לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר את סקירת האג"ח השבועית של דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח.

לאומי מעריכים בסקירתם כי "בנק ישראל מרגיש בנוח עם רמת הריבית הנוכחית, זאת על פי הדו"ח המוניטארי למחצית השנייה של שנת 2014. נראה כי בתקופה הקרובה הבנק אינו רואה צורך בשינוי בריבית ותקופה זו עשויה להיות לא קצרה".

בהתייחסות למט"ח, רזניק כותב בסקירתו כי התחזקות השקל (שחזר להיות אחד המטבעות המובילים בעולם) מול סל המטבעות נמשכת וצפויה להגביר מחדש מעורבות בנק ישראל, שירדה לאחרונה, במסחר במט"ח. בנוסף מציינים לאומי כי "נמשך השיפור בשוק העבודה בישראל, שצפוי להימשך גם בשנת 2015. סקר החברות של בנק ישראל מגלה אופטימיות תוך המשך השיפור בסביבה העסקית, שהחל ברבעון הרביעי של שנת 2014, אל תוך 2015".

באשר לשוק העולמי, לאומי מציינים כי "דו"ח התעסוקה בארה"ב היה חזק במיוחד: יותר עובדים, יותר שכר, ועלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. לאומי מעריכים כי דו"ח התעסוקה עשוי להעצים את הדיפרנציאציה בהתפתחות התשואות בין שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב ליתר השווקים בעולם המפותח.

להלן ריכוז ההמלצות לפעילות מאת לאומי: "אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ אחזקות של 5 – 6  שנים; ירידת הציפיות האינפלציוניות לרמות השפל מביאות להמלצה על חזרה לאחזקה מאוזנת לפחות בין האפיקים. לכל אורכו של העקום נראה כי הסתיימה העדיפות של השקלים הלא צמודים; לאור העלייה החדה יחסית בשבוע האחרון בתשואות בטווח הבינוני, נראה כי חזרה העדיפות של אחזקה ישירה של המח"מ גם בשקלים הלא צמודים".

בנוסף ממליצים לאומי: "בצמודי המדד מומלצת אחזקה מפוזרת לאורך העקום בשילוב רכישת מדד לשנה OTC (לעת עתה נסחר סביב 0.0% ל 12 החודשים הקרובים, נמוך משמעותית מממוצע תחזיות המדד לשנה הקרובה של כלל החזאים); אנו נותנים עדיפות לאחזקת מזומן ומק"מ קצר חלף אחזקת אג"ח בריבית משתנה על רקע הסיכוי להיוותרות ריבית בנק ישראל ברמות השפל עוד תקופה ארוכה יחסית.  תשואות המק"מ הארוכות נמצאות מתחת לריבית בנק ישראל ולאור הסבירות הנמוכה לעוד הורדת ריבית להערכתנו יש עדיפות להשקעה במזומן".

מעודכן ל-06/2023

רוצים להשקיע בנפט? הנה תעודות הסל, קרנות הנאמנות והמניות הבולטות בסקטור האנרגיה

מחיר הנפט מזגזג כבר שנים. מתיחויות גיאופוליטיות, פגיעה במתקני נפט, חילוקי דעות בקרב המדינות מפיקות הנפט ואי ודאויות כאלה ואחרות בכלכלה העולמית משפיעים על הכיוון. כך, למשל, בתחילת משבר הקורונה (שנת 2020) היינו עדים לשפל שלא נראה כמותו במחיר הנפט, על רקע סגרים שהוטלו במדינות ברחבי העולם וקרקעו את התעופה העולמית כמעט לחלוטין. מחיר החבית ירד מתחת ל-30 דולר, שפל של 15 שנה. אלא שמאז קפץ המחיר ובעיצומה של 2022 הוא כבר הגיע אל מעל 120 דולר – שיא של 7 שנים, וזאת על רקע מתיחות מתמשכת בגבול רוסיה-אוקראינה שהפכה למלחמה גלויה בפברואר, הפרת ההבטחה של אופ"ק להגביר תפוקה ומתקפות על מסופי נפט באיחוד האמירויות.

ביולי 2022 שוב התהפכה המגמה, כאשר חששות ממיתון עולמי על רקע העלאות ריבית בגלל האינפלציה הגואה, שלחו את מחיר הנפט חזרה אל מתחת ל-100 דולר לחבית. מאז הוא שוב עלה ונכון להיום, מרץ 2023, הוא שוב בשפל של 73 דולר לחבית. זיג-זג, אמרנו.

אז מי משפיע על מחיר הסחורה המבוקשת, לאן זה הולך, ואיך אפשר להשקיע בנפט?

המפיקות והביקושים

בעשרות השנים האחרונות הייתה מקובלת הדעה שהמדינות מפיקות הנפט, ובמיוחד אלו המאוגדות תחת OPEC (אופ"ק – ארגון המדינות המייצאות נפט), מנווטות ומשפיעות על מחיר הנפט דרך השליטה על צד ההיצע ו/או ההפקה. זה נכון, אבל השליטה שלהן על המחיר מתערערת מכמה סיבות – הן לא היחידות במשחק של הנפט, יש מוצרים משלימים שמפחיתים את התלות בנפט, ויש שינויים דרמטיים בצריכת האנרגיה העולמית. על רקע זה, השפעת אופ"ק נחלשה, ובמקביל השחקנית הנוספת בשכונה, שאינה חברה באופ"ק  – רוסיה – מחזקת את כוחה. כאשר אופ"ק ורוסיה משתפים פעולה קוראים לזה +OPEC. הגוף המורחב כולל את 14 חברות אופ"ק המסורתיות ועוד כעשר יצואניות שאינן חברות אופ"ק, ביניהן רוסיה, והוא אחראי על מחצית מהצריכה העולמית.

הביקושים לנפט די קשיחים, אם כי הם נמצאים במגמת ירידה איטית על רקע אלטרנטיבות אחרות, כמו גז מפצלי שמן, שארה"ב היא המפיקה הגדולה ביותר שלו. נכון שאם מסתכלים אחורה רואים ביקושים שגדלים בקצב של 2% בשנה, אבל בהינתן הציפיות קדימה על רקע הגידול באנרגיות המתחדשות, צפויה זחילה כלפי מטה בביקושים. צריכת הנפט העולמית הנוכחית עומדת על כמאה מיליון חביות ליום כשסעודיה מפיקה 8-12 מיליון חביות ביום, רוסיה 11 מיליון חביות ליום. כל מדינות אופ"ק מפיקות יחדיו עד 40 מיליון חביות ליום, וארה"ב מפיקה כ-12-13 מיליון חביות ביום. בצד הביקוש – ארה"ב צורכת 20 מיליון חביות, וסין – 10 מיליון חביות ביום.

אז מה יהיה? קשה מאוד לחזות 

אז מה יהיה? קשה מאוד לחזות את מחיר הנפט, יש יותר מדי נעלמים, אבל שימו לב שהמומחים טועים על ימין ועל שמאל. פרמטר חשוב שחלקם לא מכניס למשוואה הוא הגידול הפנומנלי בשימוש באנרגיות מתחדשות – שמש ורוח – שנוגסות בנפט ובגז, אם כי עדיין לא במספרים גדולים. יש מקום לנפט וגם לגז, אבל השאלה היא איך ייראה "העולם החדש". משקל הנפט בעולם הזה בטווח הרחוק יהיה כנראה נמוך יותר.

אבל מה יקרה בטווח הקרוב? כאמור, אחרי שירד לשפל בעיצומו של משבר הקורונה, שב מחיר הנפט ועלה עם היציאה מהמשבר והתחדשות הביקושים כתוצאה מחידוש הפעילות האווירית בעולם. ב-2022 פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אשר הקפיצה עוד יותר את מחיר הסחורה על רקע האי ודאות באשר להתמשכות המלחמה, השלכותיה ותוצאותיה.

קצת היסטוריה – ככה תבינו שאף אחד לא באמת יודע מה יקרה למחיר הנפט

הצניחה החדה במחיר הנפט החלה עוד במהלך 2014. אז החליטה אופ"ק שלא להגביל את ייצור הנפט ובכך לגרום לעודפי ביקוש גבוהים. אחר כך היתה התאוששות מסוימת, אבל קיץ 2015 טרף את הקלפים, וההאטה הגלובלית לצד החלופות לנפט והגדלת ההיצע מצד מפיקות הנפט, שלחו את מחיר הנפט לרמת ה-40 דולר לחבית. מאז הוא הספיק להתאושש, לרדת, שוב להתאושש, אבל בסוף 2015 וביתר שאת בתחילת 2016 הכיוון היה למטה, כאשר מחיר החבית ירד מתחת ל-30 דולר, אך מאז הוא חזר ועלה מעל 70 דולר, צנח ב-2020 בעקבות משבר הקורונה, ושב והתאושש כאמור עד לשיא חדש ב-2022, ושוב נחלש ב-2023.

במילים אחרות, כמעט כמו עם כל נכס אחר – סחורות, ניירות ערך, נדל"ן, גם לגבי מחיר הנפט אין ודאות, ועל כן השקעה בו כרוכה בסיכון.

אז איך משקיעים בנפט?

אם אתם סבורים שמחיר הנפט יעלה – וזו עלולה להיות פוזיציה מסוכנת, יש לכם כמה אפשרויות להשקיע בזהב השחור: במניות שירותי וחברות נפט, ובתעודות סל וקרנות נאמנות שמחזיקות ומחקות את מחיר הנפט או מחזיקות במניות שקשורות לענף הנפט והגז.

פקטור חשוב שצריך לקחת בחשבון כשמשקיעים בנפט הוא שער החליפין של הדולר; מחיר חוזה הנפט נקוב בדולרים, ולכן מחיר התעודות/הקרנות מושפע משינויים בשער החליפין שקל-דולר. כלומר, כאשר הדולר יתחזק ביחס לשקל, מחיר התעודה/הקרן נאמנות יעלה (בהנחה ששאר הפרמטרים יישארו זהים) וההיפך – ירידת הדולר תוביל לירידה בערך המכשיר עוקב הנפט (תעודת סל/קרן הנאמנות).

קרנות סל על הנפט

דרך מאוד נוחה ופשוטה – וגם מאוד זולה – להשקיע בנפט היא לרכוש קרנות סל. בבורסה בתל אביב נסחרו תעודות סל העוקבות אחר מחיר החוזים על חבית נפט. התעודות שהפכו בתחילת 2019 לקרנות סל עוקבות אחרי חוזה על הנפט כאשר לרוב המעקב הוא אחרי מחיר החוזה הקרוב על הנפט שפוקע בתחילת כל חודש. החוזה הזה הוא הבסיס למסחר בנפט – זה החוזה שמצוטט בתקשורת, זה המחיר שמשמש עוגן בעסקאות, חוזים ומכשירים עוקבים.

בבורסה נסחרות קרנות סל עוקבות נפט – של חברת קסם מקבוצת אקסלנס ושל חברת תכלית מקבוצת מיטב דש. התעודות האלו שצוברות ריבית ואינן גובות דמי ניהול, מחקות את מחירי החוזים למסירה של חבית נפט מסוג ברנט (נפט שמופק בים הצפוני). החוזים האלו נסחרים בבורסת הסחורות של לונדון.

והנה קרנות סל בולטות על הנפט – קסם חוזה נפט (ICE CO1), קרן הסל עוקבת אחרי מחיר החוזה העתידי הקצר ביותר על נפט מסוג brent crude oil (נפט מסוג ברנט) הנסחר בבורסת ICE. באקסלנס כותבים בעמוד הקרן כי לקרן יש עלויות גלגול והיא מוגדרת תעודה בסיכון מיוחד. קרן סל בהיקף כספי גדול יותר יש לתכלית תעודות סל – תכלית נפט. הקרן עוקבת אחרי המחיר העתידי של חבית נפט מסוג ברנט (כאן, תוכלו להתעדכן במחיר הנוכחי של נפט ברנט). חשוב מאוד מאוד להבהיר – קרנות הסל לרוב מגלגלות את ההשקעה מחודש לחודש. המשמעות היא שהן בעצם מאבדות מדי חודש את הפרמיה על ההשקעה בחוזה וכן מפסידות את עלות הגלגול – אלו חשיפות שעלולות להיות מסוכנות. בעבר קרנות סל נפלו בגלל גלגולים מסוג זה (קרנות העוקבות אחרי מדד התנודתיות) – צריך לוודא לפני השקעה שהקרן שלכם לא חשופה לסיכון זה או שהיא חשופה בהיקף מוגבל.

רוב קרנות הסל חשופות למחיר הדולר, אבל  ניתן לרכוש גם קרן סל שמנטרלת את החשיפה לדולר.

למדריך תעודות סל (…ועל ההבדל בין תעודות סל לקרנות נאמנות)

למדריך קרנות סל

דרך נוספת להיחשף לנפט היא בתעודות סל על אינדקסים/מדדים של חברות נפט וגז. מדובר בעצם בתעודה שמחקה סל מניות נפט בהתאם למדד מסוים. לרוב יש מתאם בין מחיר הנפט לבין מחירי מניות האנרגיה (נפט וגם), אם כי לא מדובר בתשואה עוקבת. בבורסה המקומית נסחרות בין היתר תעודת הסל "קסם סל נפט", העוקבת אחרי מדד האנרגיה שנערך ומחושב על ידי חברת Dow Jones; תעודת סל ת"א אנרגיה S&P הראל סל – המשקיעה בחברות השייכות לסקטור האנרגיה בשוק ההון הישראלי; תעודת סל פסגות סל ת"א – העוקבת אחרי מדד ת"א נפט גז (תעודה העוקבת אחר מדד ת"א נפט וגז); ותעודת קסם ת"א נפט וגז – העוקבת גם כן אחר מדד ת"א נפט וגז.

קרנות נאמנות על הנפט

דרך אחרת להיחשף למחיר הנפט היא דרך קרנות נאמנות. גם כאן יש קרנות מחקות שמנסות לעקוב אחרי אינדקסים/מדדים, וכן יש קרנות נאמנות שמשקיעות באופן אקטיבי במניות אנרגיה (מנסות לייצר תשואה עודפת מעל מדדי האנרגיה רלוונטיים). בין יתר הקרנות – קרן נאמנות אקסלנס גז נפט שעל פי תשקיפה שיעור החשיפה שלה למניות הנכללות במדד "חיפושי גז ונפט" אינו פוחת מ-50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

קרן נאמנות נוספת היא מיטב גז נפט של מיטב דש. לפחות 50% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא יותר מ- 120% מהשווי הנקי של נכסי הקרן חשופים למניות שהונפקו בידי תאגידים שעיקר עיסוקם חיפוש ו/או הפקה ו/או שיווק ו/או הובלה של גז ו/או נפט.

קרנות נאמנות נוספות בתחום – קרן נאמנות די.בי.אם גז ונפט; קרן נאמנות הראל משאבי אנרגיה וגז; קרן הנאמנות מגדל גז ונפט.

כמו כן, ניתן להשקיע בסקטור האנרגיה דרך השוק האמריקני, בו נסחרות בין היתר תעודות סל וקרנות סל. תעודה פופולרית במיוחד היא OIH (סימול בוול-סטריט: OIH) שמאגדת השקעות בחברות שירותי נפט. תעודת סל נוספת, אפילו סחירה עוד יותר, היא USD (זה גם הסימול שלה) העוקבת אחר מחיר חבית נפט.

וישנה הדרך המעט מתוחכמת יותר – הדרך האקטיבית, השקעה ישירות במניות שמושפעות ממחיר הנפט. הדרך הזאת מסוכנת יותר, השקעה במניות כרוכה בסיכון גדול, ההשקעה הזו לא בהכרח תהיה מתואמת עם מחיר הנפט. עם זאת, בבורסה האמריקנית נסחרות ענקיות אנרגיה שמספקות לאורך זמן רווחים ודיבידנדים יציבים יחסית, והאנליסטים המסקרים אותן מעריכים כי לפחות בזמן הקרוב זה יימשך. בין החברות המוכרות והגדולות ניתן לציין את BP שממוקמת בלונדון ו- Exxon Mobil מטקסס שנסחרת בניו יורק.

CFD, אופציות וחוזים עתידיים על נפט

נוסף על הדרכים האמורות ניתן להשקיע בנפט דרך חוזים על חבית נפט. אפשר לעשות זאת דרך הבנקים, ואפשר לעשות זאת דרך זירות המסחר השונות שמאפשרות גם קניית חוזים על הנפט, אופציות על הנפט ו-CFD (חוזה הפרשים) על הנפט. רק צריך להיזהר, הדרך הזו היא ממונפת מאוד ולרוב היא לתקופת זמן מוגבלת. כלומר, אם אתם חושבים שמחיר הנפט ישתנה אבל אתם לא לא מוכנים לקחת הימור מתי ואיך, זה לא משחק בשבילכם. אם אתם סבורים שמחיר הנפט יזוז בטוח הקרוב , אז המכשירים האלו יכולים להתאים לכם.

מניות אנרגיה בבורסה המקומית

נוסף על מניות האנרגיה בחו"ל, ניתן להשקיע במניות אנרגיה בשוק המקומי, אבל הן לא ממש מבטאות באופן ישיר את מחיר הנפט, אלא הן פונקציה של מספר פרמטרים – ניהול, קידוחים, בורסה, רגולציה, מינוף (היקף אשראי) וסיכונים ספציפיים של כל חברה וחברה, ובכל זאת על רקע גילוי מאגרי הגז הגדולים בישראל בשנים האחרונות שווה להכיר את האלטרנטיבה הזו. בישראל מצאו גז ב-2009 במסגרת קידוח תמר שהחל לפני כמה שנים להפיק גז. מדובר על מאגר גדול שהמחזיקות בו הן קבוצת דלק, תמר ונובל האמריקאית (NBL). לקבוצת דלק ולנובל יש גם החזקה בתגלית השנייה והגדולה יותר – לוויתן, וגם לשותפות רציו יש החזקה בלוויתן.

קבוצת דלק שמובילה את הקידוחים הימיים, מחזיקה במישרין בקידוחים (ובמנהל השותפויות) וגם בשותפויות דלק קידוחים ואבנר שמחזיקות בקידוחים. דלק החליטה בשנים האחרונות להפוך לחברת אנרגיה, היא מוכרת נכסים שלא בתחום ומרחיבה את ההשקעות בתחום הנפט והגז. היא רכשה מניות של חברות נפט אמריקאיות לרבות מניות של נובל שותפתה לקידוחים כאן, והיא רכשה נתח את חברת איתקה שפועלת בים הצפוני ומינפה את ההשקעה כשרכשה שדות קידוח בים הצפוני מידי שברון. כנראה מינפה מהר מדי ובגדול מדי. על רקע הצניחה במחירי הנפט והגז במשבר הקורונה, התעוררה שאלה בנוגע ליכולת החברה לשלם את החובות, אך עם התאוששות מחיר הסחורה, התאוששה גם קבוצת דלק.

ולסיום חלק זה, יודגש ויובהר שוב – המניות של השחקניות הישראליות האלו שנסחרות בבורסה, תנודתיות ומסוכנות.

פיקדונות מובנים על מניות אנרגיה 

מכשיר השקעה נוסף על הנפט הוא דרך פיקדונות מובנים. פיקדונות מובנים, על רגל אחת, הם מכשירים שמאפשרים השקעה עם דאונסייד (ההשקעה הנומינלית מובטחת), ומצד שני הם מאפשרים אפסייד, בהתקיים תנאים מסוימים. הפיקדונות המובנים הם לא מכשיר פשוט, חשוב להבין אותם, אבל יש להם לצד חסרונות (טווח ארוך, במקרים מסוימים סיכון המנפיק) גם יתרונות משמעותיים – כאן, תוכלו לקבל מדריך מקיף בנושא, וכאן רשימה של פיקדונות מובנים, לרבות פיקדונות מובנים על מניות אנרגיה.

הערכות וסקירות על הנפט

ריכזנו כאן מקבץ סקירות והערכות על הנפט (נעדכן כאן באופן שוטף)  

מאי 2022 –

הנפט מזנק לרמה של 124 דולר לחבית על רקע חבילת סנקציות שישית במספר שהטיל האיחוד האירופי על רוסיה, בגלל הפלישה לאוקראינה, במסגרתה הוטל חרם נפט על רוב היצוא הרוסי לאיחוד. רוסיה מצדה הגיבה ואמרה כי תמצא יבואניות אחרות לנפט שלה.

פברואר 2022 – 

אנליסט בכיר: "עלות של חבית נפט ברנט עלולה להגיע ל-150 דולר" (הרחבה בביזפורטל)

אפריל 2020 –

לא להאמין: מחיר הנפט נסחר במינוס – איך זה יכול להיות? וחשוב להבין – זה החוזים לטווח קצר. החוזים לטווח ארוך מבטאים דווקא עלייה (הרחבה בביזפורטל)

זהירות מקרנות סל על הנפט – הן מגלגלות את החוזים ובעצם מייצרות לכם הפסד חודשי שוטף בגלל הגלגול (הרחבה בדהמרקר)

הנפט עבר מעלייה של 25% לצניחה של 7% (הרחבה בביזפורטל)

רוסיה וסעודיה קרובות להסכם על תפוקת הנפט – (הרחבה בביזפורטל)

מארס 2020 – סעודיה מתכננת להגדיל את תפוקת הנפט, בראשונה זה עשור. מדובר בעליית מדרגה במלחמת מחירי הנפט של מעצמת הנפט מול רוסיה וארה"ב.

ארמקו, חברת הנפט הלאומית של סעודיה, תעלה את תפוקת הנפט ל-13 מיליון חביות ביום, לעומת 12 מיליון חביות.

מחירי הנפט ירדו עד 31% בתחילת מארס לאחר שסעודיה פתחה במלחמת מחירים מול רוסיה ועל רקע הירידה בביקוש לנפט בעקבות השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה העולמית.

בגולדמן זאקס מעריכים כי מחירי הנפט עלולים לרדת לרמת מחירים של 20 דולר לחבית. האנליסטים של הבנק שינו את התחזית שלהם למחיר הנפט ל-30 דולר לחבית ברבעון השני של השנה וציינו כי המחיר עלול לצלול אף למטה מכך. "אנו מאמינים שמלחמת מחירי הנפט של אופ"ק ורוסיה החלה באופן חד משמעי בסוף השבוע הזה", אמרו האנליסטים. "התחזית שלנו לשוק הנפט חמורה עוד יותר מאשר בנובמבר 2014, אז התחילה מלחמת מחירים כזו בפעם האחרונה, שכן היא עומדת במקביל לקריסה המשמעותית בביקוש הנפט כתוצאה מנגיף הקורונה".

מארס 2020 – פרופ' גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי – "הנפט יכול לרדת מתחת ל-30 דולר אבל בטווח הארוך הוא יעלה" (לראיון המלא בביזפורטל)

פברואר 2020 – קבוצת דלק בדרך להסדר חוב – מחיר המניה קורס בעקבות ירידת מחיר הנפט, ואגרות החוב בתשואות דו ספרתיות גבוהות  תשואות זבל (הרחבה בביזפורטל)

ינואר 2019 – אנליסטים על הנפט, על פי בבלומברג, מעריכים שמחיר הברנט יגיע ל–70 דולר לחבית ב–2019 – לטענתם, לאחר שקיצוצי התפוקה של מדינות אופ"ק יחלו להשפיע, והתפוקה בוונצואלה ובאיראן תרד, המחיר יחזור לעלות. (הרחבה כאן)

אוקטובר 2018 – הנפט בדרך ל-100 דולר? הנפט בשיא של 4 שנים – האם היעד הוא ל-100 דולר. זה עוד רחוק, אבל יש אנליסטים שסבורים שכן. אחרי שארה"ב וקנדה סיכמו על הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA) כברית משולשת עם מקסיקו. המשמעות –  אזור סחר פתוח בהיקף של 1.2 טריליון דולר ימשיך להתקיים ואף לגדול. ההסכם ביטל את החששות שמלחמת הסחר תשפיע על הצמיחה גם באזורים אלו וצפון אמריקה כולה אמורה ליהנות מההסכם. זאת ועוד – הסנקציות על איראן מייצרות "חור" בהיצע הנפט, וסעודיה לבדה, לא תוכל לסגור את החור הזה – על רקע זה, יש הערכות שהנפט ימשיך בכיוונו מעלה (הרחבה כאן)

יולי 2018 – הנפט בכיוון מעלה. כבר חצה את ה-75 דולר לחבית, וטראמפ מודאג מהעלייה החדה.  ממשלת ארה"ב פנתה לסעודיה וממדינות אחרות שחברות באופ"ק (ארגון יצואניות הנפט) בבקשה להגביר את הייצור במיליון חביות ליום. מדובר בפנייה ובקשה נדירה יחסית והסיבה היא – מחיר הבנזין הקמעוני בארה"ב שעלה לשיא של יותר משלוש שנים.  הבקשה מגיעה לאחר שהממשל האמריקאי החליט על חידוש הסנקציות על יצוא הנפט מאיראן, מהלך שהוריד בעצם תפוקת 1 מיליון חביות. במילים אחרות, הגברת ההפקה ממדינות אופ"ק היא מול הירידה/ הסנקציה מאיראן. (להרחבה כאן)

יוני 2018 – "בדיוק סיימתי שיחה טובה עם המלך סלמן מסעודיה הסברתי לו שבגלל המהומות וחוסר התפקוד באיראן ובוונצואלה, אני מבקש שסעודיה תגביר את ייצור הנפט", צייץ טראמפ והמשיך – "אולי תוספת של עד 2 מיליון חביות, כדי לסגור את הפערים. המחירים פשוט  גבוהים מדי! צריך להגדיל תפוקה! הוא הסכים!".

פברואר 2018 – הבנקים להשקעות בוול סטריט מפרסמים לאחרונה תחזיות אופטימיות במיוחד על הנפט. על רקע הצלחת תוכנית הקיצוצים בשאיבת הנפט בחברות ובמדינות בארגון OPEC (אופ"ק), הבנקים הגדולים –  גולדמן זאקס, מורגן סטנלי וג'יי. פי. סבורים כי מחיר הנפט יעלה ויגיע ל-80 דולר לחבית. אותם בנקים להשקעות סברו רק לפני חצי שנה כי מחיר הנפט הולך לצלול  (הרחבה כאן).

ינואר 2018 – מחיר הנפט יגיע ל-80 דולר – (הרחבה כאן)

כתבה בוולסטריט ג'ורנל שלפיה הנפט אמנם עלה ל-60 דולר, אבל יש רבים שסבורים שהמחיר הזמני לא נמוך – על פי הכתבה , קרנות גידור ומשקיעים ספקולטיביים אחרים צברו מספר שיא של פוזיציות לונג – הימורים שוריים על הנפט, אבל ברגע שהסנטימנט מתהפך חזרה, המשקיעים האלו ימהרו לסגור את ההחזקות הללו, ויורידו את המחירים בבת אחת. "הגאות הלכה רחוק מדי מהר מדי, ועם ההגזמה במספר פוזיציות הלונג כעת, תיקון זמני כלפי מטה במחירים נראה אפשרי", אומר ואן קליף מבנק ABN אמרו

יוני 2017 – מור בית השקעות ממליץ במוסף השקעות של גלובס, לא להשקיע במניות הנפט. להערכתו חברות הנפט הן מלכודת ערך שלא תספקנה תשואה מרשימה. הסקטור מסבירים במור, רשם תשואות אפסיות בשנים האחרונות ומצבן הפיננסי של רוב החברות בתחום הורע משמעותית. הסיבה לכך היא שינוים טכנולוגיים – שכבת ה-SHALE אמנם מוכרת כבר 100 שנה, אבל השכבה הזו שיש בה כמויות אדירות של נפט, לא הייתה נגישה עד לפני עשור.  אבל בשנים האחרונות, במקביל להתפתחות הטכנולוגית הגיעו לשכבה הזו והגדילו את היצע הנפט בכמות מאוד משמעותית. בפועל, מדובר על גידול בכושר ההפקה האמריקאי בסך של 4 מיליון חביות ביום, והיצע כזה כמובן משליך על שוק הנפט בכללותו -היצע גדול וגבוה לאורך זמן גורם לירידת מחירים.

יוני 2017 – גדעון תדמור מהמנהלים של קבוצת דלק לשעבר, מקים שותפות קידוחים בארה"ב. וביחס למחיר הנפט הוא אומר לגלובס – "אין לי תשובה לאן מחיר הנפט הולך. אנחנו לוקחים 23 גופים עם התחזיות שלהם – בנקים להשקעות, מכוני מחקר – לוקחים את הממוצע שלהם ומעריכים על פי התוצאות של הבדיקות האלה שמחירי הנפט לא יעלו בצורה דרמטית בשנים הקרובות. על פי ההערכה הזאת, ב-2021 זה יגרד את ה-60 דולר. אבל היום התמונה כל כך מורכבת. יש המון משתנים, יש הרבה אי וודאות, אי אפשר להעריך, קשה לנבא – מה אנחנו יודעים על המדיניות והפעילות של טראמפ, על הצמיחה בסין, על מלחמת השווקים בלוב, איראן, ערב הסעודית, רוסיה; כל כך הרבה משתנים. חוץ מזה, יש גם את המסחר הפיננסי שגם משפיע על מחיר החבית".

מאי 2017 – התוכנית של אופ"ק היא להוריד תפוקה ובכך להעלות את מחיר הנפט. בינתיים זה לא עובד. מחיר הנפט בחודשים האחרונים ירד, על רקע הצטברות מלאים , ירידה בצריכה, והגדלת ייצור הנפט. ובכל זאת – לגבי ההמשך באופ"ק חוזים ירידה בתפוקה –  הרחבה בדהמרקר

הנפט יגיע ל-70 דולר

הנפט חוצה את מחיר ה-50 דולר לחבית  

קנדה בוערת והיצע הנפט יורד – הנפט חוזר לעלות לכיוון ה-50 דולר

רוסיה – מחיר הנפט לא יעלה, גם אם ייחתם הסכם בדוחא

הנפט חוזר למעל 40 דולר לחבית 

כמה נפט עודף יש? למה אופ"ק לא מגבילה את התפוקה? האם הנפט הזול יעודד צמיחה? מה אפשר ללמו מהעבר ועוד? 

האם איראן תפיל עוד יותר את מחיר הנפט?   

הצפת שוק הנפט על ידי סעודיה – טעות? 

התחזית של מודיס למחיר הנפט

הצפה בשוק הנפט

"סעודיה לא תמצמץ במאבק מול איראן – הנפט בדרך ל-20 דולר"

מדריכים פיננסים נוספים באתר – 

לפני שאתם משקיעים בשווקים הפיננסיים, קראו את מדריך ההשקעות העצמאי

למדריך התחלתי להשקעות בפורקס 

למדריך השקעות באלגו-טריידינג

למדד המחירים המעודכן

לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר את סקירת המאקרו השבועית מאת יונתן כץ וכלכלני בית ההשקעות. בסקירתם כותבים לידר, כי השכר עולה בקצב מאד מתון בישראל אך צפויה האטה עם עדכון שכר המינימום באפריל.

בלידר סבורים כי "אין לפסול הורדת ריבית נוספת בישראל עד סוף רבעון א' במידה והייסוף בשקל יימשך וציפיות האינפלציה קדימה יישארו נמוכות".

לידר מתייחסים לנתוני המאקרו בשוק המקומי, ומציינים כי חל שיפור מתון במדד אמון הצרכני אך עדיין הרמה מאד נמוכה. הצרכן הישראלי נהנה מהוזלות במחירי האנרגיה ומשיפור בתעסוקה. יחד עם זאת, מציינים לידר כי אין כל סימנים ללחצי שכר, השכר עלה ב- 1.3% בקצב שנתי בספט' – נוב'.

באשר לאינפלציה, לידר כותבים בסקירתם כי הייסוף המתמשך יתרום לאינפלציה נמוכה בחודשים הקרובים.  מנגד, מציינים לידר כי מחירי הנפט בעולם עלו ב- 20% מסוף ינואר.  לאחר פרסום מדד פברואר האינפלציה ב- 12 החודשים הבאים צפויה להגיע ל- 1.2% .

לידר מתייחסים גם למדיניות המוניטארית, וכותבים כי ההסתברות לצעד מוניטארי מרחיב ברבעון א' עלתה ל – 35% . הנימוקים: ייסוף חד בשקל, סביבת אינפלציה נמוכה והמשך ציפיות לאינפלציה נמוכה.  הורדת ריבית צפויה במקרה ולא תחול עלייה משמעותית בציפיות האינפלציה לכיוון 1% + בסוף רבעון א' (לאחר שני מדדים מאד נמוכים בינואר פברואר). לידר סבורים כי הדילמה של בנק ישראל צפויה להיות קשה במידה ותחול האצה בפעילות הכלכלית.

בנק הפועלים משיק מועדון לעסקים קטנים ובינוניים, "פועלים Business",שיוזיל את העלויות הכרוכות בניהול השוטף של העסק עד אלפי שקלים בשנה ויעניק הטבות ייחודיות לבעלי העסקים במגוון תחומים: הסעדה, דלק, רווחה פנאי ונופש, ציוד לעסקים ותקשורת, ביטוח, פרסום, שיווק ומדיה, רכב ועוד.

בנוסף, ייהנו העסקים גם מהחזר  CashBack במגוון עסקים ורשתות המשתתפים במועדון.  העסקים הקטנים והבינוניים שמנהלים חשבון בבנק ומחזיקים בכרטיס אשראי בנקאי, ייהנו מהמחירים והשירותים השמורים לעסקים הגדולים במשק.

המהלך הינו נדבך נוסף, באסטרטגית הבנק לתמיכה וליווי של העסקים הקטנים וקידום מגזר העסקים הקטנים בשנים האחרונות.

הילה הרמולין-רונן, מנהלת אסטרטגיה שיווקית בבנק הפועלים: "המועדון הינו מהלך חדשני שיסייע להתנהלות השוטפת של העסקים הקטנים והבינוניים ויחסוך בהוצאות השוטפות . כידוע, ניהול עסק קטן כרוך בהוצאות רבות ומשמעותיות (עובדים, תקשורת, ביטוח, רכש וציוד משרדי ועוד), העסק הקטן אינו נהנה מיתרון הנחות לגודל כמו העסקים הגדולים. עם השקת 'פועלים Business' יוכלו עסקים קטנים ובינוניים המנהלים חשבון בבנק הפועלים ליהנות מהמחירים והשירותים מהם נהנים העסקים הגדולים".

מועדון "פועלים Business" מיועד לבעלי עסקים קטנים ובינוניים המנהלים את חשבונם העיסקי בבנק הפועלים ומחזיקים בכרטיס אשראי המונפק בשיתוף הבנק. בנוסף, ייהנו העסקים הקטנים במועדון מהטבות והנחות בתחומי ציוד לעסקים ותקשורת, רכב, מיחשוב וניהול המשרד, ביגוד עיסקי ומקצועי, אירועים, שירותי כספות והעברות כספים BRINKS, שיווק ותיווך נכסי נדל"ן מסחריים ועוד.

לקוחות המועדון החדש, אף יזכו בתוכניות הכשרה והעשרה בניהול העסק הקטן במסגרת אקדמיית פועלים. כל ההטבות הנ"ל ניתנות בשימוש כרטיס האשראי הבנקאי.

דודו זקן, המפקח על הבנקים, פורש לאחר 4.5 שנים בתפקיד, והאמת שהוא היה מפקח טוב. אין דבר כזה מושלם, ובטח שנעשו שגיאות, אבל הוא השיג את מטרותיו העיקריות – שיפור היציבות של הבנקים המקומיים והפחתת העמלות של הבנקים. זקן התרכז בקדנציה שלו משיפור ההון העצמי של הבנקים לצד הפחתת המינוף; הוא יישם את הוראות באזל 3 שהובילו לגידול של 30% בהון הבנקים מ-74 מיליארד שקל ל-97 מיליארד שקל. הוא אסר על הבנקים לחלק דיבידנדים שמנים; הוא דאג שהבנקים יפרישו (לחובות מסופקים ואבודים) כפי שצריך, והנחה אותם להעלות את ההפרשות כשהן נראו לו מעטות.

הוא ניסה מאוד לצמצם את המשכנתאות המסוכנות ליציבות הבנקים, אם כי המגבלות האלו לא קיררו את שוק הדירות – הן בסופו של דבר אמנם שיפרו את יציבות הבנקים, אבל לא עזרו לכלל האוכלוסייה שקיבלה העלאה של ריבית והתמודדה עם החזרי משכנתא גדולים יותר; אחרי הכל הבנקים גילגלו את המגבלות לעלייה בריבית משכנתא.

זקן גם חתום על הוראות שתימרצו את הבנקים להגדיל את האשראי למשקי הבית ולעסקים הקטנים על חשבון האשראי לקבוצות הגדולות. כאן הוא הצליח חלקית, יש כאן עוד עבודה רבה ודרך ארוכה. זקן גם יישם במהלך הקדנציה את חוק הבנקאות שבין היתר מסדיר את התנהלותם של בנקים ללא גרעין שליטה; הוא לא אישר לאליהו לרכוש את בנק לאומי; הוא הסדיר את התנהלות לאומי ללא גרעין שליטה; הוא גרם למימושים של בעלי השליטה בדיסקונט; הוא לא אישר את שינוי השליטה בבינלאומי. הוא היה מאוד דומיננטי במישור הפיקוח על בעלי השליטה של הבנקים, וזה חלק חשוב מתפקידו.

זקן גם עשה סדר בעמלות הבנקים ופיקח עליהם באופן שוטף. היקף העמלות (סוגי העמלות) וגם העלויות של העמלות ירד במהלך כהונתו. זאת ועוד, זקן הפנים והאיץ את שיטת המסלולים – מסלולי העמלות לפיהם לקוחות יכולים לבחור את מסלול העמלות הנוח והזול מבחינתם; ובכלל, מאחורי הקלעים זקן עשה הרבה עבור הצרכנים. הוא דאג להשיק כרטיס אשראי מסוג דביט (ולא קרדיט). כרטיס הדביט, כרטיס לחיוב מיידי עם עמלות מוזלות לעומת החיוב בכרטיסי אשראי. ובכלל, בתחום כרטיסי האשראי זקן היה דומיננטי מאוד, האיץ את התחרות ושיפר את מצב הצרכנים, גם דרך ביטול וצמצום עלויות ועמלות שגבו חברות כרטיסי האשראי מהחנויות/ ספקים ומהצרכנים עצמם.

זקן ניסה לדאוג ללקוחות שאינם מעורים בפיננסים ואינם מבינים לעומק את רזי הריבית והפיננסים. כך לדוגמה, הוא הנחה את הבנקים לשלוח מכתבים לכל הלקוחות שלהם שחוסכים לפיקדון באמצעות הוראת קבע כשבמקביל הם נמצאים במינוס, ולהסביר להם במפורש מהי הריבית שהם משלמים לבנק על המינוס, וכן מהי הריבית שהם מקבלים בפיקדון. כמובן שמצב כזה על פניו הוא לא נכון כלכלית/ מימונית וזקן דאג שלקוחות יבינו זאת.

זקן לא הצליח להקים מערכת דירוג אשראי צרכני, אבל זה פשוט גדול עליו, זה נעצר מלמעלה, אולי בגלל חששם של הפוליטיקאים להתעמת עם הבנקים הגדולים. הוא גם לא הצליח להגדיל את מספר השחקנים בשוק הבנקאות, המעבר לאינטרנט היה איטי ואפשר היה להאיץ את המהלך שבמקביל היה מגביר את התחרות בענף. זקן גם לא ממש עזר להקים בנק קואופרטיבי, בעיקר בגלל שדרישות ההון היו גבוהות ופרקטית כמעט בלתי אפשריות.

אז אין מושלם, היו טעויות, היו עיכובים, היו מהלכים חשובים שלא יושמו. אבל בסה"כ היה לנו מפקח טוב בקדנציה ממש לא פשוטה. זקן ידע לשמור מצד אחד על יציבות הבנקים מבלי לפגוע מאוד בצרכנים עצמם. זקן ידע לטפל בעלויות העמלות השוטפות, לסווג ולהגדיר אותם, ולהפחית אותן. זקן ידע לעשות מיני מהפכה בשוק כרטיסי האשראי, ולהשיק ממש בסוף הקדנציה את כרטיסי הדביט הזולים.

הוא עוזב בתקופה שבה מתברר שבבנק לאומי היו הרבה מהלכים לא תקינים בלשון המעטה בסניף בניו יורק, לרבות הלבנות הון. מאשימים אותו שלא הבחין במחדלים בלאומי ולא נקט ביד קשה מול לאומי כאשר התגלה הדבר; אבל צריך לזכור שמפקח על הבנקים לא רואה הכל, לא יודע הכל, הוא חלק ממערך בקרה, הוא אמון ל כך שהבנק נוקט ועושה הכל כדי שהונאות, הלבנות, ניהול לא תקין, לא יתרחש בו, אבל תמיד יימצאו שיטות לעקוף את מערכת הכללים. השאלה אם הוא דאג שההסתברות של אירועים כאלו לא יקרו או יתגלו בזמן, ונראה שכן!

מה זאת קרן נאמנות מיועדת? קרן שמשקיעה בניירות יחסית בטוחים שאמורים להתממש בתאריך מסויים, כך שמנהל הקרן יכול להעריך (לא להתחייב) על מחיר יעד מסויים. הנה דוגמה טובה – מגדל (1A) שער מיועד דו-שנתי קרן נאמנות (מספר קרן: 5112784).

מנהל קרן הנאמנות מגדל שער מיועד, מעריך כי המחיר המיועד שנקבע לסוף פברואר 2017 הוא מחיר פדיון שלא יפחת מ- 115.32. אבל לא צריך להתלהב מדובר במחיר שמשקף תשואה נמוכה במיוחד על רקע הריבית האפסי של בנק ישראל והגאות במחירי האג"ח.

במגדל מדגישים כמובן כיי אם ה- 28.2.17 לא יהיה יום חישוב מחירים בקרן יהיה המועד הקובע: יום חישוב המחירים הראשון שלאחריו. "עוד יצויין, כי המועד הקובע הקודם היה 31.1.15 ומחיר הפדיון המיועד ליום 31.1.15 היה: 115.03. כן יצויין, כי בשל סיווגה של הקרן כקרן נאמנות פטורה עשוי בעל יחידות להיות מחוייב בתשלום מס בפדיון יחידות הקרן.

"מובהר בזה, כי יתכן שמחיר הפדיון של יחידה בקרן ליום 28.2.17 יהיה נמוך ממחיר הפדיון המיועד ליום האמור וזאת, בין היתר, בשל הפרש, הנובע מהתחייבויות ותשלומים עקב שינויים מדי פעם בהוראות הדין בדבר מסוי ומלוות חובה, אם יהיה כזה. כמו כן מובהר בזה, כי בתקופה הקודמת ליום 28.2.17 עשוי מחיר הפדיון של יחידה בקרן להיות גבוה יותר או נמוך יותר ממחיר הפדיון המיועד וכי רוכש יחידה בקרן בתקופה האמורה עשוי לשלם בעבורה מחיר גבוה יותר מאשר מחיר הפדיון המיועד.

"יודגש, כי אין לראות באמור לעיל התחייבות של מנהל הקרן למחיר הפדיון המיועד".

מנהל קרנות הנאמנות של מור מפחית דמי ניהול, החל מיום 9 בפברואר 2015. בקרן הנאמנות מור (1A) מדינה מנוהלת + 10% (מספר קרן: 5119078) שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: היה לפני השינוי % 0.65 ויירד לאחר השינוי ל- % 0.55

"יובהר, כי מנהל הקרן מודיע בזאת על מבצע בדמי ניהול הקרן, כך ששכר מנהל הקרן יהיה בשיעור של כ- 0.55% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, וזאת עד ליום 09/02/2016. החל מיום 10/02/2016, אלא אם יודיע מנהל הקרן אחרת, שכר מנהל הקרן יהיה בשיעור 0.65% מהשווי כאמור".

בקרן נוספת – מור 15/85 (2A) (מספר קרן: 5119821),שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן היה לפני השינוי: % 0.65, ולאחר השינוי יהיה: % 0.55

גם כאן מנהל הקרן מדגיש "שכר מנהל הקרן יהיה בשיעור של כ- 0.55% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, וזאת עד ליום 09/02/2016. החל מיום 10/02/2016, אלא אם יודיע מנהל הקרן אחרת, שכר מנהל הקרן יהיה בשיעור 0.65% מהשווי כאמור".

בקרן נאמנות נוספת – מור (2A) תיק אג"ח מנוהל + 30% (מספר קרן: 5119086)שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.85, לאחר השינוי: % 0.55.

גם כאן – "עד ליום 09/02/2016. החל מיום 10/02/2016, אלא אם יודיע מנהל הקרן אחרת, שכר מנהל הקרן יהיה בשיעור 0.85% מהשווי כאמור".

ח.מר תעשיות היא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך של ת"א במדד יתר 50 לפי שווי של כ – 220 מיליון ₪. מר פועלת באמצעות 3 חטיבות עסקיות : טלקום, ביטחון וקלינטק. הקבוצה היא אחת מהחברות המובילות באספקת פתרונות כוללים בתחומי התקשורת והביטחון ועיקר פעילותה בישראל, ארה"ב, מרכז ודרום אמריקה, אפריקה ואירופה. בחברה מועסקים כ – 1100 עובדים.

לחברה הון עצמי של 237 מיליון ₪ הממנף מאזן בהיקף 660 מיליון ₪ (35% הון למאזן) קרי יציבותה הפיננסית סבירה כרגע אך במידה והחברה תמשיך להפסיד בקצב הנוכחי (כ – 25 מיליון ₪ הפסד נקי נכון לדוחות ספטמבר 2014), יציבותה הפיננסית תיפגע משמעותית. בשנה האחרונה החברה מפגינה דעיכה ניכרת למדי מבחינת הכנסות ורווחיות כאשר עיקר האשמה מוטלת על חטיבת הטלקום (שהיא החטיבה הדומיננטית ביותר בחברה ומהווה כמעט 70% מההכנסות) עקב האטה בשוק התקשורת המקסיקני. הכנסות חטיבת הביטחון לא השתנו כמעט אולם החטיבה עצמה מפסידה תפעולית ולכן עוברת תהליך התייעלות שאמור להעביר אותה לרווח תפעולי. הכנסות חטיבת הקלינטק כמעט חסרות משמעות ברמת החברה ולכן גם ההפסד התפעולי אינו מהווה גורם בעל השפעה ניכרת על השורה התחתונה של החברה. כמו כן יש לציין כי לחברה אחזקות בחברת סאן טים גרופ אשר מוזגה לחברת פרוקגניה הציבורית לפי שווי של 60.5 מיליון ₪ לסאן טים, לחברה צפוי רווח הון כתוצאה מהמהלך בהיקף של כ – 9.5 מיליון ₪ שטרם הוכר בדוחות. עוד יש לציין כי החברה נוהגת לגדר חשיפה מטבעית (הגנה מפני ירידה של שע"ח שקל-דולר), גידור זה גרם לחברה הוצאות מימון של 3 מיליון שח ברבעון השלישי של 2014 כיוון ששער הדולר עלה מ- 3.43 ל – 3.695. מכיוון ששע"ח שקל-דולר ברבעון הרביעי של 2014 עלה מ- 3.695 ל – 3.92, סביר להניח כי החברה תרשום הוצאות מימון בגין הגידור בהיקף דומה ברבעון הרביעי של 2014.

ב- 1.02.2015 החברה דווחה כי מנכ"ל החברה הודיע שברצונות לפרוש והחברה פועלת לאתר מנכ"ל חלופי. פעמים רבות מנכל חדש מביא עימו רוח רעננה (מוצדקת או לא) למניה חבוטה כיוון שהמשקיעים מקווים שיצליח לשנות את מהלך העניינים ולהוציא את החברה מהסחרור השלילי אליו נקלעה. יתכן שגם כאן המניה תגיב בחיוב עם הודעה על פרסום מנכ"ל חדש ולכן הזמן הנכון לרכוש אותה הוא טרם ההודעה.

כפי שניתן לראות בגרף השבועי, מבחינה טכנית המניה קרסה משער שיא של 5,075 בסוף 2013 לשער שפל של 1832 בסוף 2014, ירידה של 64%. בגרף עצמו נראים מספר סימנים מעודדים המצביעים על כך שיתכן ומגמת הירידה קרובה לסיום. קיימת סטייה שורית בולטת בין גרף המחירים למתנד המחזור (שפלים יורדים בגרף המחיר לעומת שפלים עולים במתנד המחזור). במקביל ה- MACD סיפק איתות לונג עם חציית העקומה המהירה את העקומה האיטית. בגרף המחירים המבנה של מגמה יורדת נשמר (שיאים יורדים ושפלים יורדים) ולכן רכישה של המניה הינה לתוך מגמת ירידה, מהלך שמנוגד למסחר מגמה מבוסס ניתוח טכני. למרות זאת, כאשר מנסים לצוד שפלים יש להבין כי ניתן להפסיד בטווח הקצר ולכן האסטרטגיה המתאימה היא רכישה במספר מנות (רצוי מנות הולכות וגדלות על מנת למצע את מחיר הקנייה הממוצע למחיר נמוך ככל האפשר). מכיוון שאזור התמיכה הבא הוא 1500 ניתן לרכוש במנות מדודות החל משער 2000 (אזור המחיר הנוכחי) ולמקם סטופ לכל הכמות בסגירה מתחת לשער 1500.

בנק דיסקונט מפרסם היום סקירת כלכלת ישראל שכותרתה "הגופים המוסדיים – נלחמים על תשואה".

בסקירת הבנק, נכתב כי "שנת 2014 הייתה שנה טובה לחסכון הפנסיוני, עם גידול של למעלה מ-11% בשווי הנכסים, כתוצאה מצבירה נטו של כ-45 מיליארד שקלים ותשואה ממוצעת, על השקעות, של 5.5% – 6.4%. הרדיפה אחר התשואה הובילה את הגופים המוסדיים להגדיל את שיעורי החשיפה לנכסי סיכון, ובעיקר גידול ניכר בחשיפה לחו"ל ולמט"ח".

בדיסקונט מציינים כי בשנה זו "קרנות הפנסיה המשיכו ליהנות גם השנה מגיוס נטו חיובי של אג"ח מיועדות בתשואה עדיפה, על חשבון האג"ח הממשלתי הסחיר. מנגד, בהיעדר אלטרנטיבת השקעה לטווח הארוך, מילאו קופות הגמל ובעיקר פוליסות הביטוח את הביקושים החסרים. להערכתנו, מגמות אלו צפויות להימשך גם במהלך השנה הקרובה".

בבנק סבורים כי "להגדלת החשיפה להשקעות בחו"ל ומט"ח, ובעיקר לאסטרטגיית ניהול חשיפות המט"ח, השפעה בולטת על שער החליפין. ב-2014 השקיעו הגופים המוסדיים, בחו"ל ובמט"ח, כ-43 מיליארד ₪, סכום המקביל לסך הצבירה נטו, והיוו חלק ניכר מתנועות ההון הפיננסיות היוצאות מהמשק המקומי".

הבורסה מפרסמת הבוקר מסמך ובו השערות בנוגע להשפעה אפשרית של שינוי מבנה הבעלות בבורסה על החברה.

על פי דיווח אי-אונליין לבורסה, ביום 3.2.2015 התקבלו בחברה טיוטות מסמכים מהבורסה לניירות ערך בתל אביב הדנים בשינוי מבנה הבעלות בבורסה. במסמכים אלו נכתב כי במידה שיאומץ המודל הכלכלי הכלכלי המגדיר את הדרך לחלוקת מניות הבורסה כמתואר במסמכים וגם, ייתבצע שינוי במבנה בעלות הבורסה מחברה "המוגבלת בערבות חבריה וללא הון מניות" לחברה "הרשאית להנפיק הון מניות ולחלק דיבידנדים כחברה רגילה", הרי ששיעור ההחזקה של החברה (בעצמה או באמצעות חברת בת שלה) במניות הבורסה יעמוד על כ-2.6%.

במסמכים שהתקבלו נכללת טיוטת הערכת שווי, לא חתומה, המכילה הסתייגויות רבות לגבי נתוני הבסיס. במצבה הנוכחי הבורסה בת"א מוערכת בתחום הנמוך בין 400 ל-420 מיליון שקל, ואילו בתחום הגבוה בין 570 ל-590 מיליון שקל.

פוטנציאל השווי המשקף מצב של הצפת ערך כתוצאה מהעלאת תעריפי העמלות בבורסה ונירמול שיעורי הרווח לרמה המקובלת בעולם, יעלה את שווי הבורסה המוערך ל-1.69-2.1 מיליארד שקל לעומת 1.86-2.27 מיליארד שקל בתחום הגבוה.

בנוסף, נכתב בדיווח כי "למיטב ידיעת החברה, למועד הודעה זו מתקיימת בחינה של נושא זה על ידי הבורסה ורשות ניירות ערך. במידה ויוחלט על שינוי מבנה הבעלות בבורסה, מותנה הדבר בשינויי חקיקה והתקנות הנלוות, בשינויי תקנון הבורסה, ובשינויים רגולטורים. החברה אינה יכולה להעריך את הסבירות להתקיימות שינוי מבנה הבעלות, את הסבירות לקבלת המניות, מועד קבלתן, כמות המניות אשר תתקבל ככל שתתקבל, ואינה יכולה להעריך את שווי הבורסה".

ברקע מחירי הדירות העולים, ישנן רבים שמעדיפים לחכות עם המעבר ובינתיים לשפץ – להוסיף חדר במקום מרפסת; לצבוע את הדירה; לארגן אותה מחדש. שיפוץ דירה הוא במקרים בים תחליף, אפילו תחליף מצויים למעבר לדירה גדולה או חדשה יותר. ענף השיפוצים בארץ עדיין פרוץ, לא ממש מוסדר, אבל מרכז הבנייה הישראלי מנסה לעשות בו סדר ולאט לאט זה עובד.

בשנת 2014 הישראלים שיפצו את בתיהם בסכום כולל של 13.3 מיליארד שקל, עלייה של 7% לעומת היקף הכספי של שוק השיפוצים בשנת 2013. כך עולה מסקר השיפוצים השנתי אותו עורך מרכז הבניה הישראלי, בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה. הסקר בוצע לקראת תערוכת העיצוב הבינלאומית שמארגן מרכז הבניה הישראלי, שתתקיים בין התאריכים 26-28 למרץ 2015 בביתן 1 בגני התערוכה ת"א, ותהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום, כולל ייעוץ חינם במגוון תחומי הבניה  והשיפוץ.

עלות שיפוץ ממוצע הסתכמה בשנה החולפת ב-48,243 שקל, עלייה של 8% לעומת עלות השיפוץ הממוצעת ב-2013. העלות הממוצעת של השיפוץ כוללת את עלויות החומרים ועלויות העבודה (הסקר נערך ב-4 סבבי אומניבוס ברמת מובהקות 2.5 אחוז).

ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבניה הישראלי, מציין כי "מניתוח רב שנתי של שוק השיפוצים הישראלי אנו רואים כי הוא מאופיין ביציבות בקרב בתי האב המשפצים. כך למשל שוק השיפוצים צמח בשנה החולפת, למרות מבצע צוק איתן בקיץ האחרון. לעיתים חוסר וודאות בשווקי הדיור מעלים משמעותית את שוק השיפוצים (משפחה תשפץ את ביתה ולא תעבור לדירה חדשה). עם ישראל אוהב להשקיע בבית, ואנחנו רואים זאת שנה אחרי שנה בכמות המבקרים  של אלפי המשפחות המבקרות בתערוכת העיצוב ובכמות ההולכת וגדלה של הנעזרים בשירותי הליווי והתכנון של מרכז הבנייה הישראלי".

שיעור מי שמשפצים או שיפצו במהלך השנה האחרונה עומד על 14% מכלל הציבור, המהווים כ-275,000 בתי אב, מתוך סה"כ של 1,992,900 משקי בית בישראל, מתוכם מעל   200,000 משפחות משקיעות יותר מ-10 אלף שקל בשיפוץ.

על פי הגדרות מרכז הבניה הישראלי, שיפוצים של עד 10,000 שקל הם כ"שיפוצים עונתיים", הכוללים תיקונים קטנים יחסית בבית כגון צבע. על פי הסקר עולה כי בשנת 2014 היו כ-71.5 אלף בתי אב ששיפצו את ביתם בסכום של עד 10,000 שקל, ויותר מ-200 אלף בתי האב הנוספים ששיפצו את ביתם במהלך השנה החולפת השקיעו יותר מ-10,000 שקל בשיפוץ.

מנתוני מרכז הבניה הישראלי עולה כי קרוב ל-50% מהמשפחות המשפצות עושות שיפוץ לחדרים בהם השיפוץ כולל אינסטלציה, חשמל ואיטום: מטבח, אמבט ושרותים.

58% ממי ששיפצו את ביתם במהלך השנה האחרונה שיפצו דירה הנמצאת בבניין מגורים משותף, זאת לעומת 36% אשר שיפצו בית צמוד קרקע. השיעור של המשפצים דירת מגורים בבניין לעומת בית צמוד קרקע הוא דומה לאורך השנים האחרונות בהן בוצע הסקר.

לדברי ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבניה הישראלי, "בתמהיל בתי המגורים בישראל ישנם 25% של בתים צמודי קרקע. עם זאת מהסקר עולה כי כמעט 40% ממי ששיפצו את ביתם בשנה האחרונה הם בעלי בתים פרטיים. נתון זה מלמד אותנו כי בבית קרקע נערכים שיפוצים בתדירות גבוהה יותר  של אחת ל-5 שנים".

מסקר השיפוצים של מרכז הבניה הישראלי עולה עוד כי 24% ממי ששיפצו בית פרטי במהלך השנה האחרונה נזקקו להיתר בנייה, וזאת לעומת 76% שלא נזקקו להיתר. היחס בין הזקוקים להיתר לאלו שלא נשאר דומה יחסית לאורך השנים.כמות משפצי בתי הקרקע שהגישו בקשה להיתר כ-20,000 בתים. (בנייה בערים של צמודי קרקע בעיקרה מבוססת על שיפוץ מסיבי הכולל הריסה לעיתים ושינויים קונסטרוקטיביים מהותיים).

ע"פ נתוני מרכז הבנייה הישראלי יש בישראל -12,000 מעצבי פנים ואדריכלים שמתפרנסים משוק השיפוצים והבנה ביתך.

לדברי ישראל פסטרנק, מנכ"ל מרכז הבניה הישראלי, "המשמעות של כ-20,000 משפצים בתים צמודי קרקע המבקשים היתר בנייה, היא אינדיקציה לשיפוצים מסיביים יותר לעומת השנים הקודמות. בנייה זו תגבר לאורך השנים בין היתר בגלל תחלופות דיירים בשכונות פועלים ותיקות צמודות קרקע".

גורמים בשוק הנדל"ן הגיבו הבוקר להחלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה מאתמול,  להאריך ולהרחיב את תכנית תמ"א 38, ולהחיל את התכנית על בניינים שנבנו עד 1992.

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, הגיב להחלטה, ואמר: "לצערי א-פריורי נדונה התמ"א 38 לכשלון, לא בגלל שהיתה תכנית לא טובה, אלא משום שמראש לא היה קשר בין החלטת הממשלה ממאי 2005 לקדם אותה לבין היישום בפועל על ידי העיריות".

כהן מוסיף כי "חלק גדול מהעיריות, בתוכן עירית תל אביב, ממש עצרו את רוב התכניות, או יצרו "פקק" במכוון, כך שמספר הדירות שנבנו באמצעות התמ"א הינו ממש בטל בשישים לעומת מספר יחידות הדיור הנדרשות לשוק הישראלי מידי שנה. רוב רובן של הדירות שכן נבנו, היו באזורים יקרים במיוחד דוגמת צפון ומרכז תל אביב, אזורים מסוימים ברמת גן, הרצליה, רעננה וכו', כך שברוב המקרים לא יצרו פתרונות דיור ישימים, אלא שירתו סקטור צר ביותר של האוכלוסיה. כעת, לצערי, אינני רואה עדיין פריצת דרך ביישום ההחלטה החדשה, זאת משום שבכל מקרים היא מותנית באופן זה או אחר בהחלטות של הועדות המקומיות לתכנון ובנייה, קרי העיריות. אמנם ההחלטה האחרונה מתמרצת, לכאורה, אותן, אולם המורכבות הסטטוטורית עודנה קיימת כמו גם שאלות פתוחות דוגמת מה יעשו עם אלפי בניינים בני שבע-שמונה קומות ויותר שנבנו בין השנים 1980 -1992? האם יוסיפו להם שלוש-ארבע קומות? יותר? איך פעולות שכאלה ייראו בשטח, הן מן ההיבט האסתטי והן הפרקטי? אלה, לטעמי, שאלות שירחפו גם בשנים הבאות ללא פתרון, כך שאינני רואה בסופו של יום את התמא 38 כמעניקה פתרון כולל לבעיית הדיור".

גם יוסי חסון, מנכ"ל החברה לחיזוק מבנים בישראל, הגיב להחלטה ואמר הבוקר: "זהו ללא ספק צעד בכיוון הנכון ומתן תעדוף לתמ"א 38, כפי שהוחלט לפני עשור שנים. במיוחד חשובות ההחלטות להחיל את תמ"א 38 לבניינים שנבנו עד 1992, גם ללא ממד"ים, להחיל אותה על מבני משרדים ומסחר, תמרוץ העיריות והרשויות המקומיות וייעוד שטחים לדירות להשכרה".

חסון מוסיף כי "עם זאת, קיימות עדיין 2 בעיות עיקריות שלטעמי שומה על הגורמים המחליטים להתייחס אליהן: האחת, חלק נכבד מהבניינים שנבנו בשנים 1980-1992 הינם בני שש-שבע-שמונה קומות ואף יותר, זאת לעומת רוב הבניינים שנבנו במרכז הערים עד 1980 ושהינם נמוכים יחסית, רובם עד ארבע-חמש קומות. זה אומר, במילים פשוטות, שקיימת כאן בעייה של תוספת זכויות בנייה, משום שברור בעליל ששתיים וחצי קומות בלבד תוספת, אינן מספקות כלל ועיקר את היזמים והופכות את רוב הפרויקטים הללו ללא משתלמים. בעייה נוספת, שלצערי לא התייחסו אליה, הינה העדר ניוד זכויות, זאת במטרה לעודד תמ"א 38 גם בפריפריה וגם, לדוגמא בשכונות הדרומיות של תל אביב, יפו ואזורים נוספים שבהם ערכי הקרקע נמוכים בהרבה".

אורן מור, הבעלים של קבוצת אייקום, מומחה לפינוי בינוי, הגיב להחלטה ואמר: "מבחינתי זהו מסמר נוסף בארון הקבורה של תכניות הפינוי בינוי הספורות שנותרו לפליטה במדינת ישראל. עד כה יצרה התמא 38 רק בוקה ומבולקה, לא פתרה בעליל את בעיית המחסור הקריטי ברבבות יחידות דיור באיזור הביקוש, יצרה מתיחת פנים מלאכותית לבניינים ישנים באזורים מתפוררים במרכזי הערים, ולא הביא כלל ועיקר להתחדשות עירונית אמיתית. יתרה מזה: היא באה במובהק על חשבון הפינוי בינוי, שזה הפתרון האסטרטגי הנכון להתחדשות עירונית כוללת, החייאת אזורים ותיקים שאבד עליהם הכלח, ומציאת פתרונות דיור לרבבות זוגות צעירים ומשפרי דיור בתל אביב, גוש דן ומרכז הארץ. כעת, כשה"ברווז" החדש מככב, יירדו לטמיון גם אותן מתי מעט תכניות פינוי בינוי שעדיין איכשהו מקרטעות. תרשמו: בעוד שנה-שנתיים ייזכרו את ההחלטה האחרונה כ"פיאסקו" שאין מאחוריו ולא כלום".

למדריך פינוי בינוי

מדריך מס רכישה

מדריכי דירה ומשכנתא