חדשות    

רשות ני"ע: שינוי מבנה הבעלות הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות

עו"ד אורנית קרביץ, יועצת בכירה ליו"ר רשות ני"ע ומנהלת המחלקה הבינ"ל ברשות: "שינוי מבנה בעלות הבורסה הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות"

"שינוי מבנה בעלות הבורסה הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות". כך אמרה הבוקר עו"ד אורנית קרביץ, יועצת בכירה ליו"ר רשות ני"ע ומנהלת המחלקה הבינ"ל ברשות. הדברים נאמרו בוועידת ההנפקות השנתית של DC Finance. לדבריה, ברשות ני"ע  שוקלים באופן חיובי את האפשרות לאפשר רישום של מניות חברות זרות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ללא צורך בקבלת אישור החברה הזרה ובוחנים את ההשלכות המשפטיות של המהלך. ברשות רואים את ההצעה כדוגמה לחשיבה מחוץ לקופסה שנדרשת לבורסה.

רשות ני"ע: מסדירה את פעילות יועצי ההשקעות בהפניית לקוחות לחברות ניהול תיקים קשורות

"בשנת 2012 פורסמה "מפת הדרכים" של הרשות אשר מבוססת על שלושה יסודות שלובים זה בזה וכוללים רגולציה, דה-רגולציה ופיתוח שוק. החשיבות הרבה של מפת הדרכים היא הודאות הרגולטורית – מפת הדרכים מתארת מה בתכנית הרשות בשנים הקרובות – מה בוצע ומה לא בוצע. במסגרת הדה-רגולציה יזמה הרשות שורה ארוכה של תיקוני חקיקה שמטרותיהם הקלות והתאמות של הרגולציה בהיבטי גילוי ודיווח. בכלל זה נעשו  התאמות בדיווחי בעלי עניין; משך תוקפו של תשקיף מדף; הקלות בדיווחיהם של תאגידים קטנים; מועד חתימה על דוחות כספיים המפורסמים בתשקיף; מועד סיום חובות הדיווח של תאגידים מדווחים ועוד. לנוכח המספר הרב של ההקלות הן רוכזו למספר סדרות חקיקה. סדרת ההקלות הראשונה אשר כללה תיקוני חקיקה ראשית ומשנית אושרה על ידי הכנסת במהלך שנת 2014. סדרת ההקלות השניה הכוללת בין היתר הקלות בדיווחים מיידים, באופני ההצעה לציבור והקלות לחברות מחקר ופיתוח מוכנה לדיון בכנסת, וממתינה לתחילת עבודתה של הכנסת החדשה".

לדברי קרביץ, מתוך הכרה בחשיבות של הנפקות ראשונות לכלכלה בת קיימא ובמסגרת השיקולים המנחים במתווה "מפת הדרכים" של הרשות משנת 2012, מבקש סגל הרשות לקדם סדרת הקלות שלישית שעיקרה עידוד IPO, ובעיקרה עוסקת ביצוע התאמות בדין ובסביבה הכללית האופפת הנפקה לראשונה של הון לציבור, באופן שיעודד חברות לראות בבורסה כאפיק פיתוח וגיוס הון ראוי ומתאים לצרכיהן. אלו בתורן יעודדו צמיחה מקרו-כלכלית, לרבות יצירת מקומות עבודה במשק. כל זאת, מבלי לגרוע משמירה על עניינם של ציבור המשקיעים.

יוזמה של רשות ני"ע: מנהלי קרנות נאמנות ותעודות סל יהיו רשאים להעלות את שכרם רק פעם אחת בשנה

מדובר במעין jobs act ישראלי הכולל שורה של הקלות בכל המישורים – בתחום הדיווח והממשל התאגידי שיקלו על חברות בחמש שנים הראשונות לחייהן כחברות ציבוריות תקופה הסתגלות, אשר במהלכה יוכלו להפנים וללמוד את כללי שוק ההון באופן הדרגתי. ההקלות צפויות להינתן לשיעור קטן יחסית מכלל החברות הציבוריות במשך בכל נקודת זמן (חברות -שהנפיקו לראשונה בחמש השנית האחרונות) ולכן אינן צפויות לפגוע בסטנדרט ההתנהגות הכללי הנהוג בשוק ובאיכות ההגנה לציבור המשקיעים.  אנו סבורים כי גידול בהנפקות הון לראשונה יסייע בעידוד צמיחה מקרו-כלכלית ובהקצאת מקורות יעילה במשק.

בהתייחסות לשינוי מבנה הבעלות של הבורסה אמרה קרביץ כי  "לאחרונה, גובשה ברשות הצעת חוק  של הבורסה בתל אביב ממודל של שותפות למודל של חברה למטרת רווח. שינוי מבנה הבעלות הכרחי להתייעלות הבורסה ולשיתופי פעולה עם בורסות אחרות. במהלך שני העשורים האחרונים עברו מרבית הבורסות בעולם, במדינות המפותחות והמתפתחות כאחד, תהליך שבמסגרתו זנחו את מודל השותפות לטובת מבני בעלות חדשים.  מבני הבעלות שאומצו אינם זהים והם מושפעים מהסביבה הכלכלית והמשפטית  אך מאפיין מרכזי משותף למבני הבעלות החדשים הינו הפיכת הבורסה לעסק כלכלי למטרות רווח.

שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית ועם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יקל על קיום שיתוף פעולה בין בורסות (בין היתר באמצעות קשרי בעלות) לשם יצירה וניצול של יתרונות לגודל. מעבודת McKinsey אשר הוצגה בפני ועדת בן חורין שהמליצה על המהלך עולה כי בורסות בעולם אשר זנחו את המודל של אגודה שיתופית ועברו למודל של פעילות למטרת רווח הצליחו לשפר פרמטרים חשובים בפעילותם ובהם: שקיפות וממשל תאגידי, אטרקטיביות, יעילות,  סחירות,  נגישות להון  ושתופי פעולה עם בורסות אחרות ועם משקיעים. "אנחנו חושבים ששינוי מבנה הבורסה הכרחי גם לצורך שיתופי פעולה אפשריים עם בורסות זרות, שיתוף פעולה שיכול להועיל לשוק המקומי ובהחלט ניתן לראות שיש עניין גם מצד בורסות באירופה וגם מצד בורסות בארה"ב".

בנוגע לרישום של מניות זרות למסחר אמרה קרביץ כי  אנחנו בוחנים באופן חיובי את האפשרות לאפשר רישום של מניות חברות זרות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ללא צורך בקבלת אישור החברה הזרה. אנחנו בוחנים את ההשלכות המשפטיות של המהלך אך בהחלט מעודדים את סוג החשיבה מחוץ לקופסה שנדרשת לבורסה ולשוק ההון המקומי.