השקעה באורניום – מה האנליסטים ממליצים? מה צפוי בשנים הבאות? ואיך להיחשף לסחורה?

מחיר האורניום נופל כמו אבן בשנתיים האחרונות, כאשר שנת 2016 היא לכל הדעות אחת השנים הרעות של הסחורה הזו – האורניום, יסוד כימי רדיואקטיבי שמהווה את הבסיס לייצור אנרגיה גרעינית (ומכאן שמהווה בסיס לכורים גרעיניים ופצצת האטום), ירד לשפל של עשור, וזאת במקביל לירידה משמעותית במספרם של כורי האנרגיה ברחבי העולם. זה התחיל ב-2011 באסון הכור הגרעיני בפוקושימה שביפן – פשוט, בונים פחות כורים, ומנסים להיעזר בטכניקות אחרות לייצור אנרגיה, בעיקר טכניקות ידידותיות יותר לסביבה לרבות אנרגיה סולארית. אבל האם זה סופו של האורניום?

סופו של האורניום? ממש לא

ובכן, ראשית אורניום זה לא רק אנרגיה גרעינית. נכון, זה חלק משמעותי מהביקושים לסחורה, אבל אורניום משמש גם לייצור אנרגיה ירוקה/ נקייה. האורניום לא מצריך עלויות תפעול והפקה גבוהות לעומת מקורות האנרגיה האחרים – דלק, פחמן, מימן, אבל עלות הקמת כור גרעיני עולה משמעותית על עלות תחנות כוח ואנרגיה.

במאזן הביקוש וההיצע של האורניום בעשור האחרון ההיצע ניצח בגדול. האורניום הגיע בכתבה לשיא 150 דולר לפאונד ואיבד יותר מ-85% לרמה של 20 דולר. התנודות האלו קשורות כמובן לביקוש ולהיצע הצפויים, וכן למסחר השוטף שמושפע מגורמים רבים, לרבות גורמים ספקולנטים.

מבחינת הביקוש לאורניום הרי שקיימים כיום מעל 400 כורים גרעיניים שרוכשים את הסחורה, אך בהמשך לאסון ביפן, חלה ירידה בביקושים. ביפן הופסקה הפעלתם של יותר כ-40 כורים גרעיניים, ובמקביל הופסקה פעילותם של כורים כאלו בגרמניה, באנגליה ומקומות נוספים בעולם. ועדיין – מעל 10% ממקורות האנרגיה בעולם מקורם בכורים גרעיניים. זאת ועוד – למרות הסנטימנט השלילי, מתוכננים להיבנות בעשור הקרוב מאות כורים גרעיניים חדשים ברחבי העולם.

ורק כדי להמחיש את הפוטנציאל – כ-70% מהאנרגיה בצרפת מגיעה מכורים גרעיניים; באוקראינה זה סביב 50%, ובבלגיה סביב 40%. בארה"ב כ20% וכך גם בבריטניה ורוסיה.

אלא שהפוטנציאל נמצא במקומות אחרים – סין והודו. בשתי המדינות האלו הכורים הגרעיניים מהווים רק 3% מייצור האנרגיה, וזה אמור לגדול בשנים הבאות. בינתיים, השוק בעודף היצע.

המכה שאסון פוקושימה הנחית על הביקוש לאורניום הייתה כה קשה, כך שגם כיום, 6 שנים לאחר האסון, שוק האורניום עדיין סובל מעודף היצע (הרי לא סתם המחיר ירד ב-75% מאז האסון), אבל כנראה שלא לעוד הרבה זמן. ראשית בגלל שלייצר אורניום עולה, כך מעריכים אנליסטים, לפחות 20 דולר לפאונד, וזה בעצם המחיר הנוכחי – כלומר חברות הכרייה לא מרוויחות – אבל, עד מתי? הרי הם לא ייצרו כדי להפסיד.

על רקע הירידה במחיר, נעצרו כמעט לחלוטין ההשקעות במכרות, כשבמקביל הודיעו חברות גדולות על הפחתה בייצור – חברת קזטופרום, בבעלות הממשל בקזחסטן קיצצה 105 בתפוקת האורניום; ובמקביל חברת קמקו – החברה הגדולה בתחום הכרייה הפחיתה את ייצוא האורניום.

המהלכים האלו דווקא מעודדים לטווח הבינוני והארוך. הם גורמים למלאים להתרוקן, הם גורמים לחברות לצאת מהתחום, וממשקיעים פוטנציאלים להתרחק מלהשקיע במכרות חדשים. הם בעצם מגבילים את ההיצע הפוטנציאלי. זה טבעי, כי המצב עכשיו הוא של עודף היצע, אבל עודף ההיצע הזה, על פי הערכות אנליסטים ייעלם בטווח של שנה וחצי, אולי שנתיים. ואז מה יקרה – אז הביקושים יתחילו להיות דומיננטיים, וההיצע לא יספיק, רק שאז לאט יהיו מכרות חדשים והביקושים עשויים להביא לעליית מחירים. וחשוב לזכור – לא מפעילים מכרה מהיום למחר, ההשקעה במכרה חדש או הגדלת תפוקה במכרה קיים לוקחת כמה שנים.

אז ההיצע מוגבל, אבל מי אמר שהביקוש יעלה?

סין היא המפתח

כמו בהרבה סחורות – סין היא המפתח למחיר האורניום. למעשה סין והודו. הביקוש לאורניום גובר במדינות האלו על רקע הנזק של מקורות האנרגיה האחרים לסביבה. אפילו ביפן, למרות האסון הכבד, והדממה כמעט מוחלטת של הכורים, חוזרים בהדרגה לייצר בכורים הגרעיניים, כי זה פשוט הכי טוב ונכון לסביבה.

אבל, הביקוש הגדול ביותר צפוי להגיע מסין. בסין קיים זיהום אוויר גבוה במיוחד (וגם בהודו), והמשטרים שם עוברים לייצור אנרגיה בכורים גרעיניים. בסין נבנים במקביל מעל 20 כורים גרעיניים שאמורים לפעול בטווח של השנתיים/ שלוש השנים הקרובות. כמו כן, יש תכנון להקמת 40 כורים גרעיניים נוספים בסין בשנים הבאות. סין היא המנוע הגדול של בניית כורים, אבל היא לא לבד בעשר השנים הבאות, על פי ההערכות של אנליסטים מספר הכורים יכפיל את עצמו לאזור ה-850 כורים כאשר ב-2030 יגיע מספר הכורים ל-1,020.

גם בארה"ב ממשיכים לבנות כורים גרעיניים, ולאחרונה ממשל טראמפ הוציא תוכנית להארכת חייהם של 10 כורים גרעיניים. זאת ועוד – טראמפ ופוטין מעוניינים לסגת מהאמנה לצמצום הנשק הגרעיני בעולם, וזה עלול להגביר את הביקושים לאורניום.

ויש גם אינדיקציה לעלייה עתידית במחיר. רוב המסחר באורניום נעשה דרך חוזים ישירים בין הספק ללקוח לטווחים שבין 3-15 שנים. חוזים אלה נקובים במחיר הספוט של האורניום במועד המכירה. במצב הנוכחי, שבו המחיר נמוך נפתחים פחות חוזים ארוכי-טווח, שכן יצרן האורניום אינו מוכן להתחייב על מחיר נמוך לאורך תקופה ממושכת. והחוזים שכן נחתמים, הם במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק.

ולכן, על פי האנליסטים, היצע האורניום החל בשנת 2020 צפוי לרדת. הביקוש צפוי לעלות באופן משמעותי, ומכאן שממחיר האורניום שנמצא בשפל עשוי לעלות משמעותית במהלך השנים הקרובות.

איך משקיעים באורניום?

המניה המומלצת של פסגות (וגם של בתי השקעות אמריקאיים) – Cameco

בבית ההשקעות פסגות ממליצים על חברות מוטות אורניום, ולהערכתם אחת החברות המעניינות בתחום היא חברת קמקו (Cameco Corp ) הקנדית. קמקו היא הגדולה בעולם בתחום כריית האורניום (אחראית על כ-17% מייצור האורניום בעולם). לחברה מכרות בקנדה, בארה"ב ובקזחסטן, ויש לה עתודות אורניום בהיקף של 190 אלף טון.

הביצועים של המניה (סימבול CCJ ) חלשים יחסית – המניה נסחרת באזור ה-9 דולר, לעומת מעל 30 דולר לפני עשור. המכירות בשנה הבאה צפויות על פי קונסנזוס האנליסטים לעלות על 1.8 מיליארד דולר, והרווח למניה יגיעלכ-0.56 דולר. אם זה מה שהחברה תעשה ב-2018, עוד לפני הגאות בביקושים, ייתכן שבפסגות צודקים.

חשיפה לאורניום – קמקו ו-URA

"קמקו צמצמה את היקף השקעותיה בפיתוח מכרות בשנים האחרונות נוכח הירידה בביקוש ובמחירי האורניום"" מסבירים בפסגות, "הירידה בהשקעות תוביל לחיזוק התזרים וה-EBITDA שלה (נוכח ירידה גם בהוצאות הפחת וההפחתות). השיפור ברווחיות וברווחים יאפשר לחברה להמשיך לחלק דיבידנד קבוע לבעלי המניות.

מעבר להשקעה ישירה במניה, ניתן להשקיע דרך ETF (קרנות סל). קרן הסל הפופולארית ביותר שעוקבת אחר מחירי האורניום, הוא URA. התעודה מתרכזת בשחקניות הגדולות.

---

איך משקיעים בנפט

איך משקיעים בזהב

איך משקיעים בגז

---

איך מעריכים את הסיכון בהשקעה בסחורה מחזורית

סחורה שמחירה תלוי בביקוש של ענף אחד מתנהגת בצורה מחזורית: תקופות של עודף היצע ומחירים נמוכים, ואחריהן תקופות של מחסור ועליות. מי שנכנס צריך להיות מוכן להחזיק בהשקעה לאורך מחזור שלם, ולפעמים יותר.

החשיפה דרך מניות של חברות כרייה מוסיפה רמת סיכון. לצד מחיר הסחורה, החברה מושפעת מעלויות הייצור, מהחוב שלה ומהמדינה שבה היא פועלת. קרן שמחזיקה כמה חברות מפזרת חלק מהסיכון הזה, אבל לא את הסיכון של מחיר הסחורה עצמו.

לפני השקעה כזו כדאי לקרוא דוחות של גופים בינלאומיים על הביקוש וההיצע, ולא להסתמך על כותרות או על המלצה של אנליסט אחד. ההבנה של מגמות ארוכות טווח חשובה יותר מתנודה של חודש אחד.

דוגמה: נניח שמשקיע קונה מניות כרייה ב-10 אלף שקל. אם מחיר הסחורה עולה ב-30%, מניות החברה עשויות לעלות ביותר מזה בגלל המינוף התפעולי. אם המחיר יורד ב-30%, הירידה במניות עלולה להיות חדה יותר. התנודה הזו היא חלק מהמחיר של ההשקעה.

האם להשקיע ישירות בסחורה או דרך מניות?

השקעה דרך קרן שעוקבת אחרי המחיר קרובה יותר לסחורה עצמה, ומניות מוסיפות את הסיכון של החברה.

כמה זמן להחזיק?

השקעה מחזורית מתאימה בדרך כלל לטווח ארוך, ולא לניסיון לתזמן את השוק.

מה עושים בפועל

1. להבין מה מניע את הביקוש לסחורה
2. לבחור את דרך החשיפה
3. לבדוק את מצב החברות אם בוחרים מניות
4. להגביל את ההקצאה בתיק
5. להיערך לתנודות חדות

להרחבה באתר: השקעה בסחורות – איך עושים זאת? והאם כדאי?