fbpx
יש לך שאלה?
חדשות

160 אלף דירות פוטנציאליות ביישובים כפריים - מאושרות ותקועות

 מאבק על אופן הקצאת המגרשים וביקוש נמוך בפריפריה חוסם  פוטנציאל ל-160 אלף דירות במושבים, בקיבוצים ויישובים קהילתיים

פוטנציאל של כ-160 אלף דירות לא ממומש ביישובים הכפריים. מתוכן  93 אלף כבר בתוכניות בנייה מאושרות שטרם מומשו, ו־66 אלף נוספות בתכנון - כך עולה מעבודת ניתוח שערכה הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר, הפועלת במשרד החקלאותץ

יישובים המוגדרים כפריים הם בין היתר מושבים, קיבוצים ויישובים קהילתיים. ביישובים אלה קיימות כיום כ־176 אלף דירות, כך שיישום כלל התוכניות הלא ממומשות יהווה תוספת של יותר מ־50% לכמות הדירות הקיימת. בדיקת משרד החקלאות נערכה ב־835 יישובים המוגדרים ככפריים

הרשות קוראת לרשויות השונות להבין מהם החסמים העומדים בבסיס הכמות העצומה שפוגעת במימוש התוכניות. לפיה, "לימוד החסמים חיוני על מנת לאפשר מימוש הפוטנציאל השיווקי".

בקרב 93 אלף הדירות המאושרות שנמצאו ביישובים רובן המכריע בפריפריה. במחוז הצפון מדובר על היקף התוספת הגבוה ביותר, עם כ־40 אלף דירות, במחוז הדרום 27 אלף דירות. שני המחוזות יחד מהווים 73% מפוטנציאל השיווק הארצי.

במחוז המרכז הפוטנציאל לתוספת נמוך משמעותית ועומד על כ־12 אלף דירות, ובמחוז יו"ש כ־9,000 יח"ד. במחוזות ירושלים וחיפה מדובר בפוטנציאל נמוך של כ־5,000 דירות בשני המחוזות יחד, בשל מספר היישובים הקטן והיקף נמוך של תוכניות מאושרות.

המריבה על הכפר, בעקב בעבר יועדו מגרשי ההרחבה במושבים ובקיבוצים כמעט במלואם לבני היישוב המורחב בפטור ממכרז, אף שמדובר בקרקעות מדינה. אולם מאז הבג"ץ, בעקבות עתירת הקשת המזרחית,  שינתה רשות מקרקעי ישראל את מדיניותה, והחלה החיל קריטריונים שוויוניים יותר להקצאת המגרשים. היישובים הכפריים הפסיקו לשתף פעולה ורבים מהם הפסיקו את ההרחבה..

בנייה בכפרים - כן או לא?

בנייה למגורים בהיקף גבוה במגזר הכפרי נחשבת למזיקה מכמה סיבות, כמו הגדלת השימוש ברכב הפרטי ופגיעה בערים הסמוכות, הננטשות על ידי פלח האוכלוסייה האמיד יותר לטובת הכפר.

עם זאת, יש צורך לתכנן את ההתיישבות הכפרית כחלק ממתן מענה לתוספת דירות במדינה, אך גם כדי להצעיר את היישובים, לאפשר חזרה של בנים ליישובים והמשך לחקלאות וכן לאפשר קליטה של משפחות חדשות.

העדיפות של המדינה היא  שכל הנחלות ביישובים החקלאיים יאוכלסו במלואן.  אם רוצים שהיישוב יקלוט תושבים לפני שיזדקן, הוא נזקק גם להרחבה הקהילתית. ביישובים בפריפריה רואים משפחות גדולות שבהן רק בן אחד נכנס לנחלה כבן ממשיך והשאר מקבלים מענה בהרחבות הקהילתיות. המדינה חושבת שהאוכלוסייה צריכה להיות מגוונת יותר.

מהעבודה של משרד החקלאות עולה שיש להמשיך לשלב הבא של ניתוח החסמים, המחייב לימוד של כל אזור ואזור. בערבה התיכונה למשל יש קליטה, אבל הגרף הוא שטוח יחסית. זה בעיקר קליטה לנחלות, ועכשיו הם פיתחו מגרשים מאוד ייחודיים למגורים ולתעסוקה כדי למשוך אוכלוסייה נוספת, מאחר שלא כל אחד מסוגל להגיע למקום ולעסוק בחקלאות.

בגולן המשרד מעורב בצמיחה של תוספת נחלות, ושם זה משווק בקצב טוב יותר. באזור עוטף עזה יש צמיחה מאוד יפה למרות התנאים הקשים. זה מתנהל תחת החטיבה להתיישבות, ושם הקליטה היא בעיקר לקיבוצים, בעיקר במסגרת חברות.

במרכז כמעט לא נותרו נחלות פנויות, והוחלט לא להקצות עוד נחלות במחוז זה.

בנייה כפרית - מה זה, מי זכאי

הממשלה אישרה מפת אזורי עדיפות חדשה; אריאל חוזרת לרשימת הישובים

חשוב לגוון את תיק ההשקעות – רוצים לקבל הצעות השקעה בשוק הגרמני (בתחום המחסנים הלוגיסטיים) עם תשואה גבוהה וסיכון יחסית נמוך? השאירו פרטים ונציג חברה ישראלית עם 15 שנות ניסיון ואלפי משקיעים, יציע לכם רעיונות השקעה  

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

דרור ניר קסטל

דרור ניר קסטל

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות