נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ממליץ להעניק חינוך חינם מגיל אפס, אבל מדגיש כי הפעילות הממשלתית בנושא צריכה להתמקד בשכבות סוציו אקונומיות נמוכות אשר ימצו את כושר העבודה שלהן, וכי אין להעניק סבסוד גורף לנושא.
את הדברים אמר הנגיד ירון בכנס בנושא "הון אנושי ושוק העבודה" של חטיבת המחקר בבנק ישראל.
לדברי ירון, "ראשית, הון אנושי הוא אחד התורמים הראשיים לצמיחה כלכלית, שכן למיומנותם של העובדים השפעה ישירה על פריון הייצור, ולכן גם על צמיחת התוצר. מכיוון שאין מדידה ישירה של הון אנושי, אחת הדרכים למדוד אותו בעקיפין היא באמצעות שנות ההשכלה הפורמליות ומבחני מיומנות שונים. מחקרים עדכניים שנעשו ב-OECD הראו כי תוספת של שנת לימוד אחת יכולה להגדיל את הפריון הכולל במדינה בכ-6 אחוזים. תרומה זו "מחלחלת" גם לעובדים המייצרים: מחקרים נוספים הצביעו על כך שהתשואה על השכר, כלומר התוספת השולית להכנסה עבור כל שנת לימוד או הכשרה מקצועית עומדת על כ-8-10 אחוזים בממוצע.
"שנית, פיתוח הון אנושי עשוי לתרום באופן משמעותי להפחתת אי-השוויון. ישנו ביסוס אמפירי רב לטענה כי התמורה להשקעה בצבירת הון אנושי בשלב מוקדם של החיים הינה גבוהה במיוחד ומשפיעה על יכולתו של הילד לרכוש ידע וכישורים בגיל מאוחר יותר, ולעבוד במקצועות רווחיים יותר.
"בנוסף, ספרות עדכנית מראה כי להשקעה בגילאים הצעירים גם השפעות חיצוניות רבות המשפרות את רמת החיים של האוכלוסיה כולה, למשל בתחום הבריאות.
"צמצום אי-השוויון כתוצאה מהשיפור בהון האנושי בכל חלקי האוכלוסיה מתבטא גם במוביליות חברתית. אנחנו יודעים כי המצב הכלכלי של התא המשפחתי, מנבא בסבירות לא מבוטלת את המצב הכלכלי של הילדים שיגדלו בו. אחת הדרכים "להיחלץ" מהמעגל הזה היא השקעה ציבורית בשיפור ההון האנושי של הילדים, שנעוץ בגילאים הללו ברכישת חינוך והשכלה איכותית יותר והקניית מיומנויות נדרשות. השקעה בהון אנושי משפיעה באופן חיובי על השכר, המיומנויות ורמת החיים, ולכן גם על היכולת של אדם או משפחה שמגיעים מרקע חלש לשפר את מעמדם הכלכלי-חברתי ובכך מגדילה את שוויון ההזדמנויות בחברה".
בהמשך דבריו התייחס פרופ' ירון להון האנושי בישראל ומה צריך לעשות כדי להגדיל אותו.
לדבריו, "בנק ישראל הצביע מספר פעמים בעבר על כך שישראל נמצאת בפער פריון מהמדינות המפותחות הנגזר בעיקר מהון אנושי נמוך ומהשקעה שאינה מספקת בתשתיות. למרות ששיעור בעלי ההשכלה בישראל הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, הישגי התלמידים במערכת החינוך נמוכים ביחס לעולם ורמת מיומנויות יסוד של העובדים במשק נמוכה גם כן מהממוצע ב-OECD.
"פערי המיומנויות מתחילים בגיל צעיר, כך שטיפול בבעיה חייב להתחיל כבר בגיל צעיר כדי למנוע את ההתמדה והגידול בפער בגילאים מאוחרים יותר. בדו"ח הפריון, ובמסמכים אחרים שהגיש בנק ישראל לממשלה הצגנו סט המלצות בנוגע לשיפור מערכת החינוך, שלה התפקיד המרכזי בטיפול ושיפור ההון האנושי של הדור הצעיר.
"אחת ההמלצות העיקריות, עוסקת בחינוך בגיל הרך. כיום, חוק חינוך חינם מגיל 3 מאפשר לרוב המוחלט של הילדים להשתלב במסגרות חינוכיות ונעשות פעולות שונות לקידום איכות החינוך והטיפול במעונות. כפי שציינתי, מאחר ששנים אלו הן המשמעותיות ביותר ברכישה אפקטיבית של ידע ומיומנויות יש משמעות קריטית להמשיך לקדם תכניות אלו.
"למרות זאת, ההוצאה בישראל על מסגרות לפעוטות עד גיל שנתיים נמוכה במיוחד בהשוואה בינלאומית. למרות המאמצים הרבים שנעשים על ידי הגורמים האמונים בתחום זה, הוצאה נמוכה מגבילה מאוד את האפשרות לספק שירות חינוכי איכותי לילדים במסגרות אלה.
"לאור זאת, המלצנו בעבר לשקול להרחיב את מימון מסגרות החינוך גם לגילים נמוכים יותר. בד בבד, הספרות מראה כי תרומה של מסגרות חינוך בגיל הרך מתבטאת בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות ולכן, בחשיבה במונחי "עלות – תועלת" חשוב למקד את פעילות הממשלה בגיל הרך בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, להתנות זאת במיצוי כושר עבודה ולהימנע מסבסוד גורף.
"על מנת לקדם את ההון האנושי בישראל הדגשנו מספר פעמים בעבר כי יש לטייב את איכות ההוראה בישראל. נדרש לבנות תשתית להערכת מורים אפקטיבית המבוססת הן על הצלחתם לשפר ציונים ומיומנויות בקרב התלמידים והן על הצלחתם בקידום יעדים חינוכיים אחרים. בנוסף, עלינו לוודא שדור העתיד של שוק העבודה הישראלי, אשר נמצא כבר בינינו ועושה את צעדיו הראשונים בבתי הספר ברחבי ישראל, יקבל בעת לימודיו בשנים חשובות אלו את הכלים הלימודיים והמיומנויות הבסיסיות הנדרשות להצלחה בשוק העבודה. יש לכך חשיבות עצומה, על מנת שיוכלו להוביל את הכלכלה הישראלית להמשך צמיחה ושגשוג.
כפי שאמרתי, בנק ישראל ניסח עוד מספר רב של המלצות לשיפור ההון האנושי, וגם היום אנחנו עובדים במרץ כדי להגיש לממשלה הנכנסת המלצות מעודכנות".
בהמשך דבריו התייחס פרופ' ירון להתפתחויות טכנולוגיות שעשויות לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים על ההון האנושי עשויה להשתנות.
לדבריו, "לפיתוח של בינה מלאכותית (AI) יש פוטנציאל להשפיע במספר דרכים על האופן שבו אנו חושבים על הון אנושי. אחת הדרכים המשמעותיות ביותר שבהן בינה מלאכותית יכולה להשפיע על ההון האנושי היא על ידי אוטומציה של משימות ותהליכים מסוימים המבוצעים כיום על ידי בני אדם. זה, עשוי להוביל לשינוי בסוגי הכישורים המוערכים בכוח העבודה, כמו גם לשינויים בסוגי המשרות הזמינות.
"במקביל, הפיתוח של בינה מלאכותית עשוי ליצור הזדמנויות עבודה חדשות עבור אנשים המיומנים בפיתוח, תכנות וניהול מערכות בינה מלאכותית. זה יכול גם להוביל לפיתוח של תעשיות חדשות המבוססות על שימוש בבינה מלאכותית. בסופו של דבר, ההשפעה של AI על ההון האנושי תהיה תלויה באופן האימוץ והשימוש בו, כמו גם במדיניות וביוזמות שיוקמו כדי לתמוך במעבר לכוח עבודה אוטומטי יותר. ישנה חשיבות לכך שקהילות וארגונים יישארו מעודכנים בהתפתחויות ב-AI ולהיות פרואקטיביים בהסתגלות לשינויים פוטנציאליים בשוק העבודה.
"איך אני יודע שאני לא לגמרי טועה פה? כל 2 הפסקאות האחרונות שהקראתי נכתבו בשלמותן ע"י "CHAT-GPT" כלי הבינה המלאכותית שהושק בחודש שעבר.
"הקוריוז הנחמד הזה ממחיש בצורה חד משמעית, כי ישנה חשיבות עליונה לטיפוח ההון האנושי ושיפורו המתמיד תוך הימצאות בחזית הטכנולוגיה. אגב, לא רק העובדים והתעשייה יאותגרו על ידי הטכנולוגיות המתקדמות; אלא גם עולם המחקר. כך למשל, אחד הנושאים המעסיקים את הספרות בשנים האחרונות הוא אילו עובדים יוחלפו בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית. בעבר, היה מקובל לחשוב כי אלו יהיו אלה עם פריון העבודה הנמוך. בשנים האחרונות, יש עיסוק מחקרי רב בנושא זה. לדוגמא, חוקר מוביל בשם דרון אג'מוגלו, מראה כי בתנאים מסויימים, יהיו אלה דווקא העובדים ממרכז התפלגות הפריון. עסקתי בנושא בהרחבה בהרצאה שנשאתי באגודה הישראלית לכלכלה לפני שנה וחצי, ודומה כי הדברים נהיו אף יותר רלוונטיים. זוהי רק דוגמא אחת לאתגרים המוצבים בפנינו – חוקרים, כלכלנים ואנשי המדיניות".