ההתפתחויות הגיאופוליטיות האחרונות מביאות גם את כלכלני בבית ההשקעות אי.בי.אי (IBI) לעדכן מעלה את תחזית האינפלציה שלהם לשנה הקרובה. לדברי רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, ההידרדרות הגיאו-פוליטית בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה מלבה את האינפלציה מצד מחירי הסחורות וזאת מחשש לשיבושים באספקת אנרגיה וסחורות חקלאיות. חששות אלו הובילו לעלייה חדה במחירי הספוט של מרבית הסחורות המרכזיות. המשק הישראלי אומנם מאופיין ברגישות נמוכה יחסית למחירי האנרגיה, גורם שמציב אותו עם אינפלציה נמוכה בהשוואה למרבית המדינות בשנה האחרונה, אך עליית המחירים האחרונה במקביל לעליית מחירי הסחורות החקלאיות מביאה את אי.בי.אי להעלות את את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה בכ-0.5% כלפי מעלה מסביבה של 1.5%-2% (1.7%) לסביבה של 2%-2.5% (2.3%). עם זאת ובדומה לעולם, אומרים באי.בי.אי, תמהיל האינפלציה מגביר אמנם את הסיכון כלפי מעלה בטווח הקרוב, אך מוריד את הסיכון האינפלציוני לטווח הבינוני, שכן האינפלציה עד כה מיובאת ברובה ובנוסף ההתפתחויות עד כה בשוק העבודה ממשיכות לשקף עליית שכר בהתאם למגמה שנצפתה טרום המשבר ולא התאפיינה בלחצים אינפלציוניים משמעותיים.

מבחינת הריבית, אומרים באי.בי.אי, העלייה בציפיות לאינפלציה לטווח הבינוני לרמות של מעל ל-3% בימים האחרונים, תומכת בהעלאת הריבית באפריל. עם זאת, חשוב לציין כי מעבר להצהרות מצד הבנק על העלאה הדרגתית ולא מהירה בריבית, הרי שלבנק ישראל יש מרווח תמרון גבוה יותר מאשר זה של ה-FED, על רקע נקודת מוצא נוחה יותר מבחינת האינפלציה בפועל, והן על רקע רגישות נמוכה יותר למחירי האנרגיה. למרות זאת, התמחור בשוק הבין בנקאי כמעט ולא הושפע מההתפתחויות בעולם, והוא ממשיך לנוע סביב 4-5 העלאות עד לסוף השנה. להערכת אי.בי.אי, זהו תמחור אגרסיבי מדי בשלב זה ובבית ההשקעות מצפים לכ-2-3 העלאות בלבד עד לסוף השנה.

מעבר לעלייה באינפלציה, השווקים מתחילים לתמחר גם פגיעה בצמיחה

באופן כללי אומרים באי.בי.אי כי ההרעה במישור הגיאו-פוליטי היוותה גורם דומיננטי בהשפעתו על השווקים גם בשבוע החולף, תוך שהיא באה לידי ביטוי  בירידה בנכסי הסיכון לצד עלייה במחירי הסחורות. החששות מפני התרחבות העימות הצבאי ומפני שיבושים בשוקי הסחורות מוסיפים להוות גורמי סיכון מרכזיים, בפרט  לאחר הסנקציות החריפות שהוטלו על רוסיה והרטוריקה בימים האחרונים על אמברגו על הנפט הרוסי, שכבר החל לקבל ביטוי בדיסקאונט עמוק של מחיר הנפט הרוסי ביחס לברנט. צעדים אלו הובילו מחד לצניחת הרובל, להפסקת מסחר בנכסים רוסיים ולסגירת הבורסה הרוסית, ומאידך לירידות חדות בשוקי המניות, בפרט באירופה, תוך היחלשות של המטבעות האירופאיים, בפרט במזרח אירופה. המדדים המובילים באירופה צנחו בשיעור חד של 7%-10%, כך שבמקביל לירידה חדה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות, נרשמה עלייה חדה בפרמיית הסיכון הגלומה במדדים אלו תוך ירידה במכפילים העתידיים לרמות דו ספרתיות נמוכות. למעט גלישה לתרחיש של מיתון חריף בגוש היורו, פרמיית הסיכון הנוכחית משקפת תמחור נוח במבט לטווח הבינוני. בעוד העלייה בפרמיית הסיכון באירופה מובנת על רקע הרגישות הגבוהה יותר למלחמה בין רוסיה לאוקראינה, היא בולטת מאוד בהשוואה לעלייה המתונה יחסית שנרשמה בארה"ב. לדברי אי.בי.אי, סביר להניח שהמשך הידרדרות במצב יגרור גם עלייה משמעותית יותר בפרמיית הסיכון בארה"ב, בפרט כאשר מתחילה להתחדד השונות בתגובה בין הבנקים המרכזיים, כלומר העלאת ריבית בארה"ב לעומת דחיית הצמצום המוניטארי בגוש היורו. להערכת אי.בי.אי, עד להתבהרות התגובה הרוסית לסנקציות החריפות סביר לצפות להמשך תנודתיות גבוהה בשווקים תוך עלייה רוחבית נוספת בפרמיית הסיכון בשווקים, שתבוא לידי ביטוי בלחץ שלילי על נכסי הסיכון (מניות ומרווחי אשראי), פוטנציאל לעלייה נוספת במחירי הסחורות והתחזקות של הדולר.