התקבלה תביעה שהגישה משפחה מדרום הארץ לאחר שנולדו להם  תאומות עם פיגור שכלי בשנות התשעים בבית החולים סורוקה בבאר שבע. השופט קבע שההורים לא קיבלו את התמונה המלאה , וקבע להם פיצוי של כ-22 מיליון שקל.

תביעה נוספת הוגשה נגד מפעילת בית החולים, שירותי בריאות כללית.  הסיפור  מתחיל כשהאם מגיעה לסורוקה  בשבוע ה-25 להריונה. אצל העוברים אובחנה תסמונת TTTS – מעבר דם בין עוברים. האם אושפזה וניתן לה טיפול לעצירת הלידה. כעבור יומיים אובחן אחד העוברים עם ריבוי מי שפיר ואילו השני עם מיעוט מי שפיר, דבוק לקיר הרחם. בשל כך בוצע דיקור מי שפיר וניקוז עודפי מי שפיר. כעבור כעשרה ימים נצפתה ירידת מים, האם עברה בדיקה וגינאלית, ויום למחרת הופיע אצלה חום וזיהום תוך רחמי. היא טופלה באנטיביוטיקה והועברה לחדר לידה, שם ילדה את התאומות בשבוע 26+1, והן נזקקו לאשפוז של כמה חודשים בפגייה.

לפי התביעה  הצוות לא הציע את האפשרות של הפסקת הריון אף שמחויב בכך, בגלל מצבם הקשה של העוברים, ולנוכח הסיכונים הגבוהים לתמותה או להישרדותם עם ליקויים חמורים מאוד.

כללית דחתה את הטענה בהסבר  שזו לא הייתה הפרקטיקה המקובלת באותה עת. בנוסף נטען כי ריבוי מי שפיר ו-TTTS הם "סיבוכים מיילדותיים", ולכן לא ניתן היה לאשר הפסקת היריון.

ללאחר בחינת הראיות והעדויות, כולל חוות דעת של שישה מומחים רפואיים. קיבל השופט את התביעה בעילת הולדה בעוולה, ולפיו "חובתה של הנתבעת הייתה למסור להורים מידע מפורט על מצבם של העוברים, ועל העתיד הצפוי להם ולהורים המטפלים ולאפשר להם לבחור בדרך הטיפול המועדפת. משלא עשו זאת – התרשלו".

השופט הסביר כי יש קשר מובהק בין ההתרשלות לבין הלידה,  כי אילו המוגבלות של התאומות הייתה ידועה להורים, ההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון למרות אמונתם הדתית.

שתי טענות אחרות של התביעה, אומנם,  נדחו: האחת נגעה להתרשלות באי מתן סטרואידים להבשלת מערכות העובר, שיכול למנוע או להפחית את סיכויי התאומות לנזק המוחי, והשנייה לגבי בדיקה ואגינאלית של האם שאולי גרמה לזיהום. השופט הסביר שהסטריאודים לא היה הפרקטיקה המקובלת. לגבי בדיקת האם, הוא שוכנע שבמצב המורכב שנוצר ובשל חשש ללידה מוקדמת, לא היה מנוס.

בהתאם לניתוח מפורט של הנזקים חויבה כללית בפיצויים בסך כ-18.2 מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% (כארבעה מיליון שקל) והוצאות משפט. מסכום הפיצוי ינוכו תגמולי המוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחוות דעת אקטוארית.

איך להיערך כלכלית ללידת תאומים והאם באמת צריך להוציא כפליים?

רשלנות רפואית – מתי כדאי לתבוע