רימון ייעוץ וניהול השלימה רכישה של 39.79% מאינטר תעשיות פלוס. בדיווח מיידי לבורסה נרשם שהעסקה יצאה לפועל: 18,676,871 מניות רגילות במחיר 360 אגורות למניה, במזומן מלא באותו יום, מחוץ לבורסה. רימון הפכה לבעלת עניין. 18.7 מיליון מניות כפול 3.60 שקל זה כ־67.2 מיליון שקל. רשות התחרות נתנה אישור יום קודם. ברק דותן סיים כיושב ראש ביום התשלום, ושלושה דירקטורים חדשים נכנסו מטעם הרוכשת: עמית מירזאי, קרן טולציס וגור נבל. מי שמחזיק רימון בקרן השתלמות יושב עכשיו גם על ביצוע ברשת החשמל, בלי שבחר את אינטר.

המספר השני מגיע מדוחות אינטר. בשנה שעברה ההכנסות עמדו על 716.7 מיליון שקל, והצבר בסוף אותה שנה היה 1.02 מיליארד שקל. הרווח הגולמי עלה ל־51.9 מיליון, והרווח התפעולי היה 0.4 מיליון אחרי הפסד תפעולי של 21.9 מיליון שנה קודם. לבעלי המניות נרשם הפסד נקי של כ־14.9 מיליון. בחצי הראשון של השנה ההכנסות כבר הגיעו ל־393.9 מיליון, וההון העצמי ביוני עמד על 113.1 מיליון. 67 מיליון על חברה עם צבר של מיליארד זה מחיר קטן מול העבודה שבצנרת, וגדול מול ההון.

אינטר בונה תחנות משנה, שנאים ורשת. נת״ע הזמינה ממנה תחנת משנה במתחם דפו מסובים בכ־86.4 מיליון שקל, עד 56 חודשים, ראשונה מתוך חמש לתשתיות המטרו. בשנה הזו כבר נסגרו כ־300 מיליון שקל בתחנות משנה, כולל קו המטרו, ועוד כ־130 מיליון בשנאים לתחנות של מרכזי נתונים. משק החשמל צריך כ־86 מיליארד שקל עד 2031: 47 מיליארד לייצור ולאגירה, 17 להולכה, 22 לחלוקה, וגידול של כ־50% במספר תחנות המשנה. הגידול בתחנות המשנה הוא מה שמאפשר לחבר שכונה חדשה, קו רכבת ומרכז מחשוב בלי לקרוס את הרשת הקיימת. עלות החיבור הזו נכנסת לתעריף, והיא מגיעה לכל בית. זה מספר של הרשת שעליה יושבת חשבונית החשמל.

רימון פתחה את השנה עם הכנסות 383.6 מיליון שקל, עלייה של 55%, רווח נקי 23 מיליון, עלייה של 25%, וצבר של כ־3 מיליארד. שווי השוק שלה כ־4.61 מיליארד שקל, אחרי ירידה משיא של כ־6.2 מיליארד בקיץ. 67 מיליון זה כ־1.5% מהשווי. היא גם רכשה 50% מפח תעש בכ־80 מיליון שקל, לקירור של מרכזי נתונים. שתי העסקאות מדברות על אותה תשתית: חשמל וקירור למרכזי מחשוב. מי שמערבב ביניהן חושב שיש שני סיפורים. יש סיפור אחד ושתי חברות ביצוע.

מה זה עושה בחשבון. 86 מיליארד על הרשת יושבים בתעריף החשמל. תחנת משנה של מטרו ושל מרכז נתונים נכנסת לעלות ההולכה והחלוקה, והצרכן משלם אותה בחשבונית. רימון משלמת 67 מיליון מקופתה. מי שמחזיק רימון בקרן השתלמות או בפנסיה מקבל חשיפה לביצוע ברשת ובמרכזי נתונים בלי לקנות את אינטר. אינטר עדיין מפסידה נטו למרות הצבר. 67 מיליון מול הון של 113 מיליון זה מחיר על עבודה עתידית. מי שמשלם חשמל מקבל את התחנה בחשבונית בין אם בחר ברימון ובין אם לאו. מי שמחזיק את המניה בוחר אם לקנות את הביצוע או להשאיר את הכסף בקרן כספית עד שהצבר יהפוך להכנסה. בודקים את הפער ב־מחשבון השקעות, ואת הכסף שמחכה מחוץ למניה ב־מדריך הקרנות הכספיות.

בודקים אחרי התשלום. סופרים אם הדירקטורים החדשים נכנסו, אם הצבר של מיליארד מתורגם להכנסה, ואם תחנות המשנה של המטרו ושל מרכזי הנתונים באמת יוצאות לביצוע. 67.2 הוא מה ששולם במזומן. 717 הוא מה שאינטר הכניסה בשנה שעברה. 1.02 מיליארד הוא הצבר. 86 מיליארד הוא מה שהרשת צריכה עד 2031. עד שהצבר הופך לחשבונית, רימון קנתה גרעין. התזרים יגיע רק כשהעבודה תצא מהצנרת.