ההתפתחויות האחרונות והנתונים תומכים בעליית ריבית ל-0.5% בהחלטת בנק ישראל השבוע. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב דש בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. בין הנתונים מונים כלכלני מיטב דש את מדד המחירים של חודש מרץ ששוב הפתיע כאשר האינפלציה השנתית עלתה ל-3.5%. קצב האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים (בניכוי העונתיות) במונחים שנתיים כבר עלה לכ-5%; ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק האג"ח עלו מאז החלטת הריבית האחרונה בכ-1% בטווחים הקצרים ובכ-0.5% בטווחים הארוכים. הציפיות חורגות מהגבול העליון של יעד האינפלציה עד לטווחים של כ-5-6 שנים; סיכוני האינפלציה עלו משמעותית עם פרוץ המלחמה באוקראינה והחרפת המגפה בסין; עליית מחירי הנדל"ן ממשיכה להאיץ; סקר המגמות בעסקים הצביע על ציפיות יחסית גבוהות לפעילות הכלכלית במשק ועל ציפיות גבוהות של העסקים לעליית מחירים; נתוני שוק העבודה למחצית הראשונה של חודש מרץ משקפים ירידה חדה באבטלה לרמות הנמוכות אי פעם; הציפיות לעליית ריבית התחזקו מאוד. שוק המק"מ ועקום ריביות ה-IRS מגלמים עליית ריבית לכ-1.6% בעוד שנה; הבנקים המרכזיים בעולם הפכו להרבה יותר "נציים" בצעדיהם ובכוונותיהם.

האינפלציה השנתית – 3.5%

באשר לאינפלציה אומרים כלכלני מיטב דש כי הם לא שינינו את תחזית האינפלציה השנתית למרות הורדת הבלו על הדלק שצפויה להפחית כ-0.2% מהאינפלציה, שכן התגברות כוונות לעליית מחירים בסקר הערכת המגמות בעסקים הייתה משמעותית ביותר. לתוצאות הסקר יש יכולת חיזוי טובה לגבי מדדי מחירים קרובים. לכן, עדכנו במיטב דש כלפי מעלה את התחזיות לחודשים הקרובים, כך שבסופו של דבר התחזית השנתית לא השתנתה ועדיין עומדת על 3.5%.

הכלכלה הסינית בדרך ללא מוצא

באשר למצב בעולם אומרים במיטב דש כי הכלכלה הסינית נמצאת בדרך ללא מוצא. מדדי מנהלי הרכש בסין ירדו בחדות בחודש מרץ, במיוחד במגזר השירותים. 13.6% מאוכלוסיית סין נמצאים כעת תחת סגר באזורים שמייצרים כ-22% מהתמ"ג, לפי הדיווח ב-CNN. השיטה הסינית למיגור התחלואה גורמת לפגיעה קשה בפעילות המשק, אך נראה שאין לה כמעט סיכוי להצליח בנסיבות הקיימות. הסרת המגבלות תגרום להתפרצות חמורה של המגפה באוכלוסייה שלא פיתחה חסינות נגדה, אך ספק שגם המשך הסגרים יכול למגר אותה. הכלכלה הסינית הופכת למקור סיכון חמור לכלכלה העולמית. החברות שחשופות לכלכלה הסינית עלולות לספוג פגיעה משמעותית בפעילות העסקית בחודשים הקרובים.

באירופה, ה-ECB צפוי לשנות כיוון השבוע. תשואת האג"ח הגרמנית לשנתיים הפכה לחיובית לראשונה מאז 2014, ומסמנת שהריבית באירופה בדרך למעלה. עליית ריבית נדרשת לא רק כדי להתמודד עם האינפלציה, אלא גם כדי לעצור היחלשות האירו מול מרבית המטבעות ובפרט מול הדולר שהגיע בשנה האחרונה לכ-9% בעקבות פתיחת פער התשואות בין ארה"ב לגרמניה. ההתבטאויות מאוד "נציות" של נגידי ה-ECB הבכירים לאחרונה לא מותירות כמעט ספק שה-ECB עומד לשנות כיוון השבוע.

בארה"ב, הנתונים הכלכליים בארה"ב משקפים משק מתחמם וממשיכים לתמוך בהידוק מוניטארי:

• תביעות דמי אבטלה ירדו לרמה הנמוכה היסטורית ומספקות עוד עדות על התחממות בשוק העבודה.
• גידול באשראי הצרכני עלה לשיא בשנה האחרונה, גם בהלוואות בכרטיסי אשראי וגם בהלוואות הבנקאיות.

 איך ישפיע צמצום מאזן ה-FED על האפיקים השונים?

דברי נגידי ה-FED ופרסום פרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה המשיכו לדחוף את התשואות לעלייה. מהפרוטוקול למדנו שה-FED מתכנן להגיע לקצב צמצום המאזן של כ-95 מיליארד דולר בחודש (60 מיליארד באג"ח הממשלתיות ו-35 באג"ח מגובות משכנתאות). זהו קצב כפול לעומת צמצום המאזן שהיה בשנים 2017-19 וגם צפוי להתחיל כמעט מייד עם תחילת עליית הריבית לעומת המתנה של כ-3 שנים בפעם הקודמת. מהן המשמעויות של המהלך המתוכנן?

• לפי החוזים, ריבית ה-FEDצפויה לעמוד בעוד שנה ברמה של כ-2.9% (עלייה של כ-2.5%). מדובר בעלייה שנתית הגבוהה ביותר מאז 1995. אם נוסיף לזה גם השפעה מצמצמת של ירידה במאזן ה-FED, מדובר בהידוק מוניטארי שצפוי להיות אולי החד ביותר מתחילת שנות ה-80.
• צמצום מאזן ה-FED לא צפוי להביא לעלייה חדה בהיצע נטו של האג"ח הממשלתיות מכיוון שבמקביל אליו צפוי קיטון בצרכי מימון של הממשלה, זאת להבדיל מצמצום המאזן שהתבצע בשנים 2017-2019 והביא לגידול בהיצע האג"ח. יחד עם זאת, היצע האג"ח בשנתיים הקרובות יהיה ברמות שלא היו מעולם לפני פרוץ המגפה.
• אחת המטרות המרכזיות של צמצום המאזן לגרום לעלייה בתשואות הארוכות. בשבועיים האחרונים כבר ראינו שעליית התשואות מתרחשת תוך עלייה בתלילות העקום שחזרה להיות חיובית (2Y/10Y).

מניסיון של צמצום מאזן ה-FED בשנים 2017-2019 לא ניתן ללמוד בבירור על השפעתו על התשואות הארוכות. אכן, עם תחילת המהלך בסוף 2017 ועד לאוקטובר 2018 התשואה ל-10 שנים עלתה כמעט ב-1% (מ-2.3% ל-3.2%). אולם, זה קרה במקביל לעליית ריבית. ברגע שעליית הריבית נעצרה בסוף 2018, התשואות עברו לירידה והגיעה לרמה של כ-1.5% עד אמצע 2019, למרות המשך צמצום המאזן.

• צמצום מאזן ה-FEDב-2017-2019 התרחש על רקע היחלשות בביצועים של שוק המניות. שוק המניות עלה בתקופת זו בכ-0.4% בממוצע בחודש, לעומת תשואה חודשית ממוצעת של כ-1.6% בתקופות הרחבת המאזן. יחד עם זאת, ב-2018 , השנה העיקרית שבה הצטמצם המאזן, היה ריכוז אירועים שפגעו בשוק המניות (החרפת מלחמת הסחר, לחץ רגולטורי על חברות הטכנולוגיה הגדולות, הפוגת השפעה של הרפורמה במס, השבתת הממשל האמריקאי, פגיעה בתעשיית מכוניות בגרמניה וכו').
• המטרה של ה-FED לגרום להידוק של התנאים הפיננסיים במשק האמריקאי שאמור להוביל בסופו של דבר לירידה באינפלציה, בהתאם לקשר ההיסטורי. הידוק התנאים הפיננסיים אמור להשתקף בעליית התשואות והמרווחים, התחזקות הדולר וירידות בשוק המניות. זאת מטרת ה-FED.