קשה יותר למכור קרקעות. במהלך המחצית הראשונה (ינואר-יוני) של 2019, מכרה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בהצלחה קרקעות לבניית רק 14 אלף דירות בלבד. מדובר בירידה חדה של 26% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז שווקה קרקע לבניית 19 אלף דירות, ושל 38% לעומת החציון הראשון של 2017,אז נמכרה קרקע לבניית 22.5 אלף דירות.

לפי רמ"י נתוני המחצית השנייה של 2019 יהיו גבוהים יותר, משום שהעסקאות אינן מפזורות בקצב אחיד. עם זאת,עדיין מדובר בפער מהותי .הנתונים השנתיים צפויים לשקף צניחה של 15%-20% במספר הדירות לבנייה בקרקעות ששווקו, המסתכמות בשיעור 39-35 אלף דירות לעומת46 אלף דירות ב-2017, ואילו 2018 הסתיימה עם עסקאות לבניית 43 אלף דירות .כך שלמרות מטרות הממשלה, ורמ"י היצע הדירת יקטן, מה שיעלה את מחירי הדירות.

לעומת שנים קודמות אין הבדל מהותי בקצב פרסום המכרזים אלא רק ביציאת העסקאות אל הפועל. הסיבה המרכזית לכך היא שרוב קרקעות המדינה הפנויות המיועדות למגורים הן ביישובי הפריפריה, שבהם השוק רווי והביקוש מועט.

בניגוד להצפה בפריפריה, באזורים מבוקשים עתודות הקרקע בבעלות המדינה מעטות והיא מתקשה לקדם בהן בנייה. יתר על כן באזורים צפופים יש שורת חסמים כמו צורך בהקמת תשתיות מורכבות ויקרות וכן עימותים עם ראשי הערים והתושבים.

דוגמא מובהקת להשפעת ממשלת המעבר מתבטאת בלוד – אחת מעתודות הקרקע הגדולות של המרכז. לפני כשנתיים חתמה הממשלה עם העיר על הסכם גג לבניית 17 אלף דירות בשטחים חקלאיים שיסופחו אליה מאדמות המושבים השכנים: כ־4,000 על אדמות המושב בן שמן ו־11 אלף על אדמות ניר צבי. בספטמבר 2017 הגיעו המועצות האזוריות חבל מודיעין ושדות דן, שהמושבים שייכים להן, להסכמות עם לוד והממשלה על העברת השטחים, אלא שתקופת ממשלת המעבר מנעה משר הפנים לחתום על הצו שמאפשר את העברת הקרקעות ללוד, ושיווק הקרקע תקוע.

רשות מקרקעי ישראל מתכננת שיווק קרקעות ל-41 אלף דירות; אולי זה יעזור למתן את מחירי הדירות?

אורי אריאל, שר השיכון הנכנס נערך לשיווק קרקעות מוגבר והרחבת ההתחדשות העירונית