עידן אזולאי, מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא־קלאריטי בית השקעות, פותח את הסקירה ביום אחד באג"ח האמריקאי. לפני נתוני התעסוקה של יום שישי עמדה תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב על כ־5.27%. מיד אחרי הפרסום, שהצביע על האטה בשוק העבודה, היא ירדה ל־5.15%, מתוך הנחה שהפד ישאיר את הריבית במקום. עד סוף המסחר היא זינקה ל־5.28%. מחיר האיגרת עלה כ־1.2% בבוקר, ואז מחק את מלוא הרווח ועבר להפסד קל. אזולאי כותב שהמילה "משבר" כבר קטנה מדי: "זהו אירוע טקטוני". לדבריו הגיאופוליטיקה כבר כבדה מנתוני המקרו השוטפים.

מחיר ותשואה של איגרת זזים בכיוונים הפוכים. כשהתשואה בשוק יורדת, איגרת קיימת שמשלמת קופון קבוע שווה יותר, והמחיר עולה. הנתונים של אותו בוקר נותנים גם את גודל ההשפעה: ירידה של כ-0.12 נקודת אחוז בתשואה הקפיצה את המחיר בכ-1.2%, כלומר כ-1% על כל עשירית אחוז. היחס הזה נקרא מח"מ, משך חיים ממוצע, ובאיגרת כזו הוא סביב 10 שנים. באיגרת של שנה או שנתיים אותו שינוי בתשואה מזיז את המחיר בשיעור קטן בהרבה. את התשואה לפדיון של איגרת לפי מחיר וקופון אפשר לחשב במחשבון תשואה לפדיון לאיגרות חוב.

הברית בין ארה"ב לאירופה לא נעלמה, אבל כבר לא רצה לבד. ארה"ב לוחצת על צרפת וגרמניה לשחרר מלאי חירום של דיזל, ומעלה אפשרות להגבלת יצוא. יצוא הנפט מהמפרץ הפרסי מתאושש, והמחיר מתקשה לרדת כי ביטוח, אבטחה, שילוח וזיקוק התייקרו. אזולאי כותב: "אנשים סופרים חביות, והכלכלה משלמת את החשבון." הרוב בשוק עדיין סופר חביות ונתוני מקרו, בזמן שהמחיר והגיאופוליטיקה כבר קובעים. מדד מנהלי הרכש בייצור בארה"ב, ISM Manufacturing, מצביע על תשעה חודשים רצופים של התרחבות. לקראת דוחות הרבעון השלישי תחזיות הרווח ל־S&P 500 עלו ב־1.4% במהלך הרבעון, בניגוד לדפוס שבו האנליסטים מורידים. מבין החברות שסיפקו תחזית, 62% הציגו תחזית חיובית, והצפי לצמיחת רווחים 29.5% מול השנה שעברה, לפי FactSet.

מדד ISM נבנה מסקר בקרב מנהלי רכש במפעלים, על הזמנות חדשות, ייצור, תעסוקה, זמני אספקה ומלאי. קריאה מעל 50 אומרת שהפעילות בייצור מתרחבת לעומת החודש הקודם, ומתחת ל-50 שהיא מצטמקת. המרחק מ-50 מעיד על עוצמת השינוי. תשעה חודשים רצופים מעל הקו אומרים שהמפעלים מדווחים על התרחבות חודש אחרי חודש. על הדרך שבה תשואות גבוהות באג"ח האמריקאי מגיעות לצרכן כתבנו בזינוק התשואות שמייקר את מימון הרכב בארה"ב.

בישראל אזולאי מצטט את תמר לוי־בונה, סגנית הממונה על התקציבים: אם גוללים את מספרי השנה ל־2027, הגירעון עלול להגיע לכ־5% מהתוצר, עוד לפני הסכמי שכר ודרישות נוספות. תקציב הביטחון כבר 143 מיליארד שקל. לדבריה אפשר להשיג התייעלות של 20 עד 30 מיליארד בצד ההוצאה, בין היתר בהטבות מס ובתשלומי העברה, וגם זה לא מכסה את מלוא הדרישות. ריבית אפס, הוא כותב, הייתה האירוע החריג. בישראל הריבית של בנק ישראל 3.25% והפריים 4.75%. מי שמחשב מה נשאר אחרי עלות המימון יכול לעבור ב־מחשבון הפיקדון. על איך בנויה ריבית הפריים כתבנו ב־מדריך ריבית הפריים.

עוד בהון: וואטסאפ משיקה בקרת הורים.

השאלה שלי: 5.28% על האג"ח האמריקאי וגירעון שעלול ל־5% ב־2027 זה מחיר של עולם חדש, או שהתיק עוד מחכה לריבית אפס שלא חוזרת.