ספייס־אקס מנהלת שיחות על גיוס 40 מיליארד דולר, כדי לקנות שבבים של אנבידיה. לפי פייננשל טיימס ובלומברג, מדובר בשלב מוקדם. העסקה יכולה להתפרק. המתווה על השולחן הוא כ־10 מיליארד דולר בהלוואות בנקאיות וכ־30 מיליארד באג"ח בדירוג השקעה. אפולו אמורה להוביל ולפזר את החוב למשקיעים מוסדיים. פימקו נמצאת בין הגופים שבוחנים להיכנס. הסגירה, אם תהיה, מתוכננת ל־2027. השבבים עצמם אמורים לשמש בטוחה.

לספייס־אקס כבר יש ניסיון טרי בשוק האג"ח. באמצע יוני היא יצאה להנפקה. שבועיים אחר כך גייסה 25 מיליארד דולר באג"ח בדירוג השקעה, ביקושים גבוהים, טווחים שונים. מאז אג"ח של תשתיות בינה מלאכותית נחלשו והמרווחים נפתחו. האג"ח של ספייס־אקס לפירעון 2056 נסחרות סביב 85 סנט לדולר, במרווחים שקרובים לחוב זבל, למרות דירוג BBB שפותח את הדלת לקרנות פנסיה ולחברות ביטוח. זה הפער שצריך לקרוא לפני שמסתנוורים מ־40 מיליארד: הדירוג אומר השקעה. השוק אומר זהירות.

אילון מאסק כתב ב־24 בספטמבר שמרכז קולוסוס בממפיס רץ על 230 אלף שבבי אנבידיה, וקולוסוס 2 על 550 אלף. ספייס־אקס כבר יושבת על עומס שבבים, ורוצה להוסיף הזמנה בסדר גודל של מדינה. סי־אן־בי־סי כתבה שהמימון יישען בעיקר על שוק האג"ח בדירוג השקעה, אותו שוק שהחברה נגעה בו לפני ארבעה חודשים. הבנקים והגופים המוסדיים עדיין לא סגורים. גם המלווים המובילים עוד לא ננעלו. מי שמכיר גיוסי ענק בשלב שיחות יודע איך נשמע "מוקדם": המספר גדול, הנייר דק, והבטוחה היא חומרה שמתיישנת מהר.

למשקיע ישראלי שני המספרים הם 40 מיליארד דולר של חוב חדש על קניית שבבים, ו־25 מיליארד שכבר גויסו ביוני. קרן פנסיה או ביטוח שמותר להן לקנות BBB יקבלו את השיחה הזו דרך מנהל החוב, לא דרך הטיל. השאלה שלהן פשוטה: האם שבב של אנבידיה הוא בטוחה טובה לחוב של שבע עד שלושים שנה, כשהשבב עצמו יורד מחיר כל דור. מי שכבר מחזיק אג"ח של ספייס־אקס רואה את התשובה חלקית במסך: 85 סנט על נייר ארוך, ארבעה חודשים אחרי הנפקה חגיגית. מי שיושב בקרן סל של חוב השקעה אמריקאי יכול לקבל פרוסה מהגיוס הבא בלי לבחור אותו בשם.

זה לא סיפור על שיגור. זה סיפור על מינוף. חברה עם דירוג השקעה מבקשת מהשוק לממן הזמנת שבבים בסכום שעולה על הרבה תקציבי ממשלה, עם לוח זמנים ל־2027 ועם בטוחה שמתחממת ויורדת דור. אם השיחות ייסגרו, הפנסיה הישראלית שקונה חוב השקעה בחו"ל תהיה בצד של המלווים. אם ייפרקו, נשארים שני המספרים שכבר רצים: 230 אלף שבבים בקולוסוס, 550 אלף בשני, וחוב קיים שהשוק מתמחר בזהירות יותר מהדירוג.

מה עושים עם זה בתיק, לא במדריך כללי. מי שקונה קרן אג"ח השקעה אמריקאית יכול לקבל פרוסה מהגיוס ב־2027 בלי לראות את השם ספייס־אקס בשורה. כדאי לקרוא את התשקיף כשיהיה, ולבדוק אם הבטוחה היא שבבים, מניות, או הבטחה. שבב יורד דור כל שנה־שנתיים. אג"ח ל־2056 לא יורדת דור. מי שכבר מחזיק את הנייר של יוני רואה 85 סנט. מי שיושב מהצד יכול לחכות שהשיחות יהפכו להנפקה, או לפסול. 40 מיליארד דולר על שבבים זה הימור על בינה מלאכותית במינוף של חוב השקעה. הפנסיה הישראלית נכנסת לזה דרך הדירוג, לא דרך השיגור.