ביום הפרישה מקרן הפנסיה החוסך קובע איזה חלק מהקצבה ימשיך לבן הזוג אחרי מותו ואם להוסיף תקופת תשלומים מובטחים. מה האפשרויות לפי התקנון, ואיך כל בחירה משפיעה על הקצבה החודשית.
שני עמיתים באותה קרן פנסיה, עם אותה צבירה ובאותו גיל, יכולים לצאת לפנסיה באותו יום ולקבל קצבה חודשית שונה. ההבדל נובע מכמה סימונים בטופס הבקשה לקבלת קצבת זקנה: איזה שיעור מהקצבה ימשיך לבן הזוג אחרי הפטירה, אם לבטח גם את הילדים, ואם לקנות תקופת תשלומים מובטחים. כל הגנה כזאת לשאירים מייקרת את מקדם ההמרה ומקטינה את הקצבה.
מקדם ההמרה הוא המספר שבו מחלקים את הצבירה כדי לקבל את הקצבה החודשית. לשם ההמחשה, צבירה של 1.2 מיליון שקל ומקדם של 200 נותנות קצבה של 6,000 שקל. אם הבחירות בטופס מעלות את המקדם ל-210, הקצבה יורדת לכ-5,700 שקל. המקדם עצמו נקבע לפי הגיל, שנת הלידה והמין של הפורש, ולפי הגיל והמין של בן הזוג. ההפרש בדוגמה, כ-300 שקל בחודש, הוא המחיר של ההגנה, והוא משולם לאורך כל חיי הפורש. את ההשפעה על הצבירה האישית אפשר לבדוק במחשבון מקדם המרה וקצבת פנסיה.
בן הזוג: בין 30% ל-100% מהקצבה
חוסך שיש לו בן זוג במועד הגשת הבקשה חייב לבחור את שיעור הקצבה שישולם לאלמן או לאלמנה אחרי מותו. לפי התקנונים של קרנות הפנסיה החדשות, השיעור אינו יכול לרדת מתחת ל-30% מקצבת הזקנה, וסך כל קצבאות השאירים, לבן הזוג, לילדים ולבן עם מוגבלות, אינו יכול לעבור 100%. טבלאות המקדמים שהקרנות מפרסמות מחושבות בדרך כלל לפי 60% לבן הזוג ולפי הפרש גילים של שלוש שנים, ולכן 60% הוא בפועל נקודת הייחוס.
מי שאין לו בן זוג ביום הבקשה מקבל קצבה בלי ביטוח שאירים לבן זוג, וזה מוזיל את המקדם. אצל זוגות אין תשובה אחת. בן זוג שיש לו קצבה משלו וצבירה נפרדת ייפגע פחות משיעור נמוך, והזוג ייהנה מהכנסה גבוהה יותר בשנים המשותפות. בן זוג שתלוי כמעט לגמרי בקצבה של הפורש עלול להישאר עם הכנסה נמוכה מאוד אם נבחר שיעור מינימלי. גם הפרש הגילים משנה: בן זוג צעיר בהרבה מייקר את הביטוח, כי הקרן צפויה לשלם לו לאורך שנים רבות יותר.
תקופת הבטחה: עד גיל 87
תקופת תשלומים מובטחים היא ביטוח מסוג אחר. החוסך בוחר 60, 120, 180 או 240 חודשים, ואם הוא נפטר לפני תום התקופה, השאירים מקבלים בנוסף לקצבת השאירים את ההפרש בינה לבין הקצבה המלאה שקיבל, עד שהתקופה מסתיימת. אם אין שאירים, המוטבים, ובהיעדרם היורשים, מקבלים את יתרת הקצבאות בסכום חד פעמי מהוון. הגיל בתום התקופה אינו יכול לעבור 87, כך שפורש בגיל 67 יכול לבחור 240 חודשים, ואצל פורש בגיל 70 התקופה תקוצר ל-204 חודשים לכל היותר. מי שהיה זכאי לקצבת נכות ב-24 החודשים שלפני הבקשה אינו יכול לבחור בתקופה כזאת.
דוגמה: פורש בן 67 עם קצבה של 6,000 שקל, שבחר 60% לבת הזוג ו-240 חודשי הבטחה, נפטר אחרי חמש שנים. במשך 15 השנים שנותרו בתקופה, בת הזוג תמשיך לקבל 6,000 שקל בחודש, 3,600 שקל קצבת שאירים ועוד 2,400 שקל תוספת תשלומים מובטחים. מתום התקופה היא תעבור לקצבת השאירים הרגילה, 3,600 שקל, לפני עדכוני מדד. אילו בחר 100% לבת הזוג, לא הייתה נדרשת תוספת כלל, אבל הקצבה בחייו הייתה נמוכה יותר מלכתחילה. בת הזוג רשאית גם להוון בכל עת את חלקה בתוספת, והקרן משלמת את הסכום בתוך 10 ימים מהבקשה.
ההבטחה רלוונטית גם לפורש בלי בן זוג. פורש גרוש בן 67 שבחר 240 חודשי הבטחה ונפטר אחרי עשר שנים, כשילדיו כבר בגירים ואינם מוגדרים שאירים, יוריש להם כמוטבים את 120 הקצבאות שנותרו. הם יקבלו אותן בתשלום אחד מהוון, שנמוך מסכום הקצבאות עצמן, אבל בלי ההבטחה הם לא היו מקבלים מהקרן דבר.
את ההבטחה משלמים בקצבה נמוכה יותר לאורך כל החיים, גם בשנים שבהן אין בה צורך. אצל מי שמאריך ימים הרבה מעבר לתקופה, ההבטחה מתבררת בדיעבד כביטוח שלא נוצל. אין דרך לדעת מראש, ולכן ההחלטה נשענת בדרך כלל על המצב הבריאותי, על נכסים אחרים של המשפחה ועל השאלה כמה חשוב להשאיר כסף לילדים.
הבחירות האלה סופיות. אחרי שהקצבה הראשונה שולמה, הפנסיונר אינו רשאי לשנות אותן, גם אם המצב המשפחתי או הבריאותי השתנה. הקרן מאשרת בקשה מלאה ותקינה בתוך 10 ימים, והזכאות מתחילה ב-1 לחודש שנבחר בבקשה, אם הוא אחרי האישור. מי שמגיש מאוחר יכול לבקש בנוסף תשלום של חודש עד שלושה חודשי קצבה בעד החודשים שקדמו לכך, בתנאי שהיה אז בגיל המזכה. הקצבה משולמת עד השלישי בכל חודש בעד החודש הקודם, מתעדכנת לפי המדד, והקצבה של חודש הפטירה משולמת במלואה.
הבחירה לגבי הילדים נעשית באותו טופס. פורש עם ילדים רשאי לבטח אותם בקצבה שתשולם להם אחרי מותו, כל עוד הם מוגדרים שאירים, ואם לא בחר בכך, לא יחול עליהם ביטוח אחרי מותו. לבן עם מוגבלות אפשר לקבוע קצבה של עד 40% מקצבת הפנסיונר, והקרן רשאית לדרוש לגביו חיתום רפואי. איך משולמת קצבת השאירים בפועל ומה צריך להגיש, מפורט באיך מקבלים קצבת שאירים במקרה מוות.
התקנון קובע גם שזכויות העמיתים ומקבלי הקצבה מתעדכנות בהתאם למאזן האקטוארי של הקרן, כך שקצבה שנקבעה ביום הפרישה עשויה לעלות או לרדת בהמשך, בנוסף להצמדה למדד. שיעור השאירים ותקופת ההבטחה, לעומת זאת, נשארים כפי שנבחרו.
מי שהקצבה שלו יוצאת נמוכה מקצבת המינימום משלם מחיר נוסף: הקרן רשאית לגבות ממנו דמי ניהול של עד 6% מההפרש בין קצבת המינימום לקצבה שהוא זכאי לה. התקנון מאפשר לדחות את מועד קבלת הקצבה עד שהצבירה או המקדם יאפשרו קצבה בגובה המינימום.