מניית בנק פועלים סיפקה תשואת חסר ביחס למניות הבנקים. בשנה האחרונה עמדה תשואת החסר על יותר מ-15% – אז האם זו הזדמנות? לא בטוח. להערכת אייל דבי, האנליסט הראשי של לאומי שוקי הון – פועלים תמשיך לאכזב גם בהמשך. "זה לא סוד שמניית בנק הפועלים הייתה, במשך שנים ארוכות, הבחירה המועדפת עלינו בסקטור הבנקאות המקומי", אומר דבי ומוסיף – משום כך, תשואת החסר המובהקת שרשמה המניה, בשנה האחרונה, עוררה אצלנו את הרפלקס הטבעי שזו עשויה להיות דווקא הזדמנות השקעה מעניינת. אז זו בדיוק הנקודה, שגם הפעם, בדומה לפעמים רבות בעבר, אנו נוכחים לדעת עד כמה שוק ההון משקלל כראוי את המידע הידוע בשווקים. זה לא שהמשקיעים אינם טועים, שכן המרכיב הבלתי מוסבר במניות הוא גדול מאוד וגם הנתונים הקיימים לעולם אינם מלאים, כך שחסרה אינפורמציה. אבל את האינפורמציה הגלויה, גם אם היא מוגבלת ומעטה, הם – המשקיעים בשוק ההון, מגלמים היטב במחיר המניה.
לשם מה ההקדמה האמורה? בכדי לומר שתשואת החסר של מניית בנק הפועלים אינה נטולת סיבה – התוצאות הכספיות מספקות לכך הצדקה. אין לנו תשובה וודאית לשאלה מה הוביל לחולשה היחסית, אבל התמונה שעולה בעת האחרונה נראית לנו ברורה – בנק הפועלים דורך במקום, בעוד שהמתחרים עברו כברת דרך ארוכה בשנים האחרונות.
"נתחיל בתשואת ההון של בנק פועלים. תשואת ההון של הבנק מזה תקופה מאד ארוכה, הייתה גבוהה משמעותית מהממוצע בסקטור. למעשה, היא הייתה שנייה רק לזו של בנק מזרחי טפחות. כשמביטים על תשואות ההון הנוכחיות, בתשעת החודשים הראשונים של 2017, מגלים שהתשואה של בנק הפועלים נותרה על כנה, בעוד שזו של המתחרים קפצה מדרגה. צמיחה נמוכה: גם כאן מצטיירת תמונה דומה – צמיחת האשראי של הבנקים המקומיים, בפרט הקטנים, הייתה בשנים האחרונות חדה ומשמעותית, בזמן שאצל בנק הפועלים היא עמדה על רמה אפסית".
בעיה של רווחיות נשחקת – להערכת דבי הבנק סובל משחיקה משמעותית ברווחיות – "כשמשווים את המרווח הפיננסי הממוצע, צפה ועולה אותה מגמה – הפער החיובי והמובהק של בנק הפועלים התכווץ בצורה חדה"" כותב דבי, "שחיקת המרווחים אפיינה את כלל התעשייה, אבל העניין הוא, שאצל המתחרים ניתן לזהות בשנתיים האחרונות מגמת בלימה, אפילו עלייה קלה, בעוד שבבנק הפועלים השחיקה נמשכה. מעבר לכך, ההפרשות להפסדי אשראי בבנק הפועלים, בתשעת החודשים הראשונים של השנה, נמוכות מהממוצע בתעשייה. אז זהו, שההפרשה המדווחת מטעה, שכן בבנק הפועלים היא כללה בתוכה הכנסה גבוהה וחריגה – בגין גביית חובות שנמחקו (Recovery). כאשר מנטרלים את אפקט הגבייה, מגיעים למסקנה הפוכה – שיעור ההפרשה השוטף בבנק הפועלים, מאז תחילת השנה, הוא הגבוה ביותר בתעשייה- "חלק חשוב מהשורה התחתונה של המערכת הבנקאית בשנים האחרונות מיוחס להתייעלות וצמצום הוצאות."" כותב דבי, "כלומר מעבר לצמיחה בהכנסות , הרווח גדל בזכות התייעלות – ירידה בהוצאות. ממנועי הצמיחה הבולטים של סקטור הבנקאות, בעת הנוכחית, זו ההתייעלות. בנק הפועלים היה המוביל והחלוץ בהקשר זה, אבל יש לנו תחושה שעקומת ההתייעלות של הבנק השתטחה בשנה האחרונה. עם זאת, חשוב להדגיש בהקשר זה נקודה חשובה; ייעול המשאב האנושי אינו תהליך מונוטוני, כך שבהחלט ייתכן כי הבלימה האחרונה היא בגדר הפוגה – שתחלוף בשנה הבאה".
ומה הלאה? "בשורה תחתונה תשואת החסר של מניית בנק הפועלים אינה מעידה על הזדמנות השקעה, שכן נחיתות התשואה תואמת את ביצועיו היחסיים של הבנק בעת האחרונה".