מדריכי השקעות    

מהם מדדים בבורסה

מעודכן ל-03/2019
כל מה שצריך לדעת על מדדים בבורסה
מהם מדדים? זו פשוט שיטה שבה מחשבים עליות וירידות של כמה מרכיבים יחד.  המדדים בבורסה  משקפים את המחיר הממוצע של קבוצות ני"ע נבחרות נסחרים בבורסה. אם יש שינויים במדד, זה משקף את התשואה למשקיעים. אנחנו מודדים אם תוצאות ההשקעות חיוביות (רווח)  או שליליות (הפסד), הבדיקה הן ביום המסחר והן לאורך זמן. ".

מה סוגי המדדים בבורסה

סוגי המדדים מתחלקים לשניים
  • מדדי בנצ'מרק ( Benchmark Indices) – אלו מדדים שבודקים תשואה של שוק או ענף כלכלי מסוים.   אבל השיטה בממדים אלו אינה מאפשרת לחקות את ביצועי המדד, כמו בקרנות מחקות למשל. מדדי הבנצ'מרק לרוב אלו  המחושבים אחת ליום, בתום המסחר לפי שערי הנעילה של ניירות ערך המרכיבים את המדד.
  • מדדי השקעה (Tracking Indices) – מדדים בעלי מתודולוגיית ניהול ועדכון מתקדמת, המאפשרת למוצרים פיננסים, כדוגמת מוצרים עוקבי מדד, לחקות את ביצועי המדד באופן מדויק למדי. ככל שהמדד מותאם יותר למעקב של מוצרים פיננסים, כך איכותו כמדד השקעה גבוהה יותר. רוב מדדי ההשקעה הם מדדים רציפים (Real time calculation) המחושבים כל 15 שניות – לפי מחירי ניירות הערך בזמן אמת. יחד עם זאת, חלק ממדדי ההשקעה בארץ ובעולם הם מדדי סוף יום. רוב מדדי הבורסה הם מדדי השקעה והבורסה השקיעה מאמץ רב בשיפור איכותם.

מהם מדדי ההשקעה בבורסה

בבורסה יש שלוש קבוצות של מדדי ההשקעה: מדדי המניות, מדדי תל בונד ומדיי בנצ'מרק
מדדי המניות נערכים ומחושבים על ידי הבורסה והם מדדים רציפים. הבורסה מתאימה כל הזמן את כללי המדדים לצורכי השוק ולתנאים המשתנים. עדכונים תקופתיים לצד כמה רפורמות הזניקו את מדדי הבורסה במדדי ההשקעה של העולם.

הרפורמות כללו את . רפורמת הפיזור, שמטרה הייתה להפחית את הריכוזיות בבורסה. הרפורמה כללה:
  • הפחתת התלות במניות גדולות –הרחבת מספר המניות המשתתפות במדד והפחתת משקל המניות הגדולות .
  • שיפור המעקב אחר  ביצועים –ו כללים חדשים המאפשרים לעקו בטוב יותר אחר ביצועי המדד.

כמו כן נוצרו שני מאגרים:

 

  • מאגר תמר  – לפיו מדדי הצמיחה, ובהם ת"א-צמיחה, ת"א-ביומד ות"א גלובל-בלוטק, יכללו מניות בתנאי סף, שאינם מחמירים. הרשימה של כל מניות אלו הן "מאגר תמר" (תכולת המניות הראויות) שנכללות בו יותר מ-300 מניות.
  • מאגר רימון  – לפיו במדדי הדגל, דוגמת ת"א-35 ות"א-125, ייכללו מניות בתנאי סף מחמירים.  אלו הוגדרו כ"מאגר רימון" (רשימת מניות לנגזרים) שנכללות בו כ-200 מניות מתוך מאגר תמר.

עוד בוצע ברפורמה: עדכון חצי שנתי – רשימת המניות הנכללות במאגרים ובמדדי המניות מעודכנת פעמיים בשנה (פברואר ואוגוסט).

כמו כן  יושמו סטנדרטים בינלאומיים
הבורסה יישמה מתודולוגיה חדשה המבוססת על עקרונות מתודולוגיית המדדים של חברת המדדים הבינלאומית FTSE. רפורמה זו הקלה על הניהול השוטף של מוצרים פיננסיים, ובהם מוצרים עוקבי מדד, והורידה את עלויות הניהול שלהם. רפורמה זו הגדילה כמעט פי עשרה את  ביצועי המדדים על מדדי המניות בתוך תשע שנים
ההצלה נבעה משני גורמים: ייצוב הרכבי המדדים בבורסה והפחתה גדולה של תחלופת המניות במדדים. וגם מעבר מעדכון יומי של תקרת המשקל
המקסימלית למניה במדד  לעדכון תקופתי. לפני כן מנהלי המוצרים הפיננסיים התאימו  מידי יום את הרכב השקעתם במניות המדדים.
עוד הוחלה רפורמת כמות ההצפה שלפיה החלה הבורסה לחשב את משקל המניות במדדים לפי שווי החזקות הציבור כתחליף לחישוב משקל לפי שווי שוק מלא. בנוסף, שווי החזקות הציבור לצורך חישוב גם כאן העדכון עבר מעדכון יומי לעדכון תקופתי.
 מדדי תל-בונד, שהבורסה עורכת ומחשבת, הם מדדים רציפים. תחילה השיקה הבורסה את מדד תל בונד-20 ולאחר מכן גדלה כמות מדדי התל-בונד מאוד..
בארצות הברית ובאירופה רוב אגרות החוב נסחרות בין ברוקרים ובנקים ולא רשומות למסחר בבורסות. כתוצאה מכך, רוב מדדי האג"ח בעולם אינם מדדים רציפים.
לעומת זאת, רוב איגרות החוב בישראל רשומות למסחר בבורסה, סחירות מאוד ומחיריהן רציפים ושקופים בזמן אמת. כך הבורסה יכלה לפתח מדדי אג"ח תאגידיות, המתקדמים מסוגם בעולם. מדדי התל בונד צעירים יחסית, ובכל זאת שוק המוצרים הפיננסים העוקבים אחר מדדי התל בונד צמח מאוד, ליותר מ-30 מיליארד שקל.
כדי להתאים את כללי המדדים הללו לצורכי השוק בוצעו  עדכונים תקופתיים של כללי המדדים  וכן רפורמות גדולות ובהן הוגבל משקל מנפיק יחיד במדד 
כך קבעו מנגנונים במדדי התל-בונד המגבילים את המשקל המקסימלי למנפיק יחיד במדד. בזכות מנגנונים אלה גדל פיזור המנפיקים במדדי התל-בונד וקטן הסיכון למשקיעי המדדים.
עוד יושמו סטנדרטים בינלאומיים 
לאחריה  יישמה הבורסה מתודולוגיה חדשה המבוססת על עקרונות מתודולוגיית המדדים של FTSE בדומה לרפורמה שבוצעה במדדי המניות.  רפורמה זו עזרה לניהול השוטף של מוצרים פיננסיים העוקבים אחר המדדים, כדוגמת
מוצרים עוקבי מדד, וצמצמה את עלויות הניהול שלהם. הרפורמה כללה:
  • ייצוב הרכבי המדדים בבורסה, והפחתה משמעותית של תחלופת המניות במדדים.
  • הכללת איגרות חוב שהתקיים בהם פדיון חלקי בעבר (לא נכללו במדדים עד למועד יישום הרפורמה). השינוי התאפשר בעקבות עדכון במנגנון חישוב שערי אקס של אגרות חוב שנפדו לשיעורין (פדיון חלקי). לכן נוסף מספר משמעותי של אגרות חוב למאגר תל-בונד (רשימת אגרות החוב שעומדות בקריטריונים של מדדי תל-בונד) ומשפחת מדדי התל בונד הורחבה בהתאם.
מדדי אגרות החוב קיימים כבר משנות השמונים. אלו מחושבות בתום המסחר לפי שערי הנעילה של אגרות החוב. נכס הבסיס של מדדים אלה מורכב מאיגרות החוב שמנפיקה ממשלת ישראל שהן בסדרות גדולות וסחירות יחסית. מדדי הבורסה משקפיים את שוק המוצרים הפיננסים העוקבים אחר מדדים אלו במשך שנים רבות וכבר עברו את ה-20 מיליארד שקל
​בבורסה מחושבות כמה קבוצות  של מדדי בנצ'מרק המשווים  ומעריכים ביצועים של מנהלי מוצרים פיננסיים לא מחקים הכוללים.
  • מדדי מניות והמירים סוף יום
  • מדדי איגרות חוב קונצרניות סוף יום
  • מדדי איגרות חוב כלליות סוף יום (ממשלתיות וקונצרניות)
מדדים אלו משמשים בעיקר את שוק קרנות הנאמנות.