מדד המחירים לצרכן בחודש מרץ עלה ב-0.3%, בדומה להערכות הכלכלנים.  המדד עלה בעיקר  בעקבות התייקרות במחירי הדלקים והשמנים וכן במחירי הפירות הטריים. כמו כן התייקרו מחירי ההבראה והנופש. מנגד הוזלו מחירי הירקות הטריים וכן מחירי חומרי הכביסה. עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות עלה ב-0.4 אחוז והגיע ל-98.9 נקודות, המדד ללא דיור והמדד ללא אנרגיה עלו ב-0.1 אחוז כל אחד והגיעו ל-97.9 ו-99.5 נקודות בהתאמה. מתחילת השנה ירדו המדד הכללי והמדד ללא ירקות ופירות ב-1.3 אחוזים כל אחד, המדד ללא דיור ירד ב-1.6 אחוזים והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.9 אחוז.

בשנים עשר החודשים האחרונים (מרס 2015 לעומת מרס 2014), המדד הכללי ירד באחוז אחד, המדד ללא דיור ירד ב-2.0 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ירד ב-0.8 אחוז, והמדד ללא אנרגיה ירד ב-0.2 אחוז. נתוני המגמה בחודשים דצמבר 2014 – מרס 2015: על פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%, של המדד ללא דיור ל-2.4% ושל המדד ללא ירקות ופירות וללא דיור ל-2.1%.

מזון (ללא ירקות ופירות): מדד מחירי מזון ירד ב-0.1 אחוז. הוזלו במיוחד: שמנים וכו' (ב-3.7 אחוזים), גלידות (ב-3.4 אחוזים), אורז יבש (ב-2.8 אחוזים), יינות (ב-2.8 אחוזים), מלח (ב-2.3 אחוזים), מצות (ב-2.4 אחוזים לעומת אפריל 2014), שמנת מתוקה, לבישול וקצפות למיניהן (ב-2.1 אחוזים), תה (ב-2.1 אחוזים), דגים קפואים (ב-2.0 אחוזים), חלקים אחרים של עוף והודו, כגון: כנפיים, לבבות וגרונות (ב-1.9 אחוזים), ריבה, דבש וכו' (ב-1.9 אחוזים), משקאות קלים (ב-1.8 אחוזים), שימורי דגים ודגים מעובדים (ב-1.5 אחוזים), גבינות לבנות למריחה (ב-1.3 אחוזים), ממתקים ושוקולד (ב-1.2 אחוזים), גבינות מלוחות (ב-1.2 אחוזים), סלטים מוכנים (ב-1.1 אחוזים), חטיפים מלוחים (באחוז אחד), ביצים מיוחדות, אורגניות וכו' (באחוז אחד) ואבקות מרק ותבשילים מוכנים (באחוז אחד).

התייקרו במיוחד: אטריות, ספגטי וכו (ב-4.1 אחוזים), עוגיות וביסקוויטים (ב-3.6  אחוזים), בשר כבש (ב-2.8 אחוזים), בשר עוף והודו טחון (ב-2.5 אחוזים), בירה לבנה (ב-2.4 אחוזים), ופלים (ב-2.0 אחוזים), חלבה לסוגיה (ב-1.7 אחוזים), קמח לבן (ב-1.4 אחוזים), סוכר ותחליפיו (ב-1.3 אחוזים) ובשר בקר (ב-1.1 אחוזים).

ירקות ופירות: מדד מחירי ירקות ופירות ירד ב-1.8 אחוזים. מדד מחירי הירקות הטריים ירד ב-4.2 אחוזים; לעומתו מדד מחירי הפירות הטריים עלה ב-1.7 אחוזים. מדד מחירי הירקות הקפואים, הכבושים והמשומרים ירד ב-1.1 אחוזים ומדד מחירי הפירות המשומרים והיבשים ירד ב-0.3 אחוז.

מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד: ארטישוק (ב-20.0 אחוזים), קולורבי (ב-16.2 אחוזים), כרוב (ב-14.4 אחוזים), קישואים (ב-14.0 אחוזים), עגבניות (ב-10.2 אחוזים), שומר (ב-10.2 אחוזים), מלפפונים (ב-5.8 אחוזים), צנון וצנונית (ב-3.5 אחוזים), שעועית טרייה (ב-3.2 אחוזים), גזר (ב-2.7 אחוזים), בצל (ב-2.6 אחוזים), שום (ב-2.3 אחוזים), ירקות לתיבול (ב-2.3 אחוזים), קלחי תירס (ב-2.0 אחוזים), תפוחי אדמה ובטטות (ב-1.6 אחוזים), חסה (ב-1.5 אחוזים), כרובית (ב-1.3 אחוזים) וסלק (באחוז אחד). התייקרו במיוחד: דלעת (ב-4.1 אחוזים) ונבטים (ב-1.4 אחוזים).

מבין הפירות הטריים התייקרו במיוחד: בננות (ב-12.7 אחוזים), אבוקדו (ב-11.1 אחוזים), אפרסמון (ב-10.7 אחוזים), תפוזים (ב-5.3 אחוזים), קלמנטינות (ב-3.7 אחוזים), רימונים (ב-3.6 אחוזים), קיווי (ב-2.1 אחוזים), לימונים (ב-2.0 אחוזים) ופומלה (ב-1.1 אחוזים). הוזלו במיוחד: תות שדה (ב-19.4 אחוזים), תפוחי עץ (ב-5.0 אחוזים) ואשכוליות (ב-3.0 אחוזים).

מבין הירקות והפירות המעובדים הוזלו במיוחד: ירקות קפואים (ב-4.0 אחוזים), פירות משומרים (ב-2.5 אחוזים), צימוקים (ב-1.5 אחוזים) ושימורי קטניות וירקות (ב-1.4 אחוזים). התייקרו במיוחד: מלפפונים כבושים (ב-1.7 אחוזים) ורסק ושימורי עגבניות (ב-1.3 אחוזים).

דיור: מדד מחירי דיור עלה ב-0.7 אחוז. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9 אחוז ומדד שכר דירה נותר ללא שינוי.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש מרס 2015, נרשמה עלייה בהשוואה לחודש פברואר 2015. עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2015 – מרס 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2015 – פברואר 2015.

מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1 אחוז. התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה (ב-5.8 אחוזים) ושירותי עזרה בבית (באחוז אחד). הוזלו במיוחד: חומרי כביסה, ניקוי והדברה (ב-3.7 אחוזים).

מדד מחירי ריהוט וציוד לבית עלה ב-0.1 אחוז. התייקרו במיוחד: שמיכות (ב-8.7 אחוזים), כרים וכריות (ב-6.2 אחוזים), נרות ומפיצי ריח (ב-4.0 אחוזים), וילונות מוכנים ובדי ריפוד (ב-3.8 אחוזים), פרחים וצמחים (ב-2.0 אחוזים), ריהוט וציוד לתינוק (ב-1.3 אחוזים) וריהוט לגן ולמרפסת (ב-1.3 אחוזים).

הוזלו במיוחד: מראות, שעונים ומסגרות (ב-5.2 אחוזים), שטיחים (ב-2.0 אחוזים), מקפיא (ב-1.9 אחוזים), ארונות (ב-1.6 אחוזים), אביזרים לציוד חשמלי (ב-1.5 אחוזים), כלי בישול ואפייה (ב-1.4 אחוזים), מצעים (ב-1.1 אחוזים), תנורי חימום (באחוז אחד) וכלי אוכל (באחוז אחד).

מדד מחירי הלבשה והנעלה ירד ב-2.0 אחוזים; בניכוי השפעות עונתיות ירד המדד ב-1.2%. מדד מחירי ההלבשה ומדד מחירי ההנעלה ירדו ב-1.9 אחוזים, כל אחד. בסעיף ההלבשה הוזלו במיוחד: בגדי ספורט והתעמלות (ב-3.6 אחוזים), הלבשה עליונה (ב-2.1 אחוזים), הלבשה תחתונה (ב-1.7 אחוזים) וצורכי הלבשה שונים, כגון: כובעים, צעיפים, עניבות וכו' (ב-1.4 אחוזים). התייקרו במיוחד: גרביים (ב-1.4 אחוזים). בסעיף ההנעלה הוזלו במיוחד: הנעלה לנשים (ב-3.1 אחוזים) והנעלה לילדים/ות (ב-2.3 אחוזים).

מדד מחירי בריאות ירד ב-0.3 אחוז. הוזלו במיוחד: משקפיים ומוצרי אופטיקה נלווים (ב-2.4 אחוזים) ומוצרי היגיינת הפה (ב-1.7 אחוזים).

על מה ולמה מעלים מנהלי מגדל קרנות נאמנות את דמי הניהול בקרן הנאמנות –  מגדל דיקלה (00) שקלים ארוכים קרן נאמנות (מספר קרן: 5101571). הקרן הזו מחזיקה באגרות חוב שקליות ארוכות. הקרן הזו הניבה רווחים/ תשואה בשנים האחרונות בעיקר בזכות הריבית היורדת – כשהריבית יורדת אגרות החוב עולות. הקרן הזו עשתה 60% בחמש שנים, 18% בשנה האחרונה וכמעט 5% מתחילת השנה. אבל זהו!

אין עוד מקום לתשואה בקרן הזו – הלימון נסחט עד הסוף, אולי יהיה מצב אבסורדי של ריבית שלילית, אבל גם אם זה יהיה הרווח למשקיעים כתוצאה מעלייה באגרות החוב הוא כבר שולי. המצב הטבעי יותר הוא דווקא היפוך בכיוון הריבית – מתישהו הריבית תתחיל לעלות, ואז בקרן הזו עלולים להיות הפסדי עתק. הסיכון עולה על הסיכוי, ובכל זאת באי איפיקי השקעה אחרים הקרן הזו מנהלת מעל 120 מיליון שקל.

במגדל מנצלים את תשואות העבר, וגם את התשואה המרשימה מתחילת השנה ומעלים את דמי הניהול החל ממחר – דמי הניהול לפני השינוי היו 0.96% והחל מה-16 באפריל דמי הניהול יעלו ל-1.07%. ההיפך, מגדל, דמי הניהול האלו לא משאירים מקום לרווח אצל המחזיקים, אתם צריכים להוריד את דמי הניהול לא לעלות אותם.

אין באמת סיבה למהלך הזה, פשוט אפשר אז מעלים!

ישראל היא בין שלוש המדינות הזולות ביותר בעלות השנתית לבעל חשבון עו"ש (עמלות וריבית). כך עולה מבדיקות שביצעו בנק ישראל והממשלה באמצעות חברות מחקר בינלאומיות. "כל ניסיון להציג תמונה הפוכה באמצעות סקרים איננו ראוי – סקרים אינם יכולים להחליף את המציאות". כך אומרים באיגוד הבנקים לנתוני הסקר שבוצע ע"י המועצה לצרכנות.

באיגוד הבנקים מציינים כי מאז שנכנסה לתוקף הרפורמה בעמלות, ההוצאה השנתית של משקי הבית על עמלות עו"ש נמצאת בירידה רצופה. דוחות בנק ישראל האחרונים הראו כי ההוצאה החודשית הממוצעת בפועל של שירותי חשבון עו"ש נפוצים של משקי בית במערכת הבנקאית, מסתכמים ב-12.5 שקל וזאת לאחר ירידה של 28% בשנים האחרונות (מאז 2007).

משקיעים בניירות ערך? כדאי לכם לעזוב את הבנק! הנה רשימת הברוקרים הפרטיים הזולים ביותר

בדוח הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות ("ועדת זקן") הוצגו בין היתר ממצאים של השוואה שנערכה עבור בנק ישראל על ידי חברת הייעוץ הבינלאומיתVan Dijk Management בנושא עלות ניהול חשבון העו"ש. הממצאים המופיעים בדוח המסכם של עבודת הצוות, מעידים כי המחירים בישראל אינם חריגים ביחס לעולם, ואף נמוכים מהמחירים במדינות המפותחות האחרות. ההשוואה, כללה 13 מדינות מאירופה ומצפון אמריקה.

בין היתר, עלה מהדוח כי ישראל היא בין שלוש המדינות הזולות ביותר בעלות השנתית לבעל חשבון עו"ש (עמלות וריבית), ויקרה יותר רק מהולנד ובלגיה – ממצא זה נכון גם לאחר התאמה לכוח הקנייה. העלות השנתית לבעל חשבון עו"ש בישראל היא כמעט חצי מהממוצע המקובל בעולם. ישראל נמצאת בין ארבע המדינות הזולות ביותר בעלות חשבונות צעירים וסטודנטים. על פי הדוח, שיעור הריבית על אשראי מאושר בעו"ש בישראל, וכך גם שיעור הריבית על חריגה ממסגרת האשראי המאושר בעו"ש בישראל, שניהם דומים מאד לשיעור הממוצע במדינות שנבדקו.

הפיקוח על הבנקים מקדם את נושא הטיפול בתלונות לקוחות במערכת הבנקאית

יצוין כי ההשוואה בין הריביות הבנקאיות בוצעה ע"י חוקרי Van Dijk ללא התייחסות להבדלים בין המדינות מבחינת גובה הריבית המוניטארית. בזמן הבדיקה הריבית המוניטארית בישראל הייתה חריגה מאוד כלפי מעלה יחסית למדינות האחרות שנבדקו, כך שלאחר נטרול הבדלים בשיעור הריבית המוניטארית מקומה של ישראל בהשוואה זו אף משתפר.

מדריכים לרכישת דירה

"המטלות הציבוריות שמטילה עיריית תל אביב על יזמים מוגזמות", כך סבור השמאי יצחק שפיגל, שותף במשרד צביקל שפיגל.  שפיגל אמר את הדברים ביום עיון מקצועי בנושא 'מטלות ציבוריות והסכמי פיתוח היזם מול או עם הרשות'. הכנס, שנערך ביוזמת משרד עו"ד צבי שוב ובית הספר לנדל"ן ע"ש רוני צארום במכללה האקדמית נתניה, התקיים בהשתתפותם של כ-300 איש עליהם נמנו שופטים, עורכי דין, שמאי מקרקעין, מתכננים, ויזמים בכירים מענף הנדל״ן בישראל.

״למזלם של היזמים, מחירי הקרקע הוכפלו מאז 2009, מה שהופך את עלות המטלות הציבוריות ל׳צפרדע׳ שהם יכולים לבלוע. אם מחירי הקרקע לא היו עולים, אז היזמים היו מפסידים כסף מהפרויקטים. כל הפרויקטים הללו הכוללים מטלות ציבוריות יתרסקו ביום שהמחירים יתחילו לרדת, או לחילופין, כל עוד השיטה הזו תמשיך המחירים לא ירדו לעולם״, אמר שפיגל.

עו"ד שוב: "למדינה אין מדיניות בנוגע לקרקעות המנוהלות על ידה"

מארח ויו"ר הכנס עו״ד צבי שוב, בעל משרד בוטיק מתמחה בנדל"ן ותכנון ובניה, דיבר אף הוא בכנס וציין כי כאשר הרשות המקומית  צריכה כספים לצורך פיתוח של שכונות או אזורים חדשים והיטלי ההשבחה לא מספיקים לכסות את כל הוצאות הפיתוח, חלק מהרשויות מתנות בשנים האחרונות מתן זכויות בניה במטלות פיתוח ציבוריות על חשבון היזם כמו סלילת כבישים, הקמת מוסדות ציבור, ועוד. לדברי עו"ד שוב התופעה  יצרה תחום אפור בנוגע לחוקיות המהלך וההסכמים האלו מגיעים טיפין טיפין לבתי המשפט.

במהלך הכנס נתן עו"ד צבי שוב סקירה של פסקי הדין החשובים הקשורים בדרישת הרשויות מהיזמים לבניה ציבורית במסגרת אישור תוכניות, ואמר כי ״ פסק הדין המרכזי בתחום הזה הוא פסק דין שקיבלה חברת דירות יוקרה בע״מ ב-2011, שבו נפסק שההסכמים הללו אינם חוקיים, גם אם היזם מסכים וצריך לבטל אותם. עם זאת, לאחר מכן התפרסמו מספר פסקי דין נוספים, שכרסמו בפסק הדין הזה ולכן בשלב זה נראה כי אין אחידות דעים בפסיקה אולם נראה כי ברוב המקרים הנפגעים העיקריים היו היזמים ולא הרשויות, כאשר בתי המשפט קבעו שהם צריכים לשלם כי הם ׳התעשרו׳, וכך הכשירו חלק מההסכמים״.

השכונות המבוקשות בתל אביב: הצפון הישן, שרונה ולב תל אביב

המומחים ביום העיון הסכימו שפסק דין "דירות יוקרה" יצר בעיה בענף ועצר פיתוח בעיקר ברשויות שסובלות מחוסר במזומנים. אוהד דנוס, יו״ר לשכת השמאים, אמר כי ״ מצב העניינים היום הוא בלתי נסבל. הרשויות לא מסוגלות לממן את הפיתוח של שכונות מגורים חדשות ולכן אין להם היום תמריצים לקדם בניה למגורים. אם היזמים יממנו , העלויות יפלו על רוכשי הדירות  אם המדינה תממן כמו בהסכמי הגג זה יבוא לידי ביטוי בייקור היטלי הפיתוח במסגרת מכרזי המנהל כמו שראינו בראש העין שהיטלי הפיתוח עלו פי 2.5  וגם אז זה יתגלגל על רוכשי הדירות ,לכן האתגר הגדול הוא לחשוב על פתרונות יצירתיים איך הופכים את ההוצאה ההכרחית למצב שכולם מרוויחים ממנו. לדוגמא שילוב של פונקציות מסחריות בחלק מהמטלות הציבוריות".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, אמרה כי הטלת המטלות הציבוריות הם הכרח ויש בהם גם צדק בעיקר במגה פרוייקטים שהם גם רווחיים מאוד ליזם. לדעתה, "בתל אביב שאין בה שטחים פתוחים זה מוצדק שאם לא ניתן להפקיע מהיזם קרקע לצרכי ציבור שהוא ייתן לעירייה שטחים בנויים במקום . אולם על מנת שזה יעבוד נכון יש ליצור שקיפות באמצעות חקיקה, וההסכמים בין העירייה ליזם צריכים להיות חלק ממסמכי התוכנית". לדבריה, "הרבה מאד עיריות לא יוכלו להתקיים ללא התקציבים האלה. נכון לחלוק את הרווח עם הרשות המקומית לטובת האזרחים, אבל נכון לפתח את זה ככלים, כי זה נותן תוצר לעיר ולציבור. בלי הכלי החיוני הזה, אנחנו נהיה בלי יצירתיות״.

עו"ד אילנה מרכוס סגנית יועמ"ש עיריית אשקלון ציינה אף היא כי "הסכמי הפיתוח הם הכרח, והם הוכרו ככאלו בכל העולם , עירייה לא יכולה לפתח שכונות חדשות רק מכספי היטלי ההשבחה והיטלי הפיתוח כי זה לא נותן מענה לכל הפיתוח הנדרש בשכונה חדשה למוסדות החינוך והציבור, אבל יש להסדיר את הנושא בחקיקה ולקבוע כללים מנחים שימנעו תאוות בצע גם מצד הרשות וגם מצד היזמים".

ועדת השקעות דיסקונט מפרסמת סיכום דיון חודשי. הוועדה מדווחת כי לאור ההתפתחויות בשוקי ההון ותמונת המאקרו בישראל ובעולם – החליטה על הארכת מח"מ האג"ח הממשלתיות הצמודות למדד ל-4 שנים. ההערכה היא כי מבנה התיק החדש מאוזן ומתאים יותר להתמודדות עם תנאי השוק, ההתפתחויות המאקרו-כלכליות וסיכוני השוק. להלן הרכב תיק הועדה: אג"ח ממשלתי-40%; אג"ח חברות ישראלי-20%; אג"ח חברות חו"ל-10%; מניות בארץ-12.5%; מניות חו"ל-12.5%; מזומן-5%; באפיק האג"ח חלוקה מומלצת 58% שקלי ו-42% מדדי.

תקציר המלצות ועדת השקעות דיסקונט

חשיפה לאג"ח ממשלתיות: ועדת השקעות דיסקונט ממליצה על הארכת מח"מ הרכיב הצמוד. הועדה ממליצה על השקעה של 40% מתיק הלקוח באג"ח ממשלתיות. הועדה אינה צופה עליית תשואות חדה במגזר הממשלתי הצמוד למדד ולכן החליטה על הארכת המח"מ ל-4 שנים. גם במגזר הממשלתי השקלי בריבית קבועה ממליצה הועדה על מח"מ של 4 שנים, אם כי בצורה סינטטית (שילוב של אג"ח במח"מ קצר וארוך).

חשיפה מדד/שקל: ללא שינוי בהמלצות ועדת השקעות דיסקונט. הציפיות לאינפלציה הנגזרות משוק האג"ח עומדות כיום על 1.6% בקירוב בעוד שציפיות מחלקת מאקרו כלכלה נמוכות יותר ועומדות על 1.2%. לפיכך, הועדה רואה עדיפות לאפיק השקלי הלא-צמוד על פני האפיק הצמוד וממליצה על יחס של 58:42 לטובת האפיק הראשון על פני השני. דהיינו, השקעת 25% מתיק הלקוח באפיק הצמוד למדד ו-35% מתיק הלקוח באפיק השקלי (בריבית קבועה ומשתנה).

ועדת השקעות דיסקונט מגדילה חשיפה למניות בארץ ב-2.5%; מקטינה חשיפה למניות בחו"ל ב-2.5%

חשיפה לאג"ח חברות בארץ: ללא שינוי. בבניגוד למגמת ירידת המרווחים במדדי התל-בונד מתחילת השנה, בשבועות האחרונים אנו עדים לעליית מרווחי התשואה. עם זאת, הועדה מעריכה כי מרווחי התשואה הנוכחיים משקפים נכונה את סיכון החברות ולא צופה עליית מרווחים חדה. לפיכך, הועדה ממליצה על השקעת 20% מתיק הלקוח באג"ח חברות בארץ, מתוכם: 5% מתיק הלקוח במדד תל-בונד שקלי, 5% מתיק הלקוח באג"ח חברות בריבית משתנה, 5% מתיק הלקוח באג"ח בקבוצת דירוג AA במח"מ קצר של 3 שנים ו-5% מתיק הלקוח באג"ח קבוצת דירוג A במח"מ קצר של 3 שנים. הועדה רואה עדיפות להשקעה באמצעות נכסים מנוהלים.

חשיפה לאג"ח חברות בחו"ל: ללא שינוי. מרווחי התשואה באג"ח חברות בדירוגי השקעה שומרים בשבועות האחרונים על יציבות יחסית ועומדים כיום על כ-130 נ"ב במגזר הדולר (בממוצע) ועל כ-80 נ"ב במגזר האירו (בממוצע). הועדה ממליצה על השקעה של 10% מתיק הלקוח באג"ח חברות בינ"ל בדירוג השקעה (-BBB בינ"ל ומעלה) במח"מ תיק של 4 שנים.

חשיפה למניות בארץ: ללא שינוי. ועדת השקעות דיסקונט מציינת כי מדד ת"א 100 רשם מתחילת 2015 תשואה חיובית של 14.5%. מתחילת השנה מדד תל אביב 25 ומדד ת"א 75 רשמו ביצועים של 14.7% ו-11.6%, בהתאמה, ומראים כי הפיזור שביקשנו בתחילת השנה שוב מוכיח את עצמו. בעוד שבשנת 2014 העדפנו משקל יתר בהשקעה במניות החברות הגדולות והגלובליות על פני חברות מקומיות, ב-2015 אנו מעדיפים דווקא פיזור רחב יותר, מתוך ציפייה לפיזור נורמטיבי יותר של ביצועי המניות בישראל. הועדה מותירה את משקל המניות בישראל זהה לזה שבמניות חו"ל, ברמה של 12.5% מתיק הלקוח (50% מסך החשיפה למניות).

ועדת השקעות דיסקונט: "לאור סביבת האינפלציה והציפיות הנמוכות בשווקי העולם – עדיפות לאפיק השקלי"

חשיפה למניות בחו"ל: ללא שינוי. מדדי המניות הגלובליים המשיכו במומנטום החיובי, על אף נתוני מאקרו מעורבים בארה"ב ובעולם. מניות השווקים המתעוררים רשמו בחודש האחרון עליות חדות של כ- 10%, וזינקו הישר אל ראש טבלת התשואות (דולרית) מתחילת שנה. משקל החשיפה המומלצת כיום למניות בחו"ל עומד כעת על 12.5%. החשיפה הגיאוגרפית המומלצת לרכיב המניות בחו"ל היא: 50% ארה"ב, 35% אירופה ופסיפיק, 15% מתעוררים.

חשיפה של 5% למזומן ופיקדונות פלוס: ללא שינוי. הועדה ממליצה להותיר את רכיב המזומן והפיקדונות פלוס ברמה של 5%.
הועדה ממליצה כי החשיפה לאפיקי המט"ח תגודר באופן חלקי, אשר יתאים לצרכי כל לקוח ולקוח.

מנכ"ל משרד הבינוי שלמה בן אליהו מתריע מפני ניסיון נוסף של פקידי האוצר לדחוף הצעות חדשות ורעות בתחום מיסוי המקרקעין, שעלולות לזעזע את שוק הנדל"ן בישראל. זאת, בתגובה לסקירה השבועית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר שפורסמה השבוע, בה נכתב כי "משקל המשקיעים בסך עסקאות הנדל"ן ירד בחדות בפברואר".

בן אליהו הסביר כי בכותרות הסקירה שפורסמה ביום שני יצא קצפו של האוצר על כך שהורים רכשו ככל הנראה לילדיהם "דירות להשקעה" בכרמי גת, כאשר רבע מדירות המגורים שנרכשו באזור באר שבע נרכשו על ידי בעלי הכנסה של כ-3,000 שקל בחודש וכרבע מהדירות במחירים דומים על ידי בעלי הכנסה חודשית של 26,000 שקל. לפי האוצר, מדובר במשקיעים והמדינה מפסידה 45 אלף שקל בשל הפער במיסוי בין אלה "שלכאורה" הינם רוכשי דירה יחידה אולם הינם משקיעים ואין בכוונתם להתגורר בדירה ובין רוכשי דירה נוספת. המסקנה המתבקשת לפי אנשי האוצר היא שינוי במיסוי כדי ללכוד את כולם ברשת המס.

משרד הבינוי על נתוני הלמ"ס: "קצב התחלות הבנייה בפועל ב-2014 יעמוד על 47 אלף יח"ד בדומה ל-2013"

מנכ"ל משרד הבינוי עו"ד שלמה בן אליהו אמר היום. "אין פלא שסקירה שבועית של אנשים באוצר בוחרת "לגלות" דווקא בעת המו"מ הקואליציוני את ההורים שעוזרים לילדיהם שנישאו לרכוש את דירתם הראשונה ולקרוא להם "משקיעים" או לקרוא להם "מלביני הון" ולפרסם חידושים לכאורה, תוך עיוות של ההגדרות המקובלות בשוק הנדל"ן. מאז ומתמיד רכשו הורים דירות לילדיהם והעמידו חלק ניכר מההון העצמי הנדרש לרכישת הדירה. האם אנשי האוצר חושבים כי לזוגות צעירים במגזר החרדי או לזוגות צעירים במגזר הכללי וסטודנטים יש הון עצמי של 300 או 400 אלף שקל? האם בשל העובדה שמשכורתם נמוכה (או לא קיימת לעתים אם מדובר בסטודנטים או באברכים) מדובר במשקיעים? מדובר בפרקטיקה מוכרת של עשרות שנים שבה הורי הזוג משלמים את התשלום הראשוני הנדרש לקניית הדירה והזוגות הצעירים משלמים את המשכנתא במשך השנים. בכל עשרות השנים שעברו רשות המיסים ראתה בדירה כזו כדירתם של בני הזוג הצעיר ולא ראתה בזה הלבנת הון, לא תרגיל מס ולא דירות של משקיעים. ברבעון האחרון עם ישראל לא שינה את הדי.אנ.איי. שלו ולא התאגדו כל ההורים של הזוגות שהתחתנו ברבעון האחרון והפכו את עצמם למשקיעים ומלביני הון באזור הדרום. מדובר בניסיון נוסף להלך אימים על המועמד להיות שר האוצר, וזאת באמצעות כלי התקשורת. מהלך זה גורם נזק לשוק הנדל"ן".

בן אליהו הוסיף כי "בשבועות האחרונים הופתענו לגלות מקריאה בתקשורת כי בכוונת אגף התקציבים להציע לשר האוצר הנכנס תיקוני מסים בשוק המקרקעין שלא תואמו עמנו ולא נבחנו על ידי הגורמים המקצועיים בממשלה האמונים על שוק הדיור. ניסיון העבר בתחום מלמד כי שינויי מיסים תכופים בתחום הנדל"ן יוצרים חוסר יציבת בשוק, מקשים על גיבוש מדיניות ממשלתית עקבית ופוגעים ביכולת השוק לאזן את עצמו. טרם חלפה שנה וחצי מיום שאושרה הרפורמה הגדולה האחרונה בשוק המיסוי, ובמצב זה לא ניתן לבצע שינויים מושכלים במיסוי הנדל"ן ללא פגיעה משמעותית ומיידית בפעילות השוק".

"כעת", מוסיף היום בן אליהו, "מנסים באוצר לעשות שימוש בנתונים תוך פרשנויות מוטעות ולא מקצועיות, בניסיון נוסף להטיל מיסים נוספים ומיותרים, גם על זוגות צעירים".

במכתב ששלח בן אליהו למנהל רשות המיסים, משה אשר, לפני כשבועיים כתב בן אליהו כי ״אגף התקציבים אינו גורם מקצועי בתחום הדיור ואינו מוסמך לקבוע מדיניות בשוק הדיור. הפרסומים האחרונים מלמדים כי האגף אינו מודע למלוא המשמעות של הצעדים בהם הוא מציע לנקוט. משרד הבינוי מתנגד בתוקף לשינויי המיסוי המוצעים. עצם פרסומם בתקשורת, גם אם לא ייושמו בסופו של דבר, גורם לנזק״.

בחודש מארס נמדד גירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בסך 1.2 מיליארד שקלים. כך עולה מנתוני ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממיסים לחודש מרץ 2015 שמפרסם הבוקר משרד האוצר, הכוללים בין היתר את סך גביית המסים לתקופה. על פי נתוני האוצר, הגירעון למימון בחודש מארס הסתכם ב 0.6 מיליארד שקלים. בחודשים ינואר – מארס 2015 היה לממשלה עודף בפעילותה התקציבי שהסתכם בסך 0.7 מיליארד שקלים לעומת גירעון תקציבי בסך 0.3 מיליארד שקלים בחודשים ינואר – מארס 2014. הגירעון המצטבר ב 12 החודשים האחרונים (אפריל 2014 – מארס 2015) הסתכם ב 2.63% מהתמ"ג.

על פי נתוני האוצר, סך גביית המסים בחודש מארס הסתכמה ב 23.9 מיליארד שקלים. בחודשים ינואר – מארס הסתכמה גביית המסים בסך של 69.4 מיליארד שקלים, עלייה נומינלית של 4.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הפקדות המוסד לביטוח לאומי הסתכמו ב 4.6 מיליארד שקלים. יתר ההכנסות הסתכמו בסך של 0.7 מיליארד שקלים.

הגירעון בפעילות התקציבית של הממשלה בפברואר הסתכם בסך של 3.5 מיליארד שקלים

בנוסף עולה מנתוני משרד האוצר כי בחודשים ינואר – מארס פעלה הממשלה ללא מסגרת תקציב מאושרת ובהתאם לחוק יסוד משק המדינה המאפשר לממשלה להוציא 1/12 מתקציב שנת 2014 בכל חודש. סך ההוצאות של הממשלה (ללא פירעון קרן) הסתכמו בחודש מארס ב 30.5 מיליארד שקלים. מזה: הוצאות משרדי הממשלה 21.7 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית לציבור  2.7 מיליארד שקלים ותשלומי ריבית וקרן למוסד לביטוח לאומי 6.0 מיליארד שקלים. מתחילת השנה הסתכמו סך הוצאות משרדי הממשלה (ללא פירעון קרן וריבית) ב 57.8 מיליארד שקלים  – עלייה של 2.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת התקופה המקבילה אשתקד הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב 3.1% בעיקר עקב גידול בהוצאות ועדת הבחירות לכנסת, מענק לניצולי השואה ותשלום מס הכנסה שלילי.  בנוסף הוצאות מערכת הביטחון עלו ב  2.1%.

האוצר מדווח גם כי בחודש מרס הסתכם גיוס ההון נטו (מקומי ובחו"ל) בסך של  5.6  מיליארד שקלים. תקבולי מכירת קרקע הסתכמו בסך 0.4  מיליארד שקלים.  יתרות הממשלה בבנקים עלו ב 5.5 מיליארד שקלים.

גירעון שווה להעלאת מיסים; הנגידה סבורה שאין מנוס מהעלאת מיסים

סך הדיבידנדים שחולקו ע"י החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת"א הסתכם בשנת 2014 בכ-18.8 מיליארד שקל, עלייה של כ-1% לעומת שנת 2013 בה חולקו כ-18.7 מיליארד שקל. כך מדווחת הבוקר מחלקת המחקר של הבורסה. מספר החברות המחלקות ירד מ-177 חברות בשנת 2013 ל-169 חברות בשנת 2014. למרות קיטון זה, על פי בורסת ת"א משקל שוויין של המחלקות מסך שווי השוק של החברות הבורסאיות בסוף שנה עלה מ-71% אשתקד ל-76% ב-2014, בעיקר עקב הגידול החד בשוויין של מניות הפארמה טבע ופריגו.

תשואת הדיבידנד הממוצעת בשנת 2014 הסתכמה בכ-2.6%, לעומת כ-2.9% וכ-3.0% בשנים 2013 ו-2012, בהתאמה. הקיטון בתשואה נובע מהגידול בשווי השוק הממוצע של החברות הבורסאיות בשנת 2014 של כ-14% לעומת שוויין הממוצע בשנת 2013. על פי בורסת ת"א, כרבע מהחברות חילקו דיבידנד בכל אחת משלוש השנים האחרונות, וכחמישית מהן אף חילקו בכל חמש השנים האחרונות.

מזרחי טפחות: מוריד את יעד התשואה להון ל-13% לסוף 2017; יחלק דיבידנדים החל מ-2015

מחלקת המחקר של בורסת ת"א פילחה את נתוני חלוקת דיבידנדים – לפי מדדי מניות עיקריים. מהנתונים עלה כי 18 חברות שמניותיהן כלולות במדד ת"א-25 בסוף שנת 2014 חילקו בשנה זו כ-13.5 מיליארד שקל (כ-72% מסך כל הדיבידנדים), לעומת 16 מחברות המדד אשתקד שחילקו 12.3 מיליארד שקל בשנת 2013. בנוסף עלה מהנתונים כי 36 חברות מבין החברות שמניותיהן נכללו בסוף שנת 2014 במדד ת"א-75 חילקו כ-3.3 מיליארד שקל (כ-17% מסך כל הדיבידנדים), בעוד אשתקד חילקו 38 חברות המדד כ-3.8 מיליארד שקל.

בורסת ת"א מדווחת בנוסף כי תשואת הדיבידנד של מניות שני המדדים המשיכה במגמת הירידה, זו השנה הרביעית ברציפות. תשואת הדיבידנד של חברות מדד ת"א-25 הסתכמה בכ-2.6% בשנת 2014, לעומת 2.7%, 3.1% ו-3.3% בשנים 2013, 2012 ו-2011, בהתאמה. תשואת הדיבידנד של חברות מדד ת"א-75 ירדה באופן חד לכ-2.5% בשנת 2014 –  לעומת 3.3%, 3.1% ו-4.5% בשלוש השנים הקודמות, בהתאמה.

בורסת ת"א מדווחת כי תשואות הדיבידנד הגבוהות ביותר מבין חברות מדד ת"א-100 שייכות לבזק (כ-12%), דיסקונט השקעות (9.9%), דלק רכב (9.7%) ופז נפט (9.2%). בין חברות מדד ת"א-25 שלא חילקו דיבידנד בשנת 2014 בולטות שלוש חברות: בנק לאומי שלא שילמה דיבידנד לבעלי מניותיה מאז יוני 2011;  החברה לישראל, שחדלה מלשלם דיבידנדים במאי 2012; ואופקו שאינה נוהגת לחלק דיבידנדים.

מרץ בבורסת ת"א: פדיונות ענק בקרנות הכספיות; התגברות מכירות תעודות מטבע ע"י הציבור

מפילוח הנתונים לפי ענפים עולה כי תשואת הדיבידנד הענפית הגבוהה ביותר שייכת לענף הביטוח (5.6%) בזכות הדיבידנדים שחילקו "מגדל" ו"הפניקס" (ראה לעיל), וכן "הראל השקעות" (כ-320 מיליון שקל). תשואת הדיבידנד הענפית השנייה בגובהה שייכת לענף המסחר והשירותים (5.4%), בזכות הדיבידנדים הגבוהים ששילמה "בזק", כמוזכר לעיל.

בורסת ת"א מדווחת בנוסף כי בדומה לאשתקד, גם בשנת 2014 תשואת הדיבידנד הענפית הנמוכה ביותר שייכת לענף הבנקים (1.1%), לאחר שרק שניים מתוך חמשת הבנקים הגדולים(2) חילקו דיבידנד לבעלי מניותיהם – "בנק הפועלים" (המוזכר לעיל) ו"הבנק הבינלאומי" (285 מיליון שקל). יש לציין, כי דירקטוריון מזרחי טפחות עדכן בסוף שנת 2014 את מדיניות חלוקת הדיבידנד של הבנק ואף קיבל את אישור המפקח על הבנקים לחלק דיבידנד מדי רבעון בשנים 2015 ו-2016.

בנוסף מדווחת בורסת ת"א כי 28 מבין 34 החברות, שמניותיהן היו כלולות בסוף שנת 2014 במדד התל-דיב, חילקו דיבידנד בשנה זו. תשואת הדיבידנד של חברות המדד הסתכמה בכ-3.8%, לעומת תשואה של כ-5.7% ושל כ-7.1% בשנים 2013 ו-2012, בהתאמה. במרץ 2015 נוספו למדד 6 חברות, בראשן חברות המגזר הפיננסי הבנק הבינלאומי, הפניקס ומנורה מבטחים החזקות, שחילקו דיבידנד שנתיים ברציפות בשנים 2013 ו-2014. בין החברות שנגרעו מהמדד במרץ 2015 בולטות סלקום ופרטנר, שלאור הירידה ברווחיותן חדלו מלחלק דיבידנד.

למה משקיעים אוהבים דיבידנדים? ולמה זה ממש לא צריך להיות כך? איך מחלקים דיבידנדים אם יש הפסדים? ומה זה תשואת הדיבידנד (הנתון החשוב ביותר)?

הגופים המוסדיים בפרט והמשקיעים בשוק ההון בכלל אוהבים דיבידנדים, אפילו אוהבים מאוד דיבידנדים. הם מרגישים שהחברה משתפת אותם ברווחים שלה, הם מרגישים שהם מעין מחזיירם חלק מההשקעה באופן שוטף, הם מרגישים שזה מבטא חוזק ויציבות של החברה המחלקת.

חברות שמחלקות באופן קבוע, וכיום חברות רבות מחלקות באופן קבוע חלק מרווחיהם השוטפים (על פי מדיניות דיבידנד שנקבעת מראש), זוכות לנקודות זכות, אבל האם זה באמת משנה משהו? האם חלוקת הדיבידנד אכן תורמת משהו למשקיע? ורק כדי להמחיש את הדילמה של החלוקה – וורן באפט האגדי נגד חלוקות דיבידנדים, הטענה שלו היא שהחברה צריכה להשקיע את הרווחים שלה בעצמה כדי לייצר תשואה גבוה יותר למשקיעים ולא להחזיר להם חלק מההשקעה; אם הם רוצים להיפגש עם כסף, שימכרו חלק מההשקעה (יממשו מניות).

והנה עוד דוגמה – צ'קפוינט  הישראלית, חברת אבטחת המידע שנסחרת ב-15 מיליארד דולר מלאה במזומנים, אבל היא נגד חלוקות דיבידנדים – היא מעדיפה לעשות מהלכים אחרים (מעט רכישות של חברות בתחום, ומעט רכישות של מניות שזה יחסית קרוב לחלוקת דיבידנדים).

למרות הגישה הרווחת שחלוקת דיבידנדים זה נהדר למשקיעים, בפועל, זה לא ממש משנה (אלא אם מדובר על חלוקה בתשואת דיבידנד משמעותית מאוד). והנה הדגמה – נניח שחברה שמנייתה במחיר של 100 אגורות מחלקת דיבידנד של 4 אגורות. במקביל לחלוקה מחיר המניה יורד ב-4 אגורות ל-96 אגורות, ולמשקיע יש 4 אגורות (ברוטו, על זה יש גם לשלם מס!)  לכאורה (אם נתעלם מעניין המס) הוא נשאר אם אותו ערך. אז מה היתרון כאן? בפועל, אין יתרון, אפילו ההיפך – המשקיע הפרטי משלם כאמור מס. מנגד, אם החברה משקיעה את אותם 4 שהתכוונה לחלק ברכישה של חברות, ברכישת מכונות ועוד, צפוי שהיא תדע לייצר תשואה טובה יותר מהמשקיע. אחרי הכל,  התשואה האמיתית למשקיע לא מגיעה דרך תשואת דיבידנד אלא דרך עליית ערך המניה. תשואת הדיבידנד ברוב הגדול של המקרים מבטאת חלק קטן מאוד מעליית ערך המניה, ויעידו על כך נתוני הבורסה שמתפרסמים כעת. טבע חילקה 4 מיליארד שקל בשנת 2014, אבל 4 מיליארד שקל, מבטאים בערך 2% ממחיר המניה, שעלתה בתקופה זו ב-30% ויותר!

וכאמור, אם אותו משקיע רוצה להיפגש עם מזומנים הוא פשוט יכול למכור חלק ממנה, למה לקרוא לה דיבידנד, ולמה בעצם לכפות על המשקיע קבלת דיבידנד (וביחד עם הדיבידנד – מס!) , תנו לו להחליט. ובכל זאת, כאמור השוק אוהב דיבידנדים –  זאת פשוט האופנה עכשיו!

דיבידנדים מחולקים מרווחים. החלוקה בעצם מבטאת את הזכות של בעלי המניות ליהנות מהרווחים האלו. אבל מה קורה אם החברה מפסידה? ובכן, השאלה בחלוקת דיבידנדים היא אם לחברה יש כרית של רווחים צבורים לחלוקה. אם יש לה רווחים צבורים מהעבר, אז בהחלט ייתכן שבשנה מסוימת היא מפסידה ועדיין יכולה לחלק ובפועל מחלקת. זה לא "טבעי", אבל בהחלט אפשרי – זו בעצם חלוקה בהסתמך על רווחי העבר.

חלוקה בעייתית יותר היא חלוקה במצב שנגמרו הרווחים הצבורים/ הרווחים הראויים לחלוקה ואז מטעמים שונים (במקרים רבים בשל הצורך לשרת את החוב של בעל השליטה) מחלקים את ההון של החברה / מפחיתים את ההון העצמי. אז, צריך לבקש אישור מבית המשפט ולקבל את הסכמת הנושים, וזה כמעט תמיד מצליח – בזק של אלוביץ מחלקת באופן שוטף את כל רווחיה, אבל זה לא הספיק לה, והיא חילקה בשנים האחרונות 3 מיליארד שקל מההון – משמע, הפחיתה את ההון העצמי.

כשמתייחסים לדיבידנדים צריך להבין את ההגדרות הבסיסיות.  דיבידנד לרוב מחולק "באגורות" – חברה מדווחת לדוגמה כי היא מחלקת 30 אגורות; הכוונה היא שהיא מחלקת 30 אגורות לכל מניה (לכל מניה של 1 שקל ערך נקוב). חברות גם מדווחת על החלוקה הכוללת – לדוגמה, חברה מחליטה לחלק 10 מיליון שקל. מה חשוב לדעת ולהבין בחלוקות דיבידנד?

דיבידנד מתבטא לרוב בשני  אופנים – סכום הדיבידנד שחברה מחלקת ותשואת הדיבידנד. כשחברה מחליטה לחלק דיבידנד היא מחליטה על סכום הדיבידנד שיחולק לבעלי מניותיה, והמשמעות שכל בעל מניות זכאי לחלקו היחסי. לדוגמה – אם חברה מתכוונת לחלק 10 מיליון שקל ולחברה יש 20 מיליון מניות, אזי סכום החלוקה האבסולוטי הכולל הוא 10 מיליון וסכום החלוקה פר מניה הוא 0.5 שקל (10 מיליון שקל חלקי 20 מיליון מניות).

אבל, לסכום החלוקה ולסכום פר מניה אין משמעות כנתון בודד – אז מה אם מחלקים 0.5 שקל למניה? השאלה היא ביחס למה, ביחס לאיזה מחיר מניה?  אם המניה במחיר של 1 שקל, אז הדיבידנד שמחולק מהווה 50% ממחיר המניה (משולם 0.5 שקל למניה של 1 שקל) וזה כבר מאוד משמעותי, אבל אם מחיר המנה הוא 100 שקל, אז  מדובר על חלוקה יחסית קטנה שמהווה 0.5% ממחיר המניה (0.5 שקל חלקי 100 שקל).

ולכן, הנתון החשוב באמת הוא תשואת הדיבידנד – סכום הדיבידנד למניה חלקי מחיר המניה, ובדוגמאות שלנו – 50% לעומת 0.5%, ככל שתשואת הדיבידנד גבוה יותר כך המהלך של החלוקה נתפס כיותר אטרקטיבי מבחינת המשקיעים (המחזיקים במניות).

"צפי לשיפור בטווח הארוך בחברת אינרום, לאחר תקופה מאתגרת בשוק הבנייה" – כך כותבים הבוקר כלכלני לידר שוקי הון בסקירה שמפרסם בית ההשקעות. בסקירתם כותבים לידר שוקי הון: "אינרום פועלת בעיקר בייצור מוצרים ייעודים לתחום הבניה דרך חברות הבנות: נירלט, כרמית ואיטונג. 2014 הייתה שנה מאתגרת בשוק, לאור אי הוודאות סביב 'חוק מע"מ 0' וצוק איתן".

בלידר שוקי הון כותבים כי "לאחרונה תמונת המצב התבהרה ואנו סבורים כי שוק הבניה צפוי להנות מתנופה על רקע עודף הביקוש והמחסור בדיור. אמנם תהליך זה יתרחש באופן הדרגתי, כך ששנת 2015 עלולה להיות חלשה יחסית, אך בטווח הארוך יותר אנו מעריכים כי תחול צמיחה משמעותית".

לידר שוקי הון: סביר שמגמת העלייה במחירי הדיור תתעצם בחודשים הקרובים

לידר שוקי הון מתייחסים לפיזור בסוגי הפעילויות על פני תהליך הבנייה: "אחד מהיתרונות של אינרום נובע מהיותה בעלת מגוון פעילויות הפזורות על פני תהליך הבנייה: מהתחלת התהליך עם איטונג, דרך אמצע התהליך עם כרמית וכלה בנירלט שמוצריה מיועדים לשלבים הסופיים. כמו כן, מוצריהן של כרמית ונירלט מיועדים גם לשוק השיפוצים, כך שגם בעתות של ירידה בשוק הבניה, אינרום עשויה להנות מעלייה בשוק השיפוצים".

בנוסף מציינים לידר את הצמיחה העקבית תוך השיפור המתמיד ברווחיות על רקע צעדי ההנהלה שכללו חדשנות, השקעות משמעותיות והתייעלות. "בשנים האחרונות הציגה אינרום תוצאות מרשימות, אפילו במהלך 2014, שהייתה שנה מאתגרת. בין השנים 2011-2014 צמחו הכנסות החברה בכ-6.3% בממוצע מדי שנה. שולי הרווח התפעולי עלו מכ-12.2% ב-2011 לכ-15.8% ב-2014. השיפור בתוצאות נבע מחדשנות, התמקדות במתן שירות אמין ואיכותי, השקעות והתייעלות", כותבים לידר שוקי הון.

לידר שוקי הון: "צפויה ירידה של 10% במחירי הדירות"

לידר שוקי הון מציינים בנוסף כי "בין צעדי החדשנות ניתן לכלול חדירה לשוק הבנייה המתועשת, התמקדות במוצרים ופתרונות מיוחדים והרחבת הפרוטפוליו עם מוצרים בעלי תכונות ייחודיות. בין הליכי ההתייעלות ניתן להתייחס בעיקר להשקעות משמעותיות במיכון ואוטומטיזציה. כיום אינרום נמצאת לאחר תוכנית השקעות רחבה ולכן לא צפויה להדרש להשקעות נוספות משמעותיות בטווח הבינוני. מנגד, החברה צפויה להמשיך לקצור את פירות השקעותיה".

נקודה נוספת שמציינים לידר שוקי הון בסקירה, הינה מינוף נמוך ותשואת דיבידנד נאה: "אינרום הינה חברה בעלת מינוף נמוך, עם חוב פיננסי של כ-200 מ' ש"ח ויחס חוב נטו ל-EBITDA (נכון לשנת 2014) של כ-1.3. לאינרום מדיניות חלוקת דיבידנד של כ-75% מהרווח הנקי ותשואת הדיבידנד שלה עולה על 7%, כך שמדובר בחברה בעלת תשואת דיבידנד בין המרשימות בבורסת ת"א".

בשורה התחתונה, לידר שוקי הון סבורים כי "אינרום היא חברה תעשייתית מבוססת הנוכחת בכל תהליך הבנייה ובעלת מגוון רחב של מוצרים. לאינרום  הנהלה מצויינת והיא הצליחה להציג בשנים האחרונות צמיחה מרשימה בהכנסות וברווח. להערכתנו, בשנת 2015 אינרום עלולה להיות מושפעת מכך שההתאוששות של שוק הבניה, לאחר שחרור הפקק שנוצר עקב חוק מע"מ 0, תהיה איטית. יחד עם זאת, בטווח הארוך יותר אנו מניחים כי החברה תהנה מתנופה משמעותית בשוק הבניה, תוך מיצוי ההשקעות שביצעה בשנים האחרונות במיכון ואוטומציה".

לידר שוקי הון "ממליצים על אינרום בתשואת יתר במחיר יעד של כ-11.0 ש"ח למניה. אינרום נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-12.3 ומכפיל EV/EBITDA של כ-8.4 על התוצאות החזויות ל-2015. לאור השיפור הצפוי בטווח הארוך, אינרום נסחרת להערכתנו מתחת לשוויה הכלכלי".

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, קורא היום לממשלה לחשוב על חלופות אחרות לתמ"א 38, אשר לדבריו נכשלה.  כהן אומר כי: "הממשלה חייבת להודות באומץ שתוכנית תמ"א 38 למיגון כל בנייני מדינת ישראל מול רעידות אדמה נכשלה כשלון חרוץ. במהלך 10 שנות קיומה רק אלפים בודדים של בניינים מוגנו, זאת בשעה שעדיין קיימים מאות אלפי בניינים לא ממוגנים, כולל רוב רובם של בנייני הפריפריה, ובמיוחד השבר הסורי אפריקני, שם סכנת רעידות האדמה גדולה שבעתיים. על מנת שלא נעמוד חלילה במצב של רעידת אדמה קשה עם רבבות נפגעים, באחריות הממשלה לאמץ בהקדם האפשרי תפיסה חדשה שתאפשר מיגון נאות למיליוני בית ישראל".

תמ"א 38 , פינוי בינוי – איך מקבלים משכנתא?

כהן מציין נקודה נוספת: "תמ"א 38 נכרכה בשנים האחרונות, שלא בטובתה, בפתרון המחסור בדיור. נגרם כאן, לטעמי, נזק כפול ומכפול, גם למטרתה הראשונית של תמ"א 38, מיגון בפני רעידות אדמה, וגם לבעיית המחסור בדיור כשנוצר רושם מוטעה כאילו או טו טו, שתבוא התמ"א 38 ותייצר רבבות דיור חדשות מידי שנה בשנה. זהו , כמובן, מקסם שווא, משום שתמ"א 38 היתה ותשאר נישתית ואיננה יכולה או אמורה לייצר פתרון כולל למחסור בדיור. הפתרון יגיע מפינוי בינוי דווקא, שם קיים פוטנציאל של כ-500,000 יחידות דיור חדשות ומהפשרה מאסיבית של קרקע מדינה במיקומים מועדפים ובמחירים תחרותיים שיאפשרו גידול מכ-40 אלף יחידות דיור לשנה כיום לכ-60 אלף לפחות לשנה, שזהו היעד המינימלי לעשור הקרוב על מנת למאל את המחסור בדיור".

יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל מתייחס גם הוא לנושא ואומר: "אינני מסכים לחלוטין עם הקביעה שתמ"א 38 נכשלה. בשנים האחרונות יש בהחלט שיפור במספר הפרויקטים ובמודעות לתמ"א 38, ובמיוחד מאז החלת תמ"א 38/3 המאפשרת תוספת שתיים וחצי קומות. עם זאת ניתן ואפשר בהחלט להגדיל משמעותית את מספר הפרויקטים הנבנים באמצעות תמ"א 38, זאת באמצעות תופת זכויות ליזמים עד כדי 4 קומות ויותר, החלטה שהינה בידי העיריות והרשויות המקומיות, וכן באמצעות ניוד זכויות, כלומר, מענק זכויות בנייה נוספות במרכז הארץ, לבנות בפריפריה, שם ערך הקרקע נמוך יותר. הבעייה איננה בתמ"א 38 עצמה, שהינה בהחלט תכנית טובה ונכונה, אלא ביישום שלה, ואם היישום שלה ישתפר, בסיוע משותף של מקבלי ההחלטות בממשלה וברשויות המקומיות, אני בטוח ומשוכנע שתמ"א 38 תגיע רחוק ותהפוך להיות לא רק פתרון כולל נגד בעיית רעידות אדמה, אלא גם תוספת משמעותית ביותר למספר התחלות הבנייה מידי שנה בשנה".

ארדן מציע שתמ"א 38 יכלול מבנים שהוקמו ללא ממ"ד; הקבלנים: "מכת מוות לתכניות פינוי בינוי"

גלעד יפרח, סמנכ"ל חברת גלעד מאי הבונה בפריפריה: "לצערי התמ"א 38, במקום ברכה, הפכה לסיוט של הפריפריה. במהלך העשור האחרון לא נבנתה בפריפריה, לא בגליל ולא בנגב, אפילו לא דירה אחת לרפואה במסגרת התמ"א 38, וכל הדירות נבנו רק באזורי הביקוש במרכז הארץ. עובדה זו השפיעה במישרין על הגדלת הפער בביקושים בין המרכז לפריפריה. חשוב לזכור שלפני 2005, עת החלה תכנית התמ"א 38, היו דווקא בפריפריה ביקושים נאים ביותר, הן בעיר דוגמת באר שבע, והן בערי הגליל דוגמת נצרת עילית, כרמיאל ועוד. כחברה הבונה כעת פרויקטים הן בחצור הגלילית והן בבית שאן אני פונה לממשלת ישראל ולכל מקבלי ההחלטות בבקשה "לשנות את הדיסקט" ולייצר פתרון משולב שיגדיל את הביקושים לפריפריה, הן באמצעות קידום מערך הכבישים והרכבות לכל מקום בפריפריה, כפי שמקובל בעולם הגדול, הן הגדלת הסיוע לאקדמאים ובעלי מקצועות נדרשים, הן הקמת עשרות "אינטלים" בגליל ובנגב, זאת על ידי תמיכה ממשלתית בחברות הייטק וביוטכנולוגיה. בד בבד הממשלה חייבת, ועכשיו, לקדם לאלתר תכנית מקיפה שתמגן כל דירה בפריפריה, זאת לפני שיהיה מאוחר מידי".

הקבלנים על ההחלטה להרחיב את תמ"א 38: "התכנית אינה פתרון כולל לבעיית הדיור"

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 מצא כי המשקיעים מודאגים מהיווצרות בועה מכיוון ששוקי המניות והאג"ח יקרים. לפי תוצאות הסקר החודשי של מריל לינץ', אחוז המשקיעים הסבורים כי שוקי המניות נסחרים בתמחור יתר הוא הגבוה ביותר מאז שנת 2000 – 25% לעומת 23% בחודש מרס ו-8% בלבד בפברואר 2015, אך עדיין מתחת לשיא של 42% שנרשם בשנת 1999.

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 מצא בנוסף, כי אחוז המשיבים הסבורים כי שוקי האג"ח יקרים רשם שיא חדש בהיסטוריה של הסקר. 84% ממנהלי הקרנות אמרו כי האג"ח נסחר בתמחור יתר, לעומת 75% בחודש מרס השנה. בנוסף, 13% מהמשקיעים סבורים כי "בועת מניות" היא הסיכון הגבוה ביותר בפניו עומדים השווקים, לעומת 2% בלבד בחודש פברואר 2015. המשתתפים בסקר מאמינים כי ההתמקדות בתמחור יתר היא בארה"ב – 68% מהנשאלים אמרו כי ארה"ב היא האזור היקר ביותר ואזורים אחרים ביניהם אירופה ויפן עדיין נסחרים בתמחור חסר.

מריל לינץ' – מחירי הדירות בישראל לא מנופחים!

הערכות אלה באות על רקע ההבנה של המשקיעים כי שיעורי הריבית בארה"ב יעלו בעוד שהבנק המרכזי האירופי והבנק של יפן עסוקים בעידוד מוניטרי. למרות שרוב המשקיעים אינם צופים כי הבנק הפדרלי האמריקני יעלה את הריבית לפני הרבעון השלישי של 2015, 85% מהם צופים כי שערי הריבית בארה"ב אכן יעלו בשנת 2015.

מריל לינץ' מעריכים כי לקראת סוף הרבעון הראשון של 2015 – בנק ישראל יאלץ להוריד את הריבית

סקר מנהלי הקרנות של מריל לינץ' לחודש אפריל 2015 שב ומוכיח כי המשקיעים הגלובליים מקדימים את המדיניות המוניטרית, אמר מייקל הארטנט, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק אוף אמריקה מריל לינץ'. "אנו רואים סוג של התלהבות באירופה שבה המלצה חיובית על מניות מגובה בנתונים אבל המשקיעים כבר לא מאמינים כי הן נסחרות בתמחור חסר", אמר מאניש קברה, אסטרטג המניות אירופה.

אתם חושבים שאתם משלמים דמי ניהול בשיעור מסיים, אבל האמת היא אחרת לגמרי – קוראים לזה כפל דמי ניהול וזה מגיע מהוצאות נוספות שיש לגוף המנהל, לקופת הגמל, לקרן הפנסיה לביטוח החיים שלכם. זה עובד כך – הקרן פנסיה לדוגמה מנהלת חלק מהכסף דרך קרנות גידור, לקרן הגידור משלמים דמי ניהול – הנה כפל בדמי הניהול – גם דמי הניהול שאתם משלמים לקרן הפנסיה עצמה וגם דמי הניהול שאתם משלמים בעקיפין לקרן הגידור. זה לא רק קרנות גידור.

קרנות השקעה שונות, קרנות נדל"ן, ועוד. לפני כשנה אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הגבלת גובה "דמי הניהול הכפולים בפנסיה", אבל זו לא באמת הגבלה –  הוועדה קבעה ה רף להוצאות הישירות שמורשים המוסדיים לנכות מחשבונות החוסכים, נוסף על דמי הניהול, ברמה של עד 0.25% מהנכסים לשנה. זה המון! היה צריך להגביל את הרף בשיעור נמוך משמעותית.  בעולם שבו הריביות כל כך נמוכות – 0.25% זה המון, זה הרבה יתר מהתשואה בפיקדונות שקליים! זה בערך התשואה הצפויה באפיקים הפנסיונים בהינתן הריבית הנמוכה.

הרף הזה גבוה בעשרות אחוזים מהרף המקורי שאותו ביקשה לקבוע דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר. הרף הזה לא כולל הוצאות שנובעות מעסקאות מימון פרויקטים של תשתיות ועסקאות נדל"ן שאינן נספרות להגבלה. הוראה זו תקפה לארבע שנים, ולאחר מכן תיבחן מחדש.

התשלומים הנוספים אמנם מאפשרים לממן הוצאות לשירותי השקעות חיצוניים, בין היתר בכוונה לשפר את התשואה לעמית ולהוביל את המוסדיים להשקיע כספים גם באפיקים בחו"ל ואצל מנהלים חיצוניים מתמחים. אבל, השיעור שלהם גבוה!

בפועל, כך מפרסם "גלובס" שיעור כפל דמי הניהול בשנת 2014 הוא 0.17% וזה הרבה מאוד – זה מייקר את דמי הניהול בפועל, וזה מפחית את התשואה, אלא אם מדובר בקרנות וגופים שייצרו תשואה. הנה בדיקת גלובס המלאה  הכוללת את כל הגופים הגדולים, קרנות הפנסיה וביטוחי החיים, ופרוט דמי הניהול הכפולים בכל קרן ואצל כל גוף.