משקיעים מוסדיים לטווח ארוך הם הרוכשים העיקריים בהנפקות ראשוניות, והדבר משפיע על הסחירות והנזילות של המניות. כך עולה מניתוח שערך קובי אברמוב, מנהל יחידת המחקר בבורסה בתל אביב.

על פי הממצאים, משקיעים לטווח ארוך רכשו כ-63% מהסכום שגויס במהלך שנת 2021, ורק 14% נרכשו על ידי קרנות נאמנות והציבור הרחב.

על כן, אומרים בבורסה, על מנת להבטיח נזילות וסחירות במניות החברות במסחר שלאחר ההנפקה, על החברות המנפיקות להקצות נתח משמעותי יותר לציבור הרחב ולמשקיעים לטווח קצר.

בשנתיים האחרונות בוצעו כ-130 הנפקות ראשוניות של חברות חדשות בבורסה בתל אביב. חלק גדול מההנפקות בוצע בדרך של הצעה לא אחידה, המאפשרת לחברה להחליט על אופן הקצאת ההנפקה לגופים המוסדיים ולציבור הרחב.

לאור ריבוי ההנפקות פרסמה רשות ניירות ערך ביולי 2021 את עמדתה בנוגע ל"שיווק, הנפקה וקבלת הזמנות ממשקיעים מתוחכמים בהנפקה לציבור על פי תשקיף". במסמך שפורסם נדונה בין היתר, סוגיית הגילוי על סוגי המשקיעים המוסדיים שהגישו הזמנות בהנפקות המתבצעות בהצעה לא-אחידה. הרשות קבעה כי בדיווח על תוצאות הנפקה, יפורט מספר המשקיעים מכל סוג ושיעור ההזמנות הכולל שלהם מסך הכמות שהוקצתה וזאת לאור חשיבות המידע למשקיעים, מכיוון שהוא מהווה אינדיקציה לאיכות ההנפקה, הביקוש לה וטיבה.

הניתוח של הבורסה בחן את התפלגות הרוכשים בהנפקות הראשוניות, מאז מועד פרסום הרשות כאמור. נבדקו 32 הנפקות ראשוניות שבוצעו בדרך של הצעה לא אחידה, מאז פרסום עמדת רשות ני"ע, ובהן גויסו כ-3.3 מיליארד שקל.

מהתוצאות עולה כי התפלגות הרכישות בהנפקות הייתה כדלקמן:

• 4% – קופות גמל
• 2% – חברות ביטוח
• 9% – תאגידים גדולים
• 1% – קרנות נאמנות
• 4% – מנהלי תיקים עבור משקיעים מוסדיים

5% מההנפקה – לציבור הרחב

המסקנה העיקרית מנתונים אלה היא שרוב המניות נרכשו על ידי משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.

למרות ההוראה המאפשרת להציע בהצעה אחידה לציבור עד 30% מתמורת ההנפקה, רק חברות מעטות מבין החברות החדשות הקצו מניות לציבור הרחב, וגם אם הקצו, מדובר רק בכ-5% מההנפקה. לבחירה זו של החברות השפעה משמעותית על עתיד המניה בכל הנוגע לסחירות והנזילות.

מכיוון שרוב המניות בהנפקות נרכשו ע"י גופים מוסדיים לטווח ארוך, ורק חלק קטן על ידי קרנות הנאמנות והציבור הרחב – מחזורי המסחר נמוכים במניות החדשות וזאת למרות שמניות חדשות מצטרפות למדדי הבורסה במסגרת המסלול המהיר כחודשיים-שלושה לאחר ההנפקה.

מבדיקת מחזורי המסחר בבורסה במניות אלה, בחודש שלאחר ההנפקה, עולה כי בשליש מהן  היה מחזור המסחר היומי הממוצע נמוך מ-50 אלף שקל ביום, ברבע נוסף היה המחזור בין 50- 100 אלף שקל ביום, ורק בשלוש מניות הסתכם המחזור הממוצע במעל 300 אלף שקל ביום.

בנוסף, במחצית מהמניות הצטמצם מחזור המסחר עוד יותר בחודש שלאחר צירופן למדדי הבורסה במסגרת המסלול המהיר לחברות חדשות.

לדברי הבורסה, ההנפקה הראשונית היא השלב הראשון בתהליך הפיכת החברה לחברה ציבורית, ועל מנת ששווי החברה ישתקף נכון במסחר בבורסה, על החברה לדאוג לסחירות המניה לאורך זמן.  לכן, קיימת חשיבות רבה שהחברה תיקח בחשבון את סוגי המשקיעים והאפשרות לתת משקל גבוה יותר גם למשקיעים לטווח קצר. שילוב מאוזן יותר בין משקיעים לטווח קצר ולטווח ארוך יבטיח סחירות ונזילות גבוהים יותר במניות החדשות.

כך מטפלים בסחירות בעולם

על פי הניתוח של הבורסה, הצעה לא אחידה שכיחה גם בשווקי ההון בעולם ולכן צפוי היה שבעיית הסחירות תיווצר גם בשווקים אלו. בעולם בחרו להתמודד עם בעיית הסחירות הנמוכה במניות בעיקר על ידי הוספת קריטריונים של סחירות ונזילות על מנת לאפשר הצטרפות למדדי הדגל. הקריטריונים להצטרפות למדדים כוללים, בין היתר, התחשבות בוותק המסחר בבורסה, מהירות המחזור במניה, עשיית שוק במניה וזאת לצד הקריטריונים הידועים של שווי שוק המניה והכמות הצפה.

כך תנהלו את הכסף שלכם… לבד