השקעה בבורסה במנות היא הדרך הפסיכולוגית הנכונה להיכנס לבורסה, ונראה שגם הדרך הכלכלית הנכונה – מה ההבדל בין השקעה בסכום גבוה בבת אחת, לעומת השקעה במנות חודשיות (חלוקת הסכום למנות); איך רוכשים ובכמה רוכשים כל חודש? מה זאת שיטת המיצוע? ומה עדיף מיצוע שקלי? מיצוע כמותי? או מיצוע ערכי?

השקעה בשווקים הפיננסים היא לא עניין פשוט בשביל רוב הציבור, וזאת הסיבה שהציבור לא משקיע באופן ישיר, אלא נעזר בגופים המנהלים. רוב הציבור לא משקיע במניות, אופציות, ואגרות חוב, אלא במכשירים כמו קרנות נאמנות שם הכסף מנוהל (ומוגן בחשבון נאמנות) בהתאם לתשקיף (ויש סוגים שונים – קרנות מנייתיות, קרנות אג"ח, קרנות שקליות ועוד…), או קרנות סל (לשעבר תעודות סל) שהן עוקבות אחרי המדדים (מדדי מניות, מדיי אג"ח, סחורות, ועוד), וכך בעצם מובטח למשקיע הממוצע – לא יותר ולא פחות, אלא בדיוק כמו שהמדד עשה. זו דרך טובה לפזר תיק השקעות, ורק לצורך המחשה – נניח שבחנתם את רמת הסיכון שתוכלו לעמוד בה, וקבעתם ש-70% מהתיק צריך להיות באפיקים סולידיים ו-30% במניות, אז במקום לקנות בעצמכם (רובכם לא יעשה זאת), ובמקום לעשות זאת דרך קרנות נאמנות (שגובות על כך דמי ניהול, ובעידן של ריבית אפס, דמי הניהול האלו, לא משאירות לכם רווח, אם בכלל); אתם יכולים להשקיע במדדים – דרך תעודות הסל (בדמי ניהול נמוכים), ולא נקפח את הקרנות המחקות (נישה גדולה בתוך תעשיית קרנות הנאמנות) ש"מזכירות" את תעודת הסל – עוקבות אחרי המדדים וגובות דמי ניהול נמוכים במיוחד.

ואז כל מה שנותר זה להיכנס לשוק, אבל הכניסה הזו מסתבר מרתיעה אנשים רבים. זה לא פשוט, להיכנס בבת אחת לשוק תעודות הסל, קרנות הנאמנות, או (למי מבינכם שכן עושה זאת לבד) – להיכנס לשוק המניות. מה ככה פתאום לקנות נייר ערך בסכום נכבד? ובכן, יש שיטה אחרת – השקעה בבורסה במנות (שיטת השלבים/ שיטת המנות)

בשיטת ההשקעה בשלבים מפצלים את סכום ההשקעה למנות קטנות, לדוגמה אם אתם מתכוונים לרכוש תעודת סל ב-200 אלף שקל, אז הרכישות יתבצעו בפועל על פני 5 חודשים כל פעם 40 אלף שקל – זה לרבים, נכון יותר פסיכולוגית, ומעבר לכך, מדובר באסטרטגיה של מיצוע. ברכישה במנות אנחנו מפזרים סיכון, אנחנו לא קונים לפי מחיר ביום נתון, אלא לפי ממוצע של תקופה. אם קנינו במשך 5 חודשים, אז אנחנו בעצם ממצעים את העלות לפי מחיר נייר הערך בכל 5 החודשים האלו. השיטה הזו מנטרלת סטיות גדולות – לא "נפלנו" עם המחיר וקנינו שהנייר היה גבוה, ולא קנינו בדיוק בשפל – השיטה הזו (מחיר ממוצע/ עלות ממוצעת – Cost Averaging) "דואגת" שנקנה את נייר הערך לפי הממוצע בתקופה.

הרכישות בשיטת המנות יכולות להיות בשלוש גישות – הראשונה (בהתאם לדוגמה) רכישה של סכום קבוע בשקלים בכל מנה (לדוגמה – 40 אלף שקל כל פעם); והשנייה – רכישה על פי כמות ניירות ערך קבועה/ יחידות קבועות והשיטה השלישית – מיצוע לפי ערך.

בשיטה הראשונה, רוכשים במנות קבועות של כסף (אלפי שקלים), ואז בעצם מתקבל שאם המחיר עולה, הקנייה הבאה תהיה של פחות יחידות/ ניירות ערך; וההיפך – אם המחיר יורד, אנחנו באותו סכום קונים יותר יחידות/ ניירות ערך.

השיטה השנייה מתייחסת לערך הנקוב של ההשקעה – נניח שתכננתם לרכוש 100 אלף יחידות של תעודת סל מסוימת במחיר של 2 שקלים, והחלטתם לרכוש את ה-100 אלף יחידות בחמש מנות – כל מנה תהיה של 20 אלף יחידות – במנה הראשונה שילמתם 40 אלף שקל (מחיר של 2 שקלים ליחידה), אבל אם בעוד חודש (ההפרש בין הרכישות הוא חודש) התעודה תהיה במחיר של 2.5 שקלים, אזי ההשקעה שלכם תעלה ל50 אלף שקל, ומנגד, אם התעודה ירדה ל-1.6 שקל, אזי ההשקעה שלכם תסתכם ל-32 אלף שקל. זו שיטה פחות פופולארית ופחות נכונה, כי אתם יכולים להיות רחוקים מסכום ההשקעה המקורי שלכם, אם כי אתם שומרים על הערך המקורי – תכננתם לקנות לדוגמה מניות שמהוות שיעור מסוים מהון החברה, אם בסופו של דבר תרכשו את היקף הכמות המקורי, אז אתם תחזיקו באותו שיעור מתוכנן, אבל זה לא בהכרח הסכום השקלי המקורי.

השיטה השלישית היא קצת מורכבת. בשיטה הזו מגדירים תשואה חודשית של התיק, ואם התשואה שונה בפועל מהתחזית, גודל המנה משתנה בהתאם, כדי להשלים את התשואה – לדוגמה (באותם הנתונים המקוריים – 200 אלף של ב-5 מנות). נניח שהתחזית שלכם/ היעד הוא לתשואה של 0.5%, כלומר אתם מצפים בעוד חודש להיות עם תיק שערכו 40.2 אלף שקל (40 אלף שקל שהושקעו במנה הראשונה בתוספת של 0.5% – 200 שקל). אם התיק מגיע בול לערך הזה (וכמובן שזה נדיר מאוד שהתחזית תהיה גם התוצאה בפועל), אז המנה השנייה תהיה לפי המתוכנן 40 אלף שקל. אבל, אם המצב בפועל שונה מהתחזית – מתחילים לאזן את התיק דרך שינוי במנה.

במידה והתיק עלה ל-41 אלף שקל (מעל הציפיות שלנו לתיק בערך של 40.2 אלף שקל), המנה השנייה של ההשקעה תהיה קטנה יותר, אנחנו כאילו הרווחנו 800 שקל יותר ממה שהיינו צריכים, ויש לנו עודף של 800 שקל שיקטין את המנה השנייה ל-39.2 אלף שקל (40 אלף שקל פחות העודף). וזה פועל גם לכיוון השני.

אם לדוגמה, ערך התיק ירד ל-39.8 אלף שקל, אזי אנחנו הפסדנו 200 שקל בחודש, ואנחנו בגירעון של 400 שקלים, שכן היינו צריכים להיות בערך תיק של 40.2 אלף שקל. הגירעון הזה צריך להיות משולם במנה הבאה – אנחנו לא נשקיע 40 אלף שקל, אלא נשקיע 40.4 אלף שקל. הרעיון של האיזון הזה הוא שקונים בזול וקונים פחות שיקר – כאשר הפסדנו, נגדיל את המנה הבאה, כאשר הרווחנו (יותר מהצפוי) נקטין את הרכישה. פשוט – קונים פחות ביקר, קונים יותר בזול.

ואיזו גישה עדיפה? אז נתחיל שאין כאן נכון ולא נכון. יש כאלו שמעדיפים להשקיע הכל בבת אחת – אין להם בעיה פסיכולוגית ואין להם רצון להתעסק ברכישה במנות. יש לזה יתרונות – במקרים רבים זה חוסך בעמלות, וגם הכסף מושקע ואמור לייצר תשואה, הוא לא ב"הולד" – מזומנים ופיקדונות שלא מייצרים תשואה.

מנגד, השיטות של ההשקעה במנות, עדיפות כאמור לרבים כי קשה להם פסיכולוגית להשקיע הכל ברגע אחד, הסיכון גדול יותר (לטוב ולרע). מבין השיטות להשקעה במנות – נראה שהשיטה האחרונה, יוצרת את האיזון הנכון ביותר. לשיטה הזו יש יותר תומכים בעיקר מכיוון שהיא אמורה לייצר תשואה טובה יותר מהשיטות האחרות (בהינתן הסיכון), ויש גם מחקרים אקדמיים שתומכים בכך, אבל באקדמיה כמו באקדמיה תמיד יהיו גם מחקרים שמראים ההיפך. בכל מקרה, השיטה הזו יותר מסובכת לביצוע, דורשת מעקב אחרי התיק, ולא לכולם יש זמן לעשות את הבדיקה הזו (למרות שהיא פשוטה).

מדריכים קשורים:

מדריך השקעה במניות

מדריך השקעה בתעוודת סל

מדריך השקעה בקרנות נאמנות

מדריך השקעה בקרנות מחקות

חיסכון לכל ילד – מה זה? ואיך תבחרו חיסכון מתאים?

ככה תשקיעו את הכסף שלכם לבד…

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה עדיף?

הסבר מורחב: למה השקעה במנות מפחיתה לחץ

השקעה במנות קבועות פוטרת את המשקיע מהצורך לנחש את התזמון. כשהמחירים יורדים, אותו סכום קונה יותר יחידות, וכשהם עולים, פחות. השיטה לא מבטיחה רווח, אבל היא מקטינה את הסיכון להשקיע הכול בנקודת שיא ומקלה מבחינה רגשית. חשוב לבדוק שהעמלות על כל קנייה נמוכות.

דוגמה להמחשה: נניח שמשקיעים 2,000 שקל בחודש בקרן. בחודש אחד היחידה עולה 100 שקל ונקנות 20 יחידות, ובחודש אחר היא עולה 80 שקל ונקנות 25. המחיר הממוצע ליחידה יוצא נמוך מהממוצע הפשוט של המחירים.

האם זה עדיף על השקעה חד פעמית?

לא תמיד. בשוק עולה, השקעה מוקדמת עשויה להניב יותר, אבל המנות מקטינות את הסיכון.

מה עם עמלות?

עמלת קנייה קבועה על כל מנה עלולה לשחוק. בחרו ערוץ זול.

כל כמה זמן להשקיע?

פעם בחודש מקובל ונוח.

איזה אפיק מתאים?

בדרך כלל קרנות מפוזרות.

מה עושים בירידות?

ממשיכים לפי התוכנית.

מה הטעות הנפוצה?

להפסיק את ההפקדות בדיוק כשהשוק יורד. אז המנות קונות הכי הרבה.

מה השורה התחתונה?

השקעה במנות היא דרך פשוטה ועקבית להיכנס לשוק. עקביות ועמלות נמוכות הן המפתח.

צעדים מעשיים

• קבעו סכום חודשי
• בחרו קרן מפוזרת
• בדקו את העמלות
• הגדירו הוראה קבועה
• המשיכו גם בירידות
• בדקו את התיק פעם בשנה

להרחבה: מחשבון השקעה חודשית קבועה DCA | מחשבון תשואה שנתית ממוצעת CAGR