על השכונה

רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון. בשנות החמישים נוסדה השכונה הראשונה, רמת אביב הירוקה (ובהמשך רמת אביב א'. חלק מעדיפים לקרוא לה רמת אביב הישנה.

היסטוריה

רמת אביב "הירוקה" נוסדה בשנות ה-50 כ"שיכון עממי", סגנון בנייה שהונהג אז ברחבי הארץ. ראש עיריית תל אביב דאז, חיים לבנון רצה שבמקום ייבנו רק בתים צמוד קרקע, אולם שרת העבודה, גולדה מאיר, שגרה באזור, החליטה שבמקום ייבנו גם שיכונים. השכונה תוכננה על ידי צוות אדריכלים שבראשו עמדו האדריכלים יצחק פרלשטיין ורוברט בנט. מרבית המבנים (כ־85%) עלו על הקרקע עד סוף שנות ה-60.

רמת אביב ב' החלה להיבנות בשנות השישים של המאה העשרים ורמת אביב ג' בשנות השבעים

סוג בנייה

בתים צמודי קרקע לצד בתים משותפים עד 4 קומות.

גבולות השכונה

גבולות השכונה הם רחוב איינשטיין מצפון, רחוב חיים לבנון ממזרח ומדרום ודרך נמיר ממערב.

נדל"ן

בשל מעונות הסטונדטים באזור, ההתאמה למשפחות והקרבה לצירי תנועה מרכזיים השכונה יקרה מאוד, כ-3,700,00 שקל בממוצע לדירה, תשואת שכירות של 2.5%

חינוך

בשכונה שלושה בתי ספר: אליאנס (כולל חט"ב אורנים), אילנות ואלומות, ארן וניצנים, מתנ"ס רמת אביב וקן של השומר הצעיר. אוניברסיטת תל אביב בקרבתה. בתי הספר מדורגים גבוה ביחס לעיר במדד מדלן הבודק רמת אלימות, ציונים, ושביעות רצון של מורים ותלמידים: 89 לעומת 69 בעיר ו-55 בארץ.

בתי הספר המובילים:

ארן

אילנות

ניצנים

גנים עיקריים בפיקוח ממלכתי: רק כחל, רפח, רסו-רינה, רמ

אוכלוסייה

אוכלוסייה מבוגרת ברובה ואמידה, חמישית בגיל 18-35, בעיקר סטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הקרובה וכן משפחות, רוב של אקדמאים, וכמעט 50% עובדי צווארון לבן, רוב מוחלט של ותיקים לעומת עולים. אוכלוסייה חילונית ברובה.

שכנים מספרים

מהתגובות ברשת עולה שהשכנים בעיקר מרוצים מהפארקים ומהגנים וכן מרמת הביטחון האישי. השכנים סובלים ממצוקת חניה, מפקקים בשעות העומס וכן מרעשים בעקבות הבנייה.

תחבורה

מעט תחבורה ציבורית בשכונה אך תחבורה ציבורית בקרבת מקום, קרבה לצירים ראשיים כמו דרך נמיר ואיילון. מצוקת חניה

גנים ופארקים

קרבה לפארק הירקון, שופעת ריאות ירוקות, גינת גולדה מאיר

שטחי ציבור ומסחר

קניון רמת אביב נמצא בשטחה, מרכז מסחרי ברודצקי. בריכה, מגרשי ספורט, מוזיאון תל אביב,

בנייה

בנייה רבה באזור מיוזמות הרחבה פרטיות, כולל מיזמי הריסה ובנייה. מיזמי תמ"א 38 בברודקצי ובאמוראים, בחלק מהמקומות אין התקדמות בשל מחלוקת עם העירייה. משולם לווינשטיין מתעתדת להקים 300 יחידות דיור חדשות ברדינג תל אביב במקום 54 יחידות דיור בבנייני רכבת. להרחבה: בנייה והריסה: 300 יחידות דיור חדשות ברמת אביבקבוצת הפייסבוקבנייה והריסה: 300 יחידות דיור חדשות ברמת אביב

קנייה ברמת אביב הירוקה: שיכון עממי ופוטנציאל חיזוק

רוב הבניינים בשכונה נבנו בשנות החמישים והשישים כשיכונים, ולכן רבים מהם נמוכים ובלי מעלית. לקונה חשוב לבדוק את האפשרויות להוסיף מעלית ולחזק את הבניין, כי אלה משפיעים גם על הנוחות וגם על ערך הדירה בעתיד.

בבניינים כאלה מחיר הקומה משתנה: קומת קרקע עם גינה עשויה להיות מבוקשת, וקומה עליונה בלי מעלית עלולה להיות פחות אטרקטיבית למשפחות ולמבוגרים.

דוגמה: נניח שבבניין של 12 דירות מחליטים להוסיף מעלית בעלות של 600 אלף שקל. אם העלות מחולקת שווה, כל דירה משלמת 50 אלף שקל. אם מוסכם שדיירי הקרקע משלמים פחות, למשל 20 אלף שקל, שאר הדירות ישלמו יותר. לקונה של דירה בקומה העליונה כדאי לדעת מראש אם יש תוכנית כזו ומה החלוקה.

הצעדים המומלצים:

1. לבדוק אם יש מעלית או תוכנית להוסיף אותה.
2. לברר אם הבניין נכלל במסלול חיזוק או הריסה ובנייה.
3. לבקש מוועד הבית את ההחלטות האחרונות.
4. לבדוק את הרישום של גינה צמודה, אם יש.
5. להשוות מחירים לפי קומה בעסקאות קודמות.

האם אפשר להוסיף מעלית בלי הסכמת כל הדיירים?

יש כללים שמאפשרים זאת ברוב מסוים. כדאי לבדוק עם עורך דין את הדרישות העדכניות.

האם גינה צמודה רשומה תמיד?

לא תמיד. חשוב לבדוק בנסח הטאבו אם הגינה צמודה לדירה או שהיא רכוש משותף.

האם דירה בקומה עליונה בלי מעלית זולה יותר?

לרוב כן, וההפרש יכול להיות הזדמנות למי שמתאים לו, במיוחד אם יש תוכנית ממשית להוספת מעלית.

כדי לבחון את הנושא "קנייה ברמת אביב הירוקה: שיכון עממי ופוטנציאל חיזוק" לפי הנתונים האישיים, אפשר להיעזר במחשבון כדאיות תמ"א 38.

---

עדכונים: 24.10.2026 – נוספו הרחבה, דוגמה מספרית, שאלות ותשובות, רשימת צעדים וקישור פנימי.