שתי קרנות אג"ח יכולות להחזיק איגרות של אותם מנפיקים, עם אותו דירוג, ובכל זאת להגיב בצורה שונה לגמרי כשהריבית זזה. מה שמבדיל ביניהן הוא בדרך כלל מספר אחד: המח"מ, משך החיים הממוצע של האיגרות בקרן. לקראת החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, שמתוכננת ל-23 בנובמבר 2026, זה המספר הראשון שכדאי לבדוק בדוח של הקרן, לפני שמנסים לנחש מה תחליט הוועדה המוניטרית.

מה זה מח"מ ולמה הוא קובע את התנודתיות?

מח"מ הוא קיצור של משך חיים ממוצע. הוא מבטא את הזמן הממוצע, בשנים, עד שהמשקיע מקבל את התשלומים של האיגרת, הריבית והקרן, כשכל תשלום משוקלל לפי ערכו. איגרת שנפדית בעוד שנה אחת והריבית שלה משולמת בסוף, תהיה בעלת מח"מ קצר. איגרת לעשר שנים עם קופונים נמוכים תהיה בעלת מח"מ ארוך, כי רוב הכסף מתקבל רק בסוף.

הקשר לריבית פשוט: כשהריבית בשוק עולה, איגרות קיימות שמשלמות ריבית נמוכה יותר שוות פחות, והמחיר שלהן יורד. ככל שהמח"מ ארוך יותר, הירידה חדה יותר, כי המשקיע "תקוע" יותר זמן עם הריבית הישנה. כשהריבית יורדת, קורה ההפך, והמחיר עולה. גם בטיוטת התקנות לדוח השנתי של קרנות נאמנות, שהונחה בוועדת הכספים של הכנסת, הוגדר המח"מ כמשך החיים הממוצע, ונכתב שככל שהמח"מ ארוך יותר, כך רגישות מחיר האיגרת לשינויים בשערי הריבית גבוהה יותר, וכך גם הסיכון.

כמה הקרן עלולה לזוז? דוגמה מספרית

כלל אצבע מקובל אומר שהשינוי באחוזים במחיר האיגרת שווה בקירוב למח"מ כפול השינוי בתשואה, בסימן הפוך. נניח שקרן אחת מחזיקה אג"ח במח"מ של שנה אחת, וקרן שנייה במח"מ של שש שנים. אם התשואות בשוק עולות ברבע נקודת אחוז, הקרן הראשונה צפויה לרדת בכ-0.25%, והשנייה בכ-1.5%. על השקעה של 200,000 שקל, ההבדל הוא בין כ-500 שקל לכ-3,000 שקל. אם התשואות יורדות ברבע נקודה, אותן קרנות יעלו בערך באותם שיעורים.

זה קירוב, ולא נוסחה מדויקת. בשינויים גדולים בריבית התוצאה סוטה ממנו, והוא לא כולל את הריבית השוטפת שהקרן ממשיכה לקבל, שמקזזת חלק מהירידה עם הזמן. הוא גם מניח שכל התשואות בעקום זזות יחד, וזה לא תמיד קורה: לעיתים הריבית לטווח קצר משתנה והתשואות הארוכות כמעט לא זזות, או להפך.

למה ההחלטה עצמה לא תמיד מזיזה את הקרן?

המחירים בשוק האג"ח משקפים את מה שהמשקיעים מצפים שיקרה, ולא רק את מה שכבר הוחלט. אם השוק כבר מצפה להורדה של רבע נקודה, והוועדה אכן מורידה, ייתכן שהקרן כמעט לא תזוז ביום ההחלטה, כי השינוי כבר "תומחר". ההפתעה היא שמזיזה את המחירים: החלטה שונה מהצפוי, או הודעה שמשנה את הציפיות להמשך. לכן ניסיון להיכנס לקרן ארוכה או לצאת ממנה בדיוק לפני ההחלטה הוא במידה רבה הימור על ההפתעה, ולא על ההחלטה.

הצד המעשי פשוט יותר: לבדוק אם רמת התנודתיות של הקרן מתאימה לטווח שבו הכסף צריך להיות זמין. מי שצריך את הכסף בעוד חצי שנה, ומחזיק קרן במח"מ של שבע שנים, חשוף לתנודה שלא מתאימה לו, בלי קשר למה שיוחלט ב-23 בנובמבר.

איך מתאימים את המח"מ לטווח ההשקעה?

עיקרון שימושי הוא להשוות בין המח"מ לבין הזמן שבו הכסף צריך להיות זמין. כשהשניים קרובים, השפעת שינוי הריבית נוטה להתקזז לאורך הדרך: אם הריבית עולה, המחיר יורד מיד, אבל הקופונים והפדיונות מושקעים מחדש בתשואה גבוהה יותר, ועד סוף התקופה ההפסד מצטמצם. כשהמח"מ ארוך בהרבה מהטווח, המשקיע עלול להיאלץ למכור בזמן ירידה. כשהוא קצר בהרבה, המשקיע מוותר על נעילת תשואה לתקופה הרצויה וחשוף לירידת ריבית בהמשך.

לדוגמה, זוג שחוסך לרכישה שתתבצע בעוד שלוש שנים ומחזיק 300,000 שקל בקרן אג"ח במח"מ של שמונה שנים. עלייה של חצי נקודת אחוז בתשואות עלולה להוריד את הקרן בכ-4%, כ-12,000 שקל, בדיוק כשהם מתקרבים למועד הקנייה. קרן במח"מ של שנתיים עד שלוש תירד באותו תרחיש בכ-1% עד 1.5%. ההחלטה אינה מה תעשה הריבית ב-23 בנובמבר, אלא איזו רמת תנודה מתאימה לכסף הזה.

כדאי לזכור גם שריבית בנק ישראל משפיעה בעיקר על הריביות לטווח קצר. התשואות של איגרות ארוכות מושפעות יותר מציפיות לאינפלציה, ממצב התקציב, מהביקוש לאג"ח ממשלתיות ומהריבית בעולם. לכן קרן ארוכה עשויה לזוז גם בשבועות שאין בהם החלטת ריבית כלל.

איך בודקים את המח"מ של הקרן?

מנהלי קרנות מפרסמים בדרך כלל את המח"מ הממוצע של הקרן בדוחות התקופתיים ובדף המידע על הקרן, ולעיתים גם חלוקה של האיגרות לפי טווחי מח"מ. בטיוטת התקנות שהוזכרה הוצע לחלק את האג"ח בקרן לארבעה טווחים: פחות משנתיים, שנתיים עד ארבע, ארבע עד עשר, ומעל עשר שנים. גם כשהפורמט שונה, השאלה זהה: כמה מהכסף נמצא באיגרות ארוכות.

כדאי לבדוק גם את סוג האיגרות. קרן שמחזיקה אג"ח צמודות מדד מגיבה בעיקר לשינויים בתשואה הריאלית, וקרן שקלית מגיבה לשינויים בתשואה הנומינלית. קרן כספית ומק"מ הם בעלי מח"מ קצר מאוד, ולכן התנודה שלהם מזערית. מי שמחזיק קרן אג"ח בחו"ל חשוף בעיקר לריבית במדינה שבה הונפקו האיגרות, ולשער החליפין, כפי שמוסבר במדריך קרנות אג"ח חו"ל הפסידו: למכור או להחזיק. את התשואה הגלומה באיגרת מסוימת אפשר לחשב במחשבון תשואה לפדיון.

מה ידוע על ההחלטה ב-23 בנובמבר?

לפי לוח המועדים של בנק ישראל, ההחלטה הבאה תפורסם ב-23 בנובמבר 2026 בשעה 16:00, והריבית שתיקבע בה תיכנס לתוקף ב-26 בנובמבר. זו ההחלטה האחרונה שמתוכננת ל-2026. בנק ישראל מציין שייתכנו שינויים במועדים, ושעל שינוי כזה תימסר הודעה מראש. נכון להיום הריבית עומדת על 3.25%. המדריך לא מנבא את ההחלטה, ואין צורך בתחזית כדי לבדוק את המח"מ של הקרן.

מי שמתלבט היכן להחזיק כסף לטווח קצר סביב ההחלטה ימצא השוואה במדריך פיקדון, קרן כספית או מק"מ לפני החלטת הריבית.

שאלות נפוצות

מח"מ זהה לתקופה עד הפדיון?

לא. באיגרת שמשלמת קופונים לאורך הדרך, המח"מ קצר מהתקופה עד הפדיון. רק באיגרת שמשלמת הכול בסוף, השניים זהים.

קרן עם מח"מ קצר בטוחה יותר?

היא פחות רגישה לריבית, אבל לא בהכרח פחות מסוכנת. סיכון האשראי של המנפיקים נשאר, כפי שמוסבר במדריך הסדר חוב באג"ח, וכדאי לקרוא גם את קרנות אג"ח: זה רק נראה בטוח.

המדריך מסביר מושגים כלליים ואינו המלצה לקנות או למכור קרן מסוימת. נתוני הקרן העדכניים מופיעים בדיווחי מנהל הקרן.