הנפקה של שקל דיגיטלי תפגע ברווחיות המערכת הבנקאית, אולם לא צפויה להביא לשחיקה משמעותית בתוצאות העסקיות של הבנקים, ביציבותם (בפרט, יחס הון עצמי רובד 1 נשאר ברמה גבוהה), או ביכולתם להעניק אשראי ולמלא את התפקידים הקלאסיים של בנקים במשק מודרני. כך עולה מניתוח שביצע בנק ישראל בנוגע להשפעה האפשרית של הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי על יציבות המערכת הבנקאית, ועל יכולתה להמשיך ולבצע את תפקידה כמתווכת הפיננסית במשק.

בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם, בנק ישראל בונה תוכנית פעולה להנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (CBDC) או שקל דיגיטלי. במסגרת ההיערכות ביצע כעת הבנק המרכזי את הניתוח האמור בדבר ההשפעה של הנפקת מטבע דיגיטלי על יציבות המערכת הפיננסית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט.

מן הממצאים עולה כי ככל שהציבור יאמץ את השקל הדיגיטלי כתחליף למזומן, לא צפויות להיות לכך השפעות מהותיות על מערכת הבנקאות. אולם, למעבר אפשרי של חלק מפיקדונות הציבור אל המטבע עשויה להיות השפעה מהותית על: (1) המבנה ואיכות המקורות של מערכת הבנקאות; (2) עלויות המימון של מערכת הבנקאות; (3) היקף האשראי הבנקאי לציבור ומחירו; ועוד.

השפעות גם על מאזן בנק ישראל

לדברי בנק ישראל, ליציאה של פיקדונות הציבור אל השקל הדיגיטלי ישנן גם השפעות ישירות והשפעות פוטנציאליות על מאזן בנק ישראל. סוגיות אלו נבחנות בימים אלו בבנק ישראל, ובמסגרת זו המסמך שפרסם כעת הבנק מציג גישה אפשרית אחת לבחינתן. מסמכים דומים פורסמו על ידי בנקים מרכזיים מובילים בעולם.

במסגרת המסמך מוצגים תרחישים כלליים המנתחים את ההשפעות הפוטנציאליות מהנפקה של שקל דיגיטלי על מאזן מערכת הבנקאות בישראל, ובהתאם גם על מאזן בנק ישראל. בנוסף, מוצגת במסמך סימולציה אשר גובשה במטרה לבחון את אופי ואת עוצמת ההשפעות האפשריות על התוצאות העסקיות ועל מדדים עיקריים של מערכת הבנקאות. המסמך אינו לוקח בחשבון שינויים אפשריים שמערכת הבנקאות יכולה לעשות כדי להתאים את המודל העסקי שלה לעולמות הכסף המתחדשים. בנוסף, ראוי להדגיש כי הוא אינו מהווה ניתוח כולל של מכלול ההשפעות האפשריות של הנפקת שקל דיגיטלי על מערכת הבנקאות, המערכת הפיננסית והמשק כולו. רוב הנתונים עליהם מתבסס המסמך הם נתונים שנתיים של שנת 2020, האחרונים שהיו זמינים במועד ביצוע הניתוח. חשוב לציין, אומרים בבנק ישראל, כי שנת 2020, בה החל משבר הקורונה, היא שנה ייחודית הן מבחינת הצעדים המוניטריים שנקט בנק ישראל, והשלכותיהם על מאזן בנק ישראל ומאזני מערכת הבנקאות, והן מבחינת שוק האשראי והתוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות. תוצאות התרחישים והסימולציה מושפעות מכך, ויש לקחת זאת בחשבון בעת ניתוח התוצאות המוצגות במסמך. גם סביבת הריבית הנמוכה משליכה על תוצאות הניתוח.

לדברי בנק ישראל, מעבר של היקף מסוים של פיקדונות הציבור אל מערכת השקל הדיגיטלי מייצר השפעות שונות על המאזנים של מערכת הבנקאות ושל בנק ישראל; המאזן של מערכת הבנקאות מצטמצם, בשל ירידה בסעיף "פיקדונות הציבור" בצד ההתחייבויות, וירידה בסעיף "פיקדונות בבנק ישראל" בצד הנכסים. הממצאים מראים כי התפתחויות אלו במאזן, תחת הנחה שמערכת הבנקאות מנסה לשמור על תיק האשראי לציבור בהיקף שטרם הנפקת המטבע הדיגיטלי, שוחקות בצורה מסוימת את יחסי הנזילות של הבנקים. למעבר של היקפים גדולים יותר מפיקדונות הציבור אל המטבע קיים פוטנציאל לשחיקה משמעותית ביחסי הנזילות, אשר מחייב את מערכת הבנקאות לנקוט צעדים שונים כדי לשמור על יחסי נזילות נאותים; במסמך מוצג ניתוח של צעדים אפשריים, וכן מוצגות ההשלכות של צעדים אלו על התוצאות העסקיות של מערכת הבנקאות.

הנפקת השקל הדיגיטלי מביאה גם לשינוי בהרכבו של מאזן בנק ישראל: לצד ההתחייבויות יתווסף סעיף שקל דיגיטלי (שהוא למעשה תוספת לסך המזומן במחזור), ובמקביל יקטן  סעיף הפיקדונות המוניטאריים; בהיקפים גדולים יותר של מעבר של פיקדונות הציבור אל השקל הדיגיטלי, בנק ישראל עשוי לנקוט צעדים שיביאו להתרחבות המאזן שלו; למשל, מוצג במסמך תרחיש בו בנק ישראל מעניק הלוואות למערכת הבנקאות.

הירידה בהיקף פיקדונות הציבור מביאה לגידול בהוצאות הריבית – ועל כן לשחיקה ברווח הנקי  במערכת הבנקאות – וזאת ממספר סיבות: צעדי שימור פיקדונות באמצעות העלאת הריבית המשולמת עליהם, גיוס אג"ח בשוק ההון, קבלת הלוואות מבנק ישראל, או תמהיל של צעדים אלו.

לדברי בנק ישראל, בנקים מרכזיים בעולם דנים בתכונות שמטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי נדרש לקיים ובמאפייניו. בין השאר, נידון הצורך בהגבלות שונות שניתן יהיה להטיל על היקף השימוש במטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי. קביעת הגבלה כזו יכולה להאיר באור חדש את הבחינה המוצגת במסמך זה וכן את הדיון בסוגיית banking disintermediation בכללותה. בנק ישראל ממשיך לבחון סוגיות נוספות שעולות במסגרת המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי בעתיד, ומדגיש כי בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים,  בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי.

ביטקוין – איך נוצר המטבע? מה השווי שלו (והאם זה מוצדק)? והאם אפשר להשקיע בו?