חדשות    

מחשש להלבנת הון ומימון טרור: בנק ישראל פרסם טיוטה להסדרת פעילות לקוחות במטבעות וירטואליים

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים

 על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות וירטואליים וכנגזרת לכך הגידול בבקשות הלקוחות להעביר את הכספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונות תשלום המנוהלים במערכת הבנקאית, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פרסם טיוטת חוזר העוסק בניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הנובע ממתן שירותי תשלום ללקוחות אגב פעילות שמקורה במטבעות וירטואליים (כל מה שרציתם לדעת על ביטקוין – כאן).

לדברי בנק ישראל, הפעילות במטבעות וירטואליים היא בעלת פוטנציאל סיכון גבוה להלבנת הון ולמימון טרור. בפעילות במטבעות וירטואליים ניתן לעשות שימוש באנונימיות המובנית במטבע עצמו, או בארנקים דיגיטליים שנפתחים בלי שזוהה כלל הלקוח המחזיק בהם. כמו כן, בדרך זו עלולים להיות מועברים סכומים משמעותיים בין מדינות, ללא פיקוח או רגולציה. יחד עם זאת, פעילות במטבעות וירטואליים כוללת גם פוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות.

נכון לעת הזו, הרגולציה והפיקוח אחר נותני שירות במטבע וירטואלי עדיין נמצאים בשלבי התהוות במרבית המדינות בעולם, כמו גם בישראל. נוכח זאת, הפיקוח על הבנקים רואה בשירותי תשלום שמעניקים התאגידים הבנקאיים אגב פעילות במטבע וירטואלי כפעילות בסיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, וככזו יש להפעיל לגביה אמצעי ניטור ובקרה מוגברים.

בהתאם לטיוטת אסדרה זו, התאגידים הבנקאיים:

  1. יידרשו לבצע הערכת סיכונים ולקבוע מדיניות ונהלים להעברות כספים שמקורם או יעדם קשור במטבעות וירטואליים בשים לב לגישה מבוססת סיכון ולזהות נותן השירות במטבע הווירטואלי.

במסגרת הערכת הסיכונים ובקביעת המדיניות והנהלים יש לשקול את מאפייני הסיכון הייחודים לפעילות במטבעות וירטואליים שכוללים, בין היתר, את האנונימיות או הפסאודו-אנונימיות של הלקוחות, את האפשרות שההתקשרות העסקית התבצעה ללא זיהוי פנים אל פנים וללא אימות של הלקוחות, את היעדרו של מתווך פיננסי מוסדר בחלק מהמקרים ואת אופיין המהיר והגלובלי של ההעברות של מטבעות וירטואליים.

במקרים בהם נותן השירות קיבל רישיון למתן שירות בנכס פיננסי מהממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ושחל על פעילותו צו איסור הלבנת הון, יידרשו התאגידים הבנקאיים לבחון כל מקרה לגופו ולא יתאפשר לקבוע סירוב גורף למתן השירות.

  1. התאגידים הבנקאיים נדרשים לברר את מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי ואת הנתיב שעבר המטבע הווירטואלי ממועד רכישתו ועד להמרתו למטבע פיאט והפקדתו בחשבון בתאגיד הבנקאי.

טיוטת התיקון המוצעת הופצה היום לוועדה המייעצת לענייני בנקאות ולהערות הציבור. הנחיה סופית תגובש לאחר דיון בהערות הוועדה המייעצת לענייני בנקאות ובהערות הציבור.

 לדברי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, "הפיקוח על הבנקים עוקב אחר הפעילות במטבעות וירטואליים והרגולציה המקומית והבינלאומית המתפתחת בתחום. על רקע הגידול בהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות אלו ובשל הפוטנציאל לייעול תשלומים והעברות בינלאומיות, גובשה טיוטת אסדרה זו. הפעילות במטבעות וירטואליים טומנת בחובה סיכון גבוה בהיבטי איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור. בשל כך, טיוטת האסדרה קובעת מספר עקרונות לניהול סיכון איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור הגלום בפעילות זו אשר יסייעו ללקוחות התאגידים הבנקאיים המבקשים לממש כספים שמקורם בפעילות במטבעות וירטואליים, תוך ניהול הסיכונים הגלומים למערכת הבנקאית במסגרת פעילות זו".