מדריכי קרנות נאמנות    

קרנות אגד חוץ

קרן נאמנות אגד חוץ היא קרן שמאגדת בתוכה קרנות נאמנות ( Fund Of Fund). מנהל קרן כזו לא רוכש מניות, אגרות חוב ונכסים אחרים, הוא בונה תמהיל של קרנות נאמנות קיימות. מנהל של אגד קרנות מנייתיות ירכוש קרנות מנייתיות ; מנהל של קרן אגד בתחום אגרות החוב ירכוש קרנות שמתמחות באגרות חוב. המשמעות הפרקטית היא שמשקיעים בקרנות אגד כאלו בעצם קונים חבילה של קרנות נאמנות מאותו התחום.

קרן נאמנות אגד היא קרן נאמנות שמאגדת בתוכה מספר קרנות נאמנות ( Fund Of Fund). הרעיון פשוט – במקום השקיע בניירות ערך משקיעים בקרנות. הקרנות אגד חוץ הן מבנה ותיק בתעשיית הקרנות, לא חידוש שחייבת להמציא את עצמה מחדש על רקע התחרות מול המכשירים הפסיביים – קרן סל וקרן מחקה. תעודת סל נגמרה ב-2018 – תעודות הסל וקרנות הסל. הקרנות יזמו את הקרנות המחקות שנלחמות ראש בראש במגרש של קרן סל, לא תעודה. אגד חוץ כבר לא חידוש של "השנים האחרונות".

קרן שמשקיעה בקרנות

אז מה זו קרן אגד חוץ? פשוט – קרן שמורכבת מקרנות שמשקיעות בחוץ – בחו"ל. מנהל קרן כזו לא רוכש מניות, אגרות חוב ונכסים אחרים, הוא בונה תמהיל של קרנות נאמנות קיימות שמשקיעות בחו"ל, כשלרוב מדובר בקרנות חו"ליות של גופים זרים שמנהלים השקעות ברחבי העולם. מנהל של אגד קרנות מנייתיות ירכוש קרנות מנייתיות; מנהל של קרן אגד בתחום אגרות החוב ירכוש קרנות שמתמחות באגרות חוב. המשמעות הפרקטית היא שמשקיעים בקרנות אגד כאלו בעצם קונים חבילה של קרנות נאמנות מאותו התחום.

ולמה זה טוב? ובכן, לא בטוח שזה טוב. זו אסטרטגיה שמגיעה מהשווקים הפיננסים בעולם ויש בה יתרונות – מנהל קרן אגד כזו לא צריך להשקיע משאבים רבים בניהולה השוטף של הקרן; ונמחיש בעזרת קרן שמשקיעה בשווקי חו"ל – האם למנהל הקרן הישראלי יש עדיפות בהשקעות בשוק ההודי, או בשוק הגרמני – לא! עדיף במקרים רבים להשקיע באגד שמחזיק קרנות של מנהלי קרנות באזורים האלו – הודו וגרמניה. מעבר לכך, מדובר בקרן שאמורה להיות מבחינת המשקיעים / מחזיקים יעילה וזולה, בעוד שפרקטית אם המשקיעים ינסו לרכוש את הקרנות חו"ל בעצמם, אז ראשית יהיה להם קושי מסוים לאתר את הטובות לאורך זמן, ושנית העלויות עשויות להיות גבוהות.

יתרון חשוב מאוד של אגד קרנות הוא ביכולת הפיזור – אגד קרנות חו"ל הוא אוסף של קרנות נבחרות בתמהיל מסוים על שווקים שונים; זאת ועוד – אגד יכול לבטא פילוסופיית השקעה – בניית תמהיל השקעות מסוים – קרן אגד חו"ל יכולה להיות מוגדרת כמשקיעה בתמהיל של 50% מניות גדולות, 50% מניות קטנות או לפי פיזור גיאוגרפי – 20% בארה"ב, 10% בהודו, 10% ברוסיה וזה גם יכול להיות שילוב של שתי האסטרטגיות האלו – גם גודל וגם גיאוגרפיה. אגד קרנות יכול גם לבטא תמהיל כולל של תיק השקעות – ורק לשם המחשה (זה כמובן לא בהכרח תמהיל אופטימלי – כל משקיע ורמת הסיכון שלו) – אגרות חוב – 40%, מניות 20%, מט"ח – 30%, שקלים – 10%.

בתעשיית הקרנות המקומית יש רוב לקרנות אגד חוץ על פני אגד ישראלי. לפסגות היה אז אגד ישראלי. אל תסמכו על השם כמפת שוק כעת – קרן שמקיעה בקרנות ישראליות (קרנות מהבית – של פסגות), אבל כל יתר הקרנות אגד הן קרנות אגד חוץ, ובהתאמה – הסכומים הגדולים יותר נמצאים בקרנות אגד חו"ל. שם נוהל אז קרוב ל-1 מיליארד שקל – מת. כעת בדקו היקף חייקר מסלולים טהורים – אג"ח בנפרד, מניות בנפרד. הנה ריכוז קרנות האגד מפורטל הקרנות פאנדר.

עוד בנושא: קרנות עוקבות – מה הן והאם הן יביאו את הבשורה לתעשיית קרנות הנאמנות, קרנות נאמנות – ככה מנהלי הקרנות "עובדים" עליכם, וככה תוכלו להיזהר!.

דמי הניהול בקרנות אגד

דמי הניהול על קרנות אגד חו"ל תלויים בקרנות המנוהלות תחת האגד. למעשה, המחזיק בקרנות אלו משלם דמי ניהול כפולים, פעם אחת לקרן המאגדת, פעם שנייה לקרנות המוחזקות דרך תשלום של הקרן עצמה לקרנות המוחזקות. דמי ניהול באגד חו"ל אג"ח היו אז כ-0.8%-0.9%, ובאגד מנייתי כ-2%, ועוד דמי הקרנות המוחזקות. קרנות אג"ח חו"ל גבו עד 1.5%, מנייתיות חו"ל כ-2.5%. אלה מחירון מת. כעת ת – ובדקו גם קרן סל / קרן מחקה על מדד חו"ל, שלרוב זולה יותר. כלומר, בסה"כ לא מדובר בהבדלים גדולים בעוד שבקרן אגד יש את היתרונות המובנים לרבות פיזור ההשקעה על פני מספר מנהלים ומכאן גם סיכון לרוב נמוך יותר (פיזור גדול יותר משמע לרוב סיכון קטן יותר).

בהקשר של דמי הניהול חשוב להזכיר את היתרון לגודל. ככל שהמחזיק בקרנות משקיע סכום גדול יותר כך הוא זכאי בחו"ל לדמי ניהול נמוכים יותר (בארץ מדברים על זה, אך עדיין דמי הניהול כאן אחידים). ולכן, ככל שקרן האגד חוץ גדולה יותר היא זכאית לדמי ניהול נמוכים יותר, וכנראה שעל הרקע הזה, דמי הניהול הכוללים בקרן חוץ קרובים בסופו של דבר (למרות כפל דמי הניהול) לדמי הניהול על הקרנות חו"ל (שאינן במתכונת של אגד קרנות).

ולסיכום – קרן חוץ מבטאת יתרונות – פיזור (על פני מנהלים שונים, על פני יותר נכסים/ ניירות ערך); ניהול השקעות ממוקד יותר (בטריטוריה עצמה, בוחרים את הגופים הטובים ביותר באזור מסויים); יתרון לגודל (חיסכון בדמי הניהול, חיסכון בעמלות קנייה ומכירה); התמקצעות (הגופים המנהלים בעלי ניסיון ומוניטין רב; עלויות נמוכות מאשר ביצוע השקעות ישירות.

החסרונות – כפל דמי ניהול, ופיזור שלעיתים יושב אצל מעט מנהלים בחו"ל. חלופה חיה: קרן סל או קרן מחקה על מדד חו"ל, בלי תעודת סל.