מהירות המחזור של הכסף היא המהירות שבה הכסף "מתגלגל" בשוק. אפשר לתאר זאת גם כמספר הפעמים הממוצע שכל מטבע עובר מיד ליד, במשך תקופה נתונה, לרוב שנה.
אם למשל, סכום הכסף שקיים במדינה עומד על 50 מיליון שקל וסך התשלומים במשק באותה תקופה הסתכמו ב-250 מיליון שקל, אזי כל שקל "התגלגל" בממוצע 5 פעמים, ומהירות המחזור של הכסף היא 5.
כמות הכסף במשק נקבעת גם על פי מהירות המחזור ולכן יש לכך משמעות רבה בהערכת הפעילות הכלכלית במשק. אם יש כמות קטנה של אמצעי תשלום אבל מהירות המחזור שלהם גדולה, זהו מצב זהה לאמצעי תשלום רבים ומהירות מחזור קטנה. לא כמות אמצעי התשלום בלבד קובעת את היקפם במשק, אלא המכפלה של אמצעי התשלום במהירות המחזור שלהם. כך למשל אם הבנק מגביל את הביקוש המצרפי בתקופת גאות, זה לא ישפיע אם בד בבד חלה האצה במהירות המחזור. בתקופת אינפלציה גוברת בדרך כלל מהירות המחזור של הכסף, בשל החשש לירידת ערכו, והציבור מעדיף להחליף במהירות את הכסף שברשותו לנכסים אחרים. עליית מהירות המחזור מתבטאת לכן בעלייה בביקוש וזו מצִדה גורמת לעליית מחירים נוספת. מנגד, בתקופת דפלציה כאשר יש ירידה בשיעור הרווחים וציפייה לירידה במחירים וכו' המביאים לצמצום כוח הקנייה, תהיה האטה במהירות המחזור. מהירות המחזור נמדדת על ידי התוצר הלאומי הגולמי הנומינלי (במונחים כספיים) המחולק בהיצע הכסף במשק,כלומר באמצעי התשלום, או סך כל המצרפים המוניטריים.