מתלבטים לאיזו ריבית להצמיד את הלוואת המשכנתא שלכם? הנה הסבר מפורט על משכנתא בריבית קבועה לא צמודה.

מהי בכלל ריבית קבועה ולמה היא לא צמודה?

בואו נגיד שהמשכנתא שאתם צריכים על מנת לרכוש את בית החלומות שלכם עומדת על כמיליון שקלים. את הסכום הסופי שתחזירו לבנק, על פי הריביות במשק כיום, ניתן לאמוד בכמליון וארבע מאות אלף ש"ח (כן כן, 40% יותר, זה מה שההלוואה עולה לנו). ההבדלים בין הלוואה להלוואה יתנקזו בכמות הכספים שתעבירו לבנק בסופו של דבר (או במילים אחרות, התשלום שלכם על המשכנתא) ובגובה ההחזר החודשי. כל אלה מושפעים מבחירתכם במסלול ריבית אפשרי להלוואה. בין המסלולים הבולטים להלוואות משכנתא נמצא את המסלול בריבית קבועה והמסלול בריבית משתנה.

משכנתא בריבית משתנה מאפשרת לבנק לעדכן את גובה הריבית של ההלוואה בכל תקופה מסויימת שנקבעת מראש, בדרך כלל בין שנה לחמש שנים. החיסרון בהלוואה זו הוא חוסר היציבות של ההחזרים החודשיים, והיתרון הוא ריבית ריאלית (ולא גבוהה יותר) ונקודות יציאה מההלוואה בכל עדכון ריבית.

המסלול בריבית קבועה מאפשר יציבות גבוהה של הלוואת המשכנתא שלכם, עם ריבית שלא תשתנה לאורך השנים.

על מנת להשיג יציבות גבוהה אף יותר, ישנו מסלול של ריבית קבועה לא צמודה – כלומר, הריבית אינה משתנה בכלל לאורך השנים, גם לא על פי תנודות המדד.

היתרון והחיסרון של ריבית  קבועה לא צמודה

ההתנהלות הכלכלית של הבית עומדת בבסיס היכולת שלנו ליהנות מהחיים האלה, וכך, גובה יציב וצפוי של החזרים חודשיים הוא משהו שרובינו מוכנים לשלם עליו. ואכן, משכנתא בריבית קבועה שאינה צמודה, מאפשר החזרים חודשיים קבועים וזהים לאורך כל חיי ההלוואה – בלי תנודות בריבית על פי השינויים בריבית הפריים, בלי הצמדה למדד או לדולר או לגובה הרווחים באג"ח או מט"ח – פשוט בכל חודש, אותו תשלום. יתרון זה מאפשר לנו לתכנן את התקציב החודשי שלנו באופן מדוייק.

יתרון זה עולה לנו כסף, מפני שהבנקים תמיד יקבעו ריבית גבוהה מספיק שתגן עליהם מפני הפסדים אפשריים שיגרמו בשל עליית הריבית לאורך חיי ההלוואה. אם כן, משכנתא כזו תהיה רווחית לבנק רק אם מראש אתם משלמים בכל חודש את הסכום המקסימלי שייתכן שתשלמו לאורך חיי ההלוואה – או לפחות, כך שממוצע התשלומים שלכם לא יהיה נמוך מהגובה המירבי של התשלומים בריבית הקבועה הגבוהה ביותר שתינתן בהלוואות דומות לאורך חיי המשכנתא.

העם אמר את דברו – עליה היסטרית בכמות ההלוואות בריבית קבועה לא צמודה

בשנה האחרונה חלה עלייה דרמטית בלקיחת הלוואת משכנתא בריבית קבועה לא צמודה. אטרקטיביות ההלוואה בסגנון זה מלמדת אותנו, שהיציבות חשובה מעלות ההלוואה, ושאנחנו מוכנים לשלם על היכולת לתכנן את ההוצאות החודשיות.

אם כן, משכנתאות בריבית קבועה לא צמודה מאפשרות למשקי הבית את מה שאף משכנתא אחרת לא מאפשרת – החזרים חודשיים קבועים לכל אורך חיי ההלוואה, במחיר של ריביות גבוהות יחסית ביחס לשאר מסלולי המשכנתאות המוצעים. על פי נתוני השוק ניראה, כי היתרון גובר על החיסרון. ייתכן, שמי שבוחר להיעזר ביועץ משכנתאות מקצועי, יוכל למצוא אפיקי הלוואה נוספים שיאפשרו לו לשלב בין הביטחון והיציבות של ההלוואה ליוקר שלה.

המאמר מאת מאיר וידר,  מנכ"ל וידר משכנתאות

בבנק דיסקונט שיחררו הבוקר סקירה מסכמת על המשק הישראלי. לדבריהם, בנק ישראל ממשיך להפגין באמירותיו נחישות באשר לשמירה על פיחות השקל. בהתבטאויותיו האחרונות הוא משדר למשקיעים כי אינו פוסל הפעלה של כלים מוניטרים מעבר לכלי הריבית – ובעיקר הכוונה להגברת רכישות המט"ח. עקב כך, ובניגוד לשבוע שעבר עלו אגרות החוב המקומיות עליות מתונות של עד 0.3%. זאת, למעט אגרות החוב הצמודות הקצרות שירדו כ- 0.1%.

גורם נוסף שעשוי להשפיע לחיוב על אגרות החוב הוא התשואה של האג"ח האמריקאית ל-10 שנים אשר ירדה  בסוף השבוע לרמה של 1.9%. זאת בעיקר לאור החולשה של דוח התעסוקה שפורסם (על כך בהמשך), אשר תומך בגישה "יונית" יותר של הפד האמריקאי בכל הנוגע להעלאת ריבית. מירווח התשואות בין האמריקאית למקומית נותר על טריטוריה שלילית של כ- 0.25%-0.3%. בקרב אגרות החוב הקונצרניות שלטה מגמה שלילית כאשר תל בונד 60 והשקלי ירדו כ-0.3% ו- 0.15%, בהתאמה.

הם מצטטים את מחלקת המחקר של בנק ישראל אשר פרסמה בשבוע שעבר את תחזיותה לגבי השנים 2015-2016. מהן עולה כי הצמיחה השנה צפויה לעמוד על 3.2% השנה (לאחר 2.8% ב- 2014) ועל 3.5% ב- 2016. עיקר השינוי יגיע מהשיפור בהשקעות במשק לרמה של 2% השנה ועליה ל- מעל 7% בשנה הבאה. זאת לאחר ירידה בהשקעות ב-2014, שנבעה בעיקר עקב הצמצום בבניה למגורים עקב סוגיית מע"מ אפס. עוד צופה הבנק כי גם השנה צפויה האינפלציה להיוותר שלילית (0.1%-) לאחר 0.2%- אשתקד, אך ב- 2016 היא צפויה לחזור למרכז יעד האינפלציה לרמה של 1.7%. עקב כך להערכת מחלקת המחקר הריבית תישאר על רמה של 0.1% עד סוף השנה, ותעמוד על 0.75% בסוף 2016.

הצריכה הפרטית ממשיכה להיות רגל יציבה בתוצר הגולמי והיא צפויה לעלות 3.2% ו- 3.3% בשנתיים הקרובות בהתאמה. יחד עם זאת מדובר על ירידה לעומת רמה של 4% שנרשמה ב- 2014, ואכן החלשות העוצמה ניכרת בנתוני הרכישות בכרטיסי האשראי ובנתוני המכירות ברשתות השיווק שפורסמו לאחרונה.

השקעות תושבי חוץ בישראל: בפברואר השקיעו כ-200 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד מעט בחודש מארס, אם כי מדובר על רמה גבוהה יחסית לרמה שנרשמה בהמהלך השנה האחרונה. ההרעה שנרשמה היתה בעיקר עקב תפיסת המצב השוטף (יתכן והושפעו מהבחירות), בעוד שבתפיסת מצב התעסוקה בעוד ששה חודשים נרשם שיפור. גם על-פי תחזיות מחלקת המחקר של בנק ישראל האבטלה צפויה להישאר בשנתיים הקרובות ברמה הנוכחית של 5.3%-5.5%.

מט"ח: המטבע האמריקאי המשיך להיחלש ברציפות מול רוב המטבעות העיקריים זה השבוע השלישי, למעט הין היפני. זאת לאחר השיא שנקבע במדד הדולר (ה-DX-Y) ב- 13 במרץ. השבוע החולשה נבעה כאמור מדוח התעסוקה החלש. הצמד אירו/$ עלה השבוע 0.65% על סף רמת ה- 1.1$.

בזירה המקומית, בנק ישראל העלה את תקרת רכישות המט"ח (כרגע עומדת על 86.1 מיליארד $) מ-90 ל-110 מיליארד $. עם זאת, הדולר והאירו המשיכו להיחלש מול השקל בכ- 0.4% וכ- 1% לרמה של 3.956 ש"ח ו – 4.277 ש"ח, בהתאמה.

ארה"ב: עיני המשקיעים התרכזו השבוע בדוח התעסוקה שפורסם ביום ו', בעיקר לאחר שדוח התעסוקה של פברואר הדהים את המשקיעים כשהציג תוספת של 295 אלף מועסקים. אולם גם ממוצע ההערכות ממותן של כ- 245 אלף מועסקים לא הצליח להתקרב לתוצאה: רק 126 אלף מועסקים הצטרפו במרץ. זהו בדוח הראשון שהראה תוספת חודשית נמוכה מ- 200 מועסקים מאז חודש אוגוסט אשתקד. בנוסף, גם דוחות התעסוקה האחרונים תוקנו מטה בשיעור של 69 אלף מועסקים. מעריכים כי גם לחורף הקשה בארה"ב קיימת השפעה מסויימת על הנתונים. שיעור האבטלה נותר על רמה נמוכה של 5.5% אולם תוך ירידה בשיעור ההשתתפות שיורד ל- 62.7% – שפל שלא נרשם מאז 1978. לחיוב ניתן לציין רק את השכר שעלה במרץ בשיעור של 0.3% לעומת צפי לעליה של 0.2%.

ההזמנות ממפעלים רשמו עליה חודשית ראשונה לאחר חצי שנה של נתון שלילי. יחד עם זאת מדד מנהלי הרכש של סקטור התעשייה ירד לרמה של 51.5 נק' מרמה של 52.9 נק' (צפי 52.5 נק').

שוק המניות בארץ: לאחר אתנחתא של שבוע חזר השוק המקומי לשבור שיאים: מדד המעוף הפגין עוצמה כשעה 2.93% לרמה של 1640.87 נק', כאשר 26 מתוך 27 המניות הכלולות בו כעת סגרו בעלייה שבועית. ת"א 75 לעומת עלה בשיעור מתון של כ- 0.2%, ויתר 50 עלה בכ- 1%.  בלטו בעליות מדד ת"א בנקים שעלה כ- 4.5%. לעומתו בלט מדד התקשורת בירידה של כ- 0.5% לאור ההערכות כי התחרות בענף צפויה להימשך ולייצר לחץ נוסף על המחירים.

כל חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל המשתתפים בדיון על גובהה הרצוי של ריבית בנק ישראל החליטו להותיר את ריבית אפריל ללא שינוי ברמה של 0.1%, ההחלטה התקבלה פה אחד.

הדיון התמקד בכמה סוגיות עיקריות: (1) האינפלציה והציפיות לאינפלציה, (2) הפעילות הריאלית, (3) שער החליפין, ו-(4) שוק הדיור.

לאחר שני מדדי מחירים חודשיים נמוכים מאוד, שבחלקם היו תוצאה של ירידת מחירי המים החשמל והדלק, חזרו תחזיות החזאים לאינפלציה לשנה קדימה אל תוך תחום היעד, בקרבת הגבול התחתון, כמו גם הערכת חטיבת המחקר, בעוד הציפיות משוק ההון נותרו עדיין נמוכות. חברי הוועדה מעריכים כי האינפלציה הנמוכה והציפיות הנמוכות לאינפלציה אינם מעידים על חולשות בפעילות הריאלית, אלא משקפים בעיקר גורמי היצע ולכן, ללא זעזועים נוספים מכיוון זה, צפויה האינפלציה לחזור לתחום היעד.

למרות תמונה מעורבת הנובעת מהאינדיקאטורים השונים לפעילות הריאלית, חברי הוועדה סברו כי המשק הישראלי חזר לסביבת הצמיחה של השנתיים האחרונות, כ-2.5-3% לשנה. הערכתם לרמת הפעילות הגבוהה יחסית של המשק התבססה, בין השאר, על חוזקו של שוק העבודה כפי שבא לידי ביטוי בשיעור האבטלה הנמוך ובגידול במספר המשרות הפנויות.

הוועדה דנה בהתפתחויות בשער החליפין, בשל ההשפעה האפשרית שלו על ענפי היצוא ותחליפי היבוא, ובהיות שער החליפין אחד מערוצי התמסורת העיקריים של המדיניות המוניטארית במהלך התקופה האחרונה. חברי הוועדה ציינו שמגמת התיסוף שקדמה להפחתת הריבית בחודש הקודם נבלמה, ואף חל פיחות בשער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.

חברי הוועדה ציינו כי מסתמנת עלייה מחודשת בפעילות ובמחירים בשוק הדיור המתבטאת במספר גבוה של עסקאות ובעליה בהיקפי המשכנתאות. עם זאת, הגידול המהותי במלאי הדירות בשל העלייה בגמר הבניה, עליה שצפויה להתמיד בשנתיים הקרובות בשל התחלות הבנייה הגבוהות בשנתיים האחרונות, צפוי להוות כוח כנגד לחצים אפשריים לעליות המחירים.

לסיכום, כל חברי הוועדה תמכו בהותרת הריבית על כנה, לאחר הפחתת הריבית ב-0.15 נקודת אחוז בחודש שעבר. זאת, מאחר ולהערכתם ההשפעה של הפחתת הריבית מחודש שעבר טרם מוצתה. כמו כן, העלייה בציפיות לאינפלציה וסביבת הצמיחה אינם תומכים בשינוי סביבת הריבית. בפרט, נוכח הסיכונים הנשקפים משוקי הנכסים ובהם שוק הדיור ושוק האג"ח הקונצרניות.

האם נעשתה הונאת פונזי  ביוטרייד? 

למדריך אלגו-טריידינג – מהם הסיכונים (וגם הסיכויים)

הפיקדונות בבנק נותנים תשואה נמוכה מאוד;  האגרות חוב הפכו למסוכנות; אולי זה הזמן לבחון השקעות באלגו-טריידינג (בזהירות!). עם זאת, חשוב להדגיש – מצד אחד ברור לרבים ששיטת המסחר באלגוטריידינג מניבה תשואה וזאת מאחר שמדובר בשיטה שמנצלת את מהירות הפעולה של המחשב ודבקה בעקרונות ברורים מראש בלי מקום לאמוציות. אבל ואת זה חשוב להדגיש מי שמנהל את כספו דרך חברות אלגוטריידינג כפוף בעצם לניהול של אותו גוף, ותלוי בניהול ואכות האנשים המנהלים באותה פירמה. ומסתבר לחות על פי התביעות הרבות של לקוחות – תביעות על הפסדים גדולים, תביעות על קבלת הכסף באיחור, שיש תקלות ובעיות טכניות וניהוליות בחלק מהחברות האלו – ולכן, למרות שאלגוטריידינג היא שיטה לגיטימית צריך לבדוק טוב טוב איפה ואיך עושים את זה  

יש לכם כסף בבנק? אתם בטח מתלבטים כבר תקופה ממושכת מה לעשות בו – מצד אחד, אתם שהסף ישמור על ערכו, מצד שני הריבית אפסית. זה עשוי להוביל אתכם להשקעות מסוכנות יותר, וזה אולי כדאי, אבל רק אם אתם מבינים במה שאתם משקיעים. מניות זה מניות, הסיכון בהן ברור, במיוחד אם מדובר במניות קטנות, אבל גם במניות של חברות גדולות קיים סיכון ולפעמים אפילו גדול מאוד – אפשר לחזור למשבר של 2008 ולהיזכר שגם ענקיות נפלו, אפשר לפשפש בכותרות של הימים והשבועות האחרונים ולראות שגם ענקיות בארץ בתחום הנדל"ן – אפריקה השקעות וכלכלית ירושלים או בתחום התקשורת – סלקום, פרטנר, והקמעונאות – רבוע כחול,  מקרטעות.

בקיצור, מניות זה מסוכן, אבל אתם יודעים זאת, מה שמסוכן יותר הוא מה שאתם לא יודעים שהוא מסוכן – אגרות חוב. כתבנו כאן כבר בעבר שאגרות החוב שסיפקו תשואה פנומנלית בשנים האחרונות צפויות לספק תשואה אפסית בשנים הקרובות – הסיבה פשוטה , הריבית אפסית, ובריבית אפסית לא מקבלים תשואה. התשואות שהיו נובעות מכך שהריבית ירדה (זה לא המקום להרחיב מדי, אבל בגדול כשהריבית יורדת מחירי אגרות החוב עולים, וההיפך!). כמו כן, ומשמעותי עוד יותר, באגרות החוב יש סיכון גדול שנובע מעיתוי העלאת הריבית, כשהריבית תעלה אז אגרות החוב יירדו, וככל שהאגרת לזמן ארוך יותר (מח"מ – משך חיים ממוצע גדול יותר) כך ההפסד יהיה גדול יותר.

ולכן, אגרות החוב מסוכנות מאוד – הן מספקות תשואה נמוכה שלא מפצה על הסיכון, ויש סיכון גדול שרוב המשקיעים לא רואים, או בוחרים שלא לראות!

על רקע המצב שנוצר בשווקים וחוסר אלטרנטיבות ההשקעה – כדאי לבחון השקעות מסביב. אלגו-טריידינג יכול להיות אופציה מסוימת לגיוון ופיזור השקעותיכם.  באלגו-טריידינג המכונה/ רובוט עושה את העבודה בשבילכם. לרובוט הזה  יש מוח/ נוסחא , זה יכול להיות משחק של ארביטראג', ואז ברגע שהמערכת מזהה שקיים ארביטראז' היא קונה את הנייר הזול מוכרת את הנייר היקר ונפגשת עם רווח. זה יכול להיות רובוט שפועל במתכונת של ניתוח טכני על מט"ח ועוד ועוד.

למדריך אלגו-טריידינג – מה זה ואיך עושים מזה כסף?

ביוטרייד, המתמחים באלגו-טריידינג מסבירים שבתקופה כזו, כדי להרוויח צריך לקחת סיכון.  "היכן כדאי להשקיע, בתקופה כזו כשהריבית אפסית?" אומר , שואל רואי קוזין, האנליסט הבכיר של יוטרייד, "זו שאלת השאלות שאלת מיליון הדולר. ואם נהפוך אותה למעין פרקטית – הרי מדובר בשאלת 200- 100 האלף שקל – יש הרבה מאוד אנשים שיש להם כסף בחשבון והם לא יודעים מה לעשות איתו. אני מעריך שהדולר ימשיך לעלות, מהר יחסית, כבר השנה נראה שער של 4.5, כששער של 5 שקלים לדולר עשוי להיות בעוד כשנתיים.

מערכות האלגו-טריידינג יכולות כמובן לפעול הרבה יותר מהר מבני אדם ולעבד ולנתח הרבה יותר חומרים ומכשירים מבני האדם. המערכת מנתחת ברגע את נתוני השווקים ומגיבה, בעוד שהמשקיע אולי הספיק לקרוא את חצי הכותרת שמתפרסמת בעניין הריבית (שמשפיעה על כל השווקים).

יתרון נוסף הוא בפוטנציאל היקף המסחר – 24 שעות, 7 ימים בשבוע, ולא רק מתי שהבנק או הבורסה פתוחים. פוטנציאל "שעות העבודה" גדול יותר ובהתאמה פוטנציאל הרווח.

יש גם חסרונות, כשהבולט ביניהם הוא הסתמכות על המוח – ומה אם המוח לא חושב נכון, אם הנוסחה שעומדת מאחורי הביצועים של מערכת האלגו-טריידינג לא מספקת את הסחורה? אז נכון, הנוסחה מעין משתכללת על פני זמן, אבל צריך לוודא שרואים מזה כסף.

בעיה אחרת היא שהנוסחא יכולה להיות תקפה בשלב מסויים ולא בשלב אחר – לדוגמה, הנוסחה טובה ומייצרת כסף שאנחנו בעולם של ריבית יורדת, אבל מה יקרה שהמצב יתהפך והריבית תעלה?

בעיה נוספת היא במכשירים/ ניירות שאין בהם רציפות מסחר – סוחרים עד אחרי הצהריים וחוזרים מחר בבוקר – כאן יש חשיפה למידע ונתונים שמתרחשים בשעות שאין בהן מסחר ושיכולות לגרום למחירים להשתנות דרמטית בלי שמערכת האלגו-טריידינג יכולה לפעול. הבעיה הזו תקפה בעיקר לניירות ערך, לכן אנחנו פועלים בשוק המט"ח. במט"ח אין בכלל בעיה (וחלק עיקרי מניהול התיקים הוא ניהול תיקי מט"ח), כשגם לניירות ערך מצאו סוג של פתרון דרך מכשירים עוקבי מניות (ואפילו עוקבים במינופים – סוג של אופציה על המניות) – CFDs.

אבל, הבעיה הגדולה ביותר של האלגו הוא השרלטנים – אלגו-טריידינג יכול להיות כלי מצויין לשווקים הפיננסים, אבל צריך רגולציה שתרחיק את השרלטנים ואת הגנבבים – בינתיים, הסתבר שביוטרייד היו אירועים חמורים מאוד – הונאת פונזי של אביב טלמור, וגם ב-USG קפיטל, שקרסה, המשקיעים הזרימו כספים ולא יקבלו את כספם חזרה.  זהירות מהתחום –  הוא אולי יהיה העתיד ומבטא יתרונות מסחר רבים, אבל תלוי דרך מי פועלים ותלוי אם הוא אושר רגולטורית.  

ג'רי קוטישטנו, מנהל השקעות ראשי ב- IBI גמל והשתלמות, מסביר לכם למה הוא חושב שמניות עדיפות על אג"ח וממשיך לעקוב אחרי התנהלות הבנקים המרכזיים. קוטישטנו מסכם את "תוצאות" הרבעון הראשון – "ת"א 100 עלה ב- 9%, השוק היפני ב- 10% והגרמני ב…22%. השוק האמריקאי בתשואה אפסית". כן, השוק הגרמני הפתיע לטובה, אבל מה יהיה בהמשך?

למדריך השקעה באג"ח

"התבטאויות הפד האמריקאי והנתונים המקרו-כלכליים בארה"ב משאירים את המשקיעים עם התובנה שהריבית בארה"ב לא תעלה בחודשים הקרובים", אומר קוטישטנו ומוסיף – " כר נוח מאד להמשך מגמה חיובית בשוקי המניות והאג"ח. מתי יהיה מימוש? לא יודע! שוב כולם מחכים למימוש כדי…לקנות עוד מניות.

"גם שוק המניות הישראלי משתתף השנה בחגיגה, על רקע הריבית האפסית והפדיונות מהקרנות הכספיות. הגיוני. ת"א 100 עלה ב- 9% ברבעון הראשון. הסיכונים של פעולותיו של כחלון והסיכונים הגיאו-פוליטיים נדחקו לשוליים. הכסף מדבר.

"אירופה בפתיחת שנה מדהימה, בהשראת ההרחבה הכמותית. מדד הדאקס הגרמני עלה ב- 22% ברבעון! הסיפורים היווניים שוב מתחילים לצוף, פשוט כי…אין פתרון כלכלי לבעיה היוונית. או שגרמניה והגוש ימשיכו לשאת את המעמסה היוונית על גבם, או שיקחו את הסיכון בהפרשת יוון החוצה מגוש האירו. ומה קורה ברוסיה? שקט מתוח.

"גם שוק המניות היפני, שאני אוהב, אבל רבים לא שמים לב אליו, סיים רבעון מעולה. הניקיי עלה ב- 10% ברבעון שחלף. שוק המניות האמריקאי בתשואה אפסית ברבעון, על רקע הדולר החזק, החשש מצמצום מוניטרי והתמחור היחסי הפחות נוח.

"זה היה רבעון שבו הכסף מדבר בשוקי המניות – רבעון קלאסי מבחינת השקעות. בשני האיזורים בהם יש הרחבה כמותית בפועל (אירופה ויפן) שוק המניות עלה חזק. בארה"ב, בה יש סיכוי להידוק מוניטרי בהמשך השנה, השוק לא עלה. נצטרך להמשיך ללכת בעקבות הבנקים המרכזיים והריביות הנמוכות בהמשך השנה.

"שוקי האג"ח במיצוי מסויים. ירידת התשואות בארה"ב כבר מוגבלת ובארץ קשה לראות פעילות חריגה של בנק ישראל בקרוב, שכן צפויים לנו שני מדדים חיוביים – מרץ ואפריל. בשוק הקונצרני היצע ענק של הנפקות, שמקשה על המרווחים להיסגר. אני בהחלט לא מאשים את החברות המגייסות, אלה עסקאות מימון מעולות בשבילן. וזה שוב מוביל אותי לתזה שמניות עדיפות על אג"ח, אבל בינתיים בשנים האחרונות מניות ואג"ח עלו גם יחד. האם זו נקודת הפיצול?".

למדריך השקעה באג"ח

למדריך השקעה במניות

חברת ניהול התיקים של בית ההשקעות מיטב דש היא הזוכה במכרז היוקרתי לניהול תיק ההשקעות של קופת הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית. ועדת ההשקעות ודירקטוריון קופת התגמולים של האוניברסיטה העברית בחנו  בשבועות האחרונים את ההצעות, שנתקבלו מבתי ההשקעות המובילים בשוק ההון לניהול תיק ההשקעות בהיקף של כ- 1.3 מיליארד ₪ , ולאחר סדרת פגישות ובדיקות איכות שנתקיימו הוחלט לבחור כאמור במיטב דש ניהול תיקים. דמי הניהול במכרז נקבעו על שיעור של 0.035% לשנה בדומה למקובל בענף.

קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית פעלה עד כה עם מנהל השקעות פנימי, אך לאור התגברות העומס הרגולטורי והצורך בשמירה על רמת הוצאות נמוכה ככל האפשר הוחלט להעביר את תפעול מערך ההשקעות לידי בית השקעות חיצוני, כאשר ועדת ההשקעות של הקופה ממשיכה לקבוע את מדיניות ההשקעות ולפקח על ביצועי התיק.

חברת ניהול התיקים של מיטב דש מנהלת כ- 18 מיליארד ₪ עבור לקוחות פרטיים, תאגידים ומוסדיים. ניהול ההשקעות עבור לקוחות מוסדיים, כדוגמת קופת התגמולים של האוניברסיטה העברית, מהווה כשליש מסך הנכסים המנוהלים.

איתן רותם, מנכ"ל מיטב דש ניהול תיקים, מסר בתגובה: " אנו שמחים וגאים בבחירתה של ועדת ההשקעות של קופת התגמולים של עובדי האוניברסיטה העברית במיטב דש ניהול תיקים. ועדה זו, אשר מורכבת, בין היתר, מבכירי המרצים בישראל בתחום המימון וההשקעות וכן מבכירי הענף הפיננסי בישראל , התרשמה מהרמה המקצועית של מנהלי ההשקעות בחברתנו וכן ממערך התמיכה, שאנו מקבלים בבית ההשקעות בתחומי המחקר, האשראי וניהול הסיכונים. הזכייה מהווה מבחינתנו גושפנקא לעבודתנו היומיומית בניהול השקעות מקצועי וברמת שירות גבוהה לכלל לקוחותינו".

חנוך רפפורט, מנכ"ל קופת התגמולים לעובדי האוניברסיטה העברית, מסר בתגובה:  "אנו נרגשים לקראת שיתוף הפעולה עם גוף מוביל כמיטב-דש ומצפים ששיתוף פעולה זה יסייע לנו להמשיך ולהשיא לעמיתינו תשואות ודמי ניהול תחרותיים.  אין ספק שועדת ההשקעות שלנו תפיק תועלת רבה ממערך התמיכה, המחקר וההשקעות של מיטב-דש.  זאת ועוד, כקופה ענפית הפועלת לפי הוצאות בפועל וממוקדת גם  בהפחתת עלויות התפעול, אנו מצפים לחסכון כספי ניכר בקבלת מעטפת השירותים הנדרשת על ידי הרגולציה מגוף מקצועי גדול ויעיל כמיטב דש".

תעשיית קרנות הנאמנות הניבה למשקיעים תשואה ממוצעת של 2.5% ברבעון הראשון 2015. כלל הקרנות המסורתיות (ללא הכספיות) הניבו תשואה ממוצעת של כ-3.2%. כך עולה מסיכום רבעון ראשון 2015 של תשואות תעשיית קרנות הנאמנות שמפרסם היום בית ההשקעות מיטב דש.

מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים מדווח כי ברבעון ה-1 של 2015 נרשם ראלי מניות "כחול לבן" – קרנות מניות בישראל רשמו ברבעון ה-1 של השנה את התשואה הגבוהה ביותר בתעשיית קרנות הנאמנות העומדת על כ-10.6%, זאת, לאחר שבכל שנת 2014 עלו בפחות מ-1%. קרנות אג"ח כללי הניבו למשקיעים ברבעון ה-1 תשואה המשתווה לתשואה שהשיגו בכל שנת 2014 המסתכמת ב-2.7% וממקמת אותן בראש טבלת הביצועים של קרנות האג"ח.

הקרן שרשמה את התשואה הרבעונית הגבוהה ביותר היא הקרן "תטא 6F ניהול חוזים ואופציות לכל מזג אוויר" שזינקה ב-46%. בצד השני, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר מתחילת השנה היא: "מגדל דיקלה 4D תורכיה" לאחר שצנחה בכ-13%.

קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה מנייתית הניבו למשקיעים ברבעון זה תשואה ממוצעת של 2.1%. חשיפה של עד ל-10% מניות סיפקה תוספת תשואה משמעותית העומדת על כ-0.6%. משקיעים שהלכו צעד אחד קדימה ברמת הסיכון ובחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 20% מניות, קיבלו תוספת תשואה של יותר מ-1%. בעקבות התשואות הנאות קרנות אג"ח כללי רשמו ברבעון ה-1 של 2015 את הגיוס הגבוה ביותר העומד על כ-4.1 מיליארד ₪.

קרנות אג"ח קונצרני רשמו מתחילת השנה תשואה ממוצעת של כ-2.1% בהובלת קרנות ה-HIGH YIELD שסיפקו למשקיעים את התמורה על הסיכון שנטלו עם תשואה ממוצעת של 3.2%. קרנות אג"ח קונצרני ללא מניות רשמו תשואה רבעונית של 1.9%, כאשר חשיפה ל-10% מניות הניבה למשקיעים תוספת תשואה של 1%.

אגרות החוב הממשלתיות המשיכו את המגמה החיובית מ-2014, ומדד אג"ח ממשלתי כללי רשם ברבעון ה-1 של 2015 תשואה של כ-4.1%. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה ממוצעת של 1.9% וקרנות אג"ח מדינה  צמודות מדד לטווח ארוך רשמו עלייה נמוכה יותר העומדת על 1.7%. קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד 10% מניות הניבו למשקיעים תשואה מעט גבוהה יותר העומדת על 2.3%.
הסיבה לפיגור של הקרנות – מח"מ קצר שלהן בהשוואה למח"מ של מדד אג"ח ממשלתי כללי.

קרנות אג"ח חו"ל נהנו מירידת תשואות באג"ח ממשלת ארה"ב ומפיחות השקל אל מול הדולר שלווה בתנודתיות גבוהה, ורשמו הרבעון תשואה של 2.5% בהובלת קרנות אג"ח חו"ל הצמוד לדולר שעלה ב-3.5% לעומת קרנות אג"ח הצמוד ליורו שצנחו ביותר מ-8%. קרנות מניות בחו"ל סיכמו את הרבעון ה-1 עם תשואה חיובית של 5.3% בהובלת קרנות מניות אירופה שזינקו ב-14.5% וקרנות מניות סין שעלו ב-7.8%.

מדד מיטב-דש של תשואות קרנות הנאמנות עלה החודש ב-0.2% כאשר מתחילת השנה הוא עלה ב-2.5%. ברבעון ה-1 של 2015 , קרנות האג"ח (קרנות אג"ח כללי, אג"ח מדינה ואג"ח חברות) תרמו את מרבית העלייה של מדד תשואות קרנות הנאמנות של מיטב דש העומדת על 1.5%. את שאר העלייה תרמו קרנות מניות בארץ ובחו"ל למרות שמשקלן הוא רק כ-8% מכלל הקרנות בתעשייה.

מיטב מפרסמים בנוסף נתוני תשואות קרנות הנאמנות – מרץ 2015, מהם עולה כי קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו במרץ תשואה חיובית של 4.4%,  התשואה הגבוהה ביותר מכלל האפיקים בתעשיית קרנות הנאמנות. הקרנות שבלטו בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות ת"א 25 וקרנות מניות נדל"ן שעלו ב-7% וב-6.5% בהתאמה.

קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו במרץ תשואה שלילית של 0.3%. הקרנות שבלטו בתשואות השליליות היו קרנות מניות שווקים מתעוררים, שהתממשו ב-1.7%, וקרנות מניות ארה"ב שירדו ב-0.8%. קרנות אג"ח כללי רשמו החודש תשואה חיובית של 0.15%, כאשר קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות הניבו למשקיעים תשואה של 0.1%.  קרנות עם חשיפה הגבוהה מ-10% הניבו למשקיעים תשואה גבוהה מעט יותר העומדת על 0.3%.

האפיק הקונצרני התממש החודש לאחר חודשיים של עליות נאות – קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו במרץ ב-0.4%. לעומת זאת, קרנות אג"ח קונצרני עם חשיפה מנייתית רשמו תשואה חיובית העומדת על 0.4% וקרנות ה-HIGH YIELD  סיכמו את חודש מרץ עם תשואה חיובית של 0.7%.

מימושים באגרות החוב הממשלתיות- קרנות אג"ח מדינה ירדו החודש ב-0.25% בהובלת קרנות אג"ח ממשלתי צמוד מדד לטווח ארוך שירדו ב-1.2%, כאשר קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו ירידות שערים של כ-0.5%.

CFD – ובעברית חוזה הפרשים – הוא מכשיר השקעה משוכלל עם יתרונות וגם חסרונות. אל תיכנסו להשקעה בחוזה הפרשים, בלי להכיר אותו ובלי להבין את הסיכונים. המכשיר הזה הוא אבולוציה של מכשירי מינוף קודמים כשהמכשיר הבסיסי הוא האופציה, ובכלל השווקים הפיננסיים מתפתחים ומשתכללים וחשוב להבין שהמוצרים לא תמימים כפי שניתן להתרשם במבט ראשון.

המכשירים האלו מתבססים על מינוף שמאפשר להם לגלם רווחים תיאורטיים, אבל במשוואה הזו יש גם תרחיש של הפסדים משמעותיים – סיכוי לרווח הולך יחד עם הסיכון להפסד. תזכרו את זה כשאתם משקיעים בכלל ובמכשירים מסוכנים בפרט.

מגוון סוגי ההשקעה הולך וגדל עם השנים. בשלב הראשון, אפשרויות ההשקעה התרכזו במניות ואיגרות חוב. מניות הן המוצר הבסיסי שמבטא השקעה בחברה; איגרות חוב הן פשוט הלוואה לחברה (או למדינה).

בשלב הבא כבר נוצרו האופציות והחוזים – מכשירים ממונפים על מניות ומטבעות. תוך כדי תנועה נכנס המסחר במט"ח (שוק הפורקס) ותפס מקום נכבד בהיקף ההשקעות של משקיעים וסוחרים. האפשרויות האלו הפכו למרובות ומתוחכמות, ורוב הציבור מתרחק מהשקעות ישירות בבורסה על מכשיריה השונים ומעדיף להשקיע את כספו (הפנוי לטווח הקצר והבינוני) דרך קרנות נאמנות, תעודות סל וניהול תיקים.

מדריך לפורקס

עם זאת, חלקם של המשקיעים הפרטיים המשקיעים באופן עצמאי הולך וגדל, וכנראה בצדק – ככה חוסכים את דמי הניהול, ככה יודעים בדיוק מה קורה עם הכסף בכל רגע נתון; ככה אתם אחראים לכסף שלכם – הן מבחינת הרכב התיק ופיזור ההשקעה בין אפיקים מסוכנים ללא מסוכנים, והן מבחינת הביצועים – היכולת להפיק תשואה. זה כמובן לא מתאים לכל אחד, צריך הבנה בסיסית, צריך לעקוב, אבל האמת היא שיש קיצורי דרך מסוימים. עולם ההשקעות נחלק בגדול מאוד לשני סוגי השקעה – השקעה אקטיבית שבה אתם (אם אתם מנהלים את התיק שלכם) בוחרים מניות, איגרות חוב והשקעות בכלל באופן שוטף, והשקעה פסיבית שבה בעצם אתם לא עוסקים בבחירת המניות ואיגרות החוב המנצחות, אלא מצמידים את הכסף למדדים. כלומר, כל מה שאתם צריכים זה להגדיר את הסיכון ובהתאמה את הרכב התיק בכל אחד מסוגי המכשירים ואז לקנות עוקבי מדדים (תעודות סל או קרנות מחקות) שמניבות את תשואת המדד.

מה זה CFD?

אז אם אתם משקיעים בעצמכם את הכסף שלכם (ולא משנה באיזו גישה, אקטיבית או פסיבית), הנה מכשיר שהופך להיות מאוד משמעותי בשווקים הפיננסיים ועשוי לגוון את תיק ההשקעות שלכם. מדובר על מכשיר שנקרא (CFD (Contracts for Difference, חוזה על הפרשים. לא מדובר במכשיר חדש, למרות שהכניסה המסיבית שלו לשווקים הואצה מאוד בשנים האחרונות. המוצר הזה היה באוויר כבר בסוף שנות ה-90, רק שאז הוא שימש את המומחים הגדולים – מנהלי תיקים גדולים, מנהלי קרנות גידור ומנהלי נוסטרו (כספים בניהול עצמי של גופים גדולים – בנקים, בתי השקעות ועוד). ה-CFD שימש אותם לגידור התיק מפני סיכונים, כהשקעה טהורה וכמכשיר שמתגבר על אי הרציפות בשווקים – ה- CFD סחיר במשך כל שעות היממה להבדיל מהמניות וניירות הערך בכלל. החוזים האלו נסחרים בבורסות ייעודיות למסחר בחוזה הפרשים ואופציות וכן גם בחלק מהבורסות המוכרות והגדולות בעולם – בארה"ב ישנן בורסות ייעודיות לנגזרים ואופציות, לרבות הבורסה בשיקגו, ובאירופה הבורסה בלונדון די חזקה בתחום ה-CFD .

זאת הייתה ההתחלה, אבל ממוצר למביני עניין בלבד הפך ה-CFD למוצר פופולרי בקרב משקיעים רבים בגלל תכונותיו – חוזים בעלויות נמוכות, יכולת "להצמיד" את ההשקעה למניות במינופים שונים, אך עם הגבלת ההפסדים; נוחות הפעלה (זירות מסחר גדולות של CFD's) ועוד. כיום השימוש בחוזי CFD's מהווה סביב 50% מהיקף המחזור בשוק האמריקאי.

מהסיבות האלו כדאי להכיר את המוצר. אז מה זה בעצם CFD? התרגום הפשוט אומר כמעט הכל – חוזה על הפרשים, ובקצרה – חוזה הפרשים. מי שקונה CFD בעצם קונה הפרש, להבדיל מקניית מניה או קניית מכשיר על מדד. כאשר קונים CFD לא קונים נכס בסיס, לא קונים נכס מוצק (שאמנם יכול לרדת, אבל יש לרוכש זכויות בנכס), אלא קונים חוזה שמחירו תלוי בהפרש בין המחיר בפועל למחיר שנקבע בעסקה.

המחשה – אופציה על גוגל

כדי להמחיש את הרעיון הבסיסי, נתחיל בהבנת חוזה פשוט/אופציה פשוטה, ונעבור ל-CFD. נדגים על ענקית החיפוש גוגל: נניח שמניית גוגל נסחרת ב-770 דולר. נניח שאתם רוצים להשקיע במניה – אתם יכולים לקנות את המניה עצמה במחיר זה, אתם יכולים לקנות אופציות במחירי מימוש שונים לתקופות שונות, לדוגמה – אופציה לחודש מסוים קדימה במחיר מימוש של 800 דולר, שעלותה 35 דולר – כלומר משלמים היום 35 דולר, משלמים בעתיד 800– סה"כ 835 דולר ומקבלים את המניה. אז יש מי שקופץ ושואל, במה עדיפה האופציה על המניה? ובכן, משלמים סכום קטן ביחס למניה , בהתאמה הסיכון האבסולוטי קטן יותר (מפסידים עד 35 דולר ולא עד 770 דולר), והסיכוי לרווח (תשואת רווח) גבוה מאוד – תדמיינו שגוגל תהיה באותו חודש של האופציה ב-1,400 דולר, המניה עושה תשואה מרשימה של 75%, אבל זה אפילו קטן לעומת תשואת האופציה שתגיע ל-600 דולר ( משלמים 800 דולר ומקבלים מניה ב-1,400 דולר, משמע האופציה שווה 600 דולר). המחיר הזה מבטא תשואה של מעל 1,600%.

התחל לסחור

אופציות כאלו הן בהחלט אפשרות מינוף מעניינת, אבל אם כבר מדברים על מינוף שימו לב מה קורה ב-CFD. במסחר בחוזה CFD, ניתן למנף את העסקה/החוזה בפי 20. המשקיע צריך לספק ביטחונות התלויים בברוקר עצמו (בין 5% ל-20%) כשהיתרון הגלום בעסקה (וגם החיסרון!) הוא המינוף – עלייה של 1% בנכס הבסיס תביא עלייה של 20% בשער החוזה. היתרון הזה מתבטא בשינוי גישה, שינוי חשיבה אצל המשקיעים – לא צריך לחכות לעלייה משמעותית במניה/מטבע, אפשר להסתפק בעלייה קלה, אך אם מדובר במינוף גדול , הרווח יהיה מאוד משמעותי. עד כאן חצי הכוס המלאה, אבל צריך לזכור כמובן שמדובר בחרב פיפיות – אם המניה יורדת ב-1%, אז במינוף של 20, תפסידו 20%. לא רוצים להישמע נודניקים, אבל במיוחד לשחקנים מתחילים יש נטייה לשכוח מהסיכונים, אלא שאסור לשכוח אותם, ההיפך, צריך לכמת אותם בנוסחה, ורק אז לקחת פוזיציה שאולי תניב בתרחיש מסיים רווחים ענקיים, אבל בתרחיש אחר תסב הפסדים כבדים.

המחשה CFD על גוגל

הנה דוגמה לעסקת CFD: נניח משקיע/סוחר שמעריך כי מניה מסוימת הנסחרת כיום בוול סטריט במחיר של 50 דולר תעלה בקרוב. המשקיע רוצה לקנות מניות בשווי 5,000 דולר. הוא יכול לפעול בדרך המסורתית – לקנות 100 מניות ב-50 דולר, כלומר להשקיע 5,000 דולר, והוא יכול לפעול בדרך אחרת – השקעה ב-CFD – חוזה הפרשים. במצב כזה הסוחר/משקיע יקנה 100 יחידות CFD הצמוד למניה הזו. הוא יזדקק ל-500 דולר בחשבון הבנק (כביטחון, אבל תלוי בשיעור הביטחונות שקבע הברוקר – נע בין 5% ל-20%), והוא ייהנה ממינוף של פי 10 – כלומר אם המניה תעלה נניח ב-10% ל-55 דולר, אזי הרווח שלו הוא 5 דולר לחוזה כפול 100 חוזים – 500 דולר, משמע תשואה של 100%! על ההשקעה. הרווח הזה זהה לרווח אם המשקיע/סוחר היה משקיע מראש במניות – אז ההשקעה הייתה כאמור 5,000 דולר והוא היה מרוויח 500 דולר – 10%. משמע, ההשקעה ב-CFD דורשת ביטחונות נמוכים יותר משמעותית, ומסוגלת לייצר תשואה גבוה יותר , אך זה כאמור פועל גם הפוך – אם המניה הייתה יורדת ב-10%, אז ההשקעה הייתה נמחקת.

הנה דוגמה מוחשית – נניח שאנחנו רוצים לקנות 100 מניות של גוגל ב-770 דולר – כלומר השקעה של 77 אלף דולר. הבנקאי/ברוקר שלנו עוצר אותנו ומציע לנו את העסקה הבאה – אל תשקיעו בפועל, אתם צריכים ביטחונות של 10% – 7.7 אלף דולר ותרכשו 100 CFD במינוף של 10, ואז אם המניה תעלה ב-10% תרוויחו 100% – 7.7 אלף דולר. ההשקעה והחשיפה קטנות יותר דרך חוזה ההפרשים מאשר השקעה ישירה במניות (7.7 אלף דולר לעומת 77 אלף דולר), והרווח הוא זהה – 7.7 אלף דולר; כלומר, בהשקעה קטנה יותר אפשר לייצר תשואה גבוהה פי כמה (אבל שוב – זה פועל גם הפוך!).

היתרונות של ה-CFD

לחוזה ההפרשים/CFD יתרונות נוספים – קלות במכירה בחסר. אם תרצו למכור בחסר מניות זה לא תמיד יהיה קל ולא תמיד יהיה אפשרי, ובמקרים רבים גם אם זה אפשרי זה יהיה יקר. ב-CFD זה קל, פשוט וזול. המשקיע בעצם מוכר את החוזה מבלי להחזיק בו ומבלי שיהיה צורך להשאיל אותו (במכירה בחסר במניות יש צורך בהשאלה).

יתרון חשוב נוסף של ה-CFD ביחס למכשירים האחרים, לרבות אופציות וחוזים אחרים, הוא שאין לו תאריך פקיעה. לאופציה יש תאריך פקיעה, לחוזה הפרשים/CFD אין, והמשמעות היא שניתן להחזיק דרכו במניות ובמדדים לטווח ארוך.

ב-CFD על מניות יש שאלה מעניינת לגבי הדיבידנדים. האם הם מגיעים/מתקבלים אצל מחזיק החוזה? התשובה פשוטה – כן! ב-CFD יש חוזה של החזקה במניות ומנגד מכירה של מניות, המחזיק (חוזה לונג) זכאי לקבל את הדיבידנד ביום החלוקה. מנגד, כאשר משקיע יהיה בעסקת מכר/בפוזיציית שורט, עליו יהיה לשלם את הדיבידנד.

מה העלויות?

יתרון מאוד חשוב בחוזה הפרשים/CFD הוא בעלויות. המסחר בחוזה הפרשים/CFD הוא מול עושי שוק, והעלות/עמלה שיש למשקיע/ הסוחר מתבטאת בעצם בהפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (ההפרש בין ה-BID ל-ASK), וזאת בניגוד לעסקאות בחוזים עתידיים ואופציות שנסחרים בבורסות שונות (במיוחד בבורסות לחוזים ואופציות, הגדולה ביניהן – הבורסה בשיקגו) ואז יש עמלות שוטפות (שקשורות לבורסה) – לרבות עמלות קנייה ומכירה.

ההפרש בין מחיר הקניה למכירה מכונה גם "חיכוך", והוא כאמור העמלה בעסקאות CFD, כאשר ההפרש הזה נקבע על ידי פרמטרים של אותו ערך הנייר, לרבות שווי החברה, הסחירות בה, וסטיית התקן בנייר. ההפרש משתנה בין מניה למניה – ככל שהנייר כאמור סחיר יותר והשווי גדול יותר, צפוי שהמרווח יהיה קטן יותר – בגוגל, אפל, פייסבוק לדוגמה, ההפרש יהיה קטן מאוד, אבל אם תלכו למניות השורה השנייה ומטה, ומניות בבורסות משניות או ברשימות משניות, אז ההפרשים בהתאמה יהיה גדולים יותר.

אם אתם חושבים על ביצוע עסקת CFD כדאי שתזכרו את המונחים. דיברנו כאן על ביטחונות – אתם למעשה לא משקיעים אלא מספקים ביטחונות; בז'רגון המקצועי קוראים לזה מרג'ין. CFD נסחרים במרג'ין. מרג'ין הוא הסכום המינימלי אשר צריך להיות מופקד על ידי המשקיע/סוחר כביטחון לעסקה וזאת כדי להבטיח את קיום החוזה. המרג'ין בעצם מבטא את המינוף של העסקה.

כמו כן, צריך לזכור את המשמעות של מינוף וריביות – הברוקרים השונים אשר מספקים את האפשרות לסחור דרך CFD נוהגים להעניק ללקוחותיהם מינוף. אתם יכולים לקנות פי 10 מההשקעה/הבטוחה שלכם. אבל הברוקרים האלו כמובן לא פראיירים, והם לא מספקים לכם את המינוף בחינם, מאחורי המינוף הזה יש עלויות, עלויות מימון. ברוקרים גובים על המינוף (שזו בעצם הלוואה) ריבית לפי גודל העסקה ומשך הזמן שבו מוחזק הנייר. לרוב מדובר בסכום יחסית קטן – גם בגלל הריבית האפסית, גם בגלל גודל העסקאות וטווח ההחזקה, אבל תיאורטית זה יכול להיות סכום גדול.

מה המצב בארץ?

בסתיו 2016 התחוללה מהפכה בעולם זירות המסחר באינטרנט. זירות המסחר, שפעלו בעצם ללא רגולציה, נכנסו תחת מטריית הפיקוח הרחבה של רשות ניירות ערך, וטוב שכך. התחום הפך להיות מפוקח, מבוקר ובהתאמה יותר אמין ונוח מבחינת המשקיעים. האתרים המפעילים זירות מסחר – זירות פורקס, זירות של CFD, תעודות סל, סחורות ועוד, חויבו לעמוד בכללי הרגולציה והפכו לשקופים ומבוקרים. הרשות הוציאה מהכלל את זירות האופציות הבינאריות ואסרה על המסחר בהן.

התחום הפך למסודר יותר, עם תקנות בנושאי פרסום, הגבלת מינוף, שקיפות ואימוץ נורמות בינלאומיות לניהול הזירה. הזירות האלו הן פלטפורמה אינטרנטית של חברות שמספקות מערכות סחר אינטרנטיות, שמאפשרות למשקיעים וסוחרים להיחשף למגוון מאוד רחב של אפיקי השקעה, לרבות כאמור מגוון של אפשרויות בשוק הפורקס, שוק החוזים העתידים, הפרשי החוזים/CFD, סחורות ועוד. מדובר על זירות שמעבר למגוון האפשרויות הרחב, מספקות מערכות תקשורת חכמות, עם נתונים פיננסיים רבים, אפשרויות ניתוח רבות, מסחר בזמן אמת, מעקב בזמן אמת, ניהול סיכונים בזמן אמת ועוד.

ולמי זה טוב? למשקיעים וסוחרים שרוצים לגוון, שמבינים את היתרונות שבפיזור וגיוון, ולמי שרוצה לבצע עסקאות בעלויות נמוכות. העלויות בזירות נמוכות מהעלויות בבנקים. בזירות האלו ניתן לרכוש חוזים על הזהב, על הנפט, וההיפך – אפשר למכור חוזים על הזהב ועל הנפט, וזו רק דוגמה אחת מני אלפי אפשרויות. את העסקאות האלו עושים מול עושי השוק, ואפשר במינוף, לרבות ב-CFD. ומעבר למגוון ולשפע הדרכים להשקיע, זה בעלויות נמוכות.

הפעילות בזירת מסחר דורשת מיומנות, ידע והבנת הסיכונים ואינה מתאימה לכל אדם; פעילות ממונפת כרוכה בסיכון ממשי של אבדן מלוא כספי ההשקעה בתוך זמן קצר; החברה המפעילה זירה זו פועלת כצד נגדי לעסקאות עם המשקיע, ולכן היא המוכרת כשהוא קונה והיא הקונה כשהוא מוכר.

מדריכים נוספים:

מדריך פורקס

מדריך אלגו-טריידינג

מדריך אופציות בינאריות

מדריך השקעות עצמי

לידר שוקי הון מעדכנים היום את תחזית מדד המחירים לצרכן אפריל ל-0.4% לעומת תחזית קודמת של 0.3%. בלידר מציינים כי העדכון כלפי מעלה נעשה עקב עלייה מתונה במחירי הדלקים. בלידר כותבים: "עדיין אנו צופים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה כאשר רוב האינפלציה תגיע מסעיף הדיור. בנוסף, עדכון שכר המינימום צפוי להביא לעליה במחירי שירותי החינוך והבריאות. מנגד, המשך הגברת התחרותיות, בפרט בענף התקשורת תלחץ את המחירים כלפי מטה".

מספר אינדיקטורים כלכליים שפורסמו לאחרונה בישראל מצביעים על התמתנות בצריכה הפרטית ברבעון א'. כך כותבים הבוקר לידר שוקי הון בסקירת מאקרו שבועית של בית ההשקעות. בלידר מציינים כי הרכישות בכרטיסי האשראי עלו ב – 3.3% בקצב שנתי בדצמבר פברואר, ירידה מ-8.5% לפני שלושה חודשים. מגמה דומה נצפתה במכירות ברשתות השיווק. גם קצב הגידול השנתי של מספר משרות השכיר התמתן ל – 0.6% נוב' ינואר.

מדד האמון הצרכני של בנק הפועלים ירד ב – 1.8 נקודות בחודש מרץ אך עדיין נמצא על רמה היסטורית גבוהה.  לפי מכלול הנתונים הכלכליים, צפויה צמיחה מתונה של 2.6%-2.8% ברבעון א'.

באשר למדיניות המוניטארית כותבים בלידר כי קרנית פלוג חזרה ואמרה שבנק ישראל לא פוסל אפשרות להפעלת כלים מוניטאריים נוספים אם יידרשו. להערכת לידר,  כרגע נדמה שתוכנית רכישת מט"ח מוגברת עדיפה על רכישת אג"ח. לידר עדיין צופים הורדת ריבית לאפס עד סוף רבעון ג' כתוצאה מהמשך לחץ לייסוף בשקל.

ברק בית השקעות מפרסמים הבוקר סקירת מסחר קצרה, לקראת פתיחת שבוע המסחר בבורסת תל אביב. ליאור קידר, סמנכ"ל ההשקעות, אמר הבוקר: "שוק ההון הישראלי הוא השוק הראשון בעולם שמגיב לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום ו' האחרון בארה"ב".

קידר מסביר כי "הדו"ח הפתיע לרעה כאשר הצביע על שפל של 15 חודשים בהיקף ההצטרפות לשוק העבודה האמריקני – דבר אשר מעיד על השבריריות בהתאוששות של הכלכלה האמריקנית. הדבר משפיע על הציפיות בשוק ביחס להעלאת הריבית בארה"ב, ומקטין את הסיכויים כי הריבית תתחיל לעלות כבר בחודשים הקרובים".

בברק בית השקעות מתייחסים להשפעת הנתון על בורסת תל אביב, וכותבים הבוקר כי "בתגובה לנתונים החלשים נפל שערו של הדולר בשיעור חד כנגד האירו וגם כנגד השקל. בורסת תל אביב צפויה להגיב הבוקר בירידות שערים, בהובלת המניות הדואליות, מלבד טבע שחוזרת עם פער ארביטראז' חיובי".

לידר החזקות התקשרה בהסכם השקעה עם קיבוץ שריד, הבעלים של גמל שריד, לפיו תשקיע החברה במזומן סך כולל של 35 מיליון ש"ח וזאת כנגד הקצאת מניות בגמל אשר תהוונה מיד עם השלמת העסקה 30% מהונן המונפק והנפרע של גמל שריד ומזכויות ההצבעה בדילול מלא.

בנוסף, במועד ההשלמה תוקנה לחברה אופציה להגדלת החזקותיה בגמל על ידי רכישת מניות בגמל מקיבוץ שריד אשר יהוו במועד מימוש האופציה, יחד עם המניות המוקצות, עד 50% מהונה של גמל ומזכויות ההצבעה בהן, בדילול מלא בתמורה לסך כולל מקסימלי של 28.2 מיליון ש"ח, במקרה של מימוש האופציה במלואה. התמורה בגין מניות האופציה, אם תמומש במלואה, עשויה לגדול בסכום של 3 מיליון ש"ח, כפוף לביצועי גמל. השלמת העסקה מותנית בהתקיימותם של תנאים מתלים הקבועים בהסכם.

גמל עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מוצרי השחזה, חיתוך וליטוש בארץ ובעולם וכן בשיווק ומכירה של מוצרים משלימים לפעילות זו. אתר גמל בישראל ממוקם בקיבוץ שריד ובמסגרתו שלושה מערכי ייצור – לייצור אופני השחזה (קרמי), לייצור דיסקיות חיתוך והשחזה (פלקס) ולייצור מוצרי לטש.

בשנת 2014, כ-23% מהיקף פעילות גמל היה בשוק המקומי וכ-77% בשווקים בינלאומיים. עיקר הכנסותיה של גמל בחו"ל מקורן בצפון אמריקה, שם פועלת גמל באמצעות חברות בנות בבעלות מלאה הממוקמות בשיקגו ובלוס אנג'לס ולפיכך מושפעות מהשפעת השינויים בשער החליפין דולר – שקל.

תחילת שנת 2015, החלה גמל בהקמת פעילות בברזיל. פעילות זו מתבצעת במסגרת חברה פרטית אשר הוקמה על ידי גמל ושותף מקומי. נכון למועד הדוח, גמל מחזיקה ב-50% מפעילות זו ואילו היתרה מוחזקת בידי השותף המקומי. למועד הדוח מנהלת גמל משא ומתן מתקדם לרכישת שליטה במפעל חדיש בסין בתחום פעילותה, וזאת כחלק ממהלך להרחבת השווקים בהם גמל פועלת לאזור מזרח אסיה.

מוצריה של גמל הינם בעלי מוניטין של איכות, והם נמכרים בארץ ובעולם תחת מותג גמל – CGW. לקוחות קבוצת גמל הינם מקשת תעשיות רחבה (תעופה, רכב, מתכת, עץ ועוד), ובין לקוחותיה נמנים מפעלי תעשיה מובילים בתחומם. חלק מהותי מלקוחות קבוצת גמל הינם לקוחות חוזרים, שהקשר עמם הינו רב שנים. ככלל, ההתקשרות עם לקוחות נעשית על בסיס הזמנות המתקבלות מעת לעת. יצוין, כי אין לקבוצת גמל תלות בלקוח כלשהו ו/או לקוח שהיקף המכירות לו, במצטבר, היווה למעלה מ-5% מסך מכירות קבוצת גמל (בשנים 2013 ו- 2014). שוק מוצרי ההשחזה, הלטש והחיתוך בעולם כולל מספר רב של חברות בינלאומיות.
בגמל שריד הועסקו נכון לסוף 2014 כ-340 עובדים, מתוכם כ-220 בישראל וכ-120 בארה"ב.

הכנסות גמל בשנת 2014 הסתכמו בכ-220.8 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-202.3 מיליון שקל בשנת 2013. הרווח הנקי בשנת 2014 הסתכם ב-6.6 מיליון שקל לעומת כ-7.3 מיליון שקל בשנת 2013. ההון העצמי בסוף 2014 הסתכם בכ-45.5 מיליון שקל.

הראל מנצלים את המצב ומעלים דמי ניהול בקרנות נאמנות אג"חיות – בהראל רואים את המגמה לפיה יש התכווצות (מוצדקת) בקרנות הכספיות ומנגד כספים זורמים לתעשיית קרנות האג"ח המעורבות. על רקע זה, הם בוחרים להעלות דמי ניהול החל מ-6 באפריל בשתי קרנות – בקרן: הראל (1B) אג"ח משולבת+10% (מספר קרן: 5114947) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.38 ואחרי השינוי יהיה: % 0.55

בקרן הנאמנות הראל (0B) אג"ח משולבת (מספר קרן: 5112966) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.35 ואחרי העלייה –  % 0.50.

דמי הניהול הפכו לאחד הפרמטרים החשובים ביותר בבחירת קרן נאמנות אג"חית וזאת במיוחד על רקע הריבית הנמוכה והתשואה הנמוכה בהתאם שאמורים לייצר בתעשיית קרנות הנאמנות.  ככל שהתשואה נמוכה יותר כך המשקל של דמי הניהול עולה, והחשיבות לנסות ולחסוך בעלויות אלו עולה. במצב הנוכחי ובהתאם לריבית בנק ישראל קרנות האג"ח אמורות לייצר במקרה הטוב כמה עשיריות טובות, ואם מדובר באגרות חוב עם רמת סיכון זה יכול להגיע לאחוזים בודדים (וגם, לא בטוח!) ולכן כשדמי הנהיול הממוצעים הם 0.7% כמובן שמדובר בנגיסה גדולה מאוד מהתשואה. זאת ועוד – רוב הקרנות האלו , כך נראה, רחקוים מלהשיג תשואה של אחוזים בודדים, אלא משהו באזור ה-1%, אולי מעט יותר (בשנה החל מהיום קדימה).