הצמיחה של המשק הישראלי בשנת 2022 צפויה להסתכם ב-4.9%. כך צופים באגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בדוח עדכון לתחזיות והמגמות המקרו כלכליות לשנת 2022.
באוצר מסבירים, לאחר התאוששות מהירה של המשק שנת 2021, הפעילות הכלכלית החלה לחזור לקצב הנורמטיבי. הצמיחה השלילית ברבעון הראשון של 2022 שיקפה את הירידה בצמיחה ביחס לרבעון הרביעי של 2021 אשר היה גבוה באופן חריג.
באשר להמשך הצמיחה מניחים באוצר כי קצבי האינפלציה גבוהים בעולם ובארץ, והמדיניות המוניטרית המרסנת שבאה בעקבותיהם, ימתנו את קצבי הצמיחה בעולם בשנת 2023. בהתאם לזאת, מעריכים באוצר כי קצב הצמיחה החזוי בשנת 2023 יעמוד על 3.5%.
הרכב הצמיחה החזויה בישראל מראה שגם בשנת 2022 הצמיחה צפויה להיות מובלת על ידי הגידול בצריכה הפרטית. לדברי האוצר, הצמיחה בשנת 2021 עלתה בקצב מהיר של 11.6%, וזאת כפיצוי על צמצום אפשרויות הצמיחה בתקופת הקורונה. בשנת 2021 שוק העבודה ההדוק תומך בהמשך הצמיחה ברכיב זה, וזאת לצד ההשפעה השלילית של ההתפתחויות הכלכליות בעולם. להערכת האוצר, השפעות אלה יבואו לידי ביטוי בעיקר בשנת 2023.
היצוא צפוי להמשיך ולצמוח בעיקר לאור פעילות ענף ההייטק. הירידות בשוקי ההון בעולם ובייחוד במניות הטכנולוגיה שהחלו בסוף 2021 הורידו את השווי של חברות ההייטק המקומיות, ובאוצר צופים התמתנות מסוימת בפעילות בסקטור זה, לאחר צמיחה מהירה מאוד שחוו ענפי ההייטק מאז שנת 2020. ההשקעות שבוצעו בענפים אלה בשנת 2021 וברבעון הראשון של 2022 תרמו משמעותית לגידול בהכנסות המדינה ממסים גם במחצית הראשונה של 2022.
תחזית הכנסות המדינה העדכנית לשנת 2022, עודכנה כלפי מעלה ועומדת כעת על 456.6 מיליארד שקל. נתון זה גבוה משמעותית מהתחזיות הקודמות.
באשר לאינפלציה, אומרים באוצר כי שיעור האינפלציה בישראל עומד על 4.1%, נכון לחודש מאי 2022, והוא נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD. התחזית לשנת 2022 עומדת על 4.2%, ולשנת 2023 על 3%.
ברקע העלייה בתחזית האינפלציה ניצבות בין היתר המלחמה באירופה, שמובילה לעלייה במחירי החיטה והאנרגיה העולמיים, והמדיניות הסינית של "אפס סובלנות לקורונה", שגורמת להמשך שיבושים בשרשראות האספקה.
באוצר מדגישים כי התחזית נעשתה בסביבה עם רמת חוסר ודאות גבוהה וקיימים סיכונים משמעותיים אשר יכולים להשפיע הן על הצמיחה והן על ההכנסות, רובם לשלילה.
התפתחות המלחמה באירופה והסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבותיה, שכבר גרמו לזעזוע בשוק האנרגיה והסחורות, עלולה להביא לפגיעה חמורה בצמיחה העולמית ולאינפלציה ממושכת אשר ישפיעו על המשק הישראלי. מנגד, המצב הגאו-פוליטי בעולם מהווה הזדמנות להגדלת היצור הביטחוני.
כמו כן, עלולים להופיע וריאנטים חדשים של קורונה אשר יעילות החיסונים נגדם תהיה פחותה, וההתמודדות עמם עלולה להשפיע על הפעילות הכלכלית.
המשך שיבושים בשרשרות אספקה ועלייה במחירי השילוח צפויים לתרום ללחצים אינפלציוניים בעולם ובארץ מנגד, במידה שתהיה הקלה משמעותית בעומסים בנמלים ייתכן כי הצמיחה תעלה על הציפיות.
מצב החירום האקלימי ממשיך להוות איום כבד על הכלכלה העולמית ובכלל זה על כלכלת ישראל. סיכון זה מתווסף לסיכונים נוספים בהגברת הלחץ על שרשרות האספקה העולמיות וכן מוסיף אי ודאות לתחזית.
בנוסף לסיכונים הגלובליים, קיימים גם סיכונים שמקורם במצב הכלכלי והגאו-פוליטי בארץ. בין אלה ניתן למנות החמרה במצב הביטחוני, השפעת המגמות הגלובליות על ענף ההייטק, עלייה משמעותית בשיעורי האינפלציה בארץ ושינוי מגמה בשוק העבודה.