עובדי ההייטק הפכו במרוצת השנים לקבוצה מובחנת בעלת מאפייני השקעה הנבדלים מהציבור הרחב. השילוב בין שכר גבוה, תגמול מבוסס מניות, גישה להשקעות פרטיות והיכרות עמוקה עם עולם הטכנולוגיה, יצרו דפוסי השקעה שאינם דומים למשקיע הממוצע.

רון סגרה, מתכנן פיננסי ומנהל השקעות בעל ניסיון של למעלה משני עשורים בשוק ההון, מציין כי "תמהיל ההכנסה הייחודי של עובדי ההייטק והיכולת שלהם לצבור הון משמעותי בזמן קצר, מובילים להשקעות מרוכזות ולעיתים גם לחשיפה גבוהה לסיכונים שהציבור הרחב פחות מתמודד איתם".

לדבריו, היכולת לחסוך סכומי כסף גבוהים כבר בשנות הקריירה הראשונות, לצד נכסים נזילים משמעותיים, משפיעים באופן ישיר על מבנה תיק ההשקעות של עובדי ההייטק. במקביל, עצם היותם חלק מן התעשייה הטכנולוגית מעצבת את העדפותיהם: "הם נוטים להחזיק במניות של החברה המעסיקה, להשקיע בחברות טכנולוגיה ולפנות להזדמנויות פרטיות שאינן זמינות או מובנות דיין למשקיע הממוצע. זה מודל שמייצר הזדמנויות, אך גם ריכוזיות גבוהה וסיכונים ממוקדים".

תמהיל הכנסה ייחודי המוביל לריכוזיות גבוהה

הכנסתם של עובדי ההייטק מורכבת משכר בסיס גבוה, בונוסים ומרכיב מהותי של מניות, אופציות או RSUs. תמהיל זה מביא לכך שחלק משמעותי מההון מרוכז בנכס אחד – הלא היא החברה שבה הם עובדים. 

מצב זה יוצר הטיה טבעית להמשך החזקה במניות המעסיק גם לאחר שהבשילו, מה שמגביר את רמת הסיכון לעומת תיק מפוזר.

בנוסף, הצטברות הון מהירה על בסיס גיוסי הון, הנפקות או תהליכי צמיחה של חברות טכנולוגיה, יוצרים נזילות גבוהה אצל חלק מהעובדים. אולם, נזילות זו אינה בהכרח מבוזרת, ולעיתים קרובות היא נשארת קשורה ישירות לסקטור הטכנולוגי או למעסיק עצמו. "הריכוזיות הזו מייצרת תלות כפולה: גם בהכנסה וגם בשווי הנכסים".

עוד מציין רון, כי תיקי ההשקעות הללו נוטים להיות מוטים לטכנולוגיה גם בשוק הציבורי. "רבים מהם משקיעים במניות טכנולוגיה, ובמיוחד בחברות שהם מכירים היטב מעבודתם. ההטיה הזו נובעת הן מהיכרות עמוקה עם מוצרים ושווקים והן מאמונה בפוטנציאל הצמיחה של התעשייה שבה הם פועלים". 

לכל אלו יש להוסיף כי עובדי ההייטק נהנים מגישה להזדמנויות השקעה שאינן זמינות לרוב הציבור: השקעות פרטיות בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים או השתתפות בהשקעות דרך קרנות הון סיכון. נטוורקינג מקצועי ורשתות חברתיות פנימיות המאפשרות קבלת הצעות להשקעה בסבבי Seed ו-Pre-Seed, לעיתים בתנאים שאינם פתוחים למשקיעים רגילים.

התוצאה? חשיפה גבוהה לסקטור אחד (גם אם נדמה שהתיק מבוזר), הן בהשקעות פרטיות וגם בהשקעות בורסאיות.

נטייה לסיכון גבוה לצד אופטימיות יתר

לפי רון, עובדים בהייטק מפגינים פרופיל סיכון גבוה יותר מהציבור הרחב. 

"ההכנסות הגבוהות והנזילות מאפשרות לעובדי הייטק להקצות יותר כסף להשקעות בעלות סיכון משמעותי החל מהשקעות שאינן נזילות (סטארט-אפים ו-VC) ועד השקעות ספקולטיביות כמו נכסי קריפטו ו-DeFi. במקרים רבים מדובר בהשקעות לטווחים ארוכים, עם תנודתיות גבוהה וחוסר ודאות מובנה".

לצד זאת, קיימות הטיות קוגניטיביות ברורות: אופטימיות יתר הנובעת מחשיפה לסיפורי הצלחה בתעשייה, והטיית היכרות – הנטייה להשקיע בתחומים שהם מבינים בהם. 

הטיות אלו גורמות לעיתים להערכת חסר של הסיכון הפיננסי האמיתי, ולנטייה להשקיע בחברות טכנולוגיה יקרות או מסוכנות, מתוך תחושת נוחות מקצועית.

המצב בענף ההייטק מדגיש את הצורך בפיזור סיכונים מחוץ לתעשייה

הבינה המלאכותית, האוטומציה וגלי הפיטורים בשנים האחרונות, יצרו מצב שבו עובד הייטק חשוף לסיכון כפול: גם למקצוע עצמו וגם להשקעותיו. כאשר הירידה בהכנסה וביצועי המניות נובעת מאותה מגמה ענפית, הפגיעה הכלכלית הפוטנציאלית היא משמעותית יותר.

רון מדגיש כי "עובדי הייטק צריכים לפזר את השקעותיהם דווקא מחוץ לעולם הטכנולוגי. הפיזור כולל הפחתת החשיפה למניות החברה המעסיקה, הרחבת ההשקעות לסקטורים נוספים והגדלת קרן החירום". לדבריו, "חשוב במיוחד להגדיל את רמת הנזילות ולהבטיח שההשקעות המרכזיות אינן מתבססות אך ורק על מגמות התעשייה שבה המשקיע עובד".

איך נכון לבנות תיק השקעות להייטקיסטים?

רון מסביר כי בניית תיק השקעות להייטקיסטים מבוססת בראש ובראשונה על הפרמטרים האישיים של המשקיע, ורק לאחר מכן על העיסוק בהייטק.

הצרכים הפיננסיים, הגיל, טווח הזמן להשקעה, המטרות הכלכליות, המצב המשפחתי, רמת הסבילות לסיכון והנכסים הקיימים; כולם קודמים להשפעות המקצועיות.

הוא מדגיש כי גיל הוא פרמטר מכריע בקביעת רמת הסיכון: צעירים יכולים לשאת תנודתיות גבוהה לאורך זמן, משקיעים בגיל העמידה לעומת זאת, נדרשים להקטנה הדרגתית של הסיכון. למשקיעים לקראת פרישה מומלץ שבסיס הכנסתם יופנה לשימור ההון ויציבות ההכנסה. 

לצד הגיל, מטרות כמו רכישת דירה, מימון לימודים לילדים (או לעצמם), או פרישה מוקדמת, מכתיבות גם הן את רמת הנזילות הנדרשת ואת רמת הסיכון האפשרית. גם הרכב משפחתי ותלות כלכלית משפיעים ישירות על מבנה התיק, ובייחוד על הצורך בקרן חירום ובביטוחים מתאימים.

לאחר בחינת כל הפרמטרים הללו, אז ורק אז נכנסת לתמונה ההשפעה הייחודית של תחום ההייטק. רון מציין כי "עבור הייטקיסטים, יש צורך לנתח את רמת הריכוזיות: כמה מההון כבר מושקע במניות המעסיק או בסקטור הטכנולוגי, ובהתאם לכך לבצע פיזור מחוץ לענף". 

לסיכום: תיק ההשקעות של ההייטקיסט איננו צריך להיות 'מראה' של מקום העבודה

את דבריו חתם רון כשאמר: "אני מדגיש שעובד הייטק חייב, אבל חייב להפריד בין הסיכון המקצועי לבין הסיכון הפיננסי. תיק ההשקעות לא יכול להיות מראה של מקום העבודה. זו נורה אדומה שצריכה להבהב למשקיעים. במילים פשוטות: לא שמים את כל הביצים בסל אחד. מפחיתים ריכוזיות, מפזרים סיכונים. וכן, צריך לנהל נכון את המורכבות שנובעת מאופציות ומענקי מניות."

עובדי ועובדות הייטק המעוניינים לבנות תיק השקעות מדויק ולהתאימו למאפייניהם האישיים, יכולים לפנות לרון סגרה לשיחת ייעוץ ראשונית דרך אתרו: https://ronsegre.com/