %245 , ביוון: %174, באיטליה: %137 , בארה"ב: %105 , בספרד: %98 , בצרפת: %95 ובגרמניה: %75 ".

צבי סטפק, יו"ר מיטב: "מחירי הדירות יירדו ב-15% בשנתיים הקרובות"

"היחס הממוצע של המדינות המפותחות עומד 106%, וישראל מייצגת יחס של % 67 , והיא, אגב, אחת המדינות היחידות שבהן היחס ירד בשנים האחרונות מ-72.7% בשנת 2008 ל-67% בשנה האחרונה. יחס גבוה מדי של חוב לתוצר מגביל את היכולת של המדינה להגדיל את הוצאותיה באמצעות הגדלת הגרעון התקציבי, שכן מהלך כזה, אם הוא אינו מלווה בגידול מקביל בתוצר, מרע את יחס חוב/תוצר. ברמת הצרכנים: גם הם, בחלק מן המדינות, נמצאים במצב של מינוף מבחינת היחס בין הכנסותיהם לבין חובותיהם, או בין שווי נכסיהם לשווי חובותיהם. בארה"ב, לדוגמא, היחס בין החוב להכנסה פנויה של משקי הבית עומד על כ-104%, ובישראל – 59% . היחס בין שווי הנכסים לשווי החובות עומד בארה"ב על 4.8, ובישראל על 4.4", מציין סטפק, ומוסיף כי "מציאות של מינוף מקשה על הצרכנים לצרוך בעתיד, ומשכך – פוגעת בצמיחה העתידית".

סטפק סבור כי "נקודת המוצא של המשק הישראלי טובה, איפוא, בהרבה מזו של מרבית מדינות העולם, הן בהקשר של החוב הלאומי והן בהקשר של החוב הצרכני. יתרה מזו: הדמוגרפיה הישראלית היא בעלת מאפיינים מבטיחים הרבה יותר מהדמוגרפיה הכמעט סטגנטית של מדינות רבות בעולם כמו באירופה או ביפן. לכן, אין סיבה, לכאורה, שהמשק הישראלי לא יוכל לחזור לקצב צמיחה של בין 4% ל-5%".

צבי סטפק: אין צורך בהפחתת הריבית במשק או ברכישת אג"ח ממשלתיות

"למשק הישראלי יש לא מעט יתרונות נוספים בהשוואה למשקים רבים אחרים. הוא משק קטן ולכן גם גמיש בתגובתו להתפתחויות כלכליות בעולם, הוא משק שמתאפיין ביצירתיות ובחדשנות ולא בכדי ההייטק הישראלי מושך התעניינות מכל העולם המערבי, הודו וסין, ולאחרונה המשק התברך גם בגילוי משאבי גז אדירים. ואם אחרי כל זה, הוא צמח בשנים האחרונות בשיעור ממוצע של של כ-3.0%, שמהווה גידול של כ-% 1  בתוצר לנפש, זו תעודת עניות, קודם כל, למקבלי ההחלטות במשק.
אלה נמנעו מביצוע רפורמות חיוניות בשורה של תחומים, ובהם: מונופולים, בנקאות, שוק ההון, רמת הפריון הנמוכה בסקטור הציבורי, ועוד", מוסיף.

"יתרה מכך, מה שהם כן עשו זה שינויים תכופים ומהירים ב"כללי המשחק" העסקיים תוך יצירת אי-וודאות אדירה ופגיעה בנכונות להשקיע במשק. הרגולציה העודפת, הלא-מידתית והמשתנה תדירות, אוכלת בכל חלקה טובה במשק. השתלשלות העניינים בנושא מאגרי הגז היא דוגמא לחלמאות של ממש", מציין סטפק. "גם הבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל משפיע על הזירה הכלכלית, אם כי כרגע במידה מוגבלת, אבל צריך להישמר מפני הגעה למצב שהמציאות המדינית תכתיב גם מציאות כלכלית שתכלול גם סנקציות".

סטפק מציין כי "מעבר לרפורמות המתבקשות במשק (ראה לעיל) ישנם ארבעה תחומים מרכזיים שראוי להשקיע בהם כיוון שהתשואה שהם יספקו למשק תהיה גבוהה במיוחד. תחום התשתיות, שבו צריך יהיה להשקיע סכומי עתק כדי לסגור פיגור של שנים, תחום התיירות שהערך המוסף שלו ותרומתו לתעסוקה במשק היא אדירה, הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק ע"י עידוד המגזר החרדי וע"י עידוד המגזר הערבי והמהלך הרביעי – עידוד העסקים הקטנים והבינוניים. כל אלה, בסופו של יום, יתרמו להגדלה של ממש ברמת הפריון של המשק ולגידול בתוצר. לצורך כל אלה ולצרכים רבים נוספים מיועד התקציב שהינו כלי לקביעת הקצאת הסכומים וביטוי לסדר עדיפויות שנקבע ע"י הממשלה באישור הריבון – הכנסת."

"אחת הבעיות הבסיסיות של התקציב הינה שהוא נבנה מידי שנה על בסיס התקציב הקודם, בבחינת טלאי על טלאי, בלי לעצור, לחשוב ולבחון אותו מן הבסיס. לכן, אסור להתפתות ולהגדיל תקציבים ממשלתיים מסוימים מעבר למתחייב מגידול האוכלוסיה. יש לא מעט משרדי ממשלה שבהם תוספת תקציבית לא תשפר כהוא זה את רווחת האזרח, אלא תהיה בבחינת זריקת כסף לפח. הכסף צריך להיות מושקע בשיפור רמת הפריון, למשל, ע"י מעבר מ"דור הפקס" במגזר הציבורי ל"דור הדיגיטלי", בשיפור דרמטי ברמת ההוראה בחינוך, ועוד. ובכלל, אופן קבלת ההחלטות התקציביות לוקה, לעיתים קרובות, בהיעדר יעדים ובהיעדר מדידה של השגת יעדים, לרבות מדידת עלות-תועלת. הוא גם לוקה בשינויים תכופים, שכל מנכ"ל של חברה היה משלם עליהם במשרתו לו נהג כך", כותב צבי סטפק.

"בחלק מהמקרים נכון להעדיף סיוע ישיר למי שזקוק לו על פני גידול תקציבי שרק ייצר עוד משרות מיותרות במגזר הציבורי, ואין שום בטחון שיגיע לנזקקים לו. הגדלות תקציביות צריכות להתמקד, כאמור, במרכיבים שהם מחוללי צמיחה, דוגמת תשתיות ותיירות. חלק מזה יכול להיעשות בשיתוף של הון פרטי באופן ישיר והון שמנוהל ע"י גופים מוסדיים. בסיטואציה הנוכחית של עלויות מימון נמוכות במיוחד של גיוס אגרות חוב לטווח ארוך, מעלה מאוד את הכדאיות הכלכלית של פרויקטיי תשתית", נכתב בסקירה.

צבי סטפק מדגיש כי "אין שום צורך ואין שום הצדקה להעלות מסים, להמציא מסים חדשים, ו/או לבטל פטורים (למעט, למשל, הפטור ממע"מ באילת שהוא מיותר לחלוטין). הגרעון התקציבי נמצא בשליטה, ולפני שבכלל שוקלים מהלכי מיסוי, יש הרבה שניתן וצריך לעשות קודם – לחייב דיווח כללי ולגבות מס מן ההון השחור שיכול לממן את אותן תוספות שיידרשו לפיתוח המשק ושגשוגו".

בשורה התחתונה כותב סטפק: "אני מאוד אופטימי לגבי המשק הישראלי כבר בשנת 2015, ולמרות שזו תהיה שנה כמעט אבודה בהקשר של מהלכים כלכליים על רקע הבחירות, הצמיחה יכולה בהחלט להגיע ל-4% בשנת 2015, ואם יעשו את מה שמתבקש, אז בשנת 2016 הצמיחה תוכל לנסוק ל-5%. אבל, כל האופטימיות הזו מותנית, כמובן, ברגיעה ביטחונית ובאי הידרדרות לסיטואציה שבה מדינת ישראל תיקלע לבידוד בינלאומי על כל ההשלכות הכלכליות שיהיו לאלה, וזה, בסיטואציה של ממשלה צרה, יהיה בגדר משימה לא פשוטה".

הבנקים מוכרים אגרות חוב, אז למה אתם מחכים? הפחתות הריבית בשנים האחרונות הזניקו את מחירי אגרות החוב. אבל, החגיגה נגמרה – הלימון נסחט כמעט עד תום, אי אפשר לייצר תשואה נוספת, פשוט כי הריבית ברצפה. אז אולי היא תמשיך איכשהו לרדת ולהיות בטריטוריה שלילית, אבל גם אם כן, הרווח למחזיקי החוב יהיה כבר שולי.

ולמי שעדיין לא השתכנע הנה המחשה –  כשהריבית ירדה ב-2% ל-0.1% תוך שנתיים, אז אגרות החוב זינקו וכלל שאורך החיים שלהם גדול יותר הן זינקו ביותר –  אם החזקתם אגרת חוב ממשלתית ל-10 שנים שנתנה תשואה אפקטיבית של 2% עד לפדיון, הרי שאחרי שנתיים אתם מחזיקים באגרת שנותנת סביב 0.1% לשנים שנותרו – תכניסו את זה לנוסחה ותקבלו שהערך של האגרת (בכדי לבטא את התשואות האמורות) עלה בכ-20%! אבל נניח למספרים – הרעיון המרכזי במסחר באג"ח הוא שכאשר הריבית יורדת המחירים עולים וההיפך.

עכשיו הריבית במצב שאין לה כמעט לאן לרדת, כלומר אין סיכוי שיהיו רווחים כמו בשנתיים האחרונות; ההיפך – יש סיכון שהריבית תעלה ואז חרב הפיפיות פועלת הפוך – אגרות החוב יירדו, אפילו יצנחו. צריך לקחת את זה בחשבון כשמשקיעים בקרנות אג"חיות, אף אחד לא מספר לכם את האמת העירומה, זה לא באינטרסים שלהם – אגרות חוב זה מכשיר מאוד מסוכן וככל שאורך החיים גבוה יותר כך זה מסוכן יותר!

מדוחות הבנקים שפורסמו בימים האחרונים עולה כי הפועלים, דיסקונט והבינלאומי מכרו אגרות חוב בכמה מיליארדים שהניבו להם רווחים של מאות מיליונים. זאת תחילת המגמה, אלו לא מספרים מאוד גדולים, אבל הם מספרים את מאחורי הקלעים – גם בבנקים סבורים שהחגיגה נגמרה. אתם צריכים לפקוח עינים ולראות מה יש לכם בתיק ההשקעות – בקרנות, בגמל, בפנסיה וכו', אם יש שם אגרות חוב עם אורך חיים ממושך, אתם עלולים להפסיד לא מעט. הבנקים מוכרים, ואתם לא?

חברת Plus500 היא פלא של ממש. פחות מ-100 עובדים מייצרים הכנסות בקצב שנתי של מעל 300 מיליון דולר ורווחים בקצב מוערך של כ-150 מיליון דולר. הפלא הזה נסחר בבורסה בלונדון (ליתר דיוק בורסת המשנה בלונדון – AIM) בשווי של קרוב ל-1.5 מיליארד דולר, עד ההחלטה של החברה הבת בבריטניה (החברה המרכזית בקבוצה) להקפיא את החשבונות של כ-55% מהלקוחות הפעילים בבריטניה בגלל חשש מהלבנות הון. בתגובה צללה מניית החברה ביומיים בכ-45% ושוויה ירד לכ-700 מיליון דולר. האם זו הזדמנות או מלכודת? אין נביאים! מה שברור שכגודל הסיכון כך גודל הסיכוי.

הכתבה שלנו ב-Ynet 

נתחיל במי זאת בכלל Plus500? Plus500  היא חברה שמתמחה במסחר מקוון על CFD (Contracts for Difference) ­ חוזי הפרשים); היא מציעה ללקוחות/ משקיעים/ סוחרים כמעט כל מה שזז בשווקים הפיננסים ­ חוזה על מניות, חוזה על מט"ח, חוזה על סחורות. ה-CFD  הוא בעצם דרך להשקיע בנכסי בסיס על פני כל היום ובמינוף מאוד גבוה. המינוף הזה מאפשר למשקיעים/ סוחרים להרוויח המון, אבל מנגד גם להפסיד המון. הרווח של Plus500  הוא מההפרש בין  מחרי הקנייה ומחיר המכירה, ולכן ככל שיש לה יותר לקוחות ויותר עסקאות היא מרוויחה יותר. בפועל, היא לא מפסיקה לגייס לקוחות , ולא מפסיקה לגדול. אבל, עכשיו יש צל כבד על הצמיחה שלה. הקפאת חשבונות של 55% מלקוחות בריטניה זה כמעט 30% מהלקוחות בכלל. ההקפאה הזו היא לטענת החברה בגלל מחסור במסמכים, מסמכים פגומים/ מקומטים, מסמכים לא בתוקף (רישיון לא בתוקף וכו') של לקוחות אלה, והמסמכים האלו נדרשים על רקע המלחמה של הרשויות בהון השחור, והפעולות שננקטות כדי למנוע את הלבנת ההון הזה. החשש של הרשויות שדרך חברות מסוג זה (חברות שמתמחות בפורקס, CFD, אופציות בינאריות וכו')  משקיעים ילבינו הון, ולכן גופי הרגולציה דורשים מסמכים שיאפשרו להם לעקוב ולחקור על המשקיע/ סוחר. היבט נוסף הוא הלבנת הרווחים מהמסחר בחברות האלו עצמן – אם הרשויות לא יכולות  לזהות מי קנה ומי מכר, אז ניתן גם לחמוק מתשלום מס.

ומכאן שזה לא עניין פעוט – אם יתברר ש- Plus500 שימשה סוג של מכבסת מס/ הלבנת הון , למשקיעים רבים זה עלול להעיד שחלק גדול מהמודל העסקי שלה התבסס על רווחים לא אמיתיים, כי ברגע שיידרשו מסמכים מלאים ומפורטים, המשקיעים האלו עלולים שלא להגיע. מנגד, אם יתברר שאכן זה עניין טכני של מסמכים מקומטים, צילומים משובשים וכו', אז מהר מאוד תחזור החברה למסלול עסקים כרגיל.

התקרית הבעייתית הזו ב- Plus500יכולה להשליך על התחום כולו. Plus500 היא מהגדולות בתחום, שבו אגב יש שחקניות לא מעטות בשליטת יזמים ישראלים.  התחום הזה, נאמר זו בלשון עדינה – הוא סוג של קזינו. במשחקים האלו בפורקס, באופציות בינאריות בחוזי הפרשים, הבית הוא זה שמרוויח תמיד, ואיכשהו המשקיעים מפסידים. אורך החיים של משקיע הוא סדר גודל של 8 חודשים, פשוט אחרי 8 חודשים נגמר לו הכסף, או שהוא הבין שאי אפשר לנצח. עם זאת, יש גם כאלו שהתמחו בתחום ומצליחים להרוויח לאורך זמן.

ואם נחבר את הסיפתח לסיפא נקבל בעצם שייתכן (חשדות בלבד) שכסף שחור נכנס להימורים הפיננסים האלו ושם הוא פשוט מתאייד. במילים אחרות, בהנחה שאכן מדובר על כסף שחור,  אזי במקום לשלם למס הכנסה משלמים הסוחרים ל- Plus500!