אלון דנגוט ממחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה לניירות ערך בתל אביב, עושה קצת סדר במלחמות השורטים בארה"ב בשבועיים האחרונים ועונה על השאלה- האם גם בבורסה המקומית יכולות להתרחש כאלו ארועים?
בכל מסדרונות שוק ההון מהדהדות לאחרונה המילים "גיים סטופ", "שורט", "שורט סקוויז", "קרנות גידור" ו"סוחרי יום" – ולמעשה, גם מי שאינו מבין גדול במתרחש בשוק ההון, יתקשה להתחמק מהן.
הסיפור, שהמילים האלה הן רק חלון הראווה שלו, הוא קריאת השכמה לסוחרים מכל הסוגים, לבורסות ברחבי העולם, לרגולטורים, למשרדי האוצר ואפילו לבית הלבן.
ימים יגידו אם סאגת גיים סטופ תתברר, בסופו של דבר, כגיים צ'יינג'ר של שוק ההון או לא, שכן בשנים האחרונות פיתח השוק עמידות, ואפילו סוג של אדישות, לתופעות מסוג זה, והוא ממהר לחזור לשגרה המסורתית שלו.
אז בין אם מדובר בשינוי הסדר העולמי או במרד נעורים חולף, דבר אחד בטוח – זה סיפור שמקרב את הציבור הרחב לשוק ההון. הבורסות, שהיו עד לא מכבר נחלת יודעי דבר בלבד, נהפכו כיום למגרש שכל אחד יכול בקלות להצטרף אליו, להשקיע בו ולהביע את דעתו, בין אם הוא שועל ותיק בשוק ההון ובין אם הוא בלוגר מתחיל. שוק ההון הוא של כולם.
אז לטובת מי שעדיין קצת מבולבל מהסערה המתחוללת, נעשה כאן קצת סדר עם המונחים.
שורט, או בעברית, מכירה בחסר, היא אסטרטגיה שבאמצעותה מתבצעת מכירה של נייר ערך שאינו נמצא בבעלות המוכר. המוכר בחסר מאמין שמחירו של נייר ערך מסוים צפוי לרדת, ולכן הוא מוכר אותו – אף שאינו מחזיק בו – כדי לרכוש אותו מאוחר יותר במחיר נמוך יותר.
את השורט מבצעים כנגד השאלה. כאשר מוכרים נייר בשורט, יש לבצע זאת כנגד כתב השאלה ממחזיק נייר הערך, אחרת, תיווצר כמות מניות שאיננה קיימת – דבר שבפועל אינו אפשרי (אלא אם מדובר בשוק הנגזרים, אבל זה כבר סיפור אחר).
המשאיל, כלומר הגוף שמחזיק בנייר הערך שהמוכר בחסר מעוניין בו, צריך להיות מוכן להשאיל את אחזקתו תמורת דמי השאלה. במרבית המקרים, המשאיל הוא גוף מוסדי, המחזיק בכמות גדולה של ניירות ערך. תקופת ההשאלה מסוכמת מראש בין הצדדים, והיא נעה לרוב בין שבועיים לשנה.
מסלקת הבורסה מפעילה מאגר השאלות מרכזי בניירות ערך, באמצעות מערכת ממוחשבת, המפגישה בין משאילים – שברשותם מלאי ניירות ערך נקי משעבוד וזמין להשאלה, לבין שואלים – המעוניינים למכור או לכסות יתרות שורט בניירות ערך שאינם מצויים ברשותם, בצורה יעילה, פשוטה ומשוכללת.
מכירה בחסר טומנת בחובה סיכון לעליית מחירו של נייר הערך, ולכן כל מכירה כזו מחייבת ביטחונות.
בבורסה לניירות ערך מתפרסמות אחת לשבוע יתרות השורט בניירות ערך, שעליהן מדווחים חברי הבורסה. לגבי כל נייר ערך מפורסמים יתרות השורט, השינוי השבועי שלו וכן ה-Short Interest Ratio (SIR) או יחס שורט למחזור ממוצע יומי. ה-SIR בוחן כמה ימים ייקח לכסות שורט בנייר ערך על ידי היחס בין יתרת השורט למחזור היומי הממוצע בנייר. ניתן לבחון את יתרות השורט גם בחתכים של מדדים וסוגי ניירות ערך.
נתון נוסף שנהוג להסתכל עליו הוא השורט ביחס לכמות המניות שבידי הציבור (Short Interest / Shares Outstanding). במקרה זה מודד היחס את יתרת המניות שנמכרו בחסר לעומת כלל יתרת המניות הזמינה למסחר, ועובדה מעניינת בהקשר זה היא שהיחס יכול להיות גדול מ-1, מפני שמניות שהושאלו ונמכרו בחסר ניתנות, למעשה, להימכר בחסר פעם נוספת.
הימים לכיסוי והשורט ביחס לכמות בציבור הם הפרמטרים שאותם בוחנים סוחרי היום הצעירים, המשקיעים ב-Game Stop. ככל שפרמטר הימים לכיסוי השורט גדול יותר, וככל שהיחס בין יתרת השורט למניות בידי הציבור גדול יותר, כך מתאפשר להם ביתר קלות ללחוץ את המוכרים בחסר, או לבצע Short Squeeze – הלוא הוא חלום הבלהות של המוכרים בחסר. השורט סקוויז מוסבר כלחץ של משקיעי שורט, שהחליטו שהשקעת השורט שלהם אינה מתממשת, ולכן הם הופכים את הפוזיציה כדי לכסות את ההתחייבות שלהם. גל הביקושים למניה דוחף לעליות נוספות, אשר מתעצמות ככל שפוחתת כמות המניות בידי הציבור, וככל שהסחירות במניה נמוכה. זהירות! כאשר ה-Squeeze מגיע, הוא עלול להיות מהיר ואלים.
לסיכום, שוק ההון מאפשר ריבוי דעות, ומזמין את כל מי שיש לו דעה להביע אותה. הדיון החם באירועי השבוע האחרון העלה בתקשורת את השאלה: האם זה יכול לקרות גם אצלנו?
רשות ניירות ערך בארץ כבר הודיעה השבוע, כי היא מנטרת פעילות ברשתות חברתיות. יחד עם זאת, אנו רואים התעניינות גוברת בשבוע האחרון בנתונים שהבורסה מפרסמת על המכירות בחסר, כשהכניסות לדף האינטרנט עלו בשבוע האחרון בכ-70% לעומת השבוע שקדם לו. יתרות השורט בתל אביב, נכון ליום חמישי האחרון, 28 בינואר, עומדות על כ-15 מיליארד שקל, מתוכן כ-3 מיליארד שקל במניות, ויתרות השורט הולכות ועולות משבוע לשבוע.
בשבוע שעבר דיווחנו על צמיחה במספר חשבונות הריטייל, בעקבות פתיחה של כ-141,000 חשבונות חדשים בידי הציבור הרחב במהלך שנת 2020, צמיחה של כ-44% ביחס לשנת 2019. יותר ויותר ישראלים רוצים לקחת חלק בחגיגת שוק ההון, וחשוב שכולם יכירו את המנגנונים שסאגת גיים סטופ הציפה.