בישראל רשומות כ-40 אלף עמותות. עמותה מוגדרת על פי החוק כמלכ"ר – מוסד ללא כוונת רווח. אז נכון שלא מדובר בעסקים שנועדו להשיא רווח לבעליהם, אבל בעמותות מועסקים מאות אלפי אנשים, מה שהופך אותן למגזר משמעותי מאוד במשק. ההנחה היא שמתוך עשרות אלפי העמותות הרשומות, פעילות באמת כ-15 אלף עמותות. בשנת 2017 העבירה המדינה סך של כ-2.7 מיליארד שקל כתמיכה בעמותות וההערכה היא כי בסך הכל מגלגלות העמותות בישראל כ-140 מיליארד שקל בשנה. זה המון כסף. ההערכה היא שכשני שלישים מהעמותות הם מוסדות לימוד פורמליים ולא פורמליים של מגזרים שונים. רוב העמותות האחרות עוסקות בטיפול ובקידום נושאים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

אז החלטתם שאתם רוצים לקדם נושא חברתי מסוים, לעזור לנזקקים, לאסוף כלבים נטושים או לקדם את הלגליזציה של משחקי הפוקר בישראל? אתם צריכים להקים עמותה.

איך מקימים עמותה?

החוק מגדיר עמותה כפלטפורמה מאושרת כדין להתאגדות של מספר בני אדם למען מטרה מסוימת, וללא מטרת רווח. הגוף הממשלתי המנהל והמפקח על העמותות בישראל הוא רשם העמותות במשרד המשפטים.

על פי החוק, לשם הקמת עמותה נדרשים שני אנשים שגילם מעל ל-18. אבל חשוב לדעת כי מס הכנסה ומע"מ מכירים בעמותה או מלכ"ר לצורכי מיסוי אם היא מונה לפחות שבעה חברים.

את טפסי הבקשה להקמת העמותה אפשר להוריד באתר האינטרנט של רשם החברות. בטופס הזה יש לציין את השם שבחרתם לתת לעמותה ולספק כתובת לעמותה, לפרט את מטרות העמותה, ותקנון. ניתן למצוא באתר תקנון מוכן שאליו ניתן להוסיף סעיפים נוספים.

מגישי הבקשה חותמים על תצהיר בו הם מתחייבים לייסד את העמותה תוך הסתמכות על החוק, ציות לו ועמידה בתקנון העמותה. החתימה על התצהיר צריכה להיות בנוכחות עורך דין.  

כמה זה עולה?

רשם העמותות גובה אגרה בסך של 816 שקל עבור רישום העמותה. לכך יש להוסיף אגרה שנתית בסך של 1,303 שקל שצריך לשלם עד 31 במרץ בכל שנה. מי שמאחר בתשלום ישלם 1,592 שקל.

שכר טרחה מינימלי של עורך דין עבור פתיחת עמותה הוא 1,859 שקל. אבל כדאי לנסות ולמצוא עורך דין שיבצע את הרישום כ"פרו בונו", בחינם. לפעמים, כשמדובר במטרה טובה ושלא למטרת רווח קל לגייס אנשי מקצוע שיסייעו ללא תמורה.

איך מגייסים כסף?

המימון של הקרן מגיע בדרך כלל משלושה מקורות. הראשון הוא תשלום דמי חבר של חבר העמותה. מדובר בדרך כלל בסכומים קטנים שאינם מאפשרים פעילות שוטפת של עמותות עם היקף פעילות בינוני או גדול.

ניתן גם לבקש תמיכה כספית מהמדינה. משרדי הממשלה השונים מאפשרים הגשת בקשות לתמיכה.

כאשר מבקשים תמיכה בפעם הראשונה, יש להגיש מסמכים המוכיחים כי העמותה פועלת כבר שנתיים לפחות במימון ממקורות עצמאיים וכי היקף הפעילות בשנה שקדמה לשנה בעדה מוגשת הבקשה, אינו נמוך ממחצית היקף הפעילות, שבעדה הוא מבקש תמיכה בפנייתו.

הדרך השלישית לגיוס כספים היא באמצעות תרומות. אנשי עסקים ובעלי ממון מקבלים מדי יום בקשות לסיוע מצד עמותות והתחרות בין העמותות על ליבם של התורמים היא קשה.

רוב התרומות מגיעות מקרנות פילנטרופיות שיש צורך להגיש להן בקשה בכתב. קיימים עשרות אתרי אינטרנט המרכזים רשימות של קרנות פילנטרופיות ברחבי העולם, והמיומנות הנדרשת על מנת לבצע את הפנייה באופן שיהיה יעיל ויזכה את המבקש בסיוע, היא מקצוע של ממש. קיימות גם חברות שזהו עיסוקן והכנסותיהן נובעות מגזירת "קופון" לא קטן מהתרומה שהן מצליחות להשיג.

מי מפקח על תקציב העמותה?

ניהול של כספי עמותה הוא כאב ראש לא קטן. למרות שהן אינן למטרות רווח, העמותות מתנהלות כעסק לכל דבר והן צריכות לדווח על הכנסותיהן לרשויות המס.

בישראל, ממונה משרד החשב הכללי במשרד האוצר על בקרת השימוש בתקציבים שמחלקת הממשלה לעמותות, ואנשי המשרד מבצעים ביקורות קפדניות בעמותות. למעשה הביקורת נועדה לבדוק שאכן נעשה שימוש ראוי ובהתאם לחוק בכספי הציבור.

"הוראות ניהול תקין" חלות על עמותות שרוצות לקבל "אישור ניהול תקין". האישור הזה נדרש לעמותות על מנת לקבל סיוע הן מהמדינה והן מתורמים פרטיים. ההוראות האלו מקיפות את כל הנושא הכספי בעמותות כגון האופן בו יכולים מנהלי העמותה להשתמש בכרטיסי האשראי שלה, הגבלת שכרם של מנהלי העמותה, העברת כספים, חלוקת מלגות, שימוש בכלי רכב וכו'.

אם כן, הקמת עמותה איננה דבר פשוט. לפני שעושים את הצעד, כדאי לבדוק היטב את ההשלכות וכל הפעולות הנדרשות על מנת לנהל עמותה בהצלחה.