"נושא שינוי האקלים הוא בעל חשיבות גבוהה מאוד, עם אי-ודאות גבוהה, וסיכונים מגוונים. אנו בבנק ישראל עוקבים באופן שוטף אחר הנושא ועושים זאת תוך שיתוף פעולה ותיאום עם בעלי עניין בארץ ובחו"ל". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדברים שנשא בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה.
עוד לדברי ירון, "עיצוב מדיניות אקלימית צריך שייעשה תוך הפנמת האיזון שבין הסיכונים הפיזיים לבין סיכוני המעבר והעלויות שיידרשו במסגרתו, תוך שאיפה ומאמץ לעמידה ביעדים אליהם ישראל התחייבה. במקביל, על מנת שלכלי המדיניות שיינקטו תהיה השפעה של ממש על צמצום הסיכונים, והם לא יביאו לשינוי קצר טווח בלבד, יש לשים דגש על האצת הטכנולוגיות מתחום האנרגיות המתחדשות.
"הפיכת מערכת האנרגיה לנטולת פליטות היא תנאי הכרחי וחשוב לצמצום ההשפעה האנושית על הסביבה ולמיתון ההתחממות הגלובלית. יחד עם זאת, ככל שהיא תבוצע ללא תכנון כולל וארוך טווח ומהיר מדי, היא עלולה לגרום לפגיעה של ממש בביטחון האנרגטי במשק.
"ישראל בולטת לחיוב בהשוואה לעולם בתהליך היציאה משימוש בפחם, שכן תחנת הכוח הפחמית האחרונה בישראל צפויה להסגר בשנת 2026. עם זאת, לפי שעה, ובהינתן כלי המדיניות הקיימים, אין בידיה של ישראל פתרון ישים המאפשר את המעבר משימוש בגז טבעי למקורות נטולי פליטה, בטווח הזמן הקרוב. כדי לעמוד בהתחייבויות יידרשו בשנים הקרובות צעדי מדיניות נוספים, וכן שימוש בטכנולוגיות שחלקן, לעת עתה, אינן קיימות או אינן כדאיות מבחינה כלכלית.
ירון הוסיף כי "חשוב לציין כי גם במידה וישראל לא תעמוד לחלוטין ביעדים שהציבה הממשלה בתחום הפחתת הפליטות, ישנה חשיבות לביצוע המדיניות הנדרשת – כמובן בצורה מושכלת, תוך שימור ביטחון אנרגטי והמשך צמצום הפליטות. אחד הכלים הישימים להשגת נייטרליות פחמנית בישראל הינו הטכנולוגיות מתחום האנרגיות המתחדשות. ייתכן ומגזר ההייטק, שפריחתו בשנים האחרונות בישראל אף הפכה לשם דבר, גם יוכל לתרום את חלקו בנושא.
"ככל שההסתברות להתממשות סיכונים פיזיים תגדל – צפויות גם השלכות כלכליות, כגון עלייה בפרמיית הסיכון של המשק באופן שיקשה על תנאי ועלות המימון במשק, הוצאות ענף הביטוח, ובתרחיש קיצון – אף לפגיעה ביכולת החזרת הלוואות ושחיקת השווי של תיק הבטוחות של נותני אשראי. חשוב לציין כי אנו לא רואים כיום הסתברות ממשית להתממשות תרחיש שכזה בישראל בטווח זמן הקרוב, אך עלינו לתת את הדעת על קיום האפשרות הזו.
סיכוני האשראי למערכת הבנקאית מלווים גדולים מזהמים – 2.3%
"דוגמה לסיכון פיננסי אחד שנובע מסיכוני המעבר היא תמחור נמוך יותר של שווי חברות המאופיינות בעצימות בפליטות פחמן. אותן חברות חשופות לסיכון הורדה בדירוגי האשראי, ולהפסדי שוק עבור הגופים הפיננסיים החשופים לאותן חברות. כך, מניתוח ראשוני שנעשה בבנק ישראל עולה כי יתרת סיכון האשראי ללווים גדולים מזהמים עומדת על כ-6% מיתרת סיכון האשראי הבנקאי ללווים גדולים, ועל כ-2.3% במערכת הבנקאית כולה. זהו אמנם שיעור קטן, אך הוא אינו זניח".
את דבריו מבסס ירון על ניתוח של חשיפת מערכת הבנקאות לסיכון המעבר במסגרת סיכוני האקלים, שפורסם בתיבה מתוך הסקירה השנתית של מערכת הבנקאות לשנת 2021 שיפרסם בנק ישראל בקרוב
בתיבה כותב בנק ישראל כי המודעות הגלובלית לקיומם ולהיקפם של סיכוני סביבה גוברת בשנים האחרונות. על רקע תופעות אקלימיות שמתרחשות בעולם ולנוכח נתונים מדעיים שממחישים את היקפם של סיכוני האקלים ואת הדחיפות לטפל בהם, גוברת במיוחד הדאגה באשר לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויה גם מערכת הבנקאות.
על רקע משבר האקלים מוצג בתיבה ניתוח של היקף החשיפה של מערכת הבנקאות ללווים גדולים עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה (במונחים של פליטות שקולות CO2), חשיפה שעלולה לטמון בחובה סיכונים לנוכח המעבר לכלכלות מאופסות פליטות.
מהניתוח עולה כי יתרת סיכון האשראי הכולל ברוטו ללווים גדולים עם היקפי פליטות שקולות CO2 גבוהות עמדה על כ-19.1 מיליארד שקל לסוף שנת 2020 ומשקפת גידול של כ-57% בהשוואה לסוף שנת 2019, אז עמד היקף אשראי מסוג זה על כ-12.2 מיליארד שקל. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.
הניתוח הראשוני מעלה בנוסף כי בהתאם להחלטת הממשלה שאושרה במהלך שנת 2021 בנוגע לתמחור פליטות, היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד שקל, שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.
"חוק האקלים הוא חוק חשוב"
בדבריו בוועידה הוסיף ירון כי "חוק האקלים, שבנוסחו הנוכחי מאמץ את יעד האקלים של 2050 ואת החלטת הממשלה לגבי היעד ב-2030 הוא חוק חשוב, המהווה צעד נוסף בהתקדמות של ישראל בנושא. כלי מדיניות נוסף שיכול לתרום להתקדמות נושא האקלים, באופן העולה בקנה אחד עם המלצות הארגונים הבין-לאומיים – הינו חיזוק מעמדן התחרותי של תעשיות האנרגיה המתחדשת מול תעשיות האנרגיה המבוססות על דלקים מאובנים באמצעות הטלת "מס פחמן".
"תחום האדפטציה הוא נושא עם אי-ודאות גבוהה מאוד. לכן, חשוב לקדם הערכת מצב לאומית, שתמפה ותעריך את הסיכונים הפוטנציאליים בישראל – עבודה שלא נעשתה עד היום בישראל – ותציג כיוונים לפיתוח מענים אפשריים. חשוב שניתוח כזה יתחיל בעבודה מדעית, שיציג את השלכות הסיכונים הפיזיים של שינוי האקלים באזור על ישראל, שעל בסיסה ייערך ניתוח פרטני בתחומי המשק השונים, לצד ניתוח ההשפעות הפיננסיות והתכנוניות תוך יצירת ערוצי הידברות ותיאום אזוריים עם מדינות האזור".