בשבוע האחרון התפרסמו שוב תחזיות שלפיהן עתודות הקרן של המוסד לביטוח לאומי עלולות להיגמר בסוף העשור. הכותרות מעוררות חשש אצל מי שמתקרב לגיל פרישה, ואצל צעירים שתוהים אם יקבלו אי פעם קצבה. כדי להבין את הסיכון, צריך להבין קודם איך ביטוח לאומי ממומן.

איך ממומן ביטוח לאומי?

המוסד לביטוח לאומי משלם קצבאות זקנה, נכות, סיעוד, ילדים, אבטלה, דמי לידה ועוד. הכסף מגיע משלושה מקורות עיקריים:

• דמי ביטוח שמשלמים עובדים, מעסיקים ועצמאים.
• השתתפות הממשלה, שמעבירה כספים מתקציב המדינה.
• תשואה על העתודות שנצברו במשך השנים, ומושקעות בעיקר באג"ח מיועדות של המדינה.

פירוט הזכויות והחובות נמצא במדריך ביטוח לאומי: החובות והזכויות שלכם.

מה זה בעצם "גירעון אקטוארי"?

כשהתחזית מראה שההוצאות הצפויות בעתיד גבוהות מההכנסות הצפויות, נוצר גירעון אקטוארי. בשנים מסוימות ההוצאות כבר עולות על ההכנסות השוטפות, וההפרש מכוסה מהעתודות. כשהעתודות יורדות, נשאלת השאלה מה יקרה כשייגמרו.

הסיבות המרכזיות הן הזדקנות האוכלוסייה, כלומר יותר מקבלי קצבת זקנה לעומת עובדים, עלייה בתוחלת החיים, והוצאות שגדלו בתקופות של מלחמה ומשבר.

האם הקצבאות עלולות להיפסק?

התשובה הקצרה: לא סביר. הקצבאות מעוגנות בחוק הביטוח הלאומי, והמדינה מחויבת לשלם אותן. גם אם העתודות ייגמרו, המדינה תצטרך לממן את הפער מהתקציב, או לשנות את החוק. במילים אחרות, הסיכון הוא לא שהקצבאות ייעלמו ביום אחד, אלא שיהיו שינויים: העלאת דמי ביטוח, הקטנת קצבאות מסוימות, העלאת גיל הזכאות או הקשחת תנאים.

אילו שינויים עשויים להגיע?

• העלאת דמי הביטוח לעובדים ולמעסיקים.
• העלאת גיל הפרישה או גיל הזכאות לקצבת זקנה, כפי שכבר קרה בעבר לנשים.
• שינוי במנגנון העדכון של הקצבאות, כך שיעלו לאט יותר.
• מבחני הכנסה לקצבאות שהיום אינן תלויות בהכנסה.
• הגדלת השתתפות המדינה במימון.

כל אחד מהצעדים האלה מחייב חקיקה, ובדרך כלל נעשה בהדרגה.

דוגמה מספרית: כמה שווה קצבת הזקנה בתכנון?

גבר בן 50 מתכנן פרישה בגיל 67. הוא מניח הכנסה חודשית מקצבת זקנה בסיסית, לפי הסכום המתפרסם באתר ביטוח לאומי ובתוספת ותק. נניח, להמחשה, שמדובר בכ-2,000 ₪ בחודש בערכים של היום. אם בעתיד הקצבה תעודכן לאט יותר מהאינפלציה, ובמשך 20 שנה תאבד 10% מערכה הריאלי, ההכנסה תהיה שקולה לכ-1,800 ₪. לאורך 20 שנות פרישה, ההפרש מגיע לכ-48,000 ₪ במונחים ריאליים. אפשר לבדוק את גובה הקצבה לפי ותק במחשבון קצבת אזרח ותיק.

מה כדאי לעשות כבר עכשיו?

1. לא לבנות רק על ביטוח לאומי. קצבת הזקנה מיועדת להיות רשת ביטחון, לא תחליף לפנסיה.
2. לבדוק את החיסכון הפנסיוני ואת התחזית לקצבה בדוח השנתי של קרן הפנסיה.
3. לנצל הטבות מס על הפקדות לפנסיה, שמגדילות את החיסכון האישי.
4. לבדוק תקופות ביטוח באזור האישי של ביטוח לאומי, כדי לוודא שאין חובות שפוגעים בזכאות.
5. עצמאים צריכים לוודא שהם משלמים דמי ביטוח באופן רציף, כי חוב עלול לפגוע בזכויות.

מי מפרסם את התחזיות?

ביטוח לאומי עצמו מפרסם דוחות אקטואריים תקופתיים, ובנק ישראל ומשרד האוצר מתייחסים לנושא בדוחות שלהם. מי שרוצה להבין את המספרים לעומק, כדאי לקרוא את המקור ולא רק את הכותרת.

האם יש קשר בין הגירעון של ביטוח לאומי לגירעון של המדינה?

יש קשר הדוק. המדינה היא שמממנת חלק מהקצבאות, והיא גם זו שהנפיקה את האג"ח שבהן מושקעות העתודות. כשהמדינה עצמה מתמודדת עם גירעון גבוה ועם חוב גדל, היכולת שלה להגדיל את ההשתתפות בביטוח לאומי מוגבלת, והלחץ לבצע שינויים גדל.

מה קורה במדינות אחרות?

הבעיה אינה ייחודית לישראל. מדינות רבות באירופה, וגם ארה"ב, מתמודדות עם מערכות ביטוח סוציאלי שבהן מספר הפורשים גדל מהר יותר ממספר העובדים. הפתרונות שננקטו שם כוללים העלאה הדרגתית של גיל הפרישה, קישור הגיל לתוחלת החיים, העלאת דמי הביטוח ועידוד חיסכון פרטי. בישראל המצב הדמוגרפי טוב יחסית, בזכות שיעור ילודה גבוה, אבל שיעור התעסוקה הנמוך בקבוצות מסוימות מקטין את בסיס המשלמים.

שאלות נפוצות

האם אקבל קצבת זקנה אם אני בן 30 היום?

על פי החוק הנוכחי, כן. סביר שיהיו שינויים בתנאים ובגובה, אבל הקצבה מעוגנת בחקיקה.

האם כדאי להקדים משיכת קצבה בגלל החשש?

קצבת זקנה משולמת לפי גיל הזכאות ולפי מבחן הכנסות בגילים מסוימים. אין דרך "למשוך" אותה מוקדם יותר בגלל חשש.

האם גמלת סיעוד ואבטלה גם בסכנה?

כל הקצבאות ממומנות מאותו מנגנון. גם בהן ייתכנו שינויים, אבל הן מעוגנות בחוק.

איפה רואים את תקופות הביטוח שלי?

באזור האישי באתר המוסד לביטוח לאומי.