הגופים המוסדיים משקיעים בשווקים בחו"ל מאז ומעולם, אבל בעשור האחרון קיימת נהירה של כספים לבורסות העולם, על חשבון הבורסה המקומית. נכון, אנחנו בעידן של השווקים הגלובליים, והגופים המוסדיים צריכים לייצר תשואה, אבל על הדרך שופכים פה את התינוק עם המים. הבורסה, וצריך לזכור את זה, נועדה לממן את העסקים המקומיים, לשפר ולהצמיח את הכלכלה המקומית. זו המטרה העיקרית של הבורסה, וברגע שהכספים פשוט עפים מכאן, אז המטרה הזו מושגת חלקית אם בכלל, ברגע שמגיעים לכאן חברות נדל"ן אמריקאיות לגייס כסף, והן מצליחות לגייס מיליארדים, יש כאן בעיה קשה – גב' כהן מחדרה לא צריכה לממן טייקוני נדל"ן אמריקאיים   שרוכשים דירות במנהטן.

אז המוסדיים אומרים – שם נמצאת התשואה. אז ראשית זה שטויות, כי התשואה כאן לאורך זמן לא נפלה משווקים מערביים אחרים, ההיפך. הקרבה לבית , ההיכרות עם החברות המקומיות, נותנת לגופים המוסדיים ערך ויכולות אנליזה שלא נמצאות כשהם בודקים ניירות ערך בחו"ל. האנליסט של אלטשולר שחם מבין הרבה יותר בדוח ובסביבה העסקית של שופרסל, מאשר מה קורה עם טסקו.

ומעבר לכך – הטיעון שבעצם מדובר בסוג של ייבוא, ובדיוק כפי שכדאי להביא מוצרים מיובאים זולים יותר כך כדאי להשקיע בחו"ל, חוטא למטרה – אף אחד לא באמת יודע להגיד שהמוצר/ נייר ערך בחו"ל זול יותר. ובתווך כאמור פוגעים בחברות המקומיות. הכסף הזה צריך להישאר בארץ.

ועל הרקע הזה, מעניין להקשיב למה שאמר משה כחלון, שר האוצר. היום הגיש  פרופ' שמואל האוזר,  לשר האוצר, את הדוח השנתי של רשות ניירות ערך לשנת 2014. הדוח מציג פעילות ענפה של הרשות להגנה על המשקיעים, לפיתוח השוק המקומי ולהגברת אמון הציבור בשוק ההון.

שר האוצר משה כחלון אמר כי "הסרת חסמים רגולטורים, קידום רפורמות והגברת התחרותיות הינם הכרחיים גם בשוק ההון. יש לפעול להסדרת והקלת הרגולציה בשוק זה והכוונת כל המאמצים לפיתוח המשק הישראלי והצעדתו קדימה לרווחת האזרחים".

כחלון הוסיף כי "כספי הפנסיה והחיסכון של אזרחי ישראל יכולים וצריכים לפתח את הכלכלה הישראלית ולא את הכלכלה האירופאית והאמריקאית. עלינו להשאיר את הכספים והחברות בארץ בכדי שיביאו לצמיחה והשקעות חוזרות בכלכלה הישראלית".

פרופ' האוזר אמר כי "בעת הזו, הנושאים העיקריים שאנחנו צריכים להתמקד בהם כוללים "שינוי ושיפור מבנה הבורסה ושיתוף פעולה עם בורסות זרות; יצירת תשתית פיננסית אטרקטיבית לתעשייה שמייצרת ופועלת בישראל, עידוד הנפקותIPOs, ; עידוד עסקים קטנים ובינוניים, ותיעול כספי המשקיעים המוסדיים למימון פעילות עסקית תומכת צמיחה בישראל".

בנוסף אמר האוזר כי "שינוי מבנה הבעלות בבורסה אינו בבחינת שינוי ארגוני אלא מהלך דרמטי שישנה את התנהלותה של הבורסה לחלוטין ויתאים את הבורסה ושוק ההון בישראל לדרישות של משק מודרני. חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור".

בסיכום שנת 2014, הדגיש האוזר בפני שר האוצר כי השנה הקודמת הייתה משמעותית בהוצאה לפועל של התוכנית הרב שנתית של הרשות – "מפת הדרכים", וכי השנה החולפת עמדה בסימן הקלות ברגולציה ופיתוח שוק ההון. במהלך השנה בוצעו תיקוני חקיקה המאפשרים את פעולתה של מערכת הצבעות באינטרנט – "הצבע-הון", שהחלה לפעול לאחרונה, נחקקה ונכנסה לתוקפה הסידרה הראשונה של מקבץ הקלת לחברות הציבוריות; הוסדרו שני תחומי פעילות שלא היו מוסדרים עד כה: תחום זירות המסחר ותחום חברות הדירוג, (הפיקוח בפועל על תחומים אלו יתחיל במהלך השנתיים הקרובות) ועוד.

האוזר ציין כי בימים אלו נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים סדרת ההקלות השנייה לחברות ציבוריות, העוסקת בין היתר בחברות מו"פ. בנוסף תוקן חוק שיאפשר כניסת קרנות זרות לישראל, מתוכננת הקמת גוף פיקוח על רואי החשבון; שיפור וטיוב הדיווחים של החברות הנסחרות בבורסה; הסדרת פעילות ברוקר-דילר בישראל, ועוד.

עוד ציין האוזר כי במהלך 2015, תמשיך הרשות במאמציה להכניס מכשירים פיננסים מגוונים ופרויקטים מימוניים לבורסה לרבות פרויקטים מתחום התשתיות, אג"ח מוניציפאלי, קרנות למימון בניית דיור ועוד כשלצורך כך הרשות משלבת בעניין זה ידיים עם משרד האוצר ומשרד המשפטים וגורמי ממשלה אחרים. האוזר הדגיש: "בצד ההגנה הבלתי מתפשרת על המשקיעים מקרב הציבור וחיזוק כוחם, דוגמת מערכת הצבעות, המשימה המרכזית העומדת לנגד עינינו היא לשנות את האווירה האנטי-עסקית ולהסיר חסמים שיאפשרו את התנאים לתיעול כספי המשקיעים להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה. הגברת אמון הציבור במערכת הפיננסית היא תנאי הכרחי לכך. בעת הזו, הוספה של מכשירי השקעה סחירים בבורסה ושינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי שמושך השקעות בטכנולוגיה והשקעות זרות אף הם תנאים הכרחיים לכך".